לקראת מחזור 7 בNFL

מאת צוות הופס פוטבול: פריים טיים זק, יניב שושני ורביב פייג

מהשחקנים הדינמיים בNFL, יהיה מעניין הלילה. מהומס ומקקפרי.


אנחנו כבר במחזור השביעי של הNFL ושליש מהקבוצות בNFL במאזן חצוי, עוד שליש במרחק משחק בודד ממאזן כזה. הכל יכול לקרות בעונה כזו וזה מה שהופך אותה למעניינת.
חלק מהקבוצות כבר פעילות בשוק העברות השחקנים כשהשבוע נחתמה העברה משמעותית ביותר כשאחד השחקנים המוכשרים בליגה, כריסטיאן מקקפרי, עבר בטרייד מקרוליינה המתפרקת לסן פרנסיסקו שאמורה להביא ביטוי לכשרון יוצא הדופן שלו.
כבר השבוע נזכה לראות אותו במדים האדומים זהובים מול קנזס סיטי במשחק שהוא שיחזור הסופרבול מלפני 3 שנים.
על כל זאת ועוד בסקירה שלפניכם.

אבל תחילה למשחק יום חמישי:


אריזונה קארדינלס (4-3) – ניו אורלינס סיינטס (5-2) 34-42

אז אחרי השממה שקיבלנו בשני משחקי ליל חמישי האחרונים, המשחק בין אריזונה לניו אורלינס הציג משחק בעל ניקוד גבוהה שהיה יכול להיות מותח ומאוזן לולא כמה טעויות קריטיות של האורחת.
שתי ההתקפות הניעו את הכדור יפה בדרייבים יעילים כשהסיינטס מבקיעים בתחילת המשחק ט"דים והקרדינלס עונים בשערי שדה. אבל 3 חטיפות של אנדי דלתון במחצית הראשונה, אחת באנד זון של אריזונה לאחר דרייב ארוך, ושניים נוספים שהוחזרו על ידי הגנת היריבה לאנד זון של ניו אורלינס, עשו את ההבדל הענק במשחק.
אריזונה המשיכה לשמור על ההבדל בניקוד גם במחצית השניה, המשחק של אריזונה עם היתרון לצידם נהפך ליותר שמרני, אבל לא עזר משחק מסודר וזהיר יותר של דלתון כשהזמן ושתי בעיטות אונסייד לא מוצלחות הכריעו את התוצאה לטובת המארחת.
קיילר מורי במשחק יעיל לעומת דלתון שהניע את הכדור המון (361 יאר ו4 ט"ד) אבל בצורה לא אחראית בחלקו, ו2 הט"ד שקיבלנו מההגנת אריזונה עשו את כל ההבדל.

תמונה שאומרת הכל.

בולטימור רייבנס (3- 3) – קליבלנד בראונס (2- 4), בולטימור, יום א 20:00

שאלת המפתח : האם הרייבנס מסוגלים לשמור על יתרון דו ספרתי במשחק עד לשריקת הסיום?

במהלך כל ששת המשחקים שקיימו העונה עלו הרייבנס ליתרון דו ספרתי (10 נקודות או יותר) – והעובדה שהצליחו לנצח רק 3 מהם (אחד מתוכם בקושי, בשניות האחרונות) היא מדאיגה מאד. פעם אחר פעם בולטימור קורסת לקראת הסיום ונותנת את המשחק ליריבה. זה קרה שוב השבוע במשחק מול הג'יאנטס – למרות שהובילו 20- 10 בתוך הרבע הרביעי, אפשרה הגנת הרייבנס לניו יורק לייצר שני ט"ד בעוד לאמאר ג'קסון מאבד 2 כדורים ומשיג 7 יארד בלבד ב-13 הדקות האחרונות. סטטיסטית, ההתקפה היא מהטובות בליגה (26 נקודות למשחק, מקום 5) אך ג'קסון נושא עומס גדול מדי, כנראה מתעייף ונבלם בשלב מסוים – ואז ההגנה לא מצליחה להחזיק מעמד. המאמן הוותיק והמנוסה, ג'ון הרבו, יצטרך למצוא פתרון במהירות, אחרת הפער בין בולטימור לקבוצות המובילות ב-AFC יהפוך לבלתי ניתן לגישור.

קליבלנד החלה את העונה באופן אופטימי במאזן 2- 1, אך רצף של 3 הפסדים (האחרון היה תבוסה של ממש לפטריוטס ששיחקו עם הק"ב השלישי שלהם) מראה שהתקווה לייצר מאזן סביר ב-11 המחזורים בהם ג'קובי בריסט מחזיק את ההגה (עד שדשון ווטסון יסיים את ההשעיה) ולהגיע לפלייאוף עוד העונה הייתה כנראה מוגזמת. גם קליבלנד "יודעת" לאבד יתרון (הפסידה ב-3 משחקים בהם הובילה ברבע האחרון) – הקבוצה ממשיכים לייצר הרבה יארדים על הקרקע בהובלת ניק צ'אב (172 סה"כ למשחק – ראשונה בליגה) אך משחק המסירה הרבה פחות מוצלח (213 יארד למשחק, מקום 23). למרות הביצועים הבינוניים של בריסט וחבורת התופסים שלו, ההתקפה מצליחה איכשהו לייצר 25 נקודות למשחק (מקום 7) – אך ההגנה מאכזבת מאד ומאפשרת מעל 27 נקודות למשחק (מקום 30) וכך אי אפשר לנצח בליגה.

תחזית : מול ההגנה החלשה של קליבלנד, לאמאר יצליח להשיג נקודות אפילו ברבע הרביעי. הגנת הרייבנס לא טובה (במיוחד מול הריצה) וניק צ'אב ישיג המון יארדים על הקרקע – אך בסופו של יום זה לא יספיק ובולטימור תנצח בבית בהפרש לא גדול במשחק בו יושגו הרבה נקודות.

סינסינטי בנגלס (3- 3) – אטלנטה פלקונס (3- 3), סינסינטי, יום א 20:00

שאלת המפתח : האם אטלנטה העיקשת והמפתיעה יכולה לרוץ עד לפלייאוף?

אחרי שחרורו של הק"ב הוותיק מאט ריאן (ועוד מספר שחקני מפתח) במהלך הפגרה, הציפיות באטלנטה היו לעונת מעבר מרובת הפסדים בדרך לבחירה גבוהה בדראפט. הבאתו של הק"ב הוותיק (והבינוני מאד) מרקוס מריוטה נראתה כמו חותמת ברורה להחלטה הזו – אבל אז, הקבוצה למודת האכזבות החלה לגלות סימני חיים, ואחרי שישה מחזורים נמצאת במאזן חצוי ובשוויון עם טאמפה ביי (המאכזבת) בראשות בית ה-NFC דרום החלש. בשבוע שעבר הפתיעו הפאלקונס עם ניצחון משכנע על הניינרס הגאים, בעלי יומרות האליפות. מריוטה "עומד בציפיות" (הנמוכות) בכל האמור למשחק המסירה (160 יארד למשחק, מקום 30) אך בהנהגתו משיגה הקבוצה יותר יארדים על הקרקע מאשר באוויר (165, מקום שלישי) וביחד עם הגנה שאמנם מאפשרת הרבה יארדים אך מצליחה לכפות איבודי כדור (1.7 למשחק, מקום 4) הקבוצה נשארת במשחקים ועושה חיים קשים ליריבות. אם יריבותיה לבית ימשיכו לדשדש, ייתכן אפילו שנראה אותה מתברגת לפלייאוף… דבר שגדולי האופטימיסטים באטלנטה לא העזו לחלום עליו בתחילת העונה.

סינסינטי חוזרת לאט לאט לעצמה אחרי פתיחה גרועה של העונה, כאשר ג'ו בורו וג'מאר צ'ייס מתחילים להזכיר את היכולת שהפגינו בשלהי העונה שעברה, מה שבא לידי ביטוי בניצחון על ניו אורלינס בשבוע שעבר. קו ההתקפה של הבנגלס, למרות כל החיזוקים בפגרה הוא עדיין מהגרועים בליגה (בורו ספג עד עכשיו 22 סאקים – קצב גבוה יותר מבעונה שעברה) והתקפת הריצה היא מהחלשות בליגה (89 יארד למשחק – מקום 27) אך הגנה טובה למדי (מדורגת שמינית בליגה) מאפשרת לקבוצה להיות תחרותית, כאשר כרגע מסתמן מאבק דו-ראשי (בין הבנגלס והרייבנס) על ראשות בית ה-AFC צפון.

תחזית : שתי קבוצות במאזן חצוי ובשיוויון עם מובילות הבתים שלהם – חשוב להן מאד להשיג ניצחון שני רצוף. יהיה קרב לא קל ומשחק צמוד. הגנת סינסינטי טובה יותר ותגביל את מריוטה וחבריו בעוד בורו ימשיך ביכולת הטובה שלו, כשהפאס-ראש החלש של אטלנטה (1.3 סאקים למשחק – מקום אחרון בליגה) לא יקשה עליו יותר מדי. הבנגלס ינצחו בבית בהפרש של ט"ד וישמרו על מקומם במירוץ לפלייאוף.

מחזיק תואר שחקן ההתקפה של השבוע בNFL, מרכוס מריוטה

טנסי טייטנס (3- 2) – אינדיאנפוליס קולטס (3- 2- 1),  נאשוויל, יום א 20:00

שאלת המפתח : האם מאט ריאן האמיתי הופיע סוף סוף באינדיאנפוליס?

מתחילת העונה ועד המשחק מול ג'קסונוויל בשבוע שעבר הפגין ריאן הוותיק משחק חלש ולא יציב, עם 5 ט"ד מול 7 חטיפות ורייטינג ממוצע של 82. השבוע הוא סוף סוף נראה כמו "בעל הבית" שהקבוצה ציפתה לראות כשהביאה אותו מאטלנטה בפגרה – הוא השיג 390 יארד באחוזי השלמה גבוהים, 3 ט"ד וללא חטיפות. כשהתקפת הריצה (ללא ג'ונתן טיילור הפצוע) משיגה רק 84 יארד למשחק על הקרקע (מקום 29) היא זקוקה ליכולת גבוהה ויציבה מריאן כדי להגשים את התקוות שנתלו בקבוצה לקראת העונה הנוכחית. ההגנה סבירה בסה"כ (מקום 13) וטובה בעיקר מול הריצה – כך שהכל תלוי ב"מאטי אייס" שמסוגל להוביל את הקבוצה לפלייאוף אם ימשיך ביכולת של השבוע האחרון, במיוחד כשמביאים בחשבון שהבית שהקולטס נמצאים בו (AFC דרום) הוא כנראה החלש בליגה.

טנסי חוזרת משבוע חופש שהגיע אחרי 3 ניצחונות רצופים (כולל ניצחון על הקולטס בשבוע 4). דרק הנרי משתפר ממשחק למשחק ובשני המשחקים האחרונים השיג יותר מ-100 יארד על הקרקע – וביחד איתו התקפת טנסי נראית טוב יותר, כשטנהיל נמנע מטעויות (חטיפה אחת בלבד בשלושת הניצחונות) ולמרות כמות יארדים לא גבוהה באוויר מניע היטב את ההתקפה. הגנת טנסי מצוינת מול משחק הריצה (מקום 3) אך חלשה מול משחק המסירה (מקום 29) ובשקלול שני המרכיבים, מדורגת במקום (טוב?) באמצע במרבית הפרמטרים, כשבשני המשחקים האחרונים היא ספגה 17 נקודות בכ"א, כאשר בשלושת המשחקים הקודמים היא אפשרה ליריבה 20 נקודות או יותר.

תחזית : משחק חשוב מאד במאבקי המיקום בבית הצפוף הזה. כאמור, טנסי ניצחו באינדיאנפוליס לפני 3 שבועות ואם ינצחו גם כאן זה ייתן להם מקדמה גדולה במאבק על ראשות הבית. יהיה קרב צמוד וסוער. הגנת הריצה של הקולטס תקשה על הנרי בעוד הגנת המסירה החלשה של הטייטנס לא תפריע יותר מדי לריאן, כך שהקולטס ינצחו במשחק החוץ ויעלו לראשות הבית.

וושינגטון קומנדרס (2- 4)  – גרין ביי פאקרס (3- 3), וושינגטון, ראשון 20:00

שאלת המפתח : מה עובר על ארון רוג'רס והתקפת גרין ביי?

בשנה שעברה (וגם בזו שלפניה) הייתה לגרין ביי אחת מבין 2-3 ההתקפות המסירה הטובות בליגה, ורוג'רס זכה בתואר ה-MVP תוך הצגת יכולת מצוינת. השנה התמונה שונה לחלוטין – התקפת המסירה של גרין ביי מדורגת במקום ה-16, כאשר רוג'רס עצמו מפגין רמת משחק בינונית, כשהוא לא משיג יותר מ- 255 יארד באף משחק, מייצר 9 ט"ד מול 3 חטיפות (בשנה שעברה היו לו 4 חטיפות בכל העונה!) ומשיג רייטינג בינוני של 95 (112 בעונה שעברה). זו ירידה משמעותית ברמת המשחק שלו שכבר לא ניתן להסביר רק בהיעדרו של דבונטה אדאמס (שעבר ללאס-ווגאס). רוג'רס לא בוטח בתופסים שלו, לא מוגן מספיק טוב ע"י קו ההתקפה (15 סאקים עד כה, מול 30 בכל העונה שעברה) ונראה שמשחק במוטיבציה נמוכה וחוסר ביטחון. ההגנה גם היא ירדה ביכולת (ובמיוחד נכון האמור להגנת הריצה, שהיא הגרועה בליגה) – וגרין ביי כבר בפיגור של שני משחקים מאחורי מינסוטה בראשות בית ה-NFC צפון ובסכנה ממשית להחמיץ את הפלייאוף, לראשונה מאז עונת 2018.

 הקומנדרס מתקבעים כקבוצה החלשה בבית ה-NFC מזרח המפתיע לטובה והשבוע עוד יישחקו בלי קרסון וונץ שנפצע ויוחלף ע"י טיילור היינקי. גם עם וונץ התקפת וושינגטון דורגה במקום ה-29 בליגה, כשהיא גרועה גם במסירה וגם במשחק הקרקע – ולא נראה שעם הק"ב המחליף המצב ישתפר משמעותית. ההגנה מעט טובה יותר (מקום 11, כשהיא טובה במיוחד כנגד הריצה) והקו הקדמי מייצר הרבה לחץ על הק"ב היריב (3.2 סאקים למשחק, מקןם 4) אך עם סקונדרי בינוני היא עדיין סופגת 22.5 נקודות למשחק (מקום 18) מה שלא מספיק כדי לחפות על חולשת ההתקפה (שמשיגה רק 17 נקודות למשחק – מקום 29).

תחזית : משחק התאוששות בהזמנה עבור רוג'רס וגרין ביי אחרי 2 הפסדים כואבים לקבוצות מניו יורק. הק"ב הוותיק אמנם יספוג כמה סאקים מהגנת וושינגטון אך יצליח להניע את הכדור ביעילות ולצבור מספיק נקודות כדי לגבור על היינקי, לייצר ניצחון בהפרש של כ-10 נקודות לגרין ביי ולעלות שוב למאזן חיובי, תוך שמירה על תקוות הפלייאוף בחיים.

מצפה שגרין ביי תהיה מאוד פעילה בשוק ההעברות ותשיג לו תופס, רודג'רס

קרוליינה פנת'רס (5-1)  – טמפה ביי באקנירס (3-3)  (שארלוט, ראשון 20:00)

בקרוליינה החליטו סופית לוותר על העונה, והעבירו בטרייד לסאן פרנסיסקו את הרץ והתופס המוביל של הקבוצה, כריסטיאן מקאפרי. למעשה גם בלי הטרייד שום דבר טוב לא ייצא מהעונה הזאת עבור הפנת'רס, עם הגנה והתקפה שעושות ביניהן תחרות מי גרועה יותר (ההתקפה בקצת). למאמן החדש סטיב ווילקס מצפה עבודה מרובה, ונקווה עבורו לעונה מוצלחת יותר מהעונה היחידה שהוא היה מאמן ראשי, וסיים אותה במאזן 13-3 (אריזונה 2018).

המצב בטמפה הרבה יותר טוב בהשוואה לקרוליינה, אבל יחסית לציפיות התוצאות אינן טובות כלל וכלל. ההתקפה בראשותו של טום בריידי מדורגת רק במקום ה- 20 בליגה, התקפת הריצה בכלל מדורגת אחרונה, ואף רשמה משחק של 3 יארדים בלבד מול הצ'יפס.

המשחק מול הגנת הפנת'רס המקרטעת מהווה הזדמנות פז להתקפת הריצה לצאת מהמשבר שעובר עליהם, והצפי הוא להרבה מהלכי ריצה מצידם.

נתון מעניין –  בריידי נמצא במקום הרביעי בליגה בניסיונות מסירה (247), אבל נחטף רק פעם אחת עד כה, מה שמציב אותו בבדידות מזהירה במקום הראשון באחוזי חטיפה.

תחזית – ליגת ה- NFL מראה שוב ושוב שאין כזה דבר משחק בטוח, וגם יתרון מוחץ של טמפה בכל אספקט של המשחק לא מבטיח לה ניצחון. אנחנו נלך בכל זאת על ניצחון לאורחים, והפנת'רס ימשיכו במסע לבחירה הראשונה בדראפט.

לא נראה תמונות כאלו יותר, מקאפרי במדי הפנת'רס  (צילום: catscratchreader.com)

דאלאס קאובויס (2-4)  – דטרויט ליונס (4-1) (דאלאס, ראשון 20:00)

זהו, אחרי חמישה מחזורים דאק פרסקוט חוזר מפציעת האגודל שלו, וכמה נוח שהיריבה היא אחת מקבוצות ההגנה הגרועות בליגה. פרסקוט חוזר בזמן להתקפה מדשדשת, שמשוועת ליותר יצירתיות במשחק המסירה, ולשימוש טוב יותר בטייט אנד דלטון שולץ, שפשוט לא בא לידי ביטוי העונה. הגנת הקאובויס השתפרה משנה שעברה, והיא כבר  ממוקמת במקום השלישי בליגה באי ספיגת יארדים, הרבה בזכות מיקה פרסונס, שהופך כבר בעונתו השנייה לאחד משחקני ההתקפה הטובים בליגה.

הליונס חוזרים משבוע החופש, ומי שיודע למה לצפות מהם, שיקום. אחרי אפס נקודות מול ההגנה הבינונית של הפטריוטס, גם ההתקפה לא נראית טובה כל כך, ויחד עם הגנה שהיתה ונשארה גרועה, העתיד של הליונס שוב נראה אפור משהו, לפחות העונה.

נתון מעניין – זיק אליוט עדיין ללא משחק עם מאה יארדים או יותר העונה, ובכך הוא מאריך את הרצף ל-18 משחקים שבהם הוא לא מגיע לרף ה- 100 יארדים.

תחזית –  דאלאס קבוצה טובה יותר מדטרויט, ויחד עם חזרתו של פרסקוט היא לא תשמוט את הניצחון בבית, ותמשיך במרוץ לראשות הבית המזרחי החזק.

זה שעולה וזה שיורד, פרסקוט וראש (צילום: marca.com)


ג'קסונוויל ג'אגוארס (4-2) – ניו יורק ג'איינטס (1-5) ראשון 20:00.

הג'אגוארס שהתחילו את העונה עם סוג של ניצוץ שרמז על שיפור, התדרדרו מאז לקבוצת התחתית שאנחנו מכירים בשנים האחרונות, ואתרע מזלם והם צריכים לארח את הג'אגורנאוט שהוא הניו יורק ג'איינטס של עונת 22-23. מה שיקשה עליהם עוד יותר למצוא נקודת אחיזה בקירות הבור החלקים שהם מוצאים את עצמם בו.

ניו יורק היא היום הקבוצה של סקוואן בארקלי, הרץ המוכשר, שהוא הלב הפועם של התקפת הג'איינטס, והתחיה מחדש שלו תחת בריאן דיבול אחראית במידה רבה להצלחת הקבוצה. בארקלי יאלץ לעבוד מול הגנת הריצה השלישית בטיבה בליגה, אבל יתכן שהעובדה שגם הק"ב דניאל ג'ונס מהווה איום משלים של התקפת הריצה, תקשה מדיי על החוליה.

אז הגנת המסירה הרביעית בטיבה בליגה מול טרבור לורנס. והתקפת הריצה הרביעית בטיבה בליגה מול הגנת הריצה המצויינת של ג'קסונוויל. יהיה מעניין לראות איזו תוכנית משחק מכינים לנו דאג פידרסון ובריאן דיבול.
עושה רושם שהקפיצה באיכות של הג'איינטס היא על אמת והמומנטום בהחלט לצידם. הם רק צריכים להיזהר לא להיות שאננים מדיי, כי ג'קסונוויל כבר הוכיחה שהיא יכולה להפתיע, והנצחון למאזן 1-6 אמור להיות שלהם.

מועמד למאמן השנה? בריאן דיבול

דנבר ברונקוס (4-2) – ניו יורק ג'טס (2-4) ראשון 23:05

כל פעמוני האזעקה עובדים עכשיו במייל היי כשהקבוצה ניצבת בפני עוד משבר ק"ב. מחלקת יחסי הציבור עובדת שעות נוספות ושולחת את ראסל ווילסון ימים לבקרים להרגיע את האוהדים והתקשורת כשברקע ידיעות על פציעת כתף טורדנית שאולי תורמת לביצועים הגרועים של הק"ב.
ווילסון לא ממש מרגיע כשהטקטיקה שלו לניהול המשבר מלווה בשחצנות שדיי מנכרת אותו מהקהל המקומי שתלה בו כל כך הרבה תקוות.
בינתיים דנבר הודיעו שראסל ווילסון מסופסל למשחק הזה. "הכתף"- הם אומרים. ברט ראפיאן יפתח במקומו.
והתופס ג'רי ג'ודי עובר בטרייד לרייבנס. האם הברונקוס מתחילים בבניה מחדש של ההתקפה?
לעומת זאת, הג'טס, קבוצה למודת אכזבות ומשברי ק"ב משלה, מגיעה למעמד במקום טוב מזה המון שנים.
הניצחון המפתיע והמשכנע על גרין ביי במחזור הקודם הזריק בקבוצה המון תקווה, והאמון שנתנו במאמן רוברט סאלה מתחיל להחזיר דיבידנדים.
אין שום דבר בסטטיסטיקות של הג'טס שיכול לרמוז מאיפה מגיעים הנצחונות, הם דיי במרכז הטבלה בכל קטגוריה, אבל כנראה שבמקרה הזה נצטרך לייחס את זה לאופי ורוח לחימה שהוכחו בקאמבקים אדירים, ואגרוף בבטן הרכה של וויסקונסין בשבוע שעבר.
לעומתם, דנבר מעמידה את אחת ההגנות הטובות בליגה. הגנה שמשאירה אותם במשחקים ומונעת ניקוד מהיריבות. אבל הם עובדים קשה מדיי כשההתקפה לא ממש תורמת. כמה קשה? הליינבקר אלקס סינגלטון צבר 21 תאקלים (19 סולו = שיא ליגה) בהפסד האחרון מול הצ'רג'רס.
נראה שהג'טס מצאו משהו מיוחד ברוקי בריס הול שהופך ממשחק למשחק לנשק רב מערכתי וקו ההגנה שלהם, בהובלת קוינין וויליאמס (5 סאקים), יקשה מאוד על ראסל ווילסון (אם הוא יהיה הפותח ולא ברט ריפיאן).
נראה שלא הפעם דנבר יתקנו את הבעיות בהתקפה וכנראה שנראה משחק בעל ניקוד נמוך ובו הג'טס ימשיכו במסע הקסם שלהם.

לאס ווגאס ריידרס (4-1)  – יוסטון טקסנס (1-3-1) (לאס ווגאס, ראשון 23:05)

האם העונה של הריידרס כבר אבודה? למרות המאזן הלא מעודד, הריידרס חוזרים משבוע החופש ללוח משחקים נוח יחסית בששת המחזורים הבאים, כך שעוד לא אבדה תקוותם. נתון חשוב לקבוצה הוא חזרתו של משחק הריצה בשני המשחקים האחרונים, שהביא את הניצחון מול הברונקוס והחזיק אותם בחיים מול קנזס החזקה. שיפור במשחק הריצה גם גורם לקווטרבק דרק קאר לפחות זריקות התאבדות, אחוז ההשלמה עולה וכמות החטיפות ירדה בהתאמה לאפס, אחרי ארבע שכאלו בשלושת המשחקים הראשונים. משחק ההגנה לוקה בחסר, בעיקר בכל הנוגע להגנת המסירה, שלא מפעילה מספיק לחץ על הקווטרבק, ועם 8 סאקים בלבד היא מדורגת אחת לפני אחרונה בתחום זה.

גם הטקסנס חוזרים משבוע החופש עם ניצחון בכורה העונה, רק שלהם מצפה לוח משחקים קשה, וגם היכולת לא גורמת לציפיות גבוהות. ההתקפה אינה מרשימה בלשון המעטה, ורק במשחק אחד רשמה יותר מ-20 נקודות. בהגנה המצב טוב יותר, אבל לא בהרבה, כאשר על הקרקע הטקסנס סופגים פחות ממאה יארדים רק פעם אחת השנה, לא בדיוק מתכון מומלץ לניצחונות.

נתון מעניין – מפגשים בין הריידרס לטקסנס הינם מחזה נדיר יחסית, ואחרי תריסר משחקים בלבד, המאזן כרגע הוא 4-8 לזכות הטקסנים. 

תחזית – הריידרס יתחילו את המסע להצלת העונה בניצחון על הטקסנס, אותו ישיגו על הקרקע, עם הרבה מהלכי ריצה.

זה יהיה היום שלו, הרץ האחורי ג'וש ג'ייקובס (צילום: lasvegassun.com)


סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (3-3) – קנזס סיטי ציפס (2-4) ראשון 23:25
שוב אנחנו במעמד הסופרבול מ2019 ושוב פטריק מהומס וג'ימי גארופולו ניצבים אחד מול השני, קייל שאנהאן ואנדי ריד על הקווים וזכרון המשחק ההוא טרי טרי.
אמנם הפעם זה משחק עונה רגילה אבל אבל זה לא אומר שהוא לא חשוב ביותר לשתי הקבוצות, ולא רק במעמד הסמלי.
שתי הקבוצות מוצאות את עצמן במאבקים מאזניים פנים ביתיים צמודים כשאף אחת מהן לא ממש הבדילה את עצמה מעל היריבות לבית. שתיהן מגיעות השבוע מהפסד כואב ושתיהן זקוקות לנצחון הזה.
סן פרנסיסקו חוזרת הבייתה אחרי מיני מסע במזרח, פצועה וחבולה אבל במגמת התאוששות. הם כנראה יקבלו מחדש את הרכב הליין ההתקפי הפותח שלהם. ג'ייסון וארט וג'ימי וורד כשירים לעזור בחולייה האחורית  וחוליית קו ההגנה האימתנית תקבל חזרה את ניק בוסה.
ובנוסף לנשקים הטובים שיש להם כבר בהתקפה בדמות דיבו סמואל, ג'ורג' קיטל וברנדון איוק, קריסטיאן מקקפרי, הכוכב המוכשר של קרוליינה, מגיע למפרץ. חיזוק משמעותי לחוליית הרצים שנפגעה חזק מחיידק הפציעות.
סן פרנסיסקו אמנם שילמו מחיר גבוהה (בחירת סיבוב 2,3,4 בדראפט הקרוב וסיבוב 5 בדראפט 2024) עבור רץ, אבל פוטנציאלית, ההתקפה שלהם יכולה להפוך לדבר הכי מדהים לצפייה בליגה בשנים הבאות.
אבל לקנזס כבר יש את ההתקפה שהיא הדבר הכי מדהים בליגה בשנים האחרונות והנקודה החלשה של סן פרנסיסקו, עמדת הק"ב, היא תמונת מראה אצל הצ'יפס כשפטריק מהומס הוא ההצגה הכי טובה שקיימת מאחורי הסנטר.
למקקאפרי יש פוטנציאל להיות גיים צ'ינג'ר בהתקפת סן פרנסיסקו, אבל עד שמקקאפרי ימצא את דרכו בספר המהלכים של שאנאהן, זה יספיק למהומס וקלסי להריץ את הניקוד למקום שבו התקפת סן פרנסיסקו לא תצליח להגיע.



לוס אנג'לס צ'רג'רס (2-4)  – סיאטל סיהוקס (3-3)  (לוס אנג'לס, ראשון 23:25)

אחרי שישה מחזורים, סיאטל מסתמנת כאחת מהפתעות העונה, בטח לאור אפס הציפיות טרום העונה. ההגנה עדיין מזעזעת וסופגת יארדים ונקודות למכביר, אבל ההתקפה מתגברת יפה על עזיבתו של ראסל ווילסון, עם רנסנס מאוחר של ג'ינו סמית'. הקווטרבק הוותיק, שזכה לפתוח בזכות בדיקה חיובית לקורונה של הקוורטבק הנוסף דרו לוק, מספק את עונת חייו, מוביל את הליגה כולה באחוזי השלמה וסוחב את התקפת הסיהוקס למקום 9 בצבירת נקודות.

היריבה של סמית' השבוע היא קבוצה שדווקא פתחה את הליגה עם לא מעט ציפיות, ואחרי פתיחה לא טובה הדברים מתחילים להסתדר עבורה, רק שזה לא בא בקלות. משחק הריצה לא מצליח להתייצב, ההגנה מאוד מתקשה, ורק התקפת המסירה בניצוחו של ג'סטין הרברט שומרת על רמה גבוהה. לא בטוח שזה יספיק למשחקים הקשים שעוד מצפים לצ'רג'רס בהמשך הדרך.

נתון מעניין – שתי הקבוצות עדיין לא ניצחו העונה יריבה בעלת מאזן חיובי.

תחזית –  לסיאטל אין כרגע כלים לעצור את התקפת לוס אנג'לס, לא באוויר ולא על הקרקע. לצ'רג'רס לעומת זאת יש את הכלים, ולמרות יכולת לא משכנעת הם יצליחו לעבור את משוכת הסיהוקס וישיגו ניצחון חשוב מאוד.

מוביל את הליגה בניסיונות מסירה, הרברט (צילום: larrybrownsports.com)

מיאמי דולפינס (3-3)  – פיטסבורג סטילרס (4-2)  (מיאמי, שני 03:20)

בשעה טובה טואה טגווילואה חוזר לעמדת הקווטרבק הפותח של מיאמי, לאחר פגיעת הראש המפחידה שלו. איתו הדולפינס בלתי מנוצחים, בלעדיו הם רושמים רק הפסדים, נתון המוכיח את חשיבותו הקריטית לשיטת משחקם. פקטור נוסף לחשיבותו של טואה הוא משחק ריצה מוגבל מאוד, שנמצא כרגע במקום ה-30 בליגה בצבירת יארדים על הקרקע. בהגנה המצב מתהפך, והגנת הריצה טובה בהרבה מהגנת המסירה, שלא מצליחה לייצר מספיק לחץ בקו הקדמי, ורושמת רק חטיפה אחת בלבד, מקום אחרון בליגה.

הסטילרס היו בקצב לרשום את המאזן הגרוע ביותר במילניום הזה, אבל הכבוד והגאווה של המועדון המפואר הזה מביאים אותם לניצחון מפתיע על הבאקנירס החזקים, שבוע אחרי תבוסה משפילה לבילס. בפיטסבורג ימשיכו לפתוח עם הקווטרבק הרוקי קני פיקט, שיצפה לעזרה מהרץ האחורי נג'י האריס, שלא מזכיר במאום את עונת הרוקי בשנה שעברה.

הגנת הפלדות סובלת קשות מחסרונו של טי ג'יי וואט עקב פציעה, ולמשחק מול הדולפינס גם הסייפטי המצטיין מינקה פיצפטריק כנראה ייעדר עקב פציעת ברך, בשורות לא משמחות להגנה שגם כך חווה ירידה חדה ביכולת העונה.

נתון מעניין – הבית המזרחי של ה- AFC הוא היחידי בליגה ללא קבוצה במאזן שלילי.

תחזית – מיאמי עם טואה זה סיפור אחר לגמרי, והיא אמורה וצריכה לנצח את הסטילרס. רק שישמור על עצמו.

יחייך שוב בתום המשחק? טגווילואה (צילום: fivethirtyeight.com)

ניו אינגלנד פטריוטס (3- 3) – שיקגו ברס (2- 4), פוקסבורו, הלילה בין שני לשלישי 03:15

שאלת המפתח : האם ביילי זאפה (ולא מאק ג'ונס) הוא ק"ב העתיד של ניו אינגלנד?

מאק ג'ונס גויס בסיבוב הראשון של דראפט 2021 במטרה להפוך לק"ב של הפטריוטס בעידן שאחרי טום בריידי. לאחר עונה ראשונה סבירה בה הצליח להוביל את הקבוצה לפלייאוף אך גם לחשוף מגבלות בעיקר ביכולת האילתור והמסירות הארוכות, הארגון האמין שהא מיועד לעשות צעד גדול קדימה בעונתו השניה. תחילת העונה היתה רחוקה מלהיות מוצלחת – בשלושת המשחקים בהם הופיע עד שנפצע, הוא השיג 2 ט"ד מול 5 חטיפות, רייטינג נמוך של 76 ומאזן 1- 2. כשנפצע החליף אותו אנדי דלטון הוותיק אך גם הוא מיהר להיפצע וכשהחליף אותו הק"ב השלישי, הרוקי ביילי זאפה (שנבחר בסיבוב הרביעי) קיוו הפטריוטס רק להישאר על הרגליים ולא לחטוף תבוסות מביכות מדי עד שג'ונס יחזור. אבל אז קרה משהו מפתיע – זאפה הפגין יכולת משחק מצוינת, הוא השיג עד כה (בפחות מ 3 משחקים) 600 יארד באחוזי השלמה של 72%, 4 ט"ד מול חטיפה אחת, רייטינג של 111 ובשני המשחקים בהם פתח, הקבוצה ניצחה. כשמאק ג'ונס עומד לחזור, נשאלת השאלה בבוסטון – מי מהשניים הוא הק"ב הטוב יותר? ההחלטה בנושא עשויה להכריע את גורל העונה של הפטריוטס, שמקווים להשתחל לפלייאוף דרך הווילד-קארד (אליפות בית ה-AFC מזרח מובטחת לבפאלו). ההגנה משתפרת ממשחק למשחק (מדורגת שביעית) ותעזור ככל יכולתה אך כדי להיות תחרותית הקבוצה צריכה ק"ב יציב, בטוח ויעיל כדי להניע את ההתקפה של בליצ'ק – בין אם זה יהיה ג'ונס או זאפה.

שיקגו לא תהיה בפלייאוף, וזו לא תהיה הפתעה או אכזבה אפילו לאוהדים המסורים ביותר בעיר הרוחות. כל מה שהם רוצים לראות זו התקדמות ויכולת מכובדת. הק"ב ג'סטין פילדס מצליח להשיג יארדים על הקרקע (47 למשחק) אך פחות מצליח באוויר (רק 145 יארד למשחק, באחוזי השלמה נמוכים ו-4 ט"ד מול 5 חטיפות), גם בשל קו קדמי שביר ותופסים לא מספיק טובים. אי לכך, התקפת הקבוצה מדורגת במקום ה-31 בליגה עם 15.5 נקודות למשחק בלבד. ההגנה עושה ככל יכולתה וסופגת פחות מ-20 נקודות למשחק, אך זה כמובן לא מספיק והקבוצה סופרת כבר שלושה הפסדים רצופים ומתחרה בדטרויט על תפקיד הקבוצה הגרועה בבית ה-NFC צפון.

תחזית :  כנראה (לא בטוח) שזאפה יפתח גם השבוע ואם כך – שיקגו לא תהיה זו שתעצור אותו. ניו אינגלנד ישימו על הלוח לפחות 24 נקודות (כמו ב-4 המשחקים האחרונים) ואילו מול ההגנה החזקה של ניו אינגלנד שיקגו לא תתעלה על ממוצע הנקודות שלה (15.5, כזכור). ניצחון ביתי קל לפטריוטס.



לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. תודה רבה, יופי של הכנה למחזור בלי יותר מידי משחקים מפוצצים.
    הבטן של הליגה השנה ענקית ולהערכתי זה יימשך ככה עד סוף העונה, יהיו המון קבוצות סביב מאזן חצוי, גם אין בקושי נמושות מוחלטות (אולי רק קרוליינה, שיקגו, יוסטון והרדסקינס).
    בתור איגל, כיף לשבת בפסגת הבית והליגה וזה יישאר כך לא משנה מה יהיו התוצאות היום.
    דאלאס לא ילקקו דבש היום, דטרויט לוחמת ודאק הבינוני לא שיחק חודש ולא יהיה קרוב לקצב משחק.
    אטלנטה יכולים להפתיע בסינסי וגרין ביי אמורים לנצח בקלות.
    שבוע מקסים לכולם, אין על הNFL

  2. קשה קשה פוטבול. שום דבר לא ניתן להבין ממה שקורה בדירוגים, אבל זה שליש עונה! אז נכון שעוד 4-5 ניצחונות או הפסדים ומי שנראה מוביל יהפוך לתחתית ומי שבתחתית יהפוך למוביל, אבל עדיין, שליש עונה. אני חושב שאפשר להצביע על מגמות, הצ׳יפס הם שוב a force to be reckoned with, בריידי היה צריך להשאר בבית ולעבוד על הזוגיות שלו, טרבור לורנס הולך להעביר עוד עונה אבודה בפח הזבל, ולרייבנס אין הגנה. מעבר לזה? לך תדע מה בדיוק קורה שמה בגרין ביי, הג׳איינטס עדיין לא הוכיחו שום דבר (וגם הג׳טס לא, אבל במקרה שלהם חובת ההוכחה פחותה כי נקודת הפתיחה פחותה) ולאף אחד אין מושג מה יהיה במיאמי. אני גם ממשיך לייחל להתעוררות בבירות הראסט בלט, פיטסבורג, קליבלנד ודטרויט, אבל נראה שבבאפלו נתנחם.

  3. המעבר של ג'ודי לרייבנס לא תפס מספיק כותרות בעיני, משני הצדדים – ג'ודי נחשב תופס העתיד של הרייבנס שהשקיעו בו לדעתי בחירת סיבוב ראשון או שני בדראפט רסיברים עמוק מאוד לפני שנתיים בלבד, וכבר עובר בטרייד? מעניין מה קרה שם, כי הוא תופס טוב שאני מאוד מחזיק ממנו שיכול לחלוטין לתפוס את משבצת מס' 1 של הרייבנס אחרי שהוליווד בראון עזב ואין ממש תופסים ראויים ללמאר. מוזרה מאוד ההתנהלות, אני מניח שזה קשור לווילסון, לאכזבה ממנו וליחסים העכורים בחדר ההלבשה – אבל אני לא באמת יודע. חיזוק טוב מאוד לרייבנס, כאשר ה-AFC צפון כולל גלריית תופסים לא רעה בכלל.
    בנגאלס – יאללה, הגיע הזמן להתעורר מהסופרבול הנגאובר – גם שלי – ולתפוס את ההובלה בבית שמסתמן כחלש מהצפוי, בטח לאור העונה הקודמת (אז עד מחזור 15 לא הייתה אף קבוצה עם מאזן שלילי)
    תודה על הסיקור המעולה, תענוג לפתוח איתו ככה שבוע

    1. לא ראיתי אישור רשמי למעבר של ג'ודי מהברונקוס לרייבנס (אני אוהד הרייבנס ובדקתי בקבוצות שלנו) גם האתרים המובילים מדברים רק שהברונקוס מקפלים את העונה והוא ואחרים ברשימת המועמדים לטרייד , ודרך אגב ראסל (הטבח לשעבר ) לא משחק היום.

      ג'ודי לרייבנס זה חיזוק משמעותי ויש לו עוד 3 עונות בחוזה הרוקי שלו .

  4. בריידי היה צריך להישאר בבית עם ג'יזל. כם רוג'רס מסריח המגרש ולקבל חזק בראש מ2 קבוצות כה גרועות שבוע אחרי שבוע זה באמת בושה.

  5. מי שממנה את טוד בולס למאמן שלא יתפלא שהקבוצה שלו בזבל
    ג'רי ג'ודי לא עבר בשום טרייד, לא יודע מאיפה הבאתם את הסיפור הזה שיחק היום נגד הג'טס

כתיבת תגובה

סגירת תפריט