יומו של האנדרדוג – סיכום שבוע 15 בNFL

מאת צוות הופס פוטבול: שחר דלאל, רביב פייג ועידו רבינוביץ'

אפסט סיטי, הג'אגואס מפתיעים את דאלאס.

קצת נמאס לנו לחזור כל הזמן על ההצהרה שהעונה הזו היא המשוגעת והמפתיעה ביותר שראינו בשנים האחרונות אבל אין מה לעשות, מה שקרה במחזור הזה היה הרבה מעבר לשבוע פוטבול טיפוסי.
זה התחיל בהיסטוריה במינאפוליס ונמשך עם משחק שלג משובח ומסתיים עם כמות מותחנים משוגעים שבהם שלוש קבוצות אנדרדוג כמעט ניצחו קבוצות חזקות בהרבה מהן וגרמו להן להזיע ולעבוד קשה כשאחת מהן אף הצליחה להשיג ניצחון מפתיע.
יוסטון כמעט עקצה את קנזס סיטי, שיקגו טירטרה את האיגלס וג'קסונוויל הפתיעה את דאלאס עם ניצחון בהארכה.
סיומות משוגעות כששלושה משחקים במחזור הזה הגיעו להארכה ועוד אחד לפחות איים לעשות זאת עד שניות הסיום, ובכלל, 12 מתוך 16 המשחקים השבוע הסתיימו בהפרש של ניקוד אחד. גם זה שיא היסטורי.
על כל זאת ועוד ועל מהלך אחד משוגע בסיום המשחק בין ניו אינגלנד ללאס וגאס, בסקירה שלפניכם.

שיקגו ברס (11:3) – פילדלפיה איגלס (1:13) 25:20

על הנייר היה מדובר במשחק חד צדדי לחלוטין, אך ג'סטין פילדס חשב אחרת, ושמר את הברס במשחק. במקביל, ההתקפה הנהדרת של פילדלפיה השיגה רק 10 נקודות במחצית ואוהדים המסורים בסודלג'ר פילד היו יכולים לחלום על הפתעה. אך האיגלס שמו ט"ד ברבע האחרון, שסגר את הסיפור.

315 יארד באוויר (2 חטיפות) לג'יילן הרטס, אך בעיקר 61 יארד ושלושה ט"ד על הקרקע. הוא יכול עכשיו לנוח עד הפלייאוף אחרי שנפצע בכתפו במהלך המשחק. הוא נהנה גם ממשחק גדול של איי ג'יי בראון (181 יארד) ודבונטה סמית' (126). 152 יארד באוויר ושני ט"ד לפילדס, שהוסיף 95 על הקרקע.

הדואו המסוכן בליגה, ג'יילן הרטס ואי ג'יי בראון.

ניו יורק ג'טס (7:7) – דטרויט ליונס (7:7) 20:17

שתי הקבוצות הללו סיימו את המחזור באותו המאזן, אך איזה סיפור שונה יש לכל אחת מהן. הג'יטס שהחזירו לתמונה את זאק ווילסון נראים כמו צל חיוור של הקבוצה שפתחה את העונה, בעוד הליונס ממשיכים בקאמבק המופלא שלהם שאולי יסתיים בפלייאוף.

גורל המשחק נקבע במהלך אחד, כשדטרויט היו בדאון רביעי ואינצ'ים, אך במקום ללכת על בטוח, ג'ראד גוף מסר לברוק רייט ל-51 יארד לט"ד שחרץ את גורל ההתמודדות.

252 יארד וט"ד לגוף, שנתן עוד משחק סולידי, 76 יארד ורסיבר אמון סיינט בראון. בצד השני ווילסון המשיך להיות חסר השפעה על המשחק, ולמרות שסיים עם 317 יארד 2 ט"ד וחטיפה, הוא זכה בסיום לציון QBR של 37.5. 

המעז מנצח, דטרויט ליונס.

דנבר ברונקוס (10-4) – אריזונה קרדינלס (10-4) 15-24
שיטה מדעית לבדוק כשלים במערכת היא להתחיל לשנות כל פעם פרט אחד במערכת ולבדוק את ההשפעה שלו על הבעיה. אז הפציעה של ראסל ווילסון סיפסלה אותו, דנבר החליפו את הפריט הפגום בברט ריפיאן והתוצאה – ניצחון ראשון מאז אוקטובר ושני מתוך 11 משחקים.
לא הייתי ממהר להכתיר את ברט ריפיאן כפתרון כי דנבר עשו זאת בעיקר דרך הרגליים של הרץ לאטביוס מורי  (132 יארד וט"ד) אבל ריפיאן עם קצת פחות מ200 יארד היה מדוייק יחסית עם 80% השלמה וביחד עם העובדה שהוא לא היה צריך לעשות הרבה מול קבוצה חלש ופגועה עם הק"ב השלישי שלה תחת הסנטר, עזרה מאוד לנצחון.
קולט מקקוי שגם ככה מחליף את קיילר מורי הפצוע, הוחלף גם הוא בעקבות זעזוע מוח על ידי טרייס מקסורלי וביחד שניהם מסרו את הכדור לקבוצה היריבה 3 פעמים.
אריזונה יכולה להתנחם ביום של 6 סאקים על ריפיאן, שלושה מתוכם של ג'י' ג'יי וואט שחוזר לכושר משחק טוב.

עשה את רוב העבודה, לאטביוס מורי.

ניו אורלינס סיינטס (9-5) – אטלנטה פאלקונס (9-5) 21-18
אחד מקרבות הפלייאוף המעניינים בשלהי העונה הוא הקרב על ראשות הNFC  דרום. אמנם כל הקבוצות שם במאזן שלילי חזק, אבל מישהו צריך לזכות בבית הזה וכרגע, לכל ארבעת הקבוצות יש סיכוי טוב.
אטלנטה הגיעה למאטצ'אפ החשוב הזה בין מאספות הבית עם מיני שערוריה בה החליטו לספסל את מרכוס מריוטה והוא בתמורה הגיב ב you can’t fire me, I quit ועזב את הבניין.
המחליף של מאריוטה, דסמונד רידלר, נראה מאוד בוסר בפתיחה הראשונה שלו אי פעם בNFL אבל לא התבקש לעשות יתר מדיי (תפוקה של 97 יארד באוויר) כשטיילר אלג'יר הרץ הטירון, לקח על עצמו את מרבית העבודה עם 139 יארד וט"ד ב17 נסיונות.
גם הסיינטס לא הציגו משחק התקפי משובח אבל אנדי דלתון ואולוין קאמרה המנוסים, נעזרו בפצצת עומק של 68 יארד מטייסום היל שהפתיעה את הגנת הפלקונס לט"ד השני של הסיינטס ברבע הראשון.
ניו אורלינס לקחה את ההובלה מוקדם ולא שיחררה עד הסוף ונחלצה ממרתף הבית הארגיובלי הכי גרוע בNFL כשהיא, כמו שאר חברותיה לבית במרחק משחק בודד מטמפה ביי המובילה.

התחלה קשה, דסמונד רידר.

ג'קסונוויל ג'אגוארס (8-6) – דאלאס קאובויז (4-10), 34:40

המסיבה של טרוור לורנס לא נפסקת. הבחירה הראשונה מהשנה שעברה משחק ברמה עילאית בשבועות האחרונים, כאשר ההגנה האיכותית של דן קווין נפלה לו קורבן.

משחק שהראה את גן הווינריות של היגוארים שנראו גמורים לאחר שלורנס פימבל כדור עם פחות משתי דקות למשחק ויתרון 3 לדאלאס. ההגנה עשתה סטופ, לורנס הצליח להוביל דרייב קצרצר לשער שדה של ריילי פאטרסון, ואז בהארכה דאק פרסקוט נחטף על ידי ריישון ג'נקינס לפיק סיקס של 52 יארד שהחייתה את סיכויי הפלייאוף של ג'קסונוויל, שכעת רק משחק אחד מאחורי הטייטאנס על ראשות הבית!

מלבד החטיפה הנוראית שסיימה את הסיפור, פרסקוט שיחק טוב עם 23/20, 256 יארד ו-3 ט"ד. הקאובויז הבטיחו מקום בפלייאוף למרות ההפסד בעקבות הניצחון של הג'איינטס על הקומאנדרס במשחק המאוחר.

לורנס סיים עם 318 יארד ו-4 ט"ד, נראה כמו השחקן שכולנו זכינו לצפות שולט במדי קלמזון.

ראינו את זה הולך ונבנה, טרבור לורנס.

יוסטון טקסנס (1-12-1) – קנזס סיטי צ'יפס (3-11), 30:24

זה היה קרוב! הטקסנס, שניצחו משחק אחד כל העונה, גוררים את אחת מהמועמדות הגדולות ביותר לסופרבול למשחק קשה שבוע שני ברציפות.

הטקסנס אפילו הצליחו לעצור את מאהומס בפוזשן הראשון של תוספת הזמן והכריחו פאנט שנתן להם הזדמנות לנצח את המשחק עם שער שדה, אך פאמבל של דייויס מילס שנגרם על ידי פרנק קלארק החזיר את הכדור לקבוצה של אנדי ריד ובמהלך העוקב ג'ריק מקינון, אחד מהכוכבים של התקפת הצ'יפס בשבועות האחרונים, רץ 26 יארד וחתם את התוצאה הסופית.

מאהומס היה אדיר עם 36/41 השלמות, 336 יארד, 2 ט"ד ללא חטיפות, יחד עם 33 יארד על הקרקע וט"ד אחד גם שם.

מקינון ואזייאה פאצ'קו נשאו ליותר מ-5 יארד פר נשיאה כל אחד במשחק יעיל של התקפת הקרקע, הפאזה החלשה יותר של ההתקפה האדומה.

היתכן ששיטת שני הק"ב עובדת? דיויד מילס וג'ף דריסקל.

קרוליינה פנתרס (9-5) – פיטסבורג סטילרס (8-6), 24:16

שתי קבוצות שעדיין עם סיכויים פלייאוף קלושים נפגשו, וזה נגמר בניצחון של מיטשל טרוביסקי על סאם דארנולד.

הגנת הריצה של הסטילרס עשתה את ההבדל במשחק הזה. צ'ובה הארבד ודיאונטה פורמן נשאו את הכדור 14 פעמים והשיגו רק 19 יארד. מנגד הפלדות שמו את שלושת הט"ד שלהם על הקרקע וכבר הובילו 21:7 לפני שהפנתרס צמצמו, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי.

טרוביסקי היה סולידי עם 17/22, 179 יארד וט"ד ריצה אחד.

דארנולד שם 14/23, 225 יארד וט"ד מסירה. הקוורטרבק הכי טוב של קרוליינה השנה, לא שזה אומר יותר מדי. הפנתרס עדיין רחוקים רק משחק אחד מלארח קרב פלייאוף בשארלוט לאחר ההפסד של טמפה ביי.

בועטים בדלי, קרוליינה פנת'רס.

לאס ווגאס ריידרס (6-8) – ניו אינגלנד פטריוטס (7-7), 24:30

אחד מהסיומים המשוגעים ביותר בהיסטוריה של הפוטבול. הריידרס השוו את המשחק עמוק לתוך הרבע הרביעי עם ט"ד גבולי במיוחד של קילן קול שלאחר דיונים ארוכים של צוות השיפוט, נשאר על הלוח, למורת רוחם של הפאטס.

הפאטס החליטו לקחת את המשחק להארכה עם החלטה שמרנית לרוץ עם הכדור. רמונדרה סטיבנסון ניסה להתחכם והעביר לג'קובי מאיירס, שבתורו עשה מהלך שטותי ומסר אחורה לאזור של מאק ג'ונס. לצערו, צ'נדלר ג'ונס היה בדיוק במקום לחטוף את הכדור, לשטח את מאק לאדמה ולקחת את הכדור כל הדרך עד לאנדזון לניצחון הביאזרי של הריידרס.

למען האמת, המשחק הזה לא היה אמור להיות צמוד. מאק ג'ונס, השחקן שנכנס למקום ה-85 ברשימת הטופ 100 של השנה שעברה, מסר 13/31, 112 יארד ללא ט"ד. רמונדרה סטיבנסון סחב את ההתקפה של ניו אינגלנד עם 172 יארד על הקרקע וט"ד אחד.

הפאטס עדיין עם סיכוי ריאלי לפלייאוף, המשחק שלהם בשבוע 17 מול הדולפינס כנראה יכריע את גורלם. הריידרס מתמטית עדיין עם סיכוי, אך מאוד לא סביר.

מה לעזאזל?

לוס אנג'לס צ'ארג'רס (6-8) –טנסי טייטאנס (7-7) 17-21
הטיטאנים נמצאים בנפילה חופשית כשהם מפסידים משחק רביעי ברציפות כשאודיסאוס של הצ'ארג'רס, ג'סטין הרברט, מדרדר אותם עוד ועוד במורד הגבעה.
טנסי צריכים להביט אחורה בחשש כי בעוד הם מאבדים את כל המניות שצברו בתחילת העונה, ג'קסונויל נראית גדולה מתמיד במראה האחורית ונראה שהקבוצה הצעירה של דאג פידרסון וטרבור לורנס מתחילה לחבר דברים ביחד ולהפוך למלהיבה מתמיד.
לא המשחק הכי טוב של ג'סטין הרברט שלא מצא את האנדזון בעצמו ואף מסר לשתי חטיפות אבל הוא הוביל את הקבוצה מספיק קרוב כדי שהרצים אוסטין אקלר וג'ושוע קלי יגלו את האנדזון בשבילו.
בצד השני גם טנסי השיגה שני ט"ד בריצה כשטנהיל לקח אחד בעצמו ודרק הנרי עם 104 יארד על הקרקע, הוביל את הקבוצה גם בתפיסות (4/4 ל59 יארד).
המשחק הזה התפתח למותחן צמוד, ובעבר, זה בדיוק מסוג המשחקים שלוס אנג'לס נהגה להפיל. אבל עם 51 שניות לסיום, ומייד לאחר ט"ד משווה של הטייטאנס, הרברט הוביל דרייב של 8 מהלכים ב44 שניות  ו57 יארד שהספיק לשער שדה מנצח.
הצ'רג'רס קופצים לסיד השישי בתמונת הפלייאוף כשטנסי עדיין מחזיקה בראש הAFC דרום אבל המאזן הנוכחי שלה לא יספיק לה לווילד קארד אם "במקרה" היא תאבד אותו לג'אגוארס המפתיעים.

אודיסאוס קוטל הטיטאנים, ג'סטין הרברט.

טמפה ביי באקנירס (8-6) – סינסינטי בנגלס (4-10), 34:23

לג'ו בורו יש קרח בורידים. הוא נקלע לפיגור 17:0 מול טום בריידי בטמפה ביי. טום טריפיק לעולם לא איבד יתרון כזה בבית שלו ב-89 המשחקים הראשונים שבו הגיע ליתרון כזה, עד שבורו הגיע להרוס את המסיבה.

הבנגלס אחת מהקבוצות החמות בליגה, הם ניצחו שישה משחקים ברציפות וכעת עם יתרון נוח יותר בראשות בית ה-AFC צפון, לאחר ההפסד של בולטימור לקליבלנד במשחק יום שבת.

בריידי המתוסכל אמר לאחר ההפסד: "פשוט טעויות בלתי הכרחיות, שני פאמבלים, שתי חטיפות. אי אפשר לנצח משחק ככה" אמר טום, שנחטף 4 פעמים בשבועיים האחרונים לאחר שמסר רק 3 חטיפות ב-12 המשחקים הראשונים.

בורו שולט ב-NFC דרום החלש – הוא ניצח את כל ארבעת המשחקים מולם העונה וצבר 14 ט"ד בארבעת המשחקים הללו.

טעויות לא הכרחיות, טום בריידי.

וושינגטון קומאנדרס (6-7-1) – ניו יורק ג'איינטס (5-8-1), 20:12

לאחר ששתי הקבוצות סיימו בתיקו ממש החודש, קיבלנו עוד משחק צמוד בין וושינגטון לניו יורק.

הקומיז לקחו ראשונים את היתרון עם שער שדה של ג'ואי סליי, שנותן עונה נהדרת בתור הבועט של רון ריברה. הג'איינטס חזרו כמו גדולים – מהלך עצום של קייוון טיבידו שלקח את הכדור מטיילור היינקי והחזיר אותו לט"ד העלה את ניור יורק ליתרון לפני שהדרייב העוקב שלהם הגדיל אותו עם ט"ד של סייקוואן בארקלי לאחר 102 יארד!

הקבוצה של ברייאן דייבול שמרו על היתרון עד הסיום, תוצאה גדולה למאבקי הווילד קארד שלהם, כאשר סביר שהם יהיו הקבוצה השלישית מה-NFC מזרח שתעלה לפלייאוף.

השתולל על המגרש, קיוואן ת'ידבאו.

לוס אנג'לס ראמס (10-4) – גרין ביי פאקרס (8-6) 24-12
ובכן, הקסם של בייקר מייפילד היה סיפור נחמד לשבוע שהיה,  אבל לא החזיק מעמד בהופעה השניה שלו במדים הכחולים צהובים.
תצוגת נפל התקפית שלהראמס ונראה שאפילו לשון מקוי כבר אין סבלנות לסיים את העונה הזו וכשבייקר מייפילד משיג רק 111 יארד באויר ומשחק הריצה הוא קונספט זר ומגונה לקבוצה מלוס אנג'לס.
בגרין ביי כן היה קיים האיזון הזה כשרוג'רס מוסר ל229 יארד וט"ד ואהרון ג'ונס רץ ל90 יארד ומשאיר לאי ג'יי דילון (36 יארד)  את שתי הכניסות לאנדזון וזה הספיק הפעם לנצח קבוצה חלשה ומיואשת.
שתי הקבוצות לא יהיו בפלייאוף השנה.

קצת נחת, אהרון רודג'רס

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. תודה לצוות, מחזור מדהים אין מה להגיד.
    .
    דווקא את ג'ייקובי מאיירס אני קצת מבין כי ברגע שמסרו לו לאטרל הוא נכנס ל"לאטרל מוד", השטות היא בעיקר המהלך עצמו והלאטרל הראשון
    .
    למי שלא ראה את האינטרספשן הקבוצתי של הטייטאנס:
    https://youtu.be/Q22bwOposTE

  2. עונה מטורפת מלבד האיגלס, שגם הם אינם טובים כפי שהרקורד שלהם מראה. האם לורנבס מקלמסון בדרך להיות ה-QB הטוב בליגה כפי שנבאתי כששיחק בקולג'??? תודה על הסיכום

  3. תודה רבה, עוד מחזור מטורף בעונה מדהימה.
    האיגלס היציבים ביותר בליגה וכמעט אף אחד לא מדבר עליהם, שזה סימן מצוין.
    ההפסד הדי צפוי של דאלאס סגר כמעט סופית את המקום הראשון בחטיבה וזה יתרון עצום, שני משחקי בית לעומת שלושה בחוץ.
    דאלאס עוד יכולים לעשות צרות לאיגלס בפלייאוף בבית ובגדול בריידי תמיד מפחיד למרות שכל שבוע שעובר הוא מוצא עוד דרכים להפסיד.
    המפחידה אותי ביותר כרגע היא הניינרס שנראים חזקים משני צדי הכדור והמאצ'אפ מול האיגלס יחסית קשה.
    כל הקבוצות ב NFC פרט לבאקס עדיין צריכות להוכיח את עצמן בפלייאוף ככה שהכל פתוח ואני בהחלט רואה מצב בו העונה הפנטסטית של פילי תסתיים לפני הסופרבול.
    תודה על התזכורת אור, לא חושב שראיתי אינטרספשן קבוצתי כמו זה של הטייטאנס, מהלך מדהים שמראה (עם המקבילה ההפוכה שלו מהמשחק של הפאטס) שבפוטבול יש כל כך הרבה אפשרויות מגוונות לעשות מהלך גדול, הלוואי ונראה עוד כאלו.

    1. עם כל הכבוד לבריידי ואני בעדו הלוואי שנקבל איגלס – ניינרס בגמר החטיבה
      .
      בצד השני יש מירוץ חזק למקום הראשון ולהימנע מלפחות אחת מבין הצ'יפס / בילס / בנגאלס

  4. אם אני מבין נכון, וילסון עלה בג'טס בגלל פציעה (סדק בצלעות) של וויט
    אחלה מחזור אבל כששקע האבק (והשלג), נשארנו כמעט בלי הפתעות ומהפכים
    בהנחה שנסי וטמפה לא ישמטו את ראשות הבית, השאלות האחרונות שנשארו הן ההשתחלות לפלייאוף, וושינגטון סיאטל ודטרויט כאן, ג'קסונוויל פטריוטס ואולי הג'טס (מה?) שם

    1. יש סיכוי לא רע שהג'אגס מול הטייטאנס במחזור האחרון יהיה על החטיבה, ומי יודע אולי הפאקרס – ליונס על מקום בפלייאוף

  5. מחזור מאוד מעניין .
    1. הליונס בדרך לפלייאוף עם רצף נצחונות מרשים ויכולים להגיע רחוק . בעונה כזו שומדבר כבר לא יפתיע .

    2. הקאובויס שלי בתקופה לא ברורה . אבל אף מוקש לא יעצור אותנו בדרך לאליפות . בשבוע הקרוב פוגשים את האיגלס לחזרה גנרלית לפני שפוגשים אותם שוב בחצי גמר הקונפרנס .

    3. הניינרס , המועמדת השניה לזכיה באליפות , דוהרת בלי מעצורים והיא היחידה שמסכנת את דאלאס .

    4. יכול להיות שהרייבנס הכי משעממת העונה ?

  6. חייב להגיד שאני מרוצה מאוד (לא שזו הייתה חכמה גדולה) מזה שקראתי לטייטאנס אוויר חם גם כשהם היו 7-3

  7. NFC playoff QBs

    1) Jalen Hurts: 2nd round pick
    2) Kirk Cousins: 4th round pick
    3) Brock Purdy: Last pick in the draft
    4) Tom Brady: 6th round pick
    5) Dak Prescott: 4th round pick
    6) Daniel Jones: No. 6 overall
    7) Taylor Heinicke: Undrafted

    AFC playoff QBs

    1. Allen: 7 overall
    2. Mahoms: 10 overall
    3. Burrow: 1 overall
    4. Tannehill: 17 overall
    5. Lamar: 32 overall
    6. Herbert: 6 overall
    7. Tua: 5 overall

    ב'מזרח' (afc, לא ברור למה) כל הקיובי נבחרו בסיבוב הראשון, בעוד שב-nfc אחד לא נבחר, שניים נבחרו בשני הסיבובים האחרונים, עוד שניים בסיבוב הרביעי, ואחד (כנראה הגרוע מבין כולם.. מעדיף את הייניקי עליו) נבחר בבחירה השישית. למרות שמקרי, עדיין פערים שמצדיקים הרהור על דרכים פוטנציאליות לבניית קבוצה, וכמה מדהים הספורט הזה.

  8. שששששש…הנמרים באים בלילה ושלא יעירו אף אחד, עם כל הצרות והסערות מתגברים על פציעות, קו ההתקפה מתואם יותר וההגנה השתפרה….שששששש שימשיכו להתעסק בבפאלו ובמהומס ובמירוץ הפסחים של הדרום, הנמרים משחרים לטרף.

    בשקט דומה גם חתולים אחרים, יגוארים ואריות, עוד יכולים להיכנס לפלייאוף, מי בחסות בית גרוע (ג'קסונוויל) ומי בחסות חטיבה גרועה (ליונס – הnfc פשוט לא טוב, למעט פילי מיני סן פרנסיסקו וקצת דאלאס שאני לא ממש מחזיק מהם). מי שהימר על שתיהן במאזן חצוי עם סיכוי לפלייאוף העונה – שיקום, אני בכל אופן יושב.

    תודה רבה על סיקור מצוין, מהון להון אמצע דצמבר וזה לא נתפס שיש עוד חודשיים פוטבול ברוטו בלבד.
    סעמק.

  9. בהחלט מחזור מהנה, וודאי אם הקאובויז מפסידים לקבוצה המעפנה מג׳קסונוויל, זה קלאסה. כאילו, אם היו מפסידים לטקסנס, מילא, נכון, הקבוצה הכי גרועה במפעל, אבל זה לא כאב כמו לחטוף מהמועדון שהוא האנטי תזה לדאלאס, ״אמריקה׳ז טים״ עם הניהול ביד רמה שלהם, להפסיד למועדון שהוא אפילו לא פלורידה׳ז טים עם ניהול מהגרועים בהיסטוריה של המפעל? תענוג. לחובבי השמחה לאיד גם הקריסה של הראמס עושה נעים בגב ומצד שני, עד כמה שאני ופילדלפיה בכללי לא, נחמד לראות את האיגלס ממשיכים להמריא, ולו רק לדפוק לכולם את הפנטזי שבוע אחרי שבוע. כי מה לעשות, מישהו צריך לנצח, ומישהו צריך להפסיד. אגב, למה לא שני קוורטרבקים? מי אמר שחייבים אחד, חוץ מהאגו של השחקנים? בסופו של דבר זה תפקיד, עם כל ההילה והבלגן, כמו וויד רסיבר, כמו ראנינג בק, ומהם יש לך כמה והם מתחלפים, אז למה לא ק״ב? יש כמה קבוצות במפעל שבהחלט יכולות להרוויח מזה, ע״ע הפאנת׳רס והג׳טס.
    ושאלה לסיום, ״כשאודיסאוס של הצ'ארג'רס, ג'סטין הרברט, מדרדר אותם עוד ועוד במורד הגבעה״ שו אודיסאוס? אולי סיזיפוס?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט