^{אהלן חברים, כתבה ראשונה שלי לאתר hoops וכמובן שאני מתרגש להצטרף לצוות התותחים כאן. אני מקווה להביא עבורכם עוד תכנים רבים על כדורסל החיים בסן פרנסיסקו ובעיקר על הגולדן סטייס ווריורס. את ההיכרות איתי כבר עשיתם בכתבה על מצעד האליפות שסיקר שגב, אגב אני זה שהזמין את החומוס היותר שווה. כאוהד גולדן סטייט וכמי שגר בעיר כ-7 שנים אני מקווה להביא לכם את החוויות שלי מכאן יחד עם תחושות המקומיים, מהאוהדים השרופים עד אלו שלא מכירים שחקן אבל נתפסו להייפ המטורף שנוצר כאן בעקבות שנות הזהב של הפריינצ׳ייז.}

עונת הכדורסל 21-22 לא יכלה להיות יותר מושלמת עבורי! עונה שבה חזרו שני אלופות ישנות חדשות, והוכיחו שהם כאן להישאר. כמי שגדל ושיחק בנוער של הפועל חולון, ומאז 2016 גר בסן פרן(סיסקו), אפשר להגיד שהשנה אלוהי הכדורסל ממש חייכו אלי. בדומה למסי בברצלונה, כולנו אוהדים של הווריורס וכמובן הכי חשוב לנו לזכות בתארים קבוצתיים, אך גם לא תמצא כאן אחד שלא פשוט שרופים על סטף קרי וקליי תומפסון, וכמה שהיינו צמאים להצלחה שלה זכו העונה, כזו שהשתיקה את כל המבקרים. קלי חזר אחרי מעל 1000 ימים מחוץ למגרשים, וסטף אחרי עונה שבה שבר את שיא השלשות במשחק אולסטארס, שבו קטף את תואר האמויפי. באותה עונה שבה הגיע למדיסון סקוור גארדן ובמכה של עולם הכדורסל שבר שיא בלתי נתפס והפך לשחקן עם הכי הרבה שלשות פ**קינג אבר! וכמובן, הקינוח הכי מתוק לעונה המטורפת הזו, הפעם הטבעת רשומה על שמו, FMVP. אז… what are they gonna say now!?

ההנגובר (והפנס בעין)

אבל אחרי כל high, פגרת הקיץ הגיעה ואיתה גם הירידה אל הקרקע. כל זה עוד לפני הבוקס שאליו התעוררנו בשבוע האחרון, על זה עוד אכתוב בנפרד, אך רק אגיד שכרגע אין אוהד כאן שלא מרגיש קצת זעזוע מוח מהסרטון שדלף. הנגובר של עזיבות כואבות של שחקנים שלמדנו לאהוב במשך השנה האחרונה. הכי כואבת מכולם לפי כל אוהד שפגשתי כאן היא העזיבה של גרי פייטון ה-2. את הסיפור שלו העונה אם היה כותב תסריטאי היו אומרים לו לכתוב משהו טיפה יותר מציאותי. אחד מתגליות העונה, שכלל לא היה אמור לשחק ב NBA והתחיל אותה כנער מים. את הסוף כולם מכירים, GP2 סיים כשחקן רוטציה משמעותי, מאהובי הקהל, אתלט מהמלהיבים ביותר בליגה. עונה שהסתיימה עם טבעת וחוזה של 29 מליון. גם העזיבה של אוטו פורטר ג׳וניור התקבלה כאן קשה, הקהל ממש אהב אותו. אוטו היה זה שמרים את הקבוצה ברגעים שכלום לא הולך, אם זה בקליעה, בריבאונד או מהלך הגנתי חשוב. מסתבר גם שחבר שלי למד איתו בג׳ורג׳טאון וכבר מאז הוא היה בחור מגניב. העזיבה של ביאליצה גם כן לא קלה, הוא הביא גובה לקבוצה נמוכה תוך כדי קליעה באחוזים גבוהים מה downtown ובניגוד להרבה גבוהים שעברו כאן ולא הצליחו הוא התאים מאוד לשיטה. טוסקנו אנדרסון, ודמיאן לי, שגם אם לא תרמו רבות על המגרש, הקהל כמו השחקנים ראו בהם חלק בלתי נפרד מהתרבות של הווריורס בחדר הלבשה ועל המגרש. עוד עזב צ׳יוזה, שהאמת לא אבדה גדולה. וסימן השאלה סביב איגודלה, שהאם החליט בדקה ה-90 שיש לו עוד עונה אחת לתת, אבל לאחר וכמעט ולא היה כשיר לשחק בעונה החולפת, קשה לדעת האם יהיה בריא ויעמוד לראשות הקבוצה מעבר ללהיות שחקן מאמן וחבר לחדר ההלבשה. 

העולם שייך לצעירים

אז הכיוון ברור, הגיע הזמן לתת את הבמה לצעירים. רשימת הרוקיז השנה התארכה בעוד ארבעה ואף אחד מהם לא יתפתח ויתרום לשאיפות האליפות או יעזור לבניית העתיד מלשבת על הספספל. וכעת נשאלת השאלה, האם עיר במשבר זהות, עם הגירה שלילית מהגבוהות בארה״ב בעקבות העבודה מרחוק, יוקר המחייה, גלי הפיטורים בעמק הסיליקות, וביטחון אישי ירוד, יכולה לעשות את את הבלתי יאומן ולמרות כל העזיבות, לחזור השנה לטופ. האם back2back זה פנטזיה בשנה שבה נראה שההנהלה הולכת לעונה ״פיננסית״ של פיתוח הסגל לקראת השנים הבאות. 

אז התוכנית הייתה ונשארה ברורה, להיות תחרותיים כל שנה, לזכות עכשיו, וגם לפתח את הדור הבא. האם סטיב קר יכול והווריורס יכולים לעבור את הפרנצ'יז של סן אנטוניו ופופוביץ', והאם יעשו זאת עוד השנה? הדעה הרווחת כאן היא שהעונה הנוכחית תקום ותיפול בעיקר על הצעירים. יש הייפ מטורף בכל שיחת עבודה שבה בחדר (הוירטואלי) יש לפחות שני אוהדי כדורסל. 

אז את מי נראה העונה ממלא את הנעלים הגדולות של אלו שעזבו, והאם יש סיכוי לפריצה של אחד הפרוספקטים? בואו נבדוק 

ג׳יימס וויזמן

היוניקורן של הלוחמים המתנשא לגובה 2.1 הגיע בכדי להיות גבוה שמתאים באופן מושלם לשיטה של גולדן סטייט.  איום לוב שהוא גם אופציה לפיק אנד פופ עם קליעה ל3 שעבור קבוצה שזכתה ב 4 אליפויות בהרכב נמוך זה נשמע כמו נשק יום הדין. הסנטר יחל העונה את עונתו השלישית לאחר שבשנתים הראשונות בליגה הוא בעיקר נאבק בפציעות ולא צבר מספיק ניסיון. כעת, הוא הסימן שאלה הכי גדול בסגל של הזהובים. עונת פריצה אכן תהפוך את גולדן סטייט לאחת הפייבוריטיות שוב, אך לעומת זאת מתחילים להישמע כבר קולות על טרייד מהיר עוד לפני שיתבהר לכולם שהוא באסט. לאחר הניצוצות שהראה בליגת הקיץ, התקווה שהוא יצליח להישאר בריא, לצבור ניסיון על הפרקט ולהגיע מוכן לפלייאוף כשחקן רוטציה. וויזמן כבר נראה הרבה יותר בוגר בהגנה וכעת אם יתחבר עם החבר׳ה המחליפים הוא יכול להתמודד אפילו על השחקן ה-6 של העונה. 

האומנם וויזמן מתוכנן לשחק בעיקר עם ההרכב השני, אך אני מאמין שיהיו לו דקות משחק רבות עם ההרכב הראשון ואולי גם יפתח במשחקים שבהם יש מצא׳פים שהוורויורס ירצו בהם גובה. אם וויזמן ימשיך להתחזק פיזית וישאר בריא, אני מעריך שהוא יביא העונה עונת פריצה, ואיתו אפשר להאמין שהשמים הם הגבול!

ג׳ונתן קמינגה

לאחר עונת רוקי בכלל לא רעה שהתחילה בסטנה קרוז המשיכה עם דקות משמעותיות בליגה הסדירה והסתיימה בפלייאוף עם אחלה סטטיסטיקות בעיקר בגרבג׳ טיים. אפשר להגיד שקמינגה הוא רוקי מלהיב אתלט ועם תקרה מאוד גבוהה. במהלך העונה הוא הראה שיפור בקליעה אך דווקא בליגת הקיץ הביא תצוגת נפל מול הניקס וגרם להמון להרים גבה על רמת המחויבות שלו, כולל דרימונד גרין שהגיב על כך בפודקאסט שלו. ואם זה לא הספיק סטיבן איי סמית׳ גם כן בשידור חי הרים גבה מאוד עבה כלפי הרוקי בן ה19. אז האם קמינגה שבע כבר באליפות הראשונה שלו, האם הראש שלו בשמים והוא ינחת לפני העונה או האם יהווה בעיה בחדר ההלבשה? בגולדן סטייט הגישה והשיטה הם מה שמובילים ולכן אני מאמין שדריימון גרין ואיגודלה בצורה כזו או אחרת יורידו אותו חזרה לארץ

אני מעריך שקמינגה יוכיח לכולם שהוא היה צריך להיבחר מעל הבחירה השביעית, השנה הוא יקבל במה ומקום של קבע ולדעתי הוא יוביל יחד עם פול את ההתקפה בהרכב השני.

מוזס מודי

האמת, כל עוד מודי יהיה בריא אנחנו יודעים פחות או יותר מה נקבל ממנו. התקרה של מודי האומנם לא נראית ממש גבוה (מצד שני אמרו זאת גם על ג׳ורדן פול) אך הרצפה שלו גם לא נמוכה מדי. שחקן עם קליעה טובה וזריקה שנראית פשוט טוב, יחד עם מוטת ידים ארוכה ופלג גוף עליון מסיבי. הוא לא קוואי אבל מזכיר טיפה בתכונות הפיזיות. 

מודי מרגיש נכון להיום כשחקן המוכן ביותר לליגה מכל הצעירים. אני מאמין שבזכות ההגנה שלו, במידה וישפר את ראית המשחק שלו יותר, ויהיה עקבי באחוזים, הוא יראה הרבה דקות במיוחד בתחילת העונה.

פטריק בולדן ג׳וניור

המון הייפ היה ב bay על הבחירה ה28. רבים סבורים שזאת הגנבה הכי גדולה מאז ג׳ורדן פול וכנראה שגם יותר. אני לא יודע אם זה אכן יתממש אבל פטריק בהחלט היה צפוי להיות בחירת lottery כשגויס לקולג׳, אך פציעות ושנה לא טובה שלו לפני הדראפט דרדרה אותו עד נועלי הסיבוב הראשון. לבולדן יש לו מכניקה מצוינת לזריקה ושחרור גבוה של הכדור, ויחד עם הגובה שלו יאפשרו לו לקלוע מעל הרבה שומרים. בנוסף הוא שחקן הגנה ורסטילי וכיום זה שם המשחק. כנראה הסיבה העיקרית שהוא נבחר ע״י גולדן סטייט פרט לכישרון הרב שלו היא היכולת שלו לנוע בלי כדור, דבר שיאפשר לו להשתלב טוב בשיטה.

אני מעריך שבתחילת העונה הוא ישחק בעיקר בסטנה קרוז ולקראת סוף העונה יקבל יותר דקות, אל השנה קשה יהיה לצפות ממנו לתרומה משמעותית.

בנוסף הווריורס צירפו השנה גם את ריאן רולינס, גי סאנטוס וטיי ג׳רום שיוכלו להשתלב ברוטציה דרך ה G League או חלילה אם יהיו פציעות. 

מילות סיכום

האליפות האחרונה הורידה את כל הספקות לספקנים והשתיקה את כל המצקצקים. ובכל זאת, אין לי ספק שהווריורס השנה יבואו רעבים, זה רעב אחר כמו שמסביר סטף קרי, זה רעב של אלופים. גרין דיבר על כך שהם מודעים לכך שאין להם הרבה שנים עוד להמשיך ולנסות, ויודעים שהחלון מתחיל להיסגר, אז איך אפשר לא להיות רעב?!. אך השנה ביחד עם כל הרעב, המועדון וצוות האימון יאלצו להשקיע המון בפיתוח הצעירים, וכנראה שבכך ישלמו מס עם כמות הפסדים שלדעתי אף תמנע מהם את המקום הראשון או השני. אין עדיין קבוצה שפיצחה את הנוסחה של win now תוך כדי build the future, אך אם יש אירגון שיכול לפצח את השיטה הזו, נכון להיום זה הווריורס. ולפי מחירי הכרטיסים השנה, הקהל בהחלט חזר להאמין שאפשר וצריך להגיע גם השנה עד הסוף!