מאת: פריים טיים זק, רביב פייג, זאב יאיר קמין

לאחר פגרה שתמיד נראית ארוכה מדי, החלה סוף סוף עונת 2022-23 בליגה השקולה, המרתקת והעשירה ביותר בספורט האמריקאי (ובכלל). יהיו, כמו בכל שנה, ארבע או חמש קבוצות חלשות שנמצאות בתחילת תהליך הבניה שלהן ומטרתן העיקרית היא בחירה גבוהה בדראפט הבא (שיקגו, סיאטל, אטלנטה, יוסטון ואולי הג'טס), אך מרבית הקבוצות התחזקו והשתפרו (לפחות על הנייר) ומקוות להגיע לפחות לפלייאוף. ב-6 מ-8 הבתים (חוץ מה-AFC מזרח וה-NFC דרום – שם בפאלו וטאמפה ביי, בהתאמה, נראות כמו מועמדות וודאיות לראשות הבית) מצפים לנו מאבקים קשוחים וצמודים על הבכורה בין לפחות שתי קבוצות (ולפעמים יותר) ששואפות לריצה עמוקה בחודש ינואר. נראה המון שחקנים צעירים ומוכשרים שעדיין יש להם מה להוכיח ולא מעט "זקנים" (ובראשם טום בריידי האלמותי שפותח עונה מספר 23 בגיל 45!) שיקוו להראות שכוחם עוד במתניהם. כמו בכל שנה, נצפה בהמון הפתעות, מהפכים ומשחקים שיוכרעו בשנייה האחרונה. בסדרת הכתבות שפרסמנו לקראת העונה ניתחנו וחזינו מה צפוי לקרות – אך כמו בכל שנה ב-NFL (ויקום מי שצפה בשנה שעברה שסינסינטי בנגלס יגיעו לסופרבול..) מה שיתרחש בסופו של דבר יהיה שונה לגמרי ומרתק הרבה יותר. אז לכל מי שמתכוון (כמונו) לבלות את החודשים הקרובים עם עיניים טרוטות וציפורניים כסוסות – WELCOME BACK !

במשחק הפתיחה בלוס אנג'לס ביום חמישי בלילה הביסו הבפאלו בילס את האלופה, לוס אנג'לס ראמס בתוצאה 31- 10. המחצית הראשונה היתה שקולה יחסית והסתיימה בתוצאה 10-10, אך במחצית השניה העלו הבילס על הלוח 21 נקודות ללא מענה והכריעו את המשחק בקלות יחסית. הגנת הריצה של בפאלו היתה למעשה זו שהכריעה את המשחק, כאשר איפשרה לראמס רק 52 יארד (ב-18 נסיונות) והכריחה את הק"ב, מאט סטאפורד, למסור כמעט בכל מהלך. כאן נכנסו לתמונה הפאס-ראשרס המצוינים של הבילס (בראשות וון מילר, שחזר לאיטצדיון בו זכה באליפות עם הראמס בעונה שעברה) אשר הפעילו לחץ עצום על סטאפורד וקו ההתקפה שלו – מה שהביא ל-7 סאקים (2 של מילר) על הק"ב של הראמס וסיטואציות פתיחה נוחות להתקפה של בפאלו שהפגינה משחק מתואם ומאוזן. הק"ב של הבילס, ג'וש אלן, החל את המסע ל-MVP עם משחק מצוין – 26 מסירות מוצלחות מתוך 31 (84%!) ל-297 יארד ו-3 ט"ד (2 יירוטים) ועוד 56 יארד (וט"ד נוסף…) על הקרקע – יותר מכל רצי הראמס… התופסים סטפון דיגס (122 יארד) וגייב דייויס (88 יארד) נהנו מהשלל ומט"ד אחד לכל אחד. מהצד השני סטאפורד סיים עם 29 מסירות מוצלחות מתוך 41, ט"ד אחד ו-3 יירוטים, כאשר מבין שחקני הראמס רק קופר קאפ הבלתי נגמר מצליח להבריק עם 128 יארד באוויר. זה היה ערב ארוך ועצוב לאוהדי הראמס שקיוו להמשיך את החגיגות מהשנה שעברה ומשחק מבטיח מאד לאוהדי הבילס שרואים (כמו רבים אחרים) בקבוצתם את אחת המועמדות העיקריות לאליפות השנה.

…ואחרי המתאבן הזה, מחכים לנו בימים ראשון ושני (וגם שלישי בבוקר, שעון ישראל) עוד 15 משחקים – רובם מבטיחים ומסקרנים מאד. להלן הסקירות שהכין עבורכם הצוות שלנו לקראת המחזור הראשון של העונה.

קרולינה פנתרס – קליבלנד בראונס (שרלוט, יום א, 20:00)

השאלה המרכזית : האם זה יהיה משחק הנקמה של בייקר מייפילד?

גם קרולינה וגם קליבלנד סבלו מיכולת נמוכה בעמדת הק"ב בעונה הקודמת, לא דיגדגו את הפלייאוף ופעלו להביא ק"ב מוביל חדש לקבוצה. התוצאה של מסקנה זו בקליבלנד היתה השחרור של בייקר מייפילד מהקבוצה (שהביאה במקומו את דשון ווטסון וההיסטוריה הבעייתית שלו). עדיין, נפל של קבוצה אחת יכול להיות טוב מספיק להיות המושיע (הפוטנציאלי) של קבוצה אחרת – קרולינה קלטה אותו בתקווה שיהיה זה שיציל את משרתו של המאמן מאט רול וימנע מהפנתרים את הצורך לחפש פרנצ'ייז ק"ב בדראפט בשנה הבאה. נפלאות ההגרלה הביאו לכך שמשחקו הראשון של מייפילד במדי קרולינה הוא נגד קליבלנד… והוא ייקווה להוכיח לבראונס שהם טעו כשוויתרו עליו. יבואו לעזרתו הרץ המצוין כריסטיאן מקאפרי (שיקווה לעונת קאמבק אחרי שרשרת פציעות), קו קדמי משופר והגנה סולידית. מהצד השני ווטסון לא יישחק (בשל ההשעיה הארוכה שספג) ובעמדת הק"ב יופיע המחליף הנצחי ג'קובי בריסט. הקבוצה תמשיך להתבסס על משחק ריצה (בראשות ניק צ'אב) – אם כי שידרגה גם את סגל המוסרים ברכישה של אמארי קופר מדאלאס. ההגנה התוקפנית (בראשות מיילס גארט – אחד משחקני האדג' הטובים בליגה) דורגה ראשונה בליגה נגד הריצה אך רק 19 נגד המסירה ולא עשתה הרבה כדי לחזק את הקו האחורי – דבר שיכול להתברר כבעייתי בהמשך העונה במשחקים בתוך בית ה-AFC צפון מול ג'ו בורו ולאמאר ג'קסון.

תחזית – קרולינה תקווה רק להשתפר מעט ביחס לעונה שעברה, וקליבלנד במילא רואה את 2022 כשנת מעבר לקראת העונה הבאה – הראשונה המלאה של דשון ווטסון. השבוע נראה משחק שיכלול הרבה מהלכי ריצה, יפגין שתי הגנות טובות וכתוצאה מכך יתפתח משחק צמוד שיסתיים בתוצאה נמוכה. מייפילד טוב מבריסט ובעזרת הביתיות יצליח להשיג ניצחון בכורה במדי הפנתרים הכחולים.  

מיאמי דולפינס – ניו אינגלנד פטריוטס (מיאמי, יום א, 20:00)

השאלה המרכזית : האם טואה ינצל את החיזוקים שבוצעו בפגרה כדי להפוך סוף סוף לק"ב בכיר בליגה?

במיאמי יזכרו עוד הרבה שנים את ההחלטה האיומה להעדיף את טואה טאגווילואה על ג'סטין הרברט כפרנצ'ייז ק"ב העתידי שלהם בדראפט 2020. בשנתיים האחרונות נאלצו אוהדי הדולפינס לראות את הרברט שובר שיאים בעוד טואה מדשדש בבינוניות (רייטינג 90 ו-205 יארד למשחק, 16 ט"ד מול 10 יירוטים ב-2021). השאלות לגבי המשך דרכו של טואה בקבוצה עולות בכל קיץ מאז, והיו אף שמועות על טרייד שיביא ק"ב בכיר לקבוצה. 2022 מסתמנת כשנה מכריעה, וכדי לתת לק"ב הצעיר את האפשרות המיטבית להצליח, עשתה הקבוצה את כל שניתן כדי להקיף אותו בשחקנים שיאפשרו לו למצות את יכולתו. הרץ הסילוני טייריק היל הובא מקנזס סיטי וטרון ארמסטד האימתני הגיע מניו אורלינס לחזק את קו ההתקפה הרעוע. כדי להוריד לחץ ממשחק המסירה הורחב קארד הרצים (שכולל את צ'ייס אדמונדס, סוני מישל ורחים מוסטרט). אם אחרי כל זה ההתקפה לא תהיה בין הטובות בליגה (היתה במקום 24 בעונה שעברה), זה יהיה סימן די ברור שהחוליה החלשה היא בעמדת הק"ב – והמסקנות יהיו חדות וכואבות. בניו אינגלנד נראה שביל בליצ'ק מצא בדראפט 2021 את ק"ב העתיד שלו – מאק ג'ונס, שהצליח להוביל את הקבוצה לפלייאוף בעונת הרוקי שלו בסגנון משחק זהיר ומדויק, אם כי לא ספקטקולרי. הפגרה הנוכחית היתה גרועה למדי עבור הפטריוטס, מספר די גדול של שחקני מפתח עזבו (ביניהם הקורנרבק ג'יי-סי ג'קסון), מאמן ההתקפה המוערך ג'וש מקדניאלס נטש (כדי לשמש מאמן ראשי בלאס-ווגאס) ללא מחליף ראוי ולא בוצעו חיזוקים מספקים בעמדות הכישרון, כך שג'ונס יצטרך להיעזר בחבורת תופסים בינונית במקרה הטוב.

תחזית – מיאמי השתפרה מאד ותהיה אגרסיבית ורעבה השנה בעוד הפטריוטס ייסוגו מעט ויתקשו להתחרות על מקום בפלייאוף. שני הק"ב הם שחקנים של מסירות קצרות ומדויקות, וההגנות הטובות לא יעשו להם חיים קלים. יתפתח משחק טקטי ומחושב בתוצאה לא גבוהה שבסופו ינצל הסגל החזק יותר של מיאמי את יתרון הביתיות כדי להשיג לטואה ניצחון בכורה השנה.  

שיקגו ברס – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (שיקגו, יום א 20:00)

הרבה רוכב על במשחק הפתיחה הזה על שני ק"ב צעירים. שניהם נבחרו מוקדם בסיבוב הראשון של דראפט של  2021 וצריכים להוכיח את שווים, כל אחד בנסיבות דומות אך שונות. שני הק"ב נבחרו כדי להיות עתיד המועדון.  כדי להשיג את שניהם, המועדונים שלהם שילמו מחיר יקר.
פילדס, למרות ניצוצות ניכרים של כישרון, לא ממש הצליח תחת המאמן מאט נאגי לקחת את הקבוצה קדימה כשהפסיד 8 מתוך 10 הפתיחות שלו. נאגי הוחלף באברפלוס אבל שיקגו לא ממש חיזקה את אגף הכישרון ההתקפי במהלך הפגרה.
ההגנה של שיקגו, שהייתה חזקה מאוד מול התקפת המסירה, וסיימה את עונה שעברה במקום השישי הכללי, כנראה תמשיך להיות החלק הדומיננטי של הקבוצה, אפילו שויתרו על חליל מאק ודני טרבטיאן, אבל למרות שיפור קל בחולית קו ההתקפה, הכישרון האתלטי בהתקפה לא השתנה במיוחד ולפילדס אין יותר מדי סיוע.
דיוויד מונטגומרי בריצה ודארנל מוני בתפיסה נשארו להוביל מהעונה שעברה וצריך לראות אם תחת מאמן חדש ופילדס מנוסה יותר, הם יוכלו להשתפר. אבל מלבדם, הברס לא ממש השקיעו בשמות גדולים שיספקו נשק לפילדס.
הרבה גם רוכב על הכתפיים של טריי לאנס, שהסיטואציה שלו עברה בבת אחת מק"ב העתיד הבלתי מעורער של הקבוצה למשיהו שצריך להסתכל כל הזמן מעבר לכתף כשג'ימי גארופולו המוכח, נושף בעורפו. סן פרנסיסקו סיבכו את עצמם כשנכשלו, במהלך הפגרה, למצוא קבוצה שתיקח את גארופולו והחוזה הענקי שלו ועכשיו הוא פשוט נמצא שם, ק"ב שלקח אותם פעמיים לאליפות הNFC ופעם לסופרבול, יושב על הספסל.
ללאנס יש סט יכולות שכנראה לגארופולו אין, בעיקר המסירה המדוייקת לעומק ואולי קבלת החלטות טובה יותר במצבים קריטיים, שאולי יסייעו לקחת את סן פרנסיסקו את הצעד הנוסף הזה שחסר להם, אבל חוסר הנסיון שלו והשמועות שלוקח לו קצת יותר זמן משחשבו לקלוט את תוכנית ההתקפה המורכבת של קייל שאנהאן, שמים אותו, למרות הכחשות הקבוצה, על טיימר. בהחלט לא סיטואציה אידיאלית לק"ב צעיר להיות בה, מה שכן אידיאלי עבורו זה הצוות המסייע שמסביבו. תופסים כמו דיבו סמואל וברנדון איוק, ג'ורג' קיטל, אחד הטייט אנדים הטובים בליגה משחק ריצה יעיל וכמובן, הגנה חזקה ונשכנית שתמיד מחזיקה את הקבוצה במשחק, יחפו על הבוסריות של טרי לאנס.
דיי ברור שעל הנייר סן פרנסיסקו היא הקבוצה העדיפה כרגע. קייל שאנאהן מלקק את האצבעות כשחוליית הריצה שלו לא צריכה התמודד מול קליל מאק ואנחנו צפויים לראות משחק ריצה חזק של אלייז'ה מיטשל וג'ף ווילסון בעוד שג'סטין פילדס יתקשה להתחמק מניק בוסה, ג'בון קינלו וחוליית קו ההגנה העמוקה של הניינרס. מה שיוריד את הלחץ מטרי לאנס.
לפתיחת העונה אנחנו צפויים לראות משחק הגנה חזק של שתי הקבוצות ואולי היילייט או שניים כששני המאמנים מנסים לבדוק אם הק"ב שלהם יכולים להפתיע ולתפוס את העומק לא מוכן.  אני צופה נצחון ראשון של סן פרנסיסקו  24- 10.

אטלנטה פלקונס – ניו אורלינס סיינטס (אטלנטה, יום א 20:00)

משחק פנים בייתי לפתיחת העונה תמיד יספק דרמות  כששתי הקבוצות נכנסות לעידן חדש. ניו אורלינס לעידן של אחרי שון פייתון  כשדניס אלן נכנס לנעלי המאמן הראשי ואטלנטה נפרדו מהק"ב הותיק, מאט ראיין. איזה שינוי יוכיח את עצמו כקריטי יותר? אולי נגלה כבר במשחק הפתיחה.
ניו אורלינס שעברה זעזוע נוסף עם הפרישה של דרו בריס לפני שנתיים, המציאה את עצמה מחדש כקבוצת הגנה אימתנית בעוד קרוסלת הק"ב בהתקפה, שנבעה מפציעה של ג'מיס ווינסטון ופציעות של הרסיבירים המובילים, פגעה בהם קשות והצניחה אותם למקום האחרון בליגה בהתקפת המסירה.
החזרה של ווינסטון אולי תצליח לשפר את היכולות ההתקפיות של הקבוצה ולהפוך אותה ליותר שלמה והעובדה שאטלנטה סובלת מיכולות נוראיות משני צידי הכדור, יהפכו את העבודה לקלה יותר. לפחות במשחק הזה. מרכוס מריאוטה, שנכנס לנעליים הגדולות של מאט ראיין יזרים דם רענן להתקפת הקבוצה אבל הכימיה שלו עם קורדל פאטרסון שהפך, ונשאר, הנשק העיקרי של הקבוצה, חשובה להצלחה שלו. ההצלחה הפנמונלית של קייל פיטס, הטייט אנד, שהוביל את הקבוצה ביארדים באויר, בהחלט תסייע בהתאקלמות אבל מלבד זאת אין למאריוטה נשקים מוכחים נוספים כשראסל גייג' עבר לטמפה וקלוין רידלי מושעה עד להודעה חדשה.
לניו אורלינס יש קצת יותר נשקים התקפיים, במיוחד אלוין קאמרה ומארק אינגרם הבלתי נלאים והאולר השוויצרי טייסום היל שיחזור לעמדת הטייט אנד. אבל בעמדת התופסים הם כנראה יתחילו ללא מייקל תומאס וטרקאוון סמית' שבספק למשחק.  באגף ההגנה יש יתרון ברור לניו אורלינס וזה מה שעשוי להכריע את הכף לטובתם במשחק הזה. 20- 10 לסיינטס.

אינדיאנפוליס קולטס – יוסטון טקסנס (אינדיאנפוליס, יום א 20:00)

מאט ראיין לא יכל לייחל לפתיחה קלה יותר בקבוצתו החדשה כשהוא מתייצב עם אינדיאנפוליס להתמודד מול יוסטון. הקולטס מקווים שראיין המזדקן, יהווה שיפור על קרסון וונץ ויוסיף מימד נוסף באויר (דורגו מקום 28 בליגה) להתקפת הריצה הקטלנית של הקבוצה בראשות ג'ונתן טיילור המלהיב.
מייקל פיטמן צפוי להיות הנשק העיקרי באויר אבל מלבדו לא תהיה לראיין יותר מדי עזרה. אבל מי צריך עזרה כשאיום הריצה של ג'ונתן טיילור תמיד יגרום להגנה לצופף שורות ואולי לפתוח את העומק. הגנת יוסטון, מקום לפני אחרון בליגה בהגנת הריצה (ובכללי), הולכת לסבול מיום קשה וארוך. ברנדין קוקס, נקודת האור היחידה בהתקפת יוסטון, ימשיך לנסות לסייע להתפתחות של דיוויד מילס.
ביוסטון מקווים לראות סוג כשלהו בשיפור בהתקפה שהיתה מדורגת אחרונה בליגה הן בריצה והן בממוצע ההתקפה כוללת. לשם כך הם הביאו רץ חדש בדמות דיימון פירס. יותר גרוע משנה שעברה לא יכול להיות.
הגנת אינדיאנפוליס, עם דפורסט באקנר, דאריוס לאונרד ובובי אוקרקה שסוגרים את מרכז המגרש, לא יתנו לזה לקרות. 31 – 6 לקולטס.

סינסיננטי בנגלס נגד פיטסבורג סיטלרס (סינסיננטי, יום א 20:00)

מצד אחד, יש את האלופת הAFC המכהנת והמצד שני יש קבוצה שתנסה לסיים את העונה עם מאזן חיובי. כמעט תמיד, הקבוצה הראשונה הייתה הסיטלרס והקבוצה השנייה הייתה הבנגלס. השנה, אולי גם במשך השנים הקרובות, זה בדיוק הפוך.

שנה שעברה הבנגלס עשו ריצה לא צפויה בכלל והגיעו לסופרבול והיו כמעט דקות מזכייה בפרס הנחשק. אחרי אוף סיזון בלי פציעות, טפו חמסה, וחיזוק קו ההתקפה, אחד החוליות הכי חלשות בליגה שנה שעברה, נראה שהם ימשיכו להיות אחת הקבוצות החזקות בבית אם לא בכל הAFC. בצד ההתקפי כולנו מכירים את ג'ו בורו ( AKA ג'ו קול, ג'ו ברר, ועוד), את שלושת האמיגוס, ג'ו מיקסון והרכש החדש היידן הרסט. אבל מה לגבי ההגנה של הבנגלס? כדי לשים לב אליהם השנה.

לאחר 18 שנים בתפקיד, ומאזן של 24-10 נגד הבנגלס, ביג בן פרש. ביום ראשון מיטשל טרוביסקי יפתח מתחת לסנטר עד שיגיע הזמן להכניס את הרוקי, קני פיקט ששיחק במכללת פיטסבורג, נבחר בסיבוב הראשון וכנראה יהיה הפתרון לטווח הרחוק. מהצד של ההגנה, עדיין נשאר שחקן ההגנה המכהן של העונה שעברה – טי-ג'יי וואט, ביחד עם קמרון הייווד ומיקה פיצפטרק.

נתון מעניין – מאז המשחק MNF מלפני שנתיים בו ג'ו-ג'ו סמית שוסטר רקד על הסמל של הבנגלס לפני המשחק ואז קיבל KO מוון בל במהלך המשחק, הבנגלס ברצף של 3 ניצחונות רצופים מול הסטילרס.

תחזית – כמו תמיד בAFCN זו תהיה מלחמה, כי זה שבוע ראשון ולוקח זמן להוריד את החלודה ולהכיר את השחקנים, אבל בסוף בורו יוביל את הבנגלס לניצחון.

וושינגטון קומאנדרס – ג'קסונוויל ג'אגוארס (וושינגטון, יום א 20:00)

שתי קבוצות עם עונת 2021 מאכזבת מקוות לראות שיפור בעמדת הק"ב. טרוור לורנס בשנתו השניה ותחת מאמן חדש יכול לפרוח ולממש את הפוטנציאל ואילו וושינגטון מהמרת על קרסון וונץ שיספק קצת יציבות בעמדה אחרי עונה מאכזבת של טיילור היינקי. וונץ חוזר ל"משחק נקמה" מול אותם ג'אגוארס שאחראים להעפתה מהפלייאוף של אינדיאנפוליס, קבוצתו הקודמת, בשבוע 17 של העונה שעברה. לשם כך הוא ייעזר בטרי מקלורן  המצויין וג'אהן דוטסון הטירון שנבחר בבחירה 16 בסיבוב הראשון. אנטוניו גיבסון מספק תשובה מספקת באגף הריצה.
הרבה פנים חדשות בעמדות הסקיל יאלצו את לורנס לבסס את הכימיה שלו מחדש. קאדר התופסים השתנה כשקריסטיאן קירק בעמדה מס' 1  ומרוין ג'ונס מסייע.
הקומנדרס לא הצטיינו בהרבה דברים בשנה שעברה אבל הגנת הריצה שלהם הייתה סולידית (מקום 8 בליגה) . הם ינסו לעצור את הרץ של ג'קסונויל טרוויס אטיין שבילה את עונת 2021 ברשימת הפצועים, וינסה לאיים על הבכורה של ג'ימס רובינסון כשהוא מקבל הזדמנות כבר השבוע כשרובינסון בספק למשחק (אבל צפוי לשחק).
הג'אגוארס אולי יראו קצת שיפור השנה, אבל נראה שלוושינגטון יש פה הזדמנות להתחיל את השנה ברגל ימין. יהיה משחק צמוד ודל נקודות. 13- 10 לקומנדרס.

דטרויט ליונס נגד פילדלפיה איגלס (דטרויט, יום א 20:00)

הריבילד אצל הליונס, שמרגיש שנמשך לנצח, עדיין בעיצומו.

באופן אישי, היו המון משחקים שנה שעברה שרציתי שהליונס ינצחו. קבוצה צעירה, מאמן ראשי (דן קמפבל) עם הרבה אנרגיות טובות וכל משחק הם השאירו הכול על המגרש. כמו בכל סיפור טוב, גם הגיבור המקומי חזר הביתה, הלא הוא בחירה 2 בדראפט ממישיגן איידן האצ'ינסון. מצד ההתקפה, הרץ המצוין שלהם, ד'אנדרה סוויפט, ימשיך לקבל הרבה נגיעות בכדור בין באוויר בין במשחק הריצה. מקווה שהוא אצלכם בפנטזי.

הניסוי ששמו ג'יילן הרטס, הקוורטרבק של פילדלפיה, נכנס לעונתו השלישית, השנייה תחת המאמן ניק סיריאני. שנה שעברה פילפי סיימו מקום ראשון בליגה ביארדים לריצה. הם ינסו השנה ליצור איזון בהתקפה. סגל התופסים כולל את דווין סמית', חברו הטוב של הרטס מימי אלבמה ושחקן הייזמן, הטייט אנד המצוין דאלאס גוטרט והרכש החדש בקיץ שהתקבל בטרייד בדמות של 1.85 מ' ו103 ק"ג מסה שרירית – איי.ג'יי בראון.

נתון מעניין – בחמשת המשחקים האחרונים בשנה שעברה, ג'ארד גוף זרק 11 טאצדאון לעומת 2 אינטרספשיונס.

תחזית – יהיה פה משחק מעניין, יש הרבה צעצועים חדשים וישנים משני צדדי המגרש. אני הולך עם מה שהלב רוצה ויאללה דטרויט! #OnePride

ניו יורק ג'טס נגד בולטימור רייבנס (ניו יורק, יום א 20:00)

זאק וילסון, הקווטבק הצעיר שנבחר בבחירה ה-2 בדראפט בשנה שעברה, נפצע ולא יהיה זמין לשבועות הקרובים. לכן, הרייבנס יפגשו פרצוף מוכר ביום ראשון – ג'ו פלקו, מי שהוביל את הרייבנס לזכייה האחרונה שלהם בסופרבול בעשור הקודם. יהיה מעניין לראות את השילוב עם כל כלי ההתקפה החדשים שהג'טס קיבלו באוף סיזון, במיוחד השחקנים שהגיעו מהדראפט: גארט וילסון – וייד ריסבר מאוהיו סטייט שנבחר בסיבוב הראשון, ובריס היל – הרץ הראשון שנבחר מאייווה סטייט, בסיבוב השני.

דווח לפני כמה שבועות שהקמיע של הרייבנס, פו, נפצע. נקווה שזה יהיה הפציעה הרצינית היחידה שתהיה לרייבנס בשנה הקרובה לאחר האסון שהיה להם שנה שעברה ב-IR. הם היו עם הכי הרבה פציעות בליגה בשנה שעברה, ביניהם: רוני סטלי, התאקל הנהדר; מרקס פיטרס, לכל העונה, מרלון האמפרי – בין צמדי הקורנרבקס הטובים בליגה; גי.קי. דובינס וגאס אדוארדס – הרצים שלהם; ולאמר ג'קסון הפסיד את ארבעת המשחקים האחרונים. רוב השחקנים הפצועים חזרו לתפקוד מלא ומקווים שכך יישאר עד סוף העונה.

נתון מעניין – בגלל הפציעות המרובות של הרייבנס, במיוחד אצל הרצים, הם היו צריכים לזרוק הרבה בשנה שעברה, משהו שלא כ"כ אופייני לבולטימור. הם היו מס' 9 בליגה מבחינת ניסיונות מסירה בשנה שעברה.

תחזית – למרות שהרבה מאוד שחקנים חוזרים מפציעות וצריכים להוריד קצת חלודה, נראה שעדיין הרייבנס הם יותר חזקים וצפויים לנצח את המשחק.

אריזונה קרדינלס – קנזס סיטי צ'יפס (פניקס,  יום א 23:25)

השאלה המרכזית : איך ייראו פטריק מהומס והתקפת הצ'יפס ללא טייריק היל?

מתחילת דרכו המפוארת של פטריק מהומס כק"ב ב-NFL, היה טייריק היל חלק משמעותי מארגז הכלים שעזר לו (ולמאמן אנדי ריד) להגיע ל-4 משחקי גמר חטיבה ושני סופרבולים. המהירות הסילונית של היל ויכולתו להקדים את המגנים חייב את היריבות להשאיר קורנרבקים וסייפטיס עמוק מאחור ולהותיר את החלק הקדמי דליל יחסית ל -SHOVEL PASSES הטריקיות ושאר רפרטואר מסירות הקצרות והמרהיבות של מהומס לטרוויס קלסי ולשאר התופסים. היל עצמו לא יצא מקופח ובארבע השנים הללו תפס כ-4850 יארד ב-350 תפיסות (על פני 60 משחקים). כעת, כשהיל נמצא במיאמי, מהומס וריד יצטרכו למצוא את התפוקה הזו וחשוב מכך – את האיום העמוק שיאפשר להם לנהל את ההתקפה שהתרגלנו לראות. ייתכן גם שהמוח המבריק של ריד יבנה סכמה אחרת לגמרי, שכן לקבוצה אין מחליף "קלאסי" להיל, ובמקומו הובאו תופסים טובים (אמנם פחות מטייריק) אך שונים מאד כמו ג'ו-ג'ו סמית-שוסטר ומרקז ואלדז-סקאנטלינג. ייתכן שנראה גם יותר מהלכי ריצה עם ההתפתחות של קלייד אדוארדס-הילייר כאיום כפול. קו ההתקפה המצוין ייתן למהומס זמן בפוקט ויש להניח שלמרות הכול התקפת הקבוצה תהיה בעלית של הליגה גם השנה. ההגנה תמשיך להיות אופורטוניסטית ותסבול מעזיבתו של הסייפטי טירן מת'יו ומהתחרות המתעצמת בתוך הבית. אריזונה השלימה בשנה שעברה את הקריסה המסורתית שלה לקראת סיום העונה (והפסד בסיבוב הראשון בפלייאוף). בפגרה היא איבדה את האדג' צ'נדלר ג'ונס והתופס כריסטיאן קירק. גם התופס מס' 1 שלה, דאנדרה הופקינס מושעה לחצי עונה. היא הביאה במקומם לסגל התופסים את מרקיז בראון הבינוני מבולטימור ואת איי-ג'יי גרין המזדקן, אך נראה שבסופו של דבר הקבוצה לא ממש התחזקה בפגרה. היא לפחות השכילה לסגור בצורה חיובית את הסכסוך שהחל להתגלגל עם הק"ב קיילר מאריי כשהחתימה אותו על חוזה ל-5 שנים. נראה שזו תהיה שנת מבחן חשובה למאמן קליף קינגסבורי שאם יוביל שוב לאכזבה בסיום העונה, יסיים כנראה את דרכו באריזונה.

תחזית – התקפת קנזס סיטי ומהומס טובים הרבה יותר ממאריי וחבריו. הגנת אריזונה מעט טובה יותר אך זה לא יספיק. משחק שיסתיים בתוצאה גבוהה ובסיומו ניצחון בהפרש דו ספרתי לצ'יפס.

לוס אנג'לס צ'רג'רס – לאס ווגאס ריידרס (לוס אנג'לס, יום א 23:25)

השאלה המרכזית : מי תתייצב כטוענת העיקרית (אל מול הצ'יפס) לכתר ה-AFC מערב?

כבר במחזור הפתיחה אנו מקבלים מפגש אדיר, מסקרן מאד ורב חשיבות בין שתי קבוצות שרואות בעצמן מועמדות לסופרבול. שתי הקבוצות נפגשו במחזור הסיום של העונה שעברה שבו ניצחו הריידרס בשניה האחרונה, עלו לפלייאוף ושלחו את הצ'רג'רס השאפתנים לקיץ עמוס בחיזוקים ושיפורים שנועדו לריצה עמוקה בחודש ינואר. הציר סביבו נבנית לוס אנג'לס הוא כמובן הק"ב הצעיר והסופר-מוכשר ג'סטין הרברט, שניפץ המון שיאים בשתי שנותיו הראשונות בליגה ויהיה ככל הנראה אחד מהטובים בליגה בשנים הקרובות. כבר בשנה שעברה היתה התקפת הצ'רג'רס אחת הטובות בליגה, אך עקב אכילס של הקבוצה היה ההגנה החדירה (בעיקר נגד הריצה). בקיץ הובאו כאמור בין היתר חליל מאק (הפאס ראשר משיקגו), ג'יי-סי ג'קסון (הקורנרבק המצוין מהפטריוטס) ואם יתגבשו עם ג'ואי בוסה ודרווין ג'יימס יכולים להפוך את הגנת לוס אנג'לס לחזקה במיוחד. הריידרס גם הם לא טמנו ידם בצלחת, הביאו את דבנטה אדאמס – אולי התופס הטוב בליגה – מגרין ביי ואת הדפנסיב בק צ'נדלר ג'ונס מאריזונה (שיחד עם מקס קרוסבי ייצרו צמד פאס ראשרים אימתני במיוחד). גם הם שואפים להתקדם מעבר לסיבוב הראשון, בו הפסידו אשתקד. הק"ב הסולידי שלהם – דרק קאר – הוא כנראה הפחות מוכשר בבית המערב אך טוב מספיק כדי להוביל אותם להישגים – במיוחד אם צוות האימון וההנהלה (שעבר זעזועים רבים בשנה שעברה, שבסופה הגיע ג'וש מקדניאלס המוערך מניו אינגלנד לתפקיד המאמן) יתייצב ויתרום לשיפור הקבוצה.

תחזית – משחק שקול ומרתק, עם התקפות מצוינות מול הגנות שעדיין בשלבי גיבוש. שתי הקבוצות ישימו הרבה נקודות על הלוח, אך בסוף הדו-קרב הזה ינצח הרברט – שהוא הק"ב המוכשר והאקספלוסיבי יותר  – וייתן ללוס אנג'לס מקדמה ראשונה במרוץ הקשוח לראשות הבית החזק ביותר בליגה.

טנסי טייטאנס נגד ניו יורק ג'איינטס (נאשוויל, יום א 23:25)

סיפור של שני רצים.

בשנים האחרונות, דריק הנרי הוא המלך הבלתי מעורר הליגה. בשנה שעברה הוא נפצע בשבוע 8 ולא חזר עד משחק הפלייאוף נגד הבנגלס. כשהוא נפצע, הוא היה מקום ראשון בריצה עם 937 יארד. מקום שני היה ניק צ'אב עם 584. אין ספק שההתקפה של הטייטאנס, במיוחד הקווטרבק ריאן טנהיל, שמחים שהמלך חזר בריא ומוכן למלחמה.

בשנת 2018, לפני כשנתיים, שאקון ברקלי נבחר עם הבחירה השנייה בדראפט ואיתו הביא את אחת העונות היותר מחשמלות שראינו, במיוחד עבור רוקי. הוא הוביל את הליגה עם 2,028 יארדים מהקו והיה מקום שני ביארדים ריצה עם 1,307. הוא זכה ברוקי העונה, הרץ של העונה – נראה שהשמיים הם הגבול בשבילו. אבל כמו שקורה לא מעט עם רצים, הוא סבל מפציעות, השיא היה לפני שנתיים כשהוא קרע את הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) ומחפש לחזור לחשמל את הליגה.

נתון מעניין – שנה שעברה היו לטיטאנס 41 סאקס, 12 מהם הגיעו מהרולד לנדרי המצוין. הוא קרע את ה-ACL השבוע ומקווים שבד דפריי יוכל למלא את החלל.

תחזית – למרות היציאה המוקדמת של הטייטאנס בפלייאוף מול הבנגלס שנה שעברה, הם עדיין קבוצה חזקה שככל הנראה תנצח את הג'י-מן.

מינסוטה וייקינגס נגד גרין ביי פאקרס (מינסוטה יום א, 23:25)

לאחר 12 שנות בהם היה להם מאמן ראשי שמגיע מרקע של מתאם הגנה, מייק זימר ולסלי פרייזר, מינסוטה בחרו להביא מאמן ראשי עם רקע התקפי – קווין אוקונול. מדובר בעוד ענף מעץ המאמנים של שון מקווי וגם מתאם התקפה של אלופת הליגה המכהנת, לוס אנגלס ראמס. עם זאת, הם עשו הרבה עבודה בצד הגנתי של המגרש: השאירו את האדג'-ראשר דניאל הנטר, החתימו את ז'דריוס סמית' ואת האקים ניקס כדי לחזק את הקו ההגנה. בנוסף, בשני בחירות הדראפט הראשונות שבו לחזק את הקו האחורי של ההגנה: לואיס סין ואנדרו בות' הבן. כל זה, בנוסף להתקפה החזקה שלהם עם קירק קאזינס, דווין קוק וגסטין גפרסון.

בתחילת הקיץ, כמו כל קיץ בשנים האחרונות, לא היה ברור אם ארון רודג'רס יואיל בטיבו יחזור לשחק, יפרוש או שידרוש טרייד. לבסוף, הוא החליט לחזור לשחק. אבל מי שכן ביקש לעזוב בטרייד זה אחד הוייד ריסברים הטובים בליגה – דבונטה אדאמס. עם זאת, אם לא יהיה פציעה ח"ו לרודג'רס, נראה שהפאקרס יהיו קבוצה חזקה מאוד בבית שלהם ובכל הNFC, כמו שקורה בכל עונה בשנים האחרונות.

נתון מעניין – המאזן של זימר נגד הפאקרס היה 7- 8 -1. אני בטוח שהוייקינגס מקווים שלאוקונול יהיה מאזן יותר טוב.

תחזית – כל עוד רודג'רס משחק, הקבוצה שלו תנצח ב-NFCN.

דאלאס קאובויס – טאמפה ביי באקנירס (דאלאס, יום ב 03:20)

השאלה המרכזית : האם טום בריידי ימשיך להפגין את היכולת המדהימה מהעונה שעברה גם בגיל 45?

בשנה שעברה, בגיל 44, עשה טום בריידי את הבלתי יאומן והפגין את אחת משתי העונות הטובות ביותר (ביחד עם עונת 2007) בקריירה המפוארת שלו. הוא השיג 5316 יארד (המספר הגבוה בקריירה) באחוזי דיוק של 67.5% ו-43 ט"ד מול 12 יירוטים. בפגרה הוא השתעשע באפשרות של פרישה אך החליט לחזור לעונה נוספת (אחרונה? אין לדעת…). חזרתו מהפרישה הקצרצרה שינתה את כל המומנטום סביב הקבוצה. שחקנים ששקלו לעזוב נשארו, ראסל גייג' הגיע לחזק את סגל התופסים, אקים היקס הדרים משיקגו להפוך את קו ההגנה הקדמי לטוב עוד יותר וקו ההתקפה היה ונשאר בין הטובים בליגה (אם כי סובל לאחרונה ממכת פציעות) – כך שלמרות פרישתו של גרונקובסקי, נראה שהסגל סביב בריידי רק השתפר. אם "מייג'ור טום" ימשיך לשחק ברמה של העונה הקודמת, הבאקס יהיו כנראה המועמדים העיקריים להגיע לסופרבול מה-NFC. אבל האם ניתן לבנות מגדל ציפיות על בסיס יכולת ברמת MVP משחקן בן 45? חילופי המאמן (טוד בואלס שקודם מתפקיד מתאם ההגנה) גם הם מוסיפים סיכון אבל טאמפה ביי שועטת קדימה במטרה להעניק לבריידי את הטבעת השמינית (!!) שלו. דאלאס לעומתה נסוגה משמעותית השנה, בעיקר בהתקפה שהיתה בשנה שעברה בין הטובות בליגה. התופסים אמארי קופר וסדריק ווילסון עזבו, וקו ההתקפה נחלש גם הוא בשל עזיבות (ל'אל קולינס) ופציעות (טיירון סמית). דווקא ההגנה שעשתה קפיצה גדולה בשנה שעברה (דורגה שניה בליגה!) צפויה להמשיך להשתפר (למרות עזיבת האדג' רנדי גרגורי) עם המשך ההתבגרות של הצעירים מיכה פרסונס וטרוון דיגס.

תחזית – בריידי ימשיך להפציץ ולהפעיל את כל הכלים גם מול ההגנה החזקה של דאלאס, ואילו דאק פרסקוט והתקפת דאלאס (שתחסר את התופס מייקל גאלופ שעדיין פצוע) יתקשו לעמוד בקצב. נצחון משכנע לטאמפה ביי שתתחיל את העונה ברגל ימין.

סיאטל סיהוקס – דנבר ברונקוס (סיאטל, יום ג 03:15)

הנהלת הNFL בטוח חשבה שזו בדיחה מצחיקה לסדר למאנדיי נייט הראשון של עונת 2022 את חזרתו של ראסל ווילסון לסיאטל, והפעם בשורות הקבוצה היריבה.  דנבר נאבקה שנים עם מחסור באיכות בעמדת הק"ב ונראה שהמעבר של ווילסון הולך לפתור את הבעיה ולהקפיץ את רמת הקבוצה עד כדי מועמדות לפלייאוף או לפחות תחרותיות בבית הAFC  מערב שנהפך לקשה בטירוף.
הברונקוס יפגשו בסיאטל קבוצה חלשה, מפורקת שהולכת לסבול את אותה הבעיה שרדפה את דנבר- איכות נמוכה בעמדת הק"ב, שם ג'ינו סמית' קיבל את המפתחות. אבל לא רק בעמדת הק"ב סיאטל נחלשה, גם בהגנה הם נפרדו מאחד הנכסים הכי חזקים שלהם, בובי וואגנר. אמנם ג'ורדין ברוקס הוכיח את עצמו יותר מיורש ראוי במרכז המגרש, אבל אובדן של אחד מסמלי הקבוצה ו170 טאקלים, יהיה קשה להשלים. בנוסף, ג'ורדין ברוקס כרגע בסימן שאלה לפתיחה. אם סמית' יצליח לשחרר את הכדור בצורה יעילה יש לרשותו שני נשקים חזקים בדמות טיילר לוקט וד.ק מטקלף  והטייט אנד נוח פאנט שקיבלו בטרייד מדנבר. אבל זה לא יהיה קל מול הגנת המסירה ה8 בליגה עם פטריק סורטיין וג'סטין סימונס.
באגף הריצה דנבר ממשיכה עם ג'וונטה וויליאמס ומלווין גורדון שאחראים ביחד ליותר מ1800 יארד בעונה שעברה וצפויים לשפר נתונים אלו עם ק"ב מאיים בעמדה. הסיהוקס ממשיכים בסדרת הנסיונות הארוכה שלהם למצוא רץ אחורי בלתי שביר ויעיל וגייסו בסיבוב השני את קנת' וולקר השלישי שיהווה תעודת ביטוח לראשד פני.
משחק ה"חזרה הבייתה" של ווילסון הולך לתקוע פגיון בלב האוהדים כשהברונקוס ינצחו בקלות את הסיהוקס. קורטלנד סאטון וג'רי ג'ודי יפרחו תחת השרביט של ראסל ווילסון. 31- 10 לדנבר.