לקראת מחזור 14 בNFL

מאת צוות הופס פוטבול: יניב שושני, פריים טיים זק ורביב פייג


משחק יום חמישי
לוס אנג'לס ראמס (9-4)- לאס ווגאס ריידרס (8-5) 16-17

גם בעונה משוגעת כזו, "תסריטאי" הNFL מוצאים דרכים להדהים אותנו כל פעם מחדש. במונדיי נייט האחרון, טום בריידי נחלץ מפיגור של 13 נקודות ברבע הרביעי כשהתקפת קבוצתו לא מצליחה לעשות כלום במשך שלושה רבעים מלבד שער שדה, ומוביל שני דרייבים בקאמבק מטורף וגונב את הנצחון מניו אורלינס סיינטס בשניה האחרונה.
ולמה אנחנו מדברים פה על המשחק האחרון של המחזור הקודם? כי ארבעה ימים אחר כך, במשחק הראשון של המחזור הנוכחי, בא בייקר מייפילד ועשה אחד לאחד אותו הדבר מול הריידרס, לרמת מהלך המשחק והניקוד הסופי.

כן בייקר, גם אנחנו מופתעים

אז מיילא טום בריידי, העז, הק"ב הותיק והמוערך בליגה, אבל בייקר מייפילד? עם פחות מ24 שעות בביתו החדש? בלי היכרות עם הפלייבוק ואפילו עם השחקנים שמסביבו.
אז כן, שלושה רבעים לוס אנג'לס נראתהכמו שלמדנו לראות אותה רוב השנה הזאת. קבוצה שונה לחלוטין ממה שהייתה בעונת הסופרבול שלה, רק שנה קודם כן. שלושה רבעים הראמס לא הצליחו לייצר נקודות מלבד שער שדה.
זה לא שהריידרס השתוללו על המגרש ומלבד הט"ד הבודד בדרייב הראשון, הם המשיכו עם שלושה שערי שדה שהציבו אותם בתחילתו של הרבע הרביעי עם יתרון של 16-3.
אבל אז, אחרי יותר משלושה רבעים שהגנת הריידרס עשתה את שלה, ההתקפה לא הצליחה לייצר להם מספיק זמן לנוח ובייקר מייפילד קיבל הזדמנות להכתיב את הסיפור של הערב הזה.
זה התחיל עם דרייב של 9 דקות ו21 מהלכים! ובמהלך ה21, קאם איקרס מצא את האנדזון לט"ד הראשון של לוס אנג'לס במשחק.
הגנת הראמס זכתה לנוח את 9 הדקות האלו ועצרה 3 ריצות של ג'ייקובס (27 ריצות ל99 יארד וט"ד) ובייקר זכה בכדור.
עם 1:45 על השעון המספיק טעויות מנטליות של הגנת הריידרס שהעניקו לראמס עוד הזדמנויות כשהכל נראה גמור, מייפילד הספיק להוביל דרייב ניצחון שנחתם בטיל מדוייק של 23 יארד לואנס ג'פרסון ולניצחון.
אז יכול להיות שזה הבאמפ שמקבלת קבוצה כשקורה בשורותיה שינוי קריטי כמו החלפת מאמן או במקרה הזה ק"ב, אבל אין להוריד מהווינריות של מייפילד והפוטבול נטו שהוא הציג על המגרש ברבע הרביעי.
האם זה ימשיך? אין לדעת. מה שבטוח שעדיין לא שמענו את המילה האחרונה משון מקווי וחבורתו.


לקראת משחקי השבוע

בפאלו בילס (9- 3) – ניו יורק ג'טס (7- 5), בפאלו, יום א 20:00

שאלת המפתח : האם בפאלו תצליח לשמור על המקום הראשון בחטיבה עד לסיום העונה?

בעקבות ההפסדים של קנזס סיטי ומיאמי בשבוע שעבר, בפאלו קפצה מהמקום החמישי בדירוג ה-AFC למקום הראשון. הם במאזן זהה לקנזס סיטי (עם יתרון בשל הניצחון במשחק ביניהן מוקדם יותר העונה) ובפער של משחק על מיאמי. יש להם משחק נוסף מול מיאמי בשבוע ה-15 שעשוי להכריע את ראשות בית ה-AFC מזרח אך כדי להישאר מעל קנזס סיטי (ולהבטיח יתרון ביתי עד לסופרבול) הם צריכים כנראה לנצח את כל המשחקים שנותרו להם, שכן הלו"ז הנותר של הצ'יפס הוא הקל ביותר בליגה. במשחק מול הפטריוטס בשבוע שעבר ג'וש אלן עדיין לא היה במיטבו, אך הוא נעזר ביכולת גבוהה של סטפון דיגס שהציל כמה פעמים את הק"ב שלו כשתפס באופן מעורר התפעלות מסירות לא ממש מדויקות. הוא גם נהנה מהתחייה המפתיעה של משחק הריצה של הבילס, עם פריצתו של הרוקי ג'יימס קוק לתפקיד הרץ המוביל. ההגנה שהתחילה את העונה כטובה בליגה ירדה מעט בדירוג אך היא עדיין במקום הרביעי ומאוזנת בין היכולת באוויר ועל הקרקע. אלן וההגנה יצטרכו לחזור לרמה שהפגינו בחודש הראשון של העונה כדי להימנע מחזרה למשחק גמר חטיבה בקנזס סיטי, מקום שלא האיר להם פנים בשנים האחרונות.

הג'טס נלחמים על מקום בפלייאוף ולמרות ההפסד השבוע לויקינגז הם עדיין ביתרון משחק על הפטריוטס והצ'רג'רס. מייק וויט היה פחות טוב מאשר במשחק הקודם ונראה שהקבוצה מסתמכת עליו יותר מדי – 57 נסיונות מסירה הם הרבה יותר מדי לק"ב צעיר ולא מנוסה, מה שהוביל לשתי חטיפות של מינסוטה. התקפת הג'טס משיגה לא מעט בעזרת שחקנים מחליפים ו/או צעירים (כולל הרץ זונובן נייט  – כן, זו לא טעות כתיב -שהשיג 90 יארד על הקרקע השבוע) אך היא מוגבלת מאד. בהתחשב בלו"ז הקשוח שנשאר לקבוצה (מקום 6 ברמת הקושי), ההגנה הטובה של ניו יורק (המדורגת חמישית בליגה) תצטרך להתעלות כדי להשאיר לקבוצה סיכוי להגיע לפלייאוף.

תחזית : לשתי הקבוצות הגנות מצוינות (המדורגות בין 5 הטובות בליגה) אך התקפת הבילס, גם עם הק"ב אלן ביכולת בינונית, טובה הרבה יותר. הבילס משחקים בבית ואחרי מנוחה ארוכה (לאחר ששיחקו ביום חמישי לפני 10 ימים) וזה יוביל לניצחון קל של בפאלו שישאיר אותם לפחות שבוע אחד נוסף בראשות החטיבה.

לא כוחות, ג'וש אלן, מייק וויט.

דאלאס קאובויס (9- 3) – יוסטון טקסנס (1- 10- 1), דאלאס, יום א 20:00

שאלת המפתח : האם ההתפוצצות ההתקפית מול הקולטס מבשרת קאמבק של פרסקוט והתקפת דאלאס?

דאלאס נודעה בשנים האחרונות כקבוצה עם התקפה טובה והגנה בינונית אך בשנה וחצי האחרונות המצב התהפך. השיפור העצום בהגנה (הרבה בשל הגיוס המצוין של מיכה פרסונס בדראפט 2021, שמאז שהגיע לדאלאס מנהיג את היחידה ההגנתית ומציג יכולת פנטסטית) הביא אותה למקום הראשון בליגה. לעומתה ההתקפה, גם בשל פציעות ושחקנים שעזבו, ירדה ביכולתה באופן יחסי ומדורגת כרגע במקום ה-11 בליגה, וגם זה הרבה בזכות יכולת מצוינת על הקרקע (בעיקר של טוני פולארד) ופחות בשל יכולת אווירית משובחת. פרסקוט מפגין יכולת סבירה (רייטינג 97) אך סובל מכך שחוץ מסי-די לאמב, אף תופס לא השיג יותר מ-400 יארד העונה. בשבועות האחרונים נראה שמשהו מתחיל להשתנות, כשהקבוצה צברה 40 נקודות או יותר ב-3 מ-5 משחקיה האחרונים ולשיאה הגיעה בשבוע שעבר מול הקולטס, שם צברה 33 נקודות ברבע האחרון בלבד(!). גם הפעם לא פרסקוט היה זה שהבריק (השיג 170 יארד בלבד במשחק) אלא משחק הריצה, אך כך או כך, נראה שדאלאס חוזרת להיות קבוצת התקפה מפחידה, ובשילוב ההגנה המסוכנת שלה היא הופכת להיות הקבוצה שאף אחד לא ירצה לפגוש בפלייאוף.

יוסטון רק מחכה שהעונה הזו תיגמר, והפכה השבוע לראשונה ב-AFC שמגיעה ל-10 הפסדים. היא צפויה לסיים כקבוצה עם המאזן הגרוע ביותר בליגה (לכל קבוצה אחרת יש לפחות 3 ניצחונות) מה שיביא כנראה ק"ב חדש לקבוצה בשנה הבאה דרך הדראפט. בינתיים היא יכולה להנות מנקודת אור מסוימת בדמות הרץ הצעיר דמיאון פירס שכבר השיג 860 יארד העונה על הקרקע. הגנת המסירה וקו ההתקפה שלה אמנם לא ממש טובים אך בכל זאת מדורגים קרוב למרכז הטבלה, כך שעיקר השדרוג בדראפט וברכש צריך להיות בהתקפה (בעמדת הק"ב וסגל התופסים) ובהגנת הריצה (מרכז קו ההגנה וחוליית הליינבקרים).

תחזית : דאלאס נמצאת במומנטום מטורף בעוד יוסטון ביכולתה הנוכחית לא יכולה לנצח גם קבוצות חלשות יותר. הקאובויס ינצחו משחק בית קל ויישארו בעמדת קבוצת הווילד-קארד הבכירה (מקום 5) שכן יהיה להם קשה מאד להדביק את פילדלפיה שעומדת בראשות בית ה-NFC מזרח והחטיבה כולה.

ממש לא כוחות בדרבי של טקסס, קאובויס טקסנס.

ניו יורק ג'יאנטס (7- 4- 1) – פילדלפיה איגלס (11- 1),  ניו יורק, יום א 20:00

שאלת המפתח : האם הג'יאנטס יצליחו לעצור את ההידרדרות במורד הדירוג דווקא מול האיגלס?

הג'יאנטס "הצליחו" לא להפסיד לוושינגטון ולסיים בתיקו בקרב המיקום החשוב בבית ה-NFC מזרח החזק (למעשה, הם החמיצו ניצחון עם החטאת שער שדה בהארכה). עדיין, לאחר שהפסידו 3 פעמים ב-4 משחקים לפני המפגש עם וושינגטון, הם צריכים להתחיל לנצח כדי לא לאבד את המקום בפלייאוף שהיה נראה מובטח לפני חודש וחצי. הם כרגע ממוקמים במקום ה-6 ב-NFC (ללא סיכוי להשיג את ראשות הבית) כשסיאטל ו-וושינגטון מיד מאחוריהם. בהתחשב בעובדה שיש להם את הלו"ז הכי קשה מכל הקבוצות ששואפות להגיע לפלייאוף (רק לשיקגו לו"ז קשה יותר), נדרש שיפור מידי ביכולת הקבוצה כדי לשמור על מיקומם. לשם כך, סקון ברקלי – שהוביל את משחק הריצה המצוין של הקבוצה בתחילת העונה – צריך להפגין יכולת טובה יותר. הוא השיג 41 יארד למשחק בפחות מ- 3 יארד לניסיון ריצה בשלושת השבועות האחרונים. כשמשחק הריצה לא מתפקד גובר העומס על הק"ב דניאל ג'ונס שעם קו ההתקפה הרעוע שלו נמצא כל הזמן תחת לחץ ומתקשה לייצר ט"ד (ט"ד אחד ו-3.4 סאקים למשחק ב-5 השבועות האחרונים). ההגנה הייתה ונשארה רעה והיא לא זו שתנצח משחקים עבור הגי'אנטס. השיפור חייב להתחיל ממשחק הריצה והתחזקות קו ההתקפה, אחרת בניו יורק יאלצו לסכם עוד עונה לא מוצלחת אחרי האופטימיות הגדולה בתחילתה.

האיגלס הצליחו לצבור עוד ניצחון יפה על קבוצת צמרת – והפעם מול הטייטנס. הגנת הריצה עמדה השבוע יפה במעמסה (מול דרק הנרי) ואיפשרה לטנסי רק 87 יארד על הקרקע. כשטנסי הצליחו גם הם לבלום את משחק הריצה של האיגלס, פנו ג'יילן הרטס, איי-ג'יי בראון ודבונטה סמית לחסל אותם באוויר – כשהרטס צובר 380 יארד במסירה, שרובם (220) הגיעו לשני התופסים הבכירים שלו, שכ"א מהם עבר את ה-100 יארד במשחק. המכונה הירוקה נראית בלתי ניתנת לעצירה, כאשר הכישרון והגיוון בהתקפה מפילים הגנה אחרי הגנה. המשחק בינם לבין הקאובויס בשבוע 16 יכול להיות פריוויו לגמר החטיבה, כאשר שתי הקבוצות הללו מפגינות כרגע את היכולות הגבוהות ביותר משני צידי המגרש.

תחזית : זהו המפגש הראשון בין הקבוצות השנה, כשהן ייפגשו שוב במחזור הסיום של העונה. לג'יאנטס יש הגנה רעה והתקפה בינונית ואילו אצל האיגלס נראה שמתגבשת (סוף-סוף) הגנת ריצה טובה שתוכל למנוע מברקלי להכריע את המשחק לבדו. הרטס וחבריו יצליחו להתקדם ללא קושי ולצבור נקודות מה שיוביל לניצחון מכריע של פילדלפיה. ניו יורק תמצא את עצמה במאזן שווה לוושינגטון (שנמצאת בשבוע חופש), וייתכן שהמשחק החוזר ביניהן בשבוע הבא יכריע את גורל העולה השביעית והאחרונה לפלייאוף מה-NFC.

לא כוחות? ג'איינטס איגלס.

טנסי טייטנס (7- 5) – ג'קסונוויל ג'גוארס (4- 8), נאשוויל, יום א 20:00

שאלת המפתח : האם טנסי מסוגלת לנצח כשדרק הנרי נבלם?

טנסי הפסידה 4 פעמים וניצחה רק פעם אחת במשחקים בהם דרק הנרי השיג פחות מ-85 יארד על הקרקע (הם במאזן של 6- 1 במשחקים בהם רץ ל-85 יארד ומעלה). נתון זה מסביר את החשיבות המכרעת של הנרי כציר המרכזי של משחק ההתקפה של הטייטנס. טנהיל סולידי כהרגלו (רייטינג 97 ו-210 יארד למשחק באחוזים טובים) אך סובל מסגל תופסים לא מספיק טוב (איי-ג'יי בראון הזכיר השבוע לטנסי נשכחות עם תצוגה מצוינת במפגש של טנסי מול פילדלפיה) וקו התקפה בינוני, שמאפשר 2.6 סאקים למשחק (מקום 20). בסה"כ התקפת טנסי חלשה למדי ומשיגה רק 18.3 נקודות למשחק (מקום 26 ). למזלם של הטייטנס, ההגנה שלהם מתפקדת היטב וסופגת רק 20 נקודות למשחק (הגנת הריצה שלה היא הטובה בליגה) –  אם כי מוזר למצוא קבוצה הצפויה להגיע לפלייאוף עם מאזן נקודות שלילי בשלב זה של העונה.

ג'קסונוויל עשתה את שלה העונה וייצבה את השורות אחרי העונה הקשה אשתקד. המהלכים בפגרה אפשרו לטרוור לורנס ללמוד ולהתקדם – הוא הציג עונה סולידית מאד, גם אם לא ספקטקולרית (רייטינג 93, 235 יארד באחוזים טובים, 17 ט"ד ורק 6 חטיפות). הקבוצה גם בנתה שלד שחקנים מוכשרים סביבו בראשות הרץ טראוויס אטיין (782 יארד על הקרקע) והתופס כריסטיאן קירק (829 יארד באוויר). גם קו ההתקפה מגן היטב על לורנס (קצב סאקים של 5.9% – עשירי בטיבו בליגה). בסה"כ זוהי התקדמות מאד משמעותית שנזקפת לזכותו של המאמן החדש דאג פיטרסון. עכשיו הקבוצה צריכה לשדרג את ההגנה (שמדורגת 29 בליגה, כשהגנת המסירה גרועה במיוחד) ואז תוכל להתחיל לחלום על חזרה לפלייאוף לראשונה מאז מסע הקסם של 2018 שהסתיים בגמר החטיבה.

תחזית :  שתי הקבוצות הפסידו בשבוע שעבר וטנסי צריכה את הניצחון הרבה יותר כדי לנסות להתקדם מהמקום הרביעי בחטיבה בו היא נמצאת (אליפות בית ה-AFC דרום מובטחת לה). הגנת הריצה של ג'קסונוויל לא גרועה כמו הגנת המסירה אך לא מספיק טובה כדי לעצור את הנרי – וכפי שראינו, כשהנרי מצליח לרוץ, טנסי מנצחת. המשחק לא יתעלה לרמה גבוהה ויהיה צמוד לכל אורכו אך בסופו הטייטנס ינצחו בקושי ויקוו להפסדים של הרייבנס והבנגלס כדי להתקדם במעלה טבלת ה-AFC.

הולך ומשתפר? טרבור לורנס

סינסנטי באנגלס (4-8)  – קליבלנד בראונס (7-5)  (סינסנטי, ראשון 20:00)

את תחילת העונה פתחה סינסנטי עם שני הפסדים, ונראה היה שהיא מצטרפת לרשימה הולכת וגדלה של נפגעות סופרבול. מאז זרמו הרבה מים בנהר אוהיו, הבאנגלס רושמים רק שני הפסדים לעומת שמונה ניצחונות, ונמצאים חזק בתמונת הפלייאוף. הנתון החשוב ביותר בארבעת הניצחונות הרצופים האחרונים, הוא שקו ההתקפה מתחיל להתחבר לו, וכמות הסאקים ירדה בצורה דרסטית. אם בשני המשחקים הראשונים הבאנגלס ספגו לא פחות מ- 13 סאקים, הרי שבארבעת המשחקים האחרונים קו ההתקפה ספג רק חמישה סאקים, ואולי המהלכים של טרום העונה מתחילים לתת פירות בשלבים המכריעים של העונה. בצד ההגנתי קורה בדיוק ההיפך, ועם 19 סאקים בלבד ההגנה של הבאנגלס מתקשה להפעיל לחץ על קווטרבק היריבה, מה שיכול לפגוע בה מול קווטרבקים מובילים בליגה.

קווטרבק מוביל שכזה נכנס לפעולה במחזור האחרון לאחר השעיה ארוכה, ולמרות שדשון ווטסון לא יוסיף את המשחק לרזומה שלו, איתו קליבלנד נראית מאיימת הרבה יותר. הבראונס ימשיכו להתבסס התקפית על משחק הריצה בראשותו של ניק צ'אב העוצמתי, רק שעכשיו מצטרפת היד החזקה של ווטסון לעסק, ומעניין יהיה לראות את שיתוף הפעולה שלו עם התופס אמארי קופר, בעיקר בטווחים הארוכים. בהגנה יש ירידה ביכולת בהשוואה לשנה שעברה, וכמו הבאנגלס גם הבראונס מתקשים בגזרת הסאקים, וההגנה כולה מדורגת 27 בליגה בספיגת נקודות.

נתון מעניין –  בארבע השנים האחרונות, קליבלנד היא הכבשה השחורה של סינסנטי, עם שמונה ניצחונות לעומת הפסד בודד, כולל חמישה אחרונים ברצף.

תחזית – הפער במאזנים לא אומר כלום במשחק בין שתי היריבות הוותיקות, ושום תוצאה לא ממש תפתיע. אם ווטסון ישיל את החלודה הבראונס יצליחו לנצח, אבל אנחנו נהמר שזה לא יקרה, והבאנגלס ירשמו עוד ניצחון, החמישי ברציפות.

הבנגאלי הכי חשוב, ג'ו בורו (צילום: fox8.com)

דטרויט ליונס (7-5)  – מינסוטה וויקינגס (2-10) (דטרויט, ראשון 20:00)

אז מה, האם דטרויט בדרך להפוך לאחת הקבוצות הטובות בליגה? מבחינה התקפית, הליונס כבר שם, גם באוויר וגם על הקרקע, והקבוצה ממוקמת במקום השישי בליגה בצבירת נקודות. בהגנה לעומת זאת הדרך עוד ארוכה, והליונס מאיישים את המקום האחרון בליגה הן בספיגת נקודות והן בספיגת יארדים, למרות שיפור במחזורים האחרונים.

במינסוטה העתיד הוא פה ועכשיו, ועם המאזן השני בליגה כולה, הוויקינגס כבר מפנטזים עם משחקים עמוק לתוך ינואר. מבחינת מספרים, הקווטרבק קירק קאזינס חווה את אחת העונת הפחות טובות שלו בקריירה, אבל בתחום הווינריות הוא פורח, ויש לו העונה לא פחות משישה מהלכי ניצחון שהביאו מהפכים ברבע הרביעי, מקום ראשון בליגה. נמתין בסבלנות לראות האם הביטחון העצמי הזה יבוא לביטוי גם בפלייאוף הקשוח והלחוץ.

נתון מעניין – הרץ האחורי של דטרויט ג'אמאל וויליאמס, מוביל את הליגה עם 14 ט"ד על הקרקע. בחמש העונות הקודמות שלו הוא השיג סך הכל 13 ט"ד, לעולם לא מאוחר לעונת פריצה.

תחזית – קשה להמר העונה נגד מינסוטה, שמוצאת דרכים מגוונות לנצח. ובכל זאת, דטרויט מציגה פוטבול שווה עין, היא מפסידה רק פעם אחת בחמשת המשחקים האחרונים, ונהמר שהיא תשיג ניצחון יוקרתי על מובילת הבית.

המאמן דן קמפל, בקדנציה הקודמת שלו במדי הליונס (צילום: freep.com)

פיטסבורג סטילרס (7-5)  – בולטימור רייבנס (4-8)  (פיטסבורג, ראשון 20:00)

במשך הרבה שנים, המשחקים בין שתי הקבוצות היו מאבק ישיר על ראשות הבית, לא כך השנה. עד לשבוע החופש במחזור התשיעי, הסטילרס נראו בדרך הבטוחה לסיים את העונה במאזן שלילי, לראשונה מאז 2003, אבל שלוש ניצחונות בארבע משחקים העלו את מפלס האופטימיות בקבוצה, ואין כמו משחק מול היריבה המושבעת בשביל להעלות עוד יותר את רמות המוטיבציה אצל הפלדות. אופטימיות היא גם שם המשחק בגזרת הקווטרבק הרוקי קני פיקט, עם שיפור ניכר באיבודי הכדור (אפס בארבעת המשחקים האחרונים), ומול הגנת המסירה החלשה של הרייבנס, הסטטיסטיקה יכולה להשתפר אפילו יותר.

בבולטימור המצב מעורפל. מצד אחד הקבוצה חזק במאבק הפלייאוף וראשות הבית, מצד שני היא מתקשה מאוד במחזורים האחרונים, וניצלה בעור שיניה מהפסד לברונקוס החלשים בשבוע שעבר. בנוסף להגנת המסירה, גם התקפת המסירה לא משחקת טוב, רושמת רק ט"ד אחד במסירה בשלושת המשחקים האחרונים, ובנוסף לכל לאמר ג'קסון נפצע ובספק גדול למשחק הערב.

נתון מעניין – בשנה שעברה הובילו הסטילרס את הליגה עם 55 סאקים, השנה הם בתחתית הרשימה בקטגוריה זו, עוד סימן להחלשות מסך הברזל. 

תחזית – לא משנה מה מאזני הקבוצות, המשחקים ביניהן תמיד יהיו טעונים ואגרסיביים. לאור הקשיים של הרייבנס, נלך על ניצחון מפתיע של הסטילרס, השלישי שלהם ברצף.

סימן ההיכר של אוהדי הסטילרס, מטפחות צהובות (צילום: steelers.com)

דנבר ברונקוס (9-3)  – קנזס סיטי צ'יפס (3-9)  (דנבר, ראשון 23:05)

עוד מחזור עובר לו, והתקפת הברונקוס שוב לא מצליחה לנצל את מה שההגנה המצוינת שלה מגישה לה על מגש של כסף. לדנבר ממוצע של 13.8 נקודות למשחק (אחרונה בליגה), ויחד עם הסטילרס יש להם הכי קצת ט"ד במסירה, כך שלמרות שההגנה הגבילה את היריבות לפחות מעשרים נקודות בתשעה משחקים העונה, עדיין הברונקוס מחזיקים באחד המאזנים הגרועים בליגה, והקווטרבק ראסל ווילסון נראה כמו צל חיוור של עצמו.

עכשיו "נופלת" על הברונקוס ההתקפה הכי טובה בפוטבול כרגע, שהשיגה הכי הרבה נקודות ויארדים, ומונהגת על ידי הקווטרבק פאטריק מהומס, שעומד לסיים עוד עונה עם מעל 30 ט"ד ו-4,000 יארדים, פנומן!

הגנת הצ'יפס טובה הרבה פחות מההתקפה, אבל הגנת הריצה טובה במפתיע, ומול הברונקוס האנמים זה אמור להספיק.

נתון מעניין – הקו הקדמי של התקפת הצ'פס ספג רק 19 סאקים עד כה, מקום שלישי בליגה.

תחזית –  הגנת הברונקוס מול התקפת הצ'יפס, ואם זה לא יגמר בניצחון של קנזס תהיה פה הפתעה גדולה.

היה אמור להיות מפגש צמרת, ווילסון מול מהומס (צילום: sports.betmgm.com)

סיאטל סיהוקס (5-7) – קרוליינה פנת'רס (8-4) ראשון 23:25
אנחנו בשלב בעונה שכל ניצחון חשוב אם אתה רוצה להישאר רלוונטי בתמונת הפלייאוף ולמרות שהמשחק בין סיאטל לקרוליינה נראה חד צדדי בין קבוצה בקשיים עם סימן שאלה גדול בעמדת הק"ב ובין קבוצה שעלתה על כל הציפיות עם מי שנחשב אחד הק"ב המוצלחים העונה, שתייהן יכולות לעשות לעצמן שירות גדול בקמפיין עם ניצחון, ונזק עצום בהפסד.
עם חמישה משחקים שנותרו בעונה, מה שיקרה בחוף המערבי הלילה יכול לקבוע את גורלם של שני בתים בNFL.
סיאטל נמצאת משחק וחצי מאחורי סן פרנסיסקו שמשחקת הערב מול טמפה ביי שנמצאת שני משחקים מעל קרוליינה, היריבה של סיאטל להערב.
סאם דארנולד לא הבריק אבל נראה סביר בנצחון מול דנבר בשבוע שעבר. אבל סיאטל היא לא דנבר וג'ינו סמית הוא לא ראסל ווילסון.
גם עם יום טוב של דיונטה פורמן וגם אם הכימיה בין דארנולד לדי ג'יי מור תמשיך לעבוד, נראה שזה לא יהיה מספיק מול הכוח ההתקפי של סמית', די קיי מטקאלף וטיילר לוקט נגד הגנת המסירה הרביעית מהסוף של קרוליינה.
אבל זו עונה משוגעת ואולי ההגנה הטיפה יותר טובה של הפנתרים תצליח להפתיע. במיוחד עם בעיית הפציעות בקרב הרצים של סיאטל שעלולה להפוך את סיאטל לחד מימדית ולעזור לקו ההגנה של הפנתרים להוציא את ג'ינו משלוותו.

פליטי הג'טס, סאם דארנולד וג'ינו סמית'



סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (4-8) – טמפה ביי באקנירס (6-6), ראשון 23:25
לפני 23 שנה נבחר ק"ב צעיר בסיבוב השישי והלפני אחרון בדראפט  הNFL.  בעונת הטירונות שלו, הק"ב הפותח שלפניו נפצע, הטירון הזה עלה לשחק במקומו והשאר, איך אומרים, היסטוריה. ועכשיו שבעה טבעות סופר בול לאחר מכן, אין ספור הופעות פלייאוף וקריירה של הטוב מכולם, טום בריידי מגיע למדינת הולדתו ולמגרש של הקבוצה שאהד בילדותו, להתמודד מול בחירת סיבוב שביעי, שגם הוא ממלא את מקומם של שני הק"ב הפצועים- ברוק פרודי.
והקבוצה של ברוק נחשבת המועדפת לזכייה.
פרודי שעוד לא נולד כשבריידי התחיל את קריית הNFL שלו, הצליח לייצג את עצמו בכבוד במבחן מול מייאמי ותרם רבות לנצחון עם 2 ט"ד שלו ובדרך שבר כמה סטיסטיקות של אנשי ה irrelevant   , אלו שנבחרו בבחירה ה262 בדראפט, המקום האחרון.
אבל הסיבות האמיתיות  שסן פרנסיסקו מועדפת במשחק הזה הן ההגנה ההיסטורית שלה והעובדה שאיך לומר, טום בריידי בגיל 45, אחרי 22 עונות, לא נמצא ממש בשיא ההצלחה שלו.
אז אולי הקאמבק המרגש של בריידי בשבוע שעבר מול הסיינטס יעורר איזו תנופה, אבל אין להכחיש שהתקפת טמפה ביי לא ממש חורכת את לוח התוצאות.
מוקדם יותר השבוע בריידי התבדח בחשבון הטוויטר שלו וביקש מניק בוסה To go easy on him אז אולי ימצא נחמה בזה שבוסה כרגע מוגדר כמוטל בספק למשחק בגלל בעיות ירך.
אבל נראה שמי נמצא מאחורי הסנטר בסן פרנסיקו זו החוליה הכי פחות משמעותית בניינרס של השנה. מספיק שיהיה יציב מספיק לנהל את תוכנית המשחק השמרנית משהו של קייל שאנהן ולהסתמך על שלל הנשקים שמסביבו ועל ההגנה מספר אחת בליגה בהמון פרמטרים חשובים.
סן פרנסיסקו מסתכלת מעבר לכתפה כשסיאטל תמיד צעד וחצי מאחוריה כשעל הנייר נראה שהאתגר של הסיהוקס מול קרוליינה השבוע, הרבה יותר פשוט מהאתגר של סן פרנסיסקו מול הק"ב הכי טוב בהיסטוריה של הNFL.

בחירה 199 בדראפט, טום בריידי



לוס אנג'לס צ'רג'רס (6-6)  – מיאמי דולפינס (4-8)  (לוס אנג'לס, שני 03:20)

בפעם הראשונה העונה טואה טגובאילואה מפסיד משחק שהוא מסיים אותו על הרגליים, והמסע בקליפורניה ממשיך עם עוד משחק קשה מול הצ'רג'רס העקשנים אך הלא יציבים. הדולפינס רשמו עוד משחק ריצה נרפה בהפסד מול הניינרס, ואולי הגנת הריצה החיוורת של הצ'רג'רס זה מה שהרץ ראחים מוסטרט צריך על מנת לצאת מרצף המשחקים הלא טוב שלו. טגובאילואה מצידו ישמח לשחק מול הגנה הרבה פחות לוחצת מזו של הניינרס, שתיתן לו יותר זמן למצוא את צמד התופסים החביבים עליו, טייריק היל וג'יילן וודל.

אצל לוס אנג'לס נצפה בעוד מטווח אווירי של ג'סטין הרברט, בטח לאור נפקדות משחק הריצה של קבוצתו, וחוזקה היחסי של הגנת הריצה של הדולפינס. בהגנה קליל מאק יצטרך לצאת מהתרדמת שאחזה אותו במחזורים האחרונים, כי כל עוד ג'ואי בוסה פצוע בלעדיו הגנת הפאס ראשר של הצ'רג'רס מקרטעת למדי.

נתון מעניין –  ג'סטין הרברט שני רק לטום בריידי בנסיונות מסירה למשחק, עם 42.5 כאלו. טגובאילואה אפילו לא בעשיריה הראשונה.

תחזית – קשה לדעת איזה צ'רג'רס נקבל, ועד כמה הם יצליחו לעצור את הטריו של הדולפינס. נהמר על משחק צמוד, ובסופו הקבוצה הביתית תנצח, הפעם הראשונה שהיא תנצח העונה קבוצה במאזן חיובי.

ראש בראש, הרברט מול טגובאילואה (צילום: sportingnews.com)

אריזונה קרדינלס (4- 8) – ניו אינגלנד פטריוטס (6- 6),  פניקס, הלילה בין שני לשלישי, 03:15

שאלת המפתח : האם מאק ג'ונס יוכל להוביל את ניו אינגלנד לפלייאוף גם השנה?

בניגוד לדעה הרווחת, מאק ג'ונס מציג עונה לא רעה בכלל – בשמונה המשחקים אותם השלים, הוא השיג 243 יארד למשחק, רייטינג של 96 באחוזים טובים ופחות מחטיפה למשחק. הבעיה היא שהוא גם משיג פחות מט"ד אחד למשחק, אבל הרבה מזה נובע מסגל תופסים חלש (חוץ מג'קובי מאיירס, שגם הוא לא ברמה של תופס מוביל בליגה), קו התקפה שערורייתי (שמאפשר יותר מ-3 סאקים למשחק) והיעדרו של מאמן התקפה ראוי לשמו. התוצאה מכל זה היא התקפה בינונית שמשיגה רק 21 נקודות למשחק (מקום 20). ההגנה של ביליצ'ק, לעומת זאת, ממשיכה להיות טובה מאד ומדורגת שלישית בליגה, מה שמשאיר את הקבוצה תחרותית בהרבה משחקים בהם ההתקפה לא מתפקדת. נראה שמאזן חצוי לא יספיק לקבוצה כדי להעפיל השנה לפלייאוף והם יצטרכו לנצח יותר משחקים מהג'טס והצ'רג'רס כדי לתפוס את המקום האחרון בווילד-קארד. זה לא יהיה קל, כי לוח המשחקים שלה עד תום העונה קשה יותר משל מתחרותיה. בשל כך, ניצחון במשחק השבוע מול אריזונה (שהיא החלשה ביותר מכל הקבוצות אותן תפגוש עד תום העונה) חשוב במיוחד.

אריזונה מצפה לסיום עונה מאכזבת מאד מבחינתה, בה נסוגה משמעותית יחסית לעונה שעברה (בה העפילה לפלייאוף) כשהרינונים ביחס לסיום אפשרי של כהונתו של המאמן קליף קינגסבורי – למרות הארכת החוזה שקיבל בקיץ – לא פוסקים. התקפת הקבוצה בראשות קיילר מארי מדורגת במקום ה-29 בליגה, כשקיילר עצמו לא משחק רע (235 יארד באוויר ועוד 40 על הקרקע למשחק, רייטינג 87 ו-14 ט"ד מול 7 חטיפות) אך התקפת המסירה של הקבוצה היא הגרועה בליגה ביארדים לניסיון מסירה (6.1). נראה שיש שם צורך דחוף ברעיונות חדשים כדי לנצל טוב יותר את הכישרון שטמון בסגל. גם ההגנה מדורגת בתחתית (מקום 24) למרות מספר שחקני רכש בפרופיל גבוה שהגיעו בקיץ. ל"מזלה" של הקבוצה, הראמס חווים עונה גרועה עוד יותר כך שלפחות נחסכה ממנה (בינתיים) ההשפלה של סיום במקום האחרון בבית ה-NFC מערב, המאכזב כשלעצמו.

תחזית : שתי הקבוצות מגיעות לאחר מנוחה (שבוע חופש לאריזונה ומשחק יום חמישי לפטריוטס) ויקוו לנצל זאת לניצחון. הפטריוטס צריכים את המשחק כדי לשמור על תקוות הפלייאוף שלהם בעוד הקרדינלס משחקים רק על הכבוד. הגנת ניו אינגלנד הטובה תנטרל את מארי וחבריו ומול הגנת הקרדינלס החלשה ג'ונס יצליח לייצר מספיק יארדים כדי להשיג ניצחון בהפרש לא גדול לפטריוטס במשחק בו לא יעלו הרבה נקודות על הלוח.

יעצרו אותו? קיילר מארי

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. האתר הכי טוב לקרוא בו על פוטבול.
    תודה על עבודת הגודש!
    .
    אם אינני טועה, בריידי היה בחירת סיבוב שישי (199)

      1. לקלקל סיפור טוב עם עובדות זה תמיד בעיה..
        .
        אבל כל כך בטל בשישים לעומת העבודה המדהימה שלכם כאן!

  2. מחזור מרתק, עמוס משחקי ״דרבי״ וסיקור מעולה כרגיל.
    שוב פעם התגלה הפוטבול במערומיו כספורט. לא שחמט, לא מערכים, לא ניתוחים, מגיע מישהו יש מאין, ופלופ, מביא אותה בפוקסיאדה ועוד בדקות/שניות הסיום שאפילו זמן לעשות האדל נורמלי אין לו. עד לאן נוליך את החרפה.
    מעבר לכך, הרבה שאלות מסקרנות, הדרבי הניו יורקי (הסטייט) מעניין משני הצדדים, גם הפסד של הג׳טס יכול ללמד על המשך דרכם, וודאי ו-ודאי אם הבילס יפסידו. הג׳איינטס שכנראה לא יעברו את פילדלפיה (ואם כן, אוהו) בכלל סיפקו לנו עונה ניו יורקית. מאחר ושמה, כמו בכלל בתקשורת הספורט, שני הפסדים סקנדל, שני נצחונות פסטיבל, הריצה של הג׳איינטס בחצי הראשון סייעה לתקשורת בניו יורק להכתיר אותם כאלופה הנכנסת, ואילו החזרה שלהם לגודל טבעי מיד הובילה להספדים. עונה יותר מאוזנת והפרשנים בפוסט לא היו יודעים איך לשרטט נרטיב, אז פרגנו להם. הדרבי של טקסס פחות מושך כותרות, מה לעשות שזה משחק קצוות. הקאובויס שועטים לקראת עוד פלייאוף אבוד, אבל בינתיים, שועטים.
    גם הדרבי של אוהיו מספק כהרגלו כותרות, הבנגאלס נראה שנרגעו מהבום ההתחלתי, אז הם כצפוי המועמדים לנצח פה, אבל לך תדע, אם תהיה הפתעה פה היא תהיה. גם בדרבי של הנורת׳ סנטרל אם תהיה הפתעה היא תהיה מהותית, אבל פה אני בספק אם תהיה. ולסיכום בדרבי הנמנומונים, נאחל לטרבור לורנס לא להפצע.
    בהצגה השנייה פחות מרתק. עם כל הכבוד לצ׳יפס, בשביל לראות אותם מול הברונקוס אני לא הולך להשאר ער, אם כי מאוד מרתק יצא מהברוך בסן פרנסיסקו, הבחור שמה נזרק מהספסל ועשה עבודה טובה, עכשיו היה להם שבוע להתאמן איתו שכפי שראינו לעיל, זה לא בהכרח אומר הופעה טובה יותר. לא חושב שהצ׳ארג׳רס יכולים לנצח את הדולפינס במשחק צמוד, ולא חושב שזה יהיה צמוד, ולגבי המאנדיי נייט, מה לעשות שקובעים את המשחקים על פי התוצאות בעונה הקודמת ושוב נתקענו עם קנדידט למשחק שלאף אחד לא ממש אכפת ממנן?

    1. פוטבול זה אכן לא שחמט, אבל בכל זאת יש מערכים, תפקידים, תרגילים ואימונים שכל אחד יידע את מקומו ומה עליו לעשות על מנת שהמהלך יצליח.
      לגבי דאלאס, השנה יש להם הגנה ממש טובה, אז אולי הפלייאוף לא יהיה כזה אבוד עבורם.

      1. ברור שיש, ואם לא מתאמנים ובונים מערכים וכיוב לא יצליח שום דבר, אני מדבר על המיתוס שפוטבול הוא שחמט עם גורילות, שהמאמן מקריא רשימה של מהלכים והנצחון מושג על פי הטקטיקה והקבוצה הטובה סטטיסטית תמיד תנצח ושאר ירקות, כאילו שזה לא ספורט, ממלכת אי הוודאות, שדה המקריות וכיוב.
        לגבי דאלאס, ייתכן שזו העונה שלהם, אני בעיקר מקווה שלא, ולשמחתי הם כל עונה מציבים התקפות שדורסות כשנותנים להם ותמיד יש איזה 4-5 משחקים מול כל מני ריינג׳רס או אפילו וויקינגס שהם רושמים מספרים מדהימים, ואז בפלייאוף נגמר להם הסוס ושלום, וכולי תקווה שהעונה הזו לא תהיה היוצא מהכלל.

  3. כשפילדלפיה משחקת נגד הג'איינטס אתה יכול לשכוח מה-W-L שלהן. זה הסטוריה שלמה. הפעם זה בעיקר האופנסיב ליין של של הג'איינטס נגד ה-FRONT SEVEN של האיגלס, אבל ב-ג'איינטס נגד איגלס אתה יכול לזרוק את כל התחזיות כי הכל יכול לקרות שם.
    אחרי זה אסתכל בטמפה ביי בסן פרנציסקו. הטאקלים של הבאקס נגד ה-DE ניק בוסה שמוביל את הליגה בSUCKS עם 15.

    1. הכל יכול לקרות בכל משחק, אבל הג׳איינטס העונה הם קבוצה של 10-7, ואילו פילדלפיה הם קבוצה של 15-2, ככה שייתכן שזה יהיה ההפסד השני (והאחרון?) של האיגלס, אבל אני בספק.

  4. תודה על הסיקור !
    הקאובויס שלנו , בעוד מוקש קל בדרך לסופרבול .
    סן פרנסיסקו בשבוע גורלי – הערב נגד טמפה וביום חמישי הקרב על ראשות הבית נגד סיאטל .

    1. כמה אופייני לאוהדי קאובויס זחוחים ומלאים בעצמם להשתמש בלשון רבים. הקאובויס "שלנו"…. ועוד לפאר את עצמם אחרי שכמעט הפסידו לקבוצה החלשה בליגה (שהפסידה כי היא מטומטמת).
      מצד שני זה מרגיע, זה מראה ששום דבר לא השתנה, המועדון הזה היה ונשאר כל כך מלא בעצמו וכרגיל זה יתנפץ עליכם במשחק הפלייאוף הראשון.
      בנתיים תנשמו טוב את האבק שהאיגלס משאירים לכם.

  5. כמה אני שמח להיות טועה בכל מה שכתבתי בסקירה על המשחקים של סן פרנסיסקו ושל סיאטל.
    הערב הזה הסתדר לפי התוצאה הכי טובה לאוהדי הניינרס. חוץ מהפציעה של דיבו. חאראם עליו.
    אבל נראה שהשנה, לא משנה איזו גזירה תזרוק עלסן פרנסיסקו, הם ימצאו דרכים להתגבר.

  6. רק שני משחקים אבל דשון ווטסון קורא תיגר על ביצועיו של ראסל, קשה לזוז בפוקט שהכיסים מלאים .
    הבית החם ביותר הוא AFC צפון , הרייבנס והבנגלס ראש בראש עד הסוף ,הבנגלס מרשימים והרייבנס מנצחים , קשה מכוער אבל אין כמו W
    וכמו בסיבוב השלישי בבתים המוקדמים במונדיאל מתחילים הספקולציות מה עדיף , ראשות בית ומשחק ביתי מול מיאמי או אולי הצ'רגאס או מקום 5 ( ווילד קארד ראשון ) ולנסוע לטנסי .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט