חילופי דורות – סיכום מחזור 14 בNFL

מאת צוות הופס פוטבול: שחר דלאל, רביב פייג ועידו רבינוביץ'

מר רלוונטי, ברוק פרודי.

ק"ב צעירים משאירים את חותמם, דאלאס נחלצת מהשפלה, ג'קסונוויל מפתיעים את טנסי ומיאמי מתדרדרת. תיקונים בתמונת הפלייאוף ופציעות קריטיות ארבעה מחזורים לסיום העונה הרגילה.

כל זאת ועוד בסקירה שלפניכם.

ורק נזכיר שהשבוע מתקיימים גם שלושה משחקים בשבת (חלקם מאוד משמעותים לתמונת לסיכויי פלייאוף) אז לא לשכוח להצטרף אלינו לסקירה של יום חמישי שתכלול את ארבעת משחקי חמישי ושבת.

דאלאס קאובויס (3:10) – יוסטון טקסאנס (11:1:1) 23:27

במשך שלושה וחצי רבעים זאת נראתה כמו ההפתעה הגדולה של העונה, כאשר יוסטון הצליחה לשמור על יתרון מבטיח בדרבי הטקסני, וכמעט והשכיחה את פערים הכוחות טרם המשחק. עם זאת, ביתרון 20:23 בדרך על האנדזון הם עשו את כל הטעויות האפשריות ונתנו ליחזקאל אליוט לחגוג את החגיגה השנתית שלו עם הקומקום של צבא הישועה, עם ט"ד שקבע את תוצאת המשחק.

משחק חלש מאוד של דאק פרסקוט (284 יארד, ט"ד ושני איבודים), שעדיין לא חזר לגמרי מהפציעה. למזלו שני הרצים שלו, אליוט (62 יארד) וטוני פולארד (42) מצאו את האנדזון. בצד השני, גם אחרי המחזור ה-14 הטקסנס לא החליטו מי הוא הק"ב הפותח שלהם, כאשר השבוע זה היה דייויס מילס (175 יארד ואיבוד) שהוחלף ע"י ג'ף דריסקל הוותיק (38 יארד וט"ד).

כמעט פאדיחה, פרסקוט , אליוט ופולארד.

ניו יורק ג'איינטס (5:1:7) – פילדלפיה איגלס (1:12) 48:22

שתי היריבות הגדולות הגיעו למפגש הזה בתחושה שהן צריכות לנצח, אך בסיומו האיגלס הוכיחו שהם קטגוריה בפני עצמה כשמדובר במאבק על ראשות בית ה-NFC מזרח. בפילדלפיה יכולים להתכונן לפלייאוף וכעת הם מחזיקים ביתרון משמעותי במאבק על שבוע ביי בפוסט סיזן אחרי ההפסד של מינסוטה.

עוד משחק טיפוסי של ג'יילן הרטס עם 217 יארד באוויר (עם שני ט"ד) ועוד 77 יארד על הקרקע וט"ד נוסף. גם מיילס סנדרס יכול להוציא את נעלי הריקודים, אחרי שסיים את המשחק עם 144 יארד על הקרקע ב-17 נשיאות בלבד ושני ט"ד. דניאל ג'ונס שוב הוכיח שאי אפשר לסמוך עליו כק"ב פותח לאחר שסיים עם 169 יארד וט"ד לפני שהוחלף ע"י טיירוד טיילור כשהמשחק כבר היה גמור.

דונמיננטים, איגלס.

סינסינטי בנגאלס (4:9) – קליבלנד בראונס (8:5) 10:23

לאחר שהשיגו ניצחון חשוב בשבוע שעבר רצו אלופי ה-AFC להשיג את בולטימור בקרב על ראשות הבית. זה היה הניצחון החמישי ברציפות על יריבתם לדיוויזיה, ולאחר פתיחת העונה הנוראית שהיתה להם אפשר להגיד שהם כבר עם רגל וחצי בפלייאוף.

239 יארד 2 -1 לג'ו בורו שנתן משחק חלש בסטנדרטים שלו, כשג'אמר צ'ייס מסיים 119 יארד וט"ד. 276 יארד 1 ו-1 בנוסף ל-33 יארד על הקרקע לדשון ווטסון שממשיך לקבל שריקות בוז באיצטדיונים של היריבות, במשחקו השני מאז חזר מההשעיה.

הוריד קוף מהגב וניצח את קליבלנד, ג'ו בורו.

באפלו בילס (3-10) – ניו יורק ג'טס (6-7), 12:20

משחק שהתחיל בעשרה פאנטים רצופים נפתח לגמרי עם שלושה ט"ד ברציפות, למזלם של הבילס, שניים מהם היו שלהם. ג'וש אלן שוב נאלץ לעשות הכל בשביל באפלו, הוא היה המוסר והרץ המוביל שלהם – ט"ד אחד באוויר ואחד על הקרקע.

מייק ווייט אצל הג'טס ממשיך להוכיח שהוא כל מה שזאק ווילסון איננו – הוא נפצע פציעה לא פשוטה בצלעות, לא התלונן וחזר למשחק כעבור כמה מהלכים, ולאחר שהסתיים הלך ישירות לבית החולים. לוחם שחושב על הקבוצה קודם, בניגוד לבחירה השנייה לפני שנתיים.

באם נייט היה תגלית טובה עבור הג'טס בעמדת הרץ האחורי, עוד רוקי מלהיב שתפס את מקומו של בריס הול שגמר את העונה לאחר קמפיין נהדר. הוא העמיד 4.2 יארד לנשיאה וט"ד מול הגנת הריצה החזקה של לזלי פרייזר מנגד.

מקופל לשתיים, מייק וויט.

דטרויט ליונס (7-6) – מיניסוטה וויקינגס (3-10), 23:34

המיניסוטה וייקינגס יכלו לסגור עניין ולקבל משחק פלייאוף ביתי כבר השבוע עם ניצחון על הליונס שהיה סוגר להם את ראשות הבית הצפוני ב-NFC. לצערם, הרגלים רעים קשה לשנות, קפטן קירק והחבורה הסגולה נפלו מול הליונס לאחר שלא הובילו בכלל כל המשחק.

התפיסה הראשונה של ג'יימסון וויליאמס ב-NFL, התופס המוכשר של דטרויט שקרע את ה-ACL לפני שנה, הייתה ט"ד ל-41 יארד שפתח את לוח התוצאות. משם הליונס לא הפסיקו עם הקונצרט ההתקפי בהנהגת ג'ארד גוף, שנראה נהדר בשבועות האחרונים.

פניי סוול, התאקל הימני של דן קמפבל, תפס מסירה לדאון ראשון עמוק ברבע הרביעי שחתמה את תוצאת המשחק לטובת הביתיים בפורד פילד.

משחק המסירה של מיניסוטה עבד מצוין, קאזינס מסר ל-425 יארד ו-2 ט"ד, ג'סטין ג'פרסון העמיד שורה מפלצתית של 223 יארד ב-11 תפיסות, אך ערב מחריד של דלווין קוק ואלכסנדר מאטיסון שהעמידו 22 יארד ב-17 נשיאות חתם את גורל הויקינגים.

אנשים גדולים עפים, פניי סיוול הליינמן של דטרויט תופס כדור.

פיטסבורג סטילרס (8-5) – בולטימור רייבנס (4-9), 16:14

המשחקים בין הפלדות לעורבים תמיד צמודים, לא משנה ששני הקוורטרבקים הבכירים, למאר ג'קסון וקני פיקט, הושבתו בשל פציעה. פיקט עוד הספיק לפתוח במשחק לפני שהוחלף על ידי מיטשל טרוביסקי, שניסה לעורר את ההתקפה הרדומה של פיטסבורג ללא הצלחה.

הרייבנס התחילו עם עשר נקודות רצופים לפני שהסטילרס הורידו את ההפרש לשלוש בלבד. הרייבנס היו דומיננטיים יותר לאורך כל המשחק ודרייב עצום של כמעט 8 דקות שהסתיים בשער שדה של ג'סטין טאקר העלה את ההפרש לשני פוזשנים. דווקא אז, טרוביסקי הוביל דרייב של 49 שניות בלבד שכיסה 60 יארד בדרך לט"ד זריז, אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי.

טיילר האנטלי ואנטוני בראון היו המוסרים של ג'ון הארבו, הם השתלבו ל11/17 ו-104 יארדים ללא ט"ד. ג'יי.קיי דובינס היה נקודת האור בהתקפה הסגולה עם 120 יארד וסקור, כיף לראות אותו ככה לאחר הפציעה הארוכה.

בדיוק כשמצא את הגרוב, קני פיקט פצוע.

טנסי טייטאנס (6-7) – ג'קסונוויל ג'אגוארס (8-5), 36:22

מסיבת טרוור לורנס! הבחירה הראשונה לפני שנה וחצי נתן את אחד מהמשחקים הטובים ביותר שלו בקריירה, אם לא הטוב שבהם, והוביל את קבוצתו לנצח בטנסי בפעם הראשונה מאז 2013.

הטייטאנס לקחו ראשונים את היתרון ושמרו עליו עד אמצע הרבע השני. 29 נקודות רצופים של התקפת הג'אגס הכניסו את הטייטאנס לשוק לפני ששמו ט"ד ניחומים ברבע האחרון.

לורנס מסר 30/42, 3 ט"ד ללא איבודים – מרשים עוד יותר במשחק בו התקפת הריצה שלהם לא הייתה קיימת. דרק הנרי מהעבר השני נתן רבע ראשון מפלצתי עם מעל 90 יארד רק ברבע השעה הראשונה, אך נרגע במהרה וסיים עם 121 יארד "בלבד".

מייק ורייבל צריך לעשות חושבים לגבי ראיין טנהיל, האם מאליק וויליס זה הפתרון?

מרשים, טרבור לורנס.

דנבר ברונקוס (10:3) – קנזס סיטי צ'יפס (3:10) 34:28

אחרי ההפסד בשבוע שעבר הצ'יפס לא היו יכולים למעוד מול אחת הקבוצות החלשות בליגה. זה התחיל בקלילות עם יתרון 0:27, אך הם איפשרו לדנבר לחזור למשחק ונראו שוב פגיעים מאוד.

משחק דיכוטומי מאוד של פטריק מהומס שסיים עם 352 יארד 3 ט"ד ושלושה איבודים, אך גם מסירה אחת גדולה כמו שרק הוא יודע לנפק. הרסיבר ג'ריק מקינון סיים עם 112 ושני ט"ד כשהוא מוכיח שכל רסיבר יכול להצליח כשהק"ב הטוב במשחק מוסר לו את הכדור. 247 יארד 3 ט"ד ואיבוד לראסל ווילסון.

נונשלנטיות, פטריק מהומס.

סיאטל סיהוקס (6-7) – קרוליינה פנת'רס (8-5) 30-24
לאחר המון מהפכים ושינויים, נראה שקרוליינה מצאה משהו שעובד בשילוב של סטיב ווילקס וסאם דארנולד. הקבוצה  שנראה שוויתרה לחלוטין על העונה, החליפה מאמן, החליפה ק"ב פותחים כמו גרביים, שלחה שחקני מפתח בטריידים ונראתה בדרך לבניה כוללת מחדש, מוצאת את הניצחון השלישי שלה בארבעה משחקים, והפעם אפילו מול קבוצה עם מאזן חיובי ושאיפות פלייאוף.
הפנתרים לקחו את היתרון בתחילת המשחק ולמרות שסיאטל סיכנה זאת כמה פעמם במהלך המשחק, הם לא ויתרו עליו לכל 60 הדקות.
עזרו להם 2 חטיפות מוקדמות של ג'ינו סמית' שתורגמו ל10 נקודות שהיו מכריעות דיין כדי למנוע מסיאטל לצבור מספיק נקודות כדי לתפוס אותם.
מלבד החטיפות, סמית' שיחק סולידי כל המשחק וחילק 3 ט"ד ללוקט, גודווין ומטקאלף. משחק הריצה של סיאטל שוב לא קיים אבל עם נסיבות מקלות של הפיגור בתוצאה, וחסרונם לפציעה של שני הרצים הפותחים, אפשר להבין.
סאם דארנולד לא היה מבריק במיוחד אבל עשה מספיק כדי לאפשר לועדת הרצים של קרולינה: פורמן, האברד ובלקשיר לעזור להשיג דומיננטיות על הקרקע עם 223 יארדים קרקיעים ו2 ט"ד,  לעומת 46 בלבד של סיאטל.
הערב הזה, במקביל להפסד של טמפה, תרם רבות לסיכוייהם של הפנתרים להשתחל לפלייאוף בבית הNFC דרום החלש כשהם משחק אחד בלבד מאחורי מובילת הבית.
סיאטל נפגעים קשות מההפסד ולא רק שמתרחקים מהסיכוי באתגר לתפוס את סן פרנסיסקו בראשות הבית אלא גם כנראה המאזן שלהם לא מספיק בשלב זה אפילו לווילד קארד.

משהו שם עובד, סאם דארנולד.



סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (4-9) – טמפה ביי באקנירס (7-6) 7-35
טום בריידי חזר לאזור המפרץ, אזור ילדותו ומשכנה של משפחתו והזמין 100 מחבריו ובני משפחתו למשחק ה"הום קומינג" שלו. משפחתו של ברוק פורדי רכשה כרטיסים לפני העונה  לשבוע 14 של עונת הNFL כדי לצפות בטום בריידי משחק מול הקבוצה שבחרה את בנם בבחירת הדראפט האחרונה.
אף אחד מהאורחים לא ציפה שהמשחק יראה ככה.
משפחת פורדי לא חלמה בכלל, אי שם באוגוסט, שזו תהיה הפתיחה הראשונה של ברוק פורדי במשחק NFL מקצועני ולמרות שאני בטוח שהם האמינו ביכולתיו של בנם, הם לא חשבו שהתוצאה הסופית תשקף כזו דומיננטיות של  הק"ב הצעיר במשחקו הראשון כפותח.
בעוד הגנת סן פרנסיסקו עושה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב העונה, עוצרת את הבאקנירס ללא נקודות במשך קרוב לשלושה רבעים, חוטפת את בריידי פעמיים ואוספת פאמבל נוסף, ברוק פורדי בצד ההתקפי הראה שהוא לא פה בשביל להיות על תקן מנהל משחק ממלא מקום עד שימצא פתרון טוב יותר.
כשהוא נהנה מביטחון הן בעצמו והן של קייל שאנאהן ביכולתיו, פורדי בחר באופצייה הגרעינית ופשוט מסר כדורי עומק בבטחון שלא נראה במחוזות סן פרנסיסקו כבר הרבה זמן.
שניים ממסירותיו המרשימות לעומק מצאו את כריסטיאן מקקפרי וברנדון איוק לט"ד של 27 ו-32 יארד בהתאמה. פורדי גם הוסיף ט"ד בריצה משלו.
כשהאבק שקע, סן פרנסיסקו מצאו את עצמם מובילים בבטחה 28-0 לקראת סוף הרבע השלישי וברבע הרביעי פורדי הוחלף כבר על ידי ג'וש גו'נסון ורשת השידור פוקס ויתרה על שארית המשחק החד צדדי לטובת שידור קרוליינה בסיאטל.
דבר אחד העיב על היום הזה של סן פרנסיסקו כשהתופסרץ המוכשר, דיבו סמואל, שאחראי לט"ד הראשון באותו ערב, סבל מפציעת קרסול שתשבית אותו ללפחות החודש הקרוב.
עם ההפסד של סיאטל לאריזונה והנצחון על טמפה, סן פרנסיסקו יכולה לסגור את ראשות הבית עם ניצחון על הסיהוקס עוד יומיים במשחק הלילה של יום חמישי.

התרגש עד דמעות, אביו של ברוק פורדי.

לוס אנג'לס צ'ארג'רס (6-7) – מיאמי דולפינס (5-8), 17:23

הקרב בין ג'סטין הרברט לטורה טונגווילואה הסתיים בניצחון מוחץ למוסר של הצ'ארג'רס, אך הקרב האמיתי היה בין שני המאמנים הצעירים.

 ברנדון סטיילי פשוט שיתק את ההתקפה של מייק מקדניאל, שסירב לנסות למסור מסירות קצרות, ומאמן הדולפינס חייב למצוא פתרונות ומהר למשחקים החלשים של טואה לאחר עונה נהדרת.

החזרה של קינן אלן ומייק וויליאמס להתקפה של הברקים נתנה רעם עוצמתי לג'סטין הרברט שמצא את שניהם רבות. 18 תפיסות משותפות ומעל 200 יארד יחדיו, והצ'ארג'רס עולים למאזן חיובי.

הדולפינס נפגשים נגד הבילס ביום שבת הקרוב, הם יהיו חייבים להימנע מהפסד שלישי ברציפות אם הם רוצים לשמור על סיכוי לזכייה בראשות הבית מעל באפלו.

נצחון חשוב, ג'סטין הרברט.

אריזונה קארדינלס (9-4) – ניו אינגלנד פאטריוטס (6-7) 27-13
הפטריוטס הגיעו לאריזונה כששאיפות הפלייאוף שלהם על הליין כשניצחון מקפיץ אותם חזרה לתוך תמונת הווילד קארד והפסד פוגע הם קשות בסיכויים.
תוכנית המשחק השמרנית ברובה של ביל לבליצ'ק, שנראה שלא סומך  במיוחד על הק"ב שלו מאק ג'ונס, נועדה אולי בעיקר כדי לא להפסיד את המשחק יותר מאשר להכריע. ואולי זה היה בעוכריו לולא שני אסונות שפקדו את הקרדינלס במהלך המשחק.
האסון הראשון קרה 3 מהלכים לתוך המשחק כשרגליו של קיילר מורי נשמטו תחתיו בפציעה ללא מגע, מה שמעיד על פציעת ברך חמורה. קליף קינגסבורי אמר אחרי המשחק שזה לא נראה טוב.
קולט מקוי עלה להחליף את הק"ב המוכשר, אך רדוף הפציעות השנה, ותוכנית המשחק של הקרדינלס תחת קולט מקוי כללה מנה גדושה של זריקות עומק לעומת הדינק אנד דאנק של הפטריוטס.
כמעט שלושה רבעים מלאים לתוך המשחק, שתי התוכניות השונות הביאו לתוצאה שווה עם 13 נקודות לכל צד.
אבל אז קרה ה"אסון" השני של הקרדינלס כשדיאנדרה הופקינס קלט כדור, וכף ידו הגדולה לא הספיקה כשהוא אחז את הכדור ביד אחת בלי לאבטח אותו וקייל דוגר מהגנת ניו איגלנד העיף את הכדור מידו והוא נאסף על ידי רקוואן מקמילן לט"ד הגנתי.
הפטריוטס עלו ליתרון שחוזק עם ט"ד נוסף לביטחון,  ההגנה נכנסה למוד של שימור היתרון, חטפה את מקוי פעם אחת ולא נתנה לאריזונה סיכוי לחזור, וניו אינגלנד חזרה לסיד השביעי בתמונת הפלייאוף הנוכחית.

כנראה מה שהכריע את המשחק, הופקינס מפאמבל.

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. נהדר, תודה רבה!
    .
    ג׳פרסון פשוט תופס לא נתפשׂ… ועדיין, הייתי לוקח את טייריק וצ׳ייס לפניו.
    .
    הליונס! אני מהמר על אובר 0.5 נצחונות פלייאוף בשלוש שנים הקרובות.
    .
    מדהים איך ראו שהכל לא הולך לטמפה ממש מהמהלך הראשון (סאק שהתבטל בפנלטי), ומהדרייב הראשון בהתקפה (הטידי הארוך שנפסל).. וההתקפה של הניינרס – כרייסט.. אשכרה שישה בלו צ׳יפרס (וויליאמס, מקאפרי, יוזצ׳ק, דיבו, איוק, קיטל). אם ברוק ימשיך ככה, ועם ההגנה הזאת, סופרבול הוא לא רעיון מופרך.
    .
    דאלאס לא ינצחו יותר ממשחק פלייאוף אחד השנה.
    .
    גם באפלו.
    .
    אם גם לורנס יהפוך בשנה הבאה לקיובי טוב מאוד ומעלה, ה-afc יכול לחזור לימי סוף העשור הקודם-קודם (בריידי, מאנינג, ביג בן, ריברס) and then some (לפחות בכמות, גם אם לא באיכות, או כן באיכות אבל עוד לא ב'גדולה'). מהומס, אלן, בורו, הרברט, לאמאר, דשון (אולי), טואה (אולי). ואם גם לורנס יכנס לרשימה, וכל מיני עתידיים (למשל, הבחירה הראשונה של יוסטון השנה)… צריך לתהות על כל קיובי מהלבל הזה בקונפרנס עמוס כל כך.
    .
    הדבר היחיד שנזכור מקליף — צילום הדירה שלו בדראפט הקורונה.
    .
    למה פטרישיה מאמן התקפה (או ג׳אדג׳)? מה ההגיון? ברצינות.

  2. מחזור שהיה אמור לתת תשובות, ובמקום זה ערימה של שאלות. מה יהיו תוצאות הניסוי בג׳טס, וויט אומר שהוא יחזור, אבל לך תדע מה יקרה איתו. האם ההצלחה של פורדי מרחיקה עוד יותר את טריי לאנס, לכשיחזור, או שהניינרס ימשיכו להתעקש עליו? האם טרבור לורנס באמת בקו השתפרות או שזו תוצאה של הגרלה וקבוצות עם פחות עניין בליגה. האם הקבוצות למדו את טיגובאילואה או שמא ההצלחה שלו בתחילת העונה היתה בליפ? מה קורה שם בג׳איינטס בדיוק, וכמובן כמובן will the real Tom Brady please stand up? הרבה שאלות. לתשובות, אם יגיעו, נצטרך להמתין לעונה הבאה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט