סיכום שבוע הווילד קארד בפלייאוף הNFL

ממשיכם לשלב הבא, פלייאוף הNFL.

מאת צוות הופס פוטבול: רביב פייג ועידו רבינוביץ'

שני אפסטים, ארבעה מותחנים שהסתיימו בהפרש של פחות מניקוד אחד, והקאמבק הכי גדול בתולדות הפלייאוף הם רק חלק מההפתעות והרגעים שהשבוע הזה הכין לנו.



הכל ערוך לשלב הבא בפלייאוף אבל לפני כן נספר לכם קצת על מה היה לנו השבוע.

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס – סיאטל סיהוקס 23-41
ברבע השלישי של המשחק ווילדקארד הראשון של השבוע, לאחר מחצית צמודה שאף הסתיימה ביתרון קליל של סיאטל, ג'ונתן אברם, הסייפטי של סיאטל, תפס ברגלו של דיבו סמואל הרבה אחרי שמהלך נגמר ונתן לה איזה סיבוב קל של הקרסול.
אחרי המשחק ג'ורג' קיטל אמר שזו טעות חמורה להרגיז את דיבו סמואל, כי אז אתה מרגיז גם את התאקל השמאלי וארגיובלי שחקן קו ההתקפה הדורסני ביותר במשחק, טרנט וויליאמס, וכשוויליאמס כועס, היריבות נרמסות.
ואכן, אחרי התחלה מהוססת, סן פרנסיסקו השיגה 24 נקודות ללא מענה במחצית השניה, כולל תפיסה קצרה של דיבו סמואל שהפכה לט"ד של 74 יארד והפכה את המשחק לרמיסה חד צדדית שבלתי ניתנת לגישור. סיאטל עוד הצליחה לצמצם טיפה עם ט"ד בסוף הרבע הרביעי אחרי דרייב של 19 מהלכים, אבל זה כבר היה מול אוסף של מחליפים בהגנה.
וזה לא שלסיהוקס לא הייתה הזדמנות לאופטימיות. נראה היה שאחרי התחלה צולעת ברבע הראשון, פיט קארול מצא את הנוסחה לפצח את הגנת סן פרנסיסקו שסובלת מנפילות מתח של התחלות משחקים. ג'ינו סמית' שיחק רבע שני נהדר כשהוא מוצא את די קיי מטקלף שוב ושוב (10 תפיסות ל136יארד ו2 ט"ד) וטעות מנטלית של הסייפטי של הניינרס ג'ימי וורד שנכנס בג'ינו שהחליק לקרקע אחרי ריצה, נתנה לסיאטל הזדמנות לשער שדה שהוריד אותם במחצית עם יתרון של נקודה.
אבל כמו במקרים רבים השנה, מהלך הגנתי קריטי אחד, בדרך כלל כזה שמערב את ניק בוסה, הופך את הקערה על פיה, שובר את היריבה והופך לגמריי את זרימת המשחק (הנה, לא השתמשתי במילה מומנטום למי שזה חשוב לו כל כך).
סטריפ סאק של צ'ארלס אומיניארו על ג'ינו סמית' שנאסף על ידי  ניק בוסה נראה ששבר לגמריי את התקפת סיאטל ושלח את הנינרס לרצף של דרייבים התקפיים מוצלחים ועצירות הגנתיות, כולל חטיפה נוספת של סמית'.
נראה שלא משנה איזה דילוג קליל על משוכה ואיזה מבחן נוסף יעבור הק"ב הטירון ברוק פורדי, תמיד יהיו כאלו שישימו כוכבית. זו ההגנה, זו השיטה של שאנאהן, זה הצוות שמסביב, זה היריבות שלא מספיק חזקות. לא משנה מה התירוץ, העובדה היא שההתקפה של סן פרנסיסקו פורחת יותר מאשר עם כל ק"ב בתקופת של שאנאהן. 41 הנקודות שהשיגו במשחק הזה הן יותר מכל מה שהשיגה כל קבוצה אחרת בשלב הווילדקארד.
פורדי , בפתיחת פלייאוף הראשונה של ק"ב טירון במדי סן פרנסיסקו, ממשיך לנצח בצורה משכנעת ומציג יכולות של ערנות בפוקט, חמקמקות, ראיית מגרש ומעל הכל ווינריות מלאת שלווה.
332 יארד שהשיג באויר וארבעת הט"ד (3 באויר ואחד על הקרקע) הם הישג שלא נעשה מאז ימי הפלייאוף של ג'ו מונטנה.
כריסטיאן מקקפרי, כתמיד, תרם משמעותית עם 136 יארד כוללים וט"ד באויר. דיבו סמואל מתחמם עם 165 יארד כוללים וט"ד משלו.
סן פרנסיסקו יארחו את היריבה המיתולוגית משנות ה-90, הדאלאס קאובויס בלילה שבין שני לשלישי ב1:30 בלילה. הקאובויס לא משאירים כלום לצ'אנס ועובדיים קשה על ניהול השעון שלהם בשניות הסיום.

איך זה התחיל
איך זה נגמר


ג'קסונוויל ג'אגוארס (8-10) – לוס אנג'לס צ'ארג'רס (8-10), 31:30

ביום שבת זכינו לראות את אחד מהקאמבקים הגדולים ביותר בהיסטוריה של הליגה, כאשר טרוור לורנס והיגוארים חזרו מפיגור 27:0 במחצית הראשונה, לניצחון אדיר עם שער שדה של ריילי פאטרסון בשניות הסיום.

לורנס נחטף ארבע פעמים בחצי הראשון, כולל שלוש על ידי אסנטה סמואל ג'וניור, אך התעשת על עצמו ונראה כמו לורנס של קלמזון עם תצוגה עצמוה בחצי השעה האחרונה.

המהלך שניצח את המשחק היה הברקה מבית דאג פידרסון של הג'אגס: דאון רביעי ויארד, ממש יארדים ספורים ממרחק סביר לבעיטת שער שדה, הוא החליט רעל מהלך ריצה חיצונית של טרוואיס איטיאן. הרץ המוכשר ששיחק ליד לורנס בקולג', מצא עצמו אחד על אחד עם אותו אסנטה סמואל ג'וניור, שאכן נתן משחק נהדר בהגנה האווירית, אבל מאוד חלש בהגנת הריצה. איטיאן עבר אותו בקלות וצבר מספיק יארדים לשער שדה נוח במיוחד שניצח לביתיים את המשחק. חשוב לציין שברנדון סטיילי והצ'ארג'רס ראו מהלך דומה מהג'אגס בשבוע שלוש, כאשר ג'יימס רובינסון דרס את סמואל ג'וניור בדרך לדאון ראשון בסיטואציה דומה. ג'קסונוויל ניצחו את אותו המשחק בתוצאה 38:10.

הצ'ארג'רס הובילו בהפרש 5 בקטגוריית האיבודים ועדיין הפסידו. ג'סטין הרברט היה כמובן מתוסכל מהמהלכים הפחדניים שמתאים ההתקפה קורא לו, וג'ואי בוסה יצא על המאמן הראשי סטיילי עוד לפני שהמשחק נגמר. יהיה מעניין לראות את המצב שלהם באוף סיזן.

איך זה התחיל
איך זה נגמר

באפלו בילס (3-14) – מיאמי דולפינס (9-9), 31:34

הבילס חמקו עם ניצחון ביתי נגד המיאמי דולפינס, שחסרו את שני הקוורטרבקים המובילים שלהם. סקיילר תומפסון, בחירת הסיבוב השביעי של הדולפינס נאלץ לפתוח – סנריו דומה למשחק הפלייאוף הקודם של הדולפינס ב-2016 נגד הסטילרס, בו פתח מאט מור המחליף לאחר שראין טנהיל נפצע. אביו נסע 15 שעות באוטו ממיזורי לבאפלו לראות אותו על כר הדשא מול אוהדי הבילס הגועשים.

המשחק התחיל מצוין עבור באפלו, 17 נקודות רצופות במהירות שיא שאייתו אבדון עבור הדולפינס. אולם, האורחים לא נכנעו והספיקו אף להשוות את המשחק קרוב לסיום המחצית הראשונה עם ט"ד של מייק גסיקי והמרה של 2 נקודות לטייריק היל. הבילס עוד הצליחו להשחיל שער שדה וירדו לחדרי ההלבשה ביתרון 3. המחצית השנייה התחילה בפאנט של מיאמי, אבל במהלך הראשון לאחריו, ג'וש אלן פימבל את הכדור לאחר תיקול של אריק ראו, וזאק סילר היה שם כדי לשלוח את אוהדי מיאמי לשמיים כשנפל על הכדור באנדזון בשביל הט"ד.

המומנטום היה כולו טורקיז, עד שסקיילר תומפסון מסר חטיפה נוראית עם הגב לאנדזון של הדולפינס כדי לתת אנרגיה מחודשת לבאפלו. הם שמו 2 ט"ד רצופים ועלו ליתרון ממנו מיאמי כבר לא יכלה לחזור. לדולפינס עוד הייתה הזדמנות לנצח את המשחק עם דרייב אחרון בפיגור 3 בלבד, אבל טעות קריטית בניהול השעון מצד מיאמי גרמה לדאון רביעי ו-1 להיות דאון רביעי ו-6, וסקיילר תומפסון פספס את טייריק היל שהיה פנוי ובמקום מסר מסירה קשה שלא נתפסה.

באפלו נושמים לרווחה אבל היכולת שהציגו מדאיגה לכל הפחות. הם יארחו את הבנגלס שגברו על הרייבנס במשחק המאוחר בחלון של ה-AFC.

כשהצורך לעשן פוגע בך בדיוק כשצריך להקריא מהלך


מינסוטה ויקינגס – ניו יורק ג'איינטס 31-24
קצת פחות משתי דקות על השעון, לאחר משחק צמוד של חילופי ניקוד והובלה, תורם של הג'איינטס להחזיק בהובלה ומינסוטה חייבת ט"ד כדי להשוות. ההגנה של ניו יורק כופה דאון רביעי ו8 יארד במחצית המגרש.
קירק קאזינס לוקח את הסנאפ, סוקר את המגרש ומחליט בסופו של דבר למסור להוקינסון במרחק של 3 יארד מהליין אוף סקרימג'. הגנת ניו יורק סוגרת על הוקינסון ובריאן דיבול עושה עוד צעד לקראת תואר מאמן השנה כשהיו יורק ג'איינטס מתקדמים שלב בפלייאוף.
אולי השחקן ההתקפי של השנה, והנשק הכי טוב של מינסוטה, ג'סטין ג'פרסון, אפילו לא על המגרש.
אז נכון שהגנת הג'איינטס הגיעו עם תוכנית משחק מעולה שסגרה את ג'פרסון בצורה הכי טובה שאפשר (7 תפיסות ל47 יארד בלבד).דון מרטינדייל, המתאם ההגנתי של ניו יורק, שידוע ביד קלה על הדק הבליצים, התאפק כל המשחק ופרש מטריה אוירית שמאוד הגבילה את התופסים והטייט אנד הוקינסון היה המטרה הכי יעילה של הויקינגס כל המשחק (10 תפיסות ל129 יארד).
אז ההגנה של ניו יורק עשתה את הנדרש ממנה לאורך המחצית השניה אבל אי אפשר להתעלם מהמשחק הכמעט מושלם של הכחולים בהתקפה.
בניגוד לכל הציפיות, דניאל ג'ונס הגיע כדי למסור. כן, הוא גם יצא ל17 גיחות ל78 יארד, אבל המשחק האוירי של ג'ונס היה הפתעה נעימה שגורמת לראות אותו באור חדש לגמריי. ה301 יארד באויר שלו, בעיקר לאיזיאה הודג'ינס (105 וט"ד) חתכו את הגנת מינסוטה ביעילות קטלנית. תוסיפו לזה את סקוואן בארקלי, במשחק פלייאוף ראשון שלו שהגיע חדור ומפוקס מטרה (53 וצמד על הקרקע , 56 באויר) והתקפת ניו יורק נראתה הכי טוב שהיא נראתה שנים.
הסטטיסטיקה נוטה להתאזן ומינסוטה ששיחקה באופן מסוכן כל השנה על הקו הזה של ניצחונות זעומים בהפרש של ניקוד אחד ובדרך כלל זכתה ליפול על הצד הנכון של הקו, הפעם נפלה קורבן בזמן הלא נכון.

נתון מעניין (אם ניקח מהלך מספר המהלכים של עמיתי יניב שושני): הג'איאנטס אמנם שינו את המודוס ההגנתי שלהם למשחק הזה, אבל גם לא הצליחו להשיג סאק אחד במהלך כל המשחק. (אחד נפסל בגלל עבירת ראפינג דה פאסר שנויה מאוד במחלוקת).
ניו יורק ממשיכים הלאה לפגוש בפעם שלישית השנה את פילדלפיה איגלס ומקווים להמשיך בכושר שיא הנוכחי ולהפתיע את הסיד מס' 1 שנהנו משבוע מנוחה.

סינסינטי בנגלס (4-13) – בולטימור רייבנס (8-10), 17:24

העורבים של ג'ון הארבו הגיעו למשחק הזה עם הרבה שאלות, חלקן לא קשורות למשחק הפלייאוף בהניתן מצב החוזה של למאר ג'קסון הפצוע שהחליט שלא לטוס עם הקבוצה לסינסינטי לצפות במשחק.

לפני המשחק צצו שמועות שהארבו ישחק עם שני הקוורטרבקים המחליפים שלו, אך בסוף טיילר האנטלי נשאר לאורך כל המשחק, השלים 17/29 מסירות ל-226 יארד עם 2 ט"ד וחטיפה.

המהלך ששינה את המשחק, וגם קבע את התוצאה הסופית, התרחש מאוד קרוב לאנדזון של סינסינטי. עם 2 יארד בלבד, טיילר האנטלי ניסה לזנק מעל לקו השער ולשים את הט"ד שיקנה לקבוצה שלו את היתרון. לוגאן ווילסון היה עירני במיוחד, קפץ יחד עם האנטלי והצליח להוציא לו את הכדור מהיד לפני שחצה את הקו. משם, יחיד סינסינטי ואוהד הבנגלס כל חייו, סאם הבארד, תפס את הכדור ורץ 98 יארד חזרה כדי להפוך את כל היוצרות. אלו היו הנקודות הראשונות והאחרונות ברבע המכריע של המשחק.

כעת החבורה של זאק טיילור עולה לשלב הבא, נגד הבילס במערב ניו יורק. שחזור של המשחק שהופסק בו דמאר המלין הובהל לבית החולים.

the Cincinnati kid





טמפה ביי באקנירס – דאלאס קאובויס 31-14
במשחק שסגר את שבוע הווילד קארד (או כמו שפרנסי הNFL אוהבים לקרוא לו, סופר ווילד קארד) טום בריידי מהר מאוד נאלץ לשקול מחדש החלטות חיים חשובות שלקח בשנה האחרונה.
נראה שבריידי השנה, מתוסכל מתמיד, לוקח ללב יותר ועושה טעויות לא אופייניות.
ההגנות התחילו את המשחק בטירוף ואחרי יותר מ6 דקות של חוסר יכולת של שתי הקבוצות להשיג אפילו דאון ראשון, המשחק נפתח לטובת דאלאס שהכתה ראשונה עם 22 יארד לדולטון שולץ לט"ד הראשון שלו מתוך שניים במשחק.
נראה היה שטמפה הולכת לענות בט"ד משלה והולך להתפתח פה דו קרב צמוד, כשצעדה 70 יארד ב15 מהלכים. אבל פה הגיעה הטעות הלא אופיינית שהזכרתי בפסקה השניה. טום בריידי, לראשונה בקריירת הפלייאוף העשירה מאוד  שלו, זורק לחטיפה באנדזון.
ומפה דברים התחילו להראות רע מאוד למארחת כשהקאובויס הוסיפו עוד שלושה ט"ד ללא יכולת מענה התקפית של הבאקנירס עד סוף הרבע השלישי.
בסוף הרבע השלישי ובפיגור של 24-0, בריידי מצא את ג'וליו ג'ונס לפצצה של 30 יארד ולט"ד הראשון של הבאקנירס במשחק ואולי הייתה פה איזו שמץ של תקווה לאחד מהקאמבקים האדירים של בריידי, כבר ראינו דברים מוזרים מזה בעונה ובפלייאוף, אבל ט"ד נוסף של פרסקוט וחבורתו ועמידה הגנתית של דאלאס, הורידו את הסיכוי הזה לגמריי כשטמפה רק מצמצמים בשלהי המשחק עם ט"ד נוסף.
בריידי מסיים את המשחק עם 66 נסיונות מסירה ו351 יארד (הכי הרבה בסיבוב הווילד קארד) אבל משחק הריצה הלא מספק (לאונרד פורנט 5 נסיונות ל11 יארד!) והפיגור המוקדם סגרו את הגולל על העונה של העז.
דאק פרסקוט עם חמישה ט"ד! במשחק (4 באויר ו1 בריצה) ובלי חטיפות לשם שינוי,  ודאלאס מנצחים בקלות למרות נסיונות חוזרים ונשנים של הבועט שלהם, ברט מאהר, לחבל עם ארבעה!! פיספוסים של נקודות הבונוס שלאחר הט"ד.
הקאובויס מקווים לראות פרסקוט דומה בשבוע הבא וכבר מתלוננים על השבוע הקצר שלפניהם כשהם יעשו את דרכם לחוף המערבי להתמודד מול סן פרנסיסקו בשלב הבא של הפלייאוף.

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. עמיחי קטן

    17 ינו 2023 14:09:53

    תודה לצוות.
    נקודה שלי על כל משחק:
    כריסטיאן מקאפרי הוא השחקן המשמעותי ביותר בהתקפה של סן פרנסיסקו שמייצרת היטב מאז הגעתו ומאפשרת להגנה להכריע משחקים ברבעים או מחציות ולהוריד הילוך בחלק מהזמן.
    טרבור לורנס חווה במשחק אחד את כל השנתיים שלו בליגה, החל ממצב של 4/16 ו-4 איבודים ועד לניצחון שמושג בעיקר בזכות היכולת שלו לייצר, בלי להוריד מכל האחרים שעשו עבודה טובה.
    באפלו העונה עושים המון טעויות מטופשות ומאבדים הכי הרבה בליגה. ייתכן שזה הילוך שני של קבוצה שיודעת שהיא קונטנדרית ושעומדת במטרות שלה בינתיים, וייתכן שזה סוג של מחסום מנטלי שלא נפתר. עכשיו הם בשלב שהם לא יוכלו לנצח בהילוך שני, אז שווה לעקוב.
    בריאן דייבול והמתאמים שלו הצליחו להתאים את הג'ייאנטס ליתרונות והחסרונות של מינסוטה, ובהחלט ייתכן שהם יוכלו לכפות משחק צמוד בקצב שלהם גם על האיגלס, אם כי פילי קבוצה יותר מגוונת ומאוזנת.
    ההתקפה של סינסינטי נפלה מול ההגנה של בולטימור, אבל תהיה טובה יותר בהמשך. עדיין היכולת לייצר מהלכי מפתח בהגנה היא זו שהביאה אותם לסופרבול לפני שנה, והיא תצטרך לעשות את זה גם הפעם.
    דאלאס קבוצה טובה מטמפה וכולם ידעו את זה, אבל הם צלחו בצורה מאוד מרשימה את המחסום הפסיכולוגי של בריידי והשיגו ניצחון בלי תקלות (חוץ מברט מאהר) או רגעי מתח. למשחק הבא הם יגיעו כאנדרדוג, אבל הימנעות מטעויות יכולה לסגור את הפערים.

            1. עידו גילרי

              17 ינו 2023 18:49:02

              🙂

  2. תומר

    17 ינו 2023 14:58:36

    שלוש קבוצות מאותו בית שמגיעות לחצי גמר ה NFC, אחת מהן אחרי משחק ווילד קארד שסומן כמוקש, מגיעה למשחק חוץ כאנדרדוג מול קבוצה שיש שמהמרים עליה להגיע לסופרבול ושנראית לא מנוצחת לפרקים.
    בשנה שעברה הניינרס עברו את גרין ביי, השנה זו דאלאס בתפקיד האנדרדוג, נקווה שלא יסתיים אותו דבר
    .
    חוץ מזה, מתוך שתים עשרה קבוצות ששיחקו, ארבע סיימו משחק עם 31 נקודות. לשלוש זה הספיק לנצח, מתוכן לשתיים זה הספיק בקושי, אחת הפסידה. .
    תודה על סיקור מצוין חברים, תענוג לקרוא

    1. פריים טיים זק

      17 ינו 2023 15:10:22

      זה לא סתם 3 קבוצות מאותו בית שמגיעות לשלב הדיביז'יונל אלא 3 קבוצות מבית ה-NFC מזרח שהיה במשך שנים הבדיחה של הליגה (NFC LEAST…). רק לפני שנתיים כל הקבוצות בבית סיימו במאזן שלילי, מה שהביא את וושינגטון (אלופת הבית ב-2020) להיות נציגת הבית בפלייאוף עם מאזן 7- 9. השנה מאזן טוב יותר השאיר אותה במקום האחרון בבית ומחוץ לפלייאוף… דברים משתנים מהר ב-NFL.

      2. תומר

        17 ינו 2023 17:15:22

        נכון כמובן, מה שכתבתי זה שאותו תסריט בדיוק התרחש גם בשנה שעברה, רק עם בית ה NFC מערב. לפני שנה הראמס בתפקיד פילדלפיה ניצחו את הקארדינלס (בתפקיד נ"י) והניינרס (בתפקיד דאלאס) עברו במשחק מטורף את הפאקרס כנגד כל הסיכויים
        .
        אם אותו תסריט יחזור על עצמו גם השנה (ואני ממש מקווה שלא), האיגלס יפגשו את דאלאס בגמר החטיבה.

  3. onetwo3

    17 ינו 2023 14:59:05

    תודה רבה.
    שתי נק' שעולות לי:
    1. לדעתי במשחק של הבאקנירס אחד השחקנים שלה הובהל לבית החולים עקב פגיעת ראש/צוואר לא פשוטה.
    2. השידור של הקאמבק המופלא של הג'אגוארס היה מתחת לכל ביקורת בלשון המעטה, וצוות השידור צריך לומר 'ביי ביי' ולא לשדר יותר.

    1. רביב פייג

      17 ינו 2023 15:36:06

      כן, אל מייקלס, שהוגלה במהלך העונה למשחקי יום חמישי המשמימים ברובם, נקרא פה לדגל משום מה לשדר את המשחק הזה.
      הוא צריך לפרוש כבר, הוא לא מחדש כבר כלום בשנים האחרונות.
      לצערי יש גם ירידה מורגשת ברמת ההגשה של טוני רומו. הידע וההבנה שלו טובים כתמיד, אבל משהו בקומינקציה שלו מרגיש משתדל מדיי.
      אני מאוד מרוצה מגרג אולסון בעמדת השידור ולמרבה הפלא גם ממארק סאנצ'ז.

      1. אור

        17 ינו 2023 16:54:34

        מסכים לגבי מייקלס, ויחד עם פילי ספיישל אנחנו כבר ארבעה שחושבים כך. מעניין שהרוב המוחלט בתגובות של אוהדים בארה"ב אוהב אותו

      3. PhillySpecial

        17 ינו 2023 18:44:28

        אל מייקלס כבודו במקומו מונח אבל הוא כבר לא מסוגל להתלהב ולהלהיב, והשילוב שלו עם העציץ טוני דאנג'י העביר מסר שאפילו ברמת השידור אין כבוד לג'אגס.
        מסכים לגבי אולסן, הוא ובוקהארט שודרגו לצמד המוביל של פוקס וטוב שכך כי אחרי שנים רבות כבר אי אפשר לשמוע את ג'ו "pass is…. caught" באק ובטח שלא את הקאובוי החוזר על עצמו טרוי אייקמן.
        בכלל לתחושתי השידורים של cbs איכותיים יותר.
        וזה רק אני או שאולסן הוא כפיל אבוד של דקסטר ? (מייקל סי הול)

  5. מנחם לס

    17 ינו 2023 15:17:35

    כשהיה 27-0 בני החורג קני ואני אמרנו בלב 'קוס אמעק' והלכנו לישון. כשקמתי בבוקר וראיתי את התןצאה פשוט לא האמנתי למראה עיני. גו ג'קסונוויל. אני לא יכול לחכות לג'איינטס-איגלס.

  6. עידו גילרי

    17 ינו 2023 15:26:43

    הקאמבק ההיסטורי של הג'אגס התחיל בנקודה שהצ'ארג'רס יריצו בראש כל הקיץ. אחרי האינט הרביעי של לורנס הם עשו ת'רי אנד אאוט (לא נורא בכלל בסיטואציה שהיתה) אבל אז קלייברוקס פישל את תפיסת הפאנט והם קיבלו את הכדור לפירסט אנד גואל על ה-5 של ג'קסונביל. שוב 3 מהלכים חסרי תועלת ובמקום 0-31 עצרו רק על 0-27.

  8. עידו גילרי

    17 ינו 2023 15:30:42

    הפורטי ניינרס לא מוכנים לחשוב על האופציה שהעונה תסתיים כדי לגלות שבמקום להיות עם חוזה אחד של ק"ב שהם צריכים להיפטר ממנו יש להם שניים…

  11. Avner

    19 ינו 2023 12:51:23

    תודה על הסיכום.
    למרות היתרון האיכותי (או ככה חשבנו) של הAFC לאורך העונה, כרגע מרגיש שזה די התאזן.
    סינסי והבילס נראות פגיעות, הצ'יפס.. יעילים , והג'אגוארס בכלל פה במקרה.
    בצד השני הניינרס והאיגלס מפלצתיים, דאלאס מאיימים כשמפוקסים וגם הג'איינטס לא פראיירים.

    * הכל נכתב ממקום של תחושה סובייקטיבית ולא בהכרח מעיד על המציאות או תחושות של אנשים אחרים.

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט