כאשר ראיתי את הכותרת לפרויקט התחלתי, בהיעדר מילה טובה אחרת, להתחרמן מעצם הנושא – רול פליירס? נגרים? אני יכול להשוויץ באוסף הנגרים האהובים עלי שצברתי לאורך השנים. השם הראשון שעלה לי בראש היה בראיין קרדינל, השרת המקורי שתרם תרומה לאליפות של דאלאס ב-2011. גם מייק מילר ושיין באטייה חלפו בראשי (מושאו של כינויי באתר עונה בקושי על הגדרת ה-player, כך ששמו ירד כפי שעלה).

המשכתי לקרוא וראיתי שהמאגר הוגבל לשחקנים פעילים בלבד – אני אכתוב על ויקטור אולדיפו! כוכב לשעבר שמתרגל למעמדו מהספסל, סטופר סקורר בחוזה נוח לשיקום, עם עבר בפייסרס – זה בשבילי! ואז ראיתי שכבר נלקח ע"י כותב אחר. המשכתי לנבור במעמקי ראשי בחיפוש אחר הרול פלייר האהוב עלי, על הסגל של הפייסרס בקושי הסתכלתי מחמת היותו משופע בשחקנים שכדורסל אינו הצד החזק שלהם. מגוון שמות עברו בראשי, מרביתם מקבוצות פלייאוף כמו מקסי קליבה או פט קונאטון. העפתי שוב מבט על הרוסטר של הפייסרס, ושם הוא עמד לו, זוהר במלוא לובן עורו, מזדקר למלוא קומתו הלא גבוהה (1.85), וגורם להזדקרות של דברים אחרים אצלי – טי.ג'יי מקונל.

רול פלייר מהו? שחקן תפקיד, ממלא פונקציה ספציפית במכונה שהיא הקבוצה ומשלים היטב את כוכבי הקבוצה ואת החמישיות השונות שמעמידים על המגרש. במובן הזה, מקונל אינו רול פלייר קלאסי, הוא אמנם רכז מחליף קלאסי אשר חושב קודם כל מסירה לפני זריקה, מנהל התקפה יעיל ומגן טוב מהמצופה ביחס לגודלו, אך הוא לא באמת טוב במיוחד ב…שום דבר בעצם. בנוסף, בליגה שהולכת יותר ויותר לכיוון של פלואידיות בעמדות והכוכבים הגדולים בה הם שחקני אול אראונד מובילי כדור במשרה מלאה (לברון, לוקה, יוקיץ', קצת יאניס ועוד), תפקיד הרכז המחליף דורש יותר ויותר גודל, אתלטיות וקליעה טובה מבחוץ – שלושה דברים שמקונל, איך נאמר, לוקה בהם, והרכז הקלאסי מוביל הכדור, א-לה ג'ון סטוקטון או כריס פול, הולך ונעלם.

אז מה בעצם עושה אותו לרול פלייר? הפונקציות שמקונל מילא וממלא בסגלי הקבוצות אליהן השתייך אינו מקצועי גרידא אלא כחלק מתמונה גדולה יותר, חלק מהכיוון והדרך בו הקבוצה רוצה לצעוד. בפילדלפיה, לשם הגיע ב-2015 לאחר שלא נבחר בדראפט, בגיל 23 אחרי 5 שנים בקולג'ים (שנתיים בדוקיין, שנה הסגר ועוד שנתיים באריזונה, אותה הוביל ל-elite 8 פעמיים בטורניר המכללות תוך שבשנתו האחרונה נבחר לנבחרת הפאק-12 ולנבחרת ההגנה של הפאק-12), מקונל הפך ללא פחות ולא יותר מאשר אחד מסמלי הפרוסס המפורסם, ואחד השחקנים המזוהים ביותר עם סם הינקי.

מקונל הגיע לקבוצה שמכוונת להפסיד (ואכן, עונת הרוקי שלו נגמרה עם מאזן 10- 72), תוך שהוא יודע שהקבוצה מכוונת לבחירה הראשונה בדראפט ועתידה לבחור בה פריק אוסטרלי פיזי מפוצץ בכישרון בשם בן סימונס שמתפקד כרכז מוביל כדור. לימים, התברר שאותו הסימונס הוא בדיוק ההפך ממקונל, גם פיזית – אך בעיקר מנטלית. הוא ידע והבין שהוא מתפקד כפילר, כאיזשהו פתרון זמני עד שיגיע הפתרון האמיתי (כמו בפוטבול, שקבוצה בוחרת בדראפט ק"ב צעיר ומביאה ק"ב ותיק שישחק עונה ואפילו 2 עד שהק"ב הצעיר מבושל היטב ומוכן לליגה).

למרות הזמניות ולמרות הסיטואציה הגרועה בה נכח, מקונל לקח את ההזדמנות שנלחם לקבל ב-2 ידיים, טרף את הפרקט באופן יחסי ומילא את התפקיד באופן מעורר כבוד במשך שנתיים (סימונס הרי היה פצוע בעונת הרוקי שלו) והיה מחליף סולידי ויעיל בשנתיים נוספות, היה מעין "גשר" לא מספיק מוערך לעידן הנוכחי, בו הסיקסרס קבוצה עם נוכחות קבועה בצמרת המזרח, כולל הישג כשחקן הראשון מהקבוצה אשר משיג טריפל דאבל מהספסל (10 נק', 10 ריב', 11 אס' ו-6 חטיפות ב-12.2.2018, מול הניקס). לסיכום הפרק של מקונל בסיקסרס, עם יד הלב – במי הייתם בוחרים היום ראשון מבין מקונל, סימונס ומרקל פולץ?

אחרי 4 שנים בהן היה השחקן ששיחק הכי הרבה משחקים עבור פילדלפיה (314 משחקים, רוברט קובינגטון מקום שני עם 227), הגיע מקונל לקבוצה המושלמת עבורו – הפייסרס, כאשר ב-2.2.2021 ניפק את משחקו הגדול בקריירה עם טריפל דאבל של 16 נק', 13 אס' ולא פחות מ-10 חטיפות (9 במחצית הראשונה, שיא ליגה).

כאן, מקונל ממלא פונקציה ארגונית אחרת, של החונך של האליברטון שהגיע בטרייד דד-ליין האחרון כלבנה המרכזית בבנייה מחדש. גם הליברטון, כמו מקונל, חושב קודם כל על המסירה ומבקש לפצות על המחסור באתלטיות בחוכמת משחק, ואין טוב ממקונל ללמדו כיצד לקחת את הלימונים שנתן לו הטבע (ואת הרקובים שבהם שם באינדיאנה) ולהוציא מהם יופי של לימונדה. הארגון שם את הצ'יפים על האליברטון, ומקונל הוא אחת מהפונקציות הארגוניות שאחראיות להצלחת הפרויקט הזה. בנוסף, בסגל זה המלא בצעירים מתרוצצים ופוחזים, מקונל משמש כמבוגר האחראי, הן בשל גילו והן בשל ניסיונו, וכל קבוצה הייתה שמחה לווטרן כמו מקונל על ספסלה, שחקן שהיה ככל הנראה היחיד בסביבתו שהאמין שיגיע להיות וטרן, ועבד קשה מכולם כדי להגיע לאן שהגיע.

בריאן סקלבריני, הממבה הלבנה בשבילכם, סיפר פעם כיצד אנשים מהרחוב מאתגרים אותו לשחק נגדם כדורסל באחד על אחד, במחשבה שכשחקן קצה ספסל בליגה, הוא נגר נטול כישרון והם יכולים לגבור עליו. סקלבריני קרע אותם פעם אחר פעם אחר פעם. אנחנו לא יודעים כמה קשה להגיע לליגה, זו הרמה הגבוהה ביותר בעולם בה מבוצע הדבר שמבוצע בה, התחרות עצומה ועל כל מקום יש עשרות אם לא מאות מתמודדים. עם הרקע הזה, העובדה שטי ג'יי מקונל משחק בליגה הזו כבר 7 עונות כשחקן לגיטימי, אינה מובנת מאליה ומעוררת השתאות. בשביל הליגה מקונל אנדראפטד, אנדרסייזד, אנדרדוג. בשבילי – אנטאצ'בל.