קונים את עולמם/ שחר צ'קוטאי

בליגת ה-NBA לא רק הכישרון מביא אותך רחוק, אלא גם הסיטואציה שבה השחקן נמצא.
נאמר בתלמוד – אדם יכול לקנות את עולמו בשנים רבות ויש אדם שקונה את עולמו בשעה אחת.
אלו השחקנים שהסיטואציה שיחקה להם והעונה הם יכולים לקנות את עולמם.

סנטי אלדמה – ממפיס גריזליס

בעונה שעברה: 32 משחקים, 11.2 דק'. 4.1 נק', 2.7 רב'.
העונה: 9 משחקים (נכון לשבת), 28.3 דק', 10.1 נק' 6.7 רב', 1.3 חס'.

הפוורוד הספרדי (2.13 ס"מ) גדל בספרד ובסיום התיכון הלך לקולג'ים בארה"ב. בעונותיו במכללה הוא קלע 19 נק', קטף כ-11 רב' וחסם כ-2 חס'. הוא נבחר על ידי יוטה בבחירה השלושים, ומיד הועבר לממפיס. בעונתו הראשונה הוא התקשה להיכנס לרוטציה אך בכל זאת הראה ניצוצות. במשחק מול אוקלוהמה הוא נכנס לספרי ההיסטוריה עם השיא השלישי בגובהו בפלוס מינוס עם +52.
העונה, ג׳ארן ג׳קסון ג׳וניור נעדר בשל פציעה, ונוצר חור גדול בהגנה של ממפיס על הטבעת וגם בצד ההתקפי. מאמן הקבוצה, טיילור גנקינס, לא היסס והכניס את אלמדה לחמישייה. הספרדי הוא הראשון בקבוצה במדד ההגנתי (שמשחק מעל 15 דק') ושני סה"כ במדד הנט-רייטינג. הוא מקבל דקות רבות בזכות יכולותיו המגוונות, יש לו יכולת לקלוע משלוש, להגן על הטבעת ועוד.
הוא נכנס בתור מחליפו של טריפל ג'יי אבל העונה יש לאלדמה הזדמנות פז לקנות את עולמו ולהפוך לשחקן קבוע ומשמעותי בעתיד של ממפיס.

ג'ו מאזולה – בוסטון סלטיקס

המאמן הצעיר ביותר בתולדות ה-NBA, התחיל את דרכו כמאמן אחרי שלא נבחר בדראפט 2011. ג'ו הוא בנו של המאמן דן מאזולה, כך שהוא התחנך בבית על ברכי הכדורסל. בגיל 22, הוא החל לאמן בתי ספר, לאחר מכן עבר לקולג'ים וב-2019 הוא נכנס לצוות האימון של הסלטיקס כעוזר מאמן.
בקיץ, עם היוודע על הסיפור של אימה יודוקה והשעייתו, בראד סטיבנס הניח את המפתחות בידיו של המאמן הצעיר באמונה מלאה.

כפי שקרה בלייקרס של עונת 80' ומוצגת בסדרה 'זמנים מנצחים', שם מאמן הקבוצה עובר תאונה ועוזר המאמן מקבל את ההזדמנות ללכת עד הסוף, גם כאן יש למאזולה לקחת את הפנייליסטית, שהתחזקה אפילו יותר, עד הסוף ולקנות את עולמו כמאמן רוקי שהגיע עד הסוף.

ג'רמי גראנט – פורטלנד טרייל-בלייזרס

ממוצע קריירה: 26 דק' 11.4 נק' (בשתי העונות האחרונות 21 נק') לצד 4 רב'.
ממוצע העונה: 36 דק', 18.4 נק', 4 רב' ו-2.6 אס'.

סיפורו של ג'רמי גרנט הוא קצת שונה מכל היתר כאן.

הוא התחיל את דרכו בפילדלפיה, עבר לאוקלוהמה ואח"כ לדנבר והיה לעוגן ההגנתי בכל הקבוצות בהם היה. בעונת 20-21' הוא החליט ללכת לקבוצה שתתן לו את המפתחות ושם הוא יהיה השחקן המרכזי. ההגעה שלו לדטרויט הייתה מקפצה עבורו. בעונתו הראשונה הוא קפץ ל-22 נק' בממוצע למשחק, בחודש הראשון הוא קלע כ-27 נק', והיה אחד השמות המובילים לשחקן המשתפר. בעונה הבא כמות הזריקות ירדה וגם ממוצע הנקודות.

פורטלנד במהלך העונה שעברה נפרדה מהשותף לקו הקדמי של לילארד תמורת חבורה מעניינת של שחקנים משלימים. בקיץ הקבוצה החליטה להמר על ג'רמי גראנט בתור הכוכב השני של הקבוצה.
גראנט הראה שהוא מסוגל לעבוד נהדר בשני צידי המגרש, ועם האמונה של המאמן והקבוצה, ג'רמי יכול להיות מה שהבלייזרס היו צריכים לצד לילארד.

לאורי מארקנן – יוטה ג'אז

ממוצע קריירה: כ-30 דק', 15.4 נק' ב-44% מהשדה ו-6.8 רב'.
ממוצע העונה:כ-34 דק', 22.2 נק' ב-51% מהשדה, 9.4 רב' ו-2.7 אס'.

לאורי מארקנן הוא סיפור של האדם הלא נכון במקום הלא נכון. הוא נבחר בבחירה השביעית ע"י מינסוטה ומיד הועבר לשיקגו בעסקת באטלר-לוין-דאן. הוא הושווה לדירק נובצקי זריז, בזכות הגובה שלו (2.13) והיכולת לקלוע שלשות.
בבולס הוא היה חלק מקבוצה צעירה (והנהלה רעה) שעברה תקופה קשה עם המאמן (מרד באימונים כי הם קשים מדי) ולמרות זאת הוא הצליח לעשות שתי עונות יפות עם ממוצעים נאים (15.8 נק' ו-7.5 רב' בעונה הראשונה ו-18.9 נק' לצד 9 רב' בעונה השנייה), אך משם החלה הירידה. השימוש בו ירד, הכדורים לא הגיעו אליו וגם סירבו להיכנס. שיקגו החלה לוותר עליו ואחרי 4 עונות בבולס הוא ביקש לצאת ולעבור לקבוצה אחרת. הוא קיבל את מבוקשו וחתם על עסקת סיין&טרייד והגיע לקליבלנד.

בקאבס הוא מצע את עצמו מתחיל את המשחקים בעמדה 3 לצד מובלי ואלן, כך שהוא לא צריך היה להיות גבוה. דווקא שם החלה ההתפתחות שלו כשחקן. הוא קלע פחות אבל היה מעורב יותר ושיחק כדורסל שהתאים לו יותר. בקיץ הוא שיחק באליפות אירופה והיה אחד השחקנים המעניינים בטורניר. באמצע הטורניר התקשרו אליו להודיע שהוא מועבר ליוטה ג'אז כחלק מעסקת מיטשל לקליבלנד.

את העונה הנוכחית פתח מארקנן בצורה מעולה עם כמה משחקים טובים מאוד, שני משחקי 31 נק' ובמשחק האחרון מול הלייקרס (נכון ליום ראשון בוקר) הוא קלע 27 בדרך לניצחון שישי של הקבוצה שכולם ציפו שתהיה בטנקינג.

מארקנן מקבל העונה את ההזדמנות לקנות את מקומו ככוכב העולה של יוטה, גם העונה אבל גם בשאיפה לעתיד, בכל זאת מדובר על בחור בן 25.

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. לאורי מארקנן שחקן מצויין שלא בא לידי ביטוי בקבוצות הקודמות בהן שיחק. ביוטה הוא מפטרל בין עמדות 3 ו 4 ויש לו מאמן שנותן בו אמון. לא אתפלא אם ייבחר למשחק האול סטאר השנה.

  2. נהדר שחר. אחלה רעיון לפוסט. אגב אלדמה בשנים האחרונות ממפיס ממש מגדלת שחקנים כאלה שהציפיות מהם לא גבוהות לשחקנים משמעותיים, עובדים שם יפה עם חברה כאלה. ראה את דילון ברוקס, דזמונד ביין, ברנדון קלארק, אלדמה ואולי בהמשך גם לארבייה ורודי שנבחרו השנה.

  3. יפה, שחר.
    הסיטואציה באמת קריטית לכל שחקן NBA. זה לא רק מי מקבל הזדמנות לשחק ואיך, אלא יותר עמוק מזה – מי נפל לאיזו קבוצה ואילו יכולות הקבוצה הזו יודעת לפתח. זה משהו מאוד חשוב ולא תמיד מדובר מספיק. מה שיפה בממפיס זה שבעוד בקבוצות אחרות אפשר לראות במה הן טובות בפיתוח ואיזה שחקנים יוצאים להן, ממפיס איז אול אובר דה פלייס בקטע הכי טוב. כל שחקן בכל עמדה בכל יכולת. בערך רק גולדן סטייט וספרס מצליחות לעמוד בסטנדרט הזה. וזה יתרון עצום על שאר הליגה.
    .
    ואם כבר סיטואציה, מרקאנן. כבר כתבתי על תקופת ג'ימבו בשיקגו (https://hoops.co.il/?p=169462), וחשוב להזכיר כמה מאמן גרוע ופשוט רע הוא היה. אפשר לפענח את המשפט "מרדו כי האימונים היו קשים מדי" בשתי צורות וצריך להזכיר שבוילן היה בודאות הצד הרע בסיפור. העביד שחקנים עד פציעות, והמשיך גם אחרי שנפצעו (והחמיר את הפציעה שלהם). בזמנו הוא ראה את מרקאנן, שחקן גבוה ששבר שיא שלשות לרוקי, וכל מה שהוא ראה זה גבוה ואמר לו ללכת לחכות מתחת לסל לכדורים. ההיפך ממה שעושה את הפיני לשחקן טוב. עכשיו, כשנותנים לו לשחק את המשחק שלו, הוא איכשהו פתאום מתפוצץ. בנוסף, בזמנו בשיקגו גם הייתה לו בעיה בקצב הלב שאיימה על המשך הקריירה שלו. אם היה מקשיב לבוילן וממשיך לשחק/להתאמן בקצב מוגזם יש מצב שבמקרה הטוב לא הייתה לו קריירה היום (ואתה יודע איזה סוג האשמות כבר היו יוצאות לגביו). הדוגמא המושלמת לשחקן שניצל מהסיטואציה. תמיד חיבבתי אותו ואני כל כך שמח בשבילו.

  4. תודה על כתבה מעולה!

    השנקל שלי על סנטי, מדובר בשחקן שבנס הגיע לממפיס. בגילאי הנוער הוא היה בסגל הבכיר של ספרד, וסט הכישורים שלו משך סקאוטים כבר אז, אבל ב הבחירה שלו להישאר בקבוצת הביכורים שלו בספרד ואז ללכת לקולג' פיצפון שלא שלח שחקן לnba משנות השבעים, דירדרה אותו בדירוג עד לספק בחירת סיבוב שני, וממפיס נהנו מהמחדל. בעונה הראשונה הוא לא עמד בלחץ אבל הצטיין בג'י ליג, וחזר לעונה הזו כמו מלוע של תותח ותיארת את זה מעולה.

    מעניין שכל השחקנים שבחרת עם פורוורדים טווינרים

    1. בממפיס יש מערך סקאוטינג מעולה.הביאו בשנים האחרונות הללו כמה מציאות כאלה שנפלו נמוך. ביין בחירה 30,
      דילן ברוקס בחירה 45, בראנדון קלארק גם באזור 20 אם אני זוכר נכון ויש מצב שהטריק יעבוד גם עם לארביה ורודי מאזור המקום ה-20 שנבחרו העונה.

  5. אחלה טור
    את מרקאנן התחלתי לאהוב בשיקאגו. היה נראה החבילה השלמה.
    אני ממש (ממש) שמח בשבילו שמצא את עצמו ביוטה
    🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט