ברוכים הבאים לקרב על הכרטיס האחרון ל-4 הגדולות של גביע המדינה!

הפועל חיפה, עירוני נס ציונה והפועל ירושלים כבר הבטיחו את מקומן בשלב הבא וכעת נותר רק לראות מי תצטרף אליהן: האם זו תהיה המארחת, מכבי תל אביב, שתרצה לעשות צעד לעבר הגביע הראשון שלה מאז 2021, או שבני הרצליה, מחזיקת הגביע הנוכחית, שתנצח באולם שבו הניפה את התואר אשתקד?

אנקדוטה מעניינת- אם מחזיקת הגביע תנצח היום, לא רק שהיא תשמור על הסיכוי שלה להרים באנר נוסף לתקרה של אולם היובל, אלא היא תקבע תקדים שלא בטוח שקרה פעם (זה מסוג הדברים שאהרון שדה אלוף בהם): שנה שבה 4 קבוצות החוץ ברבע הגמר עולות לחצי. אגב, משחקי חצי הגמר יתקיימו ב-13.2 בהיכל טוטו חולון, לאחר שאיגוד הכדורסל עשה שינוי בתכנית המקורית, בה שלבי ההכרעה היו אמורים לקרות בירושלים. הגמר הגדול יערך ב-16.2, כמובן באותו אולם.

ועכשיו, הצטרפו אליי להכנה מקיפה לקראת המשחק הגדול:

פריוויו:

היסטוריה:

עבור הקבוצה מהשרון, ההיסטוריה שלה מול הצהובים-כחולים מחולקת לשני חלקים: לפני ואחרי בואו של זופר אבדיה. מאז שאבא של דני התמנה לתפקיד המנהל המקצועי של הקבוצה המושלת באולם היובל, היא מחזיקה במאזן 4-2 חיובי מול מכבי, כש-3 מהניצחונות הללו הגיעו ברציפות: בשני המשחקים האחרונים של סדרת חצי הגמר בעונה שעברה ובמשחק היחיד ביניהן העונה בו נדרשה הארכה בה מחזיקת הגביע ברחה עם הניצחון.

כושר נוכחי:

התקופה האופטימית של הצהובים, בה ניצחו את הפועל חיפה פעמיים ואת פרטיזן בבית, הסתיימה במהירות לאחר הפסד סופר מתסכל לפנאתנייקוס בשישי האחרון באתונה. שלשת ניצחון של האקס, דרק וויליאמס, סתמה את הגולל עבור הצהובים. מן העבר השני, הכחולים הפסידו פעם אחת בלבד בחודש האחרון, וגם זה היה בהתמודדות צמודה מול פריסטרי בבית (במשחק שחיסל את הסיכוי שלהם לשלב הבא בליגת האלופות). אהרוני וחבורתו רשמו נצחונות ביתיים מול גלבוע גליל, הפועל תל אביב (בהשפלה קלאסית דווקא מול האקס אונואקו) והפועל חולון בשחזור גמר הפלייאוף לפני 9 ימים.

טריות:

אוקיי, פה זה כבר לא כוחות. הרצליה לא שיחקה מאז הניצחון על חולון בשבת הקודמת. מאז, מכבי תל אביב שיחקה 3 משחקים, האחרון שבהם כלל טיסת הלוך ושוב לאתונה. אני לא יודע כמה זה יורגש במהלך המשחק, אבל במקרה של הארכה ומעבר לכך, יכול להיות שזה יהיה משמעותי.

כוח אש:

יתרון ברור למכבי, לאחר שאמש קיבלנו את הידיעה שכריס באב נפצע בשורש כף היד וייעדר (סטיבי תומפסון ג'וניור נרשם במקומו). האורחים עדיין יצוג לראווה את קווינטון הוקר, מוריס קמפ (שקיבל את האמ.וי.פי של המחזור התשיעי בליגה בזכות התצוגה שלו ביד אליהו+שחקן חודש דצמבר בליגה) ואנדי ואן וליט שפתאום חזר לקלוע משום מקום. מנגד, התל אביביים יעלו את שלושת הגארדים התותחים שלהם- ג'יילן אדאמס, וויד בולדווין הרביעי והיהלום שבכתר, לורנזו בראון. בנוסף להם, בונזי קולסון לוהט לאחרונה וירצה להמשיך בכושר הנהדר שלו.

מאצאפ' מרכזי:

לא יודע עד כמה שמתם לב, אבל למוריס קמפ מחד ולבונזי קולסון מאידך יש תכונה חמקמקה מאוד- הם פורחים בחללים צרים, תוך כדי השתחלות בין יער הידיים השלוחות לכל עבר. התכונה הזו חשובה מאוד, בטח בכדורסל האירופאי שהתברך בריווח מינימלי. שני השחקנים הללו נמצאים בכושר יוצא מן הכלל במשחקים האחרונים שלהם, ולמרות שקבוצותיהם יכולות לנצח גם ביום שקט שלהם, אם אחד מהם ידפוק הופעה, הוא יתן יתרון משמעותי לקבוצתו בקרב על ההישארות בחיים במפעל הגביע.

בקצרה: היום. 18:00. היכל מנורה מבטחים. אני אהיה שם, ואתם?

סיקור המשחק:

אז קודם כל, תודה ענקית מעומק הלב לשחר צ'קוטאי שלנו ורועי גלדסטון שבזכותם אני כאן!

טרום משחק:

אני ואבי יצאנו שעה וחצי לפני כדור הפתיחה ואחרי פקק נוראי-אך-אופייני של העיר הגדולה הגענו לאולם 40 דקות לפני פתיחת ההתמודדות. הוא הלך להיכנס משער 10 (כאוהד האורחים) ואני זזתי לשער הנגדי לו, 4, כדי להיכנס כעיתונאי כרגיל.

הדבר הראשון שעשיתי היה לעלות ליציע העיתונאים כמובן, כמה שהתגעגעתי אליו ומשם המשכתי חיש מהר ליציע העליון מספר 11, להיפגש עם אחי הקטן שהגיע דרך מחלקת הנוער ההרצליינית. הוא ישב שם עם חבריו, בשורה הלפני האחרונה, כשראשם מגרד באופן מילולי את תקרת האולם. אחרי כמה דקות של הא ודא חזרתי למקום מושבי, אולם 4 בשורות עם הדלפקים הארוכים והתיישבתי לכתוב את מה שתקראו כעת:

המשחק:

כרגיל, שי סידי מחריש אוזניים (אבל יש לו אהבה מיוחדת למר קולסון). זה נעשה חמור יותר כשההיכל מוחשך פתאום והוא פותח במסורת הצגת השחקנים. כמובן עם המוזיקה האייקונית של השיקגו בולס האגדית של שנות ה-90.

הקהל של שני הצדדים הגיע בכמות לא רעה בכלל יחסית לערב קריר של יום שני. הקטע, שזה משחק על תואר. בהערכה גסה שלי, יש כאן בערך 3000 איש.

ההמנונים כבר נוגנו, השחקנים כבר הוצגו ואנחנו מתחילים!

חמישיות:

מכבי תל אביב: לורנזו בראון, וויד בולדווין הרביעי, ג'ייק כהן, ג'וש ניבו ובונזי קולסון

בני הרצליה: גייב לווין, סטיבי תומפסון ג'וניור, מוריס קמפ, אנדי ואן וליט, קווינטון הוקר

גייב לווין זוכה בטיפ. לא רע בתור פעולה ראשונה. סטיבי תומפסון מתחיל עם לייאפ.

לווין אקטיבי- סוחט עבירה, קולע 1 מהקו.

קולסון משווה עם שלשה. ואן וליט משיב אש מהצד השני.

ניבו עם פלואוטר קצר, זריקה מוזרה ויעילה.

אחרי בצורת ארוכה מהשלוש במפעלים הראשונים בולדווין מפצח את האיזורית של אהרוני עם שלשה. מקריב עבירה מיד לאחר מכן.

הוקר. שלשה ענקית מכדרור. ניבו מחזיר באנד וואן ראשון להערב, קולע את הבונוס. קצב גבוה.

לווין מגיע ביג טיים באלי-הופ אדיר!

פול אפ של בראון מתגלגל על הטבעת, זה 15-11 צהוב. קווינטון הוקר עם עוד צליפה מבחוץ. ג'ייק כהן ממשיך את ההפצצות מצד שני הצדדים.

בולדווין מוריד לרצפה את קמפ במהלך מסוכן שעוצר מתפרצת כחולה, השופטים בודקים את המהלך. עבירה רגילה משום מה, וויד בכל מקרה יורד לספסל על שתי עבירותיו. הקפטן ג'ונדי עולה במקומו.

תנועה חכמה של כהן הצהוב על קו הבסיס מסתיימת בסל קליל ממסירה של בראון. האחרון מטייל עד לטבעת, 22-18 לביתיים.

כהן, סנדי, קולע פיידאווי קשה על ניבו. לורנזו שוב משיב אש.

קמפ מטביע במעבר וג'וליאן גמבל עולה על הלוח עם סל+פאול משלו, הוא מפתיע וקולע את הוואן.

בראון ממשיך לבעור כאן עם עוד חצי מרחק. גמבל עם 1/2 מהעונשין מצמק.

פניני נכנס עבור הצהובים ומקבל תשואות. ג'ונדי מוצא עצמו פנוי מהפינה וקובר אותה.

הרצליה מחליפה על כל דבר משום מה ובראון דופק שלשה פשוט משוגעת על גייב לווין. וואו.

סוף רבע ראשון: 31-26 למכבי תל אביב

מנקו מצטרף לטרפת הטריצות עם אחת מהפינה. קמפ מצמצם עם הוק שוט.

עד הטבעת מגיע בראון ומניח 2 עם עבירה. מחטיא מהקו רק כדי שמנקו יקח את הריבאונד וישים עוד שלשה הפעם מהפינה האחרת. פסק זמן אהרוני.

ראוי לציין שמכבי עם 4 ישראלים ובראון אחד על המגרש. שימו איתו גם 4 עציצים והוא מוביל על האורחים.

אחרי דקה שבה לא קרה כלום מעניין (מחזה נדיר במשחק הקצבי הזה), בונזי קולסון מעלה את יתרון הביתיים ל41-28 עם זריקות עונשין מוצלחות. מנגד, גמבל שוב קולע רק 1 משם.

סורקין מצטרף למצעד הזריקות מהקו, קולע פעמיים גם הוא.

במהלך מטופש להפליא, גמבל איכשהו מוציא עוד עבירה (המוטיב של הרבע השני המוזר הזה), הולך אל הקו וחוזר משם עם נקודה כמובן.

הרצליה חוזרת לאיזורית ומנקו חוזר לפינה. שלשה. גמבל האקטיבי מניח 2. ואן וליט עם נקודה בודדת מהקו. החטאות העונשין הורגות את האורחים.

אני חושב שזה הרבע עם הכי הרבה זריקות עונשין שראיתי אי פעם. רומן סורקין מוסיף עוד שתיים כאלו. הוא גם אוסף ריבאונד התקפה (מחסימה משוגעת של סנדי כהן!), שם את הסל, ילך אל הקו!

אגב, ואן וליט שב לספסל עם 4 עבירות באמתחתו. אהרוני סופסוף עוצר את התופת הזו בפסק זמן. זה כבר 50-33 למכבי!

הסנטר הישראלי מחטיא משם. בולדווין כן קולע מהטווח, אך רק פעם אחת.

קמפ מחזיר קצת צבע ללחיים של הכחולים עם לייאפ אופייני בנפילה כולל הפאול. מחטיא את הבונוס לקול שריקות בוז צורמות מאוד. סנדי מצטרף לחגיגת העונשין ומקטין את הפער ל-12. קמפ עם פוטבאק וזה רק 10.

בולדווין עוצר את הסחף בשלשה. קרביץ עונה עם איירבול שפוגש את הרשת מהצד הלא נכון.

ג'ייק כהן מכל האנשים עם טריצה וסל נוסף משכיח את המומנטום החיובי של הרצליה.

עודד קטש מקבל טכנית משום מה, כהן הכחול קולע את העונשין, גמבל כמו תמיד עם 1/2 משם.

מחצית: 59-44 למכבי

הרבע השלישי נפתח בסל יפה של תומפסון ג'וניור. מנקו חוזר לאפס כוונות מהצד השני ובולדווין בא לעזרתו לאחר מכן.

מהלכים מצחיקים של מכבי ומביכים מצד הרצליה מעלים את התל אביביים ליתרון השיא שלהם: 70-48. קולסון זורה מלח על הפצעים עם עוד שלשה. הוקר מחזיר בפלואוטר קצר.

קמפ עם עוד לייאפ אקרובטי להפליא ולווין מתעלל קצת בטבעת. ג'ייק כהן שם את הדברים איפה שהם אמורים להיות עם שלשה.

מוריס קובר 2 מהקו אבל יפתח זיו מצטרף לקונצרט עם שלשה אחרי התקפה מתוחכמת. מספר 9 הכחול גם מטביע מריבאונד התקפה.

אני שם לב שלמכבי יש 80 נקודות עם עוד 13 ורבע דקות של כדורסל. סקור של אנביאיי.

גמבל מגרד סל ליד הטבעת וזה 20 הפרש עגול. כהן עונה עם סל קל מדי וזיו עם פול אפ נוסף.

קרביץ עושה קולות של חזרה עם סל פלוס עבירה ואפילו קולע את העונשין. לא מובן מאליו בערב כזה. קמפ מתעופף לשחקים אבל זה נראה כמעט מדי ובעיקר, מאוחר מדי.

בראון ותומפסון מחליפים צ'אקות מרחוק, הרצליה לא מצליחה לקלוע במתפרצת של 4 על 1 במהלך האחרון והרבע מסתיים.

סוף הרבע השלישי: 87-70 לקבוצת הבית.

ג'וש ניבו כמעט התעופף מעל תומפסון לאלי-הופ מהחלומות אבל נעצר בעבירה של האחרון. הסנטר מחטיא את הזריקות מהקו אך הרצליה לא יכולה להשתלט על הריבאונד שחוזר לצהובים.

תומפסון מרים את סנדי כהן לאלי-הופ אבל הגארבג' טיים בשלו. עודד קטש לוקח פסק זמן.

יפתח זיו עם מיד ריינג' נוסף שמתגלגל קצת על הטבעת לפני שנכנס. סנדי כהן משיב עם סל קשוח מאותו הטווח. זיו הופך את זה לקרב פרטי כשהוא סוחט עבירה (רביעית) מהאחרון, קולע את הסל אבל לא את העונשין.

מכבי מעלה חמישיית ישראלים על המגרש (ג'ונדי, זיו, מנקו, פניני וסורקין). דווקא סנדי כהן הוא הישראלי שקולע, שלשה מכדרור.

אפילו סטיבי תומפסון, קלעי אמין בדרך כלל, מחטיא אחת מהקו, בשנייה הוא מדייק.

מנקו, אלא מה, בשלשה, אלא מה, מהפינה, אלא מה. בסוף שי סידי אומר שתיים ארוך, כשלווין מתקן החמצה בתווך.

הקצב שוב עולה כשסורקין מוצא את עצמו חופשי בטבעת ולא מתבלבל.

לגייב לווין היה ערב מכובד והוא ממשיך אותו עם 3 נקודות בדרך הישנה.

מנקו עם עוד אחת, שלשה כמובן, הפעם לא מהפינה. לווין עונה בסל קליל מאסיסט של קרביץ.

סורקין מתקן פעם נוספת ועודד קטש מכריז סופית על זמן הזבל עם השחקן ה-12, תומר אגמון.

מוריס קמפ ישר חוטף ממנו ודופק דאנק.

פניני מסיים את הערב עם הנקודות הראשונות שלו. הקהל שואג עודד קטש והסוף כבר קרב.

תוצאת סיום: 105-89 למכבי תל אביב!