מכה אפורה- דירוג סופי עונת 22-23 / אסף גפן

בתמונה גביע שאף אחד מהמועמדים לא יזכה בו כנראה בקריירה שלו

העונה הסדרה מסתיימת , הפלייאוף בפתח והגיע הזמן לחלק את התואר האלטרנטיבי,האפור והנחשק ביותר בליגה , Most Overworked player או בקיצור M.O.P

הנה תזכורת למדדים הסטטיסטיים הנדרשים למועמדות לתואר (השינוי היחיד שהרף לכניסה בסוף העונה הוא 55 משחקים) ודירוג במירוץ לתואר באמצע העונה: https://hoops.co.il/?p=282247

אז אחרי ההקדמה קבלו את דירוג הטופ 10 העונתי שלי לתואר: (כל הנתונים נכונים ל-7/4/23)

ראויים לאזכור / כמעט ונכנסו:

מיטצ'ל רובינסון (ניקס), טורי קרייג (פיניקס), טראנס מאן (קליפרס), הרברט ג'ונס (ניו אורלינס)

10. קאוון לוני (גולדן סטייט)- גם ערב פתיחת העונה הזו עלתה התהייה האם וייזמן הצעיר יתפוס לשם שינוי את מקומו של לוני. מהר מאוד הסנטר המנוסה נתן לכך תשובה ומהר מהצפוי וייזמן מצא את עצמו בדטרויט. הסנטר הפותח של הלוחמים ממשיך להיות אי של יציבות ובריאות כאשר לא החמיץ משחק העונה. ב-24 דק' לערב שכוללות נגיעה בכמעט כל קטגוריה סטטית בשני צידי המגרש הוא תורם את מנת חלקו בצורת 7 נק', 9.2 ריב',2.5 אס',0.6 חס' , Efg% של 63 .

9. אונייקה אוקונגוו (אטלנטה הוקס)- האיש והשם המורכב לביטוי , לי לפחות, ממשיך להתקדם בעונתו השלישית בליגה ומיצב את מקומו כסנטר המחליף בהוקס. 9.8 נק', 7 ריב' ותרומה נאה בהגנה בצבע עם 1.3 חס' ו-0.7 חט'. וכל זאת ביעילות רבה עם Efg% של 64 הפכו אותו לנק' אור בעונה הלא יציבה של ההוקס .

8. חוזה אלברדו (ניו אורלינס)- בעונתו השנייה בליגה ממשיך הגארד התזזיתי של השקנאים לתת הגנה והרבה אנרגיות מהספסל ב-22 דק' לערב. העונה הוא שיפר ושידרג מעט גם את הקליעה מחוץ לקשת ומיצב עצמו כשחקן רוטציה סופר לגיטימי. 9 נק', 2.3 ריב', 3 אס', 1 חט' ו-34% מחוץ לקשת עם Efg% של 50 הן מנת חלקו.

7. גראנט וויליאמס (בוסטון)- החוליה המחברת של היחידה השנייה בסלטיקס, האיש והעכוז, למרות חצי עונה שנייה מעט פחות טובה הוא עדיין תורם תרומה נאה מהספסל ב-26 דק'. 8.3 נק', 4.5 ריב', 1.5 אס', 0.5 חט' וניצול יעיל של המבטים הפתוחים שמשאירים לו עם  40% מחוץ לקשת השלוש ו-Efg% של 58.

6. ג'ראד וואנדרבליט (לוס אנג'לס לייקרס)- האיש שפתח את העונה ביוטה בהצטיינות והמעבר שלו ללייקרס ערב סיום הטרייד דד-ליין היה לטעמי אחת מהסנוניות שבישרו את שינוי המגמה החיובי של הלייקרס בשליש המסיים של העונה. בין אם בג'אז או אם בלייקרס בכל אחת מהקבוצות הוא נתן תפוקה יציבה בהתקפה ויעילה עוד יותר בהגנה ובמאבקים בצבע ומתחת לסלים. ב-24 דק' לערב הוא תורם 8 נק', 7.5 ריב', 2.5 אס' וחטיפה אחת עם Efg% של 58.

5. קובי וייט (שיקאגו בולס)- הגארד המחליף של הבולס נותן הרבה הגנה ומשלים יחד עם קארוסו ודסומו רוטציית גארדים לוחמנית. הוא תורם 23 דק' בערב בהם קולע 9.5 נק' , לוקח 3 ריב', חוטף כדור אחד ומוסר 2.5 אס'. גם הקליעה שלו מחוץ לקשת יציבה עם 37% ו-Efg של 55.4.

4. דני אבדיה (וושינגטון ויזארדס)- אז כן גם אותי תפסה הפרובנציונאליות, נכון שכמו רבים וטובים במגיבי הופס אני חושב שהפוטנציאל של דני עדיין רחוק מלהיות ממוצה ולא מעט בגלל הקבוצה אליה נפל. בינתיים לעומת זאת דני ממצב את עצמו כשחקן שעושה לא מעט דברים טובים בצורה יעילה מאוד ותופס נישה של רול פלייר יעיל . 9 נק', 6.5 ריב', 2.8 אס', חטיפה ו-0.5 חס' הן מנת חלקו של "הילד של כולנו" בליגה הטובה בעולם ב-27 דק' לערב עם Efg% של 50.

"הילד של כולנו"

3. רויס אוניל (ברוקלין נטס)- למרות השינויים בסגל ועזיבת מקרי הראש של הקבוצה הידועים גם בתור הסופרסטארים שלה, אוניל המשיך להיות אי של יציבות ויעילות בה. הוא אחד הגורמים המשמעותיים לכך שהקבוצה תהיה בפלייאוף גם בסיום העונה הזו. האיש מספק מספרי קריירה בהתקפה עם 9 נק' ו-3.7 אס' אליהן מוסיף 2 שלשות למשחק ב-39% . גם בהגנה הוא ממלא את תפקיד שומר הכנף הטוב של הקבוצה עם כמעט חטיפה וחסימה למשחק אליהן מוסיף 5 ריב', את כל זה הוא עושה ב-32 דק' לערב.

2. טיוס ג'ונס (ממפיס)- הרכז המחליף של הדובים ולעתים גם הפותח (כאשר ג'ה פצוע או מושעה כתוצאה מנשיאת נשקים) הוא מופת ליעילות. ב-24 דק' לערב הוא תורם 10 נק' , 5.2 אס', 2.5 ריב' וחטיפה אחת עם 1.5 שלשות ב-37% ו-Efg% של 52.

1. קייל "סלואו מו" אנדרסון (מינסוטה)– הרול פלייר האידאלי ממשיך לעשות הכל מכל גם במינסוטה. בעונה המשונה של הזאבים עם הניסוי הלא מוצלח כל כך של טאונס וגובר יחד הוא בהחלט היה מנק' האור בקבוצה בין אם כאשר עלה בחמישייה ובין אם כשחקן שישי מהספסל. ב-28 דק' מדי ערב בקצב הייחודי לו  הוא תורם 9.5 נק', 5.3 ריב', 5 אס', חטיפה וחסימה ביעילות מופתית של ניצול מבטים פנויים עם 42% מחוץ לקשת ו-Efg% של 55 .

אלו הנתונים שמזכים את התואם  של נדב הנפלד בליגה הטובה בעולם (פלוס הקליעה) בתואר היוקרתי בליגה, ה- M.O.P הרשמי לעונת 22/23!

הזוכה המאושר מבשר לגובר על כך שזכה בתואר אחד יותר ממנו העונה!

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. תודה. מסכים לגמרי עם המקום ה-1, השחקן שעשה את השינוי במיני כשפתח במקום קאט שנפצע, היו לו רגעים מדהימים ועשה גם טריפל דאבלים "אמיתיים".
    לגמרי נדב דה-דאב האמריקאי.
    ספרס מפגרים שויתרו עליו, ועל ווייט.

  2. נהדר אסף
    אין כמו סלואו מו בעולם. הרול פלייר היחיד שמשחק בקצב משלו הוא גם הכי טוב מביניהם. בעצם כל מי שכתבת ברשימה חביב עלי, בעיקר לוני שנראה שתמיד היה שם, מימיו כצעיר בקבוצה עם דוראנט ועד לימינו אנו, בשיא הקריירה שלו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט