ב-6 הימים הקודמים התקיימו 6 הסיבובים הראשונים של אולימפיאדת השחמט וב-5 הימים הבאים יתקיימו סיבובים 7-11 שיסגרו את התחרות, כשהיום הוא יום ההפסקה היחיד של התחרות, מה שאומר שהיום זו ההזדמנות לסיכום ביניים.

אנחנו נתחיל עם סיכום כללי של הלוחות המובילים והדמויות הבולטות אצל הגברים והנשים, נעבור לסקירה של הישראלים ונקנח בניתוח של משחק מהתחרות. תוך כדי הפוסט הזה יפוזרו חידות מעמדות שהיו ב-6 ימי המשחקים הראשונים, חידה אחת מכל יום משחקים.

נפתח עם חידה מהסיבוב הראשון. אלכסיי שירוב הספרדי בלבן נגד גריגור טוקצ'ק הוולשי. שירוב פתח ב"גמביט שירוב", הקרוי על שמו כמובן, נגד הגנת פילידור והקריב כלי בתמורה להתקפה על המלך השחור. במצב הנוכחי, טוקצ'ק ביתרון של פרש ורגלי, אבל את הפרש הוא יאבד אחרי שיחסום את השח. הוא בוחר לחסום בצורה לא נכונה ומפסיד את המשחק, ולמעשה נכנע מיד אחרי המסע הבא של הלבן – מה היה המסע המנצח של שירוב? (בונוס – אחרי המהלך הזה יש לשחור מסע שמזכה אותו בחומר, אבל מפסיד את המשחק – מה המסע הזה ולמה הוא מפסיד).

הנבחרות המובילות – הסבב הפתוח:

הנבחרת האחרונה שנותרה עם מאזן מושלם היא ארמניה, כאשר למעט גבריאל סרגיסיאן שבעיקר דאג לסחוט תוצאות תיקו, ועדיין לא ניצח אף משחק בתחרות, כל יתר הארמנים בכושר נהדר, כשהמאזן המצטבר של 4 החברים האחרים לנבחרת הארמנית עומד על 12 ניצחונות, 7 תוצאות תיקו ו-0 הפסדים. מחר הם יפגשו את ארה"ב שנמצאים במקום השני, והקרב הזה יהיה מאוד תלוי ביכולת שלהם להחזיק מעמד בלוחות המשניים.

ארה"ב, המדורגת שנייה כאמור, היא זו שאליה נתייחס כעת. כבר בסיבוב הראשון הם נתקלו בקושי בלתי צפוי כשלבון ארוניאן מצא את עצמו בעמדה מופסדת, בה הוא הציע תיקו שהתקבל על ידי היריב שחשש לעמוד בפני עמדות סיום מסובכות. ב-2 הסיבובים הבאים הם המשיכו לנצח, גם אם בקושי, ואז נתקלו באוזבקיסטן בסיבוב הרביעי. פביאנו קרואנה הפסיד בלבן לנודיברק אבדוסאטורוב וגם סם שנקלנד היה בעמדה מופסדת, ממנה הוא הצליח לחלץ תיקו שגם הספיק לתיקו במפגש הכולל, אחרי שווסלי סו השיג ניצחון משלו.

בעמדה הזאת נתקלו האמריקאים ביריבה לא פשוטה נוספת, ישראל, בסיבוב החמישי, ובגדול אפשר לומר שהישראלים שיחקו על תיקו, וזה כמעט עבד, אבל בלוח הרביעי הצליח לנייר דומינגז-פרז לפרוץ את הסכר בהגנת ברלין של מקסים רודשטיין וארה"ב השיגו ניצחון במפגש. גם נגד איראן ארה"ב הסתפקו בניצחון אחד בלבן ו-3 תוצאות תיקו, והפעם היה זה קרואנה שרשם ניצחון ראשון במשחק החמישי שלו בטורניר.

עוד נבחרות שנמצאות בעמדה טובה בינתיים, כלומר עם 10 נקודות, שהן 5 ניצחונות והפסד או 4 ניצחונות ו-2 תוצאות תיקו, הן 3 הנציגות של הודו, אוזבקיסטן, צרפת, הולנד, קובה, גרמניה, קזחסטן, סרביה ופרו. עוד תריסר נבחרות עם 9 נקודות יש בתחרות, וביניהן גם הנבחרת הישראלית אליה נתייחס בנפרד בהמשך, ועוד כמה נבחרות בולטות כמו ספרד, אנגליה, אזרבייג'ן ואוקראינה.

לפני שנעבור לסבב הנשים, הנה חידה מהסיבוב השני. אדוארדו גאלבז דסטין מניקרגואה נגד דייבי ורה סיגוונאס מפרו. הנציג של ניקרגואה בכלים הלבנים היה בעמדה עדיפה לאורך רוב המשחק, אך אחרי ששני הצריחים של כל צד הוחלפו העמדה הפכה למאוזנת כמעט לחלוטין. עם זאת, הפרואני בחר להזיז את המלכה למשבצת שהתבררה כשגיאה גסה, משום שהיא אפשרה ללבן קומבינציה מנצחת, וכעבור 3.5 מסעים (4 של הלבן ו-3 של השחור) השחור כבר נכנע. מהו רצף המסעים המנצח של הלבן?

הנבחרות המובילות – סבב הנשים:

הנבחרת היחידה ששומרת על מאזן מושלם אצל הנשים זו הנבחרת ההודית הבכירה, כשאף אחת מחברות הנבחרת עדיין לא הפסידה בתחרות. אזרבייג'ן ורומניה הן 2 הנבחרות שסיימו עם 5 ניצחונות ותיקו בודד, כלומר 11 נקודות, ויש עוד 8 נבחרות עם 10 נקודות, שהן – פולין, אוקראינה, ארמניה, בולגריה, גאורגיה, ויאטנם, הולנד וגם ישראל, כשגם אל נבחרת הנשים של ישראל נתייחס בהמשך.

עכשיו חידה מהסיבוב השלישי, והפעם יאן קשישטוף דודה הפולני הבכיר בכלים השחורים נגד אנטון סמירנוב מהלוח הראשון של אוסטרליה. בעמדה בה היתרון של השחור הוא מינימלי על פי המנוע, ולמעשה מדובר בעמדה שוויונית, סמירנוב שיחק פה2, ואחרי המסע הבא של השחור הוא נכנע. מה היה המסע המנצח של דודה ומהו האיום הבלתי נמנע שנוצר?

שחקנים בולטים:

השחקן המצטיין של התחרות עד כה הוא ללא ספק גוקש ד. מהנבחרת השנייה של הודו, כאשר הוא עומד על 6 ניצחונות מ-6 משחקים בלוח הראשון, כולל ניצחון מרשים בכלים השחורים נגד אלכסיי שירוב. נודירבאק אבדוסאטורוב היה בכיוון דומה, אבל אחרי 5 ניצחונות רצופים הוא הפסיד נגד האריקרישנה שבעצמו עומד על מאזן נאה של 4/5. נוסיף לאזכור גם את קאזיבק נוגרבק הקזחי, שאמנם משחק בלוח הרביעי, אבל עומד על מאזן מושלם של 6/6.

מבין השחקנים הבכירים, נתחיל עם אלו של ארצות הברית. קרואנה פתח רע, אבל ניצח אתמול ועומד כעת על 2.5 מתוך 5, לבון ארוניאן עם 3/5, ווסלי סו עם 3.5/5, סם שנקלנד עם 3/4 והמצטיין האמריקאי הוא לנייר דומינגז-פרז עם 4/5, כולל הניצחון היחיד במפגש נגד ישראל. מגנוס קרלסן עושה את שלו והוא עם 4.5 מתוך 5, אבל הנבחרת הנורווגית מאכזבת והיא עם 7 מתוך 12 בלבד, ואילו אניש גירי עם 3.5 מתוך 4, כשרק בורוחובסקי הישראלי הוציא ממנו תיקו.

עכשיו החידה הרביעית מהסיבוב הרביעי, והפעם נציגות ישראלית. אביטל בורוחובסקי בלבן נגד אניש גירי ההולנדי, במשחק שהסתיים בתיקו די מהיר בסופו של דבר. בעמדה המוצגת כאן, רגלי ו5 מאיים במזלג על הפרש והצריח, אבל יש ללוח הראשון של ישראל דרך להימנע מזה והוא מצא אותה. מה המסע ששיחק בורוחובסקי, ומדוע גירי לא לקח את הכלי שנותר מאוים?

הנציגות הישראלית – הסבב הפתוח:

הנבחרת החלה, כצפוי, עם ניצחונות די פשוטים על האנטיליים ההולנדים, שאפילו לא מוכרים על ידי האו"ם כמדינה, דרום אפריקה וזמביה, כשרק תיקו בלוח הראשון נגד דרום אפריקה מנע מאזן מושלם. אחרי זה הגיע יום השיא של הנבחרת עד כה בתחרות, כשאיליה סמירין ניצח את ארווין לאמי ההולנדי בלוח השלישי, ו-3 תוצאות תיקו סידרו לישראל עוד ניצחון.

בהמשך, המפגש נגד ארה"ב היה צמוד מאוד, אך בעוד שאביטל בורוחובסקי הציל עמדה לא פשוטה בכלל וסחט תיקו מפביאנו קרואה, היה זה מקסים רודשטיין שהסתבך בהגנת ברלין והקרבת טיב של דוימנגז לנייר-פרז ניצחה עבורו ועבור האמריקאים את המפגש הזה. אתמול הנבחרת הייתה נגד הפיליפינים, ואחרי שיבנגני פוסטני ניצח בלוח הרביעי, היה זה תמיר נבאתי שניסה להקריב טיב ומצא את עצמו בעמדה מופסדת, כך שהמפגש הזה הסתיים בתיקו.

כעת זמן החידה מהיום החמישי, ושוב נציגות ישראלית, הפעם של נבחרת הנשים. רונית לויטן בלבן בלוח הרביעי של ישראל נגד סיגדם אומור הטורקית. רונית אמנם נמצאת בחיסרון של חומר, בגלל פרש שהיא הקריבה כחלק מהתיאוריה של הפתיחה אותה היא שיחקה, אבל היא בעמדה עדיפה באופן משמעותי בגלל ההתקפה על המלך השחור האומלל. כעת, יש לה רצף מסעים שבסיומו היא זוכה במלכה באופן בלתי נמנע. מהו הרצף המדובר?

הנציגות הישראלית – סבב הנשים:

גם הנשים הישראליות פתחו עם 3 ניצחונות די קלילים על דרום קוריאה, ונצואלה ואקוודור, על אף שדינה בלנקאיה הפסידה לקוריאנית עם כמעט 500 נקודות דירוג פחות ממנה. בהמשך, הפסדים של דינה ושל מיכל להב, שתיהן בשחור, הובילו להפסד 3- 1 נגד אזרבייג'ן בסיבוב הרביעי, אך 3 ניצחונות של דינה, מיכל ורונית לויטן נגד טורקיה וניצחונות של דינה ומיכל נגד גרמניה הובילו ל-2 מפגשים שידי ישראל הייתה על העליונה בהם, מה שהעלה את הנבחרת ל-10 נקודות.

חידה אחרונה להיום, והיא חידה מהסיבוב השישי של התחרות, כשאנחנו נשארים עם נבחרת הנשים של ישראל, והפעם הלוח השני נגד גרמניה, כשבשחור מייצגת את ישראל דינה בלנקאיה, ואילו בכלים הלבנים משחקת אנה-מרי קלק הגרמנייה. לאורך רוב המשחק היה ללבן יתרון, שבשלב הזה עומד על יתרון של רגלי, יחד עם מיקום טוב יותר של הכלים, וכעת הישראלית התקיפה את המלכה. הגרמנייה החליטה שלא להזיז את המלכה ובמקום זאת להגיב באיום נגדי על המלכה השחורה, בידיעה שהחלפת מלכות משרתת אותה בעמדה הזאת. עד כאן היא לא טועה, אך היא פספסה רצף מסעים מנצח, אותו דינה מצאה והעניקה לישראל נקודה חשובה. מהו רצף המסעים המדובר?

ניתוח משחק מהאולימפיאדה / אינדיאני

בסיבוב החמישי של התחרות, ישראל שיחקו נגד ארה"ב, ואחד מהמשחקים המרתקים והמסובכים ביותר של המפגש הזה היה בלוח הראשון, בו אביטל בורוחובסקי הישראלי שיחק נגד מי שהתחיל את התחרות במקום הרביעי בעולם ובתור הנציג הבכיר של ארה"ב, פביאנו קרואנה.

לבן: אביטל בורוחובסקי

שחור: פביאנו קרואנה

פתיחה: אנגלית (A21)

המשימה הראשונה שעומדת בפני כל שחקן שניגש לשחק מול קרואנה היא להכריח אותו לפתיחה שהוא פחות מכיר. כניסה להסתעפויות מוכרות מול קרואנה, במיוחד עבור שחקנים שאינם ברמתו, יכולה להיות מתורגמת להפסד כמעט וודאי. הזיכרון הפנומנלי שלו והכנות הפתיחות שהן נקודת החוזקה העיקרית שלו מציבות כל שחקן בעמדת נחיתות כבר במהלכים הראשונים. באולימפיאדה עד כה המשחק של קרואנה על הלוח לא מאוד מרשים, כך שהמטרה של אביטל אמורה להיות כניסה מהירה כמה שיותר לעמדה חדשה שלא שוחקה מעולם. זאת כנראה הסיבה שהוא בחר במהלך הראשון ללכת על הפתיחה האנגלית, פתיחה שלבן יכול לקחת אותה לכמה כיוונים פחות מוכרים. האם בורוחובסקי יצליח במשימה? בואו נראה:

1. c4 e5 2. Nc3 d6 3. Nf3 f5 4. g3 Be7

ההפתעה הראשונה של קרואנה. ברוב מוחלט של המקרים השחור מביא את הפרש ל-c6 ותופס עוד מקום במרכז. העמדה מזכירה במקצת וריאציה הפוכה של ההודית של המלך. השחור מחזיק במרכז מאוד משמעותי והלבן עסוק בעיקר בהצרחה מהירה ובהעמדת הרץ על g2 (פיאנקטו) כשבטווח הארוך הוא ינסה להעניש את השחור על התקדמות הרגלים המהירה שלו בהתחלה. הבאת הפרש ל-c6 טבעית מאוד לעמדה ומחזקת את המרכז שנשלט על ידי השחור כמעט לחלוטין. המהלך של קרואנה עם הרץ (המשבצות המודגשות) לכאורה לא שייך לנרטיב הכללי של העמדה.

הבעיה היא, כמו בכל משחק מול קרואנה, שהוא מכיר את העמדה. אמנם מעט מאוד משחקים שוחקו עם סדר המהלכים הזה אבל קרואנה שיחק אותה פעמיים במשחקים בפורמט זמן מהיר – פעם אחת מול אלכסנדר גרישצ'וק בכלים הלבנים (אז הוא הפסיד) ופעם אחת בכלים השחורים מול פיטר סבידלר (אז המשחק נגמר בתיקו). עד כמה יצא לקרואנה לבחון את העמדה אחר כך? לא ברור, אבל אביטל מצידו כנראה הבין שאם יעשה מהלך שגרתי כמו רץ ל g2 (מסומן בחץ) הוא ייכנס לתוך ההכנה של קרואנה. לכן, כבר במהלך החמישי (ואחרי יחסית מעט זמן של חשיבה) בורוחובסקי החליט להפתיע בחזרה את יריבו:

 5. Bh3 c5

מהלך מסוכן מאוד של בורוחובסקי שהמטרה העיקרית שלו הייתה להפתיע את קרואנה. המקום הטבעי של רץ הלבן הוא כמובן g2 אבל אביטל כנראה חשש מהמסע f4 ופתיחת הרץ השחור שב-c8 לתנועה חופשית, אלא שהמצב מורכב הרבה יותר: השחור בכל מקרה לא בנה על קידום הרגלי ל-f4 בקרוב, משום שקידום הרגלי מאפשר באופן מיידי את המסע d4! שהורס לשחור את כל מבנה הרגלים במרכז. המסע d4 עם הרגלי הוא יסוד משמעותי מאוד בעמדה של הלבן, ולכן קרואנה ממשיך באגרסיביות למנוע אותו על ידי קידום הרגלי ל-c5 וחיזוק השליטה שלו במשבצת האסטרטגית d4 (כמתואר בתרשים). בכך הוא משאיר לא מעט משבצות חלשות מאחוריו ויהיה חייב למצוא עמדה הגנתית למלך שלו ולצאת להתקפה מהירה.

6. d3 Nc6 7. Nd5

שגיאה עמדתית קלה של אביטל. הרעיון מאחורי המהלך הגיוני בסך הכל: הפרש מנצל את המשבצת d5 החלשה בעמדת השחור כדי להחליף אותו עם הרץ שב-e7. כך הוא יוכל במהלך הבא ללכת עם הפרש ל-h4 ולתקוף את הרגלי שב-f5 עם הפרש והרץ. הדבר יכריח את קרואנה לשחק g6 ולהחליש את כל המשבצות השחורות בעמדה שלו. היות והלבן יהיה היחיד שיישאר עם רץ שזז על המשבצות השחורות יהיה לו יתרון, אלא שהמהלך הזה לא מדויק משתי סיבות עיקריות:

ראשית, הפרש של אביטל חזק משמעותית מהרץ השחור. היות והעמדה עדיין סגורה, לפרש יש יכולת תמרון גבוהה הרבה יותר והוא יכול לנצל את כל המשבצות שהשחור השאיר מאחור כדי לתקוף עם הפרשים, ואילו הרץ השחור בעיקר הפריע להתפתחות הכלים השחורים כך שהשחור ישמח מאוד להחליף אותו. מעבר לזה, הפרש הלבן בזבז הרבה טמפו כדי לקחת את הרץ (שלושה מהלכים) בעוד הרץ השחור זז רק פעם אחת במהלך המשחק.

שנית, ההחלפה בין הפרש לרץ משאירה את הלבן ללא יכולת להעניש את השחור על המשבצת החלשה d5. עד לסוף המשחק לשחור לא תהיה שום יכולת להגן על המשבצת החשובה הזאת עם הרגלים שלו, כך שהפרש, שתמיד היה יכול לקפוץ אל המשבצת, היה חלק מרכזי מהפיצוי שיש ללבן על הנחיתות שלו בפיתוח הכלים.

המסע המועדף על ידי המחשב הוא לקחת את הרץ בחזרה ל-g2, אלא שפסיכולוגית מדובר במהלך קשה: מדובר בהודאה של אביטל שהמהלך 5. Bh3 לא היה חכם כל כך ושהיה מדובר בבזבוז טמפו. לשחקן אנושי קשה (ואולי גם לא כדאי) להודות בטעות כזאת.

 7. .. Nf6 8. Nxe7 Qxe7 9. Nh4 f4

מכאן כבר אין דרך חזרה. הלבן חייב להחליף את הרצים (שוב – איבוד טמפו, הרץ השחור לא זז בכלל ואילו הרץ הלבן זז פעמיים כדי לקחת אותו), וכך גם לשפר את עמדת הצריח השחור. לאחר מכן תתבצע החלפה ב-f4, מה שאומר שטור g ייפתח והצרחה של הלבן תהיה מהלך מסוכן מאוד. קרואנה, שכרגע שולט בעמדה, הקריב רגלי כדי לשפר אותה עוד יותר.

10. Bxc8 Rxc8 11. gxf4 O-O 12. Ng2

הטעות הגסה הראשונה של בורחובסקי. הפרש ב-g2 פגיע מאוד, וגם אם הלבן יצריח הוא יהיה המגן היחידי על המלך. הלבן היה חייב לבצע את התמרון Nf5 ואז Ng3 ולהעמיד את הפרש במשבצת בה הרגלים תומכים בו. כאשר הפרש נמצא ב g2 השחור יכול בקלות להביא את המלכה ל-h3 ולפרש לא יישארו משבצות טובות ללכת אליהן, מה שיכריח את הלבן להגן עליו עם המהלך החלש Kf1 שייתקע את הצריח הלבן עד סוף המשחק. למזלו של אביטל, קרואנה בחר בדרך אחרת:

12. .. d5 13. cxd5 Nxd5 14. fxe5 Nd4

שימו לב לכלים הלבנים: מלבד הפרש שב-g2, אף כלי אחר לא זז מהמשבצת בה הוא התחיל את המשחק. לעומתו, שני הצריחים השחורים נמצאים בטורים אסטרטגיים, המלכה השחורה מוכנה לזוז לכל משבצת אפשרית ושני הפרשים כבר עמוק בתוך ההתקפה. קרואנה ייקח בסוף את הרגלי שב-e5 ויהיה עם עמדה עדיפה בהרבה ומופסד ברגלי אחד בלבד.

כאן חשוב להבהיר נקודה חשובה: העובדה שהמחשב נותן רק יתרון קטן לשחור היא בגדר נס. היתרון של השחור בשטח הוא עצום, הכלים שלו יכולים לזוז כאוות נפשם בעוד הלבן תקוע עדיין בשורה הראשונה. אני בטוח ששני השחקנים, גם קרואנה וגם אביטל, העריכו את העמדה כעדיפה מאוד לשחור. אין אף שחקן שהיה לוקח על עצמו את ההגנה עם הכלים הלבנים למרות יתרון הרגלי, והשחקנים, שאין להם שום גישה למחשב, משחקים מתוך הבנה שכל טעות קטנה של הלבן יכולה להוביל למט מהיר.

זאת כנראה הסיבה לכך שקרואנה לא נתן את דעתו לכמה נקודות קטנות והמשיך לשחק לפי "רוח העמדה": הוא המשיך לקדם את הכלים שלו, במקום לדאוג לכמה נקודות תורפה קטנות אבל חשובות, שיכולות להוביל את הלבן לתיקו מפתיע מאוד. המחשב נותן ללבן שתי אופציות לא נעימות בכלל: הראשונה, להצריח. מדובר במהלך שהמטרה שלו היא בעיקר להוציא את הצריח התקוע ב-h1 משום שהמלך הלבן לא מוגן באף משבצת עליו יהיה. הצרחה פירושה החלטה חד משמעית שהמלך נשאר בצד של המלך והזמנה של קרואנה להתקיף אותו באופן ספציפי (במקום שיפור כללי של העמדה). האפשרות השנייה, שבה אביטל בחר, היא Be3 והחלפת הרץ באחד הפרשים. הרץ הלבן לא תורם לעמדה יותר מדי והחלפת כמה שיותר כלים בעמדה תקשה על ההתקפה של השחור.

15. Be3 Qxe5 16. Bxd4 cxd4 17. 0-0 Rc6 18. Qb3

העמדה הקריטית של המשחק. המהלך האחרון של הלבן (עם המלכה ל-b3) הוא אמנם לא הטוב ביותר אבל הוא מציב כמה שאלות מעניינות עבור השחור. מדובר במהלך מסוכן משום שהמלכה ב-b3 רחוקה מאוד מחזרה לצד של המלך ועזרה בהגנה, אבל יש לו שני יתרונות מרכזיים: הראשון, הוא תוקף את הפרש השחור. אם השחור יתחיל את ההתקפה על משבצת h2 במטרה לבצע מט הלבן יוכל לענות בקידום הרגלי ל-f4 (מהלך מפתח במשחק, עוד נחזור אליו) ובכך לחסום את המלכה מצד אחד ומהצד השני לדאוג למלך שלו לנתיב מילוט. המלכה תצטרך לאיים על עמדת המלך מ-h5 אלא שאז לבן יוכל להגן עם h3!. המלכה לא תוכל לקחת את הרגלי הלבן משום שאז הפרש השחור ייפול עם שח והלבן יהיה מספיק מהיר בשביל להביא את הצריח שלו להגנה, כפי שאפשר לראות בתרשים (18… Rh6 19. f4 Qh5 h3):

למרות שבמקרה הזה הלבן מצליח להגן בקושי, זאת האפשרות הטובה ביותר של השחור. אם הלבן ירוויח רק מעט טמפו הוא יוכל לבנות את ההגנה שלו היטב ולהשתמש בהובלה שלו בחומר כדי להוביל את המשחק לתיקו. קרואנה חשב שיש לו זמן ופשוט הזיז את המלך ל-h8 כדי להימנע מהריתוק וכך להשתמש בפרש שלו. ההחלטה הזאת הייתה הראשונה מתוך כמה שהובילה להפסד כל היתרון שהיה לו:

18. .. Kh8 19. f4 Nxf4 20. Rxf4 Rxf4

קרואנה החליט להחליף את הפרשים וזוג צריחים במטרה לתקוף את המלך הלבן ולהנחית עליו מט מהיר, בעיקר לאור העובדה שגם המלכה וגם הצריח הלבנים לא קרובים להגנה. אלא שבעמדה הזאת שחור פספס את הכוונה של אביטל מאחורי רצף המהלכים האחרון: הבאת המלכה הלבנה ל-b3 גרמה למלך לזוז לפינה של הלוח ובכך הפכה אותו לפגיע למט בשורה האחרונה. במקביל, המלכה שמה עין על הרגלי ב-b7 כך שאם כל הכלים ירדו מהלוח תהיה ללבן אפשרות לקחת אותם ולהגדיל את הייתרון שלו. אני בטוח שמיד אחרי שקרואנה לקח את הצריח ב-f4 הוא הבין לחרדתו שפספס טקטיקה חשובה ממנה אין דרך חזרה:

21. Qxb7!

מהלך שקל מאוד לפספס. המלכה מאיימת מט בשורה האחרונה ובמקביל מאיימת על הצריח ב-c6, מה שאומר שהשחור לא יכול לסגת עם הצריח שב-f4 ולהגן על השורה האחרונה, משום שהצריח השני גם כן מותקף. המהלך היחיד שהשחור יכול לעשות הוא להביא את הצריח שב-c6 ל-f6, אלא שבמקרה כזה לשחור אין שום יכולת גם להגן על המלך שלו וגם לתקוף את המלך היריב.

מה שהופך את המהלך של אביטל ליפה כל כך משום שמלבד כל האמור לעיל הוא גם שולט בכל המשבצות הלבנות של האלכסון a8-h1. אם המלכה הלבנה הייתה על h7 לדוגמה למלך הלבן לא הייתה אפשרות "להתחבא" על המשבצת h1 משום שהמלכה השחורה הייתה מוציאה אותו משם ומכריחה אותו ללכת למרכז הלוח, שם הוא יהיה פגיע יותר. המהלך האחרון של בורוכובסקי כלל בתוכו בדיוק את שלושת החולשות של עמדת השחור: מצבו של המלך בשורה האחרונה, ייתרון הרגלים של הלבן והאלכסון הלבן הגדול.

לשני השחקנים לא הייתה ברירה אלא ללכת על תיקו מהיר: המשך המשחק עבור אביטל יכול להיות רע מאוד היות והמלך שלו פרוץ, בעוד קרואנה מופסד ברגלים ואין לו מספיק כלים לצאת להתקפה:

Rcf6 22. Nxf4 Qxf4 23. Kh1 Rf7 24. Qa8+ Rf8 25. Qxa7 Qe5 26. Qb7 Qxe2 27. Rg1 g6 28. Qe4 Qxb2 29. Qe5+ Kg8 30. Qd5+ Kg7 31. Qe5+ Kg8 32. Qd5+

הצדדים הסכימו לתיקו.