לא כוחות – כמה נקודות על תחרות המועמדים / אינדיאני

לפני הכל אני רוצה להודות לעמיחי על השלמה בדיומא בימים בהם נעלמתי, בין כל שאר הדברים המשוגעים שהוא עושה. אני מקווה לחזור לכתוב אחת לשבועיים-שלושה כאשר בתחילה נסכם את התחרות ובהמשך נתכונן לאליפות העולם ונעסוק בשחקנים החזקים בסבב כמו שעשינו לפני המועמדים. התחרות הזאת הייתה מוזרה מאוד והציגה קצת יותר מדי (טוב, לא קצת) משחקים חד צדדיים וחדים שחלקם כמובן הסתיימו בהכרעה והיו לא מעט שהיו קרובים לכך. מדובר באנטיתזה מוחלטת לחשש שהוביל את פיד"ה להאריך את אליפות העולם בעוד שני משחקים ומגמה מעניינת שבשבועות הקרובים ננסה לעמוד עליה. מדובר בשילוב של מנטליות של השחקנים שהגיעו לתחרות יחד עם רמת משחק נמוכה לפעמים שהעלתה המון שאלות על הדרך בה הורכבה התחרות טלאי על גבי טלאי. אבל לפני כל התלונות נתחיל עם הזוכה הגדול – יאן נפומנישצ'י.

הקלות הבלתי נסבלת של הניצחון

ככה נראית דומיננטיות

לפני שאקדיש את רובו של הפוסט להתלונן על הרמה הנמוכה של התחרות האחרונה, כמה מילים על הזוכה יאן נפומנישצ'י. בשתי מילים: מגיע לו. מעטים חשבו שהוא מסוגל לשחזר את ההישג מלפני שנה, בעיקר לאור היכולת הירודה שלו מול קרלסן באליפות העולם ובתחרות נורווגיה. כמה שהם (כולל עבדכם הנאמן) טעו. עד כמה נפו היה דומיננטי? כמות הניצחונות וההפסדים יכולה לפעמים להטעות. הנתון המרשים באמת הוא זה: מלבד בסיבוב האחרון שהיה כבר לא רלוונטי, נפו שיחק רק משחק אחד שעבר את המהלך ה 40, בניצחון בסיבוב השביעי מול ראפורט בו היה לו ייתרון משמעותי כבר במהלך ה 27. המשחק, שארך 43 מהלכים בלבד היה הארוך ביותר שנפו שיחק בכל 14 הסיבובים בתחרות. אני לא אתפלא אם מדובר באסטרטגיה מוכנה מראש: הקושי המרכזי בתחרות כזאת הוא העייפות המצטברת. במקרה של נפו עייפות היא חולשה גדולה היות והוא משחק שחמט שמבוסס על לקיחת סיכונים והישענות על אינסטינקטים חזקים. דווקא היכולת של נפו לזהות הזדמנויות לתיקו מהיר והעובדה שהצליח למנוע משחקנים לגרור אותו לקרב מתיש עם סיומים אינסופיים הובילה ליצירת פער משמעותי בינו לבין שאר השחקנים בנוגע לזמנים בהם בילה ליד הלוח. האסטרטגיה החכמה הזאת גם הובילה לכך שכמה שחקנים, בעיקר הצעירים יותר, רצו להמשיך לשחק והכריחו על עצמם עמדה מופסדת. כך קרה במקרה של ראפורט בסיבוב השביעי שלתדהמת כולם נטש את האפשרות לחזור על עמדה שהייתה ידועה כשוויונית לחלוטין והחליט להמשיך לשחק בעמדה שהיה ברור שהוא לא יכול להוציא ממנה יותר מתיקו. גם פירוז'ה, במשחק השני מול נפו וזה שהכריע סופית את התחרות, איבד את הראש לגמרי וביצע שלושה מהלכים נוראיים ואגרסיביים (מהלכים 16-18) והגיש לנפו את הניצחון. מתוך חמשת הניצחונות שלו, רק שניים הגיעו כשנפו היה זה שיזם את ההתקפה, ובשניהם הוא לא היה צריך כמעט להסתכן בשביל לנצח. נפו המיר את הנטייה שלו לתקוף להמתנה סבלנית (ולא ארוכה בכל המקרים) שהיריב יעשה את הטעות הראשונה ואז יצא להתקפה. היה זה ניצול מושלם של אוריינטציה התקפית לטובת משחק זהיר הרבה יותר בו הוא חיכה בסבלנות לטעות של יריבו. לא פלא שארבעה מתוך חמשת הניצחונות שלו הגיעו מול שלושת הצעירים שאיישו בסוף התחרות את המקומות האחרונים. נדבר עליהם מייד.

רמה נמוכה או שינוי סגנון?

וולדימיר קראמניק, אלוף העולם הרוסי לשעבר, ידוע בכנות המופלגת שלו. לאחר מחצית התחרות הוא לא הסתיר את מורת רוחו מהכמות העצומה של הטעויות במשחקים והרמה הירודה של המשחקים. גם קרלסן העיר על כך בעדינות בכמה הקשרים ואני סבור שהצפייה שלו בתחרות לא ממש עשתה לו חשק לשחק שוב על התואר.

בגדול, אני נוטה להסכים. רציתי לכתוב על כך באמצע התחרות ולא הסתייע בידי אבל כבר לאחר שישה משחקים היה נראה שנפו וקרואנה לא היו צריכים להתאמץ בשביל להשיג את הניצחונות שלהם וששאר השחקנים פשוט לא היו שייכים למעמד, למעט אולי דינג והיקארו שהיו סבירים. התמונה השתנתה לגמרי בחצי השני כשקרואנה הפסיד במחצית השנייה של התחרות ארבעה משחקים, כמעט חסר תקדים במושגים שלו. מנגד דינג והיקארו הצליחו סוף סוף להתחיל לצבור ניצחונות. אבל התחושה נשארה זהה – היו בתחרות הזאת יותר מדי שחקנים שהיו נראים לא שייכים, זאת כאשר לא מעט שחקנים טובים בהרבה נשארו בבית. אני כמעט בטוח שאם קריאקין היה משחק הוא לא היה נותן לנפו לנצח בכזאת קלות, כך גם ארוניאן, ווסלי סו, ממדיארוב, MVL ואולי אפילו אנאנד, דומינגז ואניש גירי. הדוגמאות הן רבות אבל אצביע על אחת שהייתה יכולה לשנות את פני התחרות: בסיבוב השישי רדג'אבוב שיחק בכלים הלבנים מול ראפורט. במהלך ה 39 הוא היה יכול להזיז את הרץ שלו ולהשיג ייתרון שגם שחקן עם דירוג 2100 היה מצליח להפוך לניצחון. במקום זה הוא הלך על תיקו מהיר והפסיד חצי נקודה. מה המשמעות? היום אפשר לדעת שאם היה מבצע את המהלך הזה הוא היה מגיע בסוף התחרות אל המקום השני לאור המאזן הפנימי מול דינג והיה יכול תיאורטית לשחק על אליפות העולם. העובדה שרדג'אבוב, שלא שיחק שנתיים והיה האחרון בסוכנויות ההימורים לזכות בתחרות, היה קרוב מהלך פשוט מסיכוי תיאורטי להגיע אל הבמה הגדולה ביותר, צריכה להדליק כמה נורות אדומות. אני מחבב אותו, אבל הוא לא שייך לשם.

1. העמדה של רדג'אבוב מול ראפורט. לבן נוסע וזוכה

אלוף עולם בלי כריזמה?

ה-תמונה של התחרות

האמת היא שיש בי איזה רצון סמוי שקרלסן לא ישחק השנה. התוצאה מולו צפויה ואני מאמין שאליפות העולם הקרובה במידה והוא ישחק לא תהיה מאוד שונה מזאת של לפני שנה. היכולת של נפו במועמדים לא אומרת כלום על היכולת שלו להתמודד בדו-קרב היות ולא היה לו שום אתגר והוא לא היה צריך לחזור משום הפסד. התחרות הזאת הייתה קלה מדי עבורו והיא כמובן מראה על כך שהוא זה שמתאים יותר מכולם לשחק על האליפות אבל בזאת מסתיימת ההערכה לגבי היכולת שלו. האם הוא יוכל לעמוד מול קרלסן? הסיכוי נמוך. השאלה המעניינת יותר: האם הוא יוכל לגבור ב 14 משחקים על דינג?

לאחר משחק מבריק מול נקמורה בו הוא הצליח לבלבל את יריבו ולנצל טעות קריטית כל הדרך לניצחון, דינג לירן עשוי להיות אלוף העולם בעל הכריזמה הנמוכה ביותר בהיסטוריה של הספורט בכלל. בראיונות איתו קשה מאוד להבין מה הוא ממלמל לעצמו, הוא חי עדיין עם הוריו (מוזמנים לקרוא על כך קצת בפוסט שפרסמנו עליו לקראת התחרות) ולא נראה שיש משהו אחר שמעניין אותו בחיים מלבד לשחק שחמט. האמת היא שהמנטליות שלו לא רחוקה מאשר שחקנים סיניים אחרים: בתחרות המועמדים הקודמת וונג האו החליט לפרוש ואמר בראיון שהוא ככל הנראה מתחרט על שהלך לקריירה של שחמט והוא עשה זאת בנונשלנטיות מרשימה כאילו הוא מדבר על מזג האוויר. גם וויי יי, השחקן הצעיר והמבטיח ביותר של סין, נראה בחור מופנם מאוד. בכל מקרה, זכייה של דינג באליפות העולם, מעבר לעובדה שהוא השני בדירוג אחרי קרלסן, תהיה מוצדקת ומרגשת מאוד וככל הנראה תאיץ את ההתקדמות של השחמט באימפריה מהמזרח.

דו קרב בין נפו לדינג יהיה מעניין הרבה יותר. אני עדיין חושב שדינג שחקן טוב יותר מנפו וגם יציב יותר כך שאם יצליח להשיג ניצחון בהתמודדות יהיה ליריבו קשה יותר להתמודד עם ההפסד. דינג, בתחרות הזאת וגם בקודמת, פתח רע מאוד והצליח עם הזמן לצבור מומנטום ולהגיע עד למקום השני. ההפסד שלו לרדג'אבוב עם הכלים הלבנים היה יכול למוטט אותו רגשית אבל הוא הצליח לשמור על סולידיות ולנצח במשחק האחרון מול נקמורה. מלבד שני ההפסדים הגדולים שלו (שניהם אגב עם הכלים הלבנים) היו לדינג גם לא מעט משחקים בהם פספס הזדמנויות לנצח בעמדות מורכבות בהם הוא הגיע אל בעיית זמן. דינג היה השחקן הטוב ביותר בתחרות מלבד נפו והוא הגיע למקום השני בזכות. אני מעריך שלנקמורה היה הרבה פחות סיכוי מול נפו על אף שבמשחק הראשון ביניהם הוא היה קרוב לניצחון, היות ושניהם שיחקו בצורה די דומה בתחרות הזאת. דינג לעומת זאת משחק בסגנון שונה שיכול להקשות יותר על נפו בדו קרב ארוך, בטח של 14 משחקים. היכולת של דינג לצאת ממצבים קשים תפגוש שחקן שמצטיין בניצול מומנטום טוב אבל מתקשה לא פעם כשהרוח לא נושבת בכיוונו. דו קרב ביניהם, במידה וקרלסן לא ישחק, יהיה חלופה לא רעה בכלל.

2. פירוז'ה מול קרואנה, סיבוב 6. פירוז'ה לקח את הרץ ב d7 במטרה ללכת עם הרץ במהלך הבא ל h3 ולזכות חזרה בטיב (צריח בתמורה לכלי). איזו טקטיקה של שחור הוא פספס?

הצ'ונגים חטפו זובור

דודה זכה בגביע העולם, פירוז'ה בגראנד סוויס וראפורט היה שני בגראנד פרי. היה נראה שהדור הצעיר מוכן לעשות את דרכו אל הפסגה ולהתחיל להחליף את השחקנים הוותיקים יותר. ובכן, לא כל כך מהר. כבר מהסיבוב הראשון שלושתם הציגו שחמט לא יציב (למרות שגם דודה וגם פירוז'ה ידועים כשחקנים עם סגנון משחק סולידי יחסית) ולא היוו יריבים ראויים לשאר המתמודדים שניצחו אותם פעם אחר פעם. מתוך מעט הניצחונות של השלושה, שניים הושגו מול שחקן בכיר יותר (דודה מול קרואנה בסיבוב 10 ופירוז'ה שניצח את קרואנה בסיבוב האחרון והלא רלוונטי) ואת כל השאר הם חילקו בינם לבין עצמם. היעדר הניסיון והידע לנהל את הזמן באופן חכם היה בולט לכל אורך התחרות והשאיר את השלושה עם ניסיון חשוב לקראת הקריירה הארוכה שלהם. גם הפעם תחרות המועמדים הוכיחה שהיא אופרה אחרת לחלוטין ושהזכייה בה דורשת הרבה יותר כוחות ויציבות מאשר זכייה בתחרויות אחרות בסבב. לא מעט הפסדים של השלושה הגיעו מתוך ניסיון לכפות על המשחק עמדה לא יציבה ודינמית והייתה בעוכריהם כשנדרשו לשחק את ההמשך בדיוק של מחשב ולא עמדו במשימה. מי מהם שיבין את המשמעויות ויסיק את המסקנות להמשך יוכל להגיע אל הפעם הבאה מוכן הרבה יותר, כאשר הסבירות הגבוהה היא שנראה בתחרות הבאה את פירוז'ה עם הרבה יותר ניסיון. השבועיים וחצי האחרונים היו טבילת אש רצינית לפרוספקט הצעיר שלפי השנתיים האחרונות מצליח ללמוד את כל ההיבטים של המשחק די מהר. יש למה לצפות.

3. קרואנה מול ראפורט, סיבוב 5. ללבן עמדה עדיפה ולשחור יש מהלך אחד שיכול להוביל לתיקו. מהו?

הנעדרים חזרו?

התוצאות הגבוהות של רדג'אבוב ונקמורה הפתיעו אותי מאוד. שחקנים שלא פגשו יריב פנים אל פנים כבר שנתיים הצליחו לתת הופעה מרשימה והיו קרובים מאוד למקום השני שייתכן מאוד שהיה מוביל אותם אל הבמה הגדולה של אליפות העולם. במקרה של היקארו ראינו לפחות רמה גבוהה בגראנד פרי האחרון אבל במקרה של רדג'אבוב היכולת הזאת הגיעה משום מקום. רדג'אבוב הגיע פעמיים לתחרות המועמדים – פעם אחת ב 2011 אז הוא עף בסיבוב הראשון כשהתחרות עבדה בשיטת נוקאאוט וב 2013 האייקונית בה הגיע למקום האחרון כך שגם בשיאו הוא לא נחשב כשחקן שיכול ללכת על כל הקופה. היה אפשר לראות שלא מעט שחקנים ראו בו החוליה החלשה כאשר גם נפו וגם קרואנה ניצחו אותו במחצית הראשונה של התחרות אבל במחצית השנייה הוא נתן הופעה מעולה וניצל את תדמית האנדרדוג כל הדרך אל המקום השלישי והמכובד, מרחק מהלך אחד מהמקום השני כאמור. מה זה אומר? מעט מאוד. מלבד נפו (ודינג לעניות דעתי) השחקנים הגיעו בכושר רע מאוד בעיקר במחצית השנייה של התחרות שהפכה את היוצרות והביאה איתה קריסה טוטאלית של קרואנה. יהיה מעניין לראות בתחרויות הקרובות ובשנה הבאה אם הוא ימשיך להשתתף ולהסיר קצת יותר את העננה מעל איכות המשחק שלו. כרגע זה עדיין לא ברור.

4. דינג מול נקמורה, סיבוב 14. חידה קשה – המהלך של השחור מפסיד למהלך אחד בלבד. מהו ולמה?

ענף השחמט – לאן?

אני מקווה לעסוק בשאלה הזאת בהרחבה כשנשוב באופן קבוע ומדוד לכתוב על השחקנים בסבב ונתכונן אל אליפות העולם שיש סביבה אינסוף סימני שאלה. במידה וקרלסן ישחק אני מאמין שפיד"ה תצטרך לשנות את השיטה של התחרות לאור הדרישות שלו שעדיין לא לגמרי ברור מהן. אם לא ישחק ייתכן מאוד שהתואר "אלוף העולם" יאבד מהיוקרה שלו ויהפוך לזניח יותר בעולם השחמט המודרני. יהיה מוזר מאוד להגיע למצב בו לכולם ברור שהשחקן הטוב ביותר בעולם לא מתמודד בכלל על התואר ולא מן הנמנע שנתחיל לראות שינויים בפורמט התחרות עצמה או שיפתח עוד פתח לפיצול כלשהו מפיד"ה. מעניין לראות את קווי הדמיון בין המצב היום לבין זה של פישר כשסירב לשחק מול קארפוב וכן זה של קספרוב שהחליט לנטוש את הפדרציה ולהקים אחת משל עצמו. לכל זה יהיה השפעה עצומה גם על תחרות המועמדים שיש סיכוי לא מבוטל לאור הרמה הנמוכה שלה השנה תתקיים במתכונת שונה והדרך אליה תהיה אחרת. ננסה לעמוד על כך כשהדברים יהיו ברורים יותר וכמובן שאשמח לשמוע את דעתכם בעניין.

בהמשך השבוע ואולי בשבוע הבא ננסה לסכם ביתר פירוט את התחרות, ננסה לעמוד על כמה מגמות שהיו בה ונראה ניתוח של כמה משחקים. בהמשך נכתוב עוד על השחקנים השונים בסבב ונתכונן באיטיות אל אליפות העולם לצד תחרויות שונות שיתקיימו בהמשך השנה כולל אולימפיאדת השחמט (לנבחרות) שתתחיל בסוף החודש שהייתה אמורה להתקיים ברוסיה ועברה להודו בעקבות המלחמה. הרכב הנבחרות יהיה מוזר מאוד כאשר ארצות הברית מביאה את כל התותחים הכבדים ושחקנים חזקים רבים החליטו שלא להשתתף (רוסיה כמדומני מושעית) כך שהאולימפיאדה היא הזדמנות טובה להכיר ולעקוב אחרי כמה מהשחקנים הפחות מוכרים בסבב.

5. ונסיים כמובן עם נפו בכלים הלבנים מול פירוז'ה. מהי הדרך המהירה ביותר להכניע את השחור?

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. אור

    5 יול 2022 18:27:57

    תודה אינדיאני, מצוין
    .
    דווקא לא חושב שדינג נתן אתמול משחק מבריק, התאכזבתי מאוד מנקאמורה שטעה כ"כ הרבה פעמים למרות שראה את כל העמדות (עפ"י הסרטון שלו) אבל היה עייף / לחוץ ושיחק כמה שיותר מהר גם בלי סיבה כהגדרתו. חבל אבל ככה הוא וזה מה יש
    .
    נראה כמו תחרות מוזרה בחלקה השני עם כל ההכרעות והמהפכים (שזה אמור להיות טוב דווקא אבל כאמור הרבה טעויות) ובכל זאת נהניתי, אתה תאמין לי שניחשתי עם עצמי שנפו ינצח לפני שהכל התחיל? 🙂
    .
    אני אישית מעדיף לראות את נפו מנסה להסיק מסקנות ולנקום או לפחות לתת לקרלסן מאבק קשה אחרי מה שקרה
    .
    אשמח לפתרונות לחידות (גם אם בקצרה)

  2. Mishka

    5 יול 2022 18:39:32

    בשבועיים האחרונים מטרת העל שלי בכניסה לאתר היה לראות ניתוח שלך של תחרות המועמדים, כמה כיף סוף סוף לקבל אותו.
    כתוב נפלא כתמיד!
    מצפה להמשך הניתוח והתמקדות מעמיקה יותר כפי שנפשך תחפוץ וזמנך יקצה.
    אין עליך, תודה רבה!

  3. Li Ming

    5 יול 2022 19:00:17

    תודה, סיכום מצויין.

    גם אני חושב שהיתה תחרות משונה, שלא לומר גרועה. אם זה דינג שהגיע באיחור והיה עדיין בג'ט לג במשחק הראשון שבו הפסיד לנפו. קרואנה שבסיבוב השני בעמדה טובה מול נפו ויתר על המשחק והסכים לתיקו. ראפורט שעשה בדיוק להיפך ובמקום לסגור על תיקו מול נפו התעקש לשחק והפסיד – כלומר כל הכבוד על רוח הקרב אבל זאת היתה החלטה תמוהה לגמרי. על המשחק המשונה בין רדג'אבוב וראפורט כבר כתבת, אבל אולי השיא היה עם פירוזג'ה שהחליט באחד הלילות לשחק בולטים באינטרנט עד חמש בבוקר.שלא במפתיע, הוא הפסיד למחרת לנפו בלבן. איזה זלזול, וגם הגיל הצעיר וחוסר הנסיון לא מהווים תירוץ בעיני.

    כל הכבוד לנפו על קור הרוח ועל הניצחון, בתחרות למרות שחייבים להודות שפרט לניצחון על דודה שבו הוא באמת הפגין יכולת גבוהה, היה שם הרבה ניצול טעויות של הצד השני, אבל גם זה משהו שצריך לדעת לעשות. ההכנה הביתית שלו היתה ברצה גבוהה, ויכולת הגנה מצד אחד והפיכת ירונות קלים לעדיפות מכריעה בצד השני היתה מרשימה.

    פרט לכך לא היו יותר מדי משחקים מענייינים. אולי קרואנה נגד רדג'בוב ודינג נגד נקאמורה בסיבוב האחרון כדוגמאות איך לנצל יתרון עמדתי, או נקאמורה נגד דינג בסיבוב הראשון כדוגמא איך להתגונן כהלכה.

    אני אישית מאוד מקווה שקרלסן יסכים לשחק. אני חושב שלכל האלופים האחרונים כולל קראמניק ואנאנד היה קייס רציני בתור השחמטאי החזק של תקופתו, מה שאי אפשר ממש לומר על נפו או על דינג. כלומר מדובר בשחקנים מצויינים מהטופ העולמי, אבל עדיין – עבור נפו אחרי ההפסד האחרון לקרלסן, או עבור דינג אחרי חודש השחמט הנון-סטופ המשונה שלו בסין – בשבילם להפוך לאלוף העולם בלי להדיח משם את מי שנחשב לטוב ביותר זה קצת טעם מר-מתוק.מקווה ששכמו שאמרת שבפיד"ה ימצאו דרך להכניס יותר עניין בתחרות הזאת בעתיד

    1. אליאב

      5 יול 2022 23:31:15

      למשחק ההוא הגיע פירוז'ה עם חוסר רצון לשחק. אני חושב שכבר לא היה אכפת לו להפסיד. זאת הסיבה ששיחק בולט עד הבוקר – דיכאון שכלום לא הולך לו. זה עדיין זלזול בעיני אבל לפחות גם מובן. אגב בלפחות שלושה משחקים שהשיג תיקו זה היה במזל שהיריב לא ניצל יתרון.

    2. Indiani

      6 יול 2022 11:37:46

      תגובה מעולה, מסכים
      לא זכורים לי כמעט משחקים סגורים בתחרות הזאת. כאלה שכל צד מנסה באעטיות לבנות את העמדה שלו עד שאחד יוצא להתקפה. בכלל היה נראה שרוב השחקנים ובעיקר הצעירים חסרי סבלנות. אחרי הפסד הדבר הכי חכם לעשות זה ללכת על תיקו ולצבור ביטחון, להימנע ממצב של כדור שלג. דינג הבין את זה מעולה ואחרי ההפסד בסיבוב הראשון יצא עם 7 תוצאות תיקו רצופות לפני שניצח והתחיל לצבור מומנטום.
      אני מעריך שפירוז'ה רצה לשחק כמה משחקי קליע כדי לאפס את המחשבה וזה לא רעיון רע. לא מאמין שהוא תכנן שזה יגיע עד 5 בבוקר כנראה נגרר לזה. מדובר במעשה חסר אחריות אבל אני מעריך שהוא למד את הלקח.
      לדינג הגיע לשחק השנה. בכל תחרות מועמדים יש שחקן שעולה דרך דירוג וזה מאוד לגיטימי אחרי שמנעו ממנו להשתתף בתחרויות שישחק מלא משחקים כדי למלא את המכסה. לא חושב שזה שינה משהו.

  4. עמיחי קטן

    5 יול 2022 19:00:26

    תודה אינדיאני. במידת הצורך בעתיד אני עוד עלול לנסות את כוחי גם בניתוחים ולא רק בעדכונים שוטפים.
    באופן כללי לגבי הטורניר, זו הפעם הראשונה שאני עוקב בצורה מסודרת אחרי כל המשחקים, אז אני לא יכול להשוות, אבל בסך הכל נהניתי מהטורניר ומהמעקב אחריו.

  6. Yinon Yavor

    5 יול 2022 21:55:44

    תודה
    מעניין כתמיד.
    כהצעת ייעול אני חושב שכדאי לשחק דו קרב על אליפות העולם אחת לשנתיים או שלוש, ולא כל שנה. זה מאבד מהיוקרה של התואר.
    אולי גם להעניש אלוף שלא מתייצב לדו קרב. לא לאפשר לו הזמנות לטורנירים יוקרתיים

    1. Yinon Yavor

      5 יול 2022 22:11:41

      להחתים את כל המתמודדים מהרגע שהם מתחילים להשתתף בתחרויות ("כשהם קטנים") על זה שהם מתחייבים להופיע לדו קרב הגמר אם הם מעפילים אליו (או קנס כספי גבוה).
      במקביל אולי להקים "איגוד שחקנים" שיהיה לו כוח מול ההתאחדות לקבוע תנאים אחת לכמה זמן

  8. אליאב

    5 יול 2022 23:41:26

    סו וארוניאן לא השתתפו בגביע העולם (בגלל קורונה. ארוניאן נדבק רגע לפני שהטורניר החל) ובתחרויות נוספות, ככה שהסיכויים שלהם לעלות למועמדים היו נמוכים מלכתחילה. לא חושב שאפשר להאשים את פידה בזה. חוץ מזה שארוניאן כמעט נכנס למועמדים על תקן בעל הדירוג הכי גבוה עד שדינג, במעשה כמעט שפל בעיני, שיחק מלא משחקים (כי היה חסר לו מנין המשחקים הדרוש בשביל להשתתף במועמדים) עם רמות יחסית נמוכות של דירוג כדי שיוכל להיכנס למועמדים. כביכול בדרך אגב בכך דינג שמר גם על הדירוג הגבוה שלו. אילו היה משתתף בתחרויות הרציניות באמת ייתכן מאד שהדירוג שלו היה יורד. אם אני לא טועה היה שלב שבדירוג החי ארוניאן אפילו עקף את דינג, אבל בגלל שפידה מחשבים לפי דירוג חודשי, דינג במעשה שעשה שמר על הדירוג הגבוה ביותר

    1. arnold

      6 יול 2022 01:57:03

      מרתון המשחקים של דינג כדי להשלים את המכסה אכן נראה מלאכותי ולא הוגן, אבל אני חושב שבשורה התחתונה נעשה כאן צדק – גם מבחינת רמת משחקו וגם בגלל שהוא פשוט לא יכול להשתתף לפני המרתון הזה בטורנירים רבים עקב בעיות בירוקרטיות הקשורות לסין ולקורונה.

    2. Indiani

      6 יול 2022 11:44:39

      הם השתתפו בגראנד פרי – ממש כמו נקמורה שלא השתתף בגביע העולם. הם פשוט לא היו טובים (ארוניאן לפחות).
      אני קצת לא מבין את התגובות על מה שדינג עשה – מה הייתם עושים במקומו? יש לכם הזדמנות להעפיל לתחרות החשובה ביותר ופידה אומרים שאתם צריכים לשחק כמה משחקים לפרוטוקול. תוותרו על התחרות רק כי הדרך היחידה שלכם היא מלוכלכת? פידה הרי ידעו שזה מה שהוא יעשה אז היו יכולים לתת מגבלה נוספת. כל ספורטאי בן דעת היה עושה את מה שדינג עשה והוא לא שיחק מול חובבנים עם כל הכבוד וניצח משחקים מרשימים מאוד. לא זכור לי שהיה חשש שארוניאן יעקוף אותו, היה רחוק מדי מ 2800.

      1. Li Ming

        6 יול 2022 11:58:08

        זה לא שום נגד דינג, זה יותר נגד פידה. החליטו מאוחר על ההרחקה של קריאקין (צעד לגיטימי בעיני) ואז במקום להכריז ישר מי מבין ארוניאן או דינג יהיה המחליף, הם השאירו את זה עומד באוויר ולמעשה "הכריחו" את דינג לצעד המוזר הזה. מצטער, ככה לא מכתירים אלוף עולם

  9. אליאב

    5 יול 2022 23:48:49

    הימרתי על דודה והוא סיים אחרון… למעשה אף אחד משלושת המקומות הראשונים לא היה בהימור שלי לשלישיה הזו. המסקנה שלי לתת כבוד לותיקים, על אף שאני לא מצליח להבין איך זה שלצעירים אין מספיק ניסיון עם שעון וכדומה הרי גם הם שיחקו די הרבה משחקים בעבר וגם זכו?
    דווקא הייתי שמח לראות את קרלסן מתמודד מול נפו, סביר להניח שנפו הפיק את הלקחים ויבוא מוכן יותר.

  10. arnold

    6 יול 2022 02:04:03

    כרגיל, כתבת נהדר.
    תודה.
    קספארוב התייחס לניצחון של נפו והזכיר את הניצחון של אנאנד במועמדים אחרי התבוסה שלו בדו-קרב הראשון נגד קרלסן. לטענתו, ההכנה שלהם לדו הקרב סייעה להם במועמדים. אגב, בדו-קרב השני אנאנד נתן פייט יותר רציני מבראשון. מקווה שנזכה לראות את זה גם מנפו.

  11. Yinon Yavor

    6 יול 2022 10:18:27

    אשמח גם לביאור לגבי החידות. לא כל כך רואה את זה הפעם.
    לגבי החידה הראשונה, משהו לא ברור: גם אם התכנית של הלבן מצליחה – הוא הקריב צריח תמורת רץ, כדי להרוויח רץ תמורת צריח. אז לכאורה אין כאן סכנה גדולה אפילו אם הוא מצליח בתוכניתו. האם זה נכון? ייתכן והשחור מצליח לסכל את התכנית ולצאת מורווח, אבל הוא מעולם לא היה אמור לצאת מופסד מהאירוע, לא?

  13. Indiani

    6 יול 2022 11:25:05

    תודה רבה לכולם
    בנוגע לחידות:
    1. Bh2. אין הגנה מפני התכנית של הלבן ללכת Rf7 וללכוד את הרץ השחור.
    2. אחרי ההחלפה לבן נוסע Bh3 ושחור יכול ללכת f5! אם הרץ לוקח את הרגלי אז Qe8 והלבן לא יכול לקחת את הצריח כי המלכה שלו נמאויימת.
    3. e5! לוכד את המלכה. שתי המשבצות היחידות שהמלכה הלבנה יכולה ללכת אליהם – g7 ו f6 לכן שחור יכול לכפות חזרה על העמדה עם תזוזה של הרץ ל Bf8 ו Be7.
    4. Rb7 והלבן בסוג של כפאי. הצריח השחור לא יוכל לחזור למשחק והלבן יחזק את עמדת המלך והפרש שלו בדרך לחנוק את עמדת היריב.
    5. Rxh7. כמובן. שחור בדרך למט מהיר או הפסד משמעותי של חומר

  14. roz

    6 יול 2022 17:36:11

    תודה אינדיאני! אם יש דרך לעזור לך לכתוב באופן קבוע (בייביסיטר, ללמוד במקומך למבחנים, משהו בעבודה – אני לא יודע באיזה שלב אתה בחיים) אז תגיד ואשמח לעזור 🙂

    לגבי התחרות, לי הרגיש שבגלל שיש יותר קהל בלייב כולם פחות מרוכזים אבל גם בכללי נוטים יותר לעמדות חריפות. אולי אני טועה.

    וקרלסן באמת יותר חזק מכולם – מצד שני – נפו נכנע בראש
    ולא בלוח פעם קודמת. ואם הוא חיזק את זה אולי אולי יהיה קצת יותר מעניין. אבל שיתחרה עוד כמה שנים כדי להצדיק את הטענה שאולי הוא הטוב אי פעם.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט