מודה אני – לקראת משחקי חג ההודיה ב-NFL / פריים טיים זק

מודה אני – לקראת משחקי חג ההודיה ב-NFL / פריים טיים זק

בשנת 1934 הייתה לג'ורג' ריצ'רדס, בעלים של תחנת רדיו בדטרויט, בעיה. הוא קנה קבוצת פוטבול מאוהיו בשם פורטסמות' ספרטנס (שנוסדה חמש שנים קודם לכן) והעביר אותה לדטרויט הגדולה של אותה תקופה בתקווה להפוך אותה לפופולרית, תוך ניצול החשיפה של הקבוצה בתחנת הרדיו המצליחה שלו. למרות שהקבוצה שיחקה היטב, הוא לא הצליח לייצר עבורה מספיק תשומת לב בעיר שנשלטה ע"י קבוצת הבייסבול המעולה דטרויט טייגרס שהובלה אז ע"י האנק גרינברג האגדי (אחד מכוכבי הספורט היהודים הגדולים של כל הזמנים), ומספר הצופים במשחקי הקבוצה לא חצה את קו ה- 15,000. ריצ'רדס חיפש נואשות אחר טריק שיווקי כדי לעורר התלהבות סביב הקבוצה והחליט לשחק משחק בחג ההודיה. המסורת של משחקי פוטבול חובבניים בחג ההודיה ברמת התיכונים והקולג'ים הייתה קיימת כבר מאז סוף המאה ה-19 אך קבוצות מקצועניות לא שיחקו ביום זה באופן סדיר מחשש שהקהל לא יגיע ביום המוקדש מסורתית לארוחות וכינוסים משפחתיים. הוא הצליח לשכנע את רשת NBC  לשדר את המשחק (שהיה כמובן היחיד באותו יום) בכ-100 תחנות אזוריות ברחבי ארה"ב. דטרויט ארחה את האלופה שיקגו ברס והמשחק היה הצלחה גדולה, מילא את האצטדיון ב- 26,000 צופים וקיבל תשומת לב לאומית . למרות שדטרויט הפסידה את המשחק, ריצ'רדס המאושר השיג את מה שקיווה לו והרבה מעבר לכך. מאז ועד היום – זה 88 שנה, עם הפסקה רק בשנות מלחמת העולם השנייה – דטרויט ליונס מארחים משחק פוטבול בחג ההודיה.

ב-1966 קפצו על העגלה גם הדאלאס קאובויס שנוסדו שש שנים קודם לכן. הקבוצה בראשות המאמן (הצעיר אז והאגדי בהמשך) טום לנדרי לא הייתה אז הצלחה גדולה ומנהל הקבוצה ואיש השווק המצוין טקס שרם (שבין היתר היה הראשון להכניס מעודדות לליגה) החליט ללכת בדרכו של ריצ'רדס. הוא השיג הבטחה לשריין עבור דאלאס משחק ביתי קבוע בחג ההודיה אם המשחק הראשון יצליח, וכשזה קרה – דאלאס המשיכה לארח את המשחק השני (בנוסף לדטרויט) בחג ההודיה (למעט שנתיים במהלך שנות השבעים). ב-2006 נוסף גם משחק ערב ביום זה אך הוא לא שוריין עבור שום קבוצה והמשתתפות בו משתנות מדי עונה.

אז היום מתקיים חג ההודיה ובין תרנגול ההודו עם רוטב החמוציות לפשטידת הדלעת, האמריקאים (וגם אנחנו) מקבלים מנה גדושה של פוטבול. המיני-פריוויו שלפניכם נותן את התחזית עבור שלושת משחקי חג ההודיה (שהם חלק ממחזור 12 של העונה) שישוחקו היום. ביום א יפורסם הפריוויו הרגיל שמסקר את משחקי יום ראשון ושני של המחזור.

שחקני בפאלו מתכוננים למשחק חג ההודיה (NBC)

דטרויט ליונס (4- 6) – בפאלו בילס (7- 3) דטרויט, יום ה 19:30

שאלת המפתח : האם לדטרויט חסר רק ק"ב איכותי כדי להתמודד בצמרת החטיבה?

למרות היכולת המאוד בינונית שהק"ב ג'ארד גוף מפגין מתחילת העונה (15 ט"ד מול 7 חטיפות, רייטינג 92), התקפת דטרויט מדורגת שמינית בליגה וצוברת 25 נקודות למשחק – בדומה לדאלאס וטוב יותר מבולטימור ומינסוטה. גם ההגנה, שקלטה המון שחקנים חדשים בדראפט ובשוק ההעברות, וכתוצאה מכך הייתה קטסטרופלית מתחילת העונה (לא ספגה פחות מ-24 נקודות במשחק בשמונה המשחקים הראשונים) משתפרת לאחרונה וספגה ממוצע של 19 נקודות בשלושת המחזורים האחרונים. הקבוצה סופרת כבר שלושה ניצחונות רצופים, כולל על הג'יאנטס והפאקרס. ההגנה כנראה תמשיך להשתפר ותפגין יכולת טובה ועקבית יותר, והליונס יעשו חיים קשים לקבוצות שיפגשו אותן בהמשך העונה. אם הקבוצה תצליח לגייס ק"ב מהשורה הראשונה בדראפט הקרוב, הם עשויים למצב את עצמם בשנים הקרובות כמתמודדים על עמדת הובלה בבית ה-NFC צפון שמשנה את פניו עם הדעיכה של ארון רוג'רס.

בפאלו חזרה למסלול הנצחונות מול קליבלנד אחרי שני הפסדים, אבל ג'וש אלן עדיין לא מפגין את היכולת המפלצתית שהראה בתחילת העונה. הוא השיג רק 197 יארד באוויר (ט"ד אחד) ו-7 יארד בלבד על הקרקע. לעזרתו הגיעו דווין סינגלטרי וג'יימס קוק שרצו ל-86 יארד כל אחד והובילו את הדרך לניצחון. גם ההגנה המצוינת בד"כ לא היתה במיטבה הפעם וספגה 324 יארדים ו-3 ט"ד (ללא חטיפות) מג'קובי בריסט (לעומת זאת היא הצליחה לעצור את ניק צ'אב ומשחק הריצה של קליבלנד). באופן די מפתיע הם מדורגים רק במקום השני בבית ה-AFC מזרח (אחרי מיאמי) ואי לכך במקום השישי בלבד ב-AFC. ייתכן שהמאבק על ראשות הבית יוכרע בקרב ראש בראש בינם לבין מיאמי במחזור ה-15. בינתיים הם צריכים לנצח משחקים לא פשוטים מול שאר היריבות בבית (הפטריוטס והג'טס), שכולן במאזן חיובי. אוהדי הקבוצה יקוו שהבילס יחזרו למסלול וייראו – כמו במחזורים הראשונים – כמי שמסוגלים לקרוא תיגר על הצ'יפס, שהתבססו בינתיים בראשות החטיבה.  

תחזית : הבילס משחקים משחק שני רצוף בדטרויט (משחקם הביתי בשבוע שעבר הועבר לשם בשל סערת שלגים בבפאלו) וזה יעזור להם להרגיש בנוח, בוודאי אחרי מנוחה של 4 ימים בלבד. למרות השיפור של שחקני דטרויט, הם רחוקים מרמת הכישרון והנסיון של כוכבי הבילס. אלן יתאושש מול ההגנה הבינונית של הליונס וישיג כמות גדולה של יארדים ונקודות. גם הליונס ישימו הרבה נקודות על הלוח אך לאחר המחצית הבילס יקחו את ההובלה, לא ישמיטו אותה ויצברו עוד ניצחון חוץ חשוב לבפאלו.

סינגלטרי וקוק – משחק הריצה של בפאלו הוא כבר לא רק ג'וש אלן (Twitter)

דאלאס קאובויס (7- 3)– ניו יורק ג'יאנטס (7- 3), דאלאס, יום ה 23:30

שאלת המפתח : האם הג'יאנטס (גם בעקבות גל הפציעות) חוזרים לממדיהם האמיתיים?

לאחר פתיחת עונה חלומית ומאזן 6- 1, הג'יאנטס סופרים כבר 2 הפסדים ב-3 המשחקים האחרונים, ירדו למקום השלישי בבית ה-NFC מזרח והסכנה שיחמיצו את הפלייאוף הופכת מוחשית. הק"ב דניאל ג'ונס אמנם השיג שיא עונתי של 341 יארד באוויר במשחק ההפסד לדטרויט (במשפר שיא של ניסיונות מסירה – 44) אך גם נחטף פעמיים והוכיח שהדרך של ניו יורק לניצחון לא עוברת בהתקפה המתבססת על המסירה. סקון ברקלי השיג באותו משחק רק 22 יארד על הקרקע (ב-15 נסיונות) וחשף את הדרך לניצחון על ניו יורק -הגבלת משחק הריצה של הג'יאנטס. גם ההגנה, שלא ספגה יותר מ-23 נקודות למשחק ב-7 המחזורים הראשונים, אפשרה 27 ו-31 נקודות בשני ההפסדים האחרונים. אין ספק ששרשרת פציעות בקו ההתקפה הקדמי ובקו ההגנה האחורי משפיעות מאד על יכולת הקבוצה משני צידי הכדור, אך הקבוצה חייבת למצוא פתרונות במהירות – עם רצף הניצחונות של וושינגטון (וכמובן היכולת המרשימה של דאלאס) ועם הלו"ז הקשה ביותר בליגה למשחקים שנותרו, הג'יאנטס עשויים לסיים אחרונים בבית שלהם – גם אם ישמרו על מאזן חיובי עד תום העונה.

דאלאס נמצאים במומנטום מצוין והביסו ללא תנאי את מינסוטה החזקה במחזור הקודם. ההגנה בראשות מיכה פרסונס המצוין אימללה את קאזינס שספג 7 סאקים (2 של פרסונס עצמו) והגבילה את ג'סטין ג'פרסון המצוין ל-33 יארד בלבד באוויר. ההגנה של דאלאס מדורגת ראשונה בליגה כשהיא סופגת רק 16.7 נקודות למשחק ומהווה את העוגן והבסיס להצלחה של הקבוצה, גם כאשר משחק ההתקפה חרק מוקדם יותר העונה. בינתיים נראה שפרסקוט הסיר את החלודה וההיסוס שהפגין עם חזרתו מהפציעה ונתן מול הויקוינגז משחק מצוין עם 88% השלמה (!), 2 ט"ד ורייטינג של 139. סידי לאמב מבסס את עצמו כמטרה העיקרית של פרסקוט (750 יארד עד כה) והקושי היחיד בהתקפה הוא האשראי המוגזם שניתן לזיק אליוט, שמוביל את הקבוצה בנסיונות ריצה, למרות שטוני פולארד (שמפגין יכולת גבוהה ממנו בהרבה) משיג תוצאות טובות הרבה יותר (6 יארד לנסיון ריצה מול 4 של אליוט, וכן 243 יארד באוויר מול 37 בלבד של זיק).

תחזית : משחק חשוב מאד על מיקום בבית ה-NFC מזרח החזק (כל הקבוצות בו נמצאות במאזן חיובי – מי חזה את זה בתחילת העונה?). דאלאס בריאים, בטוחים בעצמם וכישרוניים יותר, בעוד ניו יורק פצועים וחבולים. הגנת דאלאס המצוינת תצליח גם היא להגביל את משחק הריצה של ברקלי, וג'ונס לא יצליח להתמודד עם פרסונס – הוא יופל וייחטף לכל אורך ההתמודדות. ניו יורק תשיג מספר חד ספרתי של נקודות וכך פרסקוט, פולארד ולאמב יצליחו להשיג הפרש נוח ולשמור עליו עד לסיום – מה שיוביל לניצחון ביתי של דאלאס שישאיר אותם במרחק סביר מפילדלפיה ובמצב טוב בקרבות המיקום לקראת הפלייאוף.

מיכה פרסונס בפעולה – שר ההגנה של הקאובויס (Dallas Morning News)

מינסוטה ויקינגז (8- 2) – ניו אינגלנד פטריוטס (6- 4), מיניאפוליס, הלילה בין חמישי לשישי, 03:20

שאלת המפתח : האם הויקינגז מסוגלים להתמודד עם קבוצות העלית בליגה?

הויקוינגז הם הקבוצה הראשונה בהיסטוריה של הליגה במאזן 8- 2 שספגה יותר נקודות משהשיגה (229- 231). הם ניצחו 7 משחקים בהפרש של 8 נקודות או פחות אבל הפסידו לדאלאס ולאיגלס בהפרש מצטבר של 54 נקודות. קו ההתקפה הקדמי של הויקינגז קרס מול הגנת דאלאס בשבוע שעבר ואיפשר 7 סאקים – מה שהוביל לביצועים עגומים במיוחד של הק"ב קאזינס וסגל התופסים המוכשר שלו. יש לציין שהתבוסה הזו באה אחרי 7 ניצחונות רצופים, כולל זה הדרמטי על הבילס בשבוע שלפני כן, אז ייתכן שזו רק נפילה רגעית – אם כי ביצועי קו ההתקפה ירדו משמעותית בחודש האחרון (19 סאקים ב-5 המשחקים האחרונים, לעומת 7 בחמשת המשחקים שלפניהם) מה שמעורר חשש להמשך הדרך. כך או כך, הספקות סביב היכולת של הקבוצה בכלל וקאזינס בפרט להצטיין תחת אור הזרקורים של משחקים מכריעים עומדים בעינם. אם ההתקפה לא תהיה בשיאה, אז לא ההגנה היא זו שתושיע (מאפשרת 23 נקודות במשחק, מקום 19) – וזאת למרות השיפור הניכר מהשנה שעברה בצד זה של המגרש.

ניו אינגלנד ניצחה במשחק מכוער למדי את הג'טס בשבוע שעבר וחזרה למיקום המוביל לפלייאוף. אצל הפטריוטס ההגנה היא ללא ספק החולייה החזקה, והיא סופגת רק 16.9 נקודות למשחק – מקום שני בליגה. ההתקפה, לעומת זאת, מתקשה מאד להבקיע ומצליחה להשיג ט"ד רק ב-43% מהפעמים שהיא מגיעה לרד-זון – מקום לפני אחרון בליגה. עדיין היא מצליחה להשיג יותר מ-21 נקודות למשחק ובשילוב ההגנה האיכותית שלה זה מספיק במרבית המשחקים. מק ג'ונס כק"ב פותח הוא עדיין סימן שאלה גדול – הוא משיג כמות יארדים סבירה באחוזי השלמה טובים, אך הגיע רק ל-4 ט"ד (ב-7 משחקים) והרייטינג שלו (80) לא מעורר אמון. עדיין לא ברור אם האשמה היא ביכולת שלו או במשחק ההגנה השמרני והשבלוני של הקבוצה כולה.

תחזית : החוכמה המקובלת אומרת שבמשחק פריים טיים קירק קאזינס מתקשה ומינסוטה מפסידה. אנחנו ניתן לו את יתרון הספק – היתרון של מינסוטה בעמדות הכישרון הוא גדול מכדי שהגנת ניו אינגלנד תוכל לחפות עליו, וג'סטין ג'פרסון לא יספק שני משחקי נפל ברציפות. יתפתח משחק צמוד ומעוט נקודות בו התעלות של ג'פרסון והרץ המצוין דלווין קוק לקראת הסיום תיתן למינסוטה ניצחון חשוב שישאיר אותה במקום השני בחטיבה גם השבוע.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. יצא יפה שגם ת׳נקס גיבינג וגם יום חמישי. התשובות הן לא, לא ולא. הליונס לא חסרים רק ק״ב, יש להם בעיות שהם מצליחים לחפות עליהם יפה, אלא שעדיין יש יותר סיכוי לדברים שיקרו באופן לא חיובי מאשר באופן חיובי. שיפור כולל נוסף פלוס ק״ב איכותי בהחלט יחזיר אותם מהבור אליו נזרקו בעונות האחרונות, אבל זה לא ענין של שחקן אחד וכל בעיותיהם נפתרו.
    אני לא חושב שהג׳איינטס יחזרו למימדיהם האמיתיים, אלא שאלה מימדיהם האמיתיים. אף אחד לא חזה את ההצלחה שלהם אבל זה לא אומר שהם לא משחקים ביכולתם האמיתית. אם המציאות והתחזית לא תואמים, הבעיה בתחזית, לא במציאות.
    הויקינגס מסוגלים להתמודד עם העלית, הם לא קבוצה גרועה, אבל אם ההנחה היא שהויקינגס הם קבוצת עלית, כפי שדנו בסיכום המחזור הקודם, לדעתי לא. גם להם, כמו לג׳איינטס ולליונס יש בעיות בסגל. בניגוד לליונס אצלהם הבעיות לא אקוטיות ואפשר על ידי ניהול נכון של המשחק והסגל להתמודד יפה, אבל בניגוד לג׳איינטס, כשהמחט נופלת על השריטה בתקליט, זה יכול לרוץ עד החור, ותעד הקטסטרופה מול דאלאס. כך או כך, הויקינגס לא נצחו8 מ10 בזכות המדים היפים שלהם, אלא בזכות יכולת טובה, שתמשיך ותקח אותם למאזן מכובד בסוף העונה.
    מה שכן, יהיה מעניין עם כל קבוצות החוף המזרחי ינצחו את יריבותיהם מהמרכז (או להפך!)

  2. וואו, מי שוויתר על הפוטבול לטובת ברזיל ה-פ-ס-י-ד משחק ענק, היתרון כמו נדנדה, שוויון דקה לסיום, ושער שדה לנצחון, איזה משחק כיפי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט