בשבוע שעבר הודיע אלוף העולם, הנורווגי מגנוס קרלסן, שהוא לא יתייצב לקרב הבא על אלוף העולם, מה שאומר שהדו-קרב הזה יהיה בין יאן נפומניאצ'י הרוסי ובין דינג לירן הסיני. בינתיים, מחר תיפתח אולימפיאדת השחמט בצ'נאי, הודו, לאחר שהמשחקים הועברו מבלארוס לרוסיה לפני כשנה ומרוסיה להודו לפני כחצי שנה.

שני המתחרים על כתר אליפות העולם בשנה הבאה, נפומניאצ'י ולירן, לא ישתתפו, בגלל ההשעיה של רוסיה והבחירה של סין שלא להשתתף, אבל רוב שחקני הצמרת העולמית כן יהיו, כולל מי שעדיין מחזיק בכתר, קרלסן הנורווגי, שיקווה להוביל את נבחרתו להישגים. כמו כן, גם נבחרת ישראל תהיה באולימפיאדת השחמט הראשונה מאז 2018, כש-4 השנים האלה הן התקופה הארוכה ביותר ללא המפעל הזה מאז 1950.

הפוסט הזה יכלול סקירה היסטורית מהירה של אולימפיאדת השחמט, אזכור של כמה מהשחקנים הבולטים שישתתפו בתחרות הנוכחית יחד עם שיטת המשחקים וניתוח של משחק מהאולימפיאדה הקודמת ב-2018. לאורך התחרות נשתדל לעדכן דרך "אירועי דיומא", בתקווה שנצליח לעשות זאת בצורה מסודרת, ובכל מקרה אפשר תמיד לדון שם בתגובות (או כאן).

היסטוריה:

אולימפיאדת השחמט החלה באופן לא רשמי בשנת 1924, כשעוד היו מחלוקות בשאלה האם לנסות להכניס את השחמט למשחקים האולימפיים או להשאיר את זה נפרד, ומאז 1927 היא מתקיימת באופן רשמי, כאשר מאז 1946 עד 2018 היא התקיימה בכל שנה זוגית. ביטולי הספורט ב-2020 לא פסחו גם על השחמט, כך שהתקיימה אולימפיאדה מקוונת ב-2020, בה הוכרזו הודו ורוסיה כמנצחות משותפות אחרי תקלה עולמית באינטרנט במהלך הגמר ביניהן, וב-2021, אז רוסיה ניצחו את ארה"ב בגמר.

ברית המועצות היא כמובן הנבחרת המובילה עם 18 מדליות זהב ומדליית כסף אחת, כולן בשנים 1952-1990, כשרק הפסד להונגריה בגמר של 1978 מנע מהם מאזן מושלם באותן שנים. גם מאז התפרקות ברה"מ הרוסים ממשיכים לשלוט, כשהם זכו ב-6 התחרויות הבאות ואחר כך שוב, כאמור, בשתי התחרויות המקוונות. אחריהם בתור יש את ארה"ב שזכו ב-6 מדליות זהב ו-22 מדליות בסך הכל, ואפשר לציין גם את הונגריה שזכו ב-2 האולימפיאדות הראשונות בשנות ה-20 בנוסף לזכייה ב-1978.

אצל הנשים, התחרות החלה להתקיים בשנת 1957, כאשר מאז 1976 היא מתקיימת במקביל לתחרות הפתוחה. עם זאת, התחרויות המקוונות בשנתיים האחרונות התקיימו במסגרת משותפת, כאשר כל נבחרת כללה גם נשים, ולא במסגרת של תחרות פתוחה ותחרות נשים נפרדת. גם שם, ברה"מ הייתה הדומיננטית עם 11 מדליות זהב רצופות, אך גם 2 הפסדים בגמר להונגריה של האחיות פולגאר בשלהי שנות ה-80. סין עם 6 מדליות זהב וגיאורגיה עם 4 הן עוד נבחרות שהגיעו להישגים משמעותיים אצל הנשים.

ישראל השתתפה במשחקים לראשונה ב-1952, אז הם התקיימו בהלסינקי, מיד אחרי המשחקים האולימפיים הרגילים, והם סיימו במקום ה-11. ב-1952 הם הגיעו לשיא דאז של המקום ה-7, וב-1964 התחרות התקיימה בתל-אביב, ובה זכתה נבחרת ברית המועצות בהרכב מהמרשימים שנראו אי פעם – טיגראן פטרוסיאן, אלוף העולם דאז, בלוח הראשון, מיכאיל בוטביניק, הסגן, בלוח השני, ואיתם גם ואסילי סמיסלוב, פול קרס, לאוניד שטיין ובוריס ספאסקי.

ישראל שמרו על מקום קבוע בטופ 20, וב-1976 האליפות שוב התקיימה בארץ, הפעם בחיפה. מדינות ערב, הגוש המזרחי וגוש ה"בלתי מזדהות" החרימו את התחרות, כך שזו הייתה הפעם היחידה מ-1950 עד 2006 שרוסיה/ברה"מ לא זכו במדליה. מי שניצלו את זה היו ארה"ב, הולנד ואנגליה שזכו במדליות, בזמן שישראל סיימו במקום ה-6. שנתיים מאוחר יותר ישראל שיפרו את ההישג למקום ה-5, הישג שיא שנשמר עד למקום הרביעי ב-1998.

מאז 1998, הנבחרת הישראלית הייתה באופן קבוע בין 10 הראשונות, וב-2008 תקרת הזכוכית נפרצה כשישראל, בהובלת בוריס גלפנד שעתיד להיות סגן אלוף העולם, סיימו במקום השני וזכו במדליית כסף. שנתיים מאוחר יותר הנבחרת הישראלית גם זכתה בארד, אז אמיל סוטובסקי זכה בזהב בלוח השני. גלפנד זכה פעם אחת בכסף ופעם אחת בארד האישיים בלוח הראשון. מאז הנבחרת סיימה לראשונה בהיסטוריה מחוץ לטופ 20, ועשתה זאת ב-3 מ-4 התחרויות האחרונות.

ישראל השתתפה בתחרות הנשים לראשונה ב-1972 וסיימה במקום ה-18, ובמקום ה-12 שנתיים מאוחר יותר. ב-1976, אז האולימפיאדה הייתה בחיפה כאמור, הנבחרת הישראלית ניצלה את ההיעדרות של הגוש המזרחי והשיגה את המקום הראשון. אלה קושניר זכתה בזהב בלוח הראשון, לאה נודלמן עשתה זאת בלוח העתודה ולובה קריסטול זכתה בארד בלוח השני. עם זאת, מאז אותה זכייה הנבחרת הישראלית הייתה רחוקה מהצמרת, למעט 2 הופעות בשולי הטופ 10.

בצד החיובי, אפשר לציין את האולימפיאדה המקוונת בשנה שעברה, בה ישראל סיימו במקום הראשון בשלב המוקדמות האחרון, והעפילו לשלב של 40 האחרונות שחולקו ל-4 בתים של 10, ובו הם סיימו במקום הרביעי. זה אמנם לא הספיק למקום ב-8 האחרונות, לשם העפילו רק 2 נבחרות מכל בית, אבל מדובר בשיפור משמעותי על פני אירועים קודמים בעשור האחרון.

משתתפים בולטים השנה:

ללא נבחרת רוסיה המושעה ונבחרת סין שבחרה להיעדר בגלל הקורונה, הפייבוריטית הברורה לזכות היא נבחרת ארה"ב, שבה ישחקו פביאנו קרואנה, לבון ארוניאן, ווסלי סו, לנייר דומינגז-פרז וסם שנקלנד, כלומר מקומות 4-6, 13 ו-24 בעולם וניקוד ממוצע של 2771, וזה עוד ללא היקארו נקאמורה, המדורג 7 בעולם, שלא ישתתף. האמריקאים הפסידו בגמר ובחצי הגמר ב-2 האליפויות המקוונות, אך זכו במדליית הכסף ב-2018 ובזהב ב-2016.

הנבחרת הבאה ברשימה לפי הממוצע היא הודו, כאשר אלוף העולם לשעבר וישוואנתן אנאנד לא יתחרה בטורניר הביתי וישמש כקפטן של אחת הנבחרות. עם זאת, גם בלעדיו יש להודים נבחרת ראשונה מרשימה עם וידיט גוג'ראתי, פנטלה האריקרישנה, ארג'ון אריגייסי, לינה סונילדות' נריאנאן וקרישנן סאסקירן. החמישייה הזאת היא בעלת ניקוד ממוצע של 2692, כשגם ללא אנאנד המדורג 11 בעולם ועוד כמה רבי אומן מהטופ 100 העולמי, יש להם את המדורגים 25, 26, 46, 94 ו-127. למעשה, הודו בתור המארחת זכאית להעמיד יותר מנבחרת אחת, והשחקנים הבכירים שלהם מחולקים ל-3 הנבחרות, מלבד אנאנד שלא משתתף.

עוד ישתתפו בתחרות אלוף העולם המכהן מגנוס קרלסן, שינסה להוביל את נבחרת נורווגיה, אניש גירי ושקריאר ממידיארוב, המייצגים את הולנד ואזרבייג'ן בהתאמה, הם עוד שחקני טופ 10 שישתתפו באולימפיאדה, יאן-קרישטוף דודה ורדוסלאב וויטאצ'ק הפולנים ינסו להוביל את הנבחרת שלהם רחוק, ואני אזכיר גם את אלכסיי שירוב, שדורג שני בשיאו בשנות ה-90, ואמנם הוא נמצא כבר הרבה אחרי השיא, אבל כמעט תמיד משחק התקפי ומעניין.

מבין אלה שלא ישתתפו, מלבד נפומניאצ'י ולירן שהוזכרו כבר, כמו גם יתר הרוסים והסינים, נמצאים גם היקארו נקאמורה האמריקאי, כשבמקרה שלו הנבחרת מספיק עמוקה, צמד הצרפתים הבכירים עאלי-רזא פירוז'ה ומקסים וושיה-לגראב, אלוף העולם לשעבר אנאנד ההודו, טימור רדג'אבוב של אזרבייג'ן, ריכרד ראפורט ההונגרי וגם בוריס גלפנד הישראלי, שהוא עדיין המדורג הבכיר בכחול-לבן. ניתן למצוא כאן את רשימת הנבחרות והשחקנים שמשתתפים בתחרות (לוחצים על כל נבחרת כדי לראות את רשימת השחקנים), וכאן את הרשימה אצל הנשים.

את הנבחרת הישראלית יוביל אביטל בורוחובסקי בלוח הראשון, יחד עם תמיר נבאתי, איליה סמירין, מקסים רודשטיין, ויבגני פוסטני. מבחינת הופעות העבר שלהם באולימפיאדה – נבאתי שיחק בלוח השלישי ב-2016 וסיים עם 8.5 מתוך 10 (7 ניצחונות ללא הפסד) ובלוח השלישי גם ב-2018, סמירין הולך לייצג את ישראל בפעם ה-12, מביניהן פעם אחת בלוח הראשון, 6 פעמים בלוח השני, פעם אחת בלוח העתודה, ו-3 פעמים בלוח השלישי, רודשטיין סיים שני בלוח העתודה כשישראל זכו בכסף ב-2008, בלוח הרביעי ב-2010, השלישי ב-2012, השני ב-2014, הראשון ב-2016 ושוב השני ב-2018, יבגני פוסטני השתתף ב-4 אולימפיאדות, פעמיים בלוח הרביעי, פעם אחת בעתודה ופעם אחת בלוח השני, ואילו עבור בורוחובסקי זו תהיה הופעת הבכורה.

שיטת המשחקים:

1. לכל נבחרת יש 4 שחקנים מובילים, אחד שמשמש כעתודה וקפטן שאחראי על השיבוץ ל-4 הלוחות עבור כל אחד מהמפגשים, ויכול להיות גם אחד מהשחקנים, אם כי זה די חריג.
2. הטורניר הוא בן 11 סיבובים ומתקיים בשיטה השוויצרית.
3. בכל אחד מהסיבובים, נבחרת אחת משובצת נגד נבחרת שנייה, ו-4 השחקנים של כל אחת מהן מתחרים אחד בשני – הלוח הראשון נגד הראשון, השני נגד השני וכן הלאה.
4. הזמן בכל משחק הוא שעה וחצי, עם תוספת של חצי דקה למסע ותוספת של חצי שעה אחרי המסע ה-40.
5. לא ניתן להציע תיקו לפני המסע ה-30 (אבל כאן ניתן ללמוד מקרלסן ונקאמורה איך עושים תיקו בדרך מהירה ביותר).
6. בכל אחד מהלוחות, נבחרת מקבלת נקודה על ניצחון וחצי נקודה על תיקו, וזו שיש לה יותר נקודות בשקלול של 4 הלוחות מנצחת את המפגש ומקבלת 2 נקודות. במקרה של שוויון 2, נרשם ל-2 הנבחרות תיקו וכל אחת מהן מקבלת נקודה.
7. מדליות זהב, כסף וארד מחולקות גם לנבחרות שסיימו עם הניקוד הגבוה ביותר, וגם ל-3 הראשונים בכל אחד מהלוחות. הפרסים האישיים לא מחולקים על פי המאזן, אלא על פי דירוג מד הכושר של כל שחקן לאורך הטורניר.
8. מבחינת לוח זמנים – הסיבוב הראשון יתקיים ב-29/7 ויהיו 6 ימי משחקים רצופים לפני יום מנוחה אחד, כשאחריו עוד 5 ימי משחקים רצופים. בכל אחד מהם, המשחקים יתחילו בשעה 12:30 לפי שעון ישראל (15:00 לפי שעון צ'נאי).

משחק לדוגמה מהאולימפיאדה הקודמת:

סיבוב 5 – ארה"ב – ישראל, לוח ראשון:

לבן: פביאנו קרואנה (ארה"ב).

שחור: בוריס גלפנד (ישראל).

פתיחה: הגנה סיציליאנית, הסתעפות רוסולימו (B31).

ניתן לעקוב מהלך אחר מהלך בקישור הבא: Fabiano Caruana vs Boris Gelfand (2018) (chessgames.com).

לאחר 4 סיבובים של האולימפיאדה, ארה"ב היו מבין הנבחרות שעמדו בפסגה עם 4 ניצחונות, אבל כך גם ישראל. באופן אישי, קרואנה הגיע אחרי ניצחון על אנאנד, ועמד בפני משחק שני ברציפות בכלים הלבנים, ואילו גלפנד הגיע אחרי הפסד בכלים הלבנים נגד נילס גרנדיליוס השבדי, כאשר בכל יתר הלוחות גברו הישראלים על השבדים בדרך לניצחון 3- 1.

1. e4 c5 2. Nf3 Nc6 3. Bb5 g6

קרואנה ידוע כמי שמשחק הרבה את הסתעפות רוסולימו של ההגנה הסיציליאנית עם הכלים הלבנים, כפי שהוא גם עשה ב-3 משחקים באליפות העולם נגד מגנוס קרלסן כמה חודשים מאוחר יותר, ואילו גלפנד שיחק את הרוסולימו בשחור ב-3 משחקים באליפות העולם בה הוא השתתף נגד אנאנד ב-2012. כמו שאינדיאני הזכיר בפוסט קודם, ההגנה הסיציליאנית מביאה ללוח מראש מבנה רגלים לא סימטרי, ובמקרה של הסתעפות רוסולימו, הלבן מוותר על הרץ הלבן בתמורה לפרש ולהכפלת רגלי ג' של השחור. במקרה הספציפי הזה, גלפנד בוחר בהסתעפות ז6 שהיא הפופולרית ביותר היום, שמאפשרת פיתוח מהיר של הרץ השחור בניסיון לנצל את זה שהלבן ירצה לחזק את המשבצות הלבנות לאחר החלפת הרץ שלהן בפרש.

4. Bxc6 dxc6 5. d3 Bg7 6. h3 Nf6 7. Nc3 O-O 8. O-O Ne8

הלבן בוחר בהחלפה מיידית ולא ממתין שהשחור ישחק א6 ויכפה את ההחלפה, מיד אחר כך שני הצדדים ממהרים לפתח את הכלים וגלפנד מעביר את הפרש אחורה למשבצת ה8, מה שיאפשר לו בעתיד לנתב מחדש את הפרש דרך ג7 אל ד5 אחרי שהרגלי במשבצת ה4 יזוז או יילקח. בניגוד להגנה הסיציליאנית הפתוחה, שבה רגלי ד של הלבן מוחלף ברגלי ג של השחור, בהסתעפות רוסולימו העמדה היא סגורה יותר, מה שמגדיל את כוחו של הפרש שיכול לדלג מעל הרגלים, ופעמים רבות השחור מעדיף להרחיק אותו ממקום שבו הוא יהיה מטרה נוחה עבור היריב בדרכו להתקיף את המלך.

9. Be3 b6 10. e5 f6 11. Re1 Nc7 12. Qd2

קרואנה מסמן כמטרה את הרץ השחור של גלפנד, המוצב בפיאנקטו בסמוך למלך, ומבצע שורה של מהלכים שנועדו לכפות החלפה של הרצים השחורים, כשמדובר בפעולה די שכיחה נגד רץ שמוצב בפיאנקטו באגף המלך. גלפנד מצידו קידם את הפרש למשבצת ג7 ומנצל את ההתקדמות של רגלי ה' הלבן כדי להשיג שליטה על המשבצת ד4, אליה הוא יוכל לקדם את הפרש לאחר שקרואנה יזיז את הפרש שלו מהמשבצת ג3. המסע מהד2 הוא החידוש הראשון במשחק, כאשר במקרים קודמים הלבן העדיף קודם להחליף את רגלי ה', ואילו הפעם קרואנה משאיר את ההחלטה הזאת בידי גלפנד.

fxe5 13. Bh6 Rxf3 14. Bxg7 Kxg7 15. gxf3 Bxh3 16. Rxe5

אחרי 23 דקות של חשיבה, גלפנד מחליט להתמודד עם הסיטואציה באופן מעניין על ידי הקרבת טיב בתמורה לרגלי ופגיעה במבנה הרגלים של קרואנה סביב המלך הלבן, תרחיש שקרואנה ככל הנראה לא חזה מראש, משום שלקחו לו 18 דקות לקחת את הרגלי ה5 אחרי ההחלפות המתבקשות. הלבן אמנם נמצא בעמדה עדיפה מעט, בעיקר בשל היתרון בחומר, צריח בתמורה לרץ ורגלי כאמור, אך המלך יושב במשבצת ז1 ליד רגליים כפולים בטור ו' ללא אף רגלי או כלי אחר שיבוא להגנה בטורים ז' ו-ח', זאת בזמן שהרץ השחור במשבצת ג8 מחכה למלכה שתבוא לעזור לו בהתקפה.

e6 17. Rg5 Qf6 18. Rg3 Bf5 19. Kg2 h5 20. Rh1

הצריח הלבן הצליח למנוע מהמלכה השחורה לתפוס עמדה התקפית ולהרחיק את הרץ מהעמדה הקדמית שלו. הרץ אמנם יושב במאחז (Outpost באנגלית, כלומר עמדה ממנה אף רגלי או כלי "נחות" אחר לא יכול להזיז אותו), ממנו יהיה אפשר להזיז אותו רק עם בזבוז משמעותי של "טמפו" עם הפרש, או על ידי הקרבת טיב ואיבוד היתרון של הלבן, אך ההתקפה של השחור נבלמה. גלפנד קידם את רגלי ח' על מנת לנסות ליצור התקפה בכל זאת, אך הייתה זו שגיאה שהחלישה את מבנה הרגלים של השחורים באגף המלך, והעניקה לקרואנה מטרה שהוא יכול לתקוף, ומיד צמד הצריחים הלבנים התייצב להתקפה.

Rh8 21. Ne4 Qxb2

גלפנד מביא את הצריח שנותר לו להגנה על הרגלי במשבצת ח5, וקרואנה מגיב עם קידום הפרש למשבצת ה4, מה שמציב בפני גלפנד התלבטות קשה – איזה כלי משמעותי יותר, הרץ הלבן של השחקן בכלים השחורים או הפרש בכלים הלבנים. ההמלצה של סטוקפיש לשחור היא לקחת את הפרש בתמורה לרץ, אבל גלפנד מחליט שלא לוותר על הרץ, כך שההתלבטות שלו היא האם לשמור על המלכה להגנה על המלך או ללכת ללקט את הרגלי במשבצת ב2, בתקווה שהמלכה תספיק לחזור כדי לבלום את ההתקפה הלבנה. גלפנד מחליט לקחת את הרגלי, והשאלה כעת היא האם הוא יצליח לעמוד בהתקפה של קרואנה.

22. Qf4 Nd5 23. Qd6

קרואנה מגיב עם התקפה של המלכה על הפרש, מהלך שמזוהה על ידי סטוקפיש כשגיאה שקצת מקטינה את היתרון שלו לפי המנוע, מכיוון שהפרש יכול לנוע למרכז עם "טמפו" על המלכה הלבנה, ובנוסף לכך, הפרש נמצא כעת בעמדה ממנה הוא יוכל בעתיד לזוז אל ו4 וליצור שח (בעוד רגע נדגים הסתעפות אפשרית שתראה למה זה חשוב). המלכה הלבנה מוצאת את מקומה במשבצת ד6, כך שהיא חוסמת את דרכה של המלכה השחורה חזרה להגנה יחד עם הפרש שנמצא במשבצת ה4. כלומר, המשבצות ו6 ו-ה5 חסומות עבור המלכה השחורה.

לגלפנד יש כעת שני מסעים טובים על פי המנוע. אפשרות אחת היא ח4 שלוכד את הצריח שנמצא במשבצת ז3 ומאלץ את הלבן למצוא רצף מהלכים שגורר החלפת צריחים וסיומת עם יתרון קל ללבן, אבל כזאת שיהיה לו קשה להפוך לניצחון בעקבות המלכה השחורה הפעילה והמלך הלבן שיהיה קשה להגן עליו. האפשרות השנייה היא צו8, כאשר התגובה הטובה ביותר של הלבן היא הזזת הפרש, מה שיפנה למלכה את המשבצת ו6 ויאפשר לה לחזור להגנה, אם כי עדיין נותר יתרון מינימלי ללבן.

רק לצורך הספורט, נבחן כעת הסתעפות אפשרית נאה במקרה שבו השחור משחק צו8 והלבן בוחר שלא להזיז את הפרש, משום שהוא מעוניין לחסום את החזרה של המלכה השחורה. האפשרות הבאה בטיבה עבור הלבן היא לשחק צ:ח5, מה שמאפשר לשחור טקטיקה נאה בדמות פו4+!! שיוצר מזלג על המלך והצריח. ללבן למעשה לא נותרה ברירה, אלא לקחת עם המלכה מה:ו4, ואז השחור מזיז את הרץ לעמדת שח רח3+ וזוכה במלכה עם הצריח בתור הבא. השחור זוכה במלכה בתמורה לשני כלים, אך ללבן יש אפשרות לכפות תיקו באמצעות צמד הצריחים.

נחזור כעת למה ששוחק בפועל…

e5 24. Rh4 Qd4 25. Kg1 Rf8 2Nדד6. Rxh5 Bxe4

אחרי שפירטנו על שני המהלכים היחידים ששומרים על המשחק מאוזן עם יתרון קל ללבן, אפשר לראות שגלפנד כאן בחר אחרת ושגה בכך שהוא חסם לעצמו את המלכה. המסע ה5 שבו הוא בחר נועד לאפשר לפרש להגיע למשבצת ו4, אך יש ללבן כמה דרכים לנצל את זה, ואחת מהן היא לחסום את התקדמות רגלי ח' באמצעות הצריח. השחור מקרב את המלכה ככל הניתן, המלך הלבן נע לאחור והצריח השחור תופס עמדה שתאפשר לו להגן על המלך או לנצל את טור ו' החצי פתוח. הלבן לוקח את הרגלי החופשי על טור ח' (רגלי ז' מרותק למלך) וגלפנד מנסה להטעות את קרואנה כשהוא לוקח את הפרש עם הרץ, בתקווה שהלבן ייפול בפח וייקח את הרץ עם רגלי ו' או רגלי ד'.

חידה ראשונה – מדוע לקחת את הרץ עם רגלי ו' או ד' זו טעות בכל אחד מהמקרים (נביא שוב את העמדה לצורך הנוחות)?

שתי החידות שאני מביא היום הן מתוך עמדות שהיו במשחק הזה, אבל לא על דברים שהתרחשו במשחק עצמו, מה שאומר שאפשר להמשיך לקרוא על מהלך המשחק בלי לחשוש לספויילר, אם כי ייתכן שהבנה עמוקה יותר של העמדה תסייע בפתרון. אשמח לשמוע האם זה נראה לכם כיוון טוב, או שעדיף לנתק בין המשחק המנותח ובין החידות.

27. Qd7+ Kf6 28. Qc6+ Kg7 29. Qd7+ Kf6 30. fxe4 Nf4

קרואנה לא נופל בפח ומצליח להימנע מהסיכונים האפשריים עם סדרה של שחים, בהם הוא גם זוכה ברגלי על הדרך, וכשהוא לוקח את הרץ עם רגלי ו', הסיכון שהיה קודם כבר לא קיים (זה יכול להיות סוג של רמז לחידה ממקודם, לפחות בכל הנוגע לרגלי ו' – איזה מהלך שהשחור יכול היה לשחק בתרחיש האחר לא אפשרי יותר?). כעת הלבן בעמדה מנצחת ללא ספק, אך מהלך לא זהיר שלו יאפשר לשחור לחזור למשחק, במיוחד לאור העובדה שכעת המלכות ניצבות אחת מול השנייה, והחלפת מלכות תהפוך את העמדה לשוויונית כמעט לחלוטין.

חידה שנייה – בעמדה הזאת יש ללבן שני מסעים שכופים מט. קרואנה מצא אחד מהם. מצאו את השני ואת המסעים הבאים בדרך למט (שוב נציג את העמדה של החידה לצורך הנוחות).

כאמור, יש בעמדה הזאת שני מסעים שמובילים למט, עוד מסע אחד שבו הלבן שומר על היתרון, אבל מאפשר לשחור להימלט מאימת המט וככל הנראה כופה על הלבן לנסות לנצח בסיומת לא כל כך פשוטה, שבה הוא אמור לעשות את זה אבל עלול להסתבך, וכל מסע אחר מבטל את היתרון של הלבן, כשיש גם כמה מסעים שמאפשרים לשחור למצוא את עצמו פתאום בעמדה מנצחת.

31. Rxf5+ gxf5 32. Qxf5+ Ke7 33. Rg7+

כעת יש ללבן מט בתוך מסעים בודדים (נסו למצוא אותו), וגלפנד יכול לסמוך על מי שזכה בתחרות המועמדים חצי שנה קודם לכן שימצא אותו בקלות, והוא נכנע במהלך ה-33. משחק התקפי מרשים מאוד של קרואנה, שהצליח לבלום כל אפשרות להתקפה של גלפנד, שדווקא ניסה ליצור חוסר איזונים שיאפשרו לו לתקוף, ויצר התקפה קטלנית משלו בדרך לניצחון די מוחץ ודי מהיר. אגדמטור ניתח את המשחק הזה כאן.

ישראל וארה"ב אמנם סיימו בתיקו בגלל ניצחון של אמיל סוטובסקי על סם שנקלנד בלוח הרביעי, אבל ארה"ב המשיכו היטב את התחרות וסיימו עם 8 ניצחונות, 2 תיקו והפסד אחד לפולין, ובסופו של דבר הפסידו את האליפות לסין על שובר-שוויון, בעוד שהישראלים איבדו את המומנטום וב-6 המפגשים לאחר מכן ניצחו 1 והפסידו 3. ברמה האישית, קרואנה סיים בסך הכל עם 4 ניצחונות וללא הפסדים, ועם 7 מתוך 10 נקודות וסגנות לדינג לירן הסיני בלוח המוביל. לעומת זאת, גלפנד הפסיד עוד פעמיים בהמשך, וסיים עם 4 נקודות אישיות בלבד מתוך 10.