ג'ה מוראנט נכנס לבר… – פריוויו למשחקי פורים / אהרן ברלין

פורים שמח לכולם! כמידי שנה נצרף פריוויו ברוח החג עם תחזיות הפוכות כמיטב המסורת. נעשה זאת לצלילי האלבום הקצת יותר רציני (והאדיר) superunknown שיצא ממש לפני 29 שנים. לזכרו של כריס ז"ל.

02:00     אורלנדו מג'יק (38-27) – מילווקי באקס (18-46)

הביתית

אורלנדו מג'יק ורלוונטיות נכנסים לבר. רק בפורים זה יכול לקרות לקבוצה שהכוכב הגדול שלה, הרוקי אוף דה ייר, עושה את הדרך הבטוחה אל מועדון (משבר גיל) ה 20-30-40. למרות שהיא עם אחד המאזנים הכי גרועים במערב (במזרח יש את סין) היא מתעקשת לשמור על הגנה סולידית שניצבת בגאון במקום ה 19 בליגה. יש למה לצפות בנוגע לעצירות, קליעה ושאר מראין בישין יישארו בידיים הבטוחות של מרקל פולץ.

האורחת

יאניס לא יכול להיכנס לבר, הוא גבוה מדי. זאת הסיבה שכל מה שהוא עושה זה ללכת לחדר הכושר ולהטביע. כשהוא עומד על קשת השלוש או על קו העונשין הוא מנסה לפעמים באופן תמוה לעשות משהו שמזכיר זריקה אבל בשביל ליישר את הידיים הוא תוקע מרפק בזה שלידו וסופג עבירת תוקף. 28% מהשלוש ו 65.4% מהקו מוליכים אותו בדרך הבטוחה להיות הגרסה המשופרת של שאקיל אוניל. למה משופרת? כי שאק אפילו לא ניסה לזרוק מהשלוש, ליאניס יש לפחות מוטיבציה. הוא כל כך צנוע עד שהוא צריך עוד סנטר (גם כן סנטר) לידו כדי שלא יסיים עם 20 ריבאונדים כל משחק. שאר הדחלילים שעומדים על קשת השלוש וזורקות (מידלטון הצליח להיפצע מזה איכשהו והזריקה של אינגלס משום מה עדיין חוקית בליגה) באחוזים שלא יביישו ליקר טוב. כמה חבל שלמרות כל האורך של הקבוצה הזאת אף אחד לא שמע על זה שאפשר לקלוע גם מהצבע (מקום 26) וש 16 ניצחונות רצופים זה יפה אבל בפלייאוף זה בלתי אפשרי.

בשושן הבירה: אורלנדו, ב 12, קל.

02:00     דטרויט פיסטונס (49-15) – וושינגטון וויזארדס (34-30)

הביתית

קייד קניגהאם וקשת השלוש נכנסים לבר. מה שהראשון לא יודע זה שהשנייה כבר החליטה מזמן שהם לא חברים. 5.1 זריקות תמימות שהן 15.3 נקודות פוטנציאליות הולכות לפח על בסיס יומי ולוקחות לדטרויט את כל המומנטום החיובי שהיא צוברת לאורך השנה. אגב, 15 זה בדיוק המספר עבור הפיסטונס שעושים את כל המאמצים להשאיר את כמות הניצחונות הנוכחית ולא ליפול חלילה מעל יוסטון בטבלה ובמרדף אחרי צרפתי במחיר מופקע, ממש כמו דרישות השוק של היום. נקודת האור היחידה היא בויאן שכבר רושם לעצמו חוזה יפה יפה אצל קבוצה שמותר להגיד בה שניצחון הוא לא הדבר היחיד שחשוב אבל כדאי לבקר בו מדי פעם. סיבה לדאגה? דטרויט טובה יותר בהתקפה ובהגנה גם מיוסטון וגם מסן אנטוניו. המעבר לטקסס בלתי נמנע.

האורחת

קייל קוזמה נכנס לבר. "תמסור! תמסור!" צועק לו הברמן. "אבל עדיין לא הגיע הדאבל" עונה לו קוזמה. ואז מגיע הדאבל וקוזמה מאבד. 3.8 אסיסטים למשחק, 3 איבודים. אם זה לא ללכת עד הסוף עם האמת שלך אני לא יודע מה כן. זה לא שביל וקריסטפס (בחיי שפעם ראשונה שאני מבין שזה השם הפרטי שלו) יודעים לקחת את הכדור ולהניע אותו כמו שצריך אבל קוזמה לקח את ההירו והפך אותו לאמנות. שלושה שחקנים עם יותר מ 20 נקודות לערב ועדיין המאזן של הוויזארדס מזכיר יותר תוצאת רבע מול קבוצה בינונית ופחות מאזן של קבוצה עם שאיפות פלייאוף. מסתבר ששני הכוכבים החליטו להזדהות עם החוזים שלהם – גם ביל (שמן) וגם פורזינגיס (גבוה). מעבר לזה אין שום דבר שמזכיר משחק קבוצתי בעיר הבירה שממש כמו הפוליטיקאים שלה לא מזיזים כלום ולא הולכים לשום מקום.

בשושן הבירה: כמובן שדטרויט. עיר המכוניות ב 7.

02:30     ניו יורק ניקס (27-39) – שארלוט הורנטס (46-20)

הביתית

ניו יורק ניקס נכנסת לרצף ניצחונות ומגלה לחרדתה שהיא עדיין הניקס. כמו רבים בליגה הזאת, בה משחקים בכל קבוצה שני גבוהים – אחד שהוא באמת גבוה (לא סנטר) ואחד שהוא קצת פחות (סנטר) או לחילופין שני גארדים – אחד שהוא נמוך ויודע למסור (לא גארד) ואחד שהוא חזק ויכול להיות פורוורד (גארד), כך גם ג'וליוס רנדל עוד לא החליט מה הוא. זה בסדר, האחרון שהחליט מה הזהות שלו בתפוח הגדול היה כרמלו אנתוני והוא הצליח להחריב כל מה שזז. עדיף לזרוק מלא לשלוש ולפגוע בטעות ב 35.5% מאשר לפגוע יותר ולהפסיד. מסביבו כל השחקנים האפורים שמשום מה מצליחים לקלוע (איפה הייתם כל השנים האלה?) ולהפוך את ההתקפה של הניקס המפוהקת לשישית בליגה. בקיצור, הקבוצה צריכה להתעשת, קוויקלי.

האורחת

שארלוט הורנטס ותזמון נכנסים לבר, באיחור. מה התועלת בחמישה ניצחונות רצופים בשלב הזה של העונה? ואם כבר מנצחים, למה להפסיד שלושה ברצף אחר כך? שום דבר לא הגיוני בקבוצה שהייתה אמורה להיות חביבה בהחלט אבל נכנסה עם הראש בקיר פעם אחר פעם. פרט מידע חשוב – בתשעת המשחקים האחרונים יש לשארלוט את ההגנה הטובה ביותר בליגה. כמו שאמר פעם שחר חסון – כההההן כן. קבוצות לא מצליחות להסתדר עם האורך הבלתי נתפס של הצרעות שמצליחות לייצר להתקפות הטובות בליגה כאב ראש זמני במיוחד לפני שהן יוצאות מהאולם בבושת פנים. היה אפשר לחשוב שקבוצה עם למלו בול, קלי אוברה וטרי רוזייר תהיה עסוקה בקליעה אבל מסתבר שאין להם חשק לעשות את זה אז הם עושים שרירים. מספיק טוב בשביל מחמאות, פחות סבבה אם הם רוצים בצבע שחקן שהוא לא מייסון פלאמלי.

בשושן הבירה: לא רואה את הניקס מצליחים להתמודד עם הגנה כזאת. שארלוט ב 8.

02:30     מינסוטה טימברווולבס (32-34) – פילדלפיה 76'ס (22-41)

הביתית

רודי גובר נכנס לבר ועומד באמצע. אנשים שנכנסים או רוצים לצאת לא יכולים כי הוא תופס את כל השטח. "להביא לך משהו לשתות?" שואל אותו הברמן. "לא תודה", הוא עונה. "אתה רוצה אולי לשבת?" "לא תודה". "אז מה אתה עושה שם?" גובר מרים את עיניו לאט ואומר – "אני מחכה ללוב". הקבוצה המהירה בליגה בעונה שעברה הביאה לשורותיה את אחד השחקנים האיטיים בליגה והתוצאה המתבקשת – בינוניות. כל פילוסופיית המשחק של הקבוצה נבעה מההתפעלות של האוהדים מכך שיש לקבוצה שחקנים חזקים וכבדים שגם יודעים לרוץ. הבידור הזה אפילו עשה פלייאוף וזרק לאוויר את המילה הנפלאה "פוטנציאל". מאז הם הספיקו כידוע להיפטר מלא מעט נכסים חשובים כדי להביא חיית הגנה שהיא איטית מדי אז היא עושה הגנה בהתקפה ועוזרת להתקפה כשהיא בהגנה. שלושה ניצחונות רצופים לוולבס המדשדשים שחסרים את החתול ואמנם מצליחים לקלוע (מקום שביעי באחוזים אפקטיביים) אבל לא ממש מצליחים להשיג נקודות (מקום 22 בהתקפה). מה חסר? ריבאונד (מקום 27). אם רק היה להם סנטר…

האורחת

ג'יימס הארדן עושה צעדים לתוך מקדונלדס. "מה תרצה הפעם?" שואל אותו המוכר. "מה יש לך?" "אז ככה: יש לי פול (צ'יקן), קיירי (צ'יזי), דוראנט (נודלס) וווסטברוק (וול דאן)." הארדן חושב שנייה ואז אומר – "אני אקח את כולם, אבל תארוז לי אותם אחד אחד. אני אוהב לגמור אחד ורק אז לעבור לשני". למה אמביד לא בבדיחה? כי הם לא משחקים ביחד. פילי של היום היא שילוב של יוסטון בהובלת הארדן עם מלא קלעים ובובה בצבע שהיא במקרה אמביד לבין פילי של אמביד עם חיית צבע שגם קולעת שלשות ומלא בובות מסביב שאחת מהן היא הארדן. הבעיה היא, כמו כל דבר במקדונלדס, שזה כמו סלט, זה לא טעים.

בשושן הבירה: מי זאת פילי? מינסוטה ב 15.

03:00     ברוקלין נטס (28-36) – יוסטון רוקטס (49-15)

הביתית

ברוקלין נטס נכנסת לבר, משתכרת ומתעוררת בבהלה לגלות שהיא במקום השישי במזרח עם דינווידי וקמרון ג'ונסון. לא נעים. המבנה המפואר של הדואו קיירי את דוראנט ניצב עכשיו נטוש וקבוצות אחרות עושות בו מסיבות על ימין ועל שמאל. לפני האולסטאר ההתקפה של הנטס הייתה התשיעית בליגה. מאז האולסטאר? במקום ה 28 המכובד. אין מי שיכניס את הכדור לסל, אין מי שייפצע כשצריך אותו ונשארו רק שחקנים יעילים שלא ממש יודעים מה לעשות עם הכדור כשהוא בידיים שלהם. לראיה? 23 אסיסטים למשחק, מקום 26 בליגה. ואם זה לא מספיק הקבוצה עלולה למצוא את עצמה עם שלושה ניצחונות רצופים, אחד מהם על בוסטון שהיה ממש בטעות, כך הבטיחו בהנהלה. אם איכשהו הקבוצה תצליח לשמור על כוחה היא עלולה בטעות להישאר בתמונת הפלייאוף ולהיות טרף קל לפילדלפיה כאשר האחרות יצטרכו להתמודד עם מיאמי או טורונטו. מוזר.

האורחת

ג'יילן גרין נכנס לבר ולאף אחד לא אכפת. הקבוצה הגרועה בליגה שלא קוראים לה סן אנטוניו בדרך לשום מקום עם אף אחד ולכוכב שלה יש שם משפחה של חצי ליגה. כמה מזל שהיא לפחות ראשונה בליגה בריבאונד, כמה חבל שהיא לא יודעת מה לעשות עם כל הכדורים שהיא קולטת.

בשושן הבירה: זה של יוסטון כמובן. רוקטס ב 10.

03:00     אוקלהומה סיטי ת'אנדר (34-30) – גולדן סטייט ווריירס (31-34)

הביתית

שיי, גילג'וס ואלכסדר נכנסים לבר. שיי מסר לגילג'וס שאיבד, אלכסנדר קטף את הריבאונד ורץ כל הדרך לצד השני כדי לקלוע. אוקלהומה היא קבוצה של שחקן אחד והמשחקים האחרונים בלי הכוכב שלה הראו זאת היטב. בלי הרבה הנעת כדור ועם הרבה מאוד חדירות לסל הקבוצה תלויה באופן מוחלט בשחקן המרכזי שלה שלפעמים נותן מתנות לגידי, דורט ושאר שמות מהשכונה ליד.

האורחת

אנדרה איגואדלה נכנס לבר ומגלה לתדהמתו שהוא שחקן NBA. והרי הסטטיסטיקה: ארבעה משחקים, 14.2 דקות למשחק, 50% מהשדה ב 1.5 זריקות, מתוכן זריקה לשלוש. וזה אולי הסיפור של האלופה עד כה – 50% מהמשחקים היא מופיעה למשחק ונראית כמו עצמה, ואז מתברר שב 50% האחרים היא לא פחות מנמושה. עם מאזן החוץ הגרוע בליגה היא מגיעה לשחק מול אוקלהומה כשהשחקנים שלה משחקים לפי מצב רוח בלבד שנקבע על ידי עשירים עם בירות שרוקדים כשהמצלמה מתמקדת בהם. סטף משחק יום כן יום לא, ג'ורדן פול עושה את זה אבל גם במשחקים שהוא לא משחק הוא עולה על המגרש עם גופיה. וקליי, עדיין עומד על קשת השלוש. השמועה אומרת שהוא גם יודע לכדרר.

בשושן הבירה: גם בלי שג"א אוקלהומה אימתנית. ת'אנדר ב 20.

03:30     דאלאס מאבריקס (32-33) – יוטה ג'אז (34-31)

הביתית

קיירי אירווינג נכנס לבר ומתיישב ליד הברמן. אחרי כשעה שהוא לא מזמין כלום ניגש אליו הברמן ושואל אותו מה הוא רוצה לשתות. "אני לא שותה" עונה לו קיירי. "החלטתי לבוא אליך לבר כדי לעשות לך דווקא". קיירי לא רק גורם לנו הצופים לתהות על צורתו של כדור הארץ (כשהוא בידיים של קיירי כל כדור הוא שטוח) אלא גם מעלה את השאלה הפילוסופית העתיקה – האם 1 ועוד 1 שווה 2? מסתבר שאם לוקחים שחקן שיכול לזרוק מכל מקום עם מכניקת זריקה לא ברורה ואלף ידיים על הפרצוף ומכניס את הכדור לסל ומחברים אותו לשחקן שיכול לזרוק מכל מקום עם אלף ידיים על הפרצוף ומכניס את הכדור לסל התוצאה תהיה יותר הפסדים מניצחונות. כי כשאין פיזיקה, מי צריך מתמטיקה.

האורחת

שחקני יוטה נכנסים לבר ומתקבלים בתשואות. רק אחרי דקה הם מבינים שנכנסו לפרק של הזמר במסכה ושכולם סביבם צועקים בהתלהבות "מי זה?". עוד לא נוצר הגוון האפור שיוכל לתאר את הסגל חסר ההשראה שממש במקרה עוד עלול להמשיך איתנו לשלב הבא בעקבות הודעות הצופים והסרחת הלייקרס. אין כמו הפסד לסן אנטוניו ושניים רצופים לאוקלהומה כדי לשמר את היכולת האדירה מתחילת העונה ולשכנע עוד שלושה אנשים שג'אז זה לא כל כך נורא. צפייה במועדון בהחלט מרגישה כמו הופעה במועדון השבלול בתל אביב – נראה מרשים, אין לך מושג מה הולך ודי ברור לך שסתם שילמת כסף. הקבוצה קוטפת מלא ריבאונדים (שמינית בליגה) ומשחקת נורא מהר (12) אבל ממש כמו בהופעה במועדון השבלול בתל אביב – לא ברור לאן זה הולך. בטח כשבצד השני השחקנים צריכים לעשות הגנה והם יודעים היטב שאם הם יצליחו בצד הזה של המגרש הטרייד יגיע מייד. לך תבין את איינג'.

בשושן הבירה: לוקה וקיירי? מרקנן ווקסלר! ג'אז ב 17.

05:00     לוס אנג'לס לייקרס (34-31) – ממפיס גריזליס (25-38)

הביתית

לברון ג'יימס נכנס לבר ומחליט לקנות אותו. ואז לעשות עליו סרט. דוקומנטרי. ואז לכתוב ספר בדיוני על איך הסרט הדוקומנטרי נכתב. ובוים. ופורסם. ואז יוציא נעל לכבוד הסרט. ויקלע יותר מקארים כדי למכור את הנעל הזאת. וכל זה תוך כדי שהוא עושה פרסומת לחברה, שגם אותה כבר הספיק לקנות. נשמע לכם מופרך? אז הלייקרס. אמנם הוא בחוץ כמה שבועות אבל את הסגל שכולל את במבה וביסלי אנתוני דייויס יצטרך לקבל בהכנעה. וזה בסדר כי נראה לי שבחיים לא ראיתי את השחקן הזה פותח את הפה ומדבר. ועוד לא החלטתי האם הוא אדם אמיתי או מוטציה שלברון החליט לייצר כדי שלא יהיה אפשר בשום דרך לעצור אותה. ואם הוא בכלל שמח שהוא בלייקרס למרות הטבעת. ואם הוא בכלל יכול להיות שמח. בקיצור, ראיתי את דייויס רק על המגרש ובגלל הגבה קשה לראות אם יש לו הבעות פנים. הלייקרס במצב די טוב במשחקים האחרונים וזה מאוד  מתעתע כי הם בדרך כלל עסוקים בלהיות גרועים. קשה להבין איך זה אפשרי עם סגל כל כך מוכשר ואולי הלו"ז הקל יכניס אותה לפלייאוף אבל כששני הכוכבים לא מסוגלים לחבר שני משחקים ביחד (וזה מוזר כי דייויס את הגבות הוא הצליח לחבר ולברון הכניס לקבוצה אחת את ווסטברוק ובברלי) אין אף קבוצה תחת השמש שלא תשמח לפגוש אותם. הלילה גם סכין בין השיניים לא תעזור להם כי הם הולכים לפגוש את מוראנט. ג'ה מוראנט.

האורחת

ג'ה מוראנט נכנס לבר. הסיפור הזה כבר כותב את עצמו ולמען רווחתי האישית אעדיף שלא להוסיף על זה יותר מדי. מה כן? לכתוב שהוא לא מסוגל לפגוע? שלפעמים זה נראה שממפיס יורים לכל הכיוונים? ש JJJ נשמע כמו משהו מתוך הוראות לפתיחה באש? עדיף שלא. ויש גם קבוצה, והיא, איך לומר, לא ממש טובה בלכוון לסל (מקום 24 בליגה). מה כן? הרבה הרבה מאוד נקודות מפאשלות של היריבות – בעקבות איבודים, ריבאונד התקפה, התקפות מעבר. בכל אלה ממפיס טופ 5 והיא מתעקשת שככה בונים קבוצה מנצחת. יהיו שיגידו ש 38 ניצחונות עד כה אמורים להוכיח את הנקודה הזאת אבל לא אני. כי את כל הנקודות האלה של הקבוצה היא לא תקבל בפלייאוף, בטח שלא מול קבוצות איטיות למות כמו פיניקס או דאלאס. כדורסל הוא לא רק מי מצליח לחטוף הכי הרבה כדורים. כדורסל הוא בראש ובראשונה משחק שבו צריך לשים את הכדור בסל, ובזה ממפיס ממש גרועים. כל שיטת משחק אחרת היא פשוט לירות לעצמך ברגל.

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. פריוויו פשוט אדיר, כל תיאור של קבוצה – בול פגיעה (בניגוד לממפיס וג'ה). באמת באמת מרשים, ממש נהניתי לקרוא.
    מילווקי
    ניקס
    פיסטונס
    מיני
    ברוקלין
    ווריורס
    יוטה
    ממפיס (אפקט יואינג איט איז)
    תודה

  2. אוי, זה גאוני. אני מתקשה להחליט מה מהם החביב עליי, אז פשוט לא אבחר. תודה רבה אהרון.
    לרגל פורים, אתחפש למישהו שנותן תחזיות:
    מילווקי
    וושינגטון
    ניקס
    פילי
    נטס
    וורירס
    דאלאס
    לייקרס

  3. אחלה פריוויו אהרון, משעשע (גיא!) ביותר.
    .
    השאלה שלי לערב פורימי זה –
    האם קריסטאפס פורזינגיס יקלע ברבע הרביעי? יודע מה, האם יקלע במחצית השניה? יודע מה, האם יקלע בכל זמן שהוא לא הרבע הראשון בלבד?

  4. תודה על הפריוויו המאלף אהרן, קראתי בשקיקה. כדורסל צריך לעשות לך גוד טיים וזה בהחלט היה כזה.
    הימורים:
    מילווקי
    וושינגטון
    ניו יורק
    פילדלפיה
    ברוקלין
    גולדן סטייט
    דאלאס
    לייקרס
    הולך להיות לילה מתעתע

  5. אני קורא את הפריוויו על פילי וזה בדיחה , מישהו שלא רואה את המשחקים של פילי ולא רואה את המספרים ואולי גם לא מבין אותם
    הארדן ואמביד לא משחקים ביחד?
    הארדן ואמביד עושים הכי הרבה פיק אנד רול בליגה ביניהם , הכי הרבה אסיסטים שנמסרו בין שחקן אחד לשני זה בין הארדן לאמביד ובפער גדול מהמקום השני, האסיסטים של הארדן זה אסיסטים אמיתיים , לא של שחקן שמוסר למישהו על קו השלוש והוא עושה פולאפ,זה מסירות של קטארס ,חדירות והוצאה החוצה,מסירות פול קורט

    להארדן ואמביד יש את הבעיות שלהם אבל להגיד שהם לא משחקים ביחד זה טיפשות

  6. קיירי אירווינג נכנס לבר ומתיישב ליד הברמן. אחרי כשעה שהוא לא מזמין כלום ניגש אליו הברמן ושואל אותו מה הוא רוצה לשתות. "אני לא שותה" עונה לו קיירי. "החלטתי לבוא אליך לבר כדי לעשות לך דווקא"😂😂😂
    הפריוויו של השלייקרז\ממפיס גרם לי לשלוח לך הזמנה לכפר,אתה עם ניצוצות חיים של הייטר,נעזור לך לתעל את המתנה.
    קנית אותי אהרן, הפריוויו פי 1966 יותר טוף מהמשחקים.

  7. תודה רבה. באמת אלבום אדיר. יא אללה כמה חרשתי עליו לאורך השנים, ועדיין מדי פעם.
    מעניין שדווקא 3 מהשירים הפייבוריטים שלי בו לא הכנסת (כל השירים אדירים בכל מקרה) – mailman, head down, limo wreck

  8. תודה על הקדימון המשובח!

    אורלנדו ב 6
    ויזארדס ב 12
    ניקס ב 23
    פילי ב 5
    ברוקלין ב 25
    אוקלהומה ב 11
    דאלאס ב 7
    לייקרס ב 3

    בהצלחה לכל המשתתפים

  9. פריוויו נהדר. Superunknown היה הדיסק השני או השלישי שקניתי בחיים שלי והוא בהחלט הזדקן יפה ונשאר רלוונטי היום כפי שהיה לפני 29 שנה.

  10. קיירי אירווינג נכנס לבר ומתיישב ליד הברמן. אחרי כשעה שהוא לא מזמין כלום ניגש אליו הברמן ושואל אותו מה הוא רוצה לשתות. "אני לא שותה" עונה לו קיירי. "החלטתי לבוא אליך לבר כדי לעשות לך דווקא". חחחח יש פה כמה פנינים צחקתי הרבה תודה אהרון ענק :)))))
    ניחשושים:
    מילווקי
    ווש
    ניו יורק
    פילי
    ברוקלין
    ווריירס
    דאלאס
    ממפיס

  11. השיפוט מחסל את סוף המשחק אוק' – גולדן.
    אני כבר רבע שעה מנסה לראות את הסוף וכל פעם פסק זמן, ועכשיו ריוויו שנמשך דקות ארוכות.
    למה? על עבירה ברורה (בסטנדרטים של היום) של קומינגה – יד לאורך החזה של השחקן שפורץ קדימה.
    השופטים החליטו בבדיחות הדעת לכבוד פורים שהצ'אלנג' סקסספול וביטלו את העבירה.
    במקום זריקות – כדור מהצד של אוק'.
    אוק' מכניסים, כדור שוב לדורט – הפעם דיווינצ'נזו שולח יד למנוע את הכדור ממנו.
    עבירה. זריקות של דורט.
    בשידור החוזר רואים שבניגוד למהלך הקודם, שבו היה מגע ברור של היד בגוף של המתקיף, פה אין דבר וחצי דבר… סתם שני שחקנים מנסים להגיע לכדור.
    אין לקר צ'אלנג' יותר.
    בדיחה, וגם ככה לא ניתן לראות את סוף המשחק עם כל העצירות.

  12. בעוד אני כותב את התגובה יש עוד צ'אלנג'.
    חסימה נקייה לחלוטין של ארון וויגינס על שלשה שנשרקה כעבירה.
    צ'אלנג' סקסספול…
    עוד 5 דק' עברו בלי משחק, סתם.
    עוד שריקה לא נכונה של השופטים.

  13. תחרות האוהד של המשחק הולכת לללללללללללללללללללללללללללל..
    והזוכה המאושר הואאאאאאאא
    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

  14. ראיתי היום מאמביד דברים חדשים ואני חושב שראיתי כל משחק שתו , הוא בלתי יאמן
    הוא עשה מטחנה מגובר עד שמינסוטה היו חייבים להוריד את גובר לספסל ושמו את.קייל אנדרסון לשמור עליו
    39 נקודות ב 28 דקות

  15. הליגה מאוד מקפידה בשנים האחרונות על שטח הנחיתה של שחקן שעולה לזריקה, ובצדק, אבל כשמדובר בסטף קרי כנראה שהוא קלעי כל כך טוב שלא צריך את זה. זאת אולי הדרך היחידה להסביר את האופן שבו השיפוט מתנהל ביחס אליו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט