מסקנות חפוזות 45 / עמיחי קטן

אתמול עסקנו ב-5 משחקי 2 הראשונים, והיום נתמקד ב-3 ששוחקו בליל אמש נפתח עם ההגנה של ממפיס שספגה 35 נקודות פחות מאשר במשחק 1, נעבור להתקפה של מילווקי ו-138 הנקודות שהיא קלעה, ונסיים עם הרבע השלישי של מינסוטה שבו הם קלעו 40 נקודות ב-81% מהשדה.

1. זהירות, צבע טרי.

במשחק הראשון, הלייקרס הצליחו קלעו נהדר באיזור המוגבל מתחת לסל (15/20 = 75%) ובסך הכל 28/41 מרשים מאוד בצבע (68.3%), כששתי הקבוצות קלעו 56 נקודות בצבע, אבל הלייקרס עשו את זה באחוזים טובים יותר (28/48 = 58.3% לממפיס). יחד עם השלשות שנכנסו ללייקרס (16/37 = 43.2%), זה הוביל למשחק של 128 נקודות וניצחון חוץ חשוב מבחינת הלייקרס.

במשחק השני, השלשות באמת נכנסו הרבה פחות ללייקרס (7/26 = 26.9%), אבל גם בצבע החיים היו קשים הרבה יותר עבורם עם 25/48 בסך הכל בצבע (52.1%) ו-18/32 באיזור המוגבל (56.3%), מספרים שכל הגנה קונה בשמחה. המאצ'-אפ המרכזי שעבד הפעם לטובת ממפיס הוא זה שבין טילמן לדיוויס, כשהצעיר מביניהם הצליח לנצל את העזרה של AD על האחרים כדי לקלוע הרבה ובאחוזים מעולים, והצליח להתמודד איתו באחד על אחד בצד השני בלי צורך בהרבה עזרה.

זו בעיקר הייתה פתיחה רעה של הלייקרס בצבע ושיפור בהמשך – 4/11 ברבע הראשון, 6/13 בשני, 8/14 בשלישי ו-7/10 ברביעי, אבל במשחק הראשון הלייקרס פתחו טוב בצבע (9/14 ברבע הראשון), מה שאילץ את ממפיס להביא יותר עזרה ולהשאיר שלשות נוחות יותר ללייקרס. כך למשל, במשחק 1 הלייקרס לקחו 33 שלשות פנויות וקלעו 15 מהן (45.5%) מתוך 37 זריקות מחוץ לקשת בסך הכל, ואילו במשחק 2 הם לקחו רק 26 שלשות בסך הכל.

קשה לומר שהיה לממפיס משחק מרשים התקפית, אבל היה להם את טילמן שהיה המצטיין משני צידי המגרש וגבר על דיוויס באופן מכריע, הייתה להם הגנה שאפשרה מעט מאוד ללייקרס, וההתקפה הבינונית שלהם במשחק הזה הספיקה ליתרון קל גם בצבע וגם מחוץ לקשת, וזה הספיק להם כדי לנצח את המשחק הזה.

2. ההתקפה של מילווקי.

דרך אחת להתייחס למשחק 2 בסדרה הזאת היא להסתכל על הבוקס סקור ולראות שמילווקי קלעו 25/49 (51%) לשלוש לעומת 16/36 של מיאמי (44.4%), אבל אנחנו נעשה זאת קצת אחרת. את הרבע הראשון סיימו מילווקי ביתרון 35- 28, למרות שהם זרקו 6 שלשות בלבד (וקלעו 3), כש-16 מתוך 29 הזריקות שלהם מהשדה ברבע היו באיזור המוגבל (קלעו 11), לעומת 13 זריקות בלבד בכל המשחק הראשון (קלעו 12).

הנהנה העיקרי מכך היה ברוק לופז שקיבל פעם אחר פעם כדור בצבע והיה עם 6/7 באיזור המוגבל ו-7/9 מהשדה כבר ברבע הראשון, אבל ראוי לציין גם את הולידיי שהיה עם 9 נקודות ו-4 אסיסטים ברבע, וכיוון הרבה מהתנועה של הבאקס לכיוון הצבע. אחרי הרבע הזה, מיאמי נאלצו לצופף את הצבע הרבה יותר, ואז הגיעה ההתפוצצות מחוץ לקשת ברבע השני (9/15 = 60%) והשלישי (9/14 = 64.3%) שהפכה להיות הכותרת של המשחק.

3. הרבע השלישי של מינסוטה.

המחצית הראשונה של משחק 2 המשיכה באותו אופן כמו משחק 1, ונדמה היה שדנבר בדרך ל-2 ניצחונות קלים שיצדיקו את מי שמתייחס לסדרה הזאת כאחת עם פוטנציאל נמוך לדרמה, אבל אז הגיע הרבע השלישי, אותו מינסוטה ניצחו 40- 23, תוך כדי שהם קולעים ב-17/21 מהשדה (81%) והצליחו להפוך את המשחק. מארי ופורטר אמנם הצליחו להחזיר לנאטגס את היתרון במשחק ואת היתרון 2- 0 בסדרה בסופו של דבר, אבל כאן המקום לשאול מה מינסוטה יכולה לקחת מהרבע השלישי לצמד משחקי הבית.

טאונס היה עם 0/4 מהשדה במחצית הראשונה ו-0/4 מהשדה ברבע האחרון, אבל עם 3/4 מהשדה ברבע השלישי, בו הוא גם חילק את 2 האסיסטים שלו. אחרי שני משחקי פליי-אין טובים מאוד של טאונס, בסדרה הזאת הוא היה טוב רק ברבע אחד מתוך ה-8 ששוחקו, וארון גורדון הוא שומר שמצליח להקשות עליו מאוד, כשגם ג'ף גרין המנוסה עושה עבודה לא רעה.

המשותף לכל מה שעבד לטאונס ברבע השלישי זה שאלו מהלכים שלא התחילו ממנו, אלא מפיק-אנד-רול של אחד מהגארדים עם גובר, שבעקבותיו גורדון וגרין נאלצו לעזור בהגנה או לפחות לחשוב על זה, וזה מה שנתן לטאונס יתרון ראשוני באותם מהלכים. לעומת זאת, רק מהלך אחד ברבע האחרון הסתיים בזריקה של טאונס כתוצאה ממהלך שיצרו עבורו, וזו הייתה השלשה שהייתה יכולה לצמצם ל-4 בדקה האחרונה והלכה החוצה.

יש מי שמצפה מטאונס לקחת באופן שיטתי שומרים נמוכים ממנו באחד על אחד, אבל לדנבר יש שחקנים שיכולים להתמודד עם זה בעמדה 4, בניגוד לאוקלהומה שהייתה נמוכה מדי בפליי-אין ומולה טאונס הסתדר, ובמינסוטה צריכים למצוא את הדרך לסדר לטאונס מצבים נוחים יותר, לרוב דרך מהלכי פיק-אנד-רול עם גובר או משהו דרך אדוארדס, מה שיאפשר לטאונס לבוא לידי ביטוי.

אם נעבור לאדוארדס, המסקנה כאן תהיה הפוכה. כלומר, בסיטאוציות קודמות מינסוטה הצליחו דרך מהלכים שהתחילו מטאונס, מה שסידר לאדוארדס והאחרים מצבים נוחים יותר, אבל לטאונס אין באמת מיס-מאצ' שאפשר לנצל כרגע, ומי שיכול וצריך להיות היוצר המרכזי של מינסוטה כרגע הוא אדוארדס. הלילה הוא גם היה ביום קליעה מעולה של 41 נקודות, אבל הוא גם קיבל החלטות טוב והצליח לייצר לאחרים מצבים טובים, וליד קונלי או קייל אנדרסון תמיד יש לידו מישהו שיאזן את הנפיצות שלו.

הרבע השלישי שבו מינסוטה קלעו ב-17/21 מהשדה וחילקו 10 אסיסטים על איבוד אחד מדגים את הפוטנציאל שלהם, כאשר ברור שאלו אחוזי קליעה שלא יחזיקו יותר זמן, אבל זה היה רבע של ניצול מירבי של כל הזדמנות וכל מיס-מאצ', יחד עם הגנה טובה, ואילו הרבע האחרון שבו הם קלעו ב-7/17 מהשדה וחילקו 4 אסיסטים על 5 איבודים קרוב יותר לשקף את מצבם הכללי בשני המשחקים, בהם דנבר הפגינו עדיפות משמעותית בסך הכל בינתיים.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. ראיתי את הלייקרס. המסקקנה על טילמו נכונה אבל אם טילמן גבר על דייויס משני צידי המגרש זה יותר על דייויס. הוא גם אמר את זה בעצמו בסוף המשחק

  2. המסקנה הכי חשובה:

    לברון עושה את כל העבודה השחורה והדברים הקטנים ב-2 המשחקים הראשונים כדי להרים ולהכניס לעניינים שחקנים שלא ידעו פלייאוף.
    כדוגמת השימורה וריבס לפלייאוף הראשון בקריירה שלהם.
    אבל דווקא השחקנים מהם כן יש ציפיות דיוויס,בראון ג'וניור,שרודר וראסל דועכים ולא משחקים בהתאם למעמד.

  3. למאמן של הלייקרס יש גם את טומפסון,ווקר ובמבה בספסל, בקיצור הרבה קלפים כדי במינימום לעבור את הסדרה הזאת.

    בשורה התחתונה:
    הלייקרס אחרי הטריידים עדיין לא מצאו את ההרכבים הנכונים ותלויים יותר מדי ביכולת של לברון ג'יימס.
    איאפשר באמת לבנות על התרומה של השימורה וריבס, אלו שחקנים שצריכים לבוא ולהרים מהספסל.
    הדבר הכי חשוב בקבוצה שרוצה ללכת עד הסוף זה יציבות וזה גם מה שהכי חסר בקבוצה הזאת.

  4. מאוד מעניין עמיחי!
    יוקיץ' עוד לא הגיע לסדרה ברמות שאנו מכירים ממנו בפלייאוף. אבל בסוף אפשר להסתכל על המשחק מכיוון הפוך. מינוסטה יכולה להפיל רבעים של 40 נקודות או להתפוצץ פה ושם. אבל היד היציבה של דנבר והיכולת לתקוף בהרבה דרכים תמיד תשאיר את התוצאה בצד שלה. נכון שמינסוטה יכולה לגנוב פה משחק או 2. אבל דנבר עדיין נראית בשליטה מלאה. אני מעדיף 4 רבעים של יציבות מאשר ריצות והתקיעות.

  5. בעניין הלייקרס – מהמר שבעית טילמן לא תיפתר על ידי דיוויס במשחק הבא.
    .
    בעניין מילווקי – מעניין מאד, מעין דינמיקה תוך משחקים. אבחנה יפה.
    .
    בעניין מיניסוטה – קשה לי לראות אותם מצליחים
    To figure out
    משהו שיספיק כדי להפוך את הסדרה לתחרותית.
    .
    תודה רבה עמיחי.

  6. תודה עמיחי. אחלה מסקנות.
    אבל בסופו של דבר, מילווקי ודנבר אמורות לעבור בקלות את מיאמי ובטח את מיני.מעניין לראות שהבאקס הלכו פנימה בהתחלה ואז עברו לשלשות
    הלייקרס תלויים בדייויס וזה ממש לא סימן טוב, הוא לא שחקן שיכול להכריח ניצחון. ג'יימס עם כל הכבוד שיש לי לשחקן שהוא היה כבר לא שם. ולכן השאלה היא בעיקר מה יעשו ממפיס.

    1. תודה. יכול להיות שהפערים בין מקומות 1 ל-8 גדולים מדי, ועדיין אלו קבוצות שיכולות לקחת משחק או 2. לגבי הלייקרס, דיוויס תלוי בכדורים שהוא מקבל יותר מכוכבים שהם גם מובילי כדור, אבל הוא מספיק טוב כל עוד הוא בריא ובכושר טוב ומקבל החלטות טובות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט