המירוץ לתואר ה-M.O.P- דירוג חצי עונתי/ אסף גפן

הזוכה המאושר לאחר שהתבשר על זכייתו בעונה החולפת

כמעט והגענו למחצית העונה וזה זמן טוב להחזיר לחיים את תואר ה-Most Overworked player או בקיצור M.O.P שייסדתי באתר בעונה שעברה וכולו הערכה לשחקנים "האפורים" , אלא שלא נוצצים או זוהרים אבל כל קבוצה מנצחת צריכה אותם. לדירוג של העונה שעברה: https://hoops.co.il/?p=263040

כמו לכל תואר אישי גם כאן צריך שיהיו מדדים סטטיסטיים כלשהם ולכן ע"פ דעתי היחידה והקובעת הוחלט על המדדים הבאים כדי להיכלל במרוץ לתואר היוקרתי: מספר חד-ספרתי של נק', שחקן רוטציה משמעותי (20+ דק' לערב) ומינימום של 25 משחקים בשלב זה של העונה. רצוי שיהיה לו לפחות 1 למשחק בממוצע בקטגורית חטיפות או חסימות. אז אחרי ההקדמה קבלו את דירוג הטופ 10 החצי עונתי שלי לתואר.

ראויים לאזכור / כמעט ונכנסו: ניקולה באטום הבלתי נגמר מהקליפרס, ג'יורג' ניאנג מפילי ודני אבדיה שלנו מוושינגטון.

10. טורי קרייג (פיניקס סאנס)– בהעדר קראודר ולאור הפציעה של קאם ג'ונסון מצא את עצמו קרייג בלא מעט משחקים העונה שחקן חמישייה ועם כמות דק' הגדולה בקריירה שלו שנושקת ל-25 בממוצע . הפווארד מצידו מחזיר בהרבה עבודה קשה , מאבקים בצבע ויעילות גבוהה בהתקפה עם ניצול מצבים אידאלי כאשר מעמיד ממוצעים של 8.3 נק' , 5.3 ריב' 1.5 אס' וכמעט חטיפה וחסימה למשחק. כל זה נעשה עם שלשה וחצי למשחק ב-40% מעבר לקשת ו-Efg% של 58.

9. אלכס קארוסו (שיקאגו בולס)- אחרי עונה מרובת פציעות הגארד הלבנבן האתלטי והתזזיתי חוזר לעשות את מה שהוא הכי טוב בו, לספק אנרגיות , הגנה אישית מצוינת ,עזרה בניהול המשחק בהתקפה וליקוט השאריות שמשאירים לו. קארוסו מספק ב-25 דק' בממוצע לערב 5.3 נק' , 3.5 אס', 3 ריב', 1.5 חט' וכמעט חסימה אחת לערב כאשר הוא עושה זאת עם Efg% נאה של 54.

8. מיטצ'ל רובינסון (ניו יורק ניקס)– לאיש הגדול בצבע של הניקס חלק חשוב במחצית העונה המוצלחת באופן יחסי של הניקס. הוא קיבע את מעמדו כסנטר הפותח של הקבוצה , משחק 26 דק' בממוצע בהם עושה בעיקר עבודה קשוחה בצבע. 7.5 נק' , 8.5 ריב', 1.8 חס', כמעט חט' למשחק ויעילות בצבע עם Efg% של 72.5! האם בכל זאת הניקס יכולים לזכות בתואר כלשהו העונה?

7. קאוון לוני (גולדן סטייט)- זו כבר העונה השנייה ששואלים ערב פתיחת העונה האם זו העונה בה וייזמן הצעיר יתפוס את מקומו של השועל המנוסה לוני וזו עונה שנייה שלוני שם סימן קריאה ליד התשובה… פשוט לא! הסנטר הפותח של הלוחמים ממשיך לתת מה שנדרש ב-23 דק' לערב שכוללות ריבאונד, גוף גדול וזריז יחסית בצבע והעונה אף שיפר את יכולת המסירה עם מספר שיא של אס' לערב בממוצע. 6.5 נק', 8 ריב',3 אס',0.7 חס' , Efg% של 64 הן מנת חלקו העונה.

6. סטיבן אדאמס (ממפיס)- האקווה מאן ממשיך לעשות חייל בממפיס , הוא ממשיך לתפקד על תקן הסנטר הפותח ולתת ב-26 דק' לערב השלמה טובה מאוד לטריפל J בצבע כאשר האחרון בריא . 8 נק', 10.5 ריב' (מחצית מהן בהתקפה- ממצטייני הליגה בתחום) ,2.5 אס', חסימה וחטיפה למשחק זו תרומתו בנוסף להיות המבוגר האחראי בקבוצה.

5. חוזה אלברדו (ניו אורלינס)- בעונתו השנייה בליגה ממשיך הגארד התזזיתי של השקנאים לתת אנרגיות מהספסל ב-21 דק' לערב. הוא מספק הגנה אישית טובה על הגארדים של היריבות ואף שיפר את הקליעה מבחוץ. 9 נק', 2.5 ריב', 3 אס', 1.5 חט' ו-35% מחוץ לקשת עם כ-1.5 שלשות לערב מייצבים אותו כשחקן רוטציה חשוב ולגיטימי בקבוצתו.

נציג הקרטל בליגה

4. ג'ראד וואנדבליט (יוטה ג'אז)- עוד אחת מהחתיכות המוצלחות ביותר שהג'אז קיבלו בטרייד על גובר ממינסוטה. ממשיך את מגמת השיפור שהתחיל בה בשנתיים האחרונות בזאבים ולמצב את מעמדו כגבוה פותח לגיטימי בליגה עם 25 דק' בממוצע לערב . אחראי בלי ספק על הקשיחות באזור הצבע של הג'אז , מספק 8.5 נק' ב-Efg% טוב של 60, אליהן מוסיף 8 ריב', 3 אס' ו-1.2 חט'.

3. רויס אוניל (ברוקלין נטס)- מהחלקים הפחות זוהרים בחמישייה של הנטס אך מהיותר יעילים בהם. האיש מספק מספרי קריירה בהתקפה עם 9.5 נק' ו-4 אס' אליהן מוסיף 2.5 שלשות למשחק ב-42% . גם בהגנה הוא ממלא את תפקיד שומר הכנף הטוב של הקבוצה עם כמעט חטיפה וחסימה למשחק אליהן מוסיף 5 ריב'.

2. גראנט וויליאמס (בוסטון)- בשנתו הרביעית בליגה ממשיך הפווארד של הסלטיקס, האיש והישבן בצמיחה שלו. הוא ממצב את עצמו העונה בתור השחקן השישי של הקבוצה עם 28 דק' לערב בהם מספק 9 נק' לערב ביעילות התקפית אדירה של Efg% שעומד על 64 וכמעט 2 שלשות לערב ב-44%! לנתונים המרשימים הללו מוסיף האיש 5 ריב', 1.5 אס' וחטיפה אחת כאשר הוא מקבל פעמים רבות משימות הגנה על פווארדים גדולים ופיזיים ממנו.

1. ג'וש הארט (פורטלנד)– ספק האנרגיות של חמישיית הבלייזרס , מיצב את מקומו בה עם 34 דק' לערב בהן מחזיר עם גיוון בשלל קטגוריות ובשני צידי המגרש. 9.8 נק' , 4 אס', 8.5 ריב'! (גארד כן??), 1.3 חט' מדי משחק . הביטוי "ידו בכל ויד כל בו" הפך לרוולנטי עבור הארט העונה שמקבל את ההזדמנות ומנצל אותה היטב.

יחייך עם התואר האישי ביד גם בסיום העונה???

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. ע"פ דעתי היחידה והקובעת הוחלט The Most Awkward player אוף ד'ה חצי עונה זה לא משה אוננה אלא האיש מחולון.
    נ.ב, גראנט וויליאמס מוסר דש חמים מהיישבן.
    אסף, פשוט הרמת לי להנחתה.

  2. למען השם, ג'וש הארט שחקן חמישייה ראשונה, ועוד גארד, הוא חייב לתת לנו דו ספרתי רק מכח ההגדרה. בשעות קלאץ' הוא מסתבך ברגליים של דיימו או מקבל את הכדור וגם זורק אותו לסל. אני מוחה נחרצות

  3. הפרס הכי חשוב לשים על מדף במחסן מעופש, בין כלוב ציפורים ישן לשואב אבק שאתה בטוח שמתישהו תתקן אותו.
    תודה, אסף. אוהב את הפרס והבחירות. הייתי דוחף לפרס הרוקי את כריס בראון של דנבר.

  4. תודה אסף! נתת כבוד רב לאנשים החשובים בכל קבוצה מנצחת.
    השמות שהזכרת מעולים. הנה כמה כוכבים נוספים:
    אוקונגוו (אטלנטה), בן סימונס ודריימונד גרין (חחח), מייק קונלי, מונטה מוריס, לארי נאנס ג'וניור.

  5. רעיון מעולה וכתוב מצוין, נהניתי מאוד. איך מסביר את נפילתו של מלך הפחים והmop של העונה שעברה אל מחוץ לעשירייה הפותחת השנה?

  6. תודה. האיש לצערי בנפילה כללית העונה. הגיל כנראה בסוף נתן בו אותותיו. עגל אכן הוסיף שמות שבהחלט יש להם מקום בדיון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט