הרול פלייר האהוב עלי – אובי טופין / הגולש סוניק

כשמדברים על כדורסל בניו יורק קשה לא לדבר על הניקס, קשה לא להזכיר את המדיסון סקוור גארדן, ואחת נקודות האור של הניו יורק ניקס לא באה בהכרח מאר ג'יי בארט שנתן עונה משופרת מזו שהייתה, אלא מהעתיד של השחקן הצעיר והניצוץ מהספסל, ולא לא מדובר על עימנואל קוויקלי, אלא על אובי טופין.

אובי טופין, יליד ברוקלין, הלך בדרך אביו להיות שחקן כדורסל מקצועי ונחשב לאגדה ניו יורקית כששיחק בליגות המקומיות של ראקר פארק האגדי, והיה לו את הכינוי "דאנקר דילאייט" (dunker delight) עקב ההטבעות ההירואיות שהיה עושה. ואז הגיע אובי הצעיר, שהתעופף כמו אביו במכללת דייטון שם העמיד ממוצעים של 17 נק' ו-6 ריבאונדים בשנתיים. בשנה לאחר מכן הוא נבחר בדראפט לקבוצת הבית שלו עם הבחירה השמינית, הניו יורק ניקס. מהעונה הראשונה האוהדים התאהבו בשחקן בצוותא עם עימנואל קוויקלי. הצמד חמד האלה נתנו כוח לספסל של הניקס שהוביל אותם למקום הרביעי במזרח בעונה לא צפויה של הקבוצה. אובי גם השתתף בתחרות ההטבעות אבל לצערו סיים רק במקום השני (לדעתי היה אמור לנצח).

ואז הגיעה העונה הנוכחית, שאובי פתח אותה בצורה די מנומנמת, אבל עם המון פוטנציאל להיות המחליף של רנדל בזכות סגנון המשחק שלו שמתפתח לאט לאט. לצערו הקבוצה סיימה מחוץ לפלייאוף אבל זה לא עצר את אובי מלהתפוצץ לקראת סיום העונה ויותר מזה גרם לכל האוהדים להתאהב בצורה לא נורמלית. אובי טופין הפך להיות לסטיב נובאק של הניקס. השחקן שעולה מהספסל וגורם לגארדן להתפוצץ ולהתלהב מכל מהלך התקפי או הגנתי. בנוסף לעונה, אובי השיג גם את תואר אלוף ההטבעות שהייתה אמורה להיות השניה שלו ברצף (רק אומר).

אובי טופין הוא השחקן המשלים הכי טוב שיכול להיות לניקס בנוסף לקוויקלי. כי להבדיל בינו לבין שאר השחקנים המשלימים, טופין רוצה להיות בניקס, רוצה להיות בגארדן, רוצה להתמודד עם הלחץ של האוהדים, והוא תרתי משמע יעשה את מה שצריך כדי לקבל יותר דקות ולהישאר יותר על הפרקט. כשהיו שמועות על זה שג'וליוס רנדל כנראה בדרך להיות מועבר בטרייד, כל האוהדים רצו שהוא יהיה השחקן הפותח ואפילו טענו שבמידה ורנדל לא מועבר, טופין עדיין צריך זה שפותח עקב היותו שחקן קבוצתי הרבה יותר טוב מרנדל. ורואים את זה. אובי טופין אהוב מאוד על שאר השחקנים איתו בקבוצה, מתלהב איתם על כל מהלך, הראשון לעזור כששחקן על הרצפה והראשון לתת כיף אחרי זריקת עונשין. ועם הזמן הוא הפך להיות יקיר העיר בזה שהוא משתתף תמיד באירועים בעיר ותמיד עוזר ונותן יד כשיכול. אובי טופין רוצה להרים את מורל הקבוצה, לשפר את הקבוצה, ולהתמודד עם הקבוצה. בנוסף לבארט, קוויקלי וגריימס, טופין הופך להיות הפנים של הסגל הצעיר ומקווה להתמודד על בקו הקדמי בצוותא עם מיטשל רובינסון. החמישייה הצעירה הזאת מלהיבה מאוד את העיר ואת הקבוצה, והרשימה מאוד את ת'יבודו שמאוד אוהב את טופין ורוצה שימשיך להשתפר יותר ויותר ולעבוד על המשחק שלו.

טופין הוא הנאה לגארדן וההנאה של הגארדן היא בזכות טופין (וקוויקלי). וככל שהגארדן גועש גם המשחק של טופין משתפר ממשחק למשחק. לקראת סיום העונה, הוא הראה את הפוטנציאל שיש לו כשקלע 35 ו-42 נק' בשני המשחקים האחרונים, והראה מה הוא יכול לעשות כשהוא משחק אגרסיבי ועם ביטחון כשהוא האופציה הראשונה או השנייה של הקבוצה. אובי הוא חלק מהעתיד של הניקס ומהעתיד של העיר ניו יורק. ולשם כך אני גם מצטרף לקריאות של האוהדים… OBI OBI OBI OBI OBI OBI.

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. פוסט מצוין תודה רבה סוניק, תמשיך לכתוב לנו.
    .
    לגופו של שחקן – היו לי ציפיות גבוהות ממנו. עד עכשיו קשה לומר שהן התממשו, אבל כמו רבים וטובים אחרים במדיסון סקוויר גארדן – קשה לי לומר שזו תקלה שלו ולא של הקבוצה. אז לטעמי עדיין מוקדם לקבוע.
    .
    נקווה שיזכה להיות הרוקי הראשון מאז שנות התשעים שהניקס משאירים אצלם (הסתובבה כאן איזו סטטיסטיקה הזויה כזאת לפני מספר חודשים, לא זוכר את הפרטים המדויקים).

  2. תודה סוניק. טופין מזכיר לי את ארון גורדון רק קצת פחות טוב וזו לא מחמאה… הוא חייב לשפר את הקליעה מבחוץ ואת ההגנה כדי להפוך לרול-פלייר בכיר

  3. אחלה פוסט, אבל גם פה מוקדם לקבוע כי טופין שחקן שעדיין מתפתח וטרם התקבע על תפקיד מוגדר.
    לדעתי הוא עדיין יכול למצוא את עצמו בסיטואציה כשחקן מוביל.

  4. העברת יפה את האהדה של ניו יורק לאובי טרפין הצעיר, ובעיקר גם את האהבה שלו לשם.
    קצת חבל שעושים לו דיק טרפין ותוקעים אותו בלי הרבה דקות משחק וכשכן זה בתפקיד מאוד מינימלי שקשה להצליח להראות בו משהו. מקווה ומגיע לו יותר.

  5. אובי טופין הוא בדיוק השחקן שהעירנ ניומ יורק צריכה. קלטתי אותו במקרה ומאז אני תמיד מחפש אותו כשמראים את הניקס בטיווי. אני רואה בו מין זאק לוויין בעתיד אם יידעו כיצד לעבוד איתו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט