סיכום אליפות העולם באתלטיקה וכמה אנקדוטות נחמדות / אהרון שדה

אתמול הסתיימה אליפות העולם ה 18 באתלטיקה שהתקיימה ביוג'ין אורגון בארה"ב

באופן מפתיע הייתה זו האליפות הראשונה אי פעם בארה"ב והשנייה אי פעם בצפון אמריקה לאחר שב 2001 היא התקיימה באדמנטון קנדה .

האליפות התקיימה באיחור של שנה מכיוון שטוקיו 2020 התעכבה בשנה וככה חווינו אליפות לאחר 2022

האמת שהפרופיל טרם האליפות היה נמוך בשנה שלאחר שנה אולימפית ,אליפות שהתקיימה כבר בחודש יולי לראשונה בהיסטוריה בשנה זוגית.

אך למרות שהקדימון היה צנוע קיבלנו אליפות יוצאת מן הכלל עם 2 שיאי עולם מדהימים של סידני מק'לוכלין ב 400 משוכות ושל דופלנטיס קופץ המוט השבדי המדהים .

בנוסף נשברו 8 שיאי אליפות כאשר אמוסן הניגרית קבעה 12.06 ב 100 משוכות תוצאה שלא מוכרת כשיא עולם רק בגלל רוח גבית גבוהה מעל המותר.

כמובן שהכוכבים הגדולים באליפות היו

בין הנשים ה' ג'מייקניות

שלי אם פרייזר ושריקה ג'קסון שלקחו זהב ו 2 מדליות כסף

הראשונה לקחה את הזהב ב 100 וכסף ב 200 ובשליחות

השנייה לקחה את הזהב ב 200 והכסף ב 100 יחידות ושליחות

הפרואנית קימברלי גרסיה לקחה 2 מדליות זהב בהליכות ל 20 ו 35 ק"מ הליכה

גם סידני מקלוכלין זכתה ב 2 זהב אך אחת בשליחות ומאידך היא גם שברה שיא עולמי

לאבי שטיינר יש 2 מדליות זהב עם ארה"ב בשליחות 100 ו 400

צגאי האתיופית זכתה בזהב ב 5000 מטר ובכסף ב 1500

הבולטים בגברים היו מייקל נורמן עם 2 זהב ב 400 ו 400 שליחים

יקוב אינגבריגטסן הנוורווגי הפסיד ב 1500 בו היה פייבוריט אך לקח בענק את הזהב ב 5000

נואה ליילס לקח את הזהב ב 200 וכסף ב 100 שליחים

דופלנטיס קופץ המוט שבר שיא עולם נהדר

הישראלים בקצרה

10 משתתפים

4 גברים 6 נשים

ההישג הגדול וההיסטורי של לונה סלפטר שזוכה במדליית ארד מרגשת במרתון אחד ההישגים הגדולים של ספורטאי/ת ישראלי/ת בטח ביחס בין חשיבות התחרות ליוקרתיות המקצוע

בין הגברים בלט יונתן קפיטולניק אלוף העולם ואירופה עד גיל 20 בגובה שהעפיל לגמר וסיים 11

היו הרבה רגעים זכורים וגדולים אבל אני רוצה לדבר על כמה נתונים יפים

האנקדוטות המעניינות בעקבות האליפות

1 שחזור פודיום:

ב 1991 בטוקיו הפודיום ב 100 היה כזה

ראשונה הייתה קטרין קראבה הגרמניה המדהימה לפני ג'וון טארונס מארה"ב והאדה החיה מרלין אוטי עם הארד

כעבור כמה ימים הם שחזרו במדויק את הפודיום בריצת 200 מטר

מאז זה לא קרה עד האליפות הזו

אז הפודיום ב 20 ק"ג הליכה לנשים היה זהה לגמרי לפודיום ב 35 ק"כ הליכה אותם ההלכות אותם המקומות

על הזהב קימברלי גרסיה הפרואנית שהייתה לראשונה מהמדינה לזכייה במדליה באליפות עולם באתלטיקה גברים ונשים ועוד מזהב ואז עוד זהב .

בכסף הכפול זכתה קטרזינה זדזיאבו הפולניה ובארד קיאנג שנג'י הסינית

פודיום של מדינה אחת

עוד טרם האליפות הזו היו 20 פעמים שכל הפודיום הורכב ממדינה אחת

בגברים זה קרה ב 100 מטר 200 מטר 400 מטר 3000 מכשולים 20 ק"מ הליכה וברוחק

ובין הנשים זה קרה ב 100 מטר וכן ב 3000 ,50000 10000 מרתון 20 ק"מ הליכה במרתון ובקרב 7

ארה"ב הובילה את הפודיום המושלם לפני האליפות עם 6 כאלו כאשר קניה הייתה עם 5 אתיופיה 4 רוסיה 3 כאשר גם לסין ומזרח גרמניה פודיום מושלם

אבל בתחרות הזו בארה"ב קיבלנו שיא של 4 פודיומים מושלמים מאותה מדינה

באופן מפתיע קיבלנו לראשונה בהיסטוריה פודיום שכזה מג'מייקה וזה קרה ב 100 נשים

עם שלי אן פרייזר ,שריקה ג'קסון ותומפסון הרה

כאשר ארה"ב עשתה לא פחות מ 3 פודיומים מושלמים ב 100 ו 200 גברים וכן בברזל גברים

גם באתלטיקה יש קבוצתי שגדול מסכום חלקיו

בואו נדבר קצת על ריצות השליחים

מקובל לחשוב שאין באתלטיקה ערך קבוצתי וכי האתלט המוכשר ינצח

אבל עניינו רואות וראו גם בעבר שזה לא כך

אבל הפעם נראה לי שנשברו כל השיאים

בעיקר בריצות ל 100

בנשים :

ג'מייקה שלחה לכאן את כל הפודיום ב 100 מטר

כאשר 2 הראשונות ב 100 היו גם הראשונות ב 200 גם אם בסדר הפוך

מאידך ארה"ב לא שלחה שום מדליסטית בריצות הקצרות ובכל זאת ארה"ב הדהימה את ג'מייקה וניצחה

בהפרש זעום של 4 מאיות 41.14 לעומת 41.18

זה בלט ועוד ביתר שאת

בגברים :

ביחידים ארה"ב עשתה דבר חסר תקדים ומילאה את כל הפודיום גם 100 מטר וגם ב 200 מטר

והמדהים יותר הוא שכל הפודיום ב 200 היה שונה מ 100

במילים אחרות 6 אצנים אמריקאים שונים היו בפודיום ל 100 ו 200

ובכל זאת קנדה מנצחת אותה ב 7 מאיות עם 37.48 לעומת 37.55 של ארה"ב

איך זה יכול להיות ?

יש כמה סיבות בעיני הנה כמה מהם

עוצמת האנדרדוג

ככל שאתה אנדרדוג אתה רואה חשיבות רבה יותר בשליחים ואתה מתמקד במקצוע

יש לך גם יותר זמן לאימונים מכיוון שאתה לא מתחרה בשלבים הגבוהים ביחידים

בקיצור מיומנות

תוסיפו לכך ירידת מתח מסוימת של הפייבוריטים אחרי שעברו מוקדמות ,גמרים ופודיומים

לזה מתלווה באופן טבעי שאננות וחוסר תיאום ותקבלו את המשמעות של הקבוצתיות גם במקצוע הכי אינדיווידואלי

האלופים הכי גדולים במקצוע בודד

גברים :

עד היום היה את האגדה סרגיי בובקה עם 6 תארים ועוד ברצף בקפיצה במוט

מהאליפות הראשונה בהלסינקי 83 ועד האליפות השישית באתונה 97

ההישג שלו עוד גדול יותר אם נזכור ששלושת האליפויות הראשונות התקיימו בהפרש של 4 שנים

מה שאומר שבובקה אחז במשך 16 שנה ברצף כאלוף עולם מ 83 ועד הכתרת מקסים טרסוב ב 99 לאחר שבובקה כבר פרש

חוץ ממנו עד האליפות רק הדיסקוסי הגרמני לארס רידל הגיע ל 5 תארים

כולל 4 ברצף מ 91-97 ולאחר מדליית ארד ב 99 חזר וזכה בזהב ב 2001

באליפות הזו פאבל פאיידק

הפולני הופך להיות לשני בהיסטוריה עם 5 תארים במקצוע בודד ועוד ברצף

ממוסקבה 2013 ועד אורוגון 2022 למעשה הוא הבטיח כעשור בתואר אלוף עולם לפחות עד התחרות בבודפשט בשנה הבאה

מעניין שזהב אולימפי עדיין אין לו (רק ארד בטוקיו )

ב 4 תארים ועוד ברצף מחזיקים

יוסיין בולט ב 200 מטר 09-15

מייקל ג'ונסון ב 400 ב 93-99

קנניסה בקלה ב 10000 ב 03-09

אזקייל קמבוי ב 3000 מכשולים ב 09-15

היילה גרביסילסי ב 10000 ב 93-99

הישאם אל ג'רוז ב 1500 ב 97-03

איוואן פרדוסט ברוחק ב 95-01

בנוסף עוד 3 אתלטים זכו ב 4 תארים במקצוע בודד אך לא ברצף

אלן ג'ונסון ב 110 משוכות ב 95-97 ו 01-03

דוויט פיליפס ברוחק ב 03-05 ו 09-11

כריסטיאן טיילור במשולשת ב 11 ואז ב 15-19

נשים :

שלי אן פרייזר עושה היסטוריה כשזוכה בפעם החמישית באליפות העולם במקצוע בודד ועוד ב 100 היוקרתי

היא לא עשתה זאת ברצף אין לה למעשה אפילו 3 תארים ברצף

אבל 5 בסה"כ ב 09 13-15 ו 19-22

היחידה חוץ ממנה שעשתה 4 תארים הייתה ההודפת ואלרי אדמס מניו זילנד שזכתה ב 4 תארים ועוד ברצף בהדיפת כדור ברזל ב 07-13

השליטים הבלתי מעורערים במקצוע שלהם

פעם היו 3 פדרציות שונות של התאחדות האיגרוף העולמית כאשר כל פדרציה העניקה את תואר אלוף העולם מטעמה אבל כאשר היה איזה אלוף על ענק שכזה הוא הצליח לקבל את התואר האלוף הבלתי מעורער של כל הפדרציות כאלו היו קסיוס קליי הלא הוא מוחמד עלי האגדי או מייק טייסון

אני מנסה להשוות זאת לאתלטיקה

בעיני אתלט באמת גדול במקצוע שלו הוא כזה שמחזיק במשולש התארים באותה העת

וזה התואר אלוף אולימפי ,אלוף עולם ושיאן עולם

כל תחרות משנה את המשולש הזה

והמועדון העכשווי מצומצם ביותר

הנה הרשימה המעודכנת

נשים :

2 חברות בלבד ברשימה

הראשונה היא סידני מק'לוכלין רצת ה 400 משוכות היא עוד לא בת 23

לפני 3 שנים בהיותה בגיל 20 הייתה הסגנית של מוחמד הענקית שיאנית העולם דאז

אשתקד בטוקיו זכתה כבר בזהב האולימפי ושיפרה את השיא העולמי

באליפות העולם הנוכחית היא השלימה את התואר המשולש ועל הדרך שיפרה שוב את שיא העולם עם 50.68 שניות עם 90 מאיות לפני הבאה אחריה

היא רצת משוכות נהדרת והשאלה היא האם תוכל גם לקרוא תיגר על שיא העולם (עם סמים כמעט בוודאות ) של קוך

היא גם רצת שליחות נהדרת שלקחה זהב שני באליפות העולם ויש לה גם זהב אולימפי במקצוע

השנייה היא יולימאר רוחאס :

קופצת המשולשת הנהדרת שזכתה כבר בריו 16 בכסף

ב 2017 זכתה לראשונה באליפות העולם וחזרה וזכתה בתואר ב 2019 בטוקיו אשתקד זכתה בזהב האולימפי ושברה את השיא העולמי עם 15.67 שיפור של 17 ס"מ לשיא של קראבץ משנת 1995

באליפות היא זכתה בתואר אלופת העולם בפעם השלישית ברצף

גברים :

גם 2 בלבד שמחזיקים בתואר המשולש

ראיין קרוזר :

הודף הברזל האמריקאי זכה כבר בזהב האולימפי ב 2016 אך ב 2019 הוא סיים רק כסגן אלוף עולם

במבחנים האולימפים שבר לראשונה את שיא העולם וקצת אחר כך לקח את הזהב האולימפי ובאליפות זכה לראשונה באליפות העולם ולפיכך הוא מחזיק בתואר המשולש

השני הוא הסנסציה של המוט ארמנד דופלנטיס הקופץ השבדי ממוצא אמריקאי

הוא עוד לא בן 23 אבל עם עבר אדיר לאחר זכייה באליפות אירופה 18 וסגנות עולם ב 2019 הוא שבר לראשונה את השיא העולמי עם 6.17 שיפור של ס"מ מהשיא של לאבילני הצרפתי

בטוקיו כבר זכה בזהב האולימפי ובאליפות הוא השלים את התואר המשולש ומיד לאחר מכן שבר את שיא העולם עם 6.21 מטורף

הוא גם אלוף עולם ושיאן עולם באולם ומעניין כמה יכולים להחזיק בתואר המחומש הזה שווה לחקור

החזרה של ארה"ב לפסגת הבמה

ארה"ב הייתה מלכת האתלטיקה באיזה שהוא שלב היא חוותה ירידה

כך למשל ב 2015 היא זכתה רק ב 7 מדליות זהב

באליפות הזו היא הגיעה ל 13 מדליות זהב שזה אחד פחות מהשיא של 2019 עם 14 כאלו

אבל בסה"כ מדליות ארה"ב שיפרה את שיאה עם 33 מדליות כוללות 3 יותר ממה שהשיגה ב 2017 על הדרך היא גם שוברת את השיא של מזרח גרמניה מ 87 שחזרה עם שלל של 31 מדליות

לסיום ומכיוון שאיני כותב כל יום על אתלטיקה כמה הצעות לשינוי הענף.

אני מהסוג שאוהב כל ספורט (כמעט) אבל לאתלטיקה יש לי אהבה מיוחדת

אבל אהבה שהלכה ודעכה עם השנים עד כדי כך שלא זכרתי שיש בכלל אליפות עולם.

ניסיתי לחשוב למה פעם הייתי מגיע מוכן לאליפות שכזו חודשים מראש ואילו היום הופתעתי שהיא התחילה

אז יש לכך כמה סיבות

הראשונה היא שאנחנו מתבגרים יש לנו הרבה תחומי עניין ומחויבויות שונות

סיבה נוספת היא הקורונה שבלבלה את הסדר וקבעה לראשונה אליפות בשנה זוגית

עוד סיבה שהיא מרכזית ביותר היא שהעולם השתנה

פעם אליפות עולם באתלטיקה הייתה ממש אירוע עולמי ששודר בערוץ היחידי שהיה בארץ (עד היום אני זוכר כל כך טוב את רומא 87 )

היום הכל השתנה יש עשרות ערוצים ובמקביל לאליפות העולם יש עוד כמה אירועים בינלאומיים כמו הטור דה פראנס (פעם האליפות הייתה גם באוגוסט וככזו בלטה בבדידותה אולי התחרתה במחזורי הפתיחה בליגות הכדורגל השונות )

ולכן ההד לאליפות עולם הוא פחות משמעותית

אבל זה לא רק זה פעם הייתה יריבות יריבות שהיית מדמיין אותה שנים מראש כזו למשל הייתה היריבות בין לואיס לבן ג'ונסון ב 100 או קו ואברט בריצות הבינוניות או קרסי ודרקסלר ברוחק

היום אין את הזמן לדמיין אירוע הדמיון הזה חסר בכלל בעידן שלנו אבל אני מרגיש אותו בעיקר בספורט

כשהייתי ילד אני זוכר אותי 3 שנים מדמיין את גביע העולם במקסיקו 86 למשל

היום אירוע רודף אירוע ואין זמן לאוהד הכורסא הממוצע "להתכונן לתחרות"

זה נכון גם בעוד תחומים

אם ניקח למשל את גביע העולם בכדורגל אז השנה דחיית הטורניר לסתיו מאד מבאסת את האוהד הממוצע וגם אותי אך נחמה קטנה כן יש לי והיא שלראשונה מזה שנים אני חש שניתן להתכונן לטורניר שלא מגיע מייד לאחר שיא בכדורגל הקבוצות ובגמר האלופות.

אז בשורה התחתונה מה שהיה כבר לא יהיה אבל זה לא אומר שלא ניתן לנסות לשדרג את האתלטיקה

איך משדרגים ?

צריך להפוך אותה למשהו יותר אטרקטיבי וחלק מהאטרקטיביות היא כמובן שיאי עולם

אבל ככל שהזמן חולף קשה מאד לקבוע שיאי עולם ובלי שיאי עולם זה לא אותו דבר

(לכן כל כך שמחתי שבאליפות נשבר סוף סוף שיא לקראת הימים האחרונים ו…אז עוד שיא )

איך קובעים שיאי עולם ?

פשוט מוסיפים מקצועות גם על חשבון מקצועות קיימים לא אטרקטיביים (הליכה )

זה יכול להיות בשינוי המסלול וקביעת מרחקי ביניים כמו 150 300 או 600 מטר

אבל זה גם יכול להיות בשדרוג אותו ענף

כמה דוגמאות למחשבה

  1. בבור הקפיצה לרוחק /משולשת ניתן לשקול למדוד ישירות מהמקום בו הקופץ קפץ ולא מהקרש
  2. כעין זה ניתן לנסות למדוד איזה רף וירטואלי במוט /גובה כך שלא כל הזמן יישבר שיא בס"מ בודד.

בהקשר זה אני נזכר שהאח של בובקה טען שהוא קופץ 6.20 באימון ממוצע ועד היום לא ניתן לדעת באמת לאן הוא היה מגיע אם הוא לא היה שובר רק בס"מ כל פעם את השיא במוט.

דבר אחרון שחשבתי עליו לאחר שראיתי את הפרוטוריקני בקרב 10 בסיום יום מפרך עושה תוצאה מדהימה של 45.07 ב 400 מטר .הבחור סיים לבסוף רביעי אך עשה כמה תוצאות נהדרות

ופתאום חשבתי מה היה קורה אם היינו מאריכים את האליפות ל 10 ימים ובכל יום היינו מייתרים תחרות קרב 10 עם מקצוע בודד בכל יום

מה שהיינו רואים אתלטי על רעננים ללא עייפות מיותרת בכל מקצוע בפני עצמו מה שהיה יכול לשדרג מאד את התוצאות ואפילו לייצר גם מקצועות נוספים לקרב (כמו למשל ריצת 10000 מטר שלא רלוונטית בסיום מסלול כזה מפרך את הייתה יכולה להיות כזו אם היינו משנים קצת את החוקים )

תודה למי שהגיע עד לכאן

בסוף בסוף אתלטיקה היא מלכת הספורט

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. תודה אהרון, בקושי הייתי מחובר עקב השעות בהן התקיימו הגמרים. בסה"כ אליפות מוצלחת לישראלים, מדליית ארד במרתון זה הישג גדול וגמר קפיצה לגובה למי שעוד לא בן 20 גם כן

  2. אהרון, תודה רבה ויישר כוח. נהניתי לצפות באליפות. שמחתי על שיאי העולם, מדליות הזהב וההישגים הישראלים היפים.
    מוכרח להודות כי בשנים האחרונות התפכחתי לרעה, כפי הנראה, ומתחיל להתרחק בהדרגה מהענף. מעריך כי על אף המאמצים הרבים של בדיקות הסמים והשימוש ב"דרכון הביולוגי", רבים מן האתלטים ברמות השונות, ומכל המדינות, צורכים חומרים אסורים ומשתמשים בשיטות שונות על מנת להתחמק מתוצאה חיובית (לעתים זה לא מצליח, אבל לרוב עובר בשלום). גם השימוש בנעליים בעלות הקפיצים במקצועות מסוימים היא רעה חולה, שהתרחשה כתוצאה מלחץ של חברות ההנעלה על ההתאחדות הבינלאומית.

    רעיונותיך לשיפור הינם מעניינים. אינני חושב כי לוחמי קרב ה-10 ישפרו משמעותית את תוצאותיהם, אם התחרות תתפרש על פני עשרה ימים. חלק מהמקצועות – בעיקר הספרינט הקצר, הקפיצה לרוחק והזריקות – מאפשרים התאוששות מהירה יחסית. בנוסף, מדובר באתלטים מאומנים ביותר, שמבצעים כל מני הדמיות באימונים ויודעים להתמודד היטב עם המאמץ יוצא הדופן הזה. השיפור המשמעותי יכול להתרחש ב-1500 מטר ואולי ב-400, המקצועות שנועלים את היומיים. רוב האתלטים גם לא מחבבים את המקצוע המסיים של התחרות כי הוא כולל גם מאמץ אירובי, לאורך זמן, בעוד שרוב המקצועות הם אנאירוביים, שנמשכים זמן קצר יותר.
    ייתכן שהצעתך עשויה למנוע פציעות, שכמובן עלולות להתרחש ביומיים עמוסים כאלה, כפי שקרה לאלוף האולימפי, דמיאן וורנר הקנדי, שמתח את שרירי ירכו האחורית במהלך ריצת 400 המטר.
    ייתכן שבעתיד גם קרב הנשים יכלול 10 מקצועות. ימים יגידו.

  3. שיא העולם ב100 משוכות נשים כן נשבר בחצי הגמר על ידי אותה אצנית (12.12), ונכון שבגמר התוצאה של 12.06 הושגה עם רוח לא חוקית….

  4. לעניות דעתי, מקלוכלין לא תשבור את שיאה העולמי של קוך. כמובן שהיא מסוגלת לרוץ מהר מאוד ללא המשוכות וכנראה לרדת משמעותית מ-49 שניות, אבל 47.60 היא תוצאה בלתי מושגת. סלווה עיד נאסר מבחריין, ילידת ניגריה, קבעה 48.13, התוצאה השלישית בהיסטוריה, לפני שלוש שנים, באליפות העולם בדוחא, ונכון לעכשיו מרצה השעייה בת שנתיים על פספוס של מספר בדיקות סמים.
    גם קארסטן ורהולם, שקבע 45.94 ב-400 משוכות, אמור (בהערכה גסה, כמובן) לכל הפחות לרדת מ-44 שניות, אך טרם עשה זאת (שיאו האישי הוא 44.87).

  5. מרשים גם לראות טווח הצטיינות רחב. מחד, גרנאדה הקטנה, בת 50 אלף התושבים, זכתה בשתי מדליות, כולל אחת מזהב, ומאידך גם סין והודו, בנות מיליארד תושבים כ"א, זכו במדליות (עבור האחרונה, כמו גם עבור הפיליפינים, היו אלה המדליות הראשונות במפעל זה).

  6. מסכים שהיום האליפות איבדה מקסמה. האתלטים מתחרים כל הזמן אחד נגד השני ושיאי עולם נשברים מעט מאוד ולאו דוקא באליפות העולם.
    זה נכון יותר אחרי שנה אולימפית.
    שאלתי באחד המעורבים שואל כאן שוב אולי מישהו יודע
    בעבר רוב האצנים היו קופצים לרוחק. עם השנים זה נעלם. בתחושה שלי מישהו כמו בולט עם הגובה והמהירות יכל לשבור את שיא העולם בחצי מטר. אבל זה נכון באופן כללי ולא ספציפית אליו

      1. המהירות היא אכן אחד המרכיבים המרכזיים של הקפיצה לרוחק. באליפות ארציות שונות עדיין רואים אתלטים שמצטיינים בספרינט ובקפיצות, אך באליפויות הבינלאומיות הגדולות הדבר הפך אכן להיות נדיר למדי. ייתכן שישנו חשש לפציעה אצל חלק מהספרינטרים. במהלך הניתור וגם בנחיתה ישנו עומס גדול על השרירים ומפרקים. חושב שתיאורטית, אצנים שיורדים מעשר שניות מסוגלים גם לעבור שמונה מטרים, אך אולי הדבר טומן בחובו סיכון לפציעות. בולט עצמו היה די מאסיבי. חושב שיכול היה לקפוץ 8 מטרים, אבל עלול היה להיפצע.
        הקופץ המוביל כיום, למשל, מיליטיאדיס טנטוגלו היווני (אלוף אולימפי וזכה בכסף ביוג'ין), הוא מאוד קליל בניתור ובמעוף שלו. מהירותו, שרחוקה מהלהיות איטית, אינה מהירה כמו הספרינטרים, אך המרכיבים האחרים הופכים אותו לקופץ "קלאסי" למרחק.

        1. בהחלט סביר. המשקל והכוח העודף יכולים להביא לפציעות.
          זה מסתדר עם הנטייה להתמקצעות שרק הולכת וגוברת. כבר כמעט לא רואים אתלטים שעושים כמה מקצועות, אלא רק מקצועות שגם ככה מאוד קרובים זה לזה (נניח שתי ריצות באורכים דומים).

          1. נכון. לעתים גם לוחות הזמנים של המוקדמות והגמרים אינם מאפשרים השתתפות בכמה מקצועות (או מקשים מאוד עליה, בכל אופן). ישנם גם מקצועות שהאתלטים אשר לוקחים בהם חלק, לא ישתתפו במקצועות אחרים: למשל, יידוי פטיש, הטלת כידון וקפיצה במוט.

        2. לי יש תחושה שזה בגלל מיתוג – קצת כמו שלברון זרב ללכת לתחרות ההטבעות.
          בסופו של דבר יכולים להיפצע גם באימוני ריצה, אבל יכול להיות שאתה צודק.
          לגבי בולט – מה גודל הצעד שלו בריצת 100 מ? לדעתי בין הארוכים בהיסטוריה אבל לא יודע מאיפה לשאוב את הנתון.

          1. לא מבין בעניינים האלה, אבל המקורות השונים ברשת קובעים כי אורכו הוא כ-2.5 מטרים. נדרשו לו כמובן פחות צעדים כדי להשלים את המרחקים שבהם התחרה. גם תדירות הצעדים חשובה מאוד בספרינט (מהירות הורדת העקב לקרקע ומהירות הברך והירך) וכמובן שגם הכוח.

  7. אלכס תודה רבה
    אשמח ליותר פירוט על התחושה שיש הרבה מסוממים
    אני משוכנע לגבי האיטלקי האלוף האולימפי ב 100 מי עוד ?

        1. הודה אחרי איז ה 15 שנה. לא רק זאת אל אף זאת: הקטר הצ'כי הודה בזה איזה שלושים שנה אחרי. אתלטיקה מלאה בסמים. זה פשוט מבאס

    1. לא יותר מתחושת בטן שלי, שאינה מסתמכת על נתונים מדעיים מדויקים. ערב האליפות, התגלו ממצאים חיוביים אצל נייג'ל אמוס מבוצוואנה, שזכה במדליית הכסף במשחקים האולימפיים בלונדון, בריצה הבלתי נשכחת, שבה זכה רודישה בזהב עם שיא עולם של 1:40.91. סנדרה פרקוביץ' הקרואטית, זורקת הדיסקוס המעוטרת, הספיקה לרצות שנתיים השעייה בעבר. כך גם אלופת העולם הטריה במאה מטר, שלי אן פרייזר-פרייס מג'מייקה.
      יום לפני זינוק מרתון הגברים באליפות העולם, התגלו ממצאים חיוביים לשימוש בחומר אסור אצל לורנס צ'רונו הקנייתי, שהיה אמור לקחת חלק בריצה. צ'רונו הוא בעל שיא אישי של 2:03:04 וזכה בעבר במרתונים של בוסטון ושיקגו. אלה לא מעידים בהכרח על הכלל, אך המגמה ברורה. אינני יודע לגבי למונט מרסל ג'ייקובס האיטלקי. הוא לא הראשון שפרץ בגיל יותר מאוחר, יחסית. לפני המשחקים האולימפיים הוא הצליח לזכות בתואר האירופי באולמות ב-60 מטר. איטליה היא מדינת ספורט חזקה, שגדלו בה ספרינטרים מהירים כמו ליביו ברוטי, האלוף האולימפי במאתיים מטר במשחקי רומא 1960 וכמובן פייטרו מנאה המנוח, שזכה בתואר באותו המקצוע כעבור 20 שנה במוסקבה. מלבד ג'ייקובס, ישנו אצן איטלקי צעיר ומעולה בשם פיליפו טורטו, שקבע 20.10 באליפות ולא היה רחוק מלהעפיל לגמר. ירד גם מעשר שניות במאה והיה האצן המסיים של הרביעייה האיטלקית, שזכתה בזהב בטוקיו במיאוץ השליחים הקצר.

  8. יש נקודה חשובה שצריך להתייחס אליה ביחס לתוצאת שיא העולם ב-100 מ' משוכות לנשים.
    התוצאה הטובה ביותר של טובי אמוסן לפני השיא ביוג'ין הייתה 12.42 שנ' (ציריך, 2019, רוח של 0.4+). ביוג'ין היא קבעה 12.12 שנ' (רוח 0.4-). זה שיפור עצום וחריג של 30 מאיות למרחק כל כך קצר. גם אם נביא בחשבון את השיפור בנעליים זו תוצאה חריגה ביותר.
    https://worldathletics.org/athletes/nigeria/tobi-amusan-14579526

  9. הסיבה היחידה לניצחון ארה"ב בשליחים הקצרים לנשים אף שג'מייקה טובה משמעותית ולניצחון קנדה בשליחים המקבילים לגברים אף שארה"ב טובה משמעותית היא בגלל שהמועמדות לניצחון לא החליפו את המקל בצורה טובה כשהנבחרות שניצחו העבירו את המקל כפי שצריך (אולי לא חילופים מושלמים אך לפחות העברות טובות מאוד) כשאצל ארה"ב בגברים החילוף האחרון היה לא טוב.

  10. תודה אהרן. אני חושב שאתה מושפע מסנטימנטליות יתרה. ועדיין אתה צודק, אוהד הספורט הממצוע מוצף במגה-ארועים וקשה לעקוב. רק נגמר הפלייאוף בנב"א וכבר יצא הטור דה פראנס (ויש עוד תחרויות אופניים בדרך), מתחילה אליפות העולם, וזה לא נגמר. אנחנו צריכים לומר תודה גדולה על הקלות הבלתי נסבלת של צפיה בארועים.
    .
    מרוצי שליחים מבדילים בין מקצוענים וחובבים, וארה"ב וג'מייקה, עם הרצים הכי טובים, הם חובבים ולכן מפסידים לפעמים למרות הכישרון.
    .
    היה מצחיק לראות את אינגבריטסן מנצח בריצה כאשר הפרשנים ציינו שהחום הגדול העיק על המתחרים (כולם אפריקאים) בעוד הצנון הנורווגי שם להם פס.
    .
    ישראל עם מדליה אחת באתלטיקה, פינלנד עם 0 !

    1. האפריקאיים, שרובם מתאמנים ברמות של אתיופיה וקניה, שם מזג האוויר נעים ולא לח, סובלים גם כן מחום. התנאים אכן היו מאוד קשים לכולם ואינגרבריגצן הצליח לרוץ את 1000 המטר האחרונים ב-2:23, קצב של 3:35 ב-1500.

      1. תודה!
        אינגרבריצן הוא רץ מרשים בהחלט, אבל אני לא אוהב את הסגנון שלו. הוא רץ עם הרבה כוח אבל לא בקלילות. אהבתי את סגנון הריצה של לואיס גריחלבה (ככה כותבים את שמו?) מגואטמלה.

    2. כולם מקצוענים וההפסדים הם בגלל חילופים לא טובים של המקל כשארה"ב בנשים וקנדה בגברים החליפו טוב מאוד ואולי מושלם אך המועמדות הבכירות לא החליפו טוב כשאצל ארה"ב בגברים החילוף האחרון גרם להפסד. רך שאר הנבחרון אינן מקצועניות יותר מארה"ב בגברים וג'מייקה בנשים.

  11. תודה אור. מעניין מאוד. גם חושב שזמן התגובה שנקבע מעורר הרבה שאלות, במקרה הטוב. קל וחומר במקרים כאלה כמו אלן והאצנית מהבהמאס, שחרגו באלפיות בודדות. ייתכן שיש מקום גם לסמוך על עיניי המזניק והשופטים ולא להסתמך בלעדית על המכשירים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט