בשערי הנצח – לקראת סופרבול 57 / פריים טיים זק

בשערי הנצח – לקראת סופרבול 57 / פריים טיים זק

בעולם ה-NBA התמקדה תשומת הלב בשבוע שעבר בלוס אנג'לס (שבירת השיא ההסטורי של לברון ג'יימס) ופניקס (הטרייד הדרמטי על דוראנט). בליגת ה-NFL תעביר הלילה האלופה היוצאת מלוס אנג'לס (הראמס, שניצחה בסופרבול הקודם שהתקיים במגרשה הביתי) את כתרה לאלופה חדשה במשחק הסופרבול שיתקיים בפניקס (ליתר דיוק, בגלנדייל הסמוכה). האם תהיה זו קנזס סיטי (בפעם השניה בעידן מהומס-ריד שזכו לפני 3 שנים, והשלישית בסה"כ) או פילדלפיה איגלס (בפעם השניה – אחרי האליפות המפתיעה לפני 5 שנים, כאשר הק"ב המחליף ניק פולס הוביל אותה לתואר) שתניף את הגביע?

לאחר עונה מתוחה וצמודה, ושלושה סיבובי פלייאוף מלאי מהפכים ודרמות, הגענו לסופרבול עם שתי הקבוצות שסומנו מראש כמועמדות העיקריות להגיע למעמד זה. אלו היו גם שתי הקבוצות שסיימו במאזנים הטובים ביותר (כל אחת בחטיבה שלה), שתי ההתקפות הפוריות ביותר, שתי הקבוצות עם הפאס ראש הטוב ביותר, וכמובן – שניים מהמועמדים המובילים ל-MVP של העונה בעמדת הק"ב (מהומס זכה בסופו של דבר).

למרות שהעניין הציבורי יתמקד כמובן בעימות בין פטריק מהומס לג'יילן הרטס (המפגש הראשון בין שני ק"ב שחורים בסופרבול), באחים ג'ייסון וטראוויס קלסי (הפעם הראשונה בה שני אחים מתמודדים זה נגד זה בסופרבול) ובעימות בין מאמן הצ'יפס אנדי ריד (אימן בפילדלפיה במשך 13 שנים) לקבוצתו לשעבר – קרב הענקים הזה יוכרע ע"י דמויות אפורות ואלמוניות הרבה יותר. כמו (כמעט) תמיד, מנצחת המשחק הזה תיקבע בקרב החפירות בין הקווים הקדמיים של ההתקפה וההגנה בשני הצדדים.

לשם כך, ההנהלות המצוינות של שתי הקבוצות השקיעו בשנים האחרונות כספים אדירים ובחירות דראפט גבוהות כדי לייצר קווי הגנה והתקפה מעולים ואימתניים. היחידה שתשליט את רצונה ותכתיב את קצב ואופי המשחק תהיה זו שתאפשר ל"שחקני הכישרון" שלה (ויש רבים וטובים כאלה, משני הצדדים) לזכות בתהילה וכמובן תסייע להביא את גביע לומברדי לעיר שתיצבע כולה באדום (קנזס סיטי) או בירוק (פילדלפיה).

לנו נותר רק להכין את הבירות והפיצוחים, לבטל את כל הפגישות המתוכננות למחר, להשתרע בכורסא ולהנות ממשחק פוטבול ברמה הגבוהה ביותר בין שתי הקבוצות הטובות בליגה.

וכמו שמודי בראון זצ"ל היה אומר : "תהנו!".

האם זה יהיה התואר השני של מהומס או הראשון של הרטס? (Twitter)

פילדלפיה איגלס (1) – קנזס סיטי צ'יפס (1), גלנדייל אריזונה, הלילה בין ראשון לשני 01:30

שאלת המפתח : האם קו ההתקפה של הצ'יפס יצליח להגן על מהומס הפצוע מול הפאס-ראש של האיגלס?

קנזס סיטי צ'יפס

בסופרבול של לפני שנתיים נפגשה האלופה המכהנת קנזס סיטי עם הבאקנירס מטאמפה ביי. למרות נוכחותו של טום בריידי מהצד השני של המגרש, מי שניצח עבור טאמפה ביי את המשחק היו שחקני קו ההגנה של הבאקס שהכניעו ללא תנאי את קו ההתקפה החלש והפצוע של הצ'יפס, אמללו את פטריק מהומס, הפילו אותו 3 פעמים וכפו 2 חטיפות במשחק שלכל אורכו מהומס היה צריך לנוס על חייו מול הלחץ שהופעל עליו. הוא סיים את סופרבול 2021 עם רייטינג אומלל של 52 באחד המשחקים החלשים בקריירה שלו.

כלקח מהמשחק הזה השקיעו קברניטי הקבוצה רבות כדי לייצר קו התקפה עמוק, מנוסה ויעיל. הקבוצה צירפה שני שחקנים מוכחים ומעולים – הגארד ג'ו טוני (מהפטריוטס) והטאקל אורלנדו בראון (מהרייבנס). בנוסף היא השקיעה בחירת דראפט גבוהה ב-2021 בקריד האמפרי שהפך במהרה לאחד הסנטרים הטובים בליגה. עם שלושת העוגנים הללו בשנתם השנייה בקבוצה (שלושתם נבחרו לפרובול השנה), יש הפעם לקבוצה קו התקפה יציב, מנוסה ומגובש שאפשר רק 26 סאקים כל העונה (מקום 3 בליגה) והיה אחד הטובים בליגה גם בפתיחת נתיבים למשחק הריצה. את מול קו ההגנה האימתני של האיגלס (הטוב בליגה בלחץ על הק"ב) ובהינתן הניידות המוגבלת של מהומס בשל פציעה בקרסול אותה הוא סוחב כבר כמה שבועות (שגרמה ל-3 סאקים שספג מול הבנגלס – אם כי לא מנעה ממנו לשחק היטב ולהוביל את הקבוצה לניצחון), שחקני היחידה הזו יצטרכו להיות במיטבם כדי לתת לו זמן בפוקט להפגין את יכולתו ולהניע את ההתקפה של הצ'יפס.

קו ההתקפה של הצ'יפס – המפתח לניצחון (Arrowhead Pride)

הפעם לאוהדי קנזס סיטי יש מקום לדאגה דווקא לגבי יתר סגל ההתקפה של הקבוצה. התקפת המסירה של הקבוצה הייתה הטובה בליגה בהפרש גדול (השיגה 295 יארד באוויר – 20 יותר מהבאה אחריה) למרות המעבר המדובר של התופס המוביל טייריק היל למיאמי בפגרה. מי שפיצה על היעדרותו של היל היה כמובן הטייט-אנד הנפלא טראוויס קלסי בעונת שיא (1338 יארד ב-110 תפיסות ו-12 ט"ד – כולם שיאי קריירה) אך גם סגל תופסים רחב ומאוזן בהובלת שני שחקני הרכש שהגיעו בפגרה – הוותיקים ג'וג'ו סמית-שוסטר ומרקז וואלדז-סקאנטלינג. הם קיבלו עזרה רבה מהצעירים ג'ארד מקינון, סקיי מור, קדריוס טוני ומקול הרדמן. כל אלה ייצרו בנק מטרות רחב ומגוון למהומס – הק"ב הטוב בליגה ללא תחרות – שהצליח לייצר שיא קריירה של 5250 יארד וכן 41 ט"ד (מול 12 חטיפות בלבד) עם רייטינג מצוין של 105 .

הבעיה היא שמעבר לקרסול הפגוע של מהומס, גם רבים מהתופסים שלו (סמית שוסטר, הרדמן וטוני) פצועים. הרדמן לא ישחק בסופרבול והיתר ככל הנראה ישחקו אך מצב הכשירות שלהם אינו ברור לחלוטין. לקראת סוף גמר החטיבה מול הבנגלס ובעקבות שרשרת הפציעות, נותרו למהומס רק וואלדז-סקאנטלינג וקלסי (כל יתר התופסים בסגל השיגו 56 יארד במצטבר במשחק הזה). כדי לשחרר במהירות את הכדור ולפרוש את משחק ההתקפה היצירתי של אנדי ריד, מהומס יצטרך שלפחות אחד או שניים מהפצועים יהיו בכושר מלא במשחק הלילה. בנוסף אליהם יסתמך מהומס על היכולת הקרקעית של הרוקי המפתיע איזייה פאצ'קו שהשיג 830 יארד קרקעיים העונה, לקח את תפקיד הרץ המוביל מקלייד אדוארדס-הילייר המאכזב והוסיף לצ'יפס מימד של קשיחות וכוח שהיה חסר לה בשנים האחרונות. הוא יצטרך להפגין יכולת ריצה טובה יותר ממה שהראה במשחק מול סינסינטי, בו השיג רק 26 יארד ב-10 ניסיונות (אם כי בלט – בהיעדר תופסים – במשחק המסירה וצבר 59 יארד באוויר).

קלסי והתופסים הבכירים של הצ'יפס – יצטרכו להיות בשיאם (KWCH)

הדמות החשובה בהגנה היא של הפאס-ראשר כריס ג'ונס – צוות הריסה של אדם אחד שנתן עונה לפנתיאון עם 15.5 סאקים (רביעי בליגה). הוא מצא עזר כנגדו ברוקי ג'ורג' קרלפטיס שעושה עבודה מצוינת והשיג 6 סאקים משלו. ככלל, הגנת הצ'יפס היא השניה בליגה (אחרי פילדלפיה) בלחץ על הק"ב עם 3.3 סאקים למשחק. הקו האחורי של הגנת הקבוצה מסתמך על ג'סטין ריד המנוסה בעמדת הסייפטי ושני רוקים מצוינים – טרנט מקדאפי וג'יילן ווטסון בעמדות הקורנר (יחד עם לדריוס סניד). הקו האחורי הצעיר הזה הפתיע לטובה העונה כשספג רק 6 יארדים לנסיון מסירה (מקום 6 בליגה) אם כי אחוזי ההשלמה של המסירות מולו היו גבוהים יחסית והוא אפשר 1.8 ט"ד אוויריים למשחק – הנתון הגרוע בליגה.

הגנת הריצה היתה לא יותר מממוצעת, כשאיפשרה 4.5 יארדים למהלך ריצה (מקום 19). ככלל, ההגנה  איפשרה 22 נקודות למשחק (מקום 16), מה שבד"כ נתן להתקפה המעולה של הצ'יפס מספיק מרווח פעולה כדי לצבור יותר נקודות ולנצח.

כריס ג'ונס – ינסה לשבש את התקפת המסירה של האיגלס (USA today)

פילדלפיה איגלס

הסיפור של פילדלפיה העונה מתחיל בפריצה המטאורית של הק"ב ג'יילן הרטס. בסיום העונה שעברה פקפקו רבים ביכולתו של הק"ב שנבחר רק בסיבוב השני בדראפט 2020 להפוך לפרנצ'ייז ק"ב, לאחר שבשתי עונותיו הראשונות הפגין יכולת מסירה מוגבלת לצד יכולת קרקעית מרשימה. היו אפילו דיבורים על רכש של ק"ב וותיק כדי להוביל את הקבוצה מעבר לסיבוב הראשון בפלייאוף, לשם הגיעה בעונה שעברה (והובסה ע"י טאמפה ביי). הרטס ענה לספקנים בעונה מדהימה, בה השיג 3700 יארד באוויר באחוזי השלמה טובים, 22 ט"ד מול רק 6 חטיפות וכמובן משחק קרקע מצוין בו צבר 760 יארד ו-13 ט"ד נוספים (המספר השני בהיסטוריה של הליגה). המספרים האלה והעובדה שבמשחקים בהם פתח פילדלפיה סיימה במאזן מדהים של 16- 1 (כולל פלייאוף) הפכו אותו למועמד משמעותי (אם כי לא לזוכה) לתואר ה-MVP ואולי לק"ב הטוב כיום ב-NFC.

מסביב להרטס בנה ה-GM  המעולה יואי רוזמן צוות שחקנים מצוינים המסייעים לו למצות את כשרונו – הרכש איי-ג'יי בראון שהגיע מטנסי התעלה על כל הציפיות עם 1500 יארד באוויר, עמיתו לשעבר של הרטס מהקולג' דבונטה סמית נתן עונה מצוינת עם 1200 יארד נוספים במסירה ומיילס סנדרס סיפק את המימד הקרקעי עם 1270 יארד (כשבמשחקים האחרונים מסייע בידו קנת' גיינוול הצעיר). גם אצל האיגלס בוצעה השקעה גדולה בבניית אחד הקווים הקדמיים החזקים בליגה אותו מובילים הסנטר ג'ייסון קלסי (האח של טראוויס) והטאקל המעולה ליין ג'ונסון.

בראון וסמית – אולי צמד התופסים הטוב בליגה (NBC)

הקו הקדמי הזה (שסבל לקראת סיום העונה מהיעדרו של ג'ונסון שנפצע, אך חזר להרכב לקראת הפלייאוף) הגן היטב על הרטס מול ניק בוסה והגנת הניינרס כשאפשר רק סאק אחד על הק"ב של פילדלפיה. שחקני הקו הקדמי הצטיינו במשך כל העונה בחסימות לטובת הרצים של הקבוצה שהשיגו 153 יארד למשחק עם הקרקע (מקום רביעי) ויותר מ-2 ט"ד בריצה למשחק (מקום 1 בליגה, בהפרש עצום). את ההגנה האגרסיבית של הניינרס (הטובה בליגה כנגד הריצה) הכריעו רצי האיגלס עם 148 יארד ו-4 ט"ד על הקרקע.

אבל ההתקפה של האיגלס לא הייתה מצליחה להשיג את המקום הראשון בחטיבת ה-NFC באופן כה דומיננטי אלמלא היכולת המעולה של יחידת ההגנה של הקבוצה. הפאס ראש של פילדלפיה הוא החלק המפחיד ביותר של ההגנה, והוא הוביל את הליגה בהפרש גדול עם 4.2 (!) סאקים למשחק – כמעט סאק שלם יותר למשחק מקנזס סיטי שכאמור דורגה שניה. היחידה ההיסטורית הזו (שניה בכמות הסאקים רק להגנת הברס המיתולוגית משנות השמונים) מובלת ע"י חסון רדיק, הרכש המעולה שהגיע מקרולינה – הוא צבר 16 סאקים בעונה הרגילה וכבר הוסיף עוד 3.5 בשני משחקי פלייאוף. אך משחק הלחץ של האיגלס לא נשען רק על כוכב אחד, כאשר לא פחות מ-4 שחקנים (!) צברו 11 סאקים או יותר במשך העונה. עם לחץ כזה על הק"ב היריב, אין פלא שהגנת המסירה איפשרה רק 175 יארד למשחק (מקום 1 בליגה). הקו האחורי המצוין, בראשות הסייפטי סי-ג'יי גארדנר-ג'ונסון (6 חטיפות) שהגיע מניו אורלינס וצמד הקורנרים המנוסים דאריוס סליי וג'יימס בראדבורי אפשר רק 5.4 יארד לניסיון מסירה (מקום 1 בליגה) וגרם ל-1.6 איבודי כדור של היריבה (מקום 4).

חסון רדיק – מוביל את הפאס-ראש המפחיד ביותר ב-40 שנה האחרונות (USA today)

החולשה של ההגנה לכל אורך העונה הייתה כנגד הריצה, כאשר השביעיה הקדמית אפשרה 121 יארד (מקום 16) ב-4.7 יארד לניסיון ריצה (מקום 24). ולמרות רכש שהובא במהלך העונה כדי לנסות לשפר את המצב, זו עדיין נקודת התורפה העיקרית של הקבוצה כולה. לאחר יכולת לא טובה מול סקון ברקלי וההתקפה הקרקעית של הג'יאנטס בשלב הקודם, הצליחה ההגנה במשחק נגד הניינרס בגמר החטיבה לעצור את התקפת הריצה הוורסטילית של סן פרנסיסקו על 81 יארד ב-3.4 יארד לניסיון ריצה, אך זה נבע במידה רבה מההיעדר המוחלט של משחק המסירה של הניינרס בשל הפציעות של הקווטרבקים שלהם במהלך המשחק. בסה"כ הגנת פילדלפיה דורגה שישית במהלך העונה עם 19.5 נקודות שספגה למשחק.

קו ההגנה הקדמי של האיגלס – יצטרך להיות טוב יותר כנגד הריצה (Last word in Sports)

תחזית

קנזס סיטי מגיעה לסופרבול השלישי בארבע שנים כשהסגל שלה (לפחות על הנייר) שלם ומאוזן אולי יותר מכל גרסה אחרת של הצ'יפס בקדנציה של אנדי ריד. הקבוצה בוטחת בכוחה ושואפת לאליפות שניה אחרי זו שהושגה לפני 3 שנים. הדאגה העיקרית היא מהפציעות של מהומס וצוות התופסים אך לריד המנוסה והיצירתי היו שבועיים להתאים את משחק ההתקפה למגבלות של כוכביו ולהתכונן ליכולות הגבוהות של הגנת פילדלפיה. יש להניח שנראה יותר מהלכי ריצה מהרגיל אצל הצ'יפס והרבה מאד מסירות לטווחים הקצרים כדי למנוע לחץ של חסון רדיק וחבריו על מהומס ולהקטין למינימום את הזמן שלו בפוקט עד למסירה. טראוויס קלסי כמובן יהיה הנמען העיקרי של המסירות הללו וסביר שנראה משחק גדול שלו. בנוסף לא מן הנמנע שנראה לא מעט "טריק פלייס" בניסיון להפתיע את הגנת האיגלס ולהוציא אותה משיווי משקל.

מן הצד השני סביר שנמשיך לראות את הקו ההתקפי שהאיגלס הובילו בשני משחקי הפלייאוף הקודמים – ריצה, ריצה ושוב ריצה. בין אם הרטס עדיין סובל במידת מה מהפציעה בכתף שהשביתה אותו לכמה משחקים לקראת סיום העונה ובין אם לאו, המאמן ניק סיריאני הגביל אותו ל-25 ניסיונות מסירה בלבד בכל אחד משני משחקי הפלייאוף בהם השיג 137 יארד בממוצע בלבד, בעוד על הקרקע הריצה הקבוצה 44 מהלכים בכ"א מהמשחקים וצברה בהם 208 יארד למשחק. אין סיבה שהטרנד הזה ישתנה מול הגנת הריצה הבינונית של הצ'יפס. סנדרס, גיינוול והרטס עצמו יתקדמו על הקרקע, יורידו זמן מהשעון וינסו להשאיר את מהומס על הקווים ככל שיוכלו. בהגנה נראה בליצים וניסיונות ללחוץ את הק"ב בפוקט כמעט בכל מהלך מסירה של הצ'יפס, תוך ניסיון לנצל את הקושי של מהומס לנוע בחופשיות וכדי למנוע מקנזס סיטי מהלכי מסירה גדולים.

אז מה יהיה? מצפה לנו קרב צמוד מאד, רב מהפכים ומהלכים מפתיעים, בו יעלו הרבה נקודות על הלוח. מהומס ייתן עוד תצוגה הירואית אל מול הלחץ של פילדלפיה וטראוויס קלסי יעשה כרגיל את שלו, אבל ההגנה החזקה ומשחק הריצה העדיף של פילדלפיה (אותו הגנת קנזס סיטי תתקשה לעצור) יהיו אלו שיכריעו את הכף. בסוף היום האיגלס ינצחו בהפרש קטן ויחזירו את גביע לומברדי לפילדלפיה לאחר הפסקה של 5 שנים.

אמא קלסי וילדיה – על מה דיברו בבית המשפחה בארוחת השבת? (Southern Living)

לפוסט הזה יש 54 תגובות

  1. סיקור מקיף, עשיר ומעולה בלי הנושאים הטחונים של האחים קלסי וכו'
    אני הולך הפוך מכם – מהומס עם טבעת אחרי ניצחון בהפרש של פחות מפוזשן, משחק בסקור נמוך יחסית
    תודה רבה על הסיפור, מחר מתחילה הגמילה הקשה

  2. תודה רבה פריים, מקווה שיהיה משחק מהנה.
    עברתי על התמונות ולא יכולתי שלא לשים לב שלחלק מהשחקנים בתמונות יש כרס לא קטנה. אני מניח שהם חלק מהשחקנים שעומדים מקדימה ודוחפים (או שדוחפים אותם), בעוד שהשחקנים שרצים כדי לתפוס את הכדור בטח רזים יותר, אבל בכל זאת קצת הופתעתי – אי אפשר/לא עדיף שיעבדו כל יום במכון כושר? את מה שיאבדו במשקל לא יחזירו בכח שרירים? או בהקצנה, ומהכיוון השני – אם אפשר היה להציב אלוף סומו בין השחקנים האלה זה היה משתלם? מה הטרייד אוף כאן?

    1. א. חוק שימור התנע.
      ב. הם עובדים כל יום בחדר הכושר, אלו חיות אדם חזקות בצורה שאתה לא מסוגל להבין. צריך לזכור שמה שחשוב להם זה כוח מתפרץ בפרקים זמן סופר קצרים. קו ההתקפה הרבה פחות ניידים –
      תפקידם לבלום רוצחים שכירים סופר אתלטיים, סופר חזקים, מלהגיע לקווטרבאק.

  3. ניתוח מעולה . אוסיף רק דבר אחד וחשוב- לעיתים משק כנפי הפרפר מכריע משחקים על פאולים טפשיים במיוחד או הצטברות שלהם. קפיצה מיותרת לפני הסנאפ, אחיזה אסורה בתופס שלעולם לא היה תופס כדור שהושלך אליו וכו. לך תדע…

  4. תודה על פריוויו מצוין, מסכים גם עם התחזית של נצחון לא גדול לאיגלס שניחנים ביכולת להוציא את הנשמה לכל מי שעומד מולם
    מצד שני, מהומס זה מהומס, ראיתי שרשור בטוויטר שמדרג את הקווטרבקים לפי כל מיני פרמטרים והבולטות שלו היא משהו שלא ראיתי אף פעם בשום ענף ספורט

    וזה ניתוח מקצועי של אורי שטרנבך, לא את הכל הבנתי אבל ממה שכן הבנתי נהניתי מאוד https://twitter.com/Oriorori/status/1624761870035845122

  5. תודה רבה על הפריוויו הזה ואלו של כל השנה.

    אגב, מישהו פה מכיר אתר שבו אני יכול לראות את המשחק מחר בערב?

  6. כל כך חבל שמשחק מצויין ושקול הוכרע על שריקה מטומטמת. לפעמים לא מבים את החוקים של המשחק הזה. שחקן ליטף את הישבן של שחקן יריב והופ פאול- בעוד שפיצוצים לא זוכים לשום כלום.

  7. העבירה הזאת בסוף….
    חבל שזה הכריע את המשחק, אסור לשרוק דברים כאלה ברגע כזה.
    אני עדיין חושב שהקבוצה הטובה ניצחה אבל חבל שזה הרג את המשחק.

  8. עוד משחק שמוכרע לטובת קנזס סיטי על דגל, בדיוק כמו בגמר האזורי נגד הבנגאלס (למען הסר ספק, לדעתי היה דגל בשני המקרים), דרמה שנגמרה באנטי קליימקס. ברכות לצ'יפס, תנחומים לפיליספיישל שלנו. יש במהומס משהו שמזכיר את סטף קרי. נקווה שפילי תשוב למעמד, היא הייתה ראויה לו.
    ועכשיו החלק הקשה – הגמילה

  9. אמרתי לפני הפלייאוף שהאיגלס יגיעו לגמר ויפסידו
    זה כבר קרה לקבוצת הכדורגל והבייסבול של פילי השנה.
    סיקסרס אתם הבאים בתור

  10. באסה…
    איבוד כדור שנתן לצ'יפס שבע במתנה, החזרת פאנט שגמרה את המשחק ושריקה עלובה דקה לסוף לטובת המאמי של הליגה.
    זה היה צפוי מאוד, השיפוט עשה חיים קשים לאיגלס אבל זה לא ההפסד. ההפסד הוא שההגנה לא עשתה מהלך אחד כל החצי השני, חבל.
    בפילי יש קבוצה חזקה לשנים הבאות.
    חבל חבל חבל

  11. לכל אוהדי פילדלפיה – בואו נכניס את ״השריקה״ לפרופורציה – מעבר לכך שהיא היתה מוצדקת, גם בלעדיה היו הצ׳יפס משיגים נקודות (כנראה ט״ד, כי הגנת האיגלס כבר היתה על הקרשים) ולפילי היתה דקה ללא פסקי זמן לנסות להשוות… יש הרבה קבוצות שנשדדו בפלייאוף של הליגה בגלל שריקות לא מוצדקות (או מוצדקות שלא נשרקו). זה לא המקרה כאן

    1. הם לא היו משיגים ט"ד כי בלי השריקה זה היה דאון רביעי ו-8. אם כבר הצ'יפס גם יכלו להחמיץ את הבעיטה מהמרחק הזה

      1. לא ברור לי למה אני רואה כל כך הרבה אנשים שמורידים לפילדלפיה חצי מהשעון ומכחישים את כל מה שהם עשו עד אז, כאילו שלשים נקודות בסופרבול עם 1:45 ופסק זמן זה דבר שטרם שמענו עליו 🤦🏻‍♂️

  12. מי שניצח כאן זה קודם כל קו ההתקפה של קנזס סיטי שהצליח למנוע באופן כמעט מוחלט לחץ על מהומס, וכמובן הק״ב המופלא עצמו בתצוגה הירואית על קרסול פגוע (מחדש) במחצית השניה. השועל הזקן אנדי ריד הראה שיש לו כמה טריקים בשרוול שניק סיריאני הצעיר עוד לא למד…גם ההגנה של הצ׳יפס הפתיעה לטובה והיתה עדיפה על הגנת האיגלס שהצטיינה כל העונה וכשלה במשחק החשוב ביותר. עם זאת, פילדלפיה בהחלט קבוצה מצוינת ועם חילופי המשמרות ב-nfc בהחלט ניתן להניח שנראה אותה שוב במעמד הזה (ואולי יותר מפעם אחת) בשנים הקרובות.

  13. פילדלפיה היא קבוצה קצת מוזרה
    צוות האימון שלה זה בלוף, המאמן שלהם הוא בובה על חוט שמקבלת הוראות מהאווי רוזמן עד הפסיק האחרון, המתאמים שלהם זוועה בשני צידי הכדור
    אבל יש להם הכי הרבה כשרון בליגה אז זה לא משנה
    זה כן שינה בחצי השני כשאנדי ריד עשה שינויים בהתקפה והשאיר את ההגנה של פילי בלי מענה כי אין שם באמת מאמן שיודע מה הוא עושה.
    המזל שלהם שבגלל שהייתה להם עונה כל כך טובה שני המתאמים הדפוקים שלהם הולכים להיות מאמנים ראשיים באריזונה ואינדי שם יכשלו כשלון חרוץ כי אין שם האווי רוזמן שיבחר להם בדראפט ויגיד להם מה לעשות.
    נראה אם יביאו מחליפים נורמליים

  14. ואני רק מנסה להבין את תרבות הספורט האמריקאית.
    אני בפאב שכונתי די גדול. מחצית ראשונה, מפוצץ, רעש עד האוזניים, מיליון אנשים.
    ריהאנה – רעש עוד יותר עד האוזניים, בנות צווחות. רעש, רעש, מיליון אנשים.
    מחצית שניה במשחק צמוד (באל.איי, כן? כולה 6-7 בערב) ופתאום כל הפאב הולך לישון, במקום ה 300-400 אנשים שהיו שם להערכתי במחצית הראשונה, נשארים בקושי מאתיים.

    הסבר? משהו? מה הסיפור של האמריקאים האלה לעזאזל?

  15. הפנלטי הוא מקרה מרתק ופרדוקסלי של שריקה מוצדקת שמן הראוי שלא תישרק.
    עם זאת, ברגע שמהומס קיבל את הכדור עם 5:30 דקות, היה ברור — וזו הרגשה שהייתה לי רק עם בריידי — שקנזס הולכים לבעוט פילד גול קרוב עם פחות מחצי דקה על השעון.
    משחק כיפי מאוד. ההמתנה לספטמבר כבר קשה. שלפחות יתחיל הפלייאוף בכדורסל כבר!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט