האולם שייך לצעירים – פריוויו יוסטון רוקטס לעונת 2023 / הגולש Bobby

האולם שייך לצעירים – פריוויו יוסטון רוקטס לעונת 2023 / הגולש Bobby

אמל"ק

הקבוצה החלשה ביותר בעונה החולפת, 2022, שהסתפקה ב-20 ניצחונות לעומת 62 הפסדים, חוזרת לעונת 2023. הצפי הוא שגם העונה יוסטון תהיה בין החלשות בליגה. אולי לא החלשה ביותר, אבל אין מה לדבר על פלייאוף או פליי-אין.

למה? הסיבה העיקרית היא 41 מיליון $. יש תקרת שכר בליגה, נכון? (123.6 מיליון $ במקרה של העונה הקרובה). עכשיו תחתכו מהתקרה 41 מיליון $, מה שנותר מהחוזה הנחתך של ג'ון וול, ולכו תבנו סגל… לא פשוט נכון?

רוב הסגל רווי בשחקנים עם חלב על השפתיים – רוקיז / סופומורז / שנה שלישית, והשחקנים המנוסים בסגל הם לא אחרים מאריק גורדון, דרק פייבורס, מו הארקלס ובובאן מריאנוביץ', ברור שאי אפשר לצאת עם הסגל הזה למלחמה.

אז מה יהיה העונה? לא הרבה יותר מה-20 ניצחונות של העונה החולפת, אבל היי! לפחות ביי-אאוט לחוזה המכביד של ג'ון וול פינה כ-7 מיליון $ מהתקרה (לא להאמין… מישהו התחלק שם על הראש בהנהלת הקליפרס). כמו כן, בוצעו מספר מהלכים בסגל הקבוצה, שהכיוון שלהם בהחלט חיובי ונועדו לענות על כמה חולשות מהותיות שהיו בו בשנה שעברה.

הסגל

הצטרפו

בדראפט – ג'בארי סמית' ג'וניור (בחירה מס' 3), טרי איסון (17), וטיי.טיי וושינגטון (29).

בטריידים – בובאן מריאנוביץ' מדאלאס; דריק פייבורס, מו הארקלס, ותיאו מאלדון מאוקלהומה.

עזבו

ג'ון וול, כריסטיאן ווד בטרייד לדאלאס, דניס שרודר שחתם בלייקרס, ובטרייד לאוקלהומה – מרקיז כריס, סטרלינג בראון, טריי בורק ודייויד נואבה.  

המאמן

סטפן סילאס, שיתחיל שנה שלישית בקבוצה. ב-2 העונות החולפות הקבוצה תחתיו רשמה 37 ניצחונות לעומת 117 הפסדים שהם 24% הצלחה. אאוצ'. מצד שני, אם המטרה היא טנקינג, אנחנו ב-76% הצלחה, שזה מרשים ביותר 😊

ניתוח הסגל

סך-הכול, בהתחשב בכך שג'ון וול כלל לא שיחק בעונה שעברה, השינוי העיקרי בסגל הוא בעמדת הסנטר הפותח ובעמדות הפורוורד.

סנטר

כריסטיאן ווד, שהוטרד לדאלאס נתן תפוקה התקפית מכובדת בשנתיים שלו בקבוצה, והוכיח שהוא בהחלט סנטר פותח לגיטימי בליגה, אבל לא שחקן פרנצ'ייז שצריך לבנות סביבו. יש שיגידו שהוא הלך "בחינם". לדעתי האישית, בשביל להשיג תמורה ראויה עבור ווד, המנג'ר רפאל סטון צריך היה לשווק אותו הרבה יותר מוקדם. עם שנה אחת בלבד בחוזה, ואחרי 2 עונות בהן, אם רצה או לא, ווד היה הסנטר הפותח של הקבוצה החלשה בליגה, הערך שלו, מה לעשות, ירד.

לדעתי האישית אלפרן שאנגון הראה הרבה ניצוצות בעונת הרוקי שלו, עם ממוצעים של 9.6 נק', 5.5 ריב' ו-2.6 אסיסטים למשחק בפחות מ-21 דקות לערב. מה הבעיה? הטורקי גם הרבה לאבד כדורים (2 למשחק) ולעשות עבירות (3 למשחק), אבל חשוב לזכור שמדובר על ילד שחגג 20 רק בקיץ האחרון, ושהמובס שלו בצבע מרשימים ביותר. אני חושב שימלא בצורה משביעת רצון את העמדה.

פייבורס/מריאנוביץ'/פרננדו יספקו הגנה מהספסל, כאשר פייבורס ופרננדו גם מתאימים לשחק לצד שאנגון במידה וסילאס מעוניין בהרכב יותר גבוה (אבל פחות מרווח).

לסיכום, יוסטון אולי ישיגו פחות נקודות בטוחות בצבע, מנגד ההגנה על הצבע מעט התחזקה, וסה"כ השינוי הוא חיובי.

פורוורד

השינוי המהותי בסגל, לדעתי, הגיע מהדראפט – ג'בארי סמית' וטרי איסון ("ברי וטרי" אם תרצו) יאיישו את עמדות הפורוורד, שהיו דיי מיותמות מ"פורוורד" אמיתי בעונה האחרונה.

להן השוואה בין הסגל של יוסטון בפתיחת העונה הקרובה (מימין) ובעונה הקודמת (משמאל). שחקנים מעל 2 מטר מודגשים בצהוב.

קל לראות שהשנה יהיו 8 כאלה לעומת 5 בלבד בעונה שעברה, כאשר ה-5 כללו את ת'ייס שהוטרד בדד-ליין ובכל מקרה לא הרבה לשחק, את פרננדו שהגיע רק בדד-ליין, ואת גארובה שכמעט לא ראה פרקט.

בעונה החולפת לא היה בקבוצה פורוורד מעל 2 מטר, למעט גארובה. בתחילת העונה סילאס ניסה מדיי פעם לשחק עם שאנגון או דניאל ת'יס לצד ווד, אבל זה פשוט לא עבד – אף אחד מהשלושה לא באמת מתאים לשחק ב-4, ולכן ההרכב כלל את ווד/שאנגן, לצד 4 גארדים, אפילו אם חלקם היו רשומים כ"SF".

בעונה הקרובה, לעומת זאת, הסגל כן כולל פורוורדים מעל 2 מטר, ואפילו כאלה שיודעים לקלוע, לא רק גארובה…לסמית' פוטנציאל התקפי גבוה (6’10” עם קליעה טובה). גם איסון לא פראייר בצד ההתקפי, ובינתיים בליגת הקיץ ובפרה-סיזון הוא אף נראה חד יותר מסמית' בהתקפה. בהנחה שסמית' ואיסון יצליחו לפחות להגיע ל"רצפה" שלהם, הרי שמדובר בפורוורדים שמסוגלים לשמור את עמדות 2 עד 4 ולהפריע גם ל-5.  לכן, כל עוד ברי וטרי יבססו את מעמדם ברוטציה, תהיה לסילאס אפשרות וגמישות לשחק עם הרכבים פחות אנדר-סייזד מבעונה שעברה, מה שבעיקר היה חסר בהגנה (שהייתה הגרועה ביותר בליגה).

האם בהכרח עוד "גובה" יפתור את הבעיות? לדעתי כן, מאחר ויוסטון היו קבוצת הריבאונד החלשה בליגה, עם 42 ריבאונדים בלבד למשחק. אני משוכנע שעם יותר מגבוה אחד בלבד על הפרקט, תחום הריבאונד ישתפר, ובכלל ההגנה תשתפר בזכות שחקן ארוך נוסף שיוכל להפריע לזריקות ולמסירות של שחקני היריבה, לבוא לעזרה בצבע ולחפות על הסנטר.

גארד

ג'יילן גרין היה בשנה שעברה הרוקי הבכיר בקבוצה ורשם 17.3 נק' למשחק ב-50% אפקטיבי מהשדה (34% מהשלוש ב-6.8 ניסיונות בממוצע). בלט אצלו השיפור ככל שהעונה התקדמה, קצת בדומה לאדוארדס ממיניסוטה בעונת הרוקי, גם אם פחות מובהק. אני מקווה מאוד שהוא ימשיך מהמקום בו הוא עצר, ולא יהיה הססן כמו בתחילת העונה הקודמת.

קווין פורטר ג'וניור הוא טראבל-מייקר לא קטן, ולא ברור שהוא שחקן טוב מספיק על מנת על מנת לפצות על כך. ממוצעים של 15.6 נקודות למשחק עם 37% מה-3, ו-6.2 אסיסטים למשחק אבל על 3.1 איבודים ו-USG של 24 הם אולי לא נתונים רעים מדי לילד בתחילת שנות ה-20 לחייו, אבל הם כן מרמזים על בול-האגר. היתרון הוא שהקומבו גארד הזה נמצא בשנה האחרונה לחוזה שלו. אם הוא רוצה לקבל חוזה ראוי בעונה הבאה, בין אם מיוסטון או מכל קבוצה אחרת, הוא יהיה חייב גם להוכיח את עצמו על הפרקט, וגם לשמור על שקט תעשייתי בחדר ההלבשה.

מה עדיין חסר ברוסטר? חדי העין יבחינו בהיעדר רכז טהור. אמנם שמתי את כל הגארדים בקטגוריה אחת, אבל האמת היא שאולי מלבד טיי.טיי הרוקי ומאלדון שהגיע בטרייד, וסביר להניח ששניהם לא יזכו להרבה דקות, הגארדים בקבוצה הם במקרה הטוב קומבו-גארדס (פורטר ג'וניור, כריסטופר וניקס) או SG קלאסיים (גרין וגורדון).

על כן, האתגר של סילאס ושאר הצוות המקצועי יהיה "לגרום לזה לעבוד", ולהנחיל לכלל שחקני הסגל מיומנות של הנעת כדור. את הרכז המוביל לעתיד יוסטון יחפשו כנראה בקיץ הבא – בין אם בדראפט ובין אם בפרי-אייג'נסי.

ענייני שכר

חוזים מובטחים – בתום העונה יוסטון ישתחררו סופית מהחוזה של וול, חוזה שכאמור התגלגל מווסטברוק ומכריס פול לפניו. בנוסף נותרו ליוסטון 2 עונות מובטחות לאריק גורדון (20 מיליון לעונה). פורטר ג'וניור, כאמור, בשנה האחרונה לחוזה, וכמוהו גם פייבורס, הארקלס ומריאנוביץ' הוותיקים.

כלומר כרגע, עונת 24/25 נקייה מחוזים מובטחים מלבד שחקנים בחוזה רוקי , והחוזה של גריסון מת'יוז, שיסתיים ב-2025 והוא רק 2 מיליון לעונה. יוסטון יצטרכו להתחיל לחשוב לאיזה שחקן בחוזה רוקי הם רוצים לתת הארכה בסכום גבוה, ואיזה השחקנים לא בתוכניות לטווח ארוך.

אבל חשוב יותר – העונה יוסטון חייבים להתחיל להראות ניצוצות פוטנציאל ולא רק shit shows כמו שהיה ב-2 העונות האחרונות, כדי שיוכלו למשוך שחקנים חופשיים איכותיים ומנוסים שירצו לשחק לצד גרין, סמית' ושאר הפרוספקטים שמתפתחים שם.

במקביל אפשר לקוות שפייברוס והארקלס (שעבר חוויית "לוק רידנאור" בקיץ), בגילאים 31 ו-29 בהתאמה, יעשו מאמץ בפן האישי, על-מנת להבטיח לעצמם חוזה יפה בקיץ הבא – עדיין יש להם עוד כמה שנים טובות לתת.גם אם ישחקו ללא חשק, בכל מקרה החוזה הנגמר שלהם יהיה קלף טוב לטריידים.

לסיכום, הסגל אולי לא חווה טלטלה משמעותית אבל כן שופץ ברוב המקומות הנכונים, ומכיוון שכאמור כבר בקיץ הקרוב יוסטון יהיו בעמדה בה יוכלו לחזר אחרי שמות חמים בשוק השחקנים החופשי, צריך להתייחס לנקודה אחת נוספת

תחרותיות – אנא חזרי

בתחילת העונה שעברה לא היה לי ספק שיוסטון יהיו בין החלשות שבליגה. הייתי גם מוכן לקבל את זה שיהיו הכי חלשים, ב-ה' הידיעה, מה שאכן קרה. אבל מה שלאורך כל העונה הציק לי, זה התחושה שיוסטון מפסידים בקלות רבה מדי. היו חסרים לי המשחקים עליהם אפשר היה להגיד "אוקיי, זה היה הפסד מכובד. יוסטון היו יריב טוב והקיזו דם ליריבה, אבל פשוט לא מספיק טובים לניצחון". במרבית ההפסדים שחזיתי בהם, אפשר היה להבין שהמשחק אבוד כבר בירידה למחצית.

במקביל 3 הנמושות האחרות בליגה – דטרויט, אורלנדו ואוקלהומה – כן נתנו לי תחושה של מפסידות "קשוחות" יותר, כלומר כאלה שהיריבה צריכה להשקיע את ה-3 וחצי רבעים לפני שהניצחון בכיס שלה. האמנם זה המצב בפועל? בואו נבדוק

סוגי הפסדים

חילקתי את ההפסדים ל-3 קטגוריות:

"צמוד" – בהפרש של עד 8 נקודות (כולל)

"רגיל" – בהפרש של 9-20 נקודות (כולל)

"תבוסה" – בהפרש של 21 נקודות ומעלה

למה נבחר דווקא הפרש של 8 נק' כקו מפריד בין הפסד צמוד לרגיל? מאחר הפרש כזה עדיין משאיר את המפסידה עם אפשרות לניצחון או השוואת תוצאה ב-3 פוזשנים, וזו אינה עמדה נוחה לקבוצה המנצחת. לפיכך, סביר להניח שהקבוצה המנצחת ככל הנראה סיימה את המשחק עם שחקני סגל בכיר על הפרקט ולא עם שחקני ג'י-ליג.

כמובן שהחלוקה ל-3 הקטגוריות האלה לא מדויקת לחלוטין, ותמיד יש מקרים של משחקים לא צמודים בעליל בהם הקבוצה המפסידה נתנה ריצה קטנה בסוף שהובילה למשחק עם תוצאה "צמודה". מנגד יכולים להיות משחקים צמודים בהם הקבוצה המנצחת נתנה מיני-ריצה בסוף וכך נוצרה "תבוסה" למרות שמרבית המשחק היה צמוד. אבל אני מאמין שעל-פי רוב, המדד הנ"ל כן יאמר לנו האם הקבוצה המפסידה הייתה תחרותית או לא.

אחוז הפסדים בכל קטגוריה ל-4 הנמושות בעונת 2022

ובכן, מתברר שהנתונים תומכים בתחושה הראשונית – כפי שניתן לראות בקטגוריה 1, של ההפסדים הצמודים – ליוסטון המספר הנמוך ביותר של הפסדים צמודים, הן אבסולוטית והן כאחוז מסך הפסדי הקבוצה. החדשות המעודדות, לכאורה, הן בקטגוריה 3, של התבוסות, שגם בו ליוסטון המספר הנמוך ביותר, הן אבסולוטית והן כאחוז מסך הפסדי הקבוצה.

מה אפשר ללמוד מהנתונים הללו?

לטעמי הנתון של קטגוריה 3 אינו בעל ערך רב, מאחר והוא אומר רק שיוסטון מצליחים "טו סמולר דה השפלה" בגארבג' טיים בו שחקני ההרכב השלישי של יוסטון ניצחו את נערי המגבות של היריבה, וכך משחק שהיה 30 הפרש 4 דקות לסיום, הסתיים "רק" ב-18 הפרש. זה לא באמת הישג.

לעומת זאת, לטעמי, קטגוריה 1, שמצביעה על כמה פעמים "כמעט ניצחנו" או "יכולנו לנצח" היא משמעותית יותר. בעונה החולפת 16/62 מההפסדים, כרבע, היו צמודים, ולטעמי השאיפה צריכה להיות להגדיל את שיעורם היחסי לבין שליש לחצי מההפסדים. כך לפחות אפשר יהיה בתום העונה לצאת בתחושה שהליבה הצעירה של הקבוצה מספיק טובה לעתיד.

כאמור, שחקנים חופשיים לא ירצו להגיע לקבוצה שיודעים שהיא אסקופה נדרסת, כפי שיוסטון הייתה ב-2 העונות האחרונות, ולכן כן טנקינג, לא טנקינג – להיות עונה 3 ברציפות הקבוצה הכי חלשה בליגה זה לא משהו רצוי. צריך גם לזכור שהדראפט נקבע בלוטרי (עם סיכויים שווים לכל ארבע האחרונות) ולא לפי דירוג כפי שהיה בשנות השמונים כשיוסטון סיימו אחרונים וזכו בבחירה הראשונה בדראפט. אולי מישהו צריך להזכיר זאת לפרטיטה?

התחזית

ריאלית

בכל התחזיות יוסטון יהיו קבוצה מפסידה השנה, השאלה היא עד כמה ואיזה טעם יישאר בפה. מבחינת המיקום, יש פה תלות מאוד גדולה בקבוצות אחרות וכמה עמוק או לא עמוק יהיה הטנקינג שלהן. חוץ מ-3 החברות מהעונה החולפת, יצטרפו השנה לקלחת אולי גם הג'אז, הספרס והבלייזרס. כלומר גרועים ככל שיוסטון יהיו, בזכות קבוצות חלשות יותר הם יכולים לסיים במקומות 11-12 במערב, לא רחוק מהפלייאין.

אני כן סבור שרוב מדדי היעילות של הקבוצה יראו שיפור קל לעומת העונה החולפת, במיוחד הגנתית, בזכות המהלכים הנכונים שבוצעו בסגל, בדגש על האיזון בין גבוהים ונמוכים, שפשוט לא היה קיים בעונה שעברה. בהתאם, יוסטון אמורים גם לנצח יותר – סדר גודל של 27-26 ניצחונות הוא יעד סביר וריאלי לחלוטין.

מה שכמובן יהיה הכי מעניין, זה הקיץ הבא – איך בסוף ייפלו בהגרלת הדראפט? ויותר חשוב – האם יצליחו לבסס את עצמם כקבוצה עם גרעין מעניין שיעזור למשוך שחקנים חופשיים או שחקנים שירצו טרייד לקבוצה?

פסימית

שחקני השנה השנייה דורכים במקום. הרוקיז החדשים מסתמנים כפלופ. יוסטון שוב במקום האחרון בליגה עם 20 וקצת ניצחונות. בלוטרי יוסטון זו רק בבחירה ה-4.

בקיץ אף סופרסטאר לגיטימי לא מתעניין בקבוצה, שבסוף מציעה חוזה מקסימום לשחקנים בקליבר של ג'וליוס רנדל, בדרך לעוד עונה צולעת, וזאת כשהבחירה ב-2024 שייכת לאוקלהומה, ופרסטי מבסוט עד הגג.

אופטימית

גרין ושאנגן ממשיכים איפה שעצרו בעונת הרוקי. פורטר ג'וניור מבין שעליו להרשים בעונת החוזה שלו, נמנע מצרות, ומשחק כדורסל חיובי שגורר מחמאות אפילו במהלך הבלוג החי. סמית', איסון ו-וושינגטון נראים כמו רוקיז מבטיחים. התרומה של פייבורס והארקלס להגנה היא מיידית.

עד פגרת האולסטאר, יוסטון כבר משיגים את ה-20 ניצחונות, וביום בהיר אף רואים את המקום לפליי-אין במערב שנחלש. למרות שהמאזן שלילי, יוסטון מצליחים להוציא את המיץ מכל יריבה שמנצחת אותה. אחרי פגרת האולסטאר, פציעות שונות, אבל לא חמורות לטווח ארוך, של שחקנים בכירים, והיתקלות בקיר הרוקיז של סמית' ואיסון, גוררים רצפים של הפסדים.

בסוף העונה יוסטון מציגה מאזן של 30-52 ניצחונות, שהוא עדיין המאזן ה-4 הכי גרוע בליגה, אבל בתודעה נצרבים חבורת הצעירים כקבוצה מבטיחה שעשתה קפיצת מדרגה משמעותית.

בהגרלת הדראפט סוף-סוף המזל איתם והם זוכים בבחירה ה-1, בה כמובן יבחרו בוומבניאמה. בקיץ, עם תום החוזה החונק של וול, הרכש החדש בדראפט, והצעירים המבטיחים בראשות גרין וסמית', יוסטון הופכים למקום אליו כל פרי-אייג'נט חפץ להגיע, והדרך חזרה לפלייאוף סלולה.

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. יהיו מלהיבים לפרקים אבל ילחמו על הבחירה בוומבניאמה.
    יש גרעין צעיר שצריך עוד להשתפשף.
    .
    מקווה עבור אריק גורדון שימצא את עצמו בקונטנדרית כמה שיותר מהר.

    1. גם אני קצת מרחם עם אריק גורדון על השנים האחרונות שלו שם. אבל אז נזכרתי כמה הוא מרוויח וכמה אני מרוויח, ונעלמו הרחמים.

    1. ה״בעיה״ היא שנקודת הפתיחה של יוסטון העונה מבחינת הסגל גבוהה מעט מבשנה שעברה, ומנגד יש הרבה יותר קבוצות במירוץ לטנק. אני אשמח דווקא אם הקבוצה תצליח להראות קצת תחרותיות, לפחות בהתחלה, ואת הטנק ישמרו למחצית העונה השנייה.

      1. גם אני חושב ככה. הם כבר עשו את הטנקינג/בחירותגבוהות שלהם ואם גרין וג'בארי יעשו את המצופה הרוקטס (כמו גם דטרויט) לא יהיו מספיק גרועים בשביל ויקטור. במקרה הטוב, הם קבוצה צעירה ומבטיחה שמראה ניצוצות. במקרה הגרוע, ובכן, ויקטור.

  2. תודה רבה.פריוויו מצוין. מניח שהצעירים כן יתקדמו ועדיין ינסו לשמור סיכוי במירוץ אחרי ויקטור. שונגון ופרננדו לטעמי שווים מעקב בצבע .יוסטון יכולה להרוויח פה צמד גבוהים כמה שנים קדימה שיכול אפילו להשלים אחד את השני.

  3. תודה רבה בובי, פרוויו פגז
    השילוב של גרין וסמית׳ מסקרן. על פניו סמית שחקן די סולדי יוסטון יכלה ליפול להרפתקאת הולמגרן
    אין ספק שהמטרה העונה היא הפרנץ ונילה, יגיע לגובה של 2.34 עד הדרפאט 😬😂

  4. תודה בובי. הסתכלת על קבוצה שאין הרבה מה לכתוב עליה מזווית מעניינת. אני מתכוון לאחוז ההפסדים המכובדים בשנה שעברה.
    אני לא מצפה לכלום השנה, רק להישאר נמוך בדרוג ולבנות איזשהו שלד שירוץ ביחד. היסטורית, יוסטון ידעה לעלות מהמרתף לטופ של הליגה מהר מאוד. אבל מורי כבר לא שם אז מי יודע איך זה יקרה.
    לא ברור לי עדיין למה מסרו את ווד, שהוא אחלה שחקן וגם צעיר. אי אפשר היה להגיע איתו להסכמה על חידוש החוזה בעתיד?
    חבל על אריק גורדון, שישלחו אותו כבר לקונטנדרית.

    1. ווד ישב על חוזה דיי אטרקטיבי של בערך 13 מיל׳ לעונה. אחרי עוד עונות כסנטר שנתן על פניו תרומה יפה, היה לו קייס לדרוש יותר. מנגד אני בספק אם זה מה שיוסטון צריכים הלאה לעתיד. מה גם שווד צעיר אבל לא תגיד ילד, הוא מסתובב בליגה מ-2016 אם אני לא טועה. כשהחתימו אותו בקיץ 2020, זה היה במטרה של למצוא סנטר במחיר יחסית זול שישתלב בהתקפה עם הארדן ו-וול. אנחנן כבר לא שם 🤷🏻‍♂️

  5. שיריצו קצת את גורדון בחמישיה בשביל להעלות ערך ואז טרייד לקונטנדרית תמורת בחירת סיבוב ראשון וחלקי חילוף. אם מצליח להם עם ויקטור וגרין ממשיך להשתפר אני עובר אליך בובי… תודה על הפריוויו המדויק

  6. תודה רבה.
    מסממני הבדורסל.
    היה עדיף שקבוצות כאלה יעברו לג'י ליג לכמה עונות ויעזבו את מי שמחפש כדורסל תחרותי בשקט.
    שיקבלו מצידי בחירה טופ 3 מובטחת. רק שלא יתפסו מקום בליגה סתם.

  7. היי, אני מוכן לצאת עם בובאן מריאנוביץ' לאן שהוא רוצה. בעיקר ללונה פארק.
    עם שאר הקבוצה אני מוכן לצאת למלחמה. אבל אתה יודע, עוד כמה שנים. אנחנו לא צבא רוסיה, כאן צריך לאמן אנשים לפני שזורקים אותם למים.
    שנגון מדגדג לי את בלוטות ההנאה מכדורסל. המשחק המשולב שלו ושל גרין יכול וצריך להיות מה שיחזיק את הקבוצה בשנים הקרובות.
    תודה על הפריוויו המעולה, ומקווה שלפחות תצליחו להגיע ל-30 הפסדים ממש צמודים. נשמע כמו הישג.

  8. פרוויו מעולה
    קבוצה שמחכה לשוב לגדולה. כרגיל….
    אהבתי ממש את סטטיסטיקת השטיחים של הליגה שעשית. מעולה ממש
    🙏

  9. תודה בובי אחלה של פריוויו
    בסופו של יום הכדורסל הקבוצתי של השנה לא משנה בכלל. אך ורק ההתפתחות האישית.
    שנגון – אני מת עליו. לדעתי הוא יוקיץ' ג'וניור. מן הסתם לא ידגדג את הרף של הג'וקר אבל הוא חכם מאוד עם ראיית משחק טובה מאוד ויד רכה. בדומה ליוקיץ' צריך לבנות הגנה שתתאים לו (ואז זו שאלה טובה עד כמה הרוקי שהביאו מתאים למשימה הזו)
    גרין אמור להיות הכוכב. הוא נוטף כישרון אין ספק אבל גם טרייסי מגריידי היה נוטף כישרון. אם הוא יצליח לעשות בוקר וללמוד איך לנצל את הגרוויטי שלו בשביל הקבוצה – בשילוב עם יכולת המסירה של שנגון אז הרוקטס עשו את שלהם העונה מעל ומעבר.

  10. היי בובי המון תודה.
    זאת קבוצה שיש לה חמישה מעולה הרבה יותר
    ממה שמקובל להניח
    אני חושב שהם יפתיעו הרבה אנשים ויהיו במאזן טוב יותר ממה שנהוג להניח

כתיבת תגובה

סגירת תפריט