רשמי מולינדיאל 2022 6# – מולי

מאז שהחל המונדיאל אני מנסה כל יום לכתוב את רשמי מולינדיאל. אני צופה כל יום לפחות בחמש שעות של כדורגל (תודה לאל שאני יכול לראות לא רק בשידור חי) וכותב לעצמי נקודות תוך כדי צפייה. היום היה לי קשה: גם על המשחק של שוויץ קמרון וגם על אורוגוואי – דרום קוריאה (שבו לא היתה אפילו בעיטה אחת לשער) לא היו לי נושאים לכתיבה. גם שבעים הדקות הראשונות של פורטוגל – גאנה היו משמימות לחלוטין. ואז הכול השתנה והגיע לשיא בשער המופלא של רישארליסון!

שיר השער המופלא של רישארליסון, תראו באיזה גובה הוא "שוכב" מעל האדמה ולאיזה גובה מגיעה כף הרגל שלו…

מספר דקות לאחר סיום המשחק הזה קיבלתי הודעה ממישהי שיודעת שאני כותב כל יום, מישהי שלא רואה כדורגל באופן קבוע, כתבה אלי את התרשמויותיה מזימתה שלה ובלי ששאלתי אותה מאומה:

האמת הופתעתי שמישהי שלא רואה כדורגל ולא אוהדת של אף אחד מהקבוצות מגיעה למסקנות שלדעתי כולנו הגענו אליהן. בצבא היה כתוב לנו על הקיר באותיות אדומות ענקיות של גרפיטי: "אורח לרגע – רואה כל פגע", והיא הוכיחה לדעתי את אמיתותה של האמרה הזו.

כמי שצופה בכדורגל עולמי ובעיקר בישראלי מכיר את הצגות של שחקנים, במיוחד של חלק מהחלוצים ברחבה. אישית אני לא חושב שרונאלדו עשה הצגה, אבל אני כן חושב שלא היה פנדל, אני חושב שרונאלדו נדחף בצורה חוקית ומאוד מאוד הופתעתי כששופטי ה VAR אישרו את הפנדל. אני מעז לומר שלדעתי, פנדל זהה של חלוץ גנאי ששמו אינו רונאלדו, לא היה מאושר ע"י ה VAR.

השיפוט במשחק הזה היה הרע ביותר שראיתי במונדיאל. במיוחד הפריע חוסר לי האחידות בשריקות בין החלטות במצבים דומים.

וכמובן שבתור אחד שבילה חצי מה"קריירה" שלו כבלם וחצי כשוער, אני מסכים לחלוטין עם האמרה שהשוערים צריכים להיות הכוכבים הגדולים ביותר של הקבוצות. יודעים מה, אני חושב שכל מי שראשו פגש בזינוק רגליים של חלוץ יסכים לאמירה זו. כבר אמרו לפני ששוער הוא דמות טרגית: הוא יכול להצטיין במשחק ולהציל עשרות בעיטות, אבל עצם זה שהוא יחטוף שער – אם אם השער לחלוטין לא באשמתו וגם אם אף שוער אחר לא היה יכול בשום פנים ואופן להציל את השער הזה, ואפילו אם קבוצתו ניצחה, השוער עדיין לא יהיה גיבור המשחק המושלם כי בעיני כל יהיה עליו כתם… בן קבוצתו החלוץ שהבקיע שני שערים, גם אם החמיץ שמונה פעמים מול שער ריק, עדיין ייחשב לגיבור המשחק ולמצטיין בו.

אגב שוערים, השוער של פורטוגל כמעט ועשה את טעות חייו שלעולם לא היו מוחלים לו עליה בדקה האחרונה של המשחק עם גאנה: הןא לא שם לב שיש שחקן מאחוריו והשליך את הכדור כדי לבעוט בו. החלטץ חטף את הכדור ורק במזל נפל מהתנופה לפני שהצליח לבעוט את הכדור לשער ריק, ובכך שבר את לבבם של כל אלו שחשו שגאנה קופחה וקיוו שתשווה בדקה האחרונה.

(לעניין בזבוזי הזמן עוד אתייחס בהרחבה מתישהו המשך).

בדקה ה-49 של המשחק בין ברזיל היתה בעיטת עונשין של ניימאר בערך 20 מ' מהשער, ולפתע עלתה בקרבי התובנה שעד עתה לא ראיתי שום שער מבעיטת עונשין מחוץ לרחבה, לא ישירות ולא כהמשך לתרגיל. מעניין מדוע. יש למישהו רעיון?

ולסיום: השער השני של רישארליסון, זה שהעלה את ברזיל ל 2 – 0, הוא היפה ביותר שראיתי עד כה במונדיאל, וזה שער שגורם לך לחשוב מדוע לא נכבשים הרבה שערים שכאלו.

אז קבלו שוב:

ושוב: רישרליסון אופקי

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. תודה מולי.
    לגבי בזבוזי הזמן – במונדיאל הנוכחי משחקים הרבה בגלל תוספות הזמן הארוכות, כך שאני מעריך שיש משהו כמו 65-70 דקות משחק נטו, שזה המון. שחקני הכדורגל רצים 10 קילומטר ויותר בכל משחק, והעצירות הן הכרחיות, גם אם לפעמים אפשר קצת לקצר אותן.

  2. היום ראיתי את ברזיל, יושבת על השער של סרביה וחשבתי לעצמי…
    פעם אחרונה שלא התקפלו לאחור מול ברזיל זה נגמר 10:0 !

    מספיק לתת להם כבוד.

  3. גם אני מודבק למסך ועוד ברזולציה של 4K. הלוואי שגם בישראל שופטים בליגת העל יתחילו להתייחס לבזבוזי הזמן. כל בעיטת שוער לוקחת 30-40 שניות ובדקות הסיום שחקנים מביימים פציעות ומתיחות שרירים. נכון עשתה FIFA שהורתה לשופטים להוסיף את כל בזבוזי הזמן כך שקבלנו תוספות זמן של 9 – 12 דקות. לי אין שום בעיה עם זה. לגבי המשחקים אתמול, ברזיל נתנה הצגה גדולה במחצית השנייה והשער השני של רישארליסון ייכנס לפנתיאון. גם אם ניימאר ייעדר מהמשחק הבא בגלל פציעה, יש על הספסל מספיק שחקנים ברמה גבוהה שימלאו את מקומו (ע"ע מרטינלי שנכנס ל 10 הדקות האחרונות).

  4. תודה מולי, החצי שעה האחרונה של ברזיל היתה מסחררת והזכירה לי קצת את הקצב במשחקי נ ב.א כאשר כל הזמן הכדור טס מצד לצד….היה נראה שקבוצות כמו ארגנטינה ואורוגוואי תקועות בקצב האיטי ואין סיכוי שיגיעו למצבים ולעומת זאת בברזיל כל שחקן דוחף את הכדור קדימה בכדרור או מוסר במהירות ובמדויק, תענוג. לגבי מה שאמרת על שוערים זה נכון שהכובשים הגדולים עומדים במוקד העניין אבל כולנו גם זוכרים שוערים גדולים מכל התקופות : יאשין, גורדון בנקס, שמייכל, בופון, חודורוב…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט