מחר ימלאו 29 שנים לאלבום הבכורה של NAS – Illmatic. נחגוג איתו יחד בשמחה.

02:00     בוסטון סלטיקס (1) – אטלנטה הוקס (0)

הביתית

למרות ניסיון קאמבק של אטלנטה בתחילת הרבע הרביעי המשחק הראשון היה בשליטה מוחלטת של הירוקים. המשחק התנהל בקצב גבוה מאוד – השני הכי מהיר ממשחקי הסיבוב הראשון (אחרי הקינגס-ווריירס) והוביל את בוסטון למשחק עם הרבה הנעת כדור ותרומה מספקת מכל השחקנים שעלו על המגרש. הבעיה היא, כפי שגם עמיחי כתב, שמוזולה עלה לשחק עם שמונה שחקנים בלבד לאורך המשחק שהיה חד צדדי ברובו. 40 דקות לטייטום בבלואואאוט זאת החלטה תמוהה בהחלט ודווקא ניסיון לתת לשאר השחקנים דקות פלייאוף כדי לראות על מי מהם אפשר לסמוך יכול היה לאפשר מנוחה חשובה של שחקני החמישייה ופתיחת הרוטציה לאפשרויות נוספות. הסלטיקס ניצחו בקלילות למרות שלקחו פחות זריקות מאטלנטה, כאשר הקבוצה איבדה יותר כדורים וגם אפשרה יותר ריבאונד התקפה. בהנחה שהקליעה של ההוקס תתיישר (לפחות חלקית) במשחקים הבאים ייתכן ויהיה עדיף להאט קצת את הקצב (בוסטון הייתה קבוצה די איטית בעונה הרגילה) ולאפשר כמה שפחות את הריצות ששחקני ההוקס אוהבים.

האורחת

בצד השני – 38.8% מהשדה, 17.2% מהשלוש. ברוכים הבאים לפלייאוף. שום דבר לא עבד לאטלנטה במשחק הראשון בו כל שחקני החמישייה סיימו בספרות כפולות אבל כולם השליכו הרבה לבנים כדי להגיע לשם. הספסל של אטלנטה קלע 10 נקודות יותר מאשר הספסל של הסלטיקס (שהיה רוברט וויליאמס, וזהו) ובאופן עקרוני הבדל כזה יכול להיות חשוב ככל שהסדרה תתקדם. כאמור הקצב הגבוה של המשחק אמור דווקא לשחק לידיים של ההוקס ואם קווין סניידר יצליח להמשיך לכפות משחק מהיר הוא ימצא את הייתרון היחסי בספסל כמפתח לקראת המשך הסדרה. הגנתית אין להוקס מישהו שמזכיר משהו שיכול להתמודד עם טייטום ובראון לאורך זמן והצבע של ההוקס לא נהיה שמור יותר ממשחק למשחק. זה רק עניין של זמן עד ששני הכוכבים של בוסטון ימצאו את הנתיבים הפנויים לסל כך שהמצב מתחת לסל שהיה די שוויוני במשחק הראשון אמור להשתנות דווקא לטובת הסלטיקס. מה הפתרון? יצירת מצבי קליעה. כאמור אטלנטה לקחה 10 זריקות יותר מבוסטון מהשדה והיא חייבת להמשיך להמר על חטיפות וריבאונד בהתקפה אם היא רוצה לחפות על החסרונות המשמעותיים שיש לה במאצ'אפ.

ייעדרו: גלינארי בבוסטון. באטלנטה אין נעדרים.

עוצרים בווגאס: שום דבר במשחק הקודם לא נתן סיבה להמר על ההוקס. סלטיקס ב 10.

02:30     קליבלנד קבלירס (0) – ניו יורק ניקס (1)

הביתית

המשחק הראשון בין הקאבס לניקס הראה הרבה דברים, קליעה משלוש לא הייתה אחד מהם. 27.6% לניקס ו 32.2% לקאבס במשחק בו ההגנות שיחקו תפקיד משמעותי והכוכבים הופיעו בתצוגות גדולות בסיומן יצא ג'יילן ברונסון עם ידו על העליונה. בצד של הקאבס שהיו בפיגור כמעט לכל אורך המשחק, לא נמצאה תשובה לקליעה המצוינת של הניקס מהמיד-ריינג', בעיקר זאת של ברונסון וג'וש הארט שנתן משחק מעולה מהספסל. אבל יותר מכל זה היה משחק חלש מאוד של גארלנד עם אסיסט בודד על ארבעה איבודים כאשר מדובר בשחקן של 7.8 אסיסטים בעונה הרגילה. בהיעדר ניהול המשחק שלו הכדור היה חייב לעבור שוב ושוב דרך מיטשל שאמנם פינק את החברים עם 8 אסיסטים (מתוך 20 של כלל הקבוצה) אבל לקח על עצמו הרבה יותר מדי ולקח יותר זריקות מגארלנד ומובילי ביחד, כולל 16 ניסיונות לשלוש, יותר מכל שאר הקבוצה יחד. קליבלנד נראתה חסרת כלים התקפיים בעונה בה ההתקפה שלה דורגה במקום השמיני. חוסר הניסיון בפלייאוף הורגש מאוד. מה זה אומר על הסדרה? עדיין כנראה מעט מאוד. החזרה של אלן הייתה נצרכת עם 17 נקודות ושמירה טובה יחסית על הצבע ויחד עם התעוררות של שני הכוכבים המשניים יש לקליבלנד הרבה מאוד מה להציע. יש לה על הספסל כמה שמות מעניינים שיכולים לתת דקות טובות, מה שיכול להוריד את הלחץ מהחמישייה ובעיקר ממיטשל. עם סגל כמו של הקאבס אין סיבה שמיטשל ייקח את הכל על עצמו וניהול משחק אפקטיבי יכול להיות הגיים צ'יינג'ר שעליו תקום ותיפול הסדרה עבור הקבוצה. משחק של להיות או לחדול.

האורחת

הניקס ניצחו במשחק הקודם עם הרבה מאוד אופי וגם עשו זאת בלי אחד המועמדים הבכירים לשחקן השישי של העונה – קוויקלי. הבחור תרם מעט מאוד מהספסל כשדווקא הארט (שבספק להלילה) והרנשטיין נותנים דקות טובות וגם הרבה אופטימיות לגבי היכולת של הקבוצה להצליח לאורך זמן בסדרה. הספסל של הניקס טוב משמעותית מזה של הקאבס ואפילו התעלה על שחקני החמישייה שלא עונים לשם ג'יילן ברונסון. למרות 18 אסיסטים בלבד השחקנים – בעיקר רנדל וברונסון – הצליחו ליצור לעצמם מצבי זריקה מול השומרים היציבים של הקאבס במשחק שבו הקליעה מחוץ לקשת לא הייתה פקטור. הבעיה היא שבהיעדר הקליעה מבחוץ ייתכן שקליבלנד תיתן יותר חופש לשחקני הניקס לזרוק מבחוץ ותשקיע יותר מאמצים בעזרה בחסימות ובמאמצים להאט את ברונסון ורנדל. במקרה כזה הניקס יהיו חייבים למצוא דרכים להעניש מבחוץ. הלילה ההגנה המצויינת של הקבוצה שהוציאה את גארלנד לחלוטין מהעניינים תצטרך להתמקד בו שוב ולקוות שמיטשל לא יבוא חד כמו במשחק הראשון. בהנחה שקוויקלי יחזור חד יותר ורנדל יישאר בקו הבריאות יש סיכוי שהניקס יחזרו הביתה עם 2-0 בכיס.

ייעדרו: בקאבס אין נעדרים משמעותיים. בניקס הארט בספק.

עוצרים בווגאס: הימרתי שזאת תהיה ה-סדרה של הסיבוב הראשון, ניצחון של הניקס לא ממש יוביל לשם. קאבס ב 7.

05:00     פיניקס סאנס (0) – לוס אנג'לס קליפרס (1)

הביתית

48 דקות. זה הזמן שלוקח לקונטנדרית להעלות כמות לא מבוטלת של סימני שאלה בנוגע ליכולת שלה להגיע עד הסוף. אלא שעם כל הבאזז אומר שלדעתי ההפסד הזה היה הדבר הכי טוב שקרה לפיניקס השנה. עדיף לגלות את החולשות שלך לקראת המשחק השני של הסיבוב הראשון מאשר עמוק בתוך גמר המערב. במשחק הראשון הקליפרס שיחקו מעולה והסאנס שיחקו נורא ועדיין התוצאה הייתה צמודה לכל אורך המשחק. מה לא עבד? ראשית כל, הספסל. למרות שמונטי וויליאמס שיתף לא פחות מאשר שישה שחקנים מהספסל במשחק האחרון הם סיימו כולם עם 10 נקודות משותפות בעוד הספסל של הקליפרס סיים עם 34. הבעיה השנייה קשורה בריבאונד – 6 ריבאונדים בהתקפה לעומת 15 של הקליפרס והתוצאה המתבקשת היא 11 ניסיונות יותר מהשדה. כאן עומדת למבחן היכולת של אייטון לעמוד מול הגודל של זובאץ והאתלטיות של ווסטברוק במאבק הקריטי על הכדורים החוזרים. עודף הפוזשנים של הקליפרס, שהאחוזים שלה מהשדה היו נמוכים מאלה של הסאנס, קריטי ליכולת לתרגם מומנטום בהגנה לנקודות בהתקפה. הסאנס שמרו על הכדור נהדר ושמרו היטב בחלקים שונים של המשחק (חוץ מאשר על קוואי) והעובדה שווסטברוק לקח 19 זריקות מדגימה זאת היטב. ניצול טוב יותר של הריבאונד יכול להוריד משמעותית את האפקטיביות של הקליפרס שמלבד ווסטברוק וקוואי לא לקחו יותר מדי זריקות. הנקודה האחרונה קשורה כמובן בדוראנט. היעילות הפסיכית שלו לא יכולה להיתרגם רק ל 15 זריקות מהשדה וניסיון מתמיד למצוא שחקנים למסור להם. הבחור כמעט ולא זרק ברבע האחרון ולא חיפש מספיק הזדמנויות לקחת על עצמו את המשחק כשהוא נתקע. במידה ודוראנט מוצא את האיזון בין לקיחת הרבה זריקות לבין שיתוף שאר החברים לקבוצה אפשר יהיה להכריז על שינוי מומנטום. מילה לגבי פול – הבחור חשוב מדי בניהול משחק והוא לא ממש מצליח לקלוע אז אין ברירה אלא שפשוט לא יזרוק.

האורחת

הניצחון במשחק הקודם ניתן לקבוצה שרצתה אותו יותר. הקליפרס עלו חדים מאוד למשחק הראשון והצליחו לנצח דרך הדברים הקטנים וקוואי אחד גדול. בהנחה לא מופרכת שאין אף אחד בצד השני (או בכלל) שיכול לעצור את הסייבורג נשארת השאלה כיצד לחלק את שאר הנקודות בקבוצה ובאיזה אופן. נתחיל כמובן עם ווסטברוק שאמנם נתן משחק מצוין אבל לקח 19 זריקות מתוכן קלע 3. הבחור צריך ללמוד מכריס פול שעדיף לפחות לא לנסות מאשר לבזבז פוזשנים על איום ריק מתוכן. המשחק שלו יכול בהחלט להצטמצם לניהול משחק ואסרטיביות בריבאונד כאשר המסירות שלו אמורות למנוע ממנו לזרוק את עצמו לדעת. מהצד השני אפשר להצביע על זובאץ שסיים עם 12 נקודות ב 8 ניסיונות בלבד ושימוש נרחב בו יכול בהחלט לעזור לקבוצה של טיירון לו. כנ"ל פלמלי. שני האחרונים אמונים גם על אייטון שנתן משחק סולידי אם כי לא היה מספיק אסרטיבי כדי לייצר מגע וללכת לקו. אייטון יכול לפעמים להיות החולייה החלשה בהתקפה של הסאנס ולהיות אנמי כך שהגבלה של היכולת שלו תשאיר את הכדור בידיים של דוראנט ובוקר וביכולת שלהם לייצר מצבי קליעה. לא פשוט כמו שזה נשמע. הלילה אני מעריך שטיי לו ימשיך עם הקו שלו מהמשחק הקודם יחד עם ניסיון להוריד את כמות הזריקות שווסטברוק זורק. בהנחה שלא יימצא פתרון לקוואי יש מצב שלפנינו משחק מעניין וחשוב בו הסאנס חייבים את הניצחון.

ייעדרו: קמרון פיין אצל הסאנס. ג'ורג' עדיין מאוד חסר בקליפרס.

עוצרים בווגאס: זה של הסאנס הפעם. פיניקס ב 12.