שבת בבסיס: קווין קוסטנר, גרסת המציאות / יוני לב ארי

Who Are You? Who Is He?

I'm The Player To Be Named Later

כך הציג את עצמו כריס "קראש" דייויס, קווין קוסטנר בשבילכם, כשנכנס לחדר ההלבשה החדש שלו בסרט Bull Durham האגדי (או מעריצה צמודה בעברית). בלא מעט טריידים קורה, שבנוסף לשחקנים המרכזיים שעוברים מקבוצה לקבוצה, מצטרפים עוד כמה שעוד לא ממש הוחלט מי הם, בעיקר כיוון שהם שחקנים שוליים שלא עשו דברים גדולים בבייסבול.

שו לס ג'ו ג'קסון (צילום: The Post and Courier)

אך חלקם, בהמשך הקריירה, מתגלים כשחקנים טובים, אולי אפילו מצוינים, והתווית הזו – Player To Be Named Later, עוזבת אותם (ומעכשיו בכתבה בקיצור – PTBNL). אז להלן רשימת עשרת השחקנים הגדולים ביותר שעברו בין קבוצה לקבוצה תחת הקטגוריה הזו, ולאחר מכן הוכיחו את הטעות – ובגדול.

10. סקוט ברושס

141 הום ראנס, כפפת זהב אחת, שלוש אליפויות, MVP של הוורלד סירייס

קני רוג'רס הגיע לניו יורק יאנקיז מטקסס, לאחר קריירה סופר מרשימה. אך בברונקס הוא התקשה להשתלב, ובשלב מסוים כל מה שהיאנקיז רצו – היה להיפטר מהחוזה שלו, לא משנה מה הם מקבלים בתמורה. אך הם קיבלו בתמורה את אחד משחקני הבסיס השלישי הטובים ביותר שלבשו פינסטרייפס.

ברושס השתלב בניו יורק מצוין, העיף 19 הום ראנס כבר בעונתו הראשונה, עונה הוא סיים עם ה-MVP של הוורלד סירייס, אחרי שחבט בסדרה מול סן דייגו 471. פלוס שני הום ראנס. הוא המשיך עם כפפת זהב בעונה הבאה, ועוד אליפות.

ברושס מעיף הום ראן בלתי נשכח ב-2001 (צילום: New York Daily News)

9. ג'סי אורוסקו

שתי אליפויות, מאזן של 80:87, עם ERA של 3.16, כולל 144 שמירות, ושיא מייג'ורס עד היום של 1,252 משחקים כפיצ'ר.

אורוסקו הגיע לניו יורק מטס מהמינסוטה טווינס, שחיפשה לחזק את הרוטיישן שלה עם סטארטר תותח כמו ג'רי קוזמן, ולא חשבה שהרליבר הזה שעובר לניו יורק יהפוך להיות כל כך דומיננטי. אורוסקו הפך להיות אחד הרליברים הדומיננטיים בריצה של המטס בשנות השמונים, ואף היה על המאונד בשני האינינגים האחרונים במשחק שהעניק לכתומים אליפות ב-1986. בהמשך זכה באליפות גם עם הדודג'רס.

אורוסקו והמטס זוכים באליפות (צילום: New York Post)

8. ג'יו גונזאלס

פעמיים אול סטאר, ERA קריירה של 3.70, עונה של 21 ניצחונות ו-ERA של 2.89.

לאחר שבחרו אותו בדראפט, הווייט סוקס שלחו את גונזאלס לפיליס, בטרייד שעסק בעיקר בניסיון להביא את ג'ים תומי לשיקגו. עברו כמה שנים, וג'יו החל לככב במדי אוקלנד, ובהמשך להתעלות על עצמו במדי הנשיונלס. כסגירת מעגל יפה, משחקו האחרון במייג'ורס ב-2020 היה שוב בצד הדרומי של שיקגו, כמו סיפור אמריקאי מושלם.

ג'יו גונזאלס. קריירה יפה פלוס (צילום: chatsports.com)

7. טרה טרנר

עדיין שחקן פעיל, כך שהמספרים שלו עוד ישתנו. אך כבר במהלך העונה השמינית בקריירה, טרנר, אלוף ב-2019, העיף 121 הום ראנס וחובט 303. קריירה, עם OPS קריירה של 850..

במקרה שלו, המונח Player To Be Named Later רלוונטי מתמיד. טרנר נבחר על ידי הפאדרס בדראפט 2014, מה שהופך אותו לחסום מטריידים לשנה הקרובה. ולכן, למרות שנכלל בטרייד בדצמבר 2014, הוא עבר רק ביוני 2015, בדיוק יום לאחר שחלפה שנה מאז אותו דראפט.

טרנר הפך להיות אחד השחקנים החשובים בליינאפ של וושינגטון ב-2019, עונה שהסתיימה עם אליפות מפתיעה, הרבה בזכותו של האינפילדר המצוין. במהלך עונת 2021 מצא עצמו טרנר על המטוס, כשעבר ביחד עם מקס שרזר לדודג'רס, שם הוא מככב עד היום.

טרה טרנר, בדרך לאליפות ב-2019 (צילום: chatsports.com)

6. קוקו קריספ

אלוף העולם ב-2015 עם הרד סוקס, 15 עונות במייג'ורס, 1,572 היטס, 309 בסיסים גנובים

ב-19 ביולי 2002 עבר צ'אק פינלי מקליבלנד לסיינט לואיס. כשלושה שבועות מאוחר יותר, ב-7 באוגוסט, עבר קובלי לואיס "קוקו" קריספ מסיינט לואיס לקליבלנד, כדי להשלים את הטרייד. מכאן הוא החל בקריירה בהחלט מרשימה, כשהוא היה זה שתפס את הכדור ששלח את הרד סוס לוורלד סירייס 2007, ועל הדרך נפצע.

שחקן אהוב פלוס. קריספ (צילום: MLB Daily Dish)

5. ג'ייסון שמידט

הוביל את הליגה ב-ERA ב-2003 עם 2.34. מאזן של 96:130 ב-14 עונות במייג'ורס.

שמידט נבחר על ידי הברייבס בדראפט, אך אחרי ניסיון קצר וכושל במייג'ורס ב-1996, אטלנטה, עם חלומות אליפות, העדיפה להמר על דני נגיל, ושלחה את שמידט לפיירטס כ-PTNL. מהר מאוד הוא הפך לחלק מהרוטיישן בפיטסבורג, אך את שנותיו הגדולות הוא העביר במדי הג'איינטס.

הוא הוביל את סן פרנסיסקו לוורלד סירייס ב-2002, סיים שני בהצבעה לסיי יאנג ב-2003, ופסל 16 מארלינס בסטרייק אאוט במשחק ב-2006. חבר טוב שלי, אוהד ג'איינטס, תמיד נהג לומר: "ג'ייסון שמידט היה אנדר רייטד".

שמידט, בדרך לעוד סטרייק אאוט במדי הג'איינטס (צילום: The Daily News)

4. מייקל ברנטלי

עדיין משחק, אך כבר השיג ב-14 עונות WAR של 34.1, ממוצע חבטות 298., OPS של 794. וחמש הופעות באול סטאר.

מי בכלל זוכר, שברנטלי החל את הקריירה במילווקי, ועבר לקליבלנד כ-PTNL, בטרייד ששלח את סיסי סבאת'יה מהאינדיאנס לברוורס? שמו של ברנטלי לא היה בטרייד המקורי, כשנותר שחקן נוסף שלא עבר. הג'נרל מנג'ר של מילווקי, בוב מלווין, אמר לאינדיאנס: "אם אנחנו עולים לפלייאוף, אתם בוחרים את השם הנוסף".

וזה בדיוק מה שקרה. סבאת'יה הוביל את מילווקי לפלייאוף, שם הם הפסידו בסיבוב הראשון, וכשהסתיימה העונה, בחרו ראשי האינדיאנס את ברנטלי כחתיכה האחרונה. מי עוד היו בטרייד המקורי? מאט לפורטה, זאק ג'קסון ורוב ברייסון. מישהו פה זוכר אותם?

עוד ישוב? ברנטלי (צילום: houstonchronicle.com)

מפה לשם ברנטלי הפך להיות אחד החובטים החשובים של האינדיאנס, כשכבר ב-2009 בגיל 22 הוא יורה 303., כשההגנה המגוונת שלו והעובדה שהוא סוויץ' היטר בהחלט מסייעים לו. ב-2019 עבר ברנטלי ליוסטון, ומייד לקח חלק בריצה שהסתיימה בוורלד סירייס, ועמוק בתוך הפלייאוף גם בשתי העונות הבאות. ברנטלי בן ה-35 נפצע לפני כשבוע, ולא ברור אם יחזור.

3. מוייזיס אלו

אלוף עם המארלינס ב-1997, חבט 303. קריירה, עם 332 הום ראנס, WAR של 39.9, ו-OPS של 885., כל זה ב-17 עונות ברחבי הליגה.

אלו, מהשחקנים הגדולים ביותר בעשור האחרון של המילניום הקודם, נבחר בדראפט על ידי הפיירטס. אך ב-8 באוגוסט 1990 ראשי פיטסבורג ממש רצו את הלפטי של מונטריאול, זיין סמית'. הטרייד הושלם, ולאחר כמה שבועות הוחלט שה-PTNL יהיה אלו הצעיר. כבר באותה העונה הוא החל לשחק במדי האקספוז, קבוצה אותה אימן אביו, אך הפך חלק משמעותי בליינאפ רק ב-1992.

אלו, במדי המארלינס (צילום: FishStripes)

החשש עם אלו היה הפציעות, ובצדק, כשכבר ב-1991 הוא החמיץ את רוב העונה, אך מצא את דרכו בחזרה, הופיע שש פעמים באול סטאר, היה חלק משמעותי באליפות ההיסטורית של פלורידה ב-1997 (חבט 23 הום ראנס, כשהוא חובט 321. עם שלושה הום ראנס בוורלד סירייס), וב-כמעט אליפות של הקאבס ב-2003.

2. דייויד אורטיז

איפה להתחיל? שלוש אליפויות, 451 הום ראנס, ממוצע חבטות קריירה 286., ה-MVP של וורלד סירייס 2013, WAR קריירה 55.3, ו-OPS  של 931.. ועוד ועוד…

במהלך עונת 1996 המארינרס ממש רצו את דייב הולינס לחצי עונה. הם שלחו חבילה למינסוטה, כשבהמשך הוחלט שהשם הנוסף הוא דייויד אורטיז. אז עוד היה יותר סמול מ-ביג פאפי. הולינס חבט בהמשך העונה 351. בסיאטל, אך לא כיכב עוד הרבה מעבר.

מפלצת של קלאץ'. אורטיז (צילום: piodeportes.com)

לאחר שש עונות בינוניות במקרה הטוב במדי הטווינס (58 הום ראנס בסך הכל), אורטיז שוחרר ב-2002, ולאחר שיחה מקרית במסעדה בדומיניקן, עם פדרו מרטינז, נוצר הקשר עם הרד סוקס. הסכום לעונת 2003 עמד על: 1.25 מיליון דולר לעונה. כבר עונתו הראשונה בבוסטון הוא חבט 31 הום ראנס, וכמעט שהצליח להדיח את היאנקיז ב-ALCS.

עונה לאחר מכן גם זה קרה, והאליפות לה חיכו האוהדים מ-1918 סוף סוף הגיעה. בין 2003 ל-2016 לא ירד אורטיז מ-23 הום ראנס, כשב-2006 הוא מתעלה על עצמו ויורה 54 כאלה, ונחשב עד היום אחד משני ה-די.אייג' הטובים בהיסטוריה של המשחק (לצד אדגר מרטינז).

שו-לס ג'ו ג'קסון (צילום: The Greenville News)

1."Shoe-Less" ג'ו ג'קסון

אגדה. חבט 365. בקריירה, אלוף ב-1917 עם הווייט סוקס, חבט כרוקי 408. ב-1911, עם WAR של 62.2

כן כן, המושג PTNL היה קיים גם בתחילת המאה הקודמת. ג'קסון חתם במדי הפילדלפיה את'לטיקס של קוני מאק ב-1908, אך הוא חשש שהילד מהכפר לא ישתלב בעיר הגדולה. אחרי עשרה משחקים בשתי עונות, הוחלט לצרף את ג'קסון לטרייד מקורי שנסגר שבועיים קודם לכן. במקור עברו מורי ראת', בריס לורד ו-6,000 דולר מפילדלפיה לקליבלנד נאפס, וכבר שם הוא החל לככב.

ב-1915, אחרי שש עונות במדי הנאפס, עבר שו-לס לשיקגו, שם הוא הפך לשחקן החשוב ביותר בקבוצה בשש העונות הבאות, כשהוא חובט 340. מפלצתי עם OPS של 906., וואו. זה נגמר עם פרשייה גדולה – ה-"בלאק סוקס", ומניעת כניסתו להיכל התהילה, אך שמו של ג'קסון יישאר לעד סביב רשימת השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המשחק.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. מצויין עכרגיל. כשגרתי בגרינוויל – עיר מולדתו והעיר אליה חזר אחרי בייסבול – כל פעם כשהייתי עוזב את הבית ומגיע למיין סטריט פסלו של 'שולס ג'ו' היה מזדקר לנגד עיני. אחרי בייסבול הוא פתח חנות ליינות ומשקאות שהיו מגיעים אליה קונים מכל רחבי ארה"ב. החנות עדיין קיימת, אגב.
    וכל פעם ש- דייויד אורטיז היה חובט נגד היאנקיס הייתי עוצם את עיני. איזה כ יף לקרוא אותך ולהיחזכר ב-60 שנות בייסבול. מרוב בסקטבול רוב הגולשים לא יודעים איזה בייסבול-י'אנק אני.
    ואתמול הברייבס צימצמו את ההפרש מהמטס ל-3.5 נק' אחרי שבארבעת המשחקיחם הם 1-3

  2. תודה יוני.
    .
    מדהים לחשוב על שו לס כ-PTBNL, עוד אנקדוטה לקריירה העמוסה שלו.
    .
    אגב בול דורהאם – הקבוצה המקורית מדורהאם, צפון קרוליינה עדיין מחזיקה בראשות מכירות המרצ'נדייס (או לפחות בטופ 5) לקבוצות מיינור'ס עם מספרים שקבוצות בליכות אחרות היו מתקנאים בהן (ובלי קדרף יש להם איצטדיון נהדר ששווה ביקור בפני עצמו).

    1. לא חוכמה כשעושים עליך סרט, אם כי עדיין הם נעקפים על ידי כל מני אלבקרקי אייזוטופס, וגם צריך לזכור שהכל אצלהם נכון לכרגע מגיע בגלל הניים רקוגנישן, כי הם היום אפילייט של טמפה ביי רייז, אחרי שהיו עם הברייבס בשמונים-תשעים. מעניין כמה מוכרים הסוואנה בנאנאס היום.

      1. הבננות הם בקטגוריה אחרת של ניהול ספורטיבי (לאחרונה נכנסו גם לשיא גינס, לאחר שהבעלים חילק לכל האוהדים תחפושת של בננה בכניסה). לא מבין עד היום איך ויתרו עליהם כקבוצה מקצוענית ב-MiLB…
        .
        האיסוטופס גם הם נהנים מהשם, אחרי שבחרו ללכת על השם של קבוצת הבייסבול הפיקטיבית של ספריגפילד מהסיפמפסונס, אבל גם הם עושים עבודה נהדרת בשיווק.
        .
        לגבי הבולס והרייס – צריך לזכור שמדובר באחת משתי הקבוצות המקצועניות בשוק של המשולש המפורסם בצפון קרוליינה (ביחד עם ההוריקנס מה-NHL), ואחת הוותיקות ביותר ב-MiLB. בנוסף לסרט, קשה מאוד לא להצליח עם התנאים האלו…

  3. מעולה יוני, קשה לחשוב על טרי טרנר, דייויד אורטיז או מייקל ברנטלי כשחקנים שהועברו כדי לסגור חור בטרייד, אבל צריך לזכור שזה המשחק, מספיק להסתכל על מי נבחר איפה בדראפט ומה עשה אח״כ כדי להבין שלפעמים כל קשר בין היכולת שהשחקן הראה בתיכון או בקולג׳ לבין מה שהוא יוכל להשיג במייג׳ור ליג היא מקרית בהחלט, לשני הכיוונים, ע״ע אלברט פוהולס ואותו ג׳ים ת׳ומי שהוזכר בכתבה שנבחרו בסיבוב ה13, או דון מטינגלי (סיבוב 19), ריין סנדברג וג׳ף קנט (סיבוב 20), ג׳ון סמולץ ואנדי פטיט (סיבוב 22) שלא לדבר על אגדות כמו קית׳ הרננדז (סיבוב 42) ומייק פיאצה (סיבוב 62!!!!!) שבכלל לא היו נבחרים היום כי הדראפט היום הוא 20 סיבובים. אז זה המצב מה לעשות, שחקנים גדולים לא תמיד מתגלים ככאלה עד שהם מגיעים למיינורס ומקבלים הזדמנות לשחק בייסבול מקצועני, ואז לפתע פורחים, וגם זה לא תמיד…

      1. אל תשכח שמספר לא מבוטל של שחקנים בחרו להישאר במכללות אחרי הבחירה בהם, ובמידה ולא חתמו על חוזה מול אותה קבוצה, היו יכולים להעמיד את עצמם לבחירה בשנה הבאה.

      1. טוב, אנשים קיבלו משכורת די שמנה בשביל זה, וזה לא שהיתה להם עבודה אחרת. כמות הקבוצות והכנ״ל היתה זהה להיום, מי שיכל (כלומר היאנקיז) החזיק 7 קבוצות, וכל השאר בין 4-6, עיקר הבעיה היתה שהמשכורות בקבוצות האלה היתה בדיחה לא מצחיקה, בגלל זה הורידו בהתחלה ל40 סיבובים ואח״כ ל20 ועכשיו גם חתכו המון מועדונים החוצה.

          1. בשיטה הישנה של ה-MiLB היית חיב להחזיק 5 קבוצות במינימום (טריפל A, דאבל A, A גבוה וA נמוך, בנוסף לקבוצת "רוקיס"). בנוסף היו קבוצות שהחזיקו קבוצות מיינור בשורט-A או כמה קבוצות רוקי (שלא לדבר על הליגה הדומיניקנית, שם הכל פתוח).
            .
            בגדול השיטה החדשה (החל מ2021) מחקה 40 קבוצות (ו3 ליגות) ועכשיו כל קבוצה מחזיקה רק 4 קבוצות מיינורס (לא כולל קבוצת "קומפלקס" או קבוצות בליגה הדומיניקנית). בהקבלה, כמו שארז ציין, הקטינו את הדראפט ל20 סיבובים, כך שיהיה מקום לכל השחקנים שנבחרים.

            1. המתמטיקה לא מסתדרת לי (4 קבוצות במקום 5-6 אבל פי שלושה ומעלה סיבובים פחות) אבל תודה בכל מקרה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט