הרול פלייר האהוב עלי – דמרקוס קאזינס / רועי ויינברג

פעם דמרקוס קאזינס היה יכול לבלוע כדור ארץ שלם. או לפחות לעשות את הגרסה המקבילה של זה בכדורסל.

בין 2015 ל-2017, בערך, קאזינס כנראה היה הסנטר הכי טוב ב-NBA. הוא היה יכול לעשות הכל על המגרש: לקלוע, לקחת ריבאונדים, למסור ולהשפיע לטובה גם בהגנה. הוא נבחר פעמיים לחמישיית העונה השנייה בעונות של 33 ו-29 ניצחונות, ובתקופה שבה הסנטרים האחרים שנבחרו יחד איתו לחמישיות היו דיאנדרה ג'ורדן ואנדרה דראמונד.

קאזינס היה שחקן מדהים בתקופה בסקרמנטו. אול-סטאר קבוע מצד אחד ושחקן התקפה מהמוכשרים בליגה, בטח בשנים בהן הפוקוס נטה יותר לגארדים, אבל מצד שני שחקן עם פתיל קצר, תדמית ילדותית, יותר מדי טכניות ואגו בעייתי. הוא נחשב ברמה מסוימת לשחקן של "מספרים ריקים" בתוך הסביבה העצובה של סקרמנטו, מה שהוביל למשחקים כאלה בהם הוא קלע 55 נקודות והושעה:

באזור 2017 קיבלנו הזדמנות לראות את קאזינס מחוץ לסביבה הכושלת של הקינגס. הוא הועבר בטרייד לניו אורלינס, ושיחק לצד ראז'ון רונדו, ג'רו הולידיי ואנתוני דיווייס – כולם שחקנים משמעותיים באלופות שנים אחרי שעזבו את הפליקנס, פרנצ'ייז כושל אחר. לקח לו ולקאזינס זמן לשחק ביחד, אבל הם ניצחו 27 מ-48 משחקים והראו שיפור די משמעותי עם 7 ניצחונות מ-8 האחרונים.

ואז קאזינס קרע את האכילס. אחרי פציעה קשה וכמה חודשים בחוץ הוא לא קיבל הצעות ענק מקבוצות אחרות, שחששו שהוא לא יצליח לחזור לרמה בה היה בקבוצה טובה יותר ושהנזק בחדר ההלבשה לא שווה את זה. אחת אחרת, האלופה בשנתיים האחרונות, החתימה אותו. קאזינס הגיע לגולדן סטייט.

הוא לא היה רע ליד קרי, דוראנט, קליי ודריימונד. לקח לו זמן להשתקם מהקרע המלא באכילס וראינו שיפור איטי לקראת סוף העונה. הוא נפצע שוב, חזר בגמר רחוק ממיטבו והיה חלק מקבוצה פצועה שהפסידה 4:2 לטורונטו. למרות זאת, המעמד של קאזינס לא נפגע לחלוטין. הוא לא היה הכוח שהוא היה בסקרמנטו, אבל עדיין שחקן מוכשר וטוב מאוד שיכול להיות משמעותי בקבוצה שמעדיפה לשחק פנימה ולא החוצה כמו הווריירס.

הלייקרס ראו את זה והחליטו להחתים אותו, שוב ליד רונדו ודיווייס והפעם גם ליד לברון ג'יימס. חודש לאחר החתימה, באוגוסט, הוא קרע את הרצועה הצולבת ולא שיחק משחק אחד עבור הלייקרס. לקח לקאזינס זמן להשתקם, והמעמד שלו השתנה לגמרי.

לפני שנמשיך בסיפור של קאזינס, חשוב לעצור בנקודה הזאת. התדמית שלו הייתה של סטאר ילדותי ומפונק, והוא הגיע אחרי שתי פציעות מסיימות קריירה וחסרות מזל בצורה קיצונית: אחת בשנת החוזה בפליקנס, אחת רגע אחרי שחתם בלייקרס ואחרי שיקום מפציעה לא פחות קשה. זה היה יכול לשבור את רוב השחקנים, בטח שחקנים שהיו מהטובים בליגה כמו קאזינס.

קאזינס, עוד לא בן 30 בשלב הזה, התעקש לחזור. אחרי תקופה שכיחה ביוסטון הוא הפך לסנטר מחליף בקליפרס. דמרקוס אף פעם לא היה שחקן הגנה אדיר ובטח שלא הפך לכזה אחרי הפציעות. הוא התקשה מול קבוצות ששיחקו עם 5 שחקנים בחוץ, אבל היו לו את הרגעים שלו.

במשחק החמישי של גמר המערב ב-2021 למשל הוא קלע 15 נקודות ועזר לקליפרס להוריד ל-3:2 מול הסאנס. הקליפרס אמנם הודחו, אבל זה הוביל לכך שהוא מצא מקום מחדש בליגה. סנטר מחליף שיכול להיות מספיק טוב בהתקפה מול יריבות מסוימות, אבל במקביל מעין ג'רנימן.

אחרי תקופה נשכחת אחרת בבאקס הוא הגיע לדנבר שהייתה צריכה נואשות סנטר מחליף והרוויחה מאוד מההגעה של קאזינס. עד שהוא הגיע לדנבר, הם היו במינוס 12.5 נקודות ל-100 פוזישנים כשניקולה יוקיץ' על הספסל. עד לסיום העונה זה השתפר למינוס 2.7, לא מעט בזכות קאזינס.

הוא אפשר לדנבר לשחק עם סנטר שיכול לעשות סל בהעדרו של יוקיץ'. זה בלט גם בפלייאוף, בו הם אמנם הודחו מול גולדן סטייט אבל היו לקאזינס את הרגעים שלו, בעיקר בשני המשחקים האחרונים בסדרה מול האלופה. עכשיו הוא שחקן חופשי וסיכוי לא רע שישאר כזה עד פתיחת הליגה, אבל חייבים להתייחס למסע של קאזינס.

הגישה הילדותית אולי הייתה שם, אבל ב-2022 אנחנו רואים הרבה יותר כוכבים שיוצאים נגד הקבוצות שלהם ומבקשים טרייד בהשוואה ל-2017. הקינגס ניצחו יותר מ-35 משחקים בעונה פעם אחת מאז 2008, והפליקנס גם לא הגיעו להישגים משמעותיים.

יכול להיות שאם קאזינס היה נוחת, למשל, בגולדן סטייט (שבחרה בחירה אחת אחרי זאת בה נבחר קאזינס בדראפט 2010), אז כל הקריירה שלו הייתה נראית אחרת. הקריירה של שחקני NBA מבוססת בחלקה הגדול על כדורי פינג-פונג, לטובה ולרעה כאחד. במקרה של קאזינס, עד שהייתה לו באמת בחירה אחרי שנים על חוזה רוקי וכשחקן חופשי מוגבל, הוא התחיל להפצע.

בעולם אחר הוא אולי היה אחד השחקנים הגדולים בדורו. מבחינת כישרון הוא לא היה רחוק, אבל זה לא רלוונטי. כרגע הוא סנטר מחליף בן 31 שחותם על חוזים לעשרה ימים וממשיך למצוא את עצמו בליגה הטובה בעולם, וחייבים להעריך את זה.

מהתדמית ה"לא מקצועית" (והמוצדקת בחלקה) הוא הפך לרול פלייר שמשפיע. אנחנו רואים שחקנים אחרים מנסים לעשות את זה בגיל מבוגר בהרבה או נפלטים מהליגה, אבל קאזינס רק בן 31. בגילו כרמלו אנתוני למשל, אחד אחר שעשה מסלול מרשים מכוכב לרול פלייר מוביל, עדיין הוביל את הניקס לשום מקום. קאזינס ממשיך לנסות, למרות שהיו לו את כל הסיבות בעולם לפרוש ו-91 מיליון דולר ממשכורות. גם אם הוא הפך לשחקן של מסמרים ונוצות.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. קאזינס לא עונה על ההגדרה של רול פלייר
    מגה סטאר פצוע שלא מסוגל לשחק הוא לא רול פלייר
    רשימה של רול פליירס-
    פי גיי טאקר
    אלכס קארוסו
    סת׳ קארי
    גיי קראודר
    בובי פורטיס
    טרבור אריזה (בשעתו)
    שחקן שנמצא בירידה בגלל פיזיות לא עונה על ההגדרה, מה גם שבמקרה של קאזינס אין ולא היה לו תפקיד משמעותי באף קבוצה לאחר הפציעות שלו, הוא לא מביא ערך מוסף

    1. אולי נכון לחדד את ההגדרה גם לשחקן שהפך לרול פלייר והמציא את עצמו מחדש, אבל כיום אין ספק שקאזינס רול פלייר

  2. שחקן נוראי.
    היה חסר תועלת בתור כוכב קבוצה, וגם כרגע בתור רול פלייר.
    עדיין חושב שהוא כוכב ועף על עצמו כל פעם שמקבל כמה דקות ונכנסים לו שני סלים רצוף.
    דפוק בראש אמיתי, ולא בקטע טוב.

    1. לר נכוןמולא צריך להסכים. היה שחקן עם יכולות נהדרות בקליה בכ"ח ובמסירה. הנתונים הנהדרים שלו היו לא בגלל ניפוח אלא בגלל שזו יכולתו כהוא בריא.

      1. יכול להיות שהוא באמת מצויין בקלייה של גרעיני אבטיח אבל אנחנו אף פעם לא נדע.
        על כל פנים הפציעות לא יכולות להעיד על כישרון הקלייה שלו, יתרה מכך, השאלה האמיתית היא כיצד הוא ממליח את הגרעינים השחורים והפיסטוקים, המלחה אחרי טחינה או גבישים גסים?

    2. הייתה תקופה שרציתי אותו בבוסטון אבל כל פעם שהייתי שם פלוס מול מינוס הייתי נזכר במכות שהיו לו עם סמארט ושם זה היה נופל. כמו להכניס ראש בריא למיטה של חולה אבולה…..

    3. מזכים לחלוטין, לא חושב שאי פעם היה קרוב להיות הסנטר הכי טוב בליגה. גם שחקן עלוב במיוחד וגם אישיות מחרידה. שם שאף אחד לא יזכור עוד כמה שנים

  3. שנים ארוכות לא אהבתי אותו, כמו שכתבת חשבתי שהוא שחקן של קלוריות ריקות ולא מסוגל להוביל קבוצה לשום מקום, אבל הפציעה, זמן קצר יחסית אחרי המעבר לניו אורלינס, ריככו את העמדה שלי כלפיו ובפלייאוף 2019 רציתי בהצלחתו, האופי שהשתפר ועצם העובדה שהוא לא מפסיק לנסות, שחקן שהיה אולסטאר ועכשיו חותם על חוזים ל-10 ימים בתקווה איכשהו להגיע לחוזה כלשהו, מעיד יותר מהכל בעיני שמתחת לאופי המפונק והילדותי מסתתר ילד שבעיקר אוהב את המשחק ומצליח בחריקת שיניים להתגבר על בגידת הגוף ולהסתפק במה שיש לו עכשיו.
    מבחינת כישרון הוא היה אדיר, לדעתי גרסה מאסיבית אך משופרת של כריס וובר (באלמנטים מסוימים, חלק טובים וחלק רעים), האם נשאר לו מה לתרום לקבוצת צמרת? גיבוי לסנטר מהספסל, להזכיר כמה מובים נשכחים מהעבר ולקוות שבדקות שהוא על הפרקט הערך ההתקפי שעוד נותר לו לא יקוזז מהנזק ההגנתי שהוא עושה.
    תודה על הכתיבה

  4. הרול של דמרקוס קוזינס היום זה יותר מחמם ספסלים מאשר
    רול פלייר שמסוגל להשפיע על המשחק.

    הוא הגרסא הגבוהה של דריק רוז ,
    הפציעות הפכו אותו לכזה מאחד שנבחר 4 פעמים לאולסטאר עם פוטנציאל להיות הגבוה השולט בליגה.

  5. לכתוב שהתדמית הבעייתית שלו מוצדקת בחלקה, זאת ההגדרה המילונית לאנדרסטייטמנט.
    מסכים איתך לחלוטין שבשיאו היה שחקן ענק, סנטר אדיר בכל קנה מידה. אבל הוא היה אז גם בשיא של התנהגות בעייתית, הסתבכויות עם שופטים, ויכוחים, פלייגרנטים והרחקות פשוט בלי סוף.
    באותה תקופה פעם אמרתי לחברים שלא הייתי לוקח אותו גם לעירוני נס ציונה, כי מקרה ראש כל כך מובהק הוא נזק בכל מקום שבו יהיה. זה היה המצב שלו אז.

  6. למרות החיסרון ההגנתי שבכל מקרה היה מונע ממנו להיחשב לאחד מעשרת הצירים הגדולים ביותר בכל הזמנים, הוא היה עדיין ציר מעולה עם קליעה מצוינת, ריבאונדר נהדר ומוסר משובח.
    אם היה מגיע לקבוצת צמרת כשהוא ללא פציעות, היה משיג הרבה יותר.

  7. אלמלא האופי בחלק הראשון של הקריירה, ואלמלא הפציעות בחלק השני של הקריירה, אולי היה סופרסטאר.
    Too many ifs
    אבל מסכים לגמרי שמגיע לו קרדיט על הנחישות בשנים האחרונות, והבחירה מעניינת ומקורית לרול פלייר.
    תודה רבה רועי

  8. תודה רועי. כמי ששיחק ליד כספי בסקרמנטו, רציתי בהצלחתו גם בתקופה "הבעייתית" שלו, שאני מאמין שהיא בעיקר תוצר של הקבוצה. כמו שאמרת, יש הרבה מקום להעריך את המאמץ שלו להישאר חלק אחרי הפציעות.

  9. תודה רועי.
    כשרון ענק אבל דפקט לא נורמלי. מתכון לכדורסל מפסיד ולא משנה כמה יקלע בכלל. אני ממש סובל כשאני צופה בו. מרוכז נטו בעצמו ולא בקבוצה. איך אפשר לסמפט שחקן כזה?

  10. בס"ד
    תודה, שחקן כשרוני, אבל ראש שרור.
    אני זוכר שלא רצו לזמן אותו לנבחרת ארה'ב, בגלל האופי.
    בסוף, בקמפיין אחר, אני חושב שזימנו אותו.
    הפציעות גם גמרו אותו.

  11. שחקן חסר מזל
    נפל על סקרמנטו, עזב, מצא את מקומו, ונפצע. חזר. התארגן, ונפצע שוב.
    מאז מפגין בעיקר נחישות. ולא ממש עקבתי אחריו בשנתיים האחרונות, אז אין לי מושג איך הכדורסל שלו כרגע.

  12. כל התגובות מעלי נכונות ומוצדקות. חוץ מזה שכספי ממש אהב אותו , וכמובן ההטחה שלו את מרכוס סמארט על הפארקט כאילו היה בובה ריקה מתוכן, הוא לא מקבל אצלי שום קרדיט.
    בעיית ההתנהגות המטורפת שלו האין סוף טכניות שקיבל והפרצוף הזעוף תמידית שלו. שחקן בלתי נסבל וילדותי.
    זכור לי בעיקר עונה ראשונה או שנייה שלו. אולי הפעם היחידה בה ראיתי את דנקן מגיב "בפראות" דנקנית לקריאת תיגר של יריב.קזינגס שאג לאחר 3 פוסטים רצופים שקלע על דנקן( כבר אז דנקן היה דיי ישיש), שהוא יקרע לדנקן את התחת. מאותו רגע במשך מספר התקפות רצופות דנקן חסם אותו 2-3, ביקש/תבע את הכדור לפוסט מול קאזינג . אני לא זוכר כמה נקודות רצופות הוא המטיר על קאזינגס, אבל זה היה חוויה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט