מומנטום: סיכום שבוע 15 ב-NFL/ שחר דלאל

1. מעט מאוד אנשים מאמינים בסיכויים של מינסוטה ללכת רחוק בעונה הזאת. המאזן אומנם נפלא, אבל היכולת – אעפס – רחוקה ממנו מאוד.

אחד הנתונים האהובים על הפרשנים במהלך הפגרה הוא מספר המשחקים בהם ניצחת/ הפסדת שנגמרו בהפרש של פחות מפוזשן אחד שבדרך כלל מנבא די טוב האם הקבוצה צפויה לירידה ביכולת או לשיפור משמעותי במאזן הניצחונות. אך השנה הווייקינגס מכים את הסטטיסטיקה, כשבעשרה מתוך 11 הניצחונות שלהם (החריג היחיד הוא המשחק הראשון מול גרין ביי) ההפרש היה של פוזשן אחד בלבד.

אז המקטרגים יכולים להגיד שזה סימן לבאות, ושבפלייאוף נראה סוף סוף את פרצופם האמיתי. כל זה יכול להיות נכון, אך באותה מידה יכולה להיות הקלישאה שאומרת שניצחון הוא ניצחון, וכשאתה אוסף מספיק כאלה המומנטום יכול לקחת אותך למקומות נפלאים. כמו לחזור מפיגור 33:0.

2. כמה באמת מופרך היה הקאמבק הזה?

3. כדאי שכבר נתחיל לדבר על המינוי של ג'ף סטארדיי. כנראה שזה מה שקורה כשהבעלים ממנה את החבר שלו למשחקי הגולף למאמן הראשי…

4. ההפסד השבוע של ניו אינגלד היה כואב במיוחד. זה לא רק ההפסד לחניכו לשעבר (סטטיסטיקה שבה הוא תמיד שלט), או אפילו העובדה שהיא כנראה מסמלת שהפטס יראו את הפלייאוף מהבית זה היה הפסד שסימן את "אובדן הדרך" אותה ביל בילצ'יק מחנך, וזה משהו שהמאמן האגדי בהחלט לא אהב לראות. ואם ההיסטוריה לימדה אותנו משהו, כנראה שג'קובי מאיירס ישחק בקבוצה חדשה בעונה הבאה.

5. הדבר היחיד שהוא יכול להתנחם בו, שיש לו ממשיך דרך שיודע לנצל את החוקים עד תום. בדיוק כפי שעשו בניו אינגלד:

6. עוד מאמן אגדי שחווה עונה גרועה במיוחד הוא מייק טומלין, שעשוי לסיים את עונה – לראשונה בקריירת האימון שלו – עם מאזן שלילי. למזלו הסטילרס ניצחו השבוע, עלו למאזן 8:5 ושמרו על הסיכוי התיאורטי לסיים במאזן חיובי.

7. העובדה שזאת רק הנקודה השביעית בסיכום שלנו היא מדהימה בפני עצמה, אבל קנזס סיטי הבטיחו השבוע אליפות דיוויזיה שביעית ברציפות. תעצרו ותחשבו רגע כמה נדיר זה בליגה שמשתנה כל שנה.

8. פילדלפיה כנראה הבטיחה השבוע את יתרון הביתיות לאורך הפלייאוף, וכולם ממשיכים לדבר על ההתקפה האימתנית שלהם, אך דווקא ההגנה היא זו שקרובה לסיים עם נתון היסטורי: ארבעה שחקנים שיסיימו עם מספר דו ספרתי של סאקים. האסון ראדיק (12) וג'אבון הרגרייב (10) כבר שם, עכשיו הם רק מחכים לג'וש סוייט (9.5) ולברנדון גראהם (8.5) שיצטרפו אליהם.

9. למי שפספס, זאק ווילסון חזר השבוע לעמדת הק"ב הפותח בג'טס:

10. אוהדי באפלו נחשבים ברחבי ה-NFL – אולי – כאוהדים הטובים בליגה. אך ההתנהגות שלהם במשחק מול מיאמי הזכירה יותר קהלים של הכדורגל הישראלי מאשר כזה של הספורט האמריקאי. העובדה שראשי הליגה התעלמו לכל אורך המשחק מזריקת כדורי השלג על שחקני הדולפינס – כולל במצבים קריטיים במשחק שאולי יעלו להם במקום בפלייאוף, היא תעודת עניות לרוג'ר גודל, בעלי הקבוצות וצוות השיפוט של המשחק. לאירועים כאלה אין מקום בספורט המודרני, רק בסיפורים על העשור הראשון של הליגה.

*

משחק יום חמישי (03:15): ג'קסונוויל ג'אגוארס (8:6) אצל ניו יורק ג'טס (7:7)

כשאמזון בחרו את המשחק הזה הם קיוו להציג את שני הקווטרבקים שנבחרו אחד אחרי השני בדראפט 2021, ובתקווה לראות צמיחה של שניהם לקראת המאבקים העתידיים בשנים שיבואו. לצערם, רק אחד מהם מספק בינתיים את הסחורה.

טרבור לורנס נראה בשבועות האחרונים כמו הק"ב שמשפחת חאן חלמה עליו כשבחרו אותו ראשון בדראפט, כשהוא משיג 14 ט"ד בשישה משחקים, איבדו אחד בלבד 70.4% אחוזי השלמה, פאסר רייטניג של 106.1 וארבעה ניצחונות.

בצד השני זאק ווילסון אומנם נתן השבוע את משחקו הטוב ביותר העונה, אך נראה שהקבוצה ממש לא מאחוריו, ודווקא כשהסטטיסטיקה שלו מתחילה להשתפר, בניו יורק מתחילים לצלול למטה, למרות הפתיחה המבטיחה לעונה. בינתיים, המאמן רוברט סאלח מראה לו נאמנות, השאלה אם הוא יחזיר לו באותו המטבע.

הימור: המומנטום עם הג'אגס, ניצחון לג'קסונוויל.

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. תודה שחר
    .
    לגבי מינסוטה צריך לזכור שאת כל המשחקים הצמודים שהם עכשיו מנצחים הם הפסידו בשנה שנתיים האחרונות, אז.. good for them
    .
    בכלל לא שמתי לב שמשתמשים באיזה "מכשיר" לבעוט קיקאוף, מה עושים איתו מרגע הבעיטה? נשאר על המשטח?
    .
    מצחיק לראות איך כל השחקנים של הג'אגס אומרים בפה מלא שההבדל העיקרי מהעונה שעברה הוא ה-coaching, כלומר המעבר מאורבן מאייר המזעזע לדאג פיטרסון

      1. לא שחר אבל כשירות לציבור לכבוד החגים.
        מתוך הלינק:
        For the past two weeks, the Raiders have been taking advantage of what appeared to be a loophole in the NFL rulebook, but they won't be able to do that anymore because the league has officially shut things down.

        Back in Week 13, the Raiders started using a holder for their kickoffs, which was kind of odd, because teams will usually only use a holder when the ball won't stay on the tee due to bad weather. The Raiders past two games were both played indoors, so bad weather definitely wasn't an issue.

        Following the team's 27-20 win over the Chargers in Week 13, coach Josh McDaniels revealed why the Raiders had decided to use a holder on kickoffs: They were hoping to gain more height from each kick by having the holder put the ball at the top of the tee. By adding height to the kicks, McDaniels was hoping it would make things easier for their coverage team.

        תרגום לעברית בגוגל טרנסלייט:

        בשבועיים האחרונים, ניצלו הריידרס את מה שנראה כפרצה בספר החוקים של ה-NFL, אבל הם לא יוכלו לעשות זאת יותר כי הליגה סגרה את הפרצה באופן רשמי.

        עוד בשבוע 13, הריידרס התחילו להשתמש במחזיק לבעיטות שלהם. זה היה די מוזר, מכיוון שקבוצות ישתמשו בדרך כלל במחזיק רק אם יש סכנה שהכדור לא יישאר על ה tee (אין לי מושג מה זה) בגלל מזג אוויר גרוע. שני המשחקים האחרונים של Raiders נערכו במגרש מקורה, כך שמזג אוויר גרוע בהחלט לא היה בעיה.

        לאחר הניצחון של הקבוצה 27-20 על הצ'ארג'רס בשבוע 13, המאמן ג'וש מקדניאלס חשף מדוע הריידררס החליטו להשתמש במחזיק בבעיטות: הם קיוו להשיג יותר גובה מכל בעיטה בכך שהמחזיק שם את הכדור בחלק העליון של ה tee. מקדניאלס קיווה שתוספת הגובה לבעיטות תקל על צוות החיפוי שלהם.

        1. ה-tee זה המתקן שעליו שמים את הכדור בבעיטות הפתיחה (כדי שאף שחקן לא יצטרך להחזיק אותו כמו בבעיטות לשער). תחשבו על כדור גולף במכה הראשונה.
          לדוגמה: https://www.amazon.com/SKLZ-Heavy-Duty-Universal-Kicking/dp/B00CU9U93W/ref=asc_df_B00CU9U93W/?tag=hyprod-20&linkCode=df0&hvadid=312140936555&hvpos=&hvnetw=g&hvrand=14515237681273318220&hvpone=&hvptwo=&hvqmt=&hvdev=c&hvdvcmdl=&hvlocint=&hvlocphy=9067609&hvtargid=pla-432416033986&psc=1

  2. הרבה נקודות טובות העלית, אבל כאילו כולן לא מהזווית הרלוונטית
    ראשית, זה שסטטיסטיקה התאימה למצב, לא אומר כלום, כי שוב, סטטיסטיקה מתארת מה היה, לא מה יהיה. נצחונות/הפסדים בפוזשן אחד, כפי שנראה בהמשך, לא ממש מלמדים על יכולת עדיפה/נחותה, מאחר ושני הצדדים סימו בתיקו פלוס/מינוס הט״ד/שער שדה שהבדיל בינהם. כמובן שכל מקרה לגופו, אין דין משחק צמוד סטייל הג׳טס ליונס מהשבוע למשחק כמו מינסוטה – אינדיאנה, למרות ששניהם הסתיימו בהפרש של פוזשן אחד, ועל כן הנתון הזה כמו כל נתון, טוב כל עוד הוא טוב, וברגע שהוא לא, אז הוא לא.
    מאותה סיבה אין דבר כזה מומנטום. אתה לא יכול להסתכל אחורה ולטעון שדברים היו צריכים לקרות באופן מסויים, אלא אם אתה מניח שאלוהים בוחר את התוצאות בליגה, או משהו מטאפיזי כזה. הג׳טס היו רחוקים שער שדה מלהשוות ואילו הקולטס יכלו לנצח את המשחק בכמה נקודות שהם שמטו, וכל הנרטיב היה הולך לפח, והיינו בונים נרטיב חדש שיתאים לתוצאות.
    מכאן שגם לקבור את המאמן של הקולטס, שאין לי שום סנטימנטים אליו, אבל, להגיד שהוא מאמן גרוע, כי הקבוצה שלו שמטה יתרון של 33 נקודות במחצית? אולי הוא מאמן נהדר כי הקבוצה שלו פתחה יתרון של 33 נקודות במחצית? יותר רציני להסתכל על המשחק עצמו, מינסוטה היתה יותר טובה, גם במחצית הראשונה ממה שהתוצאה הראתה, והיתה יכולה לסיים גם בתוצאה פחות היסטורית את המחצית ואז לסיים את המשחק ביתרון מוחץ. אז זה לא שהקולטס היו כאלה גרועים, אלא שמינסוטה סבלו ממנחוס של החיים חצי ראשון שגרם ליתרון (היפותטי ומומצא) של 26-14 להפוך ל33-0 ואז במקום לנצח 36-33, זה היה 33 – 26 וכל ההתעלפויות (כולל שלי כמובן) היו נשמרות למשחק אחר.
    אותו כנ״ל לעניין הפטריוטס. הליגה בנויה ככה שמאוד קשה לבנות שושלת, ויפה ציינתם לגבי הצ׳יפס שזה הישג מאוד מיוחד. מכאן שלא לעולם הליונס והג׳אגוארס יגרדו את תחתית הליגה מלמטה, ומאוד קשה להחזיק קבוצה כמו הפטריוטס אחרי שכל הכוכבים שלה פורשים/עוברים למקום אחר. בליצ׳ק הוא קצת חריג כי הוא גם הGM של עצמו, אבל זה לא שהוא יכול לשלוף טום בריידים מהכובע כל שבוע. וכאמור, בלי המהלך המוזר של הריידרס בשניות הסיום, ייתכן וכל הדיון הזה היה נדחה לעונה אחרת, אז בכלל.
    ולקינוח, אתה לא יכול להגיד שהאוהדים של באפלו נחשבים לטובים ולבקר אותם על זריקת כדורי השלג. מה זה אוהדים טובים? מוחאים כפיים בהפסקות? עושים רעש שהMC אומר להם? צועקים דיפנס לפי הביט של הPA? לא, זה אוהדים רגילים. האוהדים של הבילס הם טובים כי הם יושבים בקור של באפלו, עושים רעש אלוהים, מקללים את השחקנים (של היריבה ושלהם), זורקים דברים, שורפים שולחנות מחוץ לאצטדיון ועושים WWE עליהם, ומתנהגים כמו המקום האחרון שהיית רוצה להיות בו. סוג של החור השחור ז״ל באוקלנד, שאוהדים (של אוקלנד!) היו מפחדים לשבת שם. אלה אוהדים טובים, צר לי. וזריקת הכדורים, אתה לא חייב לאהוב אותה, אבל זה בדיוק מה שגורם להיימרק להחשב לכזה אצטדיון ביתי. אתה רוצה קהל ״טוב״? לך לפיניקס, שמה מוחאים כפיים רק שאומרים להם.

    1. לא יודע, פחות התחברתי לקטע של אוהדים שמקללים שחקנים, מפחידים אוהדים אחרים וזורקים כדורי שלג.
      זה ספורט, כן? ספורט. אם חלק מזה זה לפחד מהאוהדים, אני מעדיף לוותר.
      ואגב לפחות בגרין ביי, פיטסבורג וסיאטל מראים שאפשר להיות אוהדים טובים גם בלי להפחיד ולהיות אלימים.

      1. אמרתי, זכותך לא לאהוב אותם, אבל זו הסיבה שהם, בבאפלו, נחשבים לאוהדים הכי טובים, אין פה ״אבל״. גרין ביי, כן, אם שם יתחילו להתנהג כמו חוליגנים, אז יש מקום ל״אבל״.

    2. מומנטום ב-NFL הוא כלי מאוד חזק. רק תשאל את אוהדי בולטימור על האליפות השניה שלהם, או אפילו את אוהדי סינסנטי מהשנה שעברה.
      .
      לגבי המאמן של הקולטס – זאת סתם אנקדוטה, אבל קבוצה עם הסגל הזה לא צריכה להיראות כמו שהיא נראית (גם אם הבעלים בוחש בקלחת).
      .
      לגבי הפטס – הדר הכי משמעותי אצל ביליצ'יק (או כל מאמן גדול אחר לאורך ההיסטוריה – תדמיין רגע את לומברדי מסביר את שיטת ההתקפה שלו בעלת המהלך האחד) היא היכולת להקטין את הטעויות של השחקנים שלו למינימום. העונה זה נראה כאילו משהו שם השתחרר וזה ניכר ביכולת על המגרש.
      .
      לגבי אוהדי באפלו – יש לקלל, יש להשתגע בחניה ויש לפגוע בשחקנים (ולהשפיע על תוצאת המשחק). לא סתם הדוגמא הכי עדכנית שאנחנו יכולים להביא הם אוהדי אוקלנד משנות ה-80. היום אין לזה מקום, גם אם ההיסטוריונים של הליגה יספרו שעל הבסיס הזה הליגה נבנתה.

      1. אין מומנטום בספורט, כפי שציינתי זו פיקציה נרטיבית שמודבקת לארועים, יש עשרות מקרים של קבוצות שהיו ב״מומנטום״ חיובי או שלילי ולפתע פלופ! התהפך לו הגלגל. אפשר שוב לחזור למינסוטה, לפי המומנטום היה צריך להגמר 50-3 לקולטס. זה כמו הסיפורים על כל אלה שאמרו בגיל 4 שהם יהיו השחקן הכי טוב בהיסטוריה ואז ארבעים שנה אחרי, נהיו השחקן הכי טוב בהיסטוריה, שזה אחלה סיפור בהתעלם בכל המאות אלפים שאמרו אותו דבר כמוהם, כל העשרות אלפים שהקדישו את החיים למשחק, כל האלפים ששחקו, וכל המאות שהגיעו לליגה, כי כאמור, מהסוף להתחלה, הכל ברור, מההתחלה לסוף, לא כל כך. זה שקבוצה פתאום הכל מתלבש לה והיא דוהרת כל הדרך לאליפות, זה סבבה, והעובדה שבפוטבול משחקים נוקאאוט בפלייאוף בכלל יוצרת איזו תחושה מגית, אבל זה עדיין לא אומר שרצף של נצחונות יגרום יש מאין לעוד נצחונות לצוץ, מה שמרמז המומנטום.
        אני מסכים איתך לגמרי לגבי הקולטס, אין ויכוח שהסגל שלהם העונה צריך להיות במאזן טוב יותר. במיוחד ציינתי שאפילו ה33-0 מול מינסוטה לא הראה דומיננטיות כי היו שמה לא מעט יציאות לרעת הויקינגס והיה ״אמור״ להסתיים פחות חד צדדי.
        אני מסכים לגבי הטענה על בליצ׳יק, אבל לא לגבי המסקנה, עם כל הכבוד, הסגל שלו בעונות האחרונות לא טוב. אולי זה אשמתו של בליצ׳יק הGM, אולי זה בגלל שההצלחות של הפאטריוטס הביאו לכך ששחקנים טובים הלכו בדראפט לקבוצות אחרות, והפעם לא הצליחו למצוא איזה עז בסיבוב השישי, אולי שחקנים לא רוצים לשחק אצלו בפרי אייג׳נסי, לא יודע מה הסיבות, אבל גם בליצ׳יק שהוא בהחלט מאמן גדול לא יכול לקחת סגל בינוני ומטה ולהוציא ממנו עונה מנצחת, תהיה קוסם מכשף או מקובל, התיש הזה לא יתן חלב.
        לגבי אוהדי באפלו, אני לא טוען שזה הדבר האמיתי, חלילה, אני לא מאלה שמתגעגעים לאוהדים האנגלים של פעם (ואגב, קטר היה המונדיאל הראשון שבו אף אוהד אנגלי לא נעצר או נאסר), ולהיפך, דווקא היום, שמכינים שירה בציבור באינטרנט יוצר חוויה מדהימה במגרשים (בקטע של האוהדים, הכדורגל הישראלי עדיין לא ראוי למאכל אדם). הפואנטה שלי היתה שיש קטע שמצד אחד אומרים ״איזה אוהדים נהדרים יש לבאפלו״ ומצד שני אומרים ״לא לעניין הכדורי שלג״. שזה כאילו להגיד איזה כיף שעדיין יש לנו מאפיה איטלקית אותנטית באזור ניו יורק ומצד שני להגיד ״אבל זה לא לעניין שיורים באנשים״. האוהדים של באפלו נותרו כמאובן חי ששורד בעיקר בגלל הantics שלהם מחוץ לאצטדיון, ובגלל שהבילס משחקים בבאפלו (וככל הנראה ימשיכו לשחק שם גם בעשור הקרוב). אגב, פה בהופס, זכורתני שהועלה על נס האתוס של הבילס כקבוצה של מעמד הפועלים, שאף אחד שמה לא נבחר בסיבוב ראשון, שכולם, השחקנים, האוהדים, קרעו את התחת להגיע לאן שהגיעו, אז זה גם סוג של רומנטיזציה של המועדון, ומי שעושה רומנטיזציה של אנשים קשי יום, שלא יתפלא שהוא מקבל כדורי שלג בראש.
        ואגב, כולה כדורי שלג, בואו.

        1. הפטס – הסגל מספיק טוב עם ק"ב שזכה בתואר רוקי השנה בשנה שעברה ודיברו עליו כבחירה הכי טובה בדראפט. לא הסכמתי אז, ולא מסכים היום, אבל הסגל שלהם מספיק טוב כדי להגיע לפלייאוף. הקבוצה השנה פשוט נראית מבולגנת, משהו שלא ראינו מביליצ'יק אפילו בקליבלנד.
          .
          בילס – זה לחלוטין הפריע לתוצאה. רק תראה את המסירות לט"ד שטואה מסר וכמה כדורי שלג עפו על הרסיבר תו"כ.
          ולגבי האוהדים, אתה יכול לבוא ממעמד הפועלים, לעשות הרבה רעש וטראש טוק תוך קפיצה על שולחנות במגרש החנייה במינוס 20 ועדיין לא לפגוע בשחקן יריב. יש קווים שלא חוצים.

  3. המשחק היום מאוד מסקרן, הנפילה של הג'טס בשבועות האחרונים (על רקע הבית החזק גם) לעומת העלייה של ג'קסונוויל (על רקע הבית החלש מאוד), זה לא פחות מקרב קריטי לווילדקארד (כרגע שתיהן בחוץ אבל מקומות 9-10 בחטיבה), כאשר לג'קסונוויל עוד הסיכוי לתפוס את הטייטאנס במיוחד אם הקריסה שלהם תימשך. מתוך נקודת הנחה שהבילס, הצ'יפס, הבנגאלס והרייבנס די בוודאות בפנים, והדולפינס והצ'ארג'רס בעלות סיכויים טובים לשם ערב המחזור, הרי שיש מאבק על הכרטיס האחרון בין ארבע – טייטאנס, ג'קסונוויל, ג'טס ופטריוטס. הסיכויים והמומנטום לצד ג'קסונוויל שיהיה מרתק לראות אותה בפוסט סיזן

    תודה רבה על הסיכום שחר, מחכה לו כל שבוע והוא תמיד מצליח להתעלות על הציפיות הגבוהות

  4. תודה רבה, סיכום מעולה.
    אני אחפור ברצינות לקראת הפלייאוף – בנתיים זה זמן לנשום עמוק ולהינות מכל רגע קסום של פילי

  5. אחלה טור
    המפגש היום בין הג'טס לג'אגוארס מרתק אבל בטח לא בגלל זאק וילסון (בטוח שהוא ולא וויט ישחק היום?)
    מעבר לזה שלג'טס אין פאס ראשר מוביל (אולי וויליאמס) אבל הם מפעילים לחץ על קווטרבקים ובכלל יש להם אחלה הגנה (5 בליגה, 3 ביארדים) ובפרט הגנת המסירה (4) ככה שהם הולכים לאתגר את לורנס לא מעט

    אם הם יצליחו גם לק התקפה – זה שלהם. כמובן שתלוי מי יהיה הקווטרבק

  6. מינסוטה: החליפו מאמן וזו התוצאה. הם שווים מקום בפלייאוף והחכולת לנצח משחקים צמודים שווה זהב. לא מרשימים כמו הנשרים או הבילס אבל יש מצב שיגיעו לסופרבול.
    ההיחנקויות של מאט ראיין פשוט פסיכיות וזה לא מקרה שזה קרה ב2 קבוצות שונות.
    העובדה שעל כל גירוד באוזן חוטפים פנאלטי ועל הפרעה מסיבית כמו של זריקה אינטנסיבית של כדורי שלג עברה כאילו כלום= בזיון!!
    הלוואי שהיגוארים יעלו במקום טנסי הבנוניים. טננהיל הוא סמל הבינוניות ואלמלא דרק הנרי הם היו שוחים בתחתית עם יוסטון.
    ההפסד של הפטס היה מעבר למטומטמם אלא חרפה ואין ספק שהגיליוטינה של בליצ'ק תעבוד חזק בסוף העונה

  7. צריך לתת לרוברט סאלח את מאמן העונה והעשור ברגע זה, להוציא שבעה נצחונות מהאשפה שיש בג'טס זה הרבה מעבר לקסם.
    יש לירוקים מניו יורק בעיה קשה בעמדת הק"ב, הרצים, התופסים, הטייט אנד, הפאס ראש, הליינבקרים והקיקר. אל תתפלאו אם בעונות הבאות הם יגרדו 3-4 ניצחונות גג כי קבוצה כל כך גרועה לא ראיתי הרבה מאוד זמן.

    1. הסגל שפתח את העונה מספיק טוב לעשות פלייאוף (בטח אם ווילסון יעשה קפיצת מדרגה), הבעיה שלהם העונה היא הפציעות שלקחו להם שחקנים מאוד משמעותיים.

  8. אחלה סיקור, תודה..
    לגביי מיניסוטה, זה מרגיש כמו ראי הפוך משנה שעברה, קבוצה סופר עוצמתית עם QB שלא יכול לנצח משחקים צמודים אשתקד, לעומת מצב הפוך השנה, קבוצה פריכה עם, קאזינס, ווינר בעמדת המפתח (ועם ג'פרסון , הWD המוכשר בליגה בשנתיים האחרונות) ולכן לא הייתי תולה את השינוי בחילוף המאמן.
    מצד שני, החלטות בקלאץ' נלקחות בצוותא על ידי שני הראשים ולכן אולי כי ההיפרדות מזימר היא העיניין כאן…

    1. אשמח לדעתכם, וגם להבין אם אני מבין את הקונסטלציה, בעצם הערב, לנוכח האפשרות האפסית להשיג את האיגלס בתור הטופ סיד וכדי לשמור על המקום השני והבטחת ביתיות, אני אמור לעודד את עיר האחווה על פני הקאובויס.., האמנם?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט