הבית הדרומי של ה- NFC כבר ידע ימים טובים יותר, ומלבד הבאקנירס קבוצות הבית לא ממש מצליחות להטביע את חותמן על הליגה, וזה עוד בלשון המעטה. הסיינטס עדיין בשלבי התאוששות מפרישתו של דרו בריס, הפלקונס לא מצליחים להתאושש מההפסד האכזרי בסופרבול, והפנת'רס בכלל מחפשים את דרכם עם רצף של אכזבות וכשלונות בשנים האחרונות.

האם העונה הקרובה תהיה (שוב?!) בסימן עונת הפרישה של טום בריידי? האם הקדושים נכנסים לעונת פירוק? והאם הפלקונס והפנת'רס יתחילו לראות פירות של תהליך בניה? קדימה, מתחילים.

טמפה ביי באקנירס

בעונה שעברה: מאזן 4-13, הפסד בשלב הדיווזיות

הפגרה הארוכה בטמפה עמדה בצילו של גל פרישות של דמויות מפתח בקבוצה. רוב גרונקובסקי פרש (סופית?) בפעם השניה, הגארד ההתקפי עלי מארפט פרש לאחר שבע עונות כולן במדי הבאקנירס, טום בריידי פרש אבל חזר אחרי שישה שבועות מפרישתו, ולקינוח המאמן הראשי ברוס אריאנס פרש ממשרתו לטובת תפקיד ייעוצי במועדון. מלבד הפרישות הללו, הבאקנירס דווקא שומרים על יציבות מרשימה, ורוב הסגל נשאר ללא שינוי משנה שעברה. בשתי העונות האחרונות טמפה היא קבוצת התקפה אווירית מובהקת, עם צמד תופסים משובחים בדמותם של מייק אוונס וכריס גודווין. עכשיו תוסיפו להם את חוליו ג'ונס, קייל רודולף וראסל גייג', והנה לכם משחק מסירה שידיר שינה מלא מעט מתאמים הגנתיים ברחבי הליגה. משחק הריצה כאמור פחות משמעותי, ועקב עזיבתו של רונלד ג'ונס השני, עיקר המעמסה יונח על כתפיו הרחבות של ליאונד פורנט, בעונתו השלישית בקבוצה.

בהגנה המצב מתהפך, והחוליה החזקה היא ההגנה כנגד הריצה, שכבר שלוש עונות נמצאת בטופ של הליגה כולה, ומתהדרת בכוכבים כמו שאקיל בארט, דווין וויט ואנטואן וינפילד ג'וניור. הבאקנירס הוסיפו בפגרה את התאקל הוותיק אקיאם היקס, ויחד עם ויטה ואה יש לטמפה צמד ענקים שיהיה קשה מאוד להזיזם. ההגנה נגד המסירה פחות טובה, ואף איבדה את הסייפטי ג'ורדן וויטהד שעבר לג'טס. כפיצוי וכחיזוק הגיעו קיאנו ניל ולוגן ראיין שניהם שחקני קו אחורי שיכולים לשפר עוד יותר את החלק האחורי בהגנה.

אז מה יהיה? טמפה היתה קבוצה חזקה מאוד בשנה שעברה, והיא אפילו התחזקה בפגרה, מה שהופך אותה כנראה לקבוצה החזקה ביותר ב- NFC. לרוע מזלה מצפה לה סדר משחקים מול יריבות חזקות, מה שיכול לשבש את כל התוכניות לעונה הבאה. למרות זאת, את אליפות הבית שודדי הים ייקחו, ועבדכם הנאמן כבר הפסיק מזמן להמר נגד שיאן הניצחונות בפלייאוף, שכל הישג מלבד סופרבול מהווה כשלון עבורו.

ובנימה אישית, צפו כמה שיותר בטום בריידי השנה, כי רוב הסיכויים שזאת תהיה עונתו האחרונה במגרשי הפובול, ואחריה הוא יתלה את הקסדה סופית.

ניו אורלינס סיינטס

בעונה שעברה: מאזן 8-9

לאחר פרישתו של דרו בריס בסוף עונת 2020, גם המאמן הראשי שון פייטון החליט לתלות את המצחיה המפורסמת בתום עונת 2021, ובכך סימן רשמית את סיום התקופה המוצלחת ביותר בתולדות הקדושים. הצמד הגיע יחד לסיינטס בשנת 2006 ורשמו יחד הצלחות לא מעטות, כולל ניצחון אחד בסופרבול מתוק ומפתיע. לנעליים הגדולות של בריס נכנס ג'יימיס ווינסטון, שסיים את העונה הקודמת במחזור השביעי עקב פציעה, ועכשיו חוזר בכוחות מחודשים לעמדת הקווטרבק הפותח. את פייטון מחליף דניס אלן, מי שהיה מתאם ההגנה של הקבוצה בשבע השנים האחרונות, ובאמתחתו שלוש שנים כושלות כמאמן ראשי של הריידרס.

עוד שחקן שכנראה חוזר מפציעה משביתת עונה הוא התופס המעולה מייקל תומאס, שיחד עם ג'רביס לנדרי שהגיע מהבראונס וכריס אולבה כבחירת דראפט ראשונה, ינסו לשפר במיידי את ההתקפה האווירית של הסיינטס, שסיימה את העונה החולפת במקום האחרון בליגה מבחינת יארדים במסירה.

גם בתחום הריצה נרשמה ירידה משמעותית ביכולת ובמספרים, והרץ האחורי אלווין קאמארה מרגיש די אבוד בלי דרו בריס, כאשר כמות תפיסות הכדור שלו צנחה כמעט בחצי בעונה החולפת, תחום שהוא הצטיין בו בשנים האחרונות. העונה הקרובה תהיה עונת מבחן עבור הרץ המוכשר, בתקווה שהשנה שעברה היתה נפילה זמנית ולא שינוי מגמה.

ההגנה היתה ללא ספק החלק החזק של הקבוצה, ובעיקר הגנת המסירה. למגינת ליבו של המועדון, שני הסייפטים הדומיננטיים מרקוס וויליאמס ומלקולם ג'נקינס לא ישחקו בקבוצה בעונה הקרובה, הראשון עבר לרייבנס והשני פרש, ובלעדיהם ההגנה תראה אחרת, וכנראה לא לטובה. טיירן מתייה ומרקוס מיי הובאו להשלים את החסר בעמדת הסייפטי, וימים יגידו באיזו מידת הצלחה הם ימלאו את תפקידם החדש והמשמעותי בקבוצה.

אז מה יהיה? הסיינטס שמים יהבם על ווינסטון שיוביל אותם לעוד עונה עם מאזן חיובי, השישית ברציפות. אין עוררין על כשרונו של ווינסטון, רק שכמות איבודי הכדור שלו מעיבה על סיכויי ההצלחה שלו ושל הסיינטס, ומציבה סימן שאלה לקראת העונה הקרובה. הערכה ריאלית תהיה מקום שני בבית, ואולי אולי העפלה לפלייאוף, בפעם הראשונה בקריירה של ג'יימיס ווינסטון.

אטלנטה פאלקונס

בעונה שעברה: מאזן 10-7

לאחר 14 שנים ארוכות, הקווטרבק הפותח מאט רייאן עבר בטרייד לקולטס, ובכך הסתיים רשמית עידן במועדון מג'ורג'יה. הפלקונס נמצאים בעיצומה של תקופת בניה, כך שהפרידה מראיין היתה די מתבקשת, רק שבמקומו הגיעו מרקוס מריוטה ודזמונד רידר, הראשון חימם את הספסל בווגאס בשנתיים האחרונות והשני נבחר בסיבוב השלישי של הדראפט האחרון, ושניהם כנראה יפנו את מקומם כאשר יגיע קווטרבק העתיד של המועדון. את בחירת הדראפט הראשונה שמרו באטלנטה לתופס המוכשר דרייק לונדון, שיחד עם הטייט אנד קייל פיטס (בחירת דראפט ראשונה בעצמו) יהוו צמד מטרות גדולות מימדים לשנים הבאות.

מאז שנת 2018, מיצבה עצמה אטלנטה כאחת מקבוצות הריצה הגרועות בליגה, והעונה האחרונה לא היתה יוצאת דופן עם מיקום אחד לפני אחרון ביארדים על הקרקע. אז מה עושים על מנת להשתפר? משחררים את הרץ השני בהירככיה, מייק דיוויס, מביאים את דמיאן ווילאמס החיוור, ובוחרים בסיבוב החמישי את טיילר אגלייר. מישהו באטלנטה לא ממש אוהב רצים אחוריים. מה שכן, הפלקונס השקיעו בשנים האחרונות לא מעט בחירות דראפט של שחקני קו התקפה, ואולי אולי יזכו לראות פרי לעמלם כבר השנה.

גם בהגנה המצב לא מזהיר, ובנוסף לכך שלושה שחקני מפתח עוזבים את הקבוצה לאנחות. פויסדה אולוקון, שהוביל את הליגה בתאקלים עזב לג'קסונוויל, דנטה פוילר, שהוביל את הקבוצה בסאקים חתם בדאלאס, ווהסייפטי דורון הרמון מצא בית חדש בלאס ווגאס. גם בהגנה בונים באטלנטה על בחירות הדראפט של השנים האחרונות, ספק אם התהליך יצליח כבר העונה.

אז מה יהיה? כמו שזה נראה, באטלנטה בונים על כמה שפחות ניצחונות, ובחירת דראפט 23 גבוהה (קווטרבק?). ארבעה או חמישה ניצחונות, ומקום שלישי או רביעי בבית, בצוותא עם הקבוצה הבאה בתור לסיקור.

קארוליינה פנת'רס

בעונה שעברה: מאזן 12-5

בעונה החולפת חרגו הפנתרים מהמסורת המוזרה שפיתחו בשנים האחרונות, ורצף ההפסדים שלהם התחיל כבר באוקטובר ולא בנובמבר כרגיל, תוך שהם מציגים פיאסקו מתמשך בעמדת הקווטרבק. על מנת להמנע מצרות שכאלו גם השנה, ביצעו הפנת'רס טרייד על הקווטרבק בייקר מייפילד, בתקווה שלפחות בגזרה זאת הדברים יראו טוב יותר מעונת 2021. קרוליינה סיימה במקום ה-30 בליגה בצבירת יארדים, הרבה בגלל אותה חולשה בעמדת הקווטרבק, אבל גם לא מעט בגלל פציעה מסיימת עונה נוספת של הרץ האחורי כריסטיאן מקאפרי. לא תמצאו הרבה רצים טובים יותר ממקאפרי ברחבי הליגה, אבל עם עשרה משחקים בלבד בשנתיים האחרונות, נושא הפציעות מטיל עננה כבדה מעל יכולתו להוביל את הקבוצה, והבה נקווה לטובתו ולטובת האוהדים עונה בסימן בריאות, עם הרבה יארדים וט"ד. בתחום האווירי קרוליינה תמשיך להסתמך על התופסים די ג'יי מור ורובי אנדרסון, עם ציפיה שהרוקי של שנה שעברה, טרס מרשל ג'וניור, ינפק עונה טובה יותר מ- 138 יארדים ואפס ט"ד.

הגנת הפנת'רס היא סיפור אחר, ואת העונה החולפת היא סיימה במקום השני (!) באי ספיגת יארדים. בפגרה ההגנה איבדה שני שחקני מפתח בדמותם של ג'רמיין קרטר ג'וניור והייסון רדיק, שהוביל את הקבוצה עם 11 סאקים. את מקומם בקו ההגנה ינסו לתפוס קורי ליטלטון ומאת'יו יואנידיס שנרכשו לאחרונה, אבל מירב העומס ישאר על מובילי ההגנה בשנה שעברה, הדפנסיבים ברייאן בארנס ודריק בראון.

אז מה יהיה? יש מצב שעם עונה שלמה ללא פציעות של מקאפרי ומייפילד מוכיח שהוא קווטרבק לגיטימי, הפאנת'רס מסוגלים לבצע קפיצה מרשימה ביכולת ובמאזן. אנחנו נלך על הערכה פחות אופטימית של שיפור סולידי, ומקום שלישי בבית.