לקראת שלב הדוויזיות בפלייאוף הNFL

איפה נעלמו דניאל ג'ונס וברוק פורדי? הטובים שבטובים.

מאת צוות הופס פוטבול: פריים טיים זק ויניב שושני

איזה סוף שבוע מעולה של פוטבול יש לנו בשבת -ראשון.
שבעה משחקים בלבד נשארו לסוף העונה המעולה שעברנו ואנחנו כבר מתגעגעים.
אבל לפני זה, שני לילות של פוטבול עם מנה כפולה של מתח והתרגשות בכל אחד מהם כשהAFC פותח כל ערב והNFC סוגר אותו.
סדר המשחקים יצא, בכוונה או שלא, מהמטצ'אפ שנחשב החד צדדי ביותר עד לזה שנחשב הצמוד ביותר (לפי סיכויי ווגאס), אבל למדנו שבעונה כזו הכל יכול לקרות. אני במקומכם, לא הייתי עוצם את העיניים לשנייה.

קנזס סיטי צ'יפס (1) – ג'קסונוויל ג'גוארס (4), קנזס סיטי, שבת 23:30

שאלת המפתח : איזה טרוור לורנס נראה היום – זה של תחילת משחק הוילד-קארד או של המחצית השניה?

טרוור לורנס החל את משחקו הראשון בפלייאוף בצורה הרעה ביותר שניתן היה לתאר – כבר במחצית הראשונה של משחק הווילד קארד מול הצ'ארג'רס הוא צבר 4 (!) חטיפות (בפעם השלישית בהיסטורית הפלייאוף של ה-NFL), מה שהביא את הקבוצה שלו לפיגור של 27 נקודות לקראת סיום המחצית. נראה היה שהג'גוארס בדרך לסיום מהיר של מסע הפלייאוף הראשון שלהם מאז הגיעו לגמר החטיבה ב-2017. התאוששות מסוימת וטאצ'דאון לקראת סיום המחצית נראו כלא יותר מהמתקה של הגלולה המרה, אבל ג'קסונוויל – ובעיקר לורנס – יצאו אחרת לגמרי למחצית השנייה. המאמן המצוין דאג פידרסון, שאחראי כמעט לבדו למהפך שעברה הקבוצה השנה מהרקורד הגרוע בליגה לאלופת בית ה-AFC  דרום, הצליח להחדיר בשחקנים הצעירים שלו אמונה וריכוז שאפשרו להם לעשות את הבלתי יאמן, להתגבר על הצ'רג'רס החזקים (אך השבירים) ולסיים את המשחק בניצחון על חודה של נקודה. לורנס סיים את המשחק עם 288 יארד, 4 ט"ד ו-4 חטיפות. טרוויס אטיין (109 יארד על הקרקע) ואיוון אינגרם (93 יארד באוויר) האמינים היו כרגיל לעזר רב עבורו במהלך הקאמבק. ההגנה, שנראתה אבודה לחלוטין במחצית הראשונה, עצרה את הרברט וחבריו על 3 נקודות בלבד במחצית השנייה. המבחן השבוע מול הצ'יפס עומד להיות כמובן קשה הרבה יותר. אם הג'גוארס ייפלו שוב לפיגור מוקדם, סיכוייהם לחזור למשחק יהיו קטנים מאד. פידרסון יצטרך לדאוג ששחקניו יתפקדו כבר בפתיחת ההתמודדות בשיא היכולת באצטדיון הגועש בארוהד – והסיכוי של ג'קסונוויל להיות תחרותיים במשחק תלוי בראש ובראשונה ברמת הריכוז והדריכות של הק"ב הצעיר והמצוין שלהם.

קנזס סיטי מגיעה אחרי מנוחה ארוכה (שבוע החופש ומשחק לפרוטוקול בשבוע 18) למשחק קל יחסית על הנייר מול יריבה אותה ניצחה לפני כחודשיים ללא מאמץ רב. עם זאת, כפי שראינו במשחקי הווילד קארד בשבוע שעבר, בפלייאוף אין משחקים קלים והשועל המנוסה אנדי ריד יודע זאת טוב מכולם. מהומס מוביל את התקפת המסירה הטובה בליגה בפער גדול (ההפרש בין הצ'יפס לטאמפה שבמקום השני בכמות היארדים באוויר הוא כמו בין המקום השני לשמיני), כאשר טרוויס קלסי נותן עוד עונה לפנתיאון מעמדת הטייט-אנד (1338 יארד ו-12 ט"ד) ואחריו יש לקבוצה חבורה של תופסים טובים ש-3 מהם צברו מעל 500 יארד העונה. מול האכזבה מהרץ קלייד אדוורדס-הילייר (שהשיג רק 300 יארד העונה) הגיעה הפתעה מהרוקי האלמוני איזייה פאצ'קו שצבר 830 יארד בריצה ונתן לצ'יפס מימד של קשיחות ויציבות על הקרקע שחסר להם מאד בשנים הקודמות. קו ההתקפה המשודרג אפשר רק 26 סאקים כל העונה וזה יהיה חשוב מאד בהמשך הדרך, מול הגנות כמו אלו של בפאלו, פילדלפיה וסן פרנסיסקו שמפעילות הרבה לחץ על הק"ב. ההגנה היא כרגיל נקודת החולשה של הקבוצה אך בניגוד לעבר דורגה במרכז הטבלה, איפשרה רק 22 נקודות למשחק (מקום 16) והובילה את ה-AFC עם 3.2 סאקים למשחק (מקום 2 בליגה), מה שבד"כ נתן להתקפה המעולה של הצ'יפס מספיק הזדמנויות לצבור נקודות ולנצח.

תחזית : קנזס סיטי רוצה להגיע שוב (בפעם ה-5 ברצף) לגמר החטיבה ואחרי הפסקה של שנה גם לחזור לסופרבול השלישי בקריירה של פטריק מהומס. לא נראה שג'קסונוויל תהיה זו שתעצור אותם בדרך לשם. התקפת המסירה המעולה והמאוזנת של הצ'יפס תפגוש הגנת מסירה חלשה (ג'קסונוויל סופגת 280 יארד באוויר למשחק – מקום 28 בליגה) וזה מבטיח הרבה מסירות מבריקות וטאצ'דאונים עבור הקבוצה של אנדי ריד. גם התעלות של לורנס (מול ההגנה הבינונית של קנזס סיטי) שתייצר לא מעט נקודות עבור הג'גוארס לא תמנע פתיחת הפרש משמעותי לטובת הצ'יפס כבר בהפסקה ובניגוד לשבוע שעבר, קאמבק לא יהיה כאן. קנזס סיטי תנצח בהפרש דו ספרתי במשחק עם סקור גבוה ותעפיל (שוב) לגמר החטיבה.

תחילתה של יריבות הדור הבא? לורנס ומהומס.

פילדלפיה איגלס (3-14)ניו יורק ג'ייאנטס (1-7-9) (פילדלפיה, ראשון 03:15)

שלוש מתוך ארבע קבוצות ה-NFC שהעפילו לשלב הדיוויזיות מגיעות מהבית המזרחי, והמשחק בין האיגלס לג'ייאנטס הוא על טהרת בית זה, עם כל הדם הרע שזורם בין שתי הקבוצות.

למרות היותה הקבוצה עם המאזן הכי פחות טוב מכל הקבוצות שנותרו בפלייאוף, ולמרות שכבר הפסידה פעמיים לפילדלפיה העונה, בניו יורק לא יוותרו על המשחק בלי מאבק קשוח, ותסמכו על מאמנם ברייאן דבול שיכין את הקבוצה בצורה אופטימלית למשחק, תשאלו את הוויקינגס וג'סטין ג'פרסון. בהתקפה הג'ייאנטס ימשיכו להסתמך על משחק הקרקע, ובנוסף לסקוון בארקלי כנראה שגם הקווטרבק דניאל ג'ונס יגיח לריצות קצרות, כפי שהוא עשה מול מינסוטה. בתחום האווירי מחכה לג'ונס אחת מקבוצות הגנת המסירה הטובות בליגה, והוא חייב לשמור על משחק סולידי ונטול טעויות, בעיקר בתחום המסירות לטווח בינוני, שם מדורגת הגנת האיגלס במקום הראשון בליגה, עם לא מעט חטיפות כדור.

גם ההגנה חייבת להיות בשיאה, והרבה מונח על כתפיו הרחבות של הדיפנסיב ליין דקסטר לורנס, בתור השחקן הבולט ביותר בקבוצה בתחום הלחץ על הקווטרבק. הג'ייאנטס גם חייבים להיערך לריצות של הקווטרבק ג'יילן הארטס, ולא בטוח שיש להם מספיק כלים להתמודד מול אחד הקווטרבקים הטובים בליגה בריצה.

האיגלס מגיעים למשחק עם המאזן הטוב בחטיבה ועם שבוע מנוחה חשוב ומבורך. מעטים העריכו, אם בכלל, שהאיגלס יגיעו להישג זה, והרבה מזה הושג הודות לשיפור חד ביכולתו של הקווטרבק ג'יילן הארט. יכולות ריצה תמיד היו לשחקן השנה השלישית, והשנה הוא הוסיף יכולת מסירה לא מבוטלת, מה הופך אותו לנשק דו-ראשי של מסירה וריצה, דבר שמקשה מאוד על הקבוצות היריבות. הארטס נהנה מהגעתו של התופס איי ג'יי בראון, שהשפיע מיידית החל ממשחקו הראשון בקבוצה, והפך לתופס המוביל הן ביארדים והן בט"ד. יחד עם השיפור במשחק המסירה של האיגלס, משחק הריצה נשאר אחד הטובים בליגה, והרץ מיילס סאנדרס ניפק עונת שיא קריירה ביארדים וט"ד. למעשה משחק הריצה הוא היתרון הגדול של האיגלס במשחק, היות והגנת הריצה של הג'ייאנטס פשוט גרועה, והיא ספגה כמעט 400 יארדים על הקרקע בשני המשחקים מול האיגלס העונה, נתון לא מעודד כלל מבחינת הענקים.

בהגנה המצב פחות מרשים, ועדיין זאת הגנה שמדורגת שניה בליגה באי ספיגת יארדים, וראשונה בסאקים, בהפרש ניכר ממקום שני. לארבעה שחקני הגנה יש לפחות 11 סאקים באמתחתם, ומוביל את החבורה הוא הליינבקר חסון רדיק, שהגיע בפגרה מהפנת'רס, וסיים עונה שלישית ברצף במאזן דו ספרתי של סאקים. החולשה היחסית של ההגנה היא כנגד הריצה, והג'ייאנטס יתקפו שוב ושוב את החוליה החלשה בקבוצה מפילדלפיה.

נתון מעניין – הגנת האיגלס מדורגת כאמור ראשונה בליגה עם 70(!) סאקים. קו ההתקפה של הג'ייאנטס ספג 49 סאקים, מקום חמישי מהסוף.

תחזית – משחק טעון בין שתי יריבות שלא סובלות אחת את השניה, ועם יתרון ברור של אחת מהן. פילדלפיה קבוצה שלמה וטובה יותר מניו יורק, ויש לה את כל הכלים לסיים את ההתמודדות בצד המנצח. הג'ייאנטס ילחמו וישתדלו, אבל האיגלס ינצחו גם את המשחק השלישי בין שתי הקבוצות העונה, ויחזרו למעמד גמר החטיבה חמש שנים אחרי שעשו זאת בפעם האחרונה.

צמד קטלני, סאנדרס והארטס (צילום: theeagleswire.usatoday.com)

בפאלו בילס (2) – סינסינטי בנגלס (3), בפאלו, יום ראשון 22:00

שאלת המפתח : האם הקו הקדמי המחורר של הבנגלס יעמוד בלחץ כנגד הפאס-ראש של הבילס?

אחד המרכיבים החשובים בהתקדמות של התקפת הבנגלס השנה היתה השדרוג מקו קדמי נוראי (שספג 3.5 סאקים למשחק – הגרוע בליגה ב-2021) לקו קדמי בינוני (ספג "רק" 2.8 סאקים למשחק – מקום 25) שאף הלך והשתפר לקראת סיום העונה. פתאום היה לג'ו בורו קצת יותר זמן בפוקט למצוא את התופסים המצוינים שלו  – מה שהביא לרצף שמונה הניצחונות של הקבוצה בחודשיים האחרונים של העונה. לקראת סיום העונה הקו הקדמי הזה החל להתפרק – לא'אל קולינס נפצע וסיים את העונה, אלקס קאפה נפצע במחזור ה-18 ובמשחק הווילד קארד נפצע גם הטאקל השמאלי ג'ונה וויליאמס. זה גרם ל-4 סאקים על בורו במשחק מול בולטימור – דבר שלא קרה מאז… ההפסד האחרון של הקבוצה (מול קליבלנד) בתחילת נובמבר. בורו סיים את המשחק עם רקורד בינוני מאד (209 יארד ב-32 נסיונות ורק ט"ד אחד) ונזקק להרבה מזל ועזרה מההגנה כדי לחלץ ניצחון דחוק על הרייבנס ששיחקו עם הק"ב המחליף שלהם. משחק הריצה של הקבוצה (שגם הוא מושפע מהפתחים שיוצר עבורו הקו הקדמי) נבלם לחלוטין (51 יארד בלבד על הקרקע מול הרייבנס) ורק ג'מאר צ'ייס (עם 84 יארד) הצליח להפגין יכולת טובה. אם הבנגלס לא ימצאו פתרונות כדי לתגבר את ההגנה על הק"ב שלהם מול הבילס, המשחק עשוי להפוך חד צדדי במהירות רבה. החלק המעודד במשחק (מלבד הניצחון עצמו, כמובן) היתה האגרסיביות והקשיחות שהפגינה ההגנה של סינסינטי שהקשתה מאד על טיילר הנטלי (הק"ב של בולטימור) ואף כפתה איבוד כדור קריטי על קו השער שלה שהוחזר לט"ד  – מה שבסופו של דבר הכריע את המשחק. ההגנה הזו תצטרך להיות בשיאה השבוע מול ההתקפה החזקה והאקספלוסיבית של בפאלו.

גם בפאלו הזיעה הרבה יותר מהצפוי לפני שהצליחה להשיג ניצחון דחוק על מיאמי ששיחקה עם הק"ב השלישי שלה. אצל הבילס סימן השאלה הגדול להמשך הדרך הוא רמת הריכוז והדיוק של הק"ב שלהם, ג'וש אלן. אלן הוא אחד הק"ב הטובים בליגה אך נטייתו לחפש את "המהלך הגדול" והנכונות לקחת סיכונים מייצרת – לצד מהלכים מרהיבים – גם לא מעט איבודי כדור. אלן הוביל את הליגה העונה באיבודי כדור (19 בעונה הסדירה) וגם במשחק מול מיאמי איבד שתי חטיפות ופאמבל שעזרו מאד להשאיר את הדולפינס במשחק עד לסיום. מול ההגנה האגרסיבית של הבנגלס (שמייצרת 1.5 איבודי כדור במשחק – מקום 8) הוא יצטרך להיות הרבה יותר זהיר כי ג'ו בורו וחבורתו ידעו לנצל את הטעויות שלו הרבה יותר טוב מהק"ב הרוקי של מיאמי. כדי לעזור לק"ב שלהם, גם אנשי הקו הקדמי של בפאלו, שאיפשרו 7 (!) סאקים מול ההגנה של הדולפינס יצטרכו להשתפר משמעותית לקראת המשחק הבא. ההגנה של הבילס, שהצטיינה כל העונה (מקום 3 בליגה עם ספיגה של 18.6 נקודות למשחק), איכזבה הפעם וספגה 31 נקודות ממיאמי – קבוצה שהשיגה 19 נקודות למשחק ב-6 המשחקים האחרונים. מי שהציל את הבילס היו 2 התופסים המצוינים סטפון דיגס וגייב דייויס שצברו 114 יארד כל אחד והשאירו את תקוותיהם של אוהדי בפאלו לסופרבול ראשון אחרי 30 שנה בחיים.

תחזית : משחק ענק בין שתי קבוצות מצוינות המובלים ע"י שניים מ-5 הק"ב הטובים בליגה. שתי ההתקפות טובות יותר במסירה מאשר בריצה ושתי ההגנות טובות יותר נגד הריצה – מה שמבטיח משחק שיתנהל בעיקר באוויר ויושגו בו הרבה יארדים ונקודות. בפאלו תנסה לנצל את הפאס-ראש שלה (שאמנם איבד מיכולתו עם פציעתו של וון מילר – אך עדיין צובר 2.6 סאקים למשחק, מקום 10) כדי להפריע לבורו בעוד הגנת סינסינטי תארוב לטעויות של אלן כדי לנסות לכפות איבודי כדור. המשחק יהיה צמוד והפכפך ויוכרע בהפרש של פחות מט"ד – אולי גם במהפך של הרבע האחרון. הימור כאן הוא בסיכוי של כמעט 50%-50% אך לדעתי בורו נמצא כרגע בכושר עדיף ונהנה מסגל תופסים רחב ומגוון יותר. אמנם לבילס הגנה חזקה יותר אך בורו קר הרוח יידע להתגבר על הלחץ ולהוביל את סינסינטי לניצחון צמוד ומפתיע, שיביא אותם בפעם השנייה ברציפות לגמר החטיבה ושחזור המשחק מול הצ'יפס מהגמר של העונה שעברה.

שנים מהטובים ביותר. כמו בימים של מאנינג-בריידי. בורו ואלן.


סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס (4-13) – דאלאס קאובויס (5-12)  (סאן פרנסיסקו, שני 01:30)

הסיבוב השני של הפלייאוף נחתם בהתמודדות בין שתי יריבות וותיקות ומרות, שמגיעות למשחק בשיא כוחן, ולנו לא נשאר אלא לחכך ידיים בהנאה ובציפייה.

הקאובויס נכנסו לפלייאוף עם כמה סימני שאלה מעל ראשם, והניצחון המוחץ בטמפה היה סוג של הצהרת כוונות, שהם פה והם יכולים ללכת את כל הדרך. הקווטרבק דאק פרסקוט ניפק את משחקו הטוב ביותר העונה בדיוק בזמן הנכון, והתקפת הקאובויס הציגה (שוב) לראווה את אחד מקווי ההתקפה הטובים בליגה, עם הגנה מרשימה על הקווטרבק, ופתיחת נתיבים לצמד רצים טובים שמתחלקים כמעט שווה בשווה בניסיונות הריצה, טוני פולארד וזיק אליוט. גם בתחום המסירה מתהדרים הקאובויס במספר שחקנים מהשורה הראשונה, כמו התופס סידי לאמב, שנותן עוד עונת פרובול משובחת, והטייט אנד דלטון שולץ, שהמשחק מול טמפה הראה שוב עד כמה הוא נחוץ לקבוצה.

גם הגנת הקאובויס עושה קולות של חזרה לכושר של תחילת העונה, והליינבקר מיקה פארסונס מצדיק בכל משחק את בחירתו בסיבוב הראשון של הדראפט לפני שנתיים. להגנה מצפה הפעם אתגר לא פשוט, ולצמד הסייפטים דונובן ווילסון וג'יירון קירס יש משימה קשה מול אחת ההתקפות הכי מגוונות בליגה.

הניינרס מגיעים למשחק רכובים על גל אדיר של 11(!) ניצחונות רצופים, וכרגע הם נראים מאוזנים להפליא ועם מעט מאוד חסרונות. התקפת הניינרס מתכבדת בצמד שחקני "קומבו" שמקשים מאוד על ההגנות היריבות. על השינוי שכריסטיאן מקאפרי הביא נכתב רבות, ועכשיו מצטרף אליו התופס/רץ דיבו סמואל, ולניינרס יש שני שחקנים שמסוגלים בכל רגע גם לרוץ וגם לתפוס כדורים, כאב ראש לכל הגנה. גם בגזרת הקווטרבק הניינרס זכו להפתעה רבתי בדמותו של הרוקי ברוק פרדי, שמשחק הרבה הרבה מעבר לציפיות של בחירת דראפט אחרונה, ואיתו כל ההתקפה זורמת ושוטפת. לפרדי ישנן מטרות אוויריות נוספות, כמו למשל ברנדון איוק בעונת שיא קריירה, והטייט אנד האנרגטי ג'ורג' קיטל, שמוביל את הקבוצה כולה עם 11 ט"ד העונה.

גם בהגנה נמצא לא מעט כוכבים, ובסאן פרנסיסקו משחקים לא פחות משלושה שחקנים שנבחרו גם לפרובול וגם לנבחרת ה- All-Pro, הלא הם הליינבקר פרד וורנר, הסייפטי טלנואה הופנגה, ומעל כולם האדג' ניק בוסה, שמוביל את הליגה עם 18.5 סאקים. הגנת הניינרס סיימה את העונה הסדירה במקום הראשון באי ספיגת נקודות ויארדים, ואם בכל זאת רוצים למצוא חוליה חלשה, תהיה זאת הגנת המסירה, שמדורגת במקום העשרים בלבד בספיגת יארדים.

נתון מעניין – הגנת הניינרס מובילה את הליגה עם 20 חטיפות כדור. דאק פרסקוט נחטף 15 פעמים העונה, הכי הרבה בליגה (יחד עם דיוויד מילס מהטקסנס).

תחזית – בואו נראה מה אנחנו מקבלים במשחק בין הניינרס לקאובויס. היסטוריה ומסורת? יש. הגנות טובות? בטח שיש. התקפות מוכשרות? בהחלט!

ומי תנצח במאבק בין שתיים מהקבוצות היותר טובות בליגה אתם שואלים? קשה מאוד לדעת, ורק אחרי ביקור אצל המעלה באוב הוחלט להמר על סאן פרנסיסקו כמנצחת במשחק הכל כך מסקרן הזה.

ראש בראש, תרתי משמע (צילום: espn.com)

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. מעולה, תודה
    אכן משחקים חשמל, דווקא יש לי הרגשה שהבלו אאוט יבוא ממקום לא צפוי, אבל באמת שיש יופי של מצ'אפים ולמה לצפות

  2. אז אפשר לברך על המוגמר, נראה שאחרי שהליגה עשתה הכל כדי להרוג את משחק ההגנה, המאמצים נושאים פרי, ובקצב הזה, אם ההגנות ימשיכו לא לתפקד, אין ספק שנראה פלייאוף מהנה מאוד, למי שאוהב התקפה.
    הג׳גוארס יפגשו סוף סוף קבוצה אמיתית פינוקיו, ויש לקוות שהסיפור הזה יסתיים למגינת ליבם של, יש לקוות, באפלו שהולכים לאכול הרבה קש מול, יש לקוות, שלוש יריבות שכל אחת קונטנדרית על מלא. סינסינטי חזרה ליכולת שהביאה אותה מרחק ראמס אחד מהתואר, כך שהכל באמת פתוח, במיוחד שהבילס כמו כולם סובלים מרפיון הגנתי מה שאומר ששום דבר לא סגור עד שהכל סגור.
    מהעבר השני, מלחמת עולם. הג׳איינטס מול האיגלס, וואי וואי. ניו יורק ופילדלפיה זה תמיד מתכון ליריבות טובה, והפעם הג׳איינטס הולכים לפגוש יריבה-יריבה, קבוצה שנצחה לא חצי ליגה, את כל הליגה. הג׳איינטס אמנם מדורגת הרבה מתחת לאיגלס שגם נחו שבוע, אבל הם היו מדורגים מתחת לוויקינגס, והמנוחה לא מבטיחה כלום. קשה לראות את הקבוצה מניו ג׳רזי עושה את זה, אבל אם להמר על אפסט, זה ההימור.
    ומהצד השני של האיחוד, הניינרס נגד דאלאס, כוחות האור נגד כוחות האופל, הקבוצה הכיפית של הווסט קוסט נגד הממורמרים מטקסס, סיפור הצלחה שהוא גם סיפור סינדרלה שאין חובב פוטבול שאין לו פינה חמה בלב בשבילם נגד הקבוצה של המדינה שאיש לא סובל, אפילו שכל הפרשנים באו משם (ההון-שלטון, גרסת הNFL?). נותר רק לקוות לפירוק מתודי, יסודי ומושכל שיבהיר לכולם שהקאובויס, כמו בריידי, היו צריכים לפרוש כבר שנה שעברה.

    1. זה נורא. אף פעם לא אהבתי את החשוכים האלו. בטח כשהם מנצלים את מעמדם לדחוף אג'נדה מפגרת (תרתי משמע). אבל לצערי צריך להפעיל הרבה דיסוננס כשצופים בפוטבול כי רוב הנפשות הפועלות שם, שחקנים, מאמנים, בעלי קבוצות ופרשנים הם חלק עמוק מאמריקה השמרנית והדתית.

  3. יום ראשון יש לנו ארסנל-יונייטד, הפסקה קצרה להתרעננות ואז בנגלס-בילס וקאובויס-ניינרס. היום הכי טוב של השנה!

  4. היומיים הכי טובים בשנה
    אני לא חושב שנראה שידור חוזר של הדיויז'יונל מהשנה שעברה עם ארבעה משחקים לפנתיאון אבל כבר ראינו שאי אפשר לדעת
    המשחק המסקרן ביותר הוא כמובן האחרון מבין הארבעה. שתי קבוצות חזקות מגיעות מוכנות ובמומנטום
    יהיה אש

  5. יופי של פריוויו, מסכים עם התחזית שלא נקבל דיוויז'ינל כמו שנה שעברה
    קנזס סיטי ביותר מפוזשן
    סן פרנסיסקו ביותר מפוזשן
    ג'איינטס בפחות מטאצ'דאון
    מטעמי נאחס מובנים לא אהמר על המשחק האחרון, GO BENGALS

  6. אני עם באפלו
    מת שסוף סוף תצא מהלוזריות
    יהיה קשה מאד
    זה המשחק הכי צמוד
    חוץ ממנו כל הביתיות ינצחו

  7. ב- 2008 מיאמי בחרו בבחירה הראשונה של הדראפט את ג'ייק לונג הטאקל השמאלי ממישיגן. רק בסיבוב שלאחריו הם בחרו את הקווטרבאק שחסה בצלו, צ'אד הני. שיבה זרקה בצדעיו, וכעת הוא מוביל את התקפת הצ'יפס.

  8. פילי ניקנקו כצפוי את הענקים. צפוי להם מאבק עצום (כנראה) מול הניינרס.
    באפלו והבאנגלס יהיה משחק אש ומשם לדעתי תצא אלופת AFC..

כתיבת תגובה

סגירת תפריט