ביום חמישי האחרון הכריז ארגון השחקנים של ליגת העל בכדורסל על סכסוך עבודה עם מנהלת הליגה, והם איימו בשביתה בקרוב. כעת יש דיווחים על מתווה מוסכם שיפתור את הסכסוך, אבל עוד קודם, לאור הפרסומים, פנינו לעו"ד ד"ר ירון קטן (גילוי נאות – אביו של עמיחי העורך הראשי), מומחה לדיני עבודה ומרצה בקריה האקדמית אונו, שיסביר לנו את הרקע המשפטי ואת ההשלכות של העניין.

1. מה תפקידו של ארגון השחקנים, ומה זה בכלל אומר ארגון שחקנים?

כפי שמקובל בישראל ובעוד מקומות בעולם, כדי לאזן את כוחו החלש של העובד מול המעסיק, יש לעובדים את הזכות להתאגד ולהקים ארגון עובדים שייצג אותם במשא ומתן מול המעסיק כדי להשיג תנאי עבודה ושכר משופרים.

באופן זה יש לעובדים יותר כוח מיקוח, משום שארגון העובדים רשאי לנקוט בצעדים שעובד רגיל לא יכול, כגון להכריז סכסוך עבודה ובהמשך גם לנקוט בעיצומים ושביתות.

שחקני הכדורסל בישראל מאוגדים תחת ארגון שחקני הכדורסל בישראל, עמותה רשומה כחוק, והוא הגוף שמייצג את השחקנים מול איגוד הכדורסל ומנהלת הליגה.

2. מה המשמעויות של הסכם בין ארגון השחקנים ובין המנהלת ועל מי הוא חל?

כאשר מוקם ארגון עובדים על פי התנאים הקבועים בחוק, הוא יכול להשיג תנאי עבודה שיחולו על כלל העובדים באותו מקום, על ידי חתימה על הסכם מול המעסיק.

להסכם שנחתם עם ארגון העובדים יש מעמד מיוחד, והוא נקרא "הסכם קיבוצי", והוא חל על כל העובדים, גם למי שלא חבר בארגון.

3. מה אומר ההסכם בין ארגון השחקנים למנהלת הליגה מ-2019?

הסכם 2019 עוסק בסוגייה מאוד ממוקדת, הנוגעת לשיתוף שחקנים זרים במסגרת משחקי ליגת העל בכדורסל. זאת, כדי לעודד את הקבוצות לעשות שימוש במספר מועט ככל הניתן של שחקנים זרים ולשתף יותר שחקנים ישראלים בליגה.

בהסכם יש מספר עקרונות:

קבוצה שתשתף 5 שחקנים זרים במשחק אחד לפחות, תשלם למנהלת הליגה תשלום (350 אש"ח).

התשלום הזה יחולק לקבוצות שישתפו עד 3-4 שחקנים זרים לאורך העונה, שבנוסף יהיו גם זכאים לבונוס (250 אש"ח), כשתינתן עדיפות לתשלומים לקבוצות שישתפו עד 3 שחקנים זרים.

בנוסף, יש התייחסות בהסכם לגבי שיתוף שחקנים ישראלים, תוך רצון לעודד שיתוף שחקנים בוגרי מחלקת נוער והגבלת שחקנים ישראלים "חדשים", כלומר שהתאזרחו ב-4 שנים האחרונות.

על כל שחקן ישראלי "חדש", תשלם הקבוצה סכום למנהלת. על הראשון 200 אש"ח, על השני 300 אש"ח. כל שחקן ישראל "חדש" מעבר ל-2 יבוא על חשבון מכסת השחקנים הזרים.

כמו כן, ככל שקבוצה תשתף פחות שחקנים זרים, היא תחוייב לרשום יותר שחקנים בוגרי מחלקת הנוער.

4. במקרה שאחד הצדדים מפר את ההסכם באופן חד-צדדי, מה האפשרויות של הצד השני?

בהסכם עצמו לא נקבע מהן הסנקציות במקרה של הפרת ההסכם.

אולם כאמור, הפרת הסכם קיבוצי מקנה לארגון העובדים את הזכות לנקוט בצעדים ארגוניים, תוך הכרזת סכסוך עבודה, ולאחר 15 יום מההכרזה ניתן גם לשבש את העבודה בעיצומים ושביתות.

5. אז על מה הסכסוך הנוכחי?

לפי הפרסומים, הסכסוך לא נובע מהפרת ההסכם אלא מדרישת ארגון השחקנים להגביל עוד את מכסת השחקנים הזרים וכן הסרת מדבקות פרסום על הפרקט שפוגעות בשחקנים ומסכנות את בריאותם.

אם המנהלת לא תגיע להסכמה עם הארגון בנוגע לדרישות אלה, יש ארגון העובדים את הזכות לנקוט בצעדים ארגוניים, תוך הכרזת סכסוך עבודה, ולאחר 15 יום מההכרזה ניתן גם לשבש את העבודה בעיצומים ושביתות.

כפי שפורסם, במהלך 15 הימים עד להפעלת נשק השביתה, מתוכננות פגישות עם גורמים שונים, ביניהם שר הספורט, מתוך תקווה להגיע להבנות לפני הפעלת הצעדים הארגוניים.