מאת צוות הופס פוטבול: פריים טיים זק, יניב שושני וזאב

לאחר פתיחת עונה של רכבת הרים מופרעת בה תחזיות התנפצו ומה שלמטה הפך למעלה ומה שלמעלה צנח למטה, נראה שהעניינים מתחילים קצת להירגע והרכבת חוזרת למסלולה.
חוגת המאזנים מתחילה לנוע בכיוון המצופה ממנה כשקבוצות טובות שהתחילו רע, מיישרות את הספינה וקבוצות פחות טובות, חוזרות למקומן הטבעי.
יש לנו קבוצה אחת בלתי מנוצחת, וזו מי שכולם חשבו שזו תהיה…. ובכן לא ממש. פילדלפיה איגלס ינסו לשמור השבוע על המאזן המושלם מול ג'קסונוויל המפתיעה.
ושתי קבוצות נשארו עם אפס במאזן הנצחונות ולפחות אחת מהן היא הפתעה כשלאס וגאס בסכנה ליפול לחור עמוק ושחור של 4-0 מול דנבר ולעונה פיננסית למרות שנראה היה שכל הכלים במקום לעונת פריצה.
ועדיין, זה הNFL, והליגה הזו תמצא דרכים להפתיע כל שבוע. אנחנו כבר לא יכולים לחכות לראות אילו הפתעות מחכות לנו השבוע.
שימו לב: יום ראשון הנפלא מתחיל השבוע מוקדם מהרגיל כשהמשחק הראשון כבר ב16:30 שעון ישראל כשהויקינגס והסיינטס נפגשים בלונדון.

תחילה נסכם את אירועי יום חמישי בו התמודדו שתי קבוצות עם שאיפות פלייאוף אבל גורלן נחרץ כנראה במשחק הזה ללכת בדרך שונה.

סינסנאטי בנגאלס (2-2) – מיאמי דולפינס (1-3) 15-27
משחק יום חמישי הציג קרב משמעותי עבור שתי הקבוצות.
מיאמי, שבוע לאחר נצחון אמוציונלי ודרמטי על היריבה העיקרית לבית, התחילה את העונה במאזן מושלם ונראתה כמי שעשתה תחת שרביטו של המאמן מייק מקדניאל, את הקפיצה לליגה של הגדולים. ומהצד השני סינסנטי באנגלס, אלופת הAFC, עם פתיחת עונה מאכזבת ורצון נועז ליישר את הספינה, וכולנו יודעים שיש להם את הפוטנציאל לעשות זאת.
ואכן קיבלנו התמודדות שהתחילה שקולה בו הבנגאלס במדים הלבנים מכים ראשונים אבל מיאמי וטואה חוזרים למשחק עם שני שערי שדה. הגנת מיאמי מצליחה לעצור את הבנגאלס ובדרייב הבא מכה אסון כשטואה טאגוביולה מוטח לרצפה, סופג מכה בראשו ובמה שנראה כתופעה מחרידה של פגיעה מוחית, אצבעות ידיו מתעוותות בצורה לא טבעית וכולם מבינים שמשהו פה ממש לא בסדר.
מה שלא בסדר זה הסיכון הפושע, החיתוך פינות וטיוח שהתבצע בצוות המקצועי של מיאמי שלאחר שמה שנראה כזעזוע מוח במשחק שבוע שעבר, הוצג בצורה שקרית כפגיעת גב שאפשרה את חזרתו של הק"ב למגרשים. וכשמשהו עלול להשתבש הוא בטוח ישתבש, וטואה סופג זעזוע מוח נוסף במשחק השבוע שרק במזל ופינוי מהיר לבית חולים, לא הסתיים בתוצאות טרגיות נוראיות.
לאחר מכן טדי ברידג'ווטר נכנס לעמדת הק"ב של הדולפינס, הצליח להחזיק מעמד קצת יותר ממחצית ואפילו העלה את מיאמי ליתרון זעיר, אבל אז נראה שכל האויר יצא מהמפרשים של הדולפינים וסינסנטי השתלטה על המשחק והשיגה את הנצחון שהעלה אותה למאזן חצוי ואולי אפשרות להציל את העונה.
לצוות המקצועי והרפואי של מיאמי יש הרבה שאלות קשות לענות עליהם והמחיר כבר מתחיל להיגבות כשרופא הקבוצה הודה שנעשו טעויות בתהליך איבחון זעזוע המוח ופוטר. חזרתו של טואה כנראה, אם וכאשר תקרה, תלווה בהמון זהירות כאשר הNFL שעבד כל כך קשה להוריד את נושא זעזועי המוח מהכותרות ולהפוך את המשחק לבטוח יותר עבור השחקנים עם פרוטוקולים נוקשים, מגלה שלפעמים תאוות הבצע והניצחון באים לפני הכל.

ניו אורלינס סיינטס (2-1) נגד מיניסוטה וייקינגס (1-2), 16:30  (בלונדון)
המשחק הראשון מתוך שניים שיתרחש בלונדון הוא דווקא קרב הטריטוריות הצרפתיות לשעבר בארה"ב. ניו אורלינס ומינסוטה יפגשו באיצטדיון טוטנהם שבצפון לונדון לקרב של הדרום מול הצפון.

הסיינטס התחילו את העונה עם ניצחון דרמטי מול אטלנה, אבל מאז הפסידו שניים ברצף. קאמרה מתמודד עם פציעה בצלעות. בנוסף, מייק תואמס מתמודד עם פציעה ברגל ולא ישחק, כך גם ווינסטון שמתמודד עם פציעה בגב. דלטון יפתח במקומו. לדלטון יש מאזן 0-1-1 בלונדון כאשר הוא היה בבנגלס.

#Saints WR Michael Thomas is out and QB Jameis Winston is doubtful for Sunday, per coach Dennis Allen.

Andy Dalton in line to start against the #Vikings in London.

— Tom Pelissero (@TomPelissero) September 30, 2022

מצד שני, מיניסוטה ינסו להמשיך את רצף הניצחונות שלהם, לאחר שהם ניצחו שבוע שעבר את דטרויט. קוק מתמודד עם פציעה בכתף וכנראה אלכסנדר מאטיסון יענה לקריאה. השאלה היותר גדולה לדעתי האם ג'פרסון יחזור לכושר שהוא היה במשחק הראשון? נגד גרין ביי הוא הפציץ עם 184 יארדים ו9 תפיסות ו2 טאצ'דונים, אבל מאז "נעלם" עם 62 יארדים, 9 תפיסות ו0 טאצ'דונים.

נתון מעניין: פעם האחרונה שדניס אלן, מאמן ניו אורלינס,  אימן בלונדון, היה ב2014 עם הריידרס ואז הוא חווה הפסד מול מיאמי ופוטר בעקבות זאת. נקווה שהפעם תהיה לו חוויה יותר טובה.

תחזית: יש הרבה פציעות ואי וודאות, לכן אלך עם מינסוטה.

בולטימור רייבנס (1-2)  – בפאלו בילס (1-2)  (בולטימור, ראשון 20:00)

המחזור הרביעי מזמן לנו מפגש בין שתי קבוצות שמכוונות גבוה גבוה, ורק אחת תמשיך להיות במאזן חיובי בתום ההתמודדות.

אחרי שלושה מחזורים, הרייבנס נראים שונה מעונות קודמות, עם דגש הרבה יותר גדול על ההתקפה מאשר על ההגנה. למעשה ההגנה מדורגת אחרונה בליגה מבחינת ספיגת יארדים, כאשר בולטימור מעולם לא סיימה עונה בדירוג שכזה. ההתקפה לעומת זאת השיגה הכי הרבה נקודות בליגה, בניצוחו של הקווטרבק לאמאר ג'קסון, שמדורג ראשון בט"ד וברייטינג מסירה, ואם זה ימשיך כך זאת הולכת להיות עונת שיא מבחינתו.

הבילס, למרות ההפסד לדולפינס, היו ונשארו אחת הקבוצות החזקות בליגה. התקפה שמדורגת שניה בצבירת יארדים, הגנה שספגה הכי קצת יארדים, ובבפאלו מפנטזים בקול על אליפות. בדומה לרייבנס, הכוכב הגדול הוא הקווטרבק ג'וש אלן, וגם הוא בקצב של עונת שיא. להבדיל מהרייבנס, לבאפלו כאמור הגנה חזקה מאוד, והיא בהחלט יכולה להכריע את המשחק לטובת הבילס

נתון מעניין – שני הקווטרבקים מובילים את קבוצותיהם בתחום הריצה, והם היחידים בקבוצה שהשיגו ט"ד על הקרקע (!).

תחזית – שתי הקבוצות מרשימות בהתקפה, אבל אם הרייבנס לא יציגו שיפור מיידי בהגנה, ההתקפה של ג'וש אלן פשוט תחגוג עליהם. נעריך שההגנה של הרייבנס לא תצליח במשימה, והבילס חוזרים עם ניצחון במגרש לא קל בכלל.

פילדלפיה איגלס (3- 0) – ג'קסונוויל ג'גוארס (2- 1), פילדלפיה, יום א 20:00

שאלת המפתח : האם דאג פידרסון מוביל את הג'גוארס ממרתף הליגה לאליפות ה-AFC דרום?

הג'גוארס סיימו עונה איומה בכל המובנים בשנה שעברה  – המאזן הגרוע בליגה, הטראומה של המאמן אורבן מאייר, הק"ב טרוור לורנס שנראה בעונת הרוקי כמו באסט בהתהוות – כך שהתקוות השנה היו להתקדמות מתונה והתבססות כקבוצה לגיטימית בליגה. המאמן הוותיק דאג פידרסון הובא כדי לייצר נוכחות עם ניסיון ורוגע ולטפח את הצעירים, אבל לפי פתיחת העונה נראה שהקבוצה מקדימה מאד את לוח הזמנים. אחרי הפסד לוושינגטון בשבוע הפתיחה, הגיעו שני נצחונות מרשימים מאד על שתי קבוצות בעלות יומרות פלייאוף (הקולטס והצ'רג'רס). פתאום, לאור הגמגומים של אינדיאנפוליס וטנסי, ג'קסונוויל נראית כקבוצה המרשימה ביותר בבית ה-AFC דרום. במיוחד מרשימה ההגנה שספגה עד עכשיו רק 13 נקודות למשחק (מקום רביעי!) ומעט יותר מ-300 יארד למשחק (מקום שביעי). ההתקפה גם היא צוברת נקודות בקצב גבוה (28 למשחק, מקום שביעי) תוך שהיא מנצלת את הכושר הטוב של הק"ב לורנס שהתעורר לחיים (רייטינג של 103, 6 ט"ד ורק איבוד אחד), ומשחק ריצה יעיל (מעל 120 יארד למשחק). אם ימשיכו כך הם בהחלט יכולים לזכות בראשות הבית ולמצוא את עצמם בפלייאוף – דבר שהיה נראה בלתי ייאמן לפני שבועיים בלבד.

פילדלפיה היא הקבוצה היחידה ב-NFC שנשארה עם מאזן מושלם. היו מהקבוצה ציפיות בתחילת העונה אך נראה שהם מתעלים מעל הסף הגבוה שהוצב להם. ג'יילן הרטס, שנתפס כק"ב נייד עם יכולת מסירה בעייתית משיג יותר מ-300 יארד למשחק באוויר (מקום שלישי בליגה) תוך שהוא מתקשר היטב עם הרכש הנוצץ איי-ג'יי בראון (309 יארד עד כה) וגם עם חברו מהקולג' דבונטה סמית (250 יארד). גם על הקרקע הקבוצה צוברת הרבה יארדים (150 למשחק, מקום שביעי) אך ההגנה היא החלק המרשים באמת, מדורגת שישית בליגה כשהיא מונהגת ע"י פלטשר קוקס הוותיק (שכבר צבר שלושה סאקים) ומתחילה להזכיר את ההגנה של עונת האליפות. הבית של האיגלס (NFC מזרח) הוא מהחלשים בליגה והם יכולים לנצל זאת כדי לא רק לשחזר את העליה לפלייאוף אלא להשיג מאזן שיאפשר להם שיבוץ נוח וריצה עמוקה לשלבים המתקדמים.

תחזית : הסיפור המפתיע של ג'קסונוויל לא ישרוד את המכונה העוצמתית שנבנתה בפילדלפיה. לורנס וחבריו ייאבקו ויילחמו, אך הגנת האיגלס תקשה עליהם מאד ותאפשר להרטס וחבריו לצבור פער נוח. למרות שתי ההגנות החזקות יועלו הרבה נקודות על הלוח, אך בסופו של יום פילדלפיה תנצח בבית בהפרש של יותר מט"ד אחד.

פיטסבורג סטילרס (1- 2) – ניו יורק ג'טס (1- 2), פיטסבורג, יום א 20:00

שאלת המפתח : מתי יתייאשו הסטילרס מטרוביסקי ויעלו עם קני פיקט כק"ב הפותח?

אחרי ניצחון הפתיחה המפתיע של פיטסבורג על סינסינטי הגיעו שני הפסדים קצת פחות מפתיעים, והסטילרס כבר במאזן שלילי ובדרך למקום האחרון הלא מוכר בבית ה-AFC צפון. ההגנה מחזיקה מעמד גם בהיעדרו של טי-ג'יי וואט הפצוע ומדורגת בשליש העליון של הליגה, אך ההתקפה פשוט מחבלת במאמציה ומכשילה אותה פעם אחר פעם. במיוחד גרועה התקפת המסירה המדורגת במקום ה-28 ביארדים באוויר (182 עלובים למשחק) ובמקום האחרון בט"ד ממסירה עם 0.7 למשחק (2 סה"כ עד כה) בלבד. טרוביסקי עם רייטינג של 77 בלבד ונראה שזה הופך לגרוע יותר ממשחק למשחק. על הספסל ממתין הק"ב שגוייס בסיבוב הראשון בדראפט האחרון – קני פיקט – שהרשים מאד במשחקי ההכנה. מייק טומלין דבק בטרוביסקי בינתיים אבל עם היכולת שהק"ב הוותיק מפגין, נראה שבעוד הפסד או שניים הסבלנות תיגמר ולפיקט תינתן ההזדמנות להוכיח שהתקוות שניתלו בו היו מוצדקות, אם כי בהחלט ייתכן שזה יקרה כבר אחרי שהעונה הזו תלך לאיבוד עבור הסטילרס.

גם לג'טס יש ניצחון מפתיע אחד ברקורד – זה שהשיגו מול הבראונס בשבוע השני, אבל לפני ואחרי צברו תבוסות מביכות נגד קבוצות עדיפות. ההתקפה שקיבלה מספר שדרוגים (דרך הדראפט והרכש) בפגרה דווקא מצליחה לצבור הרבה יארדים (370 למשחק, מקום תשיעי בליגה) אך חוסר הניסיון והגיבוש גורם לכך שהם צוברים מעט נקודות (17 למשחק. מקום 20) והרבה איבודי כדור (2.3 למשחק). הבעיות האלה כנראה ישתפרו עם הזמן, אך גם ההגנה שסופגת הרבה יותר מדי נקודות (27 למשחק, מקום 26) לא עוזרת. הקבוצה נראית יותר טוב מבשנה שעברה, וכנראה תיראה טוב יותר כשהק"ב הצעיר זאק ווילסון יחזור ויתפוס את המקום אותו ממלא כרגע ג'ו פלאקו הוותיק, אך עדיין יש לה דרך ללכת כדי להוות גורם משמעותי בליגה.

תחזית : זה יהיה קרב בין ההגנה הטובה של פיטסבורג להתקפה הלא רעה של הג'טס, והסטילרס יצליחו לשלוט בקצב המשחק ולכפות איבודי כדור. טרוביסקי ישיג מספיק יארדים כדי שפיטסבורג ינצחו בבית משחק צמוד בתוצאה נמוכה.

דאלאס קאובויס (1-2) נגד וושינגטון קומנדרס (2-1) , 20:00 דאלאס

אם תשאלו את ג'רי ג'ונס, הוא בטח לא מופתע שהקבוצה שלו 1-2. אפשר להגיד שהוא יהיה מופתע שהם לא 0-3. אבל, השאלה האם הוא חשב שמי שיוביל אותם למאזן הזה הוא מיקה פארסנס ולא דאק פרסקוט הפצוע. הרוקי המצטיין בהגנה שנה שעברה, ממשיך לייצר לעצמו שם של הורס קוי התקפה סדרתי בליגה. הוא כרגע מקום שני בליגה עם 4 סאקס, מתוך 13 של הקבוצה, ומקום שני עם 4 תיקולים לאיבוד.

וושינגטון בהחלט הרשימו במשחק פתיחה, אבל לאחר שני הפסדים נגלה מהר מאוד מה האופי של הקבוצה. ראוי לציין את ההגנה עם 8 סאקס, זה מספיק למקום עשירי בליגה וכל זאת ללא צ'ייס יאנג הפצוע שצפוי לחזור במהלך העונה.

נתון מעניין: קופר ראש מחליף את דאק בשני המשחקים האחרונים. ב3 המשחקים בהם בו הוא פותח, כולל שנה שעברה, הקבוצה עם מאזן מושלם.

תחזית: אני חושב שהגנה של הקאוביז חזקה מדי בשביל ההתקפה של וושינגטון וזה יוביל להם לניצחון. השבוע יש צפי שנראה את הקאוביז רצים יותר עם זיק אליוט. הגנה חזקה ומשחק ריצה חזק זה מתכון מצויין לניצחון בליגה.

ניו יורק ג'ייאנטס (1-2)  – שיקאגו ברס (1-2) (ניו ג'רסי, ראשון 20:00)

משחק של שתי קבוצות תאומות, שלמרבית ההפתעה מחזיקות במאזן חיובי (עדיין?), ואחת אפילו מובילה את הבית שלה.

למה תאומות? בהתקפה שתי הקבוצות מציגות משחק מסירה גרוע (שיקאגו יותר), משחק ריצה טוב הרבה יותר, ואילו בהגנה שתי הקבוצות טובות הרבה יותר בעצירת המסירה מאשר עצירת הריצה. שני הקווטרבקים לא מרשימים כלל, כאשר לג'סטין פילדס משיקאגו יש פחות ט"ד מאשר איבודי כדור, ועם 51.1 אחוזי השלמה, הוא מדורג אחרון בליגה בקטגוריה זאת. עם נתונים שכאלה אין פלא שהברס רצים יותר, הרבה יותר. 104 ניסיונות ריצה לעומת רק 45 ניסיונות מסירה, נתון נדיר למדי.

נתון מעניין – בתשע השנים האחרונות, שתי הקבוצות השיגו עונה אחת בלבד עם מאזן חיובי.

תחזית –  שתי קבוצות עם התקפת ריצה חזקה, וחלשות בהגנה כנגד הריצה, אז כנראה שנקבל משחק קרקעי. אין עדיפות לאף קבוצה, אז נלך על ניצחון של הענקים בלי סיבה מיוחדת.

יוסטון טקסנס (1-2-0)  – לוס אנג'לס צ'רג'רס (2-1) (יוסטון, ראשון 20:00)

לא לכזאת פתיחה פיללו בלוס אנג'לס. מילא הפסד בקנזס לאחד מאריות הליגה, אבל תבוסה ביתית לג'גוארס זה כבר אומר דרשני. אפשר לתלות את האשם בפציעת הצלעות הטורדנית של הקווטרבק ג'סטין הרברט, שהגבילה אותו מול ג'קסונוויל, אבל מצד שני הרברט לא משחק בהגנה שסופגת נקודות למכביר, וכרגע ממוקמת במיקום ה- 29 המביך בתחום זה.

למזלם של הרברט והצ'רג'רס הם מתארחים הערב ביוסטון, שחוץ מהגנת המסירה, הקבוצה מדורגת בתחתית הליגה, ועדיין לא רשמה ניצחון אחד לרפואה. נכון לעכשיו לא ממש רואים שיפור לעומת שנה שעברה, וכנראה שתהליך הבניה מחדש יהיה ארוך ומייגע.

נתון מעניין – גם לאחר שלושה מחזורים תמימים, לאף שחקן בלוס אנג'לס אין יותר משמונים יארדים בריצה. 

תחזית – מסוג המשחקים שהצ'רג'רס לא יכולים להרשות לעצמם להפסיד. הפערים בין הקבוצות גדולים מידי לטובת לוס אנג'לס, והם גם ינצחו את המשחק, אבל קל זה לא יהיה.

דטרויט ליונס (1- 2) – סיאטל סיהוקס (1- 2), דטרויט, יום א 20:00

שאלת המפתח : מתי הליונס (המפתיעים לטובה) יפסיקו להפסיד משחקים צמודים?

כבר בשנה שעברה, עונת הבכורה של המאמן דן קמפבל, דטרויט הפכו לקבוצה שנלחמת ושורטת בכל משחק, אך מפסידה בדרך כלל (רק 3 נצחונות כל העונה). השנה דטרויט פתחה ביכולת גבוהה למדי, ולמרות שהחיזוקים בפגרה נעשו בעיקר בהגנה (כולל הבחירה השניה, הפאס ראשר המבטיח איידן הצ'ינסון) דווקא ההתקפה נראית טוב, עם 32 נקודות למשחק (מקום שני בליגה!). ג'ארד גוף לא מבריק (250 יארד למשחק, 7 ט"ד מול 2 חטיפות) אך יעיל למדי, התופס אמון-רה סט. בראון השיג 250 יארד ו-3 ט"ד ומשחק ההגנה בראשות דאנדרה סוויפט (230 יארד) הוא במקום השלישי בליגה עם 170 יארד למשחק. דווקא ההגנה מאכזבת יחסית ומדורגת במקום ה-22. הבעיה העיקרית של הקבוצה היא חוסר היכולת שלה להכריע משחקים צמודים (בעיה שנמשכת כבר מהשנה שעברה). שני ההפסדים שלה היו בהפרשים של 4 ו-3 נקודות. אם הקבוצה תהדק את ההגנה ותדע לתפקד טוב יותר בסופי משחקים, היא עשויה לעשות צרות ליריבותיה ולהפתיע הרבה אנשים שרגילים לראות את האריות בתפקיד נועלת בית ה-NFC צפון.

סיאטל נמצאת בתהליך בניה מחדש די רשמי מאז ששחררה את הק"ב ראסל ווילסון ומנהיג ההגנה בובי וואגנר. התוצאות בהתאם – אחרי הניצחון המפתיע במשחק הפתיחה מול הברונקוס ו-ווילסון, הם הובסו ע"י סן פרנסיסקו והפסידו לאטלנטה החלשה (בבית). הק"ב ג'ינו סמית מוכיח שעמדת המחליף (בה היה במרבית הקריירה) אכן הולמת אותו, וגם בשאר עמדות הכישרון אף אחד לא מפגין ביצועים מרשימים. ההגנה גם היא מדורגת בתחתית הטבלה (מקום 29) ונראה שלאוהדים המסורים בסיאטל מחכה חורף ארוך וגשום אפילו יותר מהרגיל.

תחזית : לדטרויט יש עדיין חסרונות לא מעטים אך הם טובים בהרבה מסיאטל, בוודאי בבית. במשחק זה הליונס  לא יצטרכו לתרגל התנהלות בסיום משחק צמוד אלא יפתחו פער משמעותי כבר במחצית, מה שיוביל לניצחון קל של דטרויט שיביא אותה למאזן חצוי. 

אטלנטה פלקונס (2-1) – קליבלנד בראונס (1-2), 20:00 אטלנטה

לאחר שבשבועיים הראשונים אטלנטה כמעט החזיקו מעמד במשחקים שהם לא היו אמורים להחזיק, הם ניצחו שבוע שעבר את הסיהוקס. סוף סוף התחילו לשלב בהתקפה את קייל פיטס, הטייט אנד המדובר, והוא סיים עם 5 תפיסות ל 87 יארדים, שבשני המשחקים הקודמים הוא סיים בסה"כ עם 4 תפיסות ו38 יארדים. נראה שפרסטון ימשיך לקבל את הכדור במשחק הריצה, כרגע הוא מקום שלישי בליגה עם 302 יארד ו2 טאצ'דונים.

כמעט בכל שנה, קליבלנד קבוצה חזקה על הנייר. אבל השנה בגלל ההשעייה של ווסטון, אני לא חושב שאף אחד חשב שהם היו בשלב הזה במאזן 1-2. אולי בכל זאת בראוני השדון, הלוגו החדש -ישן של קליבלנד, מביא להם מזל.  ג'קובי בריסט משמש בינתיים כמנהל משחק יחסית בסדר גמור, עם חטיפה אחת בלבד העונה. כמובן שלא מזיק שיש את צ'אב, מוביל את הליגה בריצה עם 341 יארדים ועוד 4 טאצ'דונים.

נתון מעניין: צ'אב שיחק במכללה בג'ורג'יה וזה המשחק הראשון שלו שהוא משחק בג'ורג'יה בתור שחקן מקצועי. ב2018 הוא רץ נגד אטלנטה 176 יארדים, שזה שיא הקריירה שלו.

תחזית: יש הרבה פציעות בצד ההגנתי של קליבלנד, לכן נראה שאטלנטה יביאו את הניצחון השני ברצף.

אינדיאנפוליס קולטס (1- 1- 1) – טנסי טייטנס (1- 2), אינדיאנפוליס, יום א 20:00

שאלת המפתח : מיהם הקולטס האמיתיים – אלה שהובסו בג'קסונוויל או אלה שניצחו את הצ'יפס?

הקולטס נראו בדרך הבטוחה לזרוק את העונה שלהם לפח אחרי תיקו מפתיע מול יוסטון ותבוסה מפתיעה עוד יותר לג'קסונוויל – אבל אז, כנגד כל הסיכויים, ניצחו דווקא את הצ'יפס החזקים והשאירו את העונה שלהם בחיים. ההגנה סוף סוף נראתה מגובשת והצליחה לתסכל את מהומס שצבר "רק" 262 יארד באחוזים לא טובים ולעצור לגמרי את משחק הריצה של הצ'יפס (שצברו 58 יארד בלבד). ברגע שהצליחו להגביל את הצ'יפס ל-17 נקודות בלבד, הצליחו הק"ב ריאן, הרץ טיילור והתופס פיטמן (שלושתם ביום סביר, ולא יותר) לתבור 20 נקודות ולנצח. נדע בקרוב אם זו היתה התעלות חד פעמית של ההגנה, יום נפל של קנזס סיטי או תחילת שינוי בקבוצה מאינדיאנפוליס. בית ה-AFC דרום החלש פתוח לגמרי ולא נראה שנדרשת יכולת גבוהה במיוחד כדי לזכות בו ולהגיע לפלייאוף, אך מישהו צריך להתכופף ולהרים את הפרס הזה מהרצפה כדי לזכות בו – אם יחזרו ליכולת של השבועיים הראשונים (ויפסידו בין היתר את משחק המפתח של השבוע) ייתכן שזה יהיה מאוחר מדי עבור הקולטס, שהחלו את העונה עם המון תקוות.

טנסי סיימו את העונה שעברה עם המאזן הטוב ב-AFC אך יכולתם בתחילת השנה נראית דווקא כהמשך ישיר של היכולת הגרועה במשחק הפלייאוף בו הובסו ע"י סינסינטי. הם אמנם הצליחו לגרד ניצחון דחוק השבוע מול הריידרס החלשים אך עדיין היו רחוקים מלהרשים, כשטנהיל מפגין יכולת ממוצעת של "מנהל משחק" ולא יותר (264 יארד ב-70%, עם פחות מ-10 יארד למסירה) והנרי שוב לא חוצה את רף ה-100 יארד על הקרקע. הגנת הקבוצה שוב בתחתית הטבלה (מקום 26) וכך יקשה על הקבוצה לשחזר את ההישגים מהשנים האחרונות.

תחזית : משחק חשוב מאד לתמונת הבית, שעשויות להיות לו השלכות משמעותיות בסוף העונה. לשתי הקבוצות התקפות בינוניות, אך הפוטנציאל (שהופגן בשבוע שעבר) של הגנת הקולטס גבוה יותר. נהמר על זה שהם ישמרו על הרמה, יתגברו על התקפת טנסי ויעזרו לאינדיאנפוליס להשיג ניצחון ביתי במשחק שיוכרע בהפרש של פחות מט"ד אחד.

קרולינה פנתרס (2-1) – אריזונה קרדינלס (2-1), 23:05 קרולינה

ההתחלה של בייקר בקרולינה קצת בעייתית. הוא מקום 25 בליגה מבחינת דירוג של QBR עם 80.8 וכרגע עם שלוש מסירות טאצ'דון בלבד ובכללי משחק המסירה של הקבוצה במקום ה31 בליגה. יהיה מעניין לראות אותם השבוע מול ההגנה של אריזונה שמדורגים 30 בליגה נגד המסירה. נקודת אור יחידה בהתקפת  קרוליינה היא כריסטיאן מקפארי, שנראה שלאט אבל בטוח חוזר לכושר עם שני משחקים ברציפות שבהם הוא רץ מעל 100 יארד.

בקיץ האחרון קיילר מארי התאחד עם חברו למכללה מרקיז (הוליווד) בראון, בטרייד עם בולטימור. שבוע שעבר מארי מסר לו 17 פעמים, מתוכם הוא תפס 14 מסירות ל 140 יארד. הכוח ההתקפי של אריזונה עדיין לא מגיע לפוטנציאל המלא שלו כש אי ג'יי גרין פצוע ולא ישחק השבוע, ודיאנדרה הופקינס עדיין בהשהייה, אז נראה שמבחינת ההתקפה החיבור עם הוליווד בראון ימשיך במלוא הכוח.

נתון מעניין: למרות שקיילר מארי היה מחליפו של בייקר מייפילד במכללת אוקלומה, הוא מוביל 0-2 במשחקים ביניהם בליגה.

תחזית: נראה שבמשחק הזה הגיע בזמן לבייקר, שמחפש להתפרץ. מדובר על קבוצה הגנה חלשה יחסית נגד המסירה והוא ירצה לנצח את מארי בפעם הראשונה.

גריו ביי פאקרס (1-2)  – ניו אינגלנד פטריוטס (2-1)  (גרין ביי, ראשון 23:25)

בגרין ביי כבר הספיקו לשכוח מההפסד במחזור הראשון, ומציגים קבוצה שסימן ההיכר שלה הוא איזון. בהתקפה יש חלוקה מאוזנת בין מהלכי ריצה למהלכי מסירה, שני הרצים מתחלקים יפה בריצות, וארון רודג'רס מקפיד על איזון במסירות, כאשר כבר שלושה רצים עם מעל 100 יארדים בתפיסה. גם ההגנה מאוזנת למדי, ובלי הרבה שמות גדולים היא עדיין מצליחה להיות יחידה יעילה, בעיקר כנגד המסירה.

אצל ניו אינגלנד המצב לא ברור. הקווטרבק מאק ג'ונס עם נפילה ביכולת שמתבטאת בחמש חטיפות לעומת שני ט"ד בלבד, ומשחק הריצה לא מספיק טוב בכדי לעמוד ברוב נטל ההתקפה. ההגנה עושה את שלה, אבל ישנה נסיגה בהשוואה לשנה שעברה, לפחות נכון לעכשיו.

נתון מעניין – אחוז הניצחונות של רודג'רס בלמבו פילד עומד על 81.3, 87 ניצחונות מסך כולל של 107 משחקים.

תחזית –  כמו שהבנתם בפסקה הקודמת, הפאקרס ממעטים להפסיד במגרשם הביתי, והמשחק מול הפטריוטס לא יהיה שונה.

לאס ווגאס ריידרס (3-0)  – דנבר ברונקוס (1-2)  (לאס ווגאס, ראשון 23:25)

אולי זה לוח משחקים קשה, ואולי זאת יכולת לא משכנעת, אבל אם הריידרס מפסידים לברונקוס, ובהתחשב בכך שהם מתארחים בקנזס במחזור הבא, מאזן של 5-0 הוא אפשרות סבירה בהחלט, והופס הלכה לה העונה. לזכות הריידרס שהם נלחמים ומשתדלים, ושלושת ההפסדים היו בפער של ט"ד אחד או פחות, כך שהמאזן היה בקלות יכול להיות שונה. על מנת לנצח את המשחק הכל כך קריטי מול הברונקוס, הריידרס חייבים לרוץ יותר ולמסור פחות, גם על מנת להפחית את העומס על דרק קאר, שמאבד כדורים בצורה לא אופיינית העונה.

גם הברונקוס נראים בהתקפה לא כמו שהם קיוו, אבל בעזרת הגנה אימתנית גם קבוצה שמדורגת 31 בליגה בצבירת נקודות, מצליחה איכשהו לנצח משחקים. באשר להשתלבותו של ראסל ווילסון בקבוצתו החדשה, עד כה הוא מתקשה להפגין את רמתו הרגילה, ולראשונה בקריירה הארוכה שלו אחוזי ההשלמה צנחו מתחת ל 60 אחוז.

נתון מעניין – לברונקוס רק ט"ד אחד בריצה, וזה עוד טוב לעומת אפס שכאלו אצל הריידרס.

תחזית – משחק של שתי קבוצות שמוציאות את המיץ לאוהדים עם תוצאות צמודות, וכנראה יעשו זאת שוב גם ביניהן. נלך על ניצחון (מפתיע?) של הקבוצה הביתית, הראשון שלה העונה.

טאמפה ביי באקנירס (2- 1) – קנזס סיטי צ'יפס (2- 1), טאמפה, יום ב 03:20

שאלת המפתח : האם התקפת הצ'יפס תתאושש דווקא מול ההגנה הטובה בליגה?

אחרי סימני השאלה שהתעוררו בעקבות עזיבתו של טייריק היל את קנזס סיטי, החלו הצ'יפס את העונה בהתפוצצות התקפית והשיגו 44 נקודות מול אריזונה. בעקבוצת כך כולנו מיהרנו לאפסן את החששות לירידה ביכולת ההתקפית של הקבוצה, אך לאחר שבשבוע 2 השיגו "רק" 27 נקודות בניצחון דחוק על הצ'רג'רס ובמיוחד אחרי 17 נקודות בלבד בהפסד המפתיע לקולטס – הספקות הללו עולים מחדש. מהומס בסה"כ שומר על ממוצעי הקריירה המצוינים שלו (290 יארד למשחק, 67% השלמה, 8 ט"ד וחטיפה אחת) אך נראה שחסר לו האיום העמוק (רק 2 מהלכי 40+ יארד, מול 5 לג'יילן הרטס מהאיגלס, למשל). משחק הריצה נפגע יותר כי בהיעדר היל, היריבות מצופפות את הקו ומקשות על הרצים, שהשיגו 90 יארד מול הצ'רג'רס ורק 60 יארד מול הקולטס. ההגנה דווקא מפתיעה לטובה ומדורגת במקום התשיעי (טובה בעיקר מול הריצה – מקום שישי בליגה) אך אם ההתקפה לא תחזור לעצמה, זה כנראה לא יספיק.

השבוע מחכה להתקפה המעט מקרטעת של הצ'יפס אתגר גדול במיוחד – ההגנה הטובה בליגה, זו של טאמפה ביי. היא ספגה הכי מעט נקודות (9 בלבד למשחק!), כפו הכי הרבה איבודי כדור (2.7 למשחק), מקום רביעי בכמות יארדים כוללים (290), מקום שלישי בכמות הסאקים (3.7 למשחק). זוהרת במיוחד חוליית הליינבקרים הנהדרת עם דווין ווייט ושאקיל בארט שמשתלטת על כל המגרש ומדכאת את הק"ב היריבים. ההתקפה לעומתה לא מצליחה להתרומם, למרות נוכחותו של טום בריידי ( הרבה בגלל פציעות בקו ההתקפה וגם בסגל התופסים). היא צברה עד כה רק 17 נקודות למשחק (מקום 22) ורק 4 ט"ד (מקום 28!). בריידי עושה כמיטב יכולתו, אבל חוץ מהרץ לאונרד פורנט (227 יארד עד כה) אין כל כך מי שיעזור לו.

תחזית : אחרי משחק נפל, מהומס ואנדי ריד יהדקו את הברגים בהתקפה כך שאפילו הגנת טאמפה הקשוחה לא תוכל לעצור אותם על פחות מ-25-30 נקודות. התקפת הבאקס במצבה הנוכחי לא מסוגלת לעמוד בקצב הזה כך שנראה כאן ניצחון בהפרש של כ-10 נקודות לאורחים מקנזס שיישארו בראשות בית ה-AFC מערב.

סן פרנסיסקו ניירס (2-1) – ל.א. ראמס (1-2), סן פרנסיסקו 3:15 שלישי לפנות בוקר (MNF)

במשחק שיחשב לנצח כתועבה לעיניים ואחד הגרועים בתולדות הNFL, ג'ימי גארופולו נכנס לפני שבועיים באמצע המשחק מול סיטאל כדי להחליף את טריי לאנס שנפצע והוביל את הקבוצה לנצחון הראשון שלהם השנה. שבוע שעבר נגד דנבר, הוא נראה חלוד ועשה המון טעויות במהלך המשחק שהובילו להפסד שלהם. ג'ימי ג'י "הגדיל לעשות" וזרק לחטיפה אופיינית שהוחזרה לט"ד מתוך האנד זון שלו. 6 נקודות שבוטלו בגלל שגארופולו דרך מחוץ למגרש באחורי האנד זון וגרם לסייפטי. 2 נקודות שהיוו בסופו של דבר את ההבדל בין ניצחון להפסד במשחק. נקווה שעוד שבוע אימונים משותף עם הפותחים יעזור לו להתחבר שוב לשחקני התקפה שעומדים לרשותו: דיבו  סמואל, ג'ורג' קיטל שחזר מפציעה שבוע שעבר וברנדון איוק.

משחק הריצה, החזק בדרך כלל, של סן פרנסיסקו, נראה תקוע. אלייז'ה מיטשל פצוע וג'ף ווילסון מתקשה להשיג תפוקה. לשם כך החזירו במפרץ את בובי טרנר, מאמן הרצים הותיק והמוערך והחתימו את מרלון מאק שיעזור לווילסון.

הראמס מגיעים עם רצף של שני ניצחונות ורוצים להמשיך את המגמה גם השבוע. למרות שמשחק הריצה של הראמס חלש העונה יחסית, 3.4 יארד לריצה ו72.3 למשחק, עדיין מקווי מצליח להיות יצרתי. הוא משתמש בקופר קאפ הבלתי נגמר עם ג'ט סוויפ לפי הצורך ובמשחק התפיסה אותו קופר ממשיך להיות המטרה האהובה ביותר של סטארפורד.

נתון מעניין: שבוע שעבר, ארון דונלד רשם את הסאק ה100 שלו. אני מאמין שהשבוע נראה את ה-101.

תחזית: נראה שזה משחק של הראמס, יש להם את המונמטום. אבל, אני אקח עדיין את הניינרס. למורה, שאנאהן, תמיד יש כמה טריקים שהוא לא לימד את התלמיד, מקווי.