מאת צוות הופס פוטבול: פריים טיים זק, רביב פייג ויניב שושני

סוף שבוע ארוך של פוטבול התחיל במשחקי חג ההודיה והשנה קיבלנו תמורה מלאה להודות עליה.
כבר המון שנים שלא זכינו לשיבוץ כל כך איכותי של משחקי הערב הזה. גם המשחק שנראה היה שיהיה חד צדדי, זה המקורי שלשמו התכנסנו כאן, תפס את המארחת דטרויט בנקודת תנופה מהטובות שלה בשנים האחרונות, והיא גרמה לבאפולו להזיע כל הערב.
שני המשחקים האחרים בערב הציגו התמודדיות עם השלכות פלייאוף חזקות בהשתתפות מועמדות לגיטימיות ובתמורה קיבלנו מותחנים שקולים שהוכרעו רק בדקות הסיום והסתיימו בהפרש של ניקוד אחד.
וזה מה שהיה לנו במשחקי ייום חמישי:

דטרויט ליונס (7-4) – באפולו בילס (3-8)  28-25

אף אחד לא נתן לדטרויט סיכוי מול באפולו אבל הרוח החדשה הנושבת העיר המכוניות ואולי קצת המרפק של ג'וש אלן סידרו לנו פה משחק צמוד ומותח לכל אורכו.
הליונס הראו רוח לחימה כשההתקפה שלהם תיקתקה לאורך כל המשחק וג'רד גוף עומד ט"ד לט"ד ודרייב לדרייב עם כל מה שבאפולו משליכה לעברו כשהטעות היחידה שלו היא ספיגת סייפטי ברבע השלישי.
אבל לא הסייפטי הוא שהכריע את המשחק כשכל קבוצה שמה כסף על השולחן והקבוצה השניה מיד משווה ומעלה, והיתרון עובר מיד ליד עד להכרעה בשניות הסיום.
הרבע הרביעי מלא הפעילות הציג ט"ד שהעלה את דטרויט ביחד עם נסיון המרה מוצלח ליתרון של 3 נקודת. הבילס עונים בט"ד משלהם אך מפספסים את הנקודה שאחרי. 3 יתרון לבילס. דטרויט משווים עם שער שדה 35 שניות לסיום.
הולכים להארכה? מה פתאום. 21 שניות זה כל מה שלקח לג'וש אלן למצוא את סטפון דיגס לפצצה של 36 יארד (מרפק? איזה מרפק), עוד כמה יארדים קוסמטים ובאס בועט את הניצחון עבור באפולו.
הליונס יכולים להיות מעודדים מהיכולת שהם מראים בשבועות האחרונים כשהם מפתחים בסיס טוב להצלחה לעונות הבאות עם שחקנים כמון היידן האטצ'ינסון ואמון רא סט בראון.
הבילס מזנקים זמנית לראש טבלת הAFC  מזרח עם הנצחון הזה וחשוב מכך, מחזירים לעצמם את הביטחון לקראת רצף של הכרעות פנים ביתיות בתוך הבית מול הג'טס, הפטריוטס והדולפינס בשלושת השבועות הבאים.

דאלאס קאובויס (3-8) – ניו יורק ג'איינטס (3-7) 20-28

שתי חטיפות של דאק פרסקוט על ידי הגנת הג'איינטס שמרו את ניו יורק בתוך המשחק הזה לאורך המחצית הראשונה כשהם הם אף מסיימים אותה עם יתרון.
אבל במחצית השניה נראה שדאלאס גדולה על ניו יורק בכמה דרגות כשהקאובויס פתחו מבערים ונראו משתעשעים על הרחבה עם 21 נקודות ללא מענה. סי די לאמב נראה לגמריי בזון עם כמה תפיסות יד אחת אתלטיות והצמד אליוט -פולארד מספקים את הפאנצ'ים על הקרקע.
גם בהגנה דאלאס הציגה את שריריה לראווה כשעצרו את סקוואן בארקלי ל39 יארד בלבד ומיכה פארסונס מחזק את הקמפיין שלו לתואר שחקן ההגנה של השנה עם שני סאקים נוספים.
בעוד דאלאס מגיעה לשיא שלה בזמן הנכון ומחושלת באש ה NFC מזרח,  אותה אש מאכלת את ניו יורק שמאבדת גובה ונחישות.
כמו שהזכרנו בסקירות קודמות, הג'איינטס לא ניצחו ניצחון משמעותי על קבוצה עם מאזן חיובי כבר 5 שבועות ונראה שהם כמה פציעות יותר מדיי מלתת קרב בבית הקשה שלהם. בשבועות הבאים יש להם התמודדות מול וושינגטון פעמיים ומול פילדלפיה, התמודדיות שיכולות להפיל אותם לתחתית הבית ולסתום את הגולל על עונה שהתחילה כל כך מוצלח מבחינתם.
דאלאס לעומת זאת עומדת לפני סטרצ' שנראה על הנייר הכי קליל בליגה(אינדי יוסטון וג'קסונוויל) ונמצאת בעמדת זינוק מצויינת לכבוש את הNFC  כולו.

מינסוטה ויקינגס (2-9) – ניו אינגלנד פטריוטס (5-6) 26-33

אחרי תצוגה התקפית נוראה של שתי הקבוצות במחזור הקודם בו גם התקפת הויקינגס וגם התקפת הפטריטס השיגו רק 3 נקודות כל המשחק, קיבלנו פה משחק תיקון.
מאק ג'ונס שיחק, ארגיובלי,  את המשחק הכי טוב בקריירה שלו, וללא ספק השנה, כששתי הקבוצות הניעו את הכדור בקלילות לאורך המגרש, החליפו בינהן מהלומות כמו שני מתאגרפים בזירה שמחכים שהשני יעשה את הטעות.
ואכן המשחק היה צמוד וכמעט סימטרי לרוב אורכו. ט"ד נענה בט"ד ושער שדה נענה בשער שדה וכמעט כל דרייב בשלושת הרבעים הראשונים נגמר בניקוד.
אבל בסופו של דבר, ברבע הרביעי, הגנת הויקינגס הצליחה לעצור דרייב של ניו אינגלנד פעם אחת יותר מדי ולאחר הפאנט הראשון במשחק מאז הדרייב השני של כל אחת מהקבוצות, אדם ת'ילן קולט 15 יארד לט"ד יתרון. ואחרי כמעט משחק שלם שההגנות לא הורגשו, הן חזרו לתפקד ולסגור את המשחק כשמינסוטה שומרת על היתרון ומנצחת.

ג'סטין ג'פרסון לא מהעולם הזה כשהוא גורם לזה להיראות קל עם תפיסות עומק בכיסוי כפול וצובר 139 יארד וט"ד במשחק. כרגע הוא מקום שני בליגה ביארדים לא הרחק מאחורי טייריק היל (להיל יש עוד משחק לשחק המחזור).
ניו איגלנד צונחת שוב לתחתית בית הAFC  מזרח אבל הכל יכול להשתנות שבוע הבא מול הבילס ונראה שיש לה על מה לבנות לקראת הישורת האחרונה של העונה.
מינסוטה הייתה זקוקה לניצחון הזה לא בשביל המאזן בבית אלא בשביל להחזיר לעצמה את הבטחון העצמי אחרי תצוגת הנפל שבוע שעבר מול דאלאס. ההפסד לדאלאס יכול בסופו של דבר להכריע את זהות המארחת במשחקי הפלייאוף של הNFC.

ועדיין נשאר לנו עוד המון פוטבול השבוע ועל כך בסקירות לקראת משחקי השהבוע:

ג'קסונוויל ג'גוארס (3- 7) – בולטימור רייבנס (7- 3), ג'קסונוויל, יום א 20:00

שאלת המפתח : האם הגנת הרייבנס חוזרת ליכולת גבוהה לקראת הפלייאוף?

הרייבנס התחילו את העונה בצליעה תוך שההגנה שלהם קורסת לקראת סוף המשחק פעם אחר פעם וגורמת להפסדים לא מחויבי המציאות. בחודש האחרון ניכר שיפור משמעותי כשהקבוצה סופרת כבר 4 ניצחונות רצופים בהם ספגה פחות מ-15 נקודות בממוצע למשחק. גם ההצטרפות של הליינבקר המצוין רוקואן סמית שהגיע בדדליין ושיחק בשני המשחקים האחרונים תורמת להתייצבות בחלק זה של המגרש. ההגנה כבר מדורגת במקום ה-11 בליגה ונראה שעם מגמת השיפור הזו, זה רק עניין של זמן עד שתיכנס לעשיריה הראשונה ותהפוך את הקבוצה (שההתקפה שלה מדורגת במקום החמישי) להרבה יותר מפחידה לקראת הפלייאוף. לאמאר ג'קסון בינתיים ממשיך לרוץ הרבה (67 יארד למשחק) ולמסור פחות טוב (פחות מ-200 יארד ופחות מט"ד למשחק מאז תחילת אוקטובר) כשגם קו ההתקפה השביר שלו (שאפשר 3 סאקים בכל אחד מ-4 המשחקים האחרונים) לא עוזר לו. אם היכולת ההתקפית מתחילת העונה תתלכד עם היכולת ההגנתית של המשחקים האחרונים הקבוצה תוכל בהחלט להתמודד על ראשות החטיבה וכרטיס לסופרבול.

ג'קסונוויל חוזרים משבוע החופש אחרי שלפניו השיגו רק ניצחון אחד ב-7 המשחקים האחרונים, והאופטימיות של תחילת השנה התחלפה בתחושת דכדוך של עוד עונה אבודה. עם זאת, יש להם על מה להודות בשבוע החגיגי הזה, שכן טרוור לורנס מפגין יכולת סבירה מאד לק"ב בשנתו השנייה (רייטינג של 90, 230 יארד למשחק באחוזי השלמה סבירים, 13 ט"ד ורק 6 חטיפות), הרץ טרוויס אטיין (בשנתו הראשונה למעשה, אחרי שהחמיץ את כל העונה שעברה) מתקרב ל-1000 יארד כוללים והתופס כריסטיאן קירק מהווה מטרה ראויה לכדורים של לורנס. גם קו ההתקפה מגן היטב על הק"ב (אם כי פחות מוצלח בהיבטי הריצה). ההגנה (ובייחוד הגנת המסירה) היא המקום בו ג'קסונוויל צריכה להשקיע את מירב משאבי הגיוס שלה, שכן היא מדורגת בתחתית הליגה וכמעט לא מפעילה לחץ על הק"ב היריב. ככלל, יש התקדמות משמעותית בקבוצה השנה ולמרות המאזן העגום, ייתכן שנבנה כאן בסיס בריא להצלחה עתידית.

תחזית : הרייבנס משחקים בבית ונמצאים בתנופה. ג'קסון יוכל לרוץ מול ההגנה הבינונית של הג'גוארס ואילו הגנת בולטימור תפעיל לחץ על הק"ב הצעיר שמנגד, בתקווה לגרום לו לעשות טעויות. בסופו של יום יהיה כאן ניצחון ברור (גם אם לא קל) לרייבנס שימשיכו להוביל גם השבוע את בית ה-AFC צפון.

וושינגטון קומנדרס (6- 5) – אטלנטה פלקונס (5- 6), וושינגטון, יום א 20:00

שאלת המפתח : האם הק"ב המחליף טיילור היינקי יוביל את וושינגטון לפלייאוף?

כשקרסון וונץ נפצע אחרי עוד תצוגת נפל (למרות ניצחון דחוק) בשבוע 6 מול הברס, וושינגטון היתה במאזן של 2- 4 ונראה היה שעוד עונה בעיר הבירה תסתיים בעוגמת נפש. מטיילור היינקי שעלה במקומו (אחרי שאיכזב כק"ב המוביל של הקבוצה בעונה שעברה) לא היו יותר מדי ציפיות, אבל בחמשת המשחקים מאז שעלה למגרש חלה תפנית בעלילה. הינקי עצמו לא מפגין רמה גבוהה במיוחד (רייטינג 82, כ-200 יארד למשחק עם 5 ט"ד מול 4 חטיפות) אבל הקבוצה ניצחה בארבעה מחמשת המשחקים בהם פתח (בנוסף להפסד דחוק למינסוטה החזקה) ופתאום היא במאזן חיובי ורק חצי משחק ממקום המוביל לפלייאוף. התקפת הקבוצה עדיין מדורגת בתחתית הליגה כשאף אחד חוץ מהתופס טרי מקלורין (792 יארד) לא מפגין רמה יוצאת דופן. ייתכן שיש כאן ניצול של רצף מפגשים נוחים (כל הקבוצות שהיינקי ניצח, למעט פילדלפיה, הן במאזן שלילי) אך חלק מהתפנית נובע ללא ספק מהגנת הקבוצה, שהיו ממנה ציפיות גבוהות בתחילת העונה שעברה ועכשיו נראה שסוף סוף היא מתחילה לפרוע את השטרות. היא ספגה פחות מ-16 נקודות למשחק ב-6 המשחקים האחרונים, אחרי שאפשרה 26 נקודות למשחק בתחילת העונה. מצפה לקבוצה לו"ז קשה יחסית עד לסיום העונה אבל גם אם תסיים רק במאזן חצוי (ולא תצליח להידחק לפלייאוף), היא תתעלה על הציפיות המוקדמות ותצא לפגרה באופטימיות יחסית – כנראה תוך ניסיון להשיג ק"ב מוביל חדש בעונה הבאה.

אטלנטה התחילו טוב את העונה ואצלם, בניגוד לוושינגטון, חלה נסיגה מסוימת בהמשך. ההתקפה מבוססת הריצה שנבנתה סביב הק"ב מרקוס מריוטה (לקבוצה יש כמעט אותה כמות יארדים על הקרקע ובאוויר) מדורגת שמינית על הקרקע ו-12 סה"כ אך סובלת מחוסר יציבות ולצד משחקים של כמעט 30 נקודות מציגה משחקים בהם היא משיגה 15 או 17 נקודות. ההגנה, שהיא חלשה באופן קונסיסטנטי,  לא נותנת להתקפה מרחב טעות ובד"כ במשחקים חלשים של ההתקפה הקבוצה מפסידה. בשל הקשיים של טאמפה ביי, לפלקונס (שנמצאים רק חצי משחק מהבאקס שבראשות בית ה-NFC דרום החלש) יש עדיין סיכוי לעלות לפלייאוף כאלופת בית – אך אם לא תצליח לעשות זאת נראה שסיכוייה להגיע לפלייאוף דרך הווילד קארד לא גבוהים. למרות זאת, הקבוצה שסומנה כאחת החלשות ב-NFC עם תחילת העונה, כבר השיגה יותר מכפי שצפו לה כך שלא ניתן לבוא בטענות לצוות המאמנים על מה שהצליח להשיג עם אחד הסגלים האפורים בליגה.

תחזית : למשחק הזה בין שתי קבוצות מפתיעות יחסית עם מאזן קרוב לחצוי עלולות להיות משמעויות על מירוץ הווילד קארד ששתיהן מקוות להישאר בו עד לסיום העונה. שתי ההתקפות לא מצטיינות כך שצפוי משחק לא אטרקטיבי ומעוט נקודות. בקרב ההגנות העצבני שיתפתח צפויה לנצח ההגנה הטובה יותר – וזה אומר שוושינגטון תיקח בשיניים את המשחק הזה ותישאר קרובה ליריבותיה בבית ה-NFC מזרח. אטלנטה תקווה לנפילה של הבאקנירס כדי להשאיר תקווה לפלייאוף.

קרוליינה פאנת'רס (8-3)  – דנבר ברונקוס (7-3)  (שארלוט, ראשון 20:00)

עוד מחזור חלף לו, הברונקוס רושמים הפסד נוסף, והעונה הזאת הופכת למביכה במיוחד עבורם. דנבר הפסידה שלושה משחקים בהארכה ועוד משחק אחד בהפרש של נקודה, כך שהמאזן היה יכול להיראות שונה למדי, אבל איכשהו ההתקפה מצליחה לחרב משחק הגנה משובח, עם משחק ריצה עלוב, ועם רק 7 ט"ד במסירה לעומת 6 חטיפות. לא פלא שהברונקוס מדורגים אחרונים בליגה בצבירת נקודות.

המאזן של הפאנת'רס גרוע אפילו מזה של הברונקוס, רק שמהם לא היו ממש ציפיות. עם בעיות מתמשכות בעמדת הקווטרבק, הגנת ריצה חיוורת ויותר מידי איבודי כדור, הפנתרים רושמים את אחד המאזנים הגרועים בליגה, ובשלב זה של העונה כבר נמצאים עם הראש בדראפט הקרוב.

נתון מעניין –  מאז שנפגשו בסופרבול של עונת 2015, לשתי הקבוצות יש הופעת פלייאוף אחת בלבד, ביחד.

תחזית – את השחקנים במגרש לא מעניין מאזן או דראפט, ויתפתח לו משחק הגנתי וקשוח. קשה לדעת מי תנצח, ובכל זאת נלך על ניצחון של הפנתרים, ומפלס הלחץ בדנבר יעלה אפילו עוד יותר.

קליבלנד בראונס (7-3)  – טמפה ביי באקנירס (5-5) (קליבלנד, ראשון 20:00)

האם ההספדים על טום בריידי היו (שוב) מוקדמים מידי? אחרי שלושה הפסדים רצופים, הבאקנירס רושמים שני ניצחונות, עולים בחזרה למאזן חצוי ולראשות הבית הדרומי, ואפילו מצליחים לעבור 100 יארדים בריצה במשחק, בפעם השניה בלבד העונה. גם הגנת הריצה מתחילה להראות את היכולת שראינו ממנה בשנים האחרונות, ונראה איך היא תתמודד מול ניק צ'אב והתקפת הריצה של הבראונס, משימה לא קלה כלל וכלל.

הבראונס מצידם רושמים שני הפסדים ברצף, כאשר תשומת הלב היא בכלל בגזרת הקווטרבק דשון ווטסון, שחזר השבוע להתאמן לראשונה מאז השעיתו, ואמור לפתוח בשבוע הבא, דווקא מול קבוצתו לשעבר יוסטון. בינתיים ימשיכו בקליבלנד להסתמך על משחק הריצה של ניק צ'אב וקארים האנט, ועל התופס אמארי קופר במשחק האווירי, שרושם 7 ט"ד והוא היחידי בקבוצה עם יותר מט"ד אחד במסירה.

נתון מעניין – קו ההתקפה של טמפה ספג רק 14 סאקים העונה, מקום ראשון בליגה בצוותא עם דאלאס.  

תחזית – נקודת המפתח במשחק היא עד כמה תסתדר הגנת טמפה מול התקפת ריצה שמדורגת חמישית בליגה. נהמר שההגנה אכן תצליח להגביל את צ'אב וחבריו, וההתאוששות של הבאקנירס תמשיך עם ניצחון שלישי ברצף.

מיאמי דולפינס (3-7)  – יוסטון טקסנס (1-8-1)  (מיאמי, ראשון 20:00)

הדולפינים חוזרים משבוע המנוחה למשחק מול יוסטון החלשה להחריד, וכדאי מאוד שהם ינצחו כי מחכה להם רצף של משחקים לא קלים בכלל. טואה טגובאילואה ממשיך את רצף הניצחונות המרשים שלו, ועם רייטינג ממוצע של 118.4 הוא עדיין מוביל בפער גדול את דירוג הרייטינג של הליגה. עד כאן החלק הטוב במיאמי, ונעבור לצדדים הפחות מרננים בקבוצה, כמו התקפת ריצה חלשה, הגנה שמדורגת 22 בליגה בספיגת נקודות, ואם לא יגיע שיפור ניכר בגזרות האלו, הדולפינס לא ירחיקו לכת בפלייאוף, וגם הפלייאוף בספק.

מה נרחיב ומה נאמר על הטקסנס, מלבד שהם באמת משתדלים ומנסים, אבל זה לא מספיק ליותר מניצחון ותוצאת תיקו אחת. הגנת הריצה "מנצחת" בתחרות החלק הפחות טוב בקבוצה, בפער קטן מהתקפת הריצה, ומזלם שהגנת המסירה עוד מתפקדת, אחרת ההתפרקות היתה גדולה יותר.

נתון מעניין –טייריק היל מוביל את הליגה ביארדים בתפיסה למשחק (114.8). 

תחזית – הטקסנים ינסו להקשות על הדולפינס לפתח את משחק המסירה שלהם, אבל זה לא יספיק, הדולפינס ירשמו ניצחון חמישי ברציפות, ויחזרו לראשות הבית המזרחי הצפוף.

ניו יורק ג'טס (4-6)  – שיקאגו ברס (8-3)  (ניו ג'רסי, ראשון 20:00)

זהו, למאמן רוברט סלה נגמרה הסבלנות לגבי זאק ווילסון, ובמשחק מול הברס הוא מעלה את הקוטרבק מייק ווייט, שכבר החליף את ווילסון בשנה שעברה, ולא בהצלחה גדולה. למרות מאזן חיובי של 2-5 כקווטרבק פותח ווילסון מתקשה להציג יכולת משכנעת, ובמשחק האחרון מול הפטריוטס הוא הציג את משחקו הגרוע ביותר בקריירה הקצרה שלו, ולא בטוח שספסול דווקא יעורר אותו אלא דווקא יפגע עוד יותר בבטחונו העצמי. הג'טס ימשיכו להסתמך על ההגנה הטובה שלהם, ולנצל את הגנת הריצה הרעועה של הברס על מנת לשלוט בשעון ולהשיג כמה שיותר יארדים ונקודות על הקרקע.

גם הברס ירוצו הרבה, כראוי לקבוצת הריצה מספר אחת בליגה, כאשר הרץ המוביל הוא בכלל הקווטרבק ג'סטין פילדס, שמוביל את הקבוצה ביארדים וט"ד על הקרקע. פילדס אולי מוביל את הקבוצה בתחום הריצה, אבל סובל מקו התקפה מחורר שספג כבר 40 סאקים (מקום אחרון בליגה יחד עם הקולטס), נתון שפוגע קשות באחוזי ההשלמה שלו, ומציב אותו במרת]י הליגה בקטגוריה זאת.

נתון מעניין – הברס מובילים את הליגה בנסיונות ויארדים בריצה, ובפער גדול מהבאים בתור (הפלקונס).

תחזית –  אם הג'טס עוד חולמים על פלייאוף השנה, הם חייבים לנצח את המשחק מול הברס. בעזרת הרבה מהלכי ריצה הם גם יצליחו לנצח, ולהישאר בתמונת הפלייאוף גם אחרי תריסר מחזורים.

טנסי טייטנס (3-7)  – סיסנטי באנגלס (4-6)  (טנסי, ראשון 20:00)

התמודדות בין שתי קבוצות שפתחו את העונה עם שני הפסדים, ומאז לא הביטו לאחור.

הטייטנס הפסידו מאז משחק אחד בלבד, וגם זה לאחר הארכה ועל חודו של שער שדה, ההגנה לא סופגת יותר מעשרים נקודות כבר שבעה מחזורים ברציפות, דרק הנרי חוזר למקומו הטבעי עם הכי הרבה יארדים בריצה, ואליפות הבית הדרומי שלהם מעשית. החוליות החלשות בטנסי הן התקפת והגנת המסירה, כאשר האחרונה בעייתית מול משחק המסירה המתעורר לחיים של הבאנגלס.

זה לקח קצת זמן, אבל ג'ו בורו והתקפת המסירה שלו נכנסו לקצב בזמן הנכון, ואפילו פציעתו של התופס המוביל ג'מאר צ'ייס לא נותנת אותותיה בקבוצה. קו ההתקפה עדיין לא נגמל מחולשת הסאקים, ומול הגנה שיודעת איך להגיע לקווטרבק כמו של הטייטנס, בורו עלול לאכול לא מעט דשא. הגנת הבאנגלס סולידית, אבל במבחן מול קבוצת ריצה בדמותה של קליבלנד היא נכשלה, נתון משמח להנרי ושות'.

נתון מעניין –  דרק הנרי הוא הרץ האחורי היחידי העונה עם ממוצע של מעל 100 יארדים בריצה למשחק (101).

תחזית – שתי קבוצות עם שני סגנונות משחק שונים לגמרי נפגשות, והכל פתוח. אנחנו נלך עם משחק הריצה של טנסי שיכריע את המשחק, אבל רק לאחר מאבק עיקש של הבאנגלים.

אריזונה קרדינלס (4- 7) – לוס אנג'לס צ'רג'רס (5- 5),  פניקס, יום א 23:05

שאלת המפתח : האם שרשרת הפציעות הבלתי נגמרת תכריע את הצ'רג'רס ותגמור להם את העונה?

השבוע חזר סוף סוף התופס קינן אלן לשורות הצ'רג'רס רק כדי לראות את חברו  מייק וויליאמס נפצע ויוצא מוקדם מן המשחק… כמות הפציעות שחוותה לוס אנג'לס השנה נראית כמו תאונת שרשרת, כאשר כמה שחקנים חשובים (כמו שחקן קו ההתקפה רשון סלייטר, הקורנר ג'יי-סי ג'קסון ואולי גם הפאס-ראשר ג'ואי בוסה) סיימו את העונה. הרברט (שבעצמו ספג פציעה בצלעות) משחק היטב ומחזיק את הקבוצה בחיים (עוזרות לו יריבותיו לבית דנבר ולאס ווגאס המאכזבות) אך לסגל החסר של הקבוצה קשה להחזיק מעמד מול הקבוצות החזקות בליגה. הקבוצה הציגה מאמץ הרואי במשחק מול הצ'יפס השבוע שהסתיים – כמעט כרגיל – במסירה לט"ד מכריע ממהומס לקלסי בדקה האחרונה ושברון לב בצד הכחול של המגרש. עם ההפסד הזה, הקבוצה איבדה סיכוי להדביק את קנזס סיטי בראשות בית ה-AFC מערב ושואפת להשתחל לקצה הווילד קארד בתקווה שמספיק שחקנים יבריאו עד אז ויתנו לה סיכוי להתמודד. אם לא כך יקרה, הסגל המבטיח שנבנה בלוס אנג'לס בפגרה ייאלץ לחכות לשנה הבאה כדי לממש את הפוטנציאל שלו.

הקרדינלס הפסידו שוב השבוע ונראה שתקוותיהם להגיע לפלייאוף הולכות ונעלמות. קיילר מאריי פצוע ובלעדיו (כשקולט מקוי הוא הק"ב שמחליף אותו) הקבוצה מאבדת כמעט את כל התקפת הריצה שלה (השיגה רק 72 יארד בממוצע על הקרקע בשני המשחקים בהם מאריי לא שיחק). התקפת המסירה היתה מהחלשות בליגה גם עם מאריי – ומקוי לא ממש משפר את המצב בתחום זה. ההגנה, המדורגת במקום ה-31 בליגה בספיגה (27 נקודות למשחק) לא עושה את העבודה והתמוטטה לחלוטין מול ג'ימי גארופולו והניינרס במקסיקו סיטי השבוע. מאריי כנראה יחזור אחרי הביי בשבוע הבא אבל זה עשוי להיות כבר מאוחר מדי והקרדינלס נמצאים בסכנה אמיתית לראות את הפלייאוף מהבית, מה שלא מבטיח טובות לעתידו של המאמן קליף קינגסבורי באריזונה.

תחזית : משחק חשוב לשתי הקבוצות המקוות להישאר במירוץ הווילד קארד ויודעות שהפסד נוסף עלול להרחיק אותן מאד משם. הצ'רג'רס שיחקו טוב מול הצ'יפס בשבוע שעבר בעוד הקרדינלס נראו חסרי חיים מול הניינרס. נלך עם הקבוצה בכושר הטוב יותר (ועם הק"ב העדיף בהרבה), מה שאומר ניצחון בהפרש של 10 נקודות ללוס אנג'לס שיחזרו למאזן חיובי. אריזונה תתפנה לתכנן את השנה הבאה.

סיאטל סיהוקס (4-6)  – לאס ווגאס ריידרס (7-3)  (סיאטל, ראשון 23:05)

מפגש בין שתי קבוצות במגמות מנוגדות, ושרחוקות מאוד מהערכות טרום העונה.

סיאטל לא מתייחסת לנבואות לעונה גרועה שתעבור עליה, ולמרות הפסד במשחק האחרון, היא נמצאת חזק במאבק הפלייאוף ובמאבק על ראשות הבית המערבי. הקווטרבק הוותיק ג'ינו סמית' מנפק עונה כנגד כל התחזיות, צמד התופסים טיילר לוקט ודי קיי מטקלף הם אחד מהצמדים הטובים בליגה, הרץ האחורי הרוקי קנת' ווקר השתלט על עמדת הרץ הפותח, ורק  ההגנה ממשיכה להיות עקב אכילס של הקבוצה, בייחוד הגנת הריצה.

הריידרס לעומת זאת מאכזבים קשות, ובמקום להיאבק על העפלה לפלייאוף ורשות הבית הם מתמודדים רק על המקום הראשון בבחירת הדראפט. הריידרס לא מצליחים לנצח למרות שיש להם מספר שחקנים טובים, כמו התופס דבונטה אדאמס, הרץ האחורי ג'וש ג'ייקובס והדיפנסיב אנד מקס קרוסבי, ולא רצוי לזלזל בהם למרות המאזן הגרוע.

נתון מעניין –  ג'ינו סמית' מוביל את הליגה באחוזי השלמה (72.8%).

תחזית – אנחנו לא נתפלא אם יהיו אלו דווקא הריידרס שיחייכו בסיום המשחק, אבל לסיאטל סיכויים טובים יותר לנצח את ההתמודדות, ולהמשיך את עונת ההפתעה שלהם בחיים.

קנזס סיטי צ'יפס (2-8)  – לוס אנג'לס ראמס (7-3)  (קנזס סיטי, ראשון 23:25)

זה היה אמור להיות מפגש צמרת בין האלופה לטוענת לכתר, בפועל זהו מפגש קצוות, בין קבוצה מפורקת ועייפה לבין קבוצה ששוב לא תסתפק בפחות מהופעה נוספת בסופרבול.

הראמס כבר איבדו כל סיכוי להוציא משהו מהעונה הנוכחית, ולמשחק מול הצ'יפס הם יעלו בהרכב טלאים שכולל את הקווטרבק ברייס פרקינס במשחקו הראשון כקווטרבק פותח, ואת התופס ואן ג'פרסון שרשם העונה רק 68 יארדים בשש תפיסות. אם היו להם בחירות דראפט בסיבוב הראשון עוד היינו חושדים בהם בת'נקינג…

את הצ'יפס הבעיות של הראמס לא ממש מטרידים, והם רוצים לנצח ולהמשיך ולהחזיק במאזן הטוב ב- AFC. למרות התקפת ריצה בינונית מינוס, הצ'יפס הם קבוצת ההתקפה הטובה בליגה, ופאטריק מהומס רושם הכי הרבה ט"ד במסירה (28). בהגנה המצב הפוך, כאשר הגנת הריצה היא אחת מהטובות בליגה, אבל הגנת המסירה גרועה למדי, וספיגה של 21 ט"ד באוויר מעמיד אותה במקום הלפני אחרון בליגה.

נתון מעניין –  מאז החזרה משבוע החופש, התקפת הראמס לא עוברת את רף העשרים נקודות באף משחק, ומפסידה את כל ארבעת המשחקים ברצף.

תחזית – ניצחון של הצ'יפס, חד וחלק.

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (4-6) – ניו אורלינס סיינטס (7-4), ראשון 23:25

העונה של סן פרנסיסקו היא רכבת הרים אחת גדולה, תחתיות של הפסדים תמוהים לקבוצות חלשות ופסגות של נצחונות משכנעים ומלהיבים על יריבות לבית ובכלל.
לניינרס יש עכשיו סדרה של שלושה משחקים ביתיים שנפתחים עם האירוח של ניו אורלינס סיינטס שמגיעה כל הדרך לאחר ניצחון על אלופת הספרבול המכהנת. הסיינטס הצליחו לנצח את הראמס האומללים גם כשחצי סגל שלהם פצוע והם צפויים להגיע להתמודדות מול קבוצת חוף מערבי נוספת עם לפחות חלק משחקני המפתח הפצועים האלו חוזרים לפעילות. והם יהיו זקוקים לקורנר מרשוואן לאטימור, והדיפנסיב אנדס קמרון ג'ורדן ומרכוס דוונפורט כדי לנסות לעצור את כל הנשקים שעומדים לרשותו של קייל שאנאן.
וכשההתקפה של שאנאהן מתקתקת, אין סוף לפוטנציאל והוריאציות שהם יכולים להשתמש בהן.
הסיינטס יקבלו חזרה לפעילות גם את מארק אינגרם אבל לא בטוח שהוא יעזור להם מול ההגנה המדורגת מס' 1 מול הריצה. הגנת סן פרנסיסקו משחקת נהדר, במיוחד במחצית השניה של משחקים וכבר שלושה משחקים שהם עוצרים את היריבות על 0 נקודות בחצי השני של המשחקים.
אבל לניו אורלינס יש כמה נשקים פוטנציאלים שיכולים לפגוע בנקודות התורפה המעטות של ההגנה האדומה, כשכריס אולאבה מאיים על העומק ובונה את המועמדות שלו לרוקי ההתקפה של השנה וכשבכדור בידיים של טייסום היל, אי אפשר לדעת מה מכונת הטאצ'דאונים הזו תשיג.
התקפת ניו אורלינס תצטרך לעבור דרך הידיים של אנדי דלתון ומקווה שתקבל חזרה מפציעה את התאקל והגארד השמאליים הפצועים, כי ניק בוסה וחבורתו מחכים להם שם.
סן פרנסיסקו נמצאת בקרב צמוד על ראשות הבית עם סיאטל סיהוקס כשהם במרחק חצי משחק מהם וזקוקים לפתוח את המסע הבייתי הזה בניצחון כדי לשמור על סיכוי בקרבוצ הפלייאוף הצמודים צמודים של הNFC.

פילדלפיה איגלס (9- 1) – גרין ביי פאקרס (4- 7), פילדלפיה, הלילה בין ראשון לשני 03:20

שאלת המפתח : האם פילדלפיה התגברו על נקודת החולשה האחרונה שהייתה להם?

מי שעקב אחרי הסקירות במדור זה ראה את השבחים שהורעפו על פילדלפיה כאחת הקבוצות השלמות והמאוזנות ביותר בליגה. האיגלס הם היחידים בליגה המדורגים בחמישייה המובילה הן בהגנה והן בהתקפה. משחק ההתקפה שלהם מאוזן היטב בין מהלכי מסירה (עם עקום השיפור המדהים של ג'יילן הרטס, יחסית לשנה שעברה ולציפיות המוקדמות, וכמובן עם איי-ג'יי בראון המצוין כמטרה העיקרית שלו) למהלכי ריצה (בראשות מיילס סנדרס המצוין). נקודת התורפה העיקרית שהוזכרה שוב ושוב ביחס לקבוצה היא הגנת הריצה שם דורגה פילדלפיה עמוק בתחתית הטבלה, ואפשרה  כמעט 5 יארד לניסיון ריצה. בשבוע האחרון צירפה הקבוצה , במהלך שלא זכה להד הראוי, שני שחקני הגנה ותיקים – לינבאל ג'וזף ונדאמוקונג סו. השניים עלו לראשונה למגרש מול הקולטס השבוע והאימפקט היה מיידי כמעט – אחרי דרייב ראשון בו השיג ג'ונתן טיילור, הרץ הכוכב של אינדי, 49 יארד הוא הוסיף במהלך המשחק רק עוד 35 יארד והקולטס ככלל התקדמו פחות מ-100 יארד על הקרקע, ב-3.8 יארד לניסיון ריצה – וזה כשהשניים שיחקו פחות מ-50% מהמהלכים. אם הם ייכנסו לכושר מלא תוך הפגנת אותה יכולת שהראו השבוע, הגנת הריצה של פילדלפיה תשתפר פלאים והאיגלס יעלימו גם את נקודת התורפה היחידה שנותרה להם, מה שיהפוך אותם לשלמים ומפחידים הרבה יותר – וזו בשורה רעה מאד ליריביהם מה-NFC במרוץ לסופרבול.

גרין ביי זקוקה לנס כדי להציל את העונה הזו ולא נראה שהנס הזה עומד להתרחש בקרוב. ארון רוג'רס נותן אולי את העונה הגרועה ביותר בקריירה המפוארת שלו ואוסף השחקנים סביבו (למעט אולי התופס הרוקי כריסטיאן ווטסון שמפתיע לטובה למרות לא מעט השמטות תמוהות) לא עוזר לו להתאושש. התקפת המסירה של הקבוצה מדורגת במקום ה-16 (בלתי נתפס עבור התקפה המובלת ע"י אחד הק"ב הגדולים של דורו) וגם התקפת ריצה טובה של ארון ג'ונס ואיי-ג'יי דילון לא מספיקה כדי להשיג יותר מ-18.5 נקודות למשחק (מקום 26). ההגנה נגררת אחרי היכולת הבינונית של ההתקפה ובעיקר גרועה כנגד משחק הריצה (מקום 29 בליגה). הפאקרס כבר הפסידו מעשית את כתר ה-NFC צפון (מינסוטה נמצאת ביתרון של 5 משחקים) ואפילו דטרויט נמצאת כרגע מעליהם בטבלת הבית. גרין ביי תסיים את עונת הבלהות הזו בתחילת ינואר ותצטרך להבין אם ניתן לבנות על רוג'רס כבסיס להמשך ואם כן – מה נדרש לעשות כדי לייצר סביבו סגל שינצל את השנים המעטות שנותרו לו כשחקן מוביל בליגה.

תחזית :  פילדלפיה הוכיחה אופי בקאמבק מול הקולטס בשבוע שעבר וימשיכו לחזק את הקייס שלהם כקבוצה הטובה ב-NFC. הפאקרס ביכולתם הנוכחית לא יהיו אלה שיעצרו אותם. רוג'רס ייאבק כמיטב יכולתו וישמור על המשחק בפער סביר אך האיגלס יובילו לאורך רוב המשחק ובסופו יירשם ניצחון נוסף לפילדלפיה, שישמרו על מקומם בראש החטיבה.

אינדיאנפוליס קולטס (1-6-4)  – פיטסבורג סטילרס (7-3), שלישי 3:15
פרנסי הNFL לא תיארו לעצמם שמשחק המונדיי נייט של שבוע 12 בNFL  יציג התמודדות בין שתי קבוצות במשבר עם מאזנים מהגרועים בליגה. זה לא טוב לביזנס ולא טוב לקהל בפריים טיים.
הקולטס  שהראו סימני חיים לאחר המינוי של ג'ף סאטרדיי למאמן ראשי, זקוקים לנצחון הזה והרבה הפסדים של טנסי אם הם רוצים לנסות לעשות ריצה לראשות הבית. מעשית זה נראה כמו משימה בלתי אפשרית. אבל הנצחון על לאס וגאס לפני שבועיים וכמעט הנצחון על פילדלפיה איגלס! בשבוע שעבר, מראים שלקבוצה הזו יש כושר עמידות הרבה יותר גבוהה ממה שנראה לפרקים ארוכים בעונה.
מאט ראיין בשירת הברבור שלו עדיין יכול להיות ק"ב מסוכן כשקו ההתקפה נותן לו זמן ונראה שהליינמן האגדי של אינדיאנפוליס על הקווים עוזר קצת להשיג את זה. ונראה שג'ונתן טיילור נהנה גם הוא מהתפקוד המשופר של קו ההתקפה.
גם הסטילרס משחקים הרבה יותר טוב מאז שקני פיקט יצא מההלם הראשוני וטי ג'יי וואט חזר מפציעה.
30 הנקודות שהם שמו על הלוח שבוע שעבר מול סינסנטי זה הכי הרבה שהם הבקיעו כל השנה ולמרות ההפסד, נראה שפיקט מצליח להניע את הכדור ולבסס כימיה עם התופס פיקנס וחברו הטוב של כל ק"ב מתחיל, הטייט אנד שלו, פרייארמאוט'. ונאגי' האריס עושה את שלו על הקרקע.
אז אולי יהיה לנו פה משחק שקול ומותח אבל על מי אנחנו עובדים, זה יהיה ככל הנראה  עם 0 השלכות על תמונת הפלייאוף.