מסקנות חפוזות 44 / עמיחי קטן

3 משחקים היו לנו הלילה, ויחד עם שני המשחקים של אתמול, עליהם עוד לא כתבתי, יש לנו 5 משחקים לגעת בהם. נתחיל עם 3 הסדרות שהגיעו ל-2- 0, ונעבור אחר כך להתאמות שעשו המאמנים שהצליחו להביא לשוויון 1, כשנתחיל עם קליבלנד ונסיים עם פיניקס.

1. שונה אבל דומה.

דינמיקה שונה, שחקנים קצת שונים שבלטו, אבל תוצאה זהה. זה נכון גם לגבי פילדלפיה נגד ברוקלין, גם לגבי בוסטון נגד אטלנטה וגם לגבי סקרמנטו נגד גולדן סטייט. במקרה של פילדלפיה וברוקלין, במשחק הראשון הנטס קלעו טוב יותר מהשדה, אבל נענשו בשלשות ובאיבודים, ואילו הפעם היה בערך תיקו בשלשות ופילי איבדו 19 כדורים לעומת 9 בלבד של ברוקלין, אבל נענשו הפעם באחוזי קליעה טובים בהרבה של פילדלפיה בצבע.

במקרה של בוסטון ואטלנטה, בוסטון שוב פעם רשמו אחוזי קליעה גבוהים בהרבה, בעיקר מחוץ לקשת, בזמן שאטלנטה מצליחים לשלוט בריבאונד ההתקפה ולכפות איבודים, ומתוך כך לייצר לעצמם יותר הזדמנויות. טריי יאנג רשם שיפור משמעותי במשחק 2 ביחס למשחק 1, ואילו דז'ונטה מארי היה לא רע גם במשחק 1 והשתפר עוד יותר במשחק 2, אבל הפעם קולינס וקאפלה לא הצליחו לבוא לידי ביטוי. שני משחקים שנגמרו בהפרש 13 אחרי שליטה של בוסטון שהובילו כבר ביותר.

במקרה של סקרמנטו וגולדן סטייט, המשחק הראשון היה שילוב של קצב ורמת ביצוע שלא ניתן לשמור לאורך זמן, ובאמת הרמה של רוב המעורבים ירדה במשחק השני. עם זאת, גם הפעם קיבלנו בריחה של גולדן סטייט שנמחקה בדקות המנוחה של סטף, ומאז שליטה של הקינגס שהצליחו לייצר מומנטום בדקות ההכרעה ולהשיג את הניצחון. בינתיים, גולדן סטייט לא מצליחים כמעט בכלל לעצור את סקרמנטו בצבע, והשלשות נכנסות לקינגס ברגעים הנכונים, בזמן שאצל גולדן סטייט רק סטף וקליי ולפעמים קצת וויגינס הם מניות בטוחות בהתקפה, וכך הקינגס יכולים לעשות חצי עבודה בהגנה וזה מספיק להם.

2. בסך הכל איחרתי ב-5 דקות.

ג'יי בי ביקרסטאף פתח עם אותה חמישייה כמו במשחק 1, וההחלטה הזאת לא ממש הוכיחה את עצמה כשאוקורו הספיק לאבד פעמיים ולעשות 2 עבירות ב-2:45 דקות, ומיד כשצ'די עוסמן החליף אותו הניקס רצו 10- 0. 5 דקות מהפתיחה, ביקרסטאף החליט לתקן ועבר להרכב נמוך עם לאברט במקום מובלי. שני המהלכים הבאים של קליבלנד הסתיימו בשלשות של גארלנד והמומנטום עבר צד.

מכאן ואילך, קליבלנד הלכו על רוטציה של 7 שחקנים, כשלאברט תפס את עמדתו של אוקורו כשחקן הבכיר לצד גארלנד, מיטשל, מובלי ואלן, עוסמן תפס את מקומו של לאברט כשחקן השישי ודני גרין תפס את מקומו של עוסמן כשחקן השני שמקבל דקות משמעותיות מהספסל, והוא תרם שלשה והגנה טובה ב-20 דקות על הפרקט. גארלנד היה הסקורר הבכיר, לאברט היה ביום קליעה מעולה, מיטשל ניהל את המשחק היטב ומובלי ואלן אטמו את הצבע והניקס גירדו 90 נקודות רק אחרי שקליבלנד הכניסו את השחקנים שנועלים את הספסל.

3. אני לא זוכר שהרשיתי לך לנוח.

משחק 2 בין פיניקס לקליפרס התפתח בצורה דומה מאוד לראשון, כשהדקות של המחליפים סייעו לקליפרס לעלות ליתרון, שהגיע ל-51- 39, ואז הקאמבק של פיניקס החל, הקליפרס נעצרו על 59 במחצית, והסאנס לקחו את היתרון ברבע השלישי. הפעם, מונטי וויליאמס ראה מה קרה כשהמחליפים נכנסו ברבע השלישי של משחק 1, והחליט שזה לא יקרה, אז שני השחקנים הבכירים שלו, דוראנט ובוקר, לא קיבלו בכלל מנוחה בחצי השני.

הרעיון הזה עבד טוב לפיניקס הפעם, והספסל של הקליפרס הצליח פחות כשעמד מולו הרכב שכלל 2-3 מהשחקנים המובילים של פיניקס ולא את דוראנט או בוקר לבד עם המחליפים, ובוקר הצליח להצטיין ולהוביל את פיניקס לניצחון. עם זאת, חלוקת הדקות שמעניקה לדוראנט 44:28 דקות למשחק, 44 דקות לבוקר ו-38:09 דקות לכריס פול היא כזאת שלא יכולה להחזיק לאורך זמן. הניצחון הפעם היה כמעט הכרחי מבחינת פיניקס, אבל הם יהיו חייבים למצוא מנוחה לכוכבים בהמשך.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

    1. הוא שבה אותי בפלייאוף הראשון הנדיר שלו.
      אבל כנראה זה היוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל.
      הוא לא ברמה של הגדולים ביותר וכנראה שלא יהיה.

      1. הוא לא היה נדיר בכלל.
        נתן 2 משחקים טובים והרבה משחקים רעים שעברו מתחת לראדאר בזכות סחיטת עבירות שערורייתית והליכה מרובה לקו.
        הראיתי את זה אז בנתונים.
        ההוקס התמודדו מול יריבות חלשות ואמרנו בזמן אמת שזאת ריצה לא מייצגת שלא תחזור.

        1. והרי הנתונים:
          הבנאדם זרק 22.4 זריקות למשחק.
          קלע ב-41.8% מהשדה, 31.3% משלוש.
          סיפק סקור גבוה בזכות מספר הזריקות הרב וההליכות המרובות לקו (7.3 מ-8.4 למשחק).
          מוזמן לראות את הלוג גיים שלו ולהגיד לי כמה "משחקים נדירים" נתן.
          https://www.basketball-reference.com/players/y/youngtr01/gamelog/2021#pgl_basic_playoffs
          שוב, זה לא בדיעבד, אמרתי את זה אז.
          ההוקס ניצחו ניקס חלשה ופילי קורסת של ברט בראון וסוף תקופת סימונס.

        2. סחיטת עבירות היא חלק מהמשחק ויש לשכללו ביכולת השחקן (הארדן עשה מזה קריירה).
          נכון שהיריבות ללא היו משהו מיוחד, אבל הניקס היו קשוחים, בפילי סימונס ותייבול שמרו עליו ובמלווקי הולידיי לקח אותו פרוייקט.
          את ההגעה לגמר המזרח אפשר לזקוף לזכותו בלבד, הסגל סביבו היה בינוני ובוסרי מאוד. (הוארטר, אוקונגו שהיו ממש ילדים, האנטר היה נפצע מוקדם). לא היה סביבו אף כוכב או משהו שמתקרב לזה.
          28.8 נק' בTS% 55.1 ו9.5 אס' על 4 איב' זה סטט' מעולה לכוכב.
          מאז הוא אכזב עם יותר מדי משחקים רעים.
          אני כן רואה אותו מצליח בקבוצה שמחפה עליו הגנתית ושתביא לידי ביטוי את יכולת ניהול המשחק שלו בצורה המיטבית.
          לא יודע אם ככוכב ראשון, אבל ככוכב שני (סטייל הארדן לאמביד), הוא יהיה יותר טוב מהמקור (הארדן הנוכחי).

  1. מעניין. תודה עמיחי.
    ראיתי יופי של נתון לגבי הצלחתו של מייק בראון בסקרמנטו.
    הוא הגיע למקום השני (אחרי אדלמן) במספר הנצחונות כמאמן של הקינגס בפלייאוף.

    1. נו ברור שזה שטויות.
      מן הסתם זה של הקינגס בסקרמנטו – מועדון שלא ידע פלייאוף בלי אדלמן למעט הבלחות של סדרה בודדת פה ושם.

        1. מקום שישי בדיוק כמו בקאבס … ולהם היה את לברון (אגב מייק בראון הוא המאמן עם הכי הרבה ניצחונות פלייאוף עבורם בזכותו).

  2. לתת לדוראנט 44 דק'למשחק נשמע כמו מתכון לפציעה, לא עלינו. מילא בוקר, אבל דוראנט כבר לא עולל.
    תודה רבה על הטור

  3. עמיחי שאפו גדול על ראסל וקטן על סאבוניס
    אמרת שראסל יקלע לפחות במשחק אחד יותר מדוראנט
    אחרי 2 משחקים כבר בינגו
    סאבוניס הקטן ….
    כבר שבר שיא נק ור בפליאוף נשאר לו האס…

  4. אני חושב שמגיע פוסט גדול, נרחב ומכובד לסיקור אחד הנצחונות הגדולים בהיסטוריית הכדורסל המקומי כאן.

    1. הקהל הרב ביותר בהיסטוריה המקומית.
    2. איחוד של כלל אוהדי הקבוצות ומפגן תמיכה פטריוטי מהמדרגה הראשונה
    3. משחק הגנה מהמדהימים שנראו כאן
    4. משחק עלייה לפיינל פור של מפעל אירופי איכותי
    5. 40 הפרש

    נהנתי מכל שנייה ואני בטוח שמי שהיה שם לא יישכח את החווייה.
    זה הזכיר לי את ה40 הפרש של מכבי ת"א בגמר היורוליג נגד בולוניה אי אז

כתיבת תגובה

סגירת תפריט