דם כחול. הAFC דרום לקראת עונת 22-23.

מאת רביב פייג

הבית הדרומי בחטיבת הAFC מחולק לשניים. שתי קבוצות בבניה משמעותית שמנסות לגרד נצחונות , ושתי קבוצות חזקות עד מועמדות גבוהה בפלייאוף.
עם משחק ריצה מלהיב וק"ב שלא מפריעים, טנסי ואינדיאנפוליס בנו את עצמם בצורה יפה וישלטו בבית הזה עוד שנים רבות כפי שזה נראה כרגע.



יוסטון טקסאנס

זה מה יש. דיויס מילס.




מאזן עונה שעברה: 4 ניצחונות 13 הפסדים, מקום שלישי בבית.

מה היה: נראה שיוסטון לא מסוגלת לצאת מההצרות שלה. שנתיים רצוף שהם כבר לא יכולים לעבור את סף 4 הנצחונות לעונה, ופשוט לא משחקים פוטבול תחרותי. עונה שעברה הטקסנס דורגו אחרונים בס"כ כוח ההתקפה שלהם מבין 32 קבוצות הNFL ואחד לפני האחרונים ביכולת ההגנה.
אפשר לומר ש…יוסטון, יש לנו בעיה (כן…הלכתי לשם) כשהקבוצה עוברת זעזועים עם מאמן חדש שלישי בשלוש שנים, לאבי סמית' המנוסה שקודם מתפקיד מתאם ההגנה.
כל עוד היה ליוסטון כשרון בעמדת הק"ב בדמות ד'שון ווטסון, הם הצליחו להתגבר על הבינוניות והפציעות בשאר העמדות, ונראה שהם בדרך הנכונה בבית שהוא חלש יחסית. אבלל ווטסון שהסתכסך עם הנהלת הקבוצה ושבת\הושבת כל עונת 21 ובינתיים שמו גם נקשר בפרשות הטרדות מיניות רבות, גרר את המועדון לתחתית שממנה הם מתקשים לטפס.
דיוויס מילס, הטירון, נקרא למושכות ולמעשה נראה יחסית בסדר יחסית לכלים שהיו לו, ויוסטון ממשיכים להמר עליו בתור ק"ב העתיד, או לפחות זה שיחזיק אותם עם הראש מעל המים בשנות הבניה.
המפלצת התלת ראשית בריצה שהטקסנס הימרו עליה בשנה שעברה עם רקס בורקהד, דיוויד ג'ונסון ומארק אינגרם והייתה אמורה לעזור לק"ב הטירון שלהם, איכזבה קשות והייתה אחרונה בליגה בפרודקטיביות שלה.
ההחלטה לוותר על דיאנדרה הופקינס, התופס הסופר כישרוני, השאירה את יוסטון ללא נשקים באויר מלבד ברנדין קוקס, שהעובדה שעבר את ה1000 יארד בתפיסה ללא שום עזרה מסביבו, דיי מעודדת.

מה קורה: יוסטון החליטה לדבוק בדיוויס מילס, כשהיא משאירה מאחור את עידן ד'שון וווטסון שעבר לקליבלנד,  קידמה את לובי סמית' לתפקיד המאמן הראשי והשאירה את פפ המילטון כמתאם התקפי שהוגדר כהכרחי להמשך התפתחותו של מילס.
בריצה הם הביאו את מרלון מאק מאינדיאנפוליס שבילה את השנתיים האחרונות בעיקר פצוע, אבל היו לו ימים יפים יחסית לפני הגעתו של ג'ונתן טיילור.
כשמאק וברקהד יהיו חוליית  הריצה, בתפיסה נשאר ברנדין קוקס שפיתח כימיה יפה עם מילס אבל יוסטון לא עשו צעדים לחזק את חוליית התפיסה, נסיון להביא פתרון בסיבוב השני של הדראפט בדמות מאטצי, תופס כשרוני אבל פצוע (אכילס) התפוצץ להם בפנים כשמאטצ'י אובחן עם סוג של סרטן דם ומתרכז השנה בהחלמה. מאגר הכישרון מדולדל מאוד מאחרוי קוקס, מה גם שפרעה בראון הטייט אנד, לא ממש תורם  והוביל את הליגה בעבירות בקרב טייט אנדס, שנה שעברה.

למרות הגנה מהגרועות בליגה בעונה שעברה, לובי סמית' ימשיך לקרוא מהלכים שם, והפעם מצבו גרוע הרבה יותר כשאיבד את הסיייפטי המוכשר ג'סטין ריד לטובת הצ'יפס ומלבד חוליית ליינבקרים סבירה, ההגנה בנויה מערב רב של טירונים ורכישות מהשוק החופשי.

מה יהיה: הכל בקבוצה הזו צורח תהליך בניה מאסיבי וכנראה ממושך כאשר הטקסנס מנסים לזהות את המוץ מהתבן. הקידום הפנימי של לובי סמית והשימוש בפלסטרים משומשים לכסות על הדימום, לא משרים הרבה אמון במערכת. למזלם, הם באותו בית עם ג'קסונוויל ולכן עדיין יכולים לגרד מקום שלישי בבית. אבל לא צריך שהרבה ישתבש בשביל להתדרדר לתחתית החבית ולהישאר שם זמן ממושך. לדעתי יהיה הרבה יותר חשוך לפני האור כשיוסטון ישיגו רק 3 נצחונות העונה ומקום אחרון בבית.


ג'קסונויל ג'אגוארס

מתי אתה מסתפר? פידרסון ולורנס




מאזן עונה שעברה: 3 נצחונות 14 הפסדים, מקום אחרון בבית.

מה היה: עידן טרבור לורנס ואורבן מאייר לא ממש נפתח כמו שציפו במועדון של שאהיד קאן, התקוות הגדולות שתלו בבחירה הראשונה הכללית בדראפט ומאמן המכללות המוצלח למעשה התנפצה לג'אגוארס בפרצוף עם חיכוחים  פנימיים בלתי פוסקים עם המאמן השנוי במחלוקת, שערוריות מסיחות דעת וקשיי הסתגלות של כוכב הקולג'ים.
התפוקה ההתקפית של הקבוצה הייתה אחרונה בליגה וגם ההגנה לא ממש הצליחה לעצור את השטף.
לג'ימס רובינסון הייתה בעיה לממש את הפוטנציאל שלו מעמדת הרץ האחורי כשחוליית התופסים שעמדו לרשותו של טרבור לורנס היו חבורה של חסרי שם שגם לא הצליחו לצבור שם לעצמם.
גם שמות כישרוניים בהגנה כמו ג'וש אלן ושאקיל גריפין שיחקו הבה מתחת לרמתם תחת ההדרכה של מאייר.

מה קורה: אז אורבן מאייר סולק חזרה למקומו הטבעי בקולג'ים, ובמקומו הובא דאג פדרסון, מאמן שהוביל את האיגלס לסופרבול. פידרסון ינסה לשקם את הקבוצה מעיי החרבות שהשאיר קומו בתפקיד.

העניים לא יכולים להיות בררנים והשם הכי מוצלח שהצליחו לגרור כדי לחזק את חוליית התופסים ולספק עזרה ללורנס הוא קריסטיאן קירק, שישא על כתפי כשרון תופס שליש או מקסימום שני את עמדת התופס מס' 1. מרווין ג'ונס שקלט את מרבית הכדורים מלורנס, שונמך לעמדת תופס שני.
הטייט אנד אוון אינגרם הובא מניו יורק לעזור לדן ארנולד במערכי הטייט אנד הכפול החביבים כל כך על דאג פדרסון.

ג'ימס רובינסון ימשיך להיות נושא הכדורים הראשי אבל מקווים שיקבל עזרה מהרץ המוכשר טרוויס אטיין,שנבחר בסיבוב ראשון שנה שעברה אבל סבל מפציעה שהשביתה אותו כל עונה שעברה.
אטיין, ששיחק לצד טרוור לורנס בקריירת המכללות המוצלחת שלהם, "חמק מכדור" כשאורבן מאייר ניסה להפוך אותו לתופס במקום לרץ.

ג'קסונוויל השקיעו בצד ההגנתי של הכדור בדראפט האחרון ובחירה ראשונה כללית בדראפט הלכה על הדיפנסיב אנד המוכשר, טרבון וולקר, שישדרג מאוד את קו ההגנה הנוראי שלהם, וקפיצה נוספת לסיבוב הראשון, הביאה את הליינבקר הורסטילי, דווין לויד.


מה יהיה: טרבור לורנס בשנתו השניה תחת הדרכתו של דאג פידרסון וקצת שיפור בכלים ההתקפיים, צפויים להעניק לג'אגוארס קפיצה קטנה באיכות המשחק ההתקפי. שום דבר לא יכול להיות יותר גרוע מהמשמרת של מאייר.
שיפור בהתקפה וההשקעה בכישרון ההגנתי יכולים לתת את הדחיפה הזו למועדון לשבור את רף המקום האחרון בבית ולהחזיר אותם לימי הזוהר של 6 נצחונות  בעונה.




אינדיאנפוליס קולטס

כל מה שאתה צריך זה לשים את הכדור בבטן של טיילור, מאט ראיין



מאזן עונה שעברה: 9 נצחונות 8 הפסדים, מקום שני בבית.

מה היה: הסנסציה ששמה גונתן טיילור הייתה הסיפור העיקרי באינדיאנפוליס של 2021. הרץ הבלתי עציר סיים את העונה עם יותר מ1800 ו18 ט"ד בריצה ו360 יארד באויר עם צמד ט"ד. ונראה היה שכל משחק שהוא השתתף היה אוסף של מהלכי היילייט.
אבל לא רק טיילור היה משב רוח רענן בקולטס. הק"ב קרסון וונץ השתלב יפה בקבוצה ועזר להוביל אותה למאזן שכמעט היה מספיק לפלייאוף לולא נכנעו לג'קסונוייל האומללה בהפסד מיותר מאין כמוהו במחזור האחרון. אולי ההפסד הזה הוא מה שגרם לפרנק רייך לוותר על שירותיו ולשלוח אותו בטרייד לוושינגטון.
נראה שוונץ פיתח כימיה עם התופס שנה שניה מייקל פיטמן שהיה אחראי על הרוב המוחלט של התפוקה האוירית בדרכו לשבור את מחסום ה1000 יארד.
אבל כאמור, רוב העבודה נעשתה מהבאק פילד והקולטס נרגשים לראות מה טיילור יפיק ב2022.

מה קורה: עמדת הק"ב בקולטס נתפסת על ידי מאט ראיין מהפלקונס שכנראה היה זקוק מאוד לשינוי הזה בקריירה העשירה שלו. אבל איך הוא ישתלב בקבוצה החדשה בגילו ה"מתקדם" קשה לנבא.
פיליפ לינדזי הקשוח הגיע ממיאמי ויספק לג'ונתן טיילור רגעי מנוחה.

בחוליית התופסים מייקל פיטמן ביסס את עצמו כתופס העיקרי והוא הולך לקבל עזרה מיידית מבחירת סיבוב שני בדראפט, אלק פירס. אבל בחוליית הטייטאנד יש סימני שאלה ונדרש למלא חור עקב פרישתו של ג'ק דויל. נראה ש מו עלי קוקס יקבל את המפתחות בעמדה.

הקולטס גם השיגו עזרה לדפורסט באקנר בחולית ההגנה הקדמית בדמותו של יאניק נואה. מהלך שעשוי לשפר מאוד את התפוקה ההגנתית.

מה יהיה: הקולטס שומרים על יציבות לא רעה ואפילו מצליחים לשפר חלק מהעמדות. סימן השאלה העיקרי הוא האם נותר למאט ראיין דלק בטנק? אני מאמין שכן, ראיין ימצא את חדוות המשחק מחדש עם השינוי באוירה, וזה יהיה מספיק להקפיץ את מאזן הנצחונות של אינדיאנפוליס ל-11 והמקום השני בבית.



טנסי טייטנס

המלך הנרי



מאזן עונה שעברה: 12 נצחונות, 5 הפסדים, מקום ראשון בבית והפסד לסינסנטי בשלב הדיויזיות.

מה היה: טנסי נראתה לתקופה כקבוצה מושלמת, משחק הריצה הדורסני של דריק הנרי קיבל איזון ממשחק יעיל ואיכותי של ראיין טנהיל. בעוד הגנת הריצה החונקת תרמה לאיכות.
אבל אז הנרי נפצע. הושבת לכל המחצית השניה של העונה, וכשחזר לפלייאוף, לא ממש היה 100%.
טנסי שפתחה את העונה במאזן של 2-8, נחלשה קצת במחצית השניה של העונה, אבל הצליחה לשמור על איכות ולהגיע לפלייאוף מעמדה של כוח, סיד מס' 1 בAFC,  וברשימה הקצרה הסופית של המועמדות לזכיה בסופרבול,  אבל נכנעו בסופו של דבר במשחק הגנתי ורווי טעויות לסגנית האלופה.

מה קורה: טנהיל ממשיך בעמדת הק"ב אבל מאחוריו כבר ממתין היורש, מאליק וויליס שנבחר בסיבוב השלישי יכול לספק לטייטאנס קצת יותר מוביליות מהעמדה.אבל כל עוד טנהיל מספק את הסחורה, וויליס יאלץ לחכות בסבלנות על הספסל.
הסיבוב הראשון בדראפט הביא לקבוצה מחליף פוטנציאלי לאי ג'יי בראון המעולה, שנשלח בטרייד לפילדלפיה במהלך שהפתיע הרבה מהאוהדים. טריילון ברקס, שמזכיר בנתונים שלו את בראון, נכנס לנעליים גדולות וייאלץ לספק תשובות מהיום הראשון, כי מאחוריו אין יותר מדיי כישרון.
גם עמדת הטייט אנד עברה זעזוע ופנים חדשות בעמדה בדמות אוסטין הופר, שינסה להזרים קצת תוכן לעמדה שלא הייתה בשימוש התקפי גדול מדיי על ידי מייק ורייבל.

ההגנה ממשיכה להיות מובלת על ידי הרולד לאנדרי  ג'פרי סימונס ודניקו אוטרי שחברו יחדיו לכמעט 30 סאקים ומעניקים לטייטנס את אחת מחוליות ציד הק"ב האימתניות בליגה.  ובעומק המגרש מחכה קווין בירד המסוכן.

מה יהיה: הקבוצה של מיק וריבל ממשיכה למסד את עצמה כאחת מהכוחות העולים בNFL  ואין סיבה שלא תגיע רחוק גם העונה. טנסי ממשיכים לרדוף בכל הכוח אחרי תואר סופרבול כאילו היה זה ק"ב שהכיס שלו התמוטט. דריק הנרי בריא לכל העונה הוא מפתח חשוב ליכולת של הקבוצה להיות בלתי עצירה עמוק לתוך הפלייאוף. 14 נצחונות העונה ומקום ראשון בבית, זה לא חזון רחוק מהמציאות. גם לא הופעת סופרבול.













לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. בית מאד חלש שכנראה יירש השנה את ה-NFC מזרח כבית החלש בליגה. יש כאן שתי קבוצות שנמצאות עמוק בתוך תהליך בניה (בשאיפה… כנראה יותר בג'קסונוויל ופחות ביוסטון) ושתי קבוצות שלדעתי יאכזבו (מי יותר מי פחות), בוודאי ביחס לציפיות שנבנות כאן בפוסט.
    רביב, לדעתי אתה מפספס בגדול עם טנסי. נכון שהם הגיעו בשנה שעברה למקום הראשון בחטיבה אבל טנהיל כבר הראה סימני נסיגה ברורים (אחרי שנתיים / שלוש שהיו מראש אנומליה יחסית למרבית הקריירה שלו). החיסרון של בראון יכאב הרבה יותר מכפי שנדמה ומשחק המסירה של טנסי צפוי להיות מתחת לממוצע בליגה. הנרי לבדו (בוודאי אחרי פציעה קשה) לא יוכל לגרור את כל הקבוצה קדימה. לדעתי יש סיכוי גבוה שטנסי בכלל לא יעלו לפלייאוף (בטח אם לא יסיימו בראשות הבית) והמאזן שלהם יהיה יותר קרוב לחצוי מאשר ל-14 הנצחונות שחזית. גם אם ישתחלו לפלייאוף הם יעופו – גם השנה (כמו בשנתיים האחרונות) בסיבוב הראשון.
    לגבי הקולטס – כמו שאמרת, הכל תלוי בראיין. הוא לא נתן עונה טובה בשנה שעברה ובאינדיאנפוליס יש לו סגל תופסים חלש מאד (חוץ מפיטמן) אבל לפחות הוא נהנה, לראשונה מזה שנים, מקו התקפה טוב. ההגנה של אינדי תביא אותם לראשות הבית אבל בסיכוי גבוה הם יעופו מהפלייאוף כבר בסיבוב ה"ווילד קארד".

    1. לא יודע, מייק וריבל הוכיח את עצמו כמוציא מים מהסלע ואם טנהיל יסריח יש לו את וויליס שמחכה על הספסל. וויליס ק"ב מאוד ורסטילי מסוג הק"ב שמאיים בריצה. אל תשכח שההגנה של טנסי היא אחת הטובות בליגה. כבר ראינו קבוצות שמגיעות רחוק עם פחות מזה.
      אי ג'יי בראון יחסר, אבל הסיטואציה לא שונה מהחסרון שיש לקולטס ברסיברים.

      בכלל הקולטס והטייטנס בנויים מאוד דומה ונטיתי בהתחלה לתת להם מאזנים מאוד דומים עם קרב על ראשות הבית עד הרגע האחרון.
      אבל כרגע טנסי היא הקבוצה היותר מנוסה ומושלמת, ולדעתי גם רוצה את זה יותר.

  2. לורנס נראה אותו לורנס נפלא שהיה בקלמסון. אני מאמין שג'קסונוויל תשמיע קול העונה. מט ריאן לא יוולד מחדש. אולי הוא יתחיל כקוורטרבק אבל רק למשחק אחד או שניים עד שיירד לספסל.
    תודה על סיכום מצויין

  3. בית חלש מאד.אני די בטוח במקומות הראשון והאחרון שהם:
    1-אינדיאנפוליס קולטס
    4- יוסטון טקסנס

    לגבי המקום השני אני עדיין אלך עם טנסי אבל לא פוסל הפתעה של ג'קסונוויל

  4. יוסטון וג'קסונוויל עמוק בבוץ, אבל לפחות ליגוארים יש שביב תקווה לשיפור כבר השנה.
    הקולטס לקחו הימור רציני עם מאט ראיין, כנראה סומכים שם על משחק הריצה שיוביל אותם לפלייאוף.
    בטנסי תחום הריצה חזק ביותר, גם בהתקפה וגם בהגנה, ורק חולשה בתחום האווירי מונעת מהם הישגים משמעותיים יותר.

  5. תענוג של סיכום, מאוד כיף לקרוא. הבית הזה קצת דבילי, מה לג׳אקסונוויל, יוסטון ולאינדיאנאפוליס/נאשוויל? לא רק שאין בינהם קשר גיאוגרפי, גם קשר תמטי לא תמצא פה.
    התפוח הבאמת רקוב פה הוא פח הזבל מג׳קסונוויל, העיר הגדולה בפלורידה עם קהל רב שלא מצליחים להתרומם כי העסק רקוב מלמעלה, עם בעלים שחושב שלנהל קבוצות ספורט זה כמו למכור חלקי חילוף, והתוצאה בהתאם, ורק למזלם בNFL לא יורדים ליגה, כי את פולהאם הוא כבר הוריד ליגה (לעונה אחת, למזלם). ובגלל שהניהול ליצני, קשה לשים את היד על המקור לכשלון, כולם הצביעו על מאייר, לדעתי הוא היה סימפטום, ממאיר במיוחד, אבל לא השורש.
    מהצד השני הקולטס עם בעיית הזהות שלהם, אם הג׳אגוארס הוא מועדון קטן בעיר גדולה, הקולטס הם מועדון גדול בעיר קטנה, שלא מסוגלים להבין שהם לא יכולים לאזן תקציב והצלחות יבואו, ממש מועדון מעצבן, כבר שנים. הטייטאנס בהחלט למדו מהטעות של הקולטס שאתה לא יכול להתנהל ככה ולשרוד, העונה קצרה וחייבים לדרוך על הגז, אחרת אתה הופך לעוד מועדון אפור בעיר שהדבר היחיד שמעניין בה הוא שוק הנדל״ן. קצת כמו הסכיזופרניה של הקאנטרי שכאילו דווקא שמה, איפה שאתה אמור להשפריץ קאנטרי מתייחסים לסגנון קצת בזלזול כאילו מתביישים בו וקופצים על כל אחד שחותך לסגנונות יותר פופיים.
    ואם כל זה לא מספיק, אז את הבית העקום הזה סוגרת The other texas team.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט