מסקנות חפוזות 42 / עמיחי קטן

אמש נפתח הפלייאוף, והמסקנות החפוזות שלי חוזרות לפעילות, בתקווה שיהיה לי זמן לכתוב גם דברים מעמיקים יותר. בכל מקרה, מהמשחק המוקדם בחרתי להסתכל על הארדן, במשחק המאוחר בחרתי לתת נקודת מבט כללית על המערב הפרוע, ואילו לשני המשחקים באמצע מצאתי נקודה בעלת עיקרון דומה.

1. ג'יימס הארדן במשחקי 1.

הארדן פתח טוב את הפלייאוף עם משחק של 23 נקודות ו-13 אסיסטים ב-7/13 לשלוש (למרות 1/8 ל-2 נקודות) וניצחון נוח יחסית במשחק הפתיחה של הפלייאוף. עם זאת, כדאי לשים לב לכך שלא מעט פעמים בקריירה שלו הארדן פתח טוב סדרת פלייאוף והתקשה יותר בהמשך, ונבחן את הטענה הזאת עם הנתונים בכל סדרות הפלייאוף של הארדן מאז 2017, לא כולל הסדרה של ברוקלין נגד מילווקי בה הוא נפצע במשחק 1.

*הנתון הטוב יותר (כלומר במשחק 1 או בממוצע של הסדרה) יודגש*

משחק 1נקודותאסיסטיםאיבודיםשלשותאחוז אפקטיבי
2017 סיבוב 137923/11 = 27.3%51.8%
2017 סיבוב 2201433/8 = 37.5%57.7%
2018 סיבוב 144837/12 = 58.3%71.2%
2018 סיבוב 241737/12 = 58.3%59.6%
2018 גמר מערב41745/9 = 55.6%68.8%
2019 סיבוב 1291034/10 = 40%50%
2019 סיבוב 235644/16 = 25%39.3%
2020 סיבוב 137336/13 = 46.2%68.2%
2020 סיבוב 236553/6 = 50%67.5%
2021 סיבוב 121832/8 = 25%46.2%
2022 סיבוב 1221414/7 = 57.147.1%
2022 סיבוב 216552/7 = 28.646.2%
ממוצע31.683.342%56.6%
ממוצע בסדרהנקודותאסיסטיםאיבודיםשלשותאחוז אפקטיבי
2017 סיבוב 133.275.624%46.7%
2017 סיבוב 224.59.75.230.8%50.5%
2018 סיבוב 1297.42.838.5%50%
2018 סיבוב 2287.43.429.5%46.3%
2018 גמר מערב28.764.924.4%47.3%
2019 סיבוב 127.885.635%46.5%
2019 סיבוב 234.85.53.835.1%53.4%
2020 סיבוב 129.783.131.3%55.3%
2020 סיבוב 229.47.24.637.8%58.1%
2021 סיבוב 127.810.62.847.5%66.9%
2022 סיבוב 11910.23.538.2%48.7%
2022 סיבוב 218.274.835.7%50%
ממוצע27.47.84.233.1%51.2%

אפשר לראות שבשנתיים האחרונות הארדן דווקא פתח 2 מ-3 הסדרות הרלוונטיות פחות טוב, אבל בכל יתר המקרים בין 2017 ל-2020, ניתן לראות פער משמעותי בין המשחק הראשון, שהוא בדרך כלל הטוב ביותר של הארדן, ובין המשך הסדרה, אז ההגנה היריבה לומדת אותו והוא מתקשה יותר. הפעם הארדן פתח טוב, כך שאם גם הפעם תהיה ירידה ביכולתו בהמשך, סביר שאחוזי השלשות של פילדלפיה כולה ייפגעו ביחס למשחק הראשון, ואז ייתכן שהנטס יוכלו להיות צמודים יותר בהמשך הסדרה.

2. אורך הרוטציה.

כמו בעונה שעברה, בוסטון משחקים עם רוטציה קצרה של 7-8 שחקנים, ואפילו במשחק כמו שהתפתח אמש, הצליח הספסל של אטלנטה לנצח 24- 17, למרות 8/30 מהשדה של מחליפי ההוקס לעומת 7/14 מהשדה של אלו של בוסטון. הסלטיקס מקווים שמסע פלייאוף ארוך לפניהם, כך שהם יצטרכו למצוא את הדרך לשתף עוד שחקנים ולא לתת לטייטום 40 דקות, לוויט והורפורד 38 דקות ולבראון 37 במשחק שבו הם הובילו ב-30 במחצית.

מבחינת אטלנטה, גם הפעם הספסל היה זה שהזריק מעט חיים בקבוצה, בין אם זה אוקונגו עם 5 ריבאונדים בהתקפה, ביי עם לחץ על הכדור, ג'ונסון שהצליח לייצר חטיפות ובוגדנוביץ' שצמצם ל-12 ברבע האחרון בו הוא קלע את כל 9 הנקודות שלו. סביר להניח שההוקס יצליחו יותר מחוץ לקשת בהמשך, והם יכולים לצבור מעט אופטימיות מרגעים טובים של המחליפים במחצית השנייה.

בדומה לבוסטון, גם קליבלנד משחקים עם רוטציה קצרה, ובמקרה שלהם הספסל הובס 37- 14 בידי זה של הניקס, בזמן שמיטשל, גארלנד ואלן שיחקו כ-43 דקות כל אחד. השילוב של יום רע לרוביו ולאברט השאיר אותם עם צ'די עוסמן בתור היחיד שנתן דקות טובות מהספסל, והם צריכים לשקול להוסיף עוד מישהו לרוטציה, כשיש את ראול נטו שיכול להציק קצת לברונסון, למאר סטיבנס שיכול לתת הגנה ואת דני גרין המנוסה, שנתן לפחות משחק אחד של 3 שלשות ב-8 סדרות הפלייאוף המלאות האחרונות שלו, ובסך הכל עשה זאת 51 פעמים בקריירת הפלייאוף שלו.

אצל הניקס מרבים לדבר על רוטציה קצרה בעונה הסדירה, מכיוון שת'יבודו משתמש במעט שחקנים, אבל אמש רנדל קיבל הכי הרבה דקות עם פחות מ-34 כאלה, והספסל האורח זהר עם 37 נקודות ב-13/23 מהשדה, וזה במשחק שבו עמנואל קוויקלי, המועמד המוביל של הניקס לתואר השחקן השישי, סיים עם 0/5 מהשדה. החדשות הטובות מבחינת הניקס הן שייתכן שזה הפער האמיתי בין הספסלים, ולא רק הבלחה של משחק בודד.

3. המערב הפרוע.

בקרב המערבי הראשון של הפלייאוף, קיבלנו משחק בקצב מהיר ועם הרבה התקפה, למרות יום בינוני של שתי הקבוצות מחוץ לקשת, לפחות עד ל-5/6 של סקרמנטו ברבע האחרון. גולדן סטייט שוב הפסידו במשחק בו הם קלעו טוב יותר בגלל השליטה של היריבה בצבע ובריבאונד ההתקפה וריבוי איבודים, ואילו סקרמנטו אפשרו לכל הרוטציה של גולדן סטייט להיראות טוב בהתקפה – כולם חוץ מדריימונד קלעו 8 לפחות, אבל הוא חילק 11 אסיסטים על 3 איבודים.

בצד ההגנתי, הווריורס הצליחו להקשות על סבוניס שסיים עם 5/17 מהשדה ו-2 אסיסטים על 4 איבודים, אבל נענשו על ידי הקו האחורי, בעיקר ברבע האחרון שכולו היה דקות משותפות של פוקס ומונק, ובו הם קלעו 28 מתוך ה-35 של הקינגס, גם מהשלשות שנכנסו ברבע האחרון, אבל גם מחדירות לצבע וסחיטת עבירות. בכלל, אם מישהו חשב שהווריורס יכולים ברגע להצמיח הגנה נגד ההתקפה הכי טובה בליגה, אמש הוא גילה שזה לא עובד ככה, וזה לכל הפחות תהליך שמצריך זמן, אם בכלל זה יקרה.

בהגנה של סקרמנטו, גולת הכותרת הייתה איטום הצבע ברבע האחרון, בו הווריורס לקחו רק 5 זריקות ל-2 נקודות (קומינגה עם 2/3 וסטף עם 2/2) לעומת 19 שלשות (קלעו רק 6 מתוכן). כדאי לשים לב לכך שהווריורס אמנם היו טובים מחוץ לקשת העונה גם באחוזים (38.5% – מקום 2), ולא רק בכמות הזריקות (הכי הרבה), אבל ברבע הראשון הם מובילים באחוזים (40.9%), ברבע השלישי הם מדורגים 2 (40.2%), ואילו ברבעים 2 ו-4 הם מדורגים 9 (37% ו-36.4% בהתאמה), מה שלא מונע מהם להמשיך לזרוק הכי הרבה מבחוץ.

סקרמנטו היא אמנם קבוצת שלשות טובה יחסית בממוצע העונתי (36.9% – מקום 9), אבל הם מתחממים לאט – מקום 24 ברבע הראשון (35.7%), מקום 18 ברבע השני (35.2%), מקום 10 ברבע השלישי (38.5%) ומקום שני ברבע האחרון (38.3%). במחציות הפער הזה בולט עוד יותר כשהם מקום 22 בחצי הראשון (35.5%) לעומת מקום 2 בחצי השני (38.4%), ולא בכדי גם הפעם הפער הזה בלט אצל הקינגס – 4/16 בחצי הראשון לעומת 8/16 בחצי השני.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. ניתוח מצויין
    נראה שהארדן פחות מכריח את עצמו על המשחק בשנים האחרונות כי הוא כבר לא כינור ראשון.
    לפני כן הוא היה הכוכב הבלתי מעורער אז זרקו עליו את השומרים הכי טובים שלמדו אותו ולכן ההבדל בתוצאות בין המשחק הראשון לבאים.
    🙂

  2. תודה עמיחי.
    אני לא באמת יודע איך הסלטיקס יכולים להגדיל את הרוטציה. היא באמת לא מרשימה. נקווה שזה יספיק מול פילי ומילווקי (לא נראה לי)

    1. גרנט וויליאמס, פריצ'רד, בלייק גריפין, מייק מוסקלה ואפילו קורנט. כל אחד מהם יכול לתת 5-10 דקות למשחק, ואולי אפילו יותר בשלבים המוקדמים של הפלייאוף, ומספיק שניים מהם כדי לתת למי שצריך מספיק מנוחה, יחד עם יותר דקות לברוגדון וקצת האוזר. שווה לפחות לנסות את זה לפני שמחליטים שהמחיר גדול מדי

  3. ההגנה של גולדן נוראית, אי אפשר לעשות שינוי קסם רק כי התחיל שהפלייאוף,
    אצלם בבית זה יראה אחרת אבל הבעיה שאין להם יתרון ביתיות בשום סדרה,
    בהחלט רואה אותם עפים כבר בסיבוב הראשון

  4. יש מצב שהשנה החוקים לגבי הארדן ישתנו. אם אני לא טועה, ברוב הפלייאופים שציינת הוא היה השחקן הראשי. זה קריטי גם ביחס שהקבוצה השנייה נותנת לך, וגם בלחץ האישי שאיתו אתה מתמודד. עכשיו, כשהפוקוס העיקרי של ההגנות הוא אמביד, אולי יהיה יותר קל להארדן לזרוח. (ובכל מקרה, ליוסג' של פעם הוא הרי לא צפוי להגיע).
    תודה רבה על הטור, נקווה שנזכה לעוד רבים (לא שאני מבין איך יש לך זמן, כנראה עניין של כוחות על)

  5. ודרך אגב, סבתא שלי תמיד אמרה שכל המלכות שפחות (כך קראו לה) וכל היפות מכוערות. החוק הזה כנראה תקף גם לגבי הארדן. מי שצפה בו במשך השנים היה מצפה שייקראו לו סופטן או אולי ראונדן. אולי את ההארדן הוא שומר לתחביב האחר שלו, מועדוני חשפנות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט