מאת צוות הופס פוטבול: יניב שושני, פריים טיים זק ורביב פייג

תחילה למשחק שהתרחש ביום חמישי:

גרין ביי פאקרס (7-4) – טנסי טייטנס (3-7) 27-17
המלך הנרי רץ לט"ד אחד ומסר לט"ד נוסף כשטנסי רמסה את נסיונות ההתאוששות של אהרון רודג'רס וגרין ביי.
השילוב הקטלני בין הריצות של דריק הנרי והחזרה המוצלחת של ראיין טנהיל לפעילות הוכיחו את עצמם יותר מדיי להגנת הפאקרס.
טריילון ברוקס, התופס הטירון שטנסי הימרה עליו שיהפוך לנשק האוירי העיקרי שלה, סוף סוף מראה דיבידנדים כשהוא הופך להיות התופס הראשון של טנסי העונה שצובר מעל 100 יארד באויר במשחק, כמעט מכפיל את התפוקה השנתית שלו וה111 יארד שלו בערב הזה, מהווים כשליש מהיארדים בתפיסה שצבר כל העונה רוברט וודס, המוביל בין התופסים.
טנסי יכולים להיות מעודדים מהמשחק הזה שבו הם הראו ורסטיליות ויצירתיות שלאו דווקא מסתמכת על העברת הכדור להנרי וענן אבק במרכז הרחבה. בכלל, מייק וריבל מייצר דרכים מגוונות יותר השנה למצוא את הרץ הענק בחלל, אם זה בסקרינים, תפיסת מסירות וכמו שראינו מול גרין ביי, מסירה של הכדור, פעמיים.
אחרי העדרות של שבועיים, ראיין טנהיל חוזר חד משהיה כל השנה ונראה על המגרש הרבה יותר מרוכז מהק"ב שמולו.
אהרון רודג'רס הראה סימנים של התאוששות בנצחון מול דאלאס בשבוע שעבר אבל במשחק הזה הוא השלים פחות מ50% מהמסירות שלו ורבע רביעי נוראי שכלל 4 דרייבים של 3 והחוצה שסגרו כל סיכוי לקאמבק.
גרין ביי הולכת ומאבדת את סיכוייה להגיע לפלייאוף השנה בעוד טנסי מחזקת את מעמדה כאחת מ3 הקבוצות עם המאזן הטוב ביותר בAFC (קנזס ומיאמי הן האחרות).

סקירה לקראת משחקי השבוע

אטלנטה פאלקונס (6-4)  – שיקאגו ברס (7-3)  (אטלנטה, ראשון 20:00)

מפגש בין קבוצות שכבר לא יגיעו לפלייאוף העונה, ושנמצאות ברצף הפסדים.

הפלקונס עם שני הפסדים רצופים, הקווטרבק מרקוס מריוטה לא מצליח להתרומם מהבינוניות שמאפיינת אותו השנה, וגם התקפת הריצה לא הצליחה להושיע את הקבוצה.

במשחק האחרון מול הפנת'רס, גם הגנת הריצה הסולדית שוברת שיא שלילי העונה עם ספיגה של 232 יארדים, וכנראה שגם הסיכוי הנמוך לזכות באליפות הבית הופך כרגע לקלוש עד לא קיים.

הברס מצידם רושמים רצף של בסינדרום השלושה הפסדים, אבל מתחילים לפתח אופטימיות זהירה בגזרת הקווטרבק. ג'סטין פילדס כאילו התעורר לחיים במחזורים האחרונים, ויחד עם שיפור ניכר ביכלת המסירה, הוא חורך את הדשא עם משחק ריצה מרשים, כולל שבירת שיא היארדים בריצה למשחק לקווטרבק בעונה הסדירה (178 יארדים). הבעיה של הברס ממשיכה להיות הגנת ריצה חלשה, ומול קבוצת ריצה מובהקת כמו אטלנטה הבעיה עלולה להיות קריטית.

נתון מעניין –  שיקאגו מדורגת ראשונה בליגה במשחק הריצה, אטלנטה מייד אחריה.

תחזית – לשתי הקבוצות עדיף להפסיד על מנת לשפר את מצבן בדירוג הדראפט, אבל במגרש יתפתח משחק ריצה קשוח, ובסופו הבזים ינצחו את הדובים.

ניו אורלינס סיינטס (7-3)  – לוס אנג'לס ראמס (6-3) (ניו אורלינס, ראשון 20:00)

אם לא יקרה נס בסדר גודל תנכ"י, ניתן להכתיר את הלוס אנג'לס ראמס כאלופה היוצאת כבר בשלב הזה של העונה. הנפגעת האחרונה בסינדרום הסופרבול מתקשה מאוד לפתח משחק התקפה, ובעיקר נוגעים הדברים במשחק הריצה, שמדורג אחרון בליגה, ולרץ "המוביל" של הקבוצה, דרל הנדרסון, יש 273 יארדים בלבד על הקרקע. בהגנה המצב טוב יותר, רק שלא מדובר ביכולת שיכולה לחפות על האנמיות ההתקפית של הקבוצה.

גם אצל הקדושים שום דבר טוב כבר לא ייצא מהעונה הנוכחית, אלא אם דירוג גבוה בדראפט נחשב משהו טוב. החלל בעמדת הקווטרבק מאז פרישתו של דרו בריס נשאר ריק, המאמן דניס אלן לא מצליח להיכנס לנעליו הגדולות של שון פייטון, והסיינטס יסיימו את העונה במאזן שלילי, בפעם הראשונה מזה חמש שנים.

נתון מעניין – ארון דונלנד סיים את כל אחת מחמש העונות הקודמות במאזן דו ספרתי של סאקים, העונה יש לו רק חמישה כאלה.  

תחזית – לכו תדעו מה יקרה במשחק של שתי קבוצות שבריריות כמו הסיינטס והראמס. נלך על ניצחון של הקבוצה הביתית, אבל כל תוצאה אפשרית.

בולטימור רייבנס (6- 3) – קרולינה פנתרס (3- 7), בולטימור, יום א 20:00

שאלת המפתח : האם הרייבנס יפסיקו לקרוס הגנתית ברבע הרביעי?

בולטימור שולטת בשלושת הרבעים הראשונים של מרבית משחקיה והשיגה בהם בממוצע 21 נקודות מול ספיגה של 11.5 בלבד. עם זאת ברבע הרביעי היא סופגת 10 נקודות למשחק (כמעט כמו בשלושת הרבעים הראשונים) ומשיגה 5 בלבד. תופעה זו גרמה לכל 3 ההפסדים של הרייבנס וגם דפיקות לב מואצות בלא מעט מהניצחונות. במשחק האחרון שלהם לפני שבוע החופש הם הצליחו סוף סוף לנצח משחק בפער דו ספרתי (לראשונה מאז שבוע 3) ויקוו להמשיך את הטרנד הזה גם היום מול קרולינה החלשה. לאמאר ג'קסון עדיין נושא יותר מדי מהנטל הקרקעי (יש לו 635 יארד על הקרקע, כמעט כפול מהרץ הבא אחריו) אבל התקפת בולטימור המדורגת שלישית בליגה (ראשונה על הקרקע) אינה הבעיה של הקבוצה. ההגנה – וכאמור בייחוד ביצועיה לקראת סיום המשחק – הם אלו שצריכים להשתפר כדי שהרייבנס ישמרו על ראשות הבית שלהם ויוכלו להתמודד מול הקבוצות המובילות של החטיבה. לשם כך הם הביאו את רוקואן סמית, הליינבקר המצוין מהברס בטרייד דדליין.

קרולינה הכריזה על מכירת חיסול עם העברתו של כריסטיאן מקאפרי לניינרס ופיטוריו של המאמן מאט רול – אך דווקא אז החלה להראות מעט סימני חיים (או לפחות רוח לחימה) והצליחה לנצח שניים מארבעת משחקיה האחרונים. לאחר שצוות האימון ניסה לחזור לבייקר מייפילד כק"ב הפותח (ונכשל), נשארה הקבוצה עם פי-ג'יי ווקר מאחורי הסנטר. למרות שהשיג רק 108 יארד באוויר מול אטלנטה. הוא הצליח להוביל את הקבוצה לניצחון במחזור האחרון – אבל עכשיו הוא פצוע ומייפילד יפתח מול בולטימור… כל זה כמובן רחוק מלייצר יציבות וכיוון לפתרון בטווח הארוך, כאשר התקפת המסירה של הקבוצה היא הגרועה בליגה. לאור (חושך…) כשלון הניסוי עם מייפילד (וסאם דרנולד לפניו) תבחר הקבוצה כנראה ק"ב מוביל בדראפט הקרוב ותצא לדרך חדשה. גם בהגנה יש צורך בשיפור מהותי כשהיא מדורגת בשליש התחתון של הליגה הן כנגד המסירה והן כנגד הריצה.

תחזית : למרות הרוח הלוחמנית הנושבת בקרולינה, הפער בין הקבוצות בכל העמדות הוא פשוט גדול מדי. הרייבנס צריכים את הניצחון ולא ישמיטו משחק ביתי מול יריבה נוחה – ועוד לאחר הביי. כרגיל, הם יעלו ליתרון דו ספרתי במהלך המשחק אך הפעם הרייבנס לא ישמיטו אותו וישייטו לניצחון ביתי קל.

בפאלו בילס (6- 2) – קליבלנד בראונס (3- 6), דטרויט (הועבר בשל מזג האוויר בבפאלו), יום א 20:00

שאלת המפתח : האם הבילס הגיעו לשיאם מוקדם מדי העונה?

בפאלו פתחו את העונה כאילו נורו מלוע של תותח. הם הביסו את הראמס והטייטנס, ניצחו את בולטימור ואת הצ'יפס השנואים והובילו את ה-AFC בבטחה בסוף אוקטובר עם מאזן 6- 1. ג'וש אלן נראה מצוין עם 19 ט"ד מול 6 חטיפות ורייטינג 106. מאז תחילת נובמבר הבילס סופרים כבר 2 הפסדים רצופים (כולל אחד מביך במיוחד לג'טס) כשאלן משיג רק ט"ד אחד מול 4 (!) חטיפות, רייטינג של 61 ו-7 סאקים (מול 11 סה"כ ב-7 המשחקים הראשונים). הוא גם נאלץ לרוץ הרבה יותר מדי כשהשיג 85 יארד בכ"א מההפסדים אחרי שקודם לכן רק במשחק אחד העונה עבר את קו ה-55 יארד על הקרקע. אמנם שני ההפסדים היו בהפרש כולל של 6 נקודות וניתן לומר שהמשחק המטורף מול מינסוטה היה צריך להיות של הבילס (אלמלא ההשמטה על קו השער של אלן) אבל בכל זאת יש כאן סממנים מדאיגים לאוהדי הבילס שמפנטזים על חזרה לסופרבול לאחר כ"כ הרבה שנים. כרגע הבילס מדורגים במקום השלישי (!) בבית ה-AFC מזרח (אחרי מיאמי והג'טס) ובקצה הוילד קארד כך שהם צריכים להתאושש במהירות ולחזור לנצח כדי לשמור על תקוות האליפות בחיים. עוד הפסד או שניים והם עלולים למצוא את עצמם מחוץ לפלייאוף ב-AFC הצפוף.

קליבלנד כבר וויתרה כנראה על המקום בפלייאוף ומחכה לסיום ההשעיה של דשון ווטסון רק כדי להתחיל לראות איך תיראה הקבוצה בשנים הבאות. למרות היכולת הבינונית של ג'קובי בריסט ההתקפה מדורגת במקום השישי בליגה (10 במסירה, 3 בריצה בזכות העונה הנהדרת של ניק צ'אב שצבר כבר 900 יארד על הקרקע) אך ההגנה מאכזבת בגדול תוך שהיא מדורגת במקום ה-31, כשגרועה במיוחד הגנת הריצה שהיא הגרועה בליגה. הם הביאו את הליינבקר דיון ג'ונס מאטלנטה בדדליין אך זה כנראה לא יספיק כדי לשנות את המצב באופן מהותי. בהנחה שההתקפה רק תשתפר עם ווטסון כק"ב, עיקר העובדה בפגרה תהיה להשיג למיילס גארט המצוין (7.5 סאקים) שותפים טובים יותר כדי שהקבוצה תוכל לרוץ לצמרת בשנה הבאה.

תחזית : הבילס יגיעו כועסים ומתוסכלים למשחק הזה ולאלן וחבריו תהיה הזדמנות נוחה לפרוק זעמם על ההגנה החלשה של הבראונס. בריסט וצ'אב יתקשו הרבה יותר מול ההגנה המצוינת של בפאלו, שהיא הטובה בליגה. בפאלו ינצחו בקלות במשחק שייווצר בו פער דו ספרתי עוד במחצית הראשונה.

A quick note from the Lions who are letting the Bills use their stadium tomorrow pic.twitter.com/GLDYqb46Yg

— John Olson (@john_olson420) November 20, 2022

אינדיאנפוליס קולטס (4- 5- 1) – פילדלפיה איגלס (8- 1),  אינדיאנפוליס, יום א 20:00

שאלת המפתח : האם הקאמבק של מאט ריאן וג'ונתן טיילור יאפשרו רי-סטארט לעונה של הקולטס?

הקולטס פיטרו את המאמן פרנק רייך ומינו במקומו את ג'ף סטורדיי, שהחזיר לעמדת הק"ב את מאט ריאן הוותיק. ריאן גמל לו במשחק טוב וניצחון נאה על הריידרס. גם ג'ונתן טיילור הזכיר נשכחות כשרץ במשחק הזה 147 יארד אחרי שבחודשיים האחרונים לא השיג יותר מ-76 יארד באף משחק. ימים יגידו אם זו הייתה הבלחה רגעית (או אולי אינדיקציה לחולשה של לאס ווגאס…) אך בכל זאת נראה שסוף סוף יש סימני חיים באינדיאנפוליס, אחרי רצף של הפסדים מביכים. מאזן הקבוצה לא כל כך גרוע אך היא רחוקה 2.5 משחקים מטנסי שעומדת בראשות בית ה-AFC דרום החלש, כך שזה נראה שאפתני מאד עבורה לחלום על הגעה לראשות הבית גם אם הטייטנס ייכנסו למשבר. בנוסף, הלו"ז שלה עד סוף העונה הוא השני ברמת הקושי בליגה כך שהם יצטרכו להתחיל לשחק הרבה יותר טוב כדי לשמור על הסיכוי הזה (קטן ככל שיהיה) בחיים. ההגנה שלה מדורגת בשליש העליון של הליגה, כך שהנטל מונח על הכתפיים של ריאן וטיילור לשאת את התקפת הקבוצה (שמדורגת כרגע במקום האחרון בליגה) למקום טוב יותר.

האיגלס ספגו סוף סוף את הפסד הבכורה בשבוע שעבר, ובמובן מסוים זה מוריד קצת לחץ מכתפי השחקנים וצוות האימון. העובדה שגם הקאובויס – מתחריהם הגדולים על ראשות הבית – הפסידו, עוזרת גם היא. הקבוצה צריכה פשוט להמשיך ולשחק את המשחק הרגיל שלה כי עם התקפת הריצה הטובה בליגה ויכולת המסירה המצוינת של הרטס (שגם בהפסד לוושינגטון שיחק לא רע) הם ינצחו עוד הרבה משחקים העונה. המקום בו בהחלט נדרש שיפור הוא בתחום הגנת הריצה בו הקבוצה מדורגת במקום ה-28 (!), מה שבא לידי ביטוי גם ב-152 היארד על הקרקע שאפשרו לוושינגטון (שהיא בד"כ קבוצת ריצה גרועה למדי) בשבוע שעבר.

תחזית : ג'ונתן טיילור יצבור הרבה יארדים על הקרקע אך הגנת המסירה המצוינת של האיגלס תחנוק את ריאן ותזכיר לו את הפרישה הקרובה. הרטס וחבריו יחזרו למסלול ויצברו הרבה נקודות מול ההגנה של הקולטס. אינדיאנפוליס תשמור על פער סביר אך בסופו של יום פילדלפיה תחזור למסלול הניצחונות ותישאר בראשות חטיבת ה-NFC גם השבוע.

ניו אינגלנד פטריוטס (5- 4) – ניו יורק ג'טס (6- 3), פוקסבורו, יום א 20:00

שאלת המפתח : מיהי הקבוצה השלישית בטיבה בבית ה-AFC מזרח?

הג'טס המפתיעים חוזרים משבוע החופש כשהם במקום השני בבית ה-AFC מזרח ובעמדת זינוק לפלייאוף. הם ניצחו חמישה מששת משחקיהם האחרונים (כולל ניצחונות יפים על הבילס, הדולפינס והפאקרס) אך ההפסד היחיד שספגו מאז ספטמבר היה לפטריוטס, אותם הם פוגשים גם השבוע. זאק ווילסון נתן כנראה את משחקו הטוב בקבוצה בשבוע 9 מול הבילס (אמנם רק 154 יארד באוויר אך באחוזים גבוהים וללא טעויות או איבודי כדור). מייקל קארטר מילא את מקומו של הרץ הרוקי בריס הול שסיים את העונה והשיג 76 יארד כחלק ממתקפה קרקעית משולבת של 174 יארד מול הגנת הריצה החלשה של הבילס. ההגנה, כרגיל בחודש האחרון, היא בין הטובות בליגה (בשליש העליון של הליגה גם נגד הריצה וגם נגד המסירה) ולא ספגה יותר מ-22 נקודות באף אחד מ-6 המשחקים האחרונים. הם יתקשו לשמור על המקום השני בבית כשהבילס בעקבותיהם אך ניצחון היום ייתן להם מקדמה גדולה מול ניו אינגלנד בקרב על המקום השלישי שגם הוא יכול להספיק כדי להגיע לפלייאוף ב-AFC, בהתחשב בבית הדרום החלש ובית המערב המאכזב.

גם הפטריוטס נחו בשבוע שעבר, לאחר רצף נאה של ארבעה ניצחונות בחמישה משחקים, שהביא אותם למאזן חיובי לראשונה העונה. מאק ג'ונס חזר להרכב הפותח לאחר פציעה ונתן כהרגלו שני משחקים סולידיים (68% השלמה, 2 ט"ד מול חטיפה אחת) אך לא מבריקים (לא עבר 200 יארד באף אחד מהם). נראה שזוהי התקרה של הק"ב הצעיר ולא נכון לצפות ממנו ליותר מכך. קו ההתקפה אכזב מאד ואיפשר 10 סאקים בשני המשחקים האלה – ולמרות זאת הקבוצה הצליחה לנצח בזכות ההגנה המדורגת במקום השלישי בליגה, ומצטיינת במיוחד כנגד המסירה. ניו אינגלנד נמצאת כרגע במקום האחרון בבית אך בפער של חצי משחק מהג'טס במקום השני והם מקווים לחזור לפלייאוף גם השנה – אם כי הלו"ז הקשה שנותר להם (2 משחקים מול הבילס – ובנוסף הדולפינס, מינסוטה וסינסינטי, בין היתר) ידרוש יכולת התקפית טובה מכפי שהפגינו עד כה כדי להגיע לשם.

תחזית :  ביליצ'ק תמיד יודע לייצר סכמות הגנתיות שמקשות על ק"ב צעירים כמו ווילסון. התקפת הפטריוטס תכפה איבודי כדור ותשלוט במשחק בעוד ג'ונס וחבריו יתנו תפוקה בינונית שתספיק הפעם. אני צופה ניצחון צמוד לניו אינגלנד במשחק מעוט נקודות שישווה את מאזני שתי הקבוצות וישאיר את הקרב על המקום השלישי בבית פתוח לחלוטין.

יוסטון טקסנס (1-7-1) – וושינגטון קומנדרס (5-5), ראשון, 20:00

בבית הNFC מזרח כל הקבוצות נמצאות במאזן חיובי (או חצוי במקרה של הקומנדרס) וושינגטון מוצאת זמן טוב להתחזק, למצוא את הזהות שלה וגם לקבל שתי יריבות נוחות יחסית לפני השואודאון עם היריבות לבית הניו יורק ג'איינטס ודאלאס קאובויס כך שהיא יכולה למצוא את עצמה עוד שלושה שבועות בנקודת זינוק טובה למאבק פלייאוף.
בית הNFC  מזרח, למרות הפסד של דאלאס והפסד ראשון של פילדלפיה (על ידי וושינגטון עצמה) בשבוע האחרון, לא מפסיק להיות תחרותי וקטלני.
נצחון השבוע מול יוסטון מאוד חשוב לקומנדרס, לא רק למאזן בבית, אלא גם כדי להראות עקביות בשיפור. קבוצות טובות לא אמורות להתקשות מול אחת הקבוצות הגרועות, אם לא, הגרועה בליגה.
טיילור הינקי ימשיך להוביל את הקבוצה שניצחה ארבעה מחמשת המשחקים האחרונים שלה ולמרות שאין להם מה למהר, אולי גם יפעילו מפציעה השבוע את הפאס ראשר הכוכב שלהם צ'ייס יאנג.
ליוסטון, עם המאזן בגרוע בליגה, אין שום מוטבציה לנצח כשהם ולאס וגאס ריידרס ילחמו ראש בראש על הבחירה הראשונה בדראפט.

ניו יורק ג'איינטס (2-7) – דטרויט ליונס (6-3), ראשון 20:00
אולי זו עדות לאופיו של המאמן דן קמפבל או אולי דברים סוף סוף באמת מתחילים להתחבר לקבוצה מעיר המכוניות כשהם צוברים שני נצחונות רצופים חשובים.
ההגנה המדורגת לפני אחרונה בליגה הצליחה לעצור את אהרון רודג'רס על 3 שערי שדה וחטפה אותו 3 פעמים במשחק בדרך לנצחון מוראלי חשוב על גרין ביי לפני שבועיים וההתקפה עמדה בפרץ הריצות של ג'סטין פילדס והתקפת שיקגו כדי להלחם איתם נקודה לנקודה עד הרגע האחרון ובניגוד לתסריט הקבוע, לצאת מנצחים.
עכשיו מחכה להם מבחן קשוח מול קבוצה עם שאיפות פלייאוף ואופי לא פחות קשוח.
עבר קצת זמן מאז הג'איינטס זכו לנצחון משמעותי העונה. חוץ מהשבוע ביי, בארבעה שבועות האחרונים הם שרדו מול ג'קסונוויל ויוסטון, לא ממש מאריות הליגה (No pun intended) והפסידו לסיאטל. השאלה אם הג'איינטס מוכנים להיגרר למשחק עם ניקוד גבוהה כמו שדטרויט מסוגלים לייצר או שיצליחו למשוך את זה למאבק קרקעי שגם שם הליונס לא פרייארים.
הג'איינטס, המון בזכותו של סקוואן בארקלי, מדורגים במקום השלישי בליגה בהתקפת הריצה, אבל הליונס לא רחוק מאחוריהם ומדורגים שם במקום העשירי. הגנת הריצה של דטרויט היא אחת משני הגרועות בליגה.
לעומת זאת במשחק האויר יש לדטרויט יתרון הרבה יותר גדול כשג'רד גוף וחבורתו מדורגים במקום השישי בליגה בעוד דניאל  ג'ונס במקום שלישי מהסוף.
זה יכול להיות מאטצ' אפ מאוד מענייין בין שתי הקבוצות האלו באצטדיון מטלייף כשתנאי מזג האויר צפויים להיות קפואים (כ-0 מעלות)  אך בהירים ללא המשקעים המטורפים קצת צפונה משם.

דנבר ברונקוס (6-3)  – לאס ווגאס ריידרס (7-2) (דנבר, ראשון 23:05)

כגודל הציפיות כך גודל האכזבה. הרבה ציפיות היו משתי הקבוצות טרום פתיחת העונה, בייחוד מהברונקוס, באה המציאות וטפחה על פניהן עם יכולת דלה ומאזן בהתאם.

דנבר עוד לפחות מציגה הגנה חזקה, שספגה הכי קצת יארדים במסירה, אבל ההתקפה מדורגת אחרונה בליגה בנקודות, משחק הריצה בחזקת נעדר, והקווטרבק ראסל ווילסון סופג ביקורות כפי שמעולם לא ספג. גם המאמן החדש נת'נאל האקט נראה אובד עצות, וכמו שזה נראה כרגע תפקיד המאמן הראשי קצת גדול עליו, ויהיה מעניין לראות עד כמה סבלניים יהיו במועדון בגזרת המאמן.

אצל הריידרס בכלל דיכאון, וגם בחלומות הכי גרועים לא שיערו במועדון שאחרי מניין מחזורים הם יחזיקו במאזן השני הכי גרוע בליגה כולה. מה שמעצים את תחושת הכשלון הוא לוח משחקים קל יחסית, ושלושת ההפסדים האחרונים היו לקבוצות במאזן שלילי. הבעיה העיקרית של הריידרס הינה ההגנה, ובשום משחק העונה הריידרס לא ספגו פחות מעשרים נקודות.

נתון מעניין – לריידרס יש התקפה עם הכי הרבה איבודי כדור, והגנה שכופה הכי קצת איבודי כדור. 

תחזית – למרות המאזנים הדלים, יש בין שתי הקבוצות מספיק דם רע בשביל ללכת על הניצחון בכל הכוח. אנחנו נלך עם ההגנה של הברונקוס, שתגביל עוד יותר את ההתקפה המוגבלת גם כך של הריידרס, ותביא ניצחון מעודד למועדון בשלבי דיכאון מתקדמים.

מינסוטה וויקינגס (8–1)  – דאלאס קאובויס (6–3)  (מינסוטה, ראשון 23:25)

משחק צמרת בין שתי קבוצות מהחזקות ב-NFC, שמגיעות במצב רוח קצת שונה להתמודדות זו.

הוויקינגס מגיעים במצב רוח מרומם ביותר, אחרי ניצחון סופר דרמטי על הבילס, ועם המאזן הטוב בליגה, בצוותא עם האיגלס. עוד בשורה טובה מגיעה מכיוונו של הרץ האחורי דלווין קוק, שניפק מול הבילס את משחקו הטוב ביותר העונה, ואולי עכשיו משחק הריצה הבינוני של הוויקינגס יקבל תפנית חיובית, אבל רק אולי.

הקאובויס לעומת זאת מגיעים עם הרבה חששות, כאשר עוד הפסד יכניס אותם לצרות מבחינת סיכויי העפלה לפלייאוף. דאלאס ניצחה רק פעם אחת העונה קבוצה במאזן חיובי, ולמרות שדאק פרסקוט הפיח רוח חדשה בהתקפה מאז חזרתו מפציעה, ההגנה פתאום פסעה צעד לאחור, וחולשה בהגנת הריצה ממשיכה להעיב על כל משחק ההגנה של הקאובויים.

נתון מעניין – לרץ האחורי טוני פולארד יש ארבעה ט"ד בשני המשחקים האחרונים, לעומת רק שניים בשבעת המשחקים הראשונים.

תחזית –  לפעמים זה מרגיש כאילו הכוכבים הסתדרו יפה בשמיים עבור הוויקינגס השנה, אז אנחנו זורמים עם גרמי השמיים. ניצחון של מינסוטה, והעונה החלומית ממשיכה.

פיטסבורג סטילרס (3- 6)  – סינסינטי בנגלס (5- 4), פיטסבורג, יום א 23:25

שאלת המפתח : האם הבנגלס יכולים לחזור ולהיות מועמדים לאליפות, כפי שחשבנו בתחילת העונה?

סינסינטי ממשיכים בעונה הלא יציבה שלהם בה ראינו ניצחונות מרשימים לצד הפסדים תמוהים ומרגיזים. ג'ו בורו שומר על רמה גבוהה למרות הקו הקדמי הרעוע שלו (שאפשר עד עתה 30 סאקים – הממוצע הגבוה בליגה) כשהוא משיג 70% השלמה, 18ט"ד מול 6 חטיפות ורייטינג של 102 – אך הוא לא מקבל מספיק עזרה, בעיקר מאז פציעתו של ג'מאר צ'ייס. בניצחון לפני שבוע החופש (מול קרולינה) נכנס לפעולה ג'ו מיקסון, שעד אז הפגין עונה בינונית למדי, כשהוא משיג 153 יארד על הקרקע – אבל קשה להאמין שההישג הזה ישוחזר גם במשחקים הבאים ונגד הגנות חזקות יותר. מי שבאה לעזרתו של בורו היא ההגנה המדורגת במקום ה-10 וספגה יותר מ-21 נקודות רק פעמיים מתחילת העונה. הבנגלס מתחרים עם הרייבנס (להם יתרון של משחק אחד) על ראשות בית ה-AFC צפון ולא נמצאים כרגע אפילו במקום המוליך לווילד קארד. הם ינסו להשיג את הרייבנס כדי להבטיח מקום בפלייאוף, אך לשם כך הקו הקדמי של ההתקפה וסגל התופסים יצטרכו להשתפר ובורו יקווה שעד חזרתו של צ'ייס (אי שם בדצמבר) הקבוצה תישאר במרוץ.

פיטסבורג השיגה ניצחון נאה על ניו אורלינס בשבוע שעבר כשקני פיקט נותן אולי את משחקו הטוב ביותר העונה (200 יארד ב-60% השלמה והעיקר – ללא איבודי כדור). עוד נגלה אם שלל החטיפות וההשמטות במשחקיו הראשונים נבעו רק מקשיי התאקלמות  – אבל בינתיים, ביחד עם נאג'י האריס (שהשיג 100 יארד על הקרקע) אולי ההתקפה תתחיל לתפקד סוף סוף, לאחר שדורגה בשליש התחתון של הליגה מתחילת העונה. ההגנה קיבלה חיזוק מקצועי ומורלי עם חזרתו של מנהיגה הבלתי מעורער, טי-ג'יי וואט לאחר פציעה בתחילת העונה וספגה רק 10 נקודות במשחק מול הסיינטס – הכמות הנמוכה ביותר מתחילת העונה. עם התקפה משופרת והגנה תוקפנית יוכלו הסטילרס לצבור ניצחונות בקצב גבוה יותר (אם כי לא יצליחו להגיע לפלייאוף או כנראה אף לסיים במאזן חיובי). המטרה החשובה ביותר העונה היא לבסס את פיקט כמנהיג ההתקפה ולהוסיף לקבוצה שחקנים בעלי פוטנציאל למלא את החורים בסגל כדי לבנות שלד בריא שיחזיר את הקבוצה לצמרת בשנים הבאות.

תחזית : למרות הביתיות וההתלהבות של פיטסבורג, סינסינטי היא הקבוצה הטובה יותר וגם מגיעה לאחר שבוע מנוחה. פיקט לא יתעלה מול ההגנה האיכותית של הבנגלס ובורו (למרות שיחטוף כמה סאקים, כמו במשחק הקודם בין הקבוצות) יצליח להפעיל את הכלים שלו ולהוביל לניצחון לא קל אך ברור של סינסינטי.

לוס אנג'לס צ'רג'רס (4-5)  – קנזס סיטי צ'יפס (2-7)  (לוס אנג'לס, שני 03:20)

למרות כל הקשיים, הצ'רג'רס עדיין מסוגלים לאיים על ראשות הבית, והמשחק מול הצ'יפס תהיה ההזדמנות האחרונה לעשות זאת. ישנו סיכוי טוב ששני התופסים קינן אלן ומייק ווילאמס יהיו כשירים למשחק אחרי שנעדרו עקב פציעות, כך שכוח האש של ג'סטין הרברט יגדל עוד יותר, יתרון משמעותי מול הגנת המסירה החלשה של הצ'יפס. הבעיה בהתקפה היתה ונשארה הריצה, והצ'רג'רס חייבים להוציא יותר מאוסטין אקלר על מנת למנוע מהיריבות להתרכז רק בלחץ על הרברט.

גם קנזס היא קבוצה של מסירה, ואיך אפשר שלא אם קוראים לקווטרבק שלך פאטריק מהומס. הציפס ראשונים בליגה בנקודות וביארדים במסירה, כאשר התופס המצטיין הוא בכלל הטייט אנד המצוין טרוויס קלסי, שקרוב שלושה ט"ד מלהשוות את שיאו האישי.

בהגנה המצב פחות מבריק, ועדיין הגנת הריצה היא אחת מהטובות בליגה, עם אחד התאקלים המובילים בליגה, ניק בולטון. עוד נשק מועדף על הגנת הצ'יפס הוא הבליץ, ומעניין איך הקו הקדמי של הצ'רג'רס יתמודד איתו.

נתון מעניין – הרברט מוביל את הליגה עם 42.9 ניסיונות מסירה למשחק, מהומס שלישי עם 40.7 ניסיונות למשחק.

תחזית – קרב אווירי בין שני קווטרבקים מהטובים בליגה, ואנחנו הולכים על הפתעה. הצ'רג'רס מצליחים להגביל קצת את מהומס, ומשאירים את המאבק פתוח בבית המערבי של ה- AFC.

אריזונה קארדינלס (6-4) – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (4-5), שלישי, 3:15

שבוע המשחקים והסדרה הבינלאומית של הNFL מסתיימים בהתמודדות הזו שתיקח את מקומה באצטדיון האצטקים שבמקסיקו סיטי. או בשמו השני, ליוויס דרום-דרום. למרות שזה נחשב משחק בייתי של אריזונה, הקהל של סן פרנסיסקו אוהב לטייל והולך למלא 80% מהמושבים במקסיקו.
הניינרס שמחזיקים עד עתה מאזן מושלם במשחקים מול קבוצות מבית הNFC  מערב, הולכים לפגוש יריבה שמסורתית, מחזיקה את המספר שלהם בחיוג מהיר.
הקרדינלס ניצחו 11 מתוך 14 המפגשים האחרונים בינהם וכמו מערכת היחסים בין סן פרנסיסקו ללוס אנגלס ראמס שלא מצליחים לנצח את הניינרס בעונה הרגילה, כאן הצד המוכה בזוגיות הזו היא הקבוצה מהמפרץ.
כדי להתרגל לגובה המטורף שבו נמצאת מקסיקו סיטי (2240 מטר) קייל שאנאהן לא לקח סיכונים והקבוצה התאמנה כל השבוע בגבהים של הרי הרוקי בקולרדו לעומת הקרדינלס, שבחרו להישאר בטמפי, אריזונה ולרכב על אופני כושר עם מסכות חמצן מותאמות לצפיפות החמצן בגבהים.
ההגנה מספר אחת בNFL שיפרה גם את עצירת הק"ב הרצים השנה, אבל קיילר מורי כנראה שלא יהיה פעיל למשחק הזה (המסטירנג). קולט מקוי כבר מנוסה בלהחליף את מורי ולנצח את סן פרנסיסקו. הוא עשה זאת שנה שעברה ומגיע השבוע לאחר נצחון משכנע על לוס אנג'לס ראמס.
משחק הריצה של סן פרנסיסקו ידע המון תהפוכות השנה אבל תמיד היה סולידי, כשהנשיאות מתחלקות בין המון רצים שונים, כשהמוביל בינהם, גף ווילסון,  כבר לא בקבוצה. יהיה מעניין לראות איך הגנת הריצה של הקרדינלס שמדורגת תשיעית בליגה, תתמודד עם קריסטיאן מקקפרי, אליז'ה מיטשל ודיבו סמואל. כי כולם יודעים שקייל שאנאהן יחייג את מהלכי הריצה האלו עם שלישיית הנשקים המיוחדת הזו וכולם יודעים שג'ימי גארופולו מצויין בהעברת הכדור לרץ התורן.
יהיה קשה לאריזונה להניע את הכדור מול קו ההגנה והגנת המסירה המשופרת של סן פרנסיסקו אבל אל תזלזלו בכוחה המיסטי של יריבות רבת שנים.