אז כפי שכתבתי בפריוויו שלי על הווריורס, אני עובר שוב ללוס אנג'לס (שהיא בגדול, עיר בינונית, אבל עדיין שווה פי אלף מהררי ההומלסים ברחובות ומזג האוויר האפרורי תמיד של סן פרנסיסקו), ועל כן רואה אני לחובה לכתוב על הקבוצה אותה אני פחות מתעב מבין שתי הקבוצות של העיר – הקליפרס כמובן, שכרגע נמצאת במקום החמישי בסיכויי הזכיה באליפות. לא רע בכלל לקבוצה שאפילו לא עשתה פלייאוף בשנה האחרונה, אבל אתם יודעים, ג'ון וול וזה… סתם, קוואי לאונרד, זה… ואז אולי ג'ון וול.
מי הלך?
כמעט אף אחד עם משמעות. רק אייזיאה הרטנשטיין, הסנטר המחליף המאד חביב שעבר לניקס והשאיר את זובאץ' כסנטר האירופאי הלבן היחיד בקבוצה, שהוא גם למען האמת הסנטר היחיד בקבוצה. נקודה.
מי בא?
כמעט אף אחד עם משמעות. כלומר, ג'ון וול. האיש שפספס לחלוטין 2 מ-3 העונות הקודמות, ושיחק רק 110 משחקים וקצת בחמש העונות האחרונות, ועם זאת, בחצי העונה שהוא שיחק לפני שנתיים ביוסטון, הוא היה לא רע בכלל. האם עדיין הוא רכז סביר? אם נחיה גם נראה ואם לא, אז אחרים יראו, אבל הוא מן הסתם סימן שאלה אחד גדול.
עוד סימן שאלה הוא האיש השני ש (סוג של) מצטרף. קוואי לאונרד, גם הוא פספס שתי עונות שלמות בקריירה כבר, כולל את העונה האחרונה, אבל בכל זאת, ווינר מוכח, אלוף פעמיים. MVP של סדרת הגמר פעמיים, והסיבה המרכזית בגללה וגאס אופטימית בענייני הקליפרס.
טבלת עומק לפי עמדות:
סנטרים: איביצ'ה זובץ שהוא הכי סנטר של פעם שיש, אבל זה לא רע.', מוזס בראון השרוך שנתן דקות ואקום לא רעות פה ושם באוקלהומה. (שלא לדבר על בוסטון ואהמ… דאלאס).
פאוור פורוורדים: מרקוס מוריס שבא משום מקום והוכיח שהוא טוב בהרבה מאחיו. רוברט קובינגטון לעד הסמל של פילי של פעם, וניקולה באטום שימשיך לתת דקות של שכל ושלשות אבל עם שמינית מהאתלטיות של פעם.
סמול פורוורדים: קוואי לאונרד שהוא כאמור סימן השאלה הכי גדול בקבוצה (כן, יותר מג'ון וול בעיניי, כי סימן השאלה שלו חשוב יותר), אמיר קופי החביב מאד
סקנד גארדים: אחד – פול ג'ורג' שלמרות סטאריותו, הוא בעיניי בעל קריירה מפוספסת מעט. שניים – נורמן פאוול, כבר לא צעיר אבל קלעי מצוין איך שלא מסתכלים על זה. שלוש – לוק קנארד החמוד, ארבע – טרנס מאן החמוד אף הוא, חמש – בי.ג'יי. בוסטון שהראה ניצוצות שנה שעברה. וכן…. זה הרבה מאד שחקנים בעמדה הזאת. יש שיגידו, שטוב תעשה הקליפרס אם תביא איזה סנטר במקום אחד מהם.
פוינט גארדים: רג'י ג'קסון שנתן עונה סבירה מאד שנה שעברה ובטח שהיה טוב פי אלף מהשמוק השני איתו הוא חלק את העמדה (אריק בלדסו), ג'ון וול שהוא כאמור סימן השאלה הגדול השני, קסבייר מון
מה היה?
היה בינוני, ללא קוואי לאונרד הפצוע כל העונה, ועם חמישים משחקים (ועוד אחד) ללא פול ג'ורג', הקבוצה היתה צריכה להסתדר עם כל השאר (כולל עם הנזק שהיה אריק בלדסו), הקבוצה היתה למעשה הקבוצה של רג'י ג'קסון שהוא באמת שחקן חביב להפליא, אבל בגיל 31 קשה לומר שהוא אי פעם יהיה יותר מזה. וקבוצה שמובלת על ידי רכז מהשורה השניה של הרכזים בליגה לא יכולה להצליח יותר מדי. מצד שני, זה כן עזר לקבוצה להבליט כמה שחקנים שאחרת לא היו מקבלים דקות רבות – שחקנים כמו טרנס מאן, לוק קנארד ואיביצ'ה זובאץ' לקחו את ההזדמנות בשתי ידיים והוכיחו שהם לכל הפחות שחקני נ.ב.א סבירים גם אם לא גדולים, וגם אמיר קופי ואייזיאה הרטנשיין שכאמור עזב, נתנו סיבות להשאיר אותם ברוטציה של הקבוצה המאד בינונית הזאת. החבורה הזאת ביחד עם מרקוס מוריס שנתן עוד עונה חמודה (גם אם כשלעצמה לא מי יודע מה בריאה), הצליחו (א) להיות הרבה יותר טובים מאשר הקבוצה השניה של עיר המלאכים (ב) להבטיח עם 42 נצחונות את המקום השמיני שמוביל לפליי או… סליחה, לפליי אי-ן. רק ששם, הקבוצה אכזבה בשני הפסדים צמודים. קודם כל למדורגת שביעית, מינסוטה למרות משחק טוב של פול ג'ורג' שחזר, ובגלל משחק טוב של אנט ודיאנג'לו, ואחר כך מול הפליקנס, הפעם בלי ג'ורג' (קורונה), אבל למרות משחק טוב של רג'י ג'קסון ומרקוס מוריס (27 כ"א) כשבצד השני אינגרם ומקאלם מבטיחים את הניצחון המפתיע ומשאירים את לוס אנג'לס ללא קבוצת פלייאוף.
נקודות חוזק:
א. עומק בעמדות החשובות:
הווריורס הוכיחו שנה שעברה שאפשר לקחת אליפות עם חבורה של גארדים וסווינגמנים, ובתנאי שיש מישהו אחד בצבע שמרביץ (לוני שם, זובץ' פה) – זה בהחלט אפשרי לקחת אליפות עם סנטר אחד בלבד, ועם חבורה של שחקנים מוכשרים בשאר העמדות. וזה בדיוק מה שהקליפרס רוצים לעשות. מה שקרה שנה שעברה בגלל הפציעות הוא שהמון שחקנים קיבלו הזדמנות לשחק ברמות הכי גבוהות. והנה, שחקנים כמו מאן, קופי, קנארד הם פתאום שחקני רוטציה יותר מלגיטימיים בליגה. באטום במידה מסוימת אבל בטח שקובינגטון ומוריס הם צמד פאוור פורוורדים שמשחקים כדורסל די דומה (וגם פיזית הם די דומים) של 3&D ובהחלט אמורים לתת 40 דקות משותפות בעמדות 4 ועוד איזה 15-20 דקות בעמדה 5. (אם כי, לווריורס היה בעמדה הזאת שחקן שהוא יוצר עצום לאחרים בדמות דריימונד, ולא מוריס ולא קובינגטון הם כאלה. אולי באטום קצת, אבל הוא ממש זקן).
ב. סטאר פאוור:
אלא אם קוראים לך דטרויט, אליפויות לוקחים עם סופרסטארים ולקליפרס יש לפחות שניים כאלה, ועם המון (המון המון ) מזל גם שלושה עם ג'ון וול (למרות שלא נראה לי) – קוואי הוא אחד השחקנים המוזרים בתולדות המשחק בעיניי. טיפוס סטואי וחשדן. אבל יש לו שתי אליפויות שרשומות בעיקר על שמו (בטח זאת עם טורונטו, אבל גם ה MVP שלו עם הספרס היה מוצדק מאד). בפול ג'ורג' והלוזריות שלו בשנים האחרונות אפשר לזלזל הרבה ,אבל השחקן המאד אלגנטי הזה בכל זאת לקח קבוצה לשני גמרים איזוריים רצופים פעם, הוא עדיין צלף מדופלם, וגם יכולת החדירה שלו טובה בעיניי מזו שהיתה בתחילת הקריירה. וג'ון וול הוא ג'ון וול. לדעתי, שחקן שבעיקר הסתמך על מהירות ואתלטיות בעבר (טוב, גם על ראיית משחק שאין דברים כאלה, אבל כזאת שהסתמכה בעצמה על המהירות הסילונית שלו) יהיה בבעיה בגילו ואחרי כל הפציעות. אבל היי, אולי לא.
ג. גודל
פול ג'ורג' הוא סקנד גארד בגובה של פאוור פורוורד. רג'י ג'קסון אולי לא גבוה במיוחד, אבל במשקל 94 קילוגרמים הוא ממש לא קטן לעמדה. זובאץ' הוא סנטר אמיתי עם גודל של סנטר אמיתי. קובינגטון ומוריס גם הם שני שוורים גם אם לא גבוהים במיוחד,ואפילו קוואי בנוי כמו סוג של אדוניס, כך שבסך הכל יש לא מעט מסיביות בקבוצה הזאת, או במילים אחרות – פוטנציאל התבריינות על שחקנים רזים וחלשים יותר. מילווקי לקחו את הבריונות הזאת אליפות לפני שנתיים, כך שדבר רע, זה בטח לא.
ד. ניסיון – הרבה ניסיון
אז נכון, הצד השני של ניסיון הוא "זקנה", אבל קוואי לקח שתי קבוצות לאליפות, כשבאחת מהן גם נורמן פאוול היה שחקן די משמעותי. פול ג'ורג' עשה אין ספור פלייאופים וגם כמה גמרים אזוריים. מרקוס מוריס וג'ון וול ראו הכל, וגם רג'י ג'קסון ובאטום לא נולדו אתמול. הווריורס הוכיחו בשנה האחרונה שאין כמו ניסיון, ולקליפרס, כל עוד הם בריאים יש כזה בטונות (גם אם כמובן, פחות מאשר לווריורס).
חסרונות:
הסטאר פאוור זקן ומלא בסימני שאלה:
אז קודם כל אף אחד לא ערב לכך שהסטארים אשכרה ישחקו הרבה העונה, או יהיו בריאים בפלייאוף. קוואי בן ה-31 לא שיחק יותר מ 60 משחקים בעונה כבר חצי עשור ולא שיחק בכלל שנה שעברה. פול ג'ורג' בן ה-32 לא עבר את ה-55 משחקים כבר שלוש עונות ברציפות, וג'ון וול בן ה-32 הוא כמובן הגרוע מכולם עם שתי עונות פצועות לחלוטין ו-110 משחקים בסך הכל בחמש העונות האחרונות. בהחלט יש סיכוי שמי מהם או כולם ייפצעו למשך רבע עונה, חצי עונה או אף יותר ולא ישחקו בפלייאוף.
אבל אפילו אם נניח והם יהיו בריאים, ותהיה חלוקת כוחות ושמירת כוחות וכל הג'ראווס, ואיכשהו כולם יגיעו לפלייאוף. אני ממש לא בטוח שכולם יהיו באותה רמה. אז כן, יש סיבה להאמין שפול ג'ורג' שבכל זאת משחק איכשהו כל עונה, ימשיך להיות יופי של שחקן. אבל האם קוואי יוכל לתת הן את האינטנסיביות ההגנתית והן את זו ההתקפית גם אחרי כל הפציעות? לא יודע. האם ג'ון וול יוכל לשחק אחרי כל הפציעות כשהוא כל כך הסתמך על המהירות שלו בעבר? לא יודע. לעזאזל, גם כל השחקנים המובילים האחרים חגגו את יום הולדת השלושים שלהם לפחות לפני שנתיים – קובינגטון, מוריס, רג'י ג'קסון. אז כן, הם יחסית יותר בריאים משלישיית הכוכבים, אבל בגיל הזה, לכו תדעו.
אז תגידו, נכון, קנארד, מאן וקופי הילדים הוכיחו שהם מסוגלים לשחק בנ.ב.א ואני אומר שאכן, הם הוכיחו שהם שחקני נ.ב.א סבירים, ששווים ביחד מקום בפליי-אין. זהו.
שחקני פנים:
אז פתחנו כבר ואמרנו שעובדה – הווריורס לקחו אליפות כששחקן הפנים הכי משמעותי שלהם (ולמעשה גם היחיד שלהם כשחושבים על זה) היה קוון לוני. אבל מצד שני, מובילת המערב אשתקד, פניקס הציגה לא מעט גבוהים אמיתיים (אייטון, מקגי, ביומבו) וכמובן מילווקי, האלופה רק לפני שנתיים עשתה את זה בגלל גובה (ברוק לופז, פורטיס וכמובן היווני), כמו גם הלייקרס לפני שלוש (גבה וסופרמן). אני לא בטוח לגמרי שזובאץ' לבד (שכשלעצמו הוא לא ברמה ההגנתית של לוני) זה מספיק.
מסקנות ותחזיות:
בסט קייס :
אני בגדול מסכים עם התחזיות של וגאס. הקליפרס לצד ממפיס, דאלאס והווריורס היא אחת מארבע קבוצות מערביות (כן, פניקס לא אחת מהן) שבעיניי יכולות ללכת עד הסוף. הם ממש ממש צריכים שהכל יתחבר להם, שג'ון וול הוא עדיין לפחות חצי שחקן, ושכולם יהיו בריאים בפלייאוף. אבל גולדן סטייט הוכיחה שנה שעברה עם הבריאות שלה בפלייאוף שניסים קורים. אז אולי גם לקליפרס יקרה נס דומה. וכשהם בריאים ובשיאם (יש כאן שתי שאלות, לא רק אחת. (1) בריאים (2) בשיאם – הם שווים אליפות לא פחות משטורונטו היתה שווה לפני כמה שנים.
וורסט קייס:
ג'ון וול הוא צל של עצמו, קוואי עוד פעם מפספס הכל כולל את הפלייאוף. פול ג'ורג' מנסה, אבל גם הוא נפצע בחלקים נרחבים (כולל בפלייאוף), ואפילו רג'י ג'קסון מוצא את עצמו בצד הלא נכון של הגבס. מאן ופאוול מובילים את קלעי הקבוצה עם 16 נק' למשחק. קנארד מחזיק מחרה עם 13 והקבוצה מנצחת 35 משחקים ומפספסת את הפליי-אין במשחק האחרון של העונה. אבל היי, הם עדיין טובים יותר מהלייקרס.
תחזית:
קשה מאד להגיד, באמת שמדובר בקבוצה פציעה לגמרי. אני חושב שוול יהיה בריא רוב העונה, אבל יהיה רכז בינוני לגמרי, אחד מבין פול ג'ורג' או קוואי לא יהיו בריאים לפלייאוף (מה שאומר שהשני כן, שזה יפה). הקבוצה תגרד משהו כמו 47 נצחונות ואת המקום החמישי במערב, שם היא תפסיד למינסוטה בשישה משחקים בסיבוב הראשון של הפלייאוף ובתצוגה אדירה של אנט.
תודה אבי. חייב לציין שצרם לי מאוד על ההומלסים והתחושה שעוברת היא שהם מטרד. לא מאחל גם לגרועים שבשונאיי להתמודד עם מה שאנשים עם שמתמודדים עם הפרעות נפשיות צריכים להתמודד. הם צריכים כל יום לקום עם משקולות של 200 ק"ג על הגוף של התמודדויות נפשיות.
.
לדעתי הפריוויו שלך סופר אופטימי. הקליפרס הן קבוצה ממש ממש חד מימדית. אין אף רכז אחד טבעי לרפואה. כאילו יש את הגופה של ג'ון וול אבל צריך ממש נס שהגופה הזו תחזור ל50% יכולת מהשחקן שלקח את וושינגטון ל7 משחקים מול בוסטון לפני כמה שנים.
זה בעצם ערימה של פוורדים מוכשרים או קלעים מוכשרים אבל גם בהינתן בריאות – הם לא עושי משחק סטייל לברון, דריימונד גרין או אפילו דורנט שיודעים לנצל את הגרוויטי שנוצר למנף את התנועה של ההתקפה. מוריס/ קובינגטון/ פאוול/ קאנרד גם לא ממש שחקנים יוצרים (מוריס הוא חצי)
.
לדעתי הם פספסו את הרכבת שלהם. לא רואה משהו מעבר לסיבוב שני בתחזית הכי אופטימית שלי.
תזכיר לי איפה אתה גר
הומלסים זאת מכת.מדינה ענקית בקליפורניה לנושא שיחה מרכזי. אולי זה לא המקום ואני לא גר לבקר את ההומלסים עצמם אבל הדרך בה קליפורניה מתמודדת איתם היא בושה וחרפה
לא יאמן שאני מסכים איתך 🙂
קבוצה שלחלוטין תלויה בבריאות של הסגל שלה, ושל הכוכבים.
קוואי סימן שאלה גדול איך הוא יחזור, ג'ורג' גם הוא מתחיל למלא את הגיליון הרפואי שלו, ו-וול… ובכן… אין בכלל לדעת.
סגל עמוק מאוד של גארדים-פוורדים שאולי כדאי להוריד כמה עבור רכז או סנטר איכותי.
מעולה אבי. אני קצת יותר אופטימי ממך, לדעתי זאת קבוצה של 55 ניצחונות בהתחשב בעומק ואחת שגם תעשה גמר מערב לכל הפחות. אליפות ריאלית אבל תלוי מאוד איך קוואי ופול ג'ורג' יהיו בפלייאוף ואם הם יהיו בריאים בכלל
חחח אם הם בריאים הם יעשו לואד. מי יהיה שם בריא בדיוק?איך האשך אמר שנה שעברה על הלייקרס הם קונטיינרים 🙂
בהינתן בריאות השמיים הם הגבול
פריוויו מעולה ומדויק, תודה רבה אבי. הכל תלוי במזל ובצוות הרפואי. אשמח אם סופסוף יממשו את ההבטחה.
הקבוצה הזאת באמת בלתי נסבלת, 3 שחקני על שמרוב שעשו כסף בקריירה שלהם הבינו שאפשר לנוח יותר מאשר לשחק ועדיין לקבל אותה משכורת.
המציאו מושג חדש עליהם "פציע" שברור לחלוטין שאין דבר כזה.
בעיני זאת גם הבעיה שלהם – אין להם את התשוקה לשחק בכלל כדורסל או לנצח ולכן מקווה שייסימו מחוץ לפלייאוף כמו שנה שעברה.
פריוויו מעולה לקבוצה שלא מגיע לה, תודה רבה!
אמת. באים להעביר זמן ולעשות טראש טוק
+1. ממש לא מגיע להם בעיקר לקאווי שאיבד את זה לגמרי לדעתי. מסכים שיש שם רצת בניה לרוחב עם בור מתחת לסל ופוינט לא ברור למרות העונה הטובה של ג׳קסון. מה שכן יש שם זה הרבה האסל וקשיחות (איך בברלי לא עשה לשם קאמבק..?) שיביאו אותם לחלק התחתון של הפלייאוף אם קאווי ישאר בריא. תודה רבה אבי על פריוויו מצוין
תיזהר פעם אחרונה שאמרתי דברים דומים על קוואי והתחושה שאני מקבל ממנו חטפתי ריקושטים מטורפים שאני ממציא דברים ובושה ועוד כיד המלך. אז תיזהר עם דיעות נגד קוואי😂
במערב הקשוח יהיה להם קשה מאוד..מקום 5 לדעתי אחרי ממפיס, דאלאס, ווריורס, מינסוטה,
תודה אבי. הכי מסקרנים בליגה בעיניי, אם הסטאר קוואלטי מצליחים להגיע כל אחד לאזור 60-65 משחקים לאורך העונה זה פוטנציל למקומות 1-3 , אם שוב תהיה עונה מלאת פציעות עוד פספוס של פלייאוף גם לא מופרך.
תודה על הפריוויו.
זו יכולה להיות אליפות ויכול להיות המשך של מכת הפציעות.
בהצלחה לסגל הרפואי של הקבוצה.
תודה אבי.
אם הם בריאים.
ג'ון וול – הוא נח מלא זמן. אם הוא בכושר יש לו פזמ של 5 שנים בליגה,
זה ניסיון מעניין להוסיף ניהול משחק עם וול לאוסף פורוורדים שיכולים לעשות הכל על המגרש.
מקווה שיצליחו.
חחח אם הם בריאים הם יעשו לואד. מי יהיה שם בריא בדיוק?
אני צופה להם עונה חרא (ואולי זה מה שיעשה אותם אופטימים)
קבוצה משעממת את השועלים לדעתי יהיה לואד ופציעות ועוד תירוצים
אבל אם יהיו בריאים – אף אחד לא ירצה לפגוש אותם בפלייאוף
ג׳ורג׳י בוי נוט הלטי מן וג׳ון אוף דה וול – משעמם בטח לא יהיה
😎
אם יהיו בריאים אז ייפצעו בפלייאוף
חחחח נכון ג'ורג' וקאוואי זה מחלקה גריאטרית
תודה אבי כתבת יפה. מצטרף לקטמוני – אפשר לעדן את ההתייחסות למחוסרי הבית.
בכל מקרה אני על העגלה של הקליפס
🙂
אם הטמיר יתפוס את המקום השמור לו – תלמה ולואיז תהיה תחזית ריאלית
🙂🙂
אבי סהכ ציין עובדה שיש הרבה הומלסים בסן פרנסיסקו. לא ככ מבין מה הקטמוני רוצה ממנו או מה בדיוק צורם בזה
״הררי הומלסים״ קצת צורם זה הכל. לא יותר לא פחות.
חוץ מזה אחלה פריוויו – אני לא נכנס להתפתחות של הנושא כאן למטה
🙂
אני חושב שוול הולך להיות אפקטיבי בעונה המתקרבת. הוא נראה נהדר בקיץ (למרות שמשחק נגד קונוסים) וחזר לו חלק מהבטחון העצמי. גם באפיזודה הקצרה ביוסטון הראה שלא שכח לשחק כדורסל. אני צופה שהקליפרס יגיעו לפלייאוף השנה ואף יפתיעו רבים מן המספידים, אך לא יגיעו עד הגמר או יקחו אליפות. חסר להם עומק בעמדות הגבוהות ובשר במותניים.
יש עוד כמה פרי אייג'נטים חופשיים לא רק בארה"ב אלא גם באירופה שאם יתחזקו בהם, יוכלו לשחזר את ההצלחה מהעונה שעברה.
אה סליחה, וכל הכבוד טרכטמן על אחלה פריוויו.
כולה כתבתי 'הררי הומלסים ברחובות' שזה די עובדה. לא שפטתי ולא כלום. כתבתי עובדה
בכל מקרה, קל לדבר מהארץ על הבעיה מס' 1 של קליפורניה
+1
מצויין אבי. אני כל כך מקווה שוול יפתיע לטובה!
אז למרות שלא בא לי אני אגיב , בתקווה שזה ישנה משהו.
אנשים המהתמודדים עם הפרעות נפשיות נאלצים יום אחרי יום במשך עשרות שנים להתמודד עם מציאות שלאנשים שנטולים מהצורך בהתמודדות הזו לעולם לא יבינו. אובדן תחשת השליטה על החיים ואובדן הזהות. אין לנו באמת מושג איך זה לחיות ככה. זו התמודדות קשה מנשוא. אותם הומלסים הם אנשים כל כך קדושים וחזקים, כי אם אני הייתי צריך להתמודד עם עשירית ממה שהם צריכים להתמודד איתו נפשית, כנראה שהייתי פוגע במישהו באופן חמור, ויהיה זה בעצמי או באחר.
כשאתה מדבר עליהם כ"בעיה" או כל ניסוח אחר שלא יהיה אתה לא מבין בכלל עם מי יש לך עסק. הם האנשים שלקחו את ערכי החברה עד לקצה ומוכנים לחיות על אף הכל, ובכך לקדש את ערך החיים בשביל כולנו. הם מוכנים לא לפרק את הסדר החברתי אלא לשמור עליו למרות שהחברה הפנתה להם את הגב ולפעמים גם דופקת להם כמה סכינים בגב. אז מבחינתי הם לא המוקצה של החברה האנושית אלא העלית שלה שיש לי אישית את הזכות ללוות יום אחרי יום תעשה עם זה מה שאתה רוצה
נו באמת. לפחות חלקם (לא יודע באחוזים אבל סביר מאד להניח שהרוב) הם סתם מסוממים שמעדיפים את החופש שבסם על פני הזכות להיות בדיור
כך או כך, כל עוד אתה לא גר כאן, אני באמת לא חושב שאתה קולט את המצב. אתה מדבר על מיעוט שבמיעוט בארץ ומשווה למיליונים בקליפורניה. זה לא אותו דבר
חגי למה קישרת הפרעות נפשיות להומלסים? לא חסר אנשים מוצלחים שסובלים מהפרעות נפשיות (אובססיות למיניהם בסקאלות שלהם), לא מעט הומלסים כמו שאבי ציין הם מסוממים, כאלה שלא עמדו במעמסה הכלכלית… אבי אני אדייק במספרים ברשותך יש כיום 160 אלף + איש בקליפורניה.
.
בLA עצמה יש 70 אלף + הומלסים (כאשר רובם הגדול ללא מקלט וגרים ברחובות). יש שכונות שלמות שמפחיד פשוט ללכת בהם. עכשיו יש קשר הדוק וקורלציה מוכחת בין מצב סוציו אקונומי נמוך לפשיעה . (הפשיעה בLA היום במצב חסר תקדים, הרבה בגלל שלטון חלש שמשחרר את הפושעים כמה ימים אחרי).
.
ברשותכם אני גם אתייחס לפריוויו, שהיה פשוט מופלא הכל תלוי בבריאות של קוואי ואיך יחזור אם קוואי חוזר ביכולת שלפני הפציעה , מדובר באחת הקבוצות העמוקות בליגה עם סופרסטאר שלדעתי מועמדת עיקרית, החולשה היחידה שלהם היא בעמדת הסנטר (זובק לא מסוגל להתמודד עם היוקצים האמבידים…)
למות ממך ברוך. אתה חיי במדינה המערבית שיש בה אחוז אסירים הכי גבוהה ואתה בוכה על אכיפה רפה. החברה האמריקאית סובלת מכל כך הרבה עיוותים. דוגמא אחת היא מערכת הבריאות שלמרות ההוצאה לנפש הגבוהה בעולם הביאה לירידה חריפה בתוחלת החיים כאשר מיליונים חיים באיכות חיים ירודה כתוצאה מכך.
רן זה פשוט לא נכון להסתכל כארצות הברית כמכלול, יש אכיפה שונה במדינות שונות. היום על פשע של גניבה תרמית… משתחררים אחרי שבוע לרוב בLA ולכן רמת הפשיעה עלתה. אני מסכים לגבי מערכת הבריאות והשאר רק מציין עובודת
חגי כתבת יפה על המתמודדים עם בעיות נפשיות.
אבל – ישנה איזו סטטיסטיקה אמינה לכמה מאותם דיירי רחוב הגיעו לשם בגלל בעיות כאלה?
כמובן שהגבול הוא אפור, האם מי שהתדרדר לסמים הוא סתם "מסומם" חלש אופי או שזה בא על רקע ארוע בעברו, וכ"ן
אין פה שום גבול אפור. רוב מוחלט של מי שחסר בית ומכור לסמים התמכר לסמים בזמן היותו מחוסר בית. בעיקר בגלל שאין שום דבר לעשות כהומלס, ומתישהו השעמום ועומס המחשבות והלחץ מכריעים.
עבור מדינה שבה כמעט כל אדם יכול בן רגע, בגלל טעות או צירוף מקרים אכזרי, למצוא את עצמו מחוסר בית – ארצות הברית מתנהלת די רע איתם. רוב המדינות מתייחסות אליהם כאל סוג של פושעים, וזה רק עושה את הכל הרבה יותר גרוע עבורם ויותר קשה לצאת מהמצב. ראה ערך ראש העיר החדש של ניו יורק שהחליט שהדרך הכי טובה לטפל בבעיה היא פשוט להרוס להם את המגורים הזמניים ולזרוק את מעט החפצים שיש להם. וזה כל כך יקר ומסובך לגור ברחוב (יאפ) שאפילו עבודה לא מספיקה בדרך כלל כדי להוציא אותם מהמצב הזה. זה בכלל אם יש להם אחת, כי הרבה יותר קשה להשיג עבודה כשאין לך כתובת קבועה.
אבל הרבה מצליחים לצאת. שלושת רבעי מההומלסים בארצות הברית הם כאלה רק למשך חודשיים, בניגוד לסטריאוטיפ הידוע. 40% מהם הם צעירים מתחת לגיל 18. וחצי מהם הם ילדים עד גיל 5. הם לא פושעים (והיחס לפושעים, לפחות לאלה ממעמד נמוך, בארצות הברית הוא גם קשוח ברמות לא הגיוניות ולהיות קשוחים יותר זה ממש לא קרוב ללהיות הפיתרון, אלא רק עוד אבק שריפה למדורה), הם לא "אנשים חלשי אופי" שזה הדבר הכי מטופש שאני שומע בדרך כלל בנושא – הם בני אדם. בני אדם שהמערכת דואגת לבעוט למטה כמה שאפשר, שאנשים חושבים שאפשר לנצל, שאנשים חושבים שאפשר להפוך לדוגמא לדמגוגיה הפוליטית שלהם על שאנשים פשוט צריכים למשוך את עצמם מהשרוכים ולטפס למעלה בעזרת כוח הרצון. הם בני אדם שפשוט נפלו לרגע וגילו שרוב רשתי הביטחון החברתיות נחתכו מתחתם.
להציג אותם כאיזשהו eye sore או כסתם מסוממים שבוחרים להישאר במצב הזה – זה במקרה הטוב חסר הבנה של המצב ונטול כל שמץ של אמפתיה.
נראה לי שלא הבנת מה התכוונתי כשכתבתי "סתם מסומם חסר אופי" ולגבול האפור.
הכוונה שלי בביטוי גבול אפור היתה שישנו מגוון של סיבות למה אדם מתדרדר לחיים ברחוב.
"סתם מסומם חסר אופי" – כהקצנה למי שאומר שכל מחוסרי הבית הם חדלי אישים מסוממים שלא בא להם לעבוד ובגלל זה הם ברחוב.
במציאות באוכלוסיה ישנו את כל הספקטרום של האנשים. גם ברמה האידיווידואלית, כל אחד סוחב עליו כמה סיבות שביחד גרמו לו לאבד את הבית.
זה נגע בעיקר לאנשים שהגיבו מעליך ואותם הקצנת.
לא התכוונתי להקצין, בעצם כן, התכוונתי לצטט לכאורה אנשים שחושבים שהם ״סתם מסוממים חסרי אופי״.
לא חשוב, קשה לי להסביר עם הטלפון
יהיה קשה לדבר על אבחנות וסטטיסטיקות שכן דרי רחוב לרוב מתנגדים הרבה פעמים לטיפול מוסדי. היות וזה לא התחום שלי (או לפחות עדיין לא כי יש לי תכנונים להמשך) אוכל לומר שנהוג לכרוך בין המגורים ברחוב לבין הפרעת אישיות סכיזואידית או למחלה נפשית כמו סכיזופרניה.
בנוגע לצריכת סמים. יכולים להיות לזה המון סיבות ועל מנת לאבחן צריכים להבין מהי התדירות וההקשר שבו נלקחים הסמים. אני לא רוצה סתם לקשקש כאן לדעת בדברים שהם די מורכבים אז אני אעצור כאן אבל אומר שלהתסתכל על האנשים הללו כמטרד זה מחרפן אותי.
אני חושב גם ששנינו יכולים להסכים שלהגיד שהם "סתם מסוממים חסרי אופי", או לרמוז שזה גבול אפור, זה גם די מחרפן?
למרות שאתה סמולן עוכר אני מסכים איתך מאוד
אני לא אומר סתם ואני גם לא מאשים אותם, זה לא הנושא בכלל. הבעיה היא לא בגללם אלא בגלל הסטייט. הסטייט אשם ב 99 אחוז בלי ספק (בעצם גם התרבות האמריקאית שמעיפה ילדים מהבית כשהם בני 18 אשמה)
אבל עובדתית, זה מטרד, מטרד באשמת המדינה אבל מטרד מטרד עצום. זה מטרד להסתובב למרות שאנחנו משלמים עשרות (מאות אם להיות הוגנים) אלפים במיסים, ללא ביטחון מינימלי. מטרד. מטרד, מטרד והמדינה צריכה להתחיל להתאפס על עצמה
עכשיו, חלאס עם הצדקנות. לא באתי וכתבתי שההומלסים חארות, כתבתי שעובדתית העובדה שיש מאות אלפים מהם ברחובות היא בעיה אובייקטיבית שבאוביקטיביות
אז מלג'וס אני מבין, שלפחות בארה"ב, כמעט כל ההומלסים הגיעו למצב הזה בגלל בעיה כלכלית נקודתית שהתפתחה למצב אסוני. אבל מרגע שהם בלי בית, חלק גדול מהם דווקא מצליח לחזור לבית.
הייתי מניח שבכל זאת ישנו מיעוט לא מבוטל שהוא חסר השכלה כלכלית בסיסית, חסר מוטיבציה, מופלה, או שנמצא בשולי החברה עוד לפני שאיבד את מקום מגוריו, ושזה מה שהפיל אותו.
מניסני אני מבין שזה מקובל שישנו גם חלק גדול של ההומלסים שיש להם בעיה פסיכיאטרית כלשהי (שלא הופיע בגלל הירידה לרחוב). השאלה היא אם זאת סיבה מספקת כדי שיאבדו את ביתם (אני מניח שכן).
לא רק בעיה כלכלית. רוב הנשים (יש מחקרים ששמים את זה על 90%. חלק על קצת פחות) הן הומלסיות בגלל אלימות משפחתית. הרבה להט"בים נזרקו מהבית בגלל שהם להט"בים.
בערך 15% אם אני זוכר נכון הם "הומלסים קבועים". והסיבות שהם לא מצליחים לצאת הן הרבה יותר גדולות מ"לא בא להם, חבורת מסוממים" כמו שנאמר פה למעלה.
הקליפרס השנה יאכזבו לדעתי, השחקנים שלהם פציעים אני לא רואה אף אחד מהשלישייה שלהם כשיר ובטח בפלייאוף, חסר לה עומק ברכז ובסנטר, הרבה מהשחקנים שהפתיעו שנה שעברה יאכזבו משתי סיבות: פחות כדור, ופחות דקות מה שיוביל לירידה ברול, אבל הבעיה הכי גדולה שלהם זה חדר הלבשה רעיל, קוואי וג'ורג הספיקו לעצבן חדר הלבשה אז עם ג'ון וול שידוע כערס והירידה ברול של שחקני המשנה יביא לפיצוץ שלא מבייש את הירושימה.
לא הייתי בונה על המחוייבות של קוואי למשחק.
הבין שאפשר להמשיך להרוויח כסף גם בלי לשחק.
הוא התחיל את הטרנד ..שחקן כל כך מוכשר אך אניגמטי ומיסתורי עם אופי מוזר מאוד….כשהוא משחק הוא בין הטובים ביותר אבל זה לא קורה הרבה בשנים האחרונות…שחקן שלקח אליפויות וMVP אבל בעיניי אכזבה קשה וקריירה מבוזבזת.
כל השאר שם מבוגרים ופציעים ואני לא רואה בהם קונטנדרים בכלל בשום קונסטלציה וזה יכול להיגמר סיבוב שני או כמו הלייקרס של שנה שעברה.
קוואי דווקא מחוייב מאוד למשחק ויש מספיק מידע על מוסר העבודה הגבוה שלו פשוט הגוף של קוואי פשוט לא בנוי למעמסה שהnba דורשת, הוא סובל מדלקת כרונית בגידים ברגליים שגורמת לו להיפצע פציעות קשות די בקלות.
קוואי הגיע לליגה בוסרי ושיפר את כל התחומים בצורה מדהימה דרך עבודה קשה (בעיקר התחומים של כדרור וקליעה).
.
המצב הבריאותי של קוואי בהחלט מדאיג ואף אחד לא יודע איך הוא יחזור מהפציעה
אני לא מאחל לאף אחד טנדינופתיה. קשה מאוד לדעת כמה זמן לוקח להחלים מהדלקת, וכאשר מנסים לחזור –
זו דרך קשה, כואבת ומתסכלת בגלל שבקלות היא חוזרת.
.
קאוויי?
לו יש אתה הבעיה ב-2 הרגליים.
זה לא מקרי, הפציעה האחרונה –
טנדינופתיה מגדילה משמעותית את הסיכון לקרע גידים.
גיא יש דרך להחלים מהדלקת הזאת אחת ולתמיד?
מה זה טנדינופתיה ? כלומר לא ויקיפדיה.. מה זה בעצם אומר? בקצרה אם זה לא קשה
זה מחלה בגידים או נטיה של הגוף להיות חולה בגידים? ולמה זה כל כך קשה? ואיך מטפלים בזה?
אין איזו מחלה שגורמת לטנדינופתיה. זו תסמונת שמגיעה פציעה/עומס.
כתבתי לברוך הסבר מעט יותר מפורט.
שבוע טוב.
תודה
זה בגלל הנעליים.
והרופאים
🙂
סתם מטריל קצת את הצל. סליחה, חזרתי בי
"רופאים"
בוא תגדיר " ".
מעדיף להישאר מעורפל
אז הנה קח סרטון יוטיוב שאולי תלמד ממנו משהו. אבל זה רק קצה הקרחון…
https://www.youtube.com/watch?v=xNm5Py1eWyQ
Well played
תודה רבה אבי
אחד היתרונות הגדולים של הקליפרס הוא צוות האימון – בהכנה וניהול המשחקים, בטח בפליאוף, הם הוכיחו שהם שייכים לטופ של הליגה.
כן.
טנדינופתיה שונה מדלקת רגילה, או להבדיל מקרע, בכך שהגיד שלם. הבעיה היא שהוא "בנוי/סרוג" לא כראוי, מה שהופך אותו לחלש יותר, פחות גמיש, ופגיע בהרבה.
תדמיין צמה שמחברת 2 חומרים שונים (בגדול, קולגן ואליסטין). כאשר הצצה קלועה היטב מקבלים פלא הנדסי –
חומר שמשלב גם גמישות וגם קושי כאשר הוא מסוגל להתקשח כנגד עומס פתאומי ולהתגמש כאשר צריך לשחרר לחץ.
עכשיו, פעילות בעומס יוצרת פגיעות באותה צמה של קולגן ואליסטין, ואז הגוף דרך אוסמוזה מעביר חומרי גלם בונה את המצב מחדש.
כאשר מדובר על עומסים חריגים,
יכולה להיווצר סיטואציה שהצמה לא "נקלעת" מחדש כראוי,
תדמיין קשר בשיער.
אותה נקודה שלא נקלעה כראוי הופכת לנקודת תורפה בגלל שזה כבר לא בדיוק אותו "פלא הנדסי". נגיד כתוצאה מאבד גמישות, מאבד מהיכולת להתקשח, והופך לנקודת התורפה שיש סיכון שתגרום לקרע.
.
איך מחלימים?
מנוחה, תזונה, אימון כוח ואימון מתיחות/גמישות.
זה תהליך ארוך וכואב בו "מתירים את הקשר". האימון נועד לגוף לשחרר את הורמוני הפירוק והבנייה ההכרחיים לצורך בניית שרירים וגידים. אימון המתיחות/גמישות מפעיל לחץ בכיוון הפוך מלחץ הפעילות והוא מכריח את הגיד להימתח ובכל "עוזר" לו להיבנות מחדש בצורת צמה כמו שצריך.
זה הסבר מאוד פשטני,
אבל אם יש משהו שצריך לקחת מכל בלבול המוח –
להבין את רמות התסכול.
האימון כואב אחרי הפציעה.
המתיחות כואבות אחרי האימון.
והלחץ הנפשי אדיר בגלל שלא ממש יודעים כמה זמן ייקח התהליך. חושבים שיש שיפור, ואז הכאב חוזר בגלל שהגיש לא נבנה כראוי.
.
על קאוויי הופעל המון לחץ לחזור אחרי הפציעה מול גולדן סטייט,
ונוצרה סיטואציה של חוסר אמון בינו לבין הצוות הרפואי של הספרס.
בדיעבד,
הם (הספרס) גרמו לו המון נזק.
.
הבעיה אתו כיום היא שמדובר על פגיעה ב-2 הרגליים כולל קרע.
השמועות הן שלהבדיל, הפעם הוא קיבל את כל הזמן שבעולם להחלים.
אני מאחל לו עונת טורונטו (ברמה הבריאותיות),
אבל אני סקפטי.
הוא כבר לא ילד,
וכמות הפגיעות מצטברת.
נחיה ונראה.
.
דבר אחד בטוח –
לא מגיע לו הלעג,
וגם לא יגיע אם יחזור ויעבור משטר מנוחות כפי שעבר במדי טורונטו.
תודה רבה גיא, מצויין כרגיל.
תודה רבה גיא
תודה אבי.
בהינתן בריאות, הקליפרס זו קבוצה ששווה סיבוב שני לדעתי. בגלל הספקות, אני נוטה חהעניק להם סיבוב ראשון כרגע.
הגזמת קצת לדעתי,
בהינתן שכולם בריאים, מדובר על קבוצה שמכילה שחקן טופ 10 בליגה (לדעתי גם טופ 5 כשהוא בריא, אבל זה נתון לדיון) ושחקן שהוא טופ 20, יחד עם סגל עמוק ומורכב בצורה טובה. לא חושב שיש איזשהו אספקט שאין היום שחקן בקליפרס שממלא. אולי חסר גבוה פרט לזובאץ, אבל מספיק להסתכל על ארבעת הקבוצות שעשו קונפרנס פיינלס בעונה שעברה ולראות שבאף אחת מהן לא היה גבוה אמיתי בצבע מעל 2.06.
אם כולם בריאים, לטעמי גמר אזורי ויתכן שיעלו לסדרת הגמר.
לדעתי, הטופ של המערב כרגע בהנחה שכל הקבוצות בריאות זה גולדן סטייט, דאלאס ודנבר, ואחרי זה קבוצות כמו ממפיס, מינסוטה, פיניקס והקליפרס למשל. לקליפרס יש פוטנציאל גבוה יותר מרוב הרשימה הזאת, אבל גם סיכוי נמוך יותר שהדברים יסתדרו בדיוק לדעתי.
דאלאס לא בטופ של המערב. כן הם עשו גמר אזורי בעבר אבל לחלוטין היו כמה רמות מתחת לגולדן סטייט. הייתי אומר שהם באזור של ממפיס, מינסוטה ופיניקס, אבל הקליפרס קבוצה טובה מהם.
בדנבר יש המון סימני שאלה בקשר לבריאות השחקנים שם כמו בקליפרס, ככה שגם אצלם, אין לדעת איך מארי ופורטר (הוא חוזר בכלל? אני כבר לא עוקב, מרגיש שהוא פצוע שנים כבר) ישתלבו חזרה.
אבי המון תודה על הפריוויו למרות שלטעמי הוא קצת ארוך מידי (אמלק) ודי משעמם כי הקבוצה עצמה פשוט משעממת. היה אפשר להוציא יותר מהלימון הזה אין תחושה של לימונדה. בניגוד לפריוויו המצוין על הלוחמים שם הרגשתי שהכתיבה היא של אוהד ולא סתם טכנית. ובכל זאת למרות הצליעה המסויימת וממה שכן הצלחתי לקרוא לפני שהתעייפתי אני מסכים איתך לגבי ההערכה שלך שזו קבוצה ששיאה מאחרויה וקשה לי לראות אותם עושים אליפות.
המון תודה על הפריווי המושקע הקבוצה הזאת באמת הכי משעממת בליגה כל הכבוד.
תודה רבה על הפריוויו המושקע.
הבריאות זה באמת העניין הכי גדול פה. מבחינת סגל, קשה למצוא איזשהו חור או חולשה שהיא לא סכנת פציעות. אם כל הקלפים ישחקו לטובתם, יש מצב שהקליפרס יסיימו עם טבעת בסוף העונה, הכל יכול לקרות, גם הפתעות כאלה.
מה שבטוח, הדרבי לא עומד להיות מעניין ככל הנראה.
אני מצטרף לדעתו של עומר – בהנתן הבריאות זאת קבוצה שדי קרובה לשלמות.
החסרונות שלהם הם בעמדת הסנטר (לא נורא), פוינט גארדים מהדרג השני, והכי חשוב, בגזרת השכל.
אבל אם כולם בריאים, האתלטיות והברוט פורס שלהם יקחו אותם רחוק (ע"ע מילווקי)
לקליפרס אין חסרון באף עמדה. אך הם עדין חסרים את הסופר שחקן ברמת עשיית המשחק. זה ממש splitting hairs כי הם באמת בטופ בפוטנציאל. אך בדומה לבוסטון, היא עמוקה, עמוסה בעמדות הווינגים, בעלת וורסטיליות הגנתית. אך קוואי הוא עושה משחק משתפר. לא בעלית של הליגה. וול לא שיחק כדורסל שנתיים וג'קסון יותר סקורר. עדין, כול תוצאה למעט עליה לגמר מערב תהווה אכזבה גדולה. אך הבעיה במערב שיש 5 קבוצות שרואות עצמן בגמר המערב לפחות: ג"ס, פיניקס, דנבר, הקליפרס וממפיס. זה לפני שבודקים את דאלאס שאיבדה את השחקן השני הכי טוב שלה, ברונסון.
אילה פרוויו לקבוצה חידתית ךמדי
🙏