גבירותי ורבותי, מהפך!

אין כמו משפטו האייקוני של חיים יבין על מנת לתאר את מה שהתרחש בבית הצפוני של ה- AFC בעונה החולפת, כאשר הסינסנטי באנגלס לא מפסיקים להפתיע את כולם, אחרי שלוש שנים בתחתית הבית קוטפים את אליפות הבית, ועל הדרך כמעט וזוכים בגביע לומבארדי הנכסף. הבולטימור רייבנס לעומת זאת מאכלסים את המקום האחרון בבית בפעם הראשונה מאז 2007 (מי צעק בראונס?), והנה הבית מתהפך לו בתוך עונה אחת, מלאה בהפתעות ודרמות.

אז מה מחכה לנו השנה בבית "הצווארון הכחול"? האם הסדר יחזור על כנו או שמא נחזה בחילופי דורות אחרי שנים של שליטה דו ראשית של הסטילרס והרייבנס. הופס פוטבול שמחים להמשיך במסורת סקירת הקבוצות לפני פתיחת העונה, אז קדימה, מתחילים.

סיסנטי באנגלס

בעונה שעברה: מאזן 7-10, העפלה לסופרבול

כבר במשך העונה החלומית של הבאנגלס היה ברור לכל אוהד של הקבוצה מהי החוליה החלשה בקבוצה, ואיפה יש צורך בחיזוק משמעותי. למרות המיקום השביעי המכובד בליגה בצבירת נקודות, הקו הקדמי של התקפת הבאנגלס היה חלש ביותר בהגנה על ג'ו בורו הנפלא, ואחרי 51 סאקים בעונה הסדירה ולא פחות מ-19 שכאלו בארבעה משחקי פלייאוף, הצוות המקצועי בראשותו של זאק טיילור עבד קשה בפגרה על מנת לשפר את ההגנה על השחקן החשוב ביותר שלהם לשנים הקרובות. כבר עם תחילת עונת ההעברות של השחקנים החופשיים הבאנגלס החתימו את הגארד אלכס קאפה ואת הסנטר טד קראס, ומספר ימים לאחר מכן הגיעה אולי ההחתמה המשמעותית של הפגרה בדמותו של התאקל ההתקפי להאל קולינס. יחד עם הנשקים ההתקפיים הצעירים שנותרו בקבוצה, התופסים ג'אמר צ'ייס וטי היגינס, והרץ האחורי ג'ו מיקסון, יש לבאנגלס סיבות טובות לפתח ציפיות התקפיות, בטח אחרי העונה שעברה עליהם.

ההגנה לא הבריקה בשנה שעברה, אבל היתה יחידה סולידית ויציבה, בעיקר בגזרת הריצה. את החיזוק בצד ההגנתי השיגו בסינסנטי באמצעות בחירות דראפט, בחירת סיבוב ראשון דאקסטון היל יכול לשחק במגוון תפקידים, ובחירת סיבוב שני הקורנרבק קאם טיילור-בריט אמור לחזק את הקו אחורי הבעייתי משהו. סינסנטי גם מצליחה להשאיר את שני כוכבי ההגנה שלה, הדיפנסיב אנד טריי הנדריקסון והסייפטי ג'סי בייטס (לפחות לעונה הקרובה), ואת מתאם ההגנה לו אנרומו, והשאיפה היא להמשיך את מגמת השיפור בשלוש השנים האחרונות.

אז מה יהיה? על פניו, הקבוצה שהעפילה לסופרבול רק התחזקה וצפויה להיות טובה יותר, אבל שתי בעיות מאיימות להשבית את השמחה. הראשונה, שההצלחה של שנה שעברה הגיעה מוקדם מידי, הבאנגלס עדיין לא מאריות הליגה, ורק שילוב של הרבה מזל על גבול הניסים הביא אותם להישג המדהים של העונה החולפת. השניה, התופעה הערטילאית שנקראת "סינדרום הסופרבול", ונשאר רק לקוות שבסינסנטי יידעו להתגבר על ההאנגאובר אחרי הריקוד הגדול.

נעריך שהבאנגלס ייאבקו גם השנה על ראשות הבית, ועם קו קדמי משופר, בורו יהיה אחד מהמועמדים לתואר ה- MVP בסיום העונה.

פיטסבורג סטילרס

בעונה שעברה: מאזן 1-7-9, הפסד בשלב הווילד קארד

זהו, נגמר עידן די ארוך בתולדות אחד המועדונים המפוארים בליגת ה- NFL, וביג בן תלה את הקסדה לאחר 18 שנות קריירה מלאות הישגים, הצלחות וכשלונות. בעקבות הפרישה הסטילרס נכנסים לתקופת חוסר וודאות, שבאה בעיקר, איך לא, בעמדת הקווטרבק. הסטילרס מיהרו להחתים כשחקן חופשי את מיטשל טרוביסקי, שלא ממש עמד בציפיות בשיקאגו וחימם את הספסל בעונה האחרונה במדי הבילס, ואחר כך בחרו בסיבוב הראשון של הדראפט את הקווטרבק קני פיקט כשחקן העתיד שלהם, זה שאמור להיכנס לנעליו (הגדולות) של רות'לסברגר. התכנון יהיה כנראה שטרוביסקי ומייסון רנדולף יתחרו על משרת הקווטרבק הפותח, עד שיוחלט שהגיע שעתו של פיקט לקחת את הפיקוד, כיאה לתקופת המעבר אחרי לכתו של המלך.

עוד החתמות מעניינות היו של שני שחקנים וותיקים, הגארד ג'יימס דניאלס והסנטר מייסון קול, שינסו לעבות את הקו הקדמי שלא היה במיטבו בעונה החולפת. משחק הריצה ימשיך להתבסס על הרץ נג'י האריס, שאיכשהו השיג בעונת הרוקי שלו 1,200 יארדים למרות הקשיים של קו ההתקפה, והציפיות ממנו גדלו בהתאם. בגזרה האווירית התחזקו הסטילרס בג'ורג' פיקנס כבחירת דראפט סיבוב שני, הוא מצטרף לצמד התופסים דאונטה ג'ונסון וצ'ייס קלייפול ולטייט אנד המוכשר פאט פריירמוס, והנה לנו צוות לא רע בכלל כעזר מנגד לקוורטרבק הפותח, יהיה מי שיהיה.

בעונה האחרונה מצאה את עצמה הגנת הסטילרס במצב לא מוכר, כשהיא נמצאת בתחתית הליגה בכל מה שנוגע לעצירת הריצה. התאקל ההגנתי סטפון טוויט היה אמור לחזור מפציעה שהשביתה אותו כל עונת 2021 ולעזור בחיזוק ההגנה, אבל הוא הפתיע והכריז על פרישה לפני מספר חודשים, ועל מנת למלא את מקומו הוחתם לארי אוגנג'ובי שהגיע מסינסנטי. עוד חיזוק הגיע עם הטרייד על הליינבקר מיילס ג'ק, שישמח לברוח מג'קסונוויל הכושלת, ולהצטרף לכוכבים הבלתי מעורערים של הגנת הפלדות, הסייפטי מינקה פיצפטריק, ושחקן ההגנה של העונה החולפת, הליינבקר טי ג'יי וואט (מה נותנים להם לאכול במשפחה הזאת??).

אז מה יהיה? אי אפשר ממש לדעת, והעונה יכולה להסתיים במקום האחרון בבית לראשונה מאז 1999 או לחילופין העפלה נוספת בשיניים לפלייאוף. מאזן חצוי פלוס מינוס תהיה הערכה סבירה , ומה שחשוב יותר מהמאזן תהיה השתלבותו של פיקט כיורש העצר.

קליבלנד בראונס

בעונה שעברה: מאזן 9-8

את אנחת הרווחה ששיחררו בקליבלנד שמעו בכל חופי ימת אירי. הבראונס לקחו הימור לא קטן, ומישכנו את העתיד עם חוזה עתק ובחירות דראפט עבור הקווטרבק דשון ווטסון, כאשר מעליו מרחף עונש השעיה משמעותי בעקבות שלל התלונות המיניות שגרמו לו כבר להפסיד את כל עונת 2021. הנהלת הליגה הסתפקה לבסוף בהשעיה לשישה משחקים, וכתוצאה מכך ווטסון יוכל לשחק כבר באוקטובר, וינסה להוביל את המועדון למוד האכזבות לעתיד וורוד יותר. הבראונס מחליטים לפנק עוד יותר את ווטסון, ומצרפים בטרייד נוסף את התופס אמארה קופר, שיהפוך מן הסתם למטרה הראשית במשחק המסירה של קליבלנד.

בעונה החולפת הבראונס היו קבוצה מבוססת ריצה, ועשו זאת בהצלחה לא מבוטלת עם כנראה צמד הרצים הטוב בליגה. קארים האנט ובעיקר ניק צ'אב הביאו את קליבלנד למקום רביעי בליגה בצבירת יארדים על הקרקע למרות שההגנות התרכזו בעיקר בהם, ועם קו קדמי שכמעט ולא השתנה והשדרוג בעמדת הקווטרבק, אין שום סיבה נראית לעין שקליבלנד לא תמשיך להיות כוח דומיננטי בריצה גם השנה.

ההגנה, שהתקשתה בתחילת העונה אבל סיימה חזק במחזורים האחרונים, נשארה כמעט ללא שינוי, ואמורה להמשיך את קו ההתקדמות של השנים האחרונות. את הקו הקדמי מנהיג האנד ההגנתי מיילס גארט, שהפך בשנים האחרונות לאחד הפאס ראשר האימתניים בליגה, ורושם כבר ארבע עונות רצופות עם מספר דו ספרתי של סאקים לעונה. השחקן החשוב בקו האחורי הוא הקורנרבק דנזל וורד, שחתם על הארכת חוזה לחמש שנים שהפכה אותו לקורנרבק המרוויח ביותר בתולדות הליגה.

אז מה יהיה? גם במקרה של הבראונס קשה לדעת בוודאות. ווטסון הוא ללא ספק נשק שובר שוויון, שיכול להוביל את קליבלנד להישגים שלא נראו שם שנים רבות, המועדון שומר על יציבות מפתיעה הן בגזרת השחקנים והן בגזרת המאמנים (לא מובן מאליו במקרה של הבראונס), והכל מוכן לשלב הבא בדרך להצלחה. אבל מצד שני ווטסון בכל זאת לא ישחק שישה משחקים (רוב הסיכויים שנראה את ג'קובי בריסט פותח במשחקים האלו), וכמו כן למרות הכל מדובר בקליבלנד, שההסטוריה שלה מלאה בבעיטות בדליים מלאים…

אם קליבלנד תצליח לנצח שלושה משחקים מתוך השישה הפותחים, היא כנראה תצליח להגיע לפלייאוף. אם לא, עידן ווטסון ידחה לעונה הבאה.

בולטימור רייבנס

בעונה שעברה: מאזן 9-8

לפני פתיחת העונה הקודמת, שמה של בולטימור עלה לא מעט כמועמדת לאליפות, אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. לאחר פתיחת עונה טובה, הרייבנס מתחילים לגמגם אחרי שבוע החופש, מסיימים את העונה הסדירה עם שישה הפסדים רצופים, לא מעפילים בכלל לפלייאוף, מסיימים אחרונים בבית, ולקינוח גם למאר ג'קסון נפצע.

המקום האחרון לא התקבל במועדון בשלוות נפש, והצוות המקצועי ביצע לא מעט שינויים בפגרה הארוכה. כמו היריבה הבאנגלית, הקו הקדמי של ההתקפה היה זקוק לחיזוק לאחר ספיגה של 57 סאקים בשנה שעברה (שיא מועדון), ולשם כך הוחתם התאקל מורגן מוזס, ונבחר בסיבוב הדראפט הראשון הסנטר טיילר לינדרבאום. הרייבנס ימשיכו להתבסס על ריצה גם השנה, וישמחו לקבל חזרה את הרצים ג'יי קיי דובינס וגאס אדוארדס, אשר הפסידו את כל העונה הקודמת עקב פציעות. משחק המסירה לעומת זאת קיבל מהלומה רצינית עם עזיבתו של מרקיז בראון לאריזונה, ועקב כך חשיבותו של הטייט אנד המעולה מארק אדוארדס עולה עוד יותר, והוא ימשיך להיות המטרה המועדפת של לאמאר ג'קסון. ואם בג'קסון עסקינן, אם לא נראה שיפור במשחק המסירה שלו, הוא והרייבנס לא יגיעו לשום מקום. ג'קסון אומנם רושם שיאי ריצה, כמו למשל הקווטרבק היחידי עם שתי עונות של 1,000 יארדים בריצה, אבל קרוב הרגע שבו הוא יהפוך לעוד קווטרבק שידע לרוץ, רק תארים יוק.

גם הגנת הרייבנס חוותה ירידה משמעותית ביכולת בשנה שעברה, בעיקר עקב גל פציעות. חלק מהפצועים יחזרו או אמורים לחזור, ובבולטימור התרכזו ב"עיבוי" השורות לכל מקרה שיבוא. הסייפטי מרקוס וויליאמס והקורנר קייל פולר הוחתמו כשחקנים חופשיים, הסייפטי קייל המילטון נבחר כבחירת דראפט ראשונה, והקו האחורי אמור להתחזק אחרי שהקבוצה דורגה אחרונה בליגה בספיגת יארדים באוויר.

אז מה יהיה? תשאלו את לאמאר ג'קסון, הוא המפתח לכל העסק. וברצינות, הרייבנס קבוצה טובה, והיא תיאבק על ראשות הבית עם הבראונס והבאנגלס, וגם פלייאוף זאת לא מילה גסה השנה.מה יהיה בפלייאוף? זה כבר סיפור אחר לגמרי.