לאורך חודשים אפריל – מאי, ולפעמים אפילו ביוני, התחושה שלנו היא שעונת הבייסבול לעולם לא תסתיים. 162 משחקים זה מטורף, והרגשת ה-"אנחנו רק בהתחלה" נמצאת שם הרבה זמן. עד שפתאום, מתסכלים על לוח השנה הקטן במשרד, והופ – ה-13 בספטמבר כבר פה, והנה, נותרו לנו 20-22 משחקים לכל קבוצה עד לסיום עונת 2022. מי היה מאמין.

אז כשלושה שבועות מסיום העונה, וזו תמונת המצב: שני מאבקים לוהטים (נשיונל ליג מזרח, נשיונל ליג וויילד קארד), שלושה שלא נסגרו (אמריקן ליג וויילד קארד, מזרח ומרכז), וכל השאר די גמור עד גמור לחלוטין. נתחיל היכן שהאש הכי חמה – בבית המזרחי של הנשיונל ליג.

אין על באק

נכון להבוקר (עם רפי רשף?) הניו יורק מטס מובילים את הבית, עם מאזן של 53:89, ביתרון של משחק אחד (שוויון בעמודת ההפסדים) על הברייבס מאטלנטה (53:87). הכתומים הצליחו לעצור רצף מפתיע של שלושה הפסדים (לקבוצות חלשות כמו וושינגטון ופיטסבורג) עם מאזן שבועי של 2:4, גם זה בזכות משחקים מול המארלינס והקאבס.

אך צריך להגיד את זה: במהלך השבוע איבדו המטס את הפסגה ליום יומיים, ואת מקס שרזר לרשימת הפצועים. אם באק שוולטר לא שם, ניו יורק יכולה היתה בקלות להידרדר תחת הדיכאון, ולאבד את הדרך. המנג'ר הוותיק (להבדיל מאחד אחר בעיר…) ידע כיצד להרים את השחקנים שלו על הרגליים ולהחזיר את הקבוצה שלו לפסגה.

אטלנטה הצליחה להפוך רצף של שמונה ניצחונות לאחד של שלושה הפסדים, כשהברייבס כרגע במהלך מסע לא קל למערב. עד לסיום העונה נותרו למטס סדרות מול: הקאבס (בית), פיטסבורג (ב), מילווקי (חוץ), אוקלנד (ח), מיאמי (ב), אטלנטה (ח) ונשיונלס (ב). לברייבס נשאר: ג'איינטס (ח), פילדלפיה (ב), וושינגטון (ב), פילדלפיה (ח), וושינגטון (ח), מטס (ב), מיאמי (ב). נראה שהלו"ז של אטלנטה מעט קל יותר, אך רבות ייקבע בסדרה בין השתיים. המטס מובילים את הסדרה העונתית 7:9.

אלברט פירות והום ראנס

הבית המרכזי נמצא בשליטה מוחלטת של סיינט לואיס, שמוליכה כבר בשמונה משחקים על פני מילווקי. הקארדינלס עם שבוע סביר של 3:4, למרות סדרות לא קשות מול פיטסבורג והנשיונלס, כשכעת, עם יתרון של שמונה משחקים, אפשר להתרכז בפרידה מאלברט פוהולס. המכונה ירה לפני יומיים את ההום ראן ה-697, ובכך תפס לבדו את המקום הרביעי בכל הזמנים, כשהוא עוקף את איירוד. האם הוא יגיע ל-700?

הבית המערבי גמור כבר מחודש מאי בערך, כשלדודג'רס יתרון משוגע של 20.5 משחקים על פני הפאדרס, והם למעשה הראשונים שמבטיחים מקום בפלייאוף (עונה עשירית ברציפות). מאזן שבועי של 2:5, פחות או יותר רגיל אצל LA (אפילו מעט מאכזב), הרחיק עוד יותר את היריבות שפגשו אותה – הפאדרס והג'איינטס. פרדי פרימן חובט בינתיים 330., מוביל את כל המייג'ורס בקטגוריה הנשכחת הזו. איזו עונת בכורה חלומית.

יהושע פרוע

נעבור למאבקי הוויילד קארד, כשקבוצה אחת כמעט הבטיחה כרטיס אחד, ושלוש נאבקות על שניים נוספים. הכרטיס הראשון יילך לקבוצה שתסיים שניה מבין המטס והברייבס, כשכרגע אטלנטה עם יתרון של שמונה משחקים וחצי על פני הפיליס שבמקום השני. הקבוצה מעיר הפעמון עצרה רצף של שלושה הפסדים עם 1:5 מול המארלינס והנשיונלס, כשנראה שברייס הארפר מתחיל לחזור לעצמו אחרי שנעדר לחודשיים.

משחק וחצי מהפיליס נמצאת סן דייגו, שמחזיקה כרגע בכרטיס האחרון לאוקטובר. הפאדרס בתקופה של רכבת הרים: רצף של ארבעה ניצחונות הפך לשלושה הפסדים, שהפכו לשלושה ניצחונות, שהפכו (בינתיים) לשני הפסדים. הלו"ז של הפאדרס בשבוע הקרוב לא פשוט: בסיאטל ואריזונה, בבית מול סיינט לואיס. יהיה מעניין.

הקבוצה היחידה שמסתכלת על הוויילד קארד מבחוץ ויכולה עדיין לחלום על כניסה פנימה היא מילווקי, שרחוקה שני משחקים מהפאדרס (וכזכור, שמונה מסיינט לואיס בבית המרכזי). הברוורס, שחייבים כל ניצחון בימים אלה, מתקשה לייצר רצף, אך לפחות לא מייצרת רצף של הפסדים, עם שבוע של 3:4. הבעיה? פרדי פארלטה הצטרף לאריק לאוור וארון אשבי, ושלושת הסטארטרים ברשימת הפצועים. אאוץ'.

ארון או רוג'ר?

האמריקן ליג איסט היה נראה צמוד יותר לפני כמה ימים, אך הניו יורק יאנקיז הראו קולות של התאוששות, עם ארבעה ניצחונות בשישה משחקים, שלושה מהם עם הרייז שרודפים אחריהם, בהחלט נתנו אוויר לארון בון ושות'. כרגע היאנקיז מוליכים בחמישה משחקים וחצי על טורונטו, ובשישה על טמפה ביי. המירוץ של ארון ג'אג' אחרי 61 ההום ראנס של רוג'ר מאריס נעצר בינתיים על 55.

הבלו ג'ייז הם אולי החמים ביותר בליגה כרגע, עם תשעה ניצחונות ב-11 משחקים. בו בישט מהלטט, כשבשעת המשחקים האחרונים הוא חובט 500., עם חמישה הום ראנס ו-OPS של 1.686.. לפנות בוקר הבלו ג'ייז ארחו את טמפה ביי, לקרב לוהט (חמישה מפגשים בארבעה ימים). בישט הפך פיגור 2:1 לניצחון 2:3 עם הום ראן ענק.

הרייז, לעומת זאת, כבר ראו את המקום הראשון בבית לפני כמה ימים, אחרי שני ניצחונות די מרשימים על היאנקיז בפלורידה, אך אז הגיע הפסד דרמטי לבומברס במשחק הנועל של הסדרה, ולאחר סוויפ על בוסטון טמפה ביי הגיעה לניו יורק וחטפה בשני משחקים 20 ריצות. התאוששות בטורונטו? גם לא הגיעה, לפחות בינתיים, ופסגת הבית התרחקה משמעותית. הסדרה הנוכחית בטורונטו תקבע רבות לגבי המיקומים של כל השלוש: הבלו ג'ייז, הרייז והיאנקיז.

כואב בשריר התאומים

הבית הפתוח ביותר באמריקן ליג הוא המרכזי, אם כי גם הוא הולך ונסגר. קליבלנד, עם 65:74, מוליכה בשלושה משחקים על הווייט סוקס, כשמינסוטה, שרדפה אחרי הגארדיאנס, רחוקה כבר חמישה משחקים.

מוליכת הבית, שרק לפני שבוע רשמה חמישה הפסדים ברציפות, כבר עם שישה ניצחונות בשבעה משחקים, כולל סוויפ ענק על מינסוטה, שייצר פער כמעט בלתי סגיר. תשעת המשחקים הקרובים של קליבלנד יהיו בבית, כולל עוד חמישה מול הטווינס ואחד מול הווייט סוקס, זמן טוב להרוג סופית את הדיוויז'ן. הימור: בכתבה הבאה הבית הזה יהיה סגור.

היי סיס!

מי שעדיין לא ויתרה היא שיקגו, שארבעה ניצחונות בחמישה משחקים שומרים אותה שני משחקים מהפסגה. דילן סיס ממשיך להציג יכולת של סיי יאנג, עם ERA של 2.06 (שני באמריקן ליג) ו-14 ניצחונות (שלישי באמריקן ליג). תרפדו את זה ב-206 סטרייק אאוטס (שני באמריקן ליג), ותקבלו חתיכת אייס.

והטווינס, לעומת זאת? ב-31 באוגוסט מינסוטה היתה רחוקה משחק וחצי מהפסגה, אך מאז? תשעה הפסדים ב-11 משחקים, והנה המרחק מהמקום הראשון עומד על חמישה משחקים. והנה העונה הזאת הולכת לפח…

השתקה למשחק שלם (איך התרגום?)

הבית הסגור ביותר באמריקן ליג הוא המערבי, שם יוסטון כבר זמן מה בשליטה מוחלטת. מאזן של 50:91 מביא את האסטרוז ליתרון של 11.5 משחקים על סיאטל, כששבוע של 2:5 רק הגדיל את ההפרש. אמש ראינו דבר שכבר לא רואים במייג'ורס – פראמבר ואלדז זרק Complete Game Shut Out, שבעבר היה נפוץ בהרבה.

מילה אחת חייבים להגיד, גם על מי שלא בתמונת הפלייאוף: מייק טראוט מזכיר לנו בימים האחרונים מי התותח מספר 1 של הדור הזה. כוכב הלוס אנג'לס איינג'לס העיף אמש הום ראן במשחק השביעי ברציפות, רחוק עוד משחק אחד משיא המייג'ורס של כל הזמנים. סטיי טיונד…

מי צריך להגיד שלום למי?

נעבור למאבקי הוויילד קארד של האמריקן ליג. נראה ששלוש הקבוצות שיעלו ידועות כבר, כשהשאלה שנותרה פתוחה היא מיקומים. תזכורת: שתי מוליכות הבתים עם המאזן הטוב ביותר בליגה עולות אוטומטית לשלב הבא. השלישית תתמודד בסדרה מול קבוצת הוויילד קארד השלישית, כששתי הראשונות בוויילד קארד ישחקו זו מול זו.

נכון להבוקר סיאטל וטורונטו מחזיקות באותו המאזן (61:79), כשחצי משחק מתחת נמצאת טמפה ביי. יותר רותח מזה? מי שהתרחקה מעט היא בולטימור, שכבר צריכה לסגור פער של ל-5.5 ניצחונות כדי לשחק באוקטובר.

רודריגז. חוליו רודריגז

סיאטל נמצאת בתקופת זיג זג: ניצחון – הפסד – שני הפסדים – שני ניצחונות. הניצחון האחרון, נגד הברייבס (אולי הוורלד סירייס הבא?), הגיע במשחק מטורף של קאמבקים ואיבוד יתרון, כשמי שהדליק את הדג-אאוט כשהמארינרס היו זקוקים לו היה הילד – חוליו רודריגז, שצרח על כולם והעיף גם הום ראן בדרך למהפך.

האוריולס, כאמור, איבדו גובה, עם שבוע של ארבעה הפסדים בשישה משחקים, שניים מהם לטורונטו, אחריה הם רודפים. בסך הכל בולטימור עם שישה הפסדים בשמונה משחקים, ונראה שחלום הפלייאוף יצטרך להמתין עוד עונה. וכמו שכבר אמרתי, זה לא מונע מהם להיות הפתעת העונה בקלות (למרות שבתחילת העונה הימרתי שתהייה להם עונה טובה).

טבלאות הדרוג לפלייאוף