במערב אין (כמעט) כל חדש. הNFCW לקראת 2023.


מאת: רביב פייג, צוות הופס פוטבול

בית הNFC מערב ימשיך גם השנה להיות אחד הבתים הקשוחים בליגה.
הבית שהוציא מתוכו עונה שעברה 3 קבוצות לפלייאוף וכמובן גם את אלופת הNFL המכהנת, משמר את כוחו ברובו.
עם מאמנים צעירים, מוכשרים ומבטיחים (ברובם), עם סגל ששמר על רובו המוחלט של כוחו (ברובם) ועם כוכבים גדולים בעמדות מפתח (ברובם) זה הולך להיות מאבק קשוח על ראשות הבית.
מי לדעתנו יצא בראשו? מוזמנים לקרוא.

סיאטל סיהוקס

סיימה את העונה הקודמת עם מאזן של 7 ניצחונות, 10 הפסדים, מקום אחרון בבית.

מה היה: הקריאה "לתת לראסל לבשל" נשמעה חזק וברור בכל משחק של סיאטל כאשר הקהל הצמא להצלחה וחזרת תור הזהב של הסופרבול, הביע את מחאתו על הירידה ביכולות של הקבוצה משני הצדדים, חוסר הייצירתיות בהתקפה, ונסיון לבסס את משחק הריצה, על חשבון יד חופשית לווילסון, נסיון שנמשך בהצלחה חלקית מדיי, כבר שנים מאחורי קו התקפה רעוע.

פיט קארול, המאמן הותיק (תרתי משמע) שהפך לפנים של סיאטל סיהוקס המודרנית, שמע את הקריאות, וביחד עם ההנהלה החליט שההפתרון הוא להיפטר מווילסון.

בנוסף, מה שבעבר נחשב מקור גאווה לקבוצה ממדינת וושינגטון, הגנת הברזל, לגיון הבום, הפך לצל של עצמו שנסוג לתוך החשכה עם שחרורו בטרייד של בובי וואגנר, שעוד עבר ללוס אנג'לס ראמס מכל המקומות.

ככשנתנו לראסל ווילסון להתבטא, מעשי הקסם של הק"ב המוכשר עזרו לפתח את שני תופסי הקבוצה הראשיים, לוקט ומטקאלף לסופרסטארים. אז לפחות יש את זה.

מה קורה: סיאטל נכנסת לעונת 2022 עם קו ההתקפה הגרוע ביותר (לפי PFF) מקרב 32 קבוצות הNFL.

ג'ינו סמית' שקיבל את המושכות בעמדת הק"ב יצטרך להתמודד עם זה. וזה כנראה יכאב.

בדראפט האחרון, סיאטל מנסים להתייחס לזה כשלקחו 2 תאקלים התקפיים בשלושת הסיבובים הראשונים.

בנוסף, הסיהוקס בחרו לחזק, שוב, את עמדת הרץ האחורי והוסיפו לראשאד פני וקריס קארסון את קן וולקר, וזאת בשל הנטייה לפציעות של שני הרצים הפותחים.

כחלק מהעסקה עם דנבר, סיאטל קיבלו תמורת  ווילסון גם את הטייט אנד המוכשר, נוח פאנט ואת הק"ב (יהיה המחליף) דרו לוק.

בהגנה, העלייה המטאורית של ג'ורדין ברוקס, ששבר את שיא הקבוצה לתאקלים בעונה (184), הביאו את סיאטל להאמין שהם יכולים לומר שלום לחוזה הענק ול 170 תאקלים שעזבו עם בובי ווגאנר, אבל ליתר בטחון הם בחרו בסיבוב השני של הדראפט, בבויה מאפה, ליינבקר חיצוני שיעזור בפאס ראש.

חוליית ההגנה האחורית לא קיבלה את התפוקה המקווה מהסייפטי המדובר, ג'מאל אדאמס, שגם נפצע לקראת סוף העונה, אבל הפוטנציאל שם אם ישאר בריא. עמדות הקורנר הבעיתיות שונו לחלוטין עם ארטי ברנס שהובא משיקגו והרוקי בחירת סיבוב רביעי, בעל השם המכובד. קובי בריאנט.

עם השינויים הרבים שבראשם מעבר לשיטת ה 3-4, תדרש תקופת הסתגלות.

מה יהיה: ההיפטרות משני סמלי הקבוצה וחביבי הקהל, ראסל ווילסון ובובי וואגנר, מרמזות על תקופת בניה מחדש למרות התנגדויות נחרצות של פיט קארול והנהלת המועדון.

סיאטל עוברת מתיחת פנים מקיפה עם הרבה פרצופים חדשים שיקח להם זמן, אם בכלל, להתגבש לקבוצה שפועלת הייטב ביחד.

עם ירידה משמעותית באיכות עמדת הק"ב, שייאלץ לפעול מאחורי קו התקפה רעוע, קשה לראות את הקבוצה נעה בכיוון השתפרות.

מאזן של 5-12 ועין בוחנת על מחזור הק"ב של דראפט 2023.

בית קשוח שבנוי אחרת. די קיי מטקאלף



סן פרנסיסקו פורטי ניינרס

מאזן עונה שעברה: 10 נצחונות 7 הפסדים, מקום שלישי בבית, הפסד באליפות הNFC  לאלופת הסופרבול, לוס אנג'לס ראמס.

מה היה: למרות שסיימו מקום שלישי בבית הNFCW החזק, מסע הקסם של סן פרנסיסקו סרב להפסיק עמוק לתוך הפלייאוף כשלבסוף נכנעו לראמס אחרי שלא נכנועו להם פעם אחת במשך 3 עונות.
סן פרנסיסקו היו קרובים מרחק 3 נקודות להגיע פעם שניה לסופרבול תוך 3 עונות.
כל זה הגיע בזכות משחק הגנה חזק ביותר עם חוליית קו הגנה עמוקה ואיכותית, משחק ריצה מצויין ממוח היוצר של קייל שאנהן מאחורי קו התקפה חזק בראשות התאקל ההתקפי הכי טוב בפוטבול, טרנט וויליאמס, ואחד דיבו סמואל, שסינגל הנדדלי, הגדיר מחדש את עמדת התופס.
מה שכנראה לא תרם לריצה הזו לדעת קברניטי הקבוצה, היה התפקוד של הק"ב ג'ימי גארופולו. שאמנם הרבה לעשות טעויות קריטיטת בזמנים הכי לא נוחים, אבל אין להכחיש את ההצלחה שהקבוצה זכתה לה כשהוא מאחורי הסנטר.

מה קורה: קייל שאנאהן וג'ון לינץ' החליט שלא משנה מה, טרי לאנס הוא עתיד הקבוצה בק"ב וגם אם צריך לספסל את גארופולו והחוזה הענקי שלו (לא מצליחים למצוא לו קבוצה חליפית) לאנס הוא זה שיחזיק את המושכות.
אבל מלבד השינוי המשמעותי ויכול להיות קריטי הזה, סן פרנסיקו חוזרת לעונת 2023 כמעט ללא שינויים.
חוליית התופסים בראשות דיבו סמואל שקיבל חוזה ענקי בקיץ אחרי משחק ארוך של will he won’t he וברנדון איוק, קיבלה חיזוק עומק משמעותי בדראפט עם האצן דני גריי.
ג'ורג' קיטל, אחד משני הטייט אנד הכי טובים בליגה ממשיך עם האנרגיות שלו וחוליית הריצה חוזרת בריאה עם מיטשל, הטירון המפתיע וג'ף ווילסון.
דווקא, למרות הק"ב החדש והלא מנוסה, חוליית קו ההתקפה עברה שינויים, בעיקר בפנים כשהיא נסמכת על הטירון ספנסר ברפורד וסנטר חדש. אבל היי, טרנט וויליאמס חזר.
מתאם ההגנה, דמיקו ראיינס, בחר להישאר למרות הצעות משרת מאמן ראשי מכמה קבוצות ואיתו נשארים גם ניק בוסה וחולית פאס ראש עמוקה שחוזקה עוד יותר בדראפט עם דרייק ג'קסון.
סן פרנסיסקו גם מקבלת חזרה את הDT  ג'בון קינלו שחזר מפציעה ונראה כמו מפלצת.
פרד וורנר ועזיז אל שאיר יפטרלו באמצע וג'ימי וורד ימשיך לשמור מלמעלה.
חוליית הקורנרים קיבלה כמה שמות חדשים כמו סם וומאק שעשה המון גלים בטרום עונה והתשלט על עמדת הפותח בניקל.

מה יהיה: המפתח הוא התפקוד של טרי לאנס בעמדת הק"ב. כמה הוא באמת מוכשר וכמה זמן יקח לו להביא את הכשרון הזה לידי ביטוי. בכל זאת ק"ב היא העמדה הכי חשובה ומשפיעה במשחק.
אני לא בטוח שללאנס יש את הכישרון, ראיית המשחק וקבלת ההחלטות של חלק מהדור הצעיר המבטיח בNFL אבל מצד שני קייל שאנאהן הגיע רחוק מאוד עם ג'ימי גאראפולו.
הערכה שלי היא שהשינוי בק"ב קצת יפגע בקבוצה והיא תסיים עם מאזן של 8-9 ומקום שלישי בבית, ללא פליאוף הפעם.

בית קשוח שבנוי אחרת. ג'אבון קינלו.

לוס אנג'לס ראמס

מאזן עונה שעברה: 12 ניצחונות, 5 הפסדים אלופת הסופרבול.

מה היה: המהלך של הנהלת הראמס להשקיע המון מהעתיד שלהם כדי לבנות קבוצת חלומות ולזכות עכשיו, זכה להצלחה מלאה, וכנראה יהווה מודל לחיקוי לקבוצות רבות בליגה.
האיסוף של סטאר פאוור לשורות הקבוצה שנחתם עם חלק הפאזל האחרון, מת'יו סטאפורד, הביא דיבדנדים מלאים ואליפות. לוס אנג'לס העמידה וטיפחה סגל שיכול להיות מושא קנאה לקבוצות רבות בליגה.
בראש ובראשונה המאמן שון מקווי והתאקל ההגנתי, אהרון דונלד. ששניהם, דרך אגב,  שקלו פרישה לאחר הזכיה באליפות.

מה קורה: אז מקווי ודונאלד נשארים איתנו לעוד שנה וכמובן גם קופר קאפ,מחזיק הטריפל קראון לתופסים, והכימיה הנהדרת שלו עם מת'יו סטאפורד.
למרבה ההפתעה, הראמס לא שילמו מחיר כבד במעבר בין העונות על הריצה המטורפת שלהם אחרי שחקני על. אמנם הם איבדו את הOL הותיק אנדרו וינתוורת', את וון מילר ורוברט וודס, ומתאם ההתקפה שלם קווין אוקונל עבר לאמן את הויקינגס, אבל האלמנטים החשובים ביותר נשארו לעונה המתקרבת.
למעשה הראמס ממשיכים לחזק את עצמם והביאו את התופס אלן רובינסון משיקגו וכמובן את בובי ווגנר מסיאטל.
קאם אייקרס, הרץ הראשי, החלים לחלוטין מהפציעה שהגבילה אותו בעונה שעברה ויעזור במשחק הריצה ובנוסף OBJ צפוי לחזור לשורות הקבוצה מתישהוא, לאחר שיחלים מפציעת הברך.
ג'יילן רמזי ממשיך להיות הרוח החיה של קו ההגנה האחורי ונעזר בחוליית סייפטיז מעולה ועמוקה.

מה יהיה: הראמס חוזרים ללא חולשות ניכרות ואין שום סיבה ממשית שהם לא יהיו מתמודדים חזקים מאוד על חזרה לסופרבול, מלבד התופעה הערטילאית שנקראת superbowl slump.
אבל הצניחה ביכולות פוסט סופרבול בדרך כלל מתרחשת בגלל שקשה לקבוצה להחזיק נכסים לאחר עונה שהשקיעו בה הכל, ויש מצב שהראמס יצליחו להתחמק מהמכה הזו.
אני צופה חזרה על מאזן 5-12 ומקום שני בבית בגלל הפרשים עם אריזונה.



בית קשוח שבנוי אחרת. אהרון דונלד.


אריזונה קארדינלס

מאזן בעונה שעברה: 11 נצחונות, 6 הפסדים מקום שני בבית והפסד בסיבוב הראשון של הפלייאוף ללוס אנג'לס ראמס.

מה היה: אריזונה של עונת 2022 הייתה ההגדרה לד"ר גקיל ומר הייד כאשר החלה את העונה עם 7 נצחונות רצופים וסיימה אותה עם 5 הפסדים בשישה משחקים.
אבל זה הספיק לה כדי לסיים שניים בבית הNFCW  הקשוח, הישג לא מבוטל, ולחזור פלייאוף לאחר 6 שנים של בצורת.
חוליית הסופרסטארים בעמדת התופסים, דיאנדרה הופקינס ואיג'יי גרין, הואפלו על ידי קריסטיאן קירק שזכה לרוב הכדורים והיארדים מקיילר מורי. קירק כבר לא באריזונה והקמפיין המוצלח שלו בעונה האחרונה  שלח אותו להיות התופס מס' 1 של הג'אגוארס. זאק הרץ, שהגיע לאחר תחילת העונה בטרייד מפילדלפיה,  הוכיח את עצמו כתוספת חשובה כשהשווה את שיא המועדון לתפיסות של טייט אנד ב11 משחקים בלבד.
ג'יימס קונור השלים יפה את כוח ההתקפה של הקארדינלס עם חוש מפותח למציאת האנד זון (15 ט"ד בריצה, מקום שני בליגה).

מה קורה: קיילר מורי קיבל כסף והרבה, ואין סיבה שהוא לא ימשיך לשמור על הקבוצה תחרותית בכל משחק. הקרדינלס, למרות פריחתו של זאק הרץ, ואלי בגלל שמיכת הבטחון שעמדת הטייט אנד העניקה למורי, לקחו בבחירת הדראפט הראשונה שלהם טייט אנד נוסף, טריי מקברייד, מה שמרמז על הסתמכות על מערך 12 (2 טייטאנד) החביב בזמן האחרון על מתאמי התקפה.
בהגנה האובדן של צ'נדלר ג'ונס לריידרס יהווה חור ענק במרכז ההגנה של אריזונה  והקרדינלס מנסים לכסות על זה בבחירת שני DE  בדראפט.
חוליית הליינבקרים והקורנרים קצת לא מבושלת עדיין והקבוצה צריכה ששחקנים טריים יתבגרו מהר ויוכיחו את עצמם.  אבל חוליית הסייפטי עם ג'יילן תומפסון ובודהה בייקר היא יחידה מוצקה ואמינה.

מה יהיה: עם יציבות ושמירה על כמעט כל הכלים ההתקפיים, חיזוק עומק קו ההתקפה ומחוייבות לשיפור הפאס ראש, נראה שאריזונה יכולה בהחלט להיות מרוצה לקראת עונת 2023.
קיילק מורי עם שנת ניסיון נוספת וחשבון בנק מפוטם, יכול בראש שקט לקחת את הצעד הנוסף הזה ואריזונה צריכה רק לעבור את המהמורה של היריבה לבית ואלופת הסופרבול, לוס אנג'לס ראמס, ויש סיכוי שנראה אותה בראש הבית.
מאזן 12-5 ועליית שלב בפלייאוף.






בית שבנוי אחרת…

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. רביב, אני הרבה פחות אופטימי ממך לגבי הבית הזה:
    סיאטל תהיה אחת הקבוצות הגרועות ב-NFC (וזה פחות קל ממה שזה נשמע…).
    אריזונה תמשיך לשבוק ברגעי האמת – ההתקפה תחסר מאד בתחילת השנה את דאנדרה הופקינס המושעה ומסתמכת יותר מדי על כוכבים מזדקנים (זק ארץ, איי-ג'יי גרין), קו ההתקפה היה ונשאר רעוע וההגנה תעשה צעד גדול אחורה בלי צ'נדלר ג'ונס.
    סן פרנסיסקו תסבול (לפחות בטווח הקצר) מתחלופת הק"ב – ראינו בשנה שעברה שטריי לאנס עדיין לא מוכן לליגה ואין סיבה להניח שזה השתנה באופן קיצוני במהלך הפגרה. גם הסיטואציה בה גארופולו נשאר ונושף בעורפו (אלא אם תיפתר בקרוב) לא תוסיף לשקט בקבוצה.
    לדעתי הראמס ייקו את אליפות הבית בקלות והם בהחלט מסוגלים לבצע ריצת פלייאוף עמוקה (למרות עזיבת כמה שחקני מפתח ובראשם וון מילר, שלא הובא במקומו מחליף ראוי, אך לא יזכו באליפות נוספת (גם אם יגיעו לסופרבול) – ב-AFC יש פשוט יותר מדי קבוצות טובות יותר…

  2. iron sharpens iron
    הבית הזה התגבש להיות אחד הקשוחים בליגה ויש מספיק קבוצות בליגה שיפסידו להם,כולל סיאטל.

    לגבי אריזונה בראשות הבית. תקראו לזה תחושה. כבר הוכח שבסופו של דבר, בליגה הדינמית בעולם, אף אחד לא יודע כלום.

  3. לפי דיווח שראיתי אתמול סטאפורד בחוץ ל-4-6 שבועות ויש לו בעיה די רצינית במרפק. מקוויי יצטרך עכשיו להוכיח שהוא באמת מאמן עילית

  4. דבר ראשון משמח לראות שהפסיקו בליגה לבדוק את האתלטים על PED, יוסיף קצת אקשן לחיים.
    זה כמובן בית שיש בו הכל, כסף, כסף מפרסום, כסף משידורים, כסף מחסויות, וכמובן המון המון כסף. אבל גם צריך לדעת מה לעשות איתו, ע״ע דאלאס או הניו יורקיות שבמקום לשחות בים הדולרים שלהן בעיקר טובעות בו. להגיד שקבוצות נוספות ינסו לחקות את המודל של הראמס זה יופי, אבל אם היה כל כך פשוט לקנות אליפות, מה שמכונה להשקיע בהווה על חשבון העבר, אז הראמס ודומותיהן היו משתלטות על הליגות, לא רק בפוטבול, בכל הענפים, כי אין הבדל, קונספטואלית, בין הראמס לבין הנטס, הלייקרס, ומועדונים דומים, והתוצאה היא שעדיין האליפות הולכת למקומות אחרים, בטח בענף שמוכרע בטורניר נוק-אאוט ושמה לך תדע מה יקרה, אז השקעת הון כספי והון אנושי והבאת כל מה שזז ובסוף עפת באליפות הקונפרנס בגלל שער שדה בהארכה.
    הניינרס גם קצת שבויים בקונספציה של עצמם, בעונה הקודמת ראינו את הילד במשחקים שבהם גרופולו היה פצוע ומי שחושב שזה אחד תמורת אחד הולך לאכול הרבה דשא מלאכותי, אי אפשר לבנות קבוצה לאחד ולהכניס את השני, מבחינת סגנון משחק, נסיון וקבלת החלטות. הנסיון להיות עם ולהרגיש בלי יעשה להם נזק.

  5. אז מסתמן שג'ימי גארופולו נשאר עם סן פרנסיסקו לעוד שנה.
    המועדון בנה מחדש את החוזה שלו כדי שפחות יפגע בתקרת השכר אבל הוא עדיין יהיה הק"ב המחליף עם השכר הגבוהה ביותר.
    יכול להיות שזה יהיה לטובה כשיש באקאפ עם היסטוריית הצלחה כמו גארופולו. אבל עדיין, זו לא הצהרת אמון מלאה בטריי לאנס.
    מסכנים נייט סאדפלד וברוק פרודי (מר אירלוונט, הבחירה האחרונה בדראפט) שאיבדו את עבודתם הלילה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט