אחד על אחד 2022 (1) – טייריס מקסי נגד טייריס האליברטון/ רועי ויינברג VS רותם אלרן

לאחר שעלתה בשנתיים הקודמות, גם הקיץ אנו ממשיכים עם סדרת הכתבות "אחד על אחד", שבה נשווה בין שחקנים צעירים ונדון על מי מהם עדיף על סמך מה שראינו מהם עד כה, אך גם לפי הפוטנציאל והמקומות אליהם יוכלו להגיע בעתיד. היום נדבר על שני גארדים מבטיחים ומעניינים במיוחד – טייריס מקסי וטייריס האליברטון.

ויינברג: אהלן רותם, תענוג גדול לקחת חלק ב-1 על 1 השנה. יש לנו היום מצ'-אפ מאוד מעניין בדמות טייריס הליברטון וטייריס מקסי, אולי הטקסט הכתוב הראשון בעברית שמתעסק בשני אנשים בשם Tyrese. זה דיון צמוד, אבל אני עם טייריס מקסי.

ההתחלה, בעיניי, היא הקבוצות של כל אחד מהם. אמנם מקסי הגיע לסיטואציה טובה יותר מהליברטון משמעותית, אבל הרכז מאינדיאנה ניצח 38% מהמשחקים בקריירה שלו. מקסי 63.2%. הפער עצום.

לכן גם הדיון הזה בעיניי מתרחש במישורים שונים: אנחנו שואלים את עצמנו אם הליברטון יכול להיות שחקן טוב בקבוצה מנצחת, מקסי כבר כזה.

אנחנו שואלים את עצמנו ואחד את השני אם הליברטון יכול להיות יעיל בקבוצה טובה. הם היו יעילים בערך באותה הרמה כששניהם שיחקו חלקים מהעונה ליד גארד דומיננטי, ומקסי זרק משמעותית יותר.

מעבר לזה, מקסי מוכח בפלייאוף: הוא היה נפלא נגד טורונטו בסיבוב הראשון, וגם בסיבוב השני היו לו משחקים של 34, 21 ו-18 נקודות נגד הגנת הפרמטר האדירה של מיאמי. הוא כנראה השחקן השני הכי טוב של פילדלפיה, הקבוצה של ג'יימס הארדן, בפלייאוף. אנחנו עוד לא ראינו דקה של הליברטון בפלייאוף, מקסי (בן גילו) כבר הוכיח את עצמו.

מעבר לזה, המשחק של מקסי יותר מגוון. יש 4 שחקנים שקלעו מעל 7 נקודות בחדירה, מעל 3 נקודות ממסירה ומעל 5 נקודות בכדרור במשחק (ועשו כל אחד מהם באחוז גבוה מ-40%): קוויון דוראנט, ברנדון אינגרם, קיירי אירווינג ומקסי. הוא לא רחוק מהרמה שלהם כסקורר, ובהחלט צריך לקבל יותר זריקות מהארדן הנוכחי.

חוץ מזה, הוא מוסר לא רע בכלל. הוא למעשה שימש כמוביל הכדור המרכזי של פילדלפיה בהתקפה שוויונית, בה הגיע למאזן לא רע של 22:29 (46 מ-82) יחד עם 4.6 אסיסטים על 1.2 איבודים למשחק. יחס נהדר של 3.8.

הוא צריך למסור יותר, והשאלה הגדולה בקשר אליו היא באמת ה"יותר" גם כסקורר וגם כמוביל כדור, כי הוא לא עשה זאת במימדים של הליברטון.

מצד שני, הוא עשה את זה בקבוצה שמנצחת (לפחות בעונה הסדירה) והיה היחיד בכל הארגון שתפקד בפלייאוף. אצל הליברטון אנחנו פשוט עדיין לא יודעים, ולכן מקסי טוב יותר.

אלרן: כיף לעשות דיון במסגרת הפרויקט כבר שנה שלישית ברציפות, ובכתבת פתיחת גרסת 2022 אקח את האליברטון, הטייריס החביב עליי. אין מרחק גדול בין השניים, ולשניהם יש עוד לא מעט מקום להתפתח כשמקסי בן 21 והאליברטון בן 22, אבל האחרון הוא המועדף עליי מהשניים והאחד שאני מאמין שיהפוך לשחקן משמעותי יותר בליגה.

כמו החיים, גם הליגה לא הוגנת או שיוויונית, ומקסי בבירור הגיע למצב התחלתי טוב יותר – אמנם פילדלפיה לא הצליחה לעבור סיבוב שני במזרח בכל שנותיו של ג'ואל אמביד בקבוצה, אך בכל מקרה מדובר בקבוצה יציבה שנמצאת בפלייאוף באופן קבוע בעונות האחרונות. בעונה החולפת מקסי שיחק לצד אחד מחמשת השחקנים הטובים בליגה, וקשה לומר שהוא לא נהנה מכך. 71.2% מהשלשות ו-45.0% מזריקות השתיים של הגארד הגיעו ממסירה, ולעומתו האליברטון עמד רק על 58.4% ו-27.9% (בהתאמה).

מקסי מחזיק בשחקנים התקפיים מצוינים סביבו שבחלק מכובד מהמקרים מושכים את עיקר תשומת הלב, מה שמשאיר לו מרחב פעולה יחסית רחב. להאליברטון אין את המותרות הזו – בשנתיים הראשונות שלו בליגה הוא הספיק לשחק בשני מועדונים שונים, כששניהם לא מציגים רמה גבוהה של תחרותיות בזמן שהותו בהם.

למרות הרמה הירודה של הקינגס ואינדיאנה, האליברטון הצליח להראות סט כישורים רחב ולשפר את הקבוצה כשהיה על הפארקט. אם אני מחפש שחקן להתחיל סביבו קבוצה, אני אעדיף אחד שהוכיח שהוא מסוגל לייצר לעצמו ולאחרים בהצלחה ללא הסתמכות על כישרון של הסגל מסביבו.

הזכרתי את אספקט הייצור לאחרים, ובדיון הזה הוא משמעותי במיוחד. מקסי הוא בראש ובראשונה סקורר, והוכיח שהוא מסוגל לעשות זאת ביעילות גבוהה, אך מנגד עומד האליברטון, שעם 15.3 נקודות ב-56.2% אפקטיבי (לעומת 17.5 ב-55.2% של מקסי) הוכיח שהוא מסוגל לשים נקודות על הלוח באחוזים מצוינים, ולצד הסקורינג הצליח למסור 8.2 אסיסטים על 2.6 איבודים למשחק – 3.1 אסיסטים לאיבוד. היחס מעט פחות טוב מזה של מקסי, אך זה זניח לאור הווליום של גארד הפייסרס.

האליברטון הראה שהוא יכול לייצר התקפה איכותית כמנהל משחק מוביל, וזוהי תכונה שמקסי טרם הראה. מקסי בינתיים פרח במועדון יחסית מצליח ולצד שחקנים שסייעו לייצר עבורו מצבים נוחים בהרבה מאלו שהאליברטון קיבל, כך שהוא עדיין לא הוכיח לחלוטין כמה הוא מסוגל לשפר קבוצה כשחקן בעל תפקיד מהותי ולא כתוספת טובה לסגל מוכשר, מה שבעיניי מטה את המאזניים לכיוון האליברטון.

ויינברג: מקסי הגיע לקבוצה טובה יותר, אבל במצב שונה. הוא היה צריך "להרוויח" דקות ולא לקבל הזדמנויות בקבוצה שלא מתחרה בהכרח על אליפות. הוא מצא את עצמו בתור השחקן השני בחשיבותו בפילדלפיה רוב העונה והיה מעולה בתפקיד, כשהוא היה לצד אמביד בעונה טובה מאוד שלו אבל כן בתפקיד מאוד מרכזי בהתקפה. אולי אפילו יותר מהליברטון.

אי אפשר להאשים את שניהם במצב שהם הגיעו אליו, כמובן, אבל מקסי הוכיח את מה שהליברטון עוד לא. הליברטון הצליח לשפר קבוצה טובה ואני לא יודע מה היה קורה אם היינו מחליפים ביניהם, אבל גם הליברטון לא היה מספר 1 ברוב העונות.

הליברטון מוסר בתפקיד גדול יותר וכנראה גם מוסר טוב יותר, אבל מקסי הוכיח עמידות. הם שחקנים קצת שונים בקטע הזה ובאופן כללי, אבל אני לא מסכים עם זה שהוא לא הוכיח שהוא מסוגל לשפר קבוצה. פילדלפיה של תחילת העונה בלי בן סימונס הייתה קבוצה רעה ובלי הקפיצה שלו הם כנראה היו בורדרליין פלייאוף. הליברטון, עד עכשיו, היה בשיא אופציה שנייה בקבוצה שעשתה פליי-אין. מקסי הוכיח יותר, ובגיל צעיר אני חושב שהוא יכול להיות השחקן השני בטיבו באלופה יום אחד. בקשר להליברטון באמת אי אפשר לדעת, פלייאוף של 21 נקודות למשחק בגיל 21 מטה את הכף.

אלרן: ציינת שמקסי מסוגל להגיע למצב שבו יהיה השחקן השני בטיבו באלופה, ואני מאמין שסגנון המשחק של האליברטון והבשלות שלו מתאימים יותר לתפקיד מרכזי בקבוצה מנצחת. הבעיה המרכזית של האליברטון טמונה בכך שהוא לא קיבל מעולם שחקן יותר טוב מדיארון פוקס לצידו. כשמדובר בשחקן שחלק ניכר מהערך שלו הוא ניהול המשחק ויצירת המצבים, קבוצה התקפית חלשה סביבו לא מוציאה ממנו את המיטב.

למרות סיטואציות לא אידיאליות, האליברטון סיים את העונה החולפת כשהוא במקום השביעי בליגה בכמות נקודות מאסיסטים, כאשר רק כריס פול, ג'יימס הארדן, טריי יאנג, דג'ונטה מארי ודריוס גרלנד לפניו. כל שחקן ברשימה הזו נבחר למשחק האולסטאר האחרון ורובם בלטו ככוכבים ראשיים בקבוצות מנצחות. יש בליגה לא מעט שחקנים שמסוגלים לקלוע 20 נקודות ללילה, ואמנם מקסי הצליח לעשות את זה בפלייאוף וביעילות גבוהה, אבל האיכויות של האליברטון יותר מתאימות לבניית קבוצה ושיפור הסגל מסביבו.

בסופו של דבר, יש ב-NBA די והותר שחקנים שמסוגלים לשים נקודות על הלוח במקרה הצורך, ואין מספיק מנהלי משחק שמסוגלים לייצר התקפה איכותית באופן יציב וקבוע. ראינו את האליברטון מקבל הזדמנות ראשונה כרכז מוביל באינדיאנה, וב-26 המשחקים ששיחק במדי הפייסרס, הרייטינג ההתקפי השתפר ב-5.1 נקודות כאשר האליברטון שיחק. ייתכן שבשל המצב שבו הוא נמצא האליברטון לא יהיה שותף בקבוצה מנצחת בעונות הקרובות, אך בינתיים הוא הראה יכולת לשפר התקפה כשחקן מוביל.

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. בס"ד
    תודה רבה. על פוסט מעניין.
    מבחינתי כרגע זה תיקו. עדיין מוקדם מדי לדעת.
    מחכה כבר לפרקים הבאים.

  2. יפה מאד חברים אם בילדודס עסקינן הנה סרטון יפה של כמה שחקנים היום בליגה שהיו בתיכון
    הדבר המדהים לראות
    1. שלאף אחד מהם אין בכלל קעקועים ושהם מגיעים בליגה הם מתמלאים בזה…. כנראה לחץ חברתי או לשים זין אחרי שעשית את המיליונים (מדהים לראות את אינגראהם בלי קעקוע 1)
    2. אייטון נראה בן 27 שם
    3. גיילן ברונסון עושה אותם מובים 🙂

    https://www.youtube.com/watch?v=SfAPjwuMJwU

    ואני עם מקסי

  3. תודה רועי ורותם על הנימוקים וההסברים הטובים. בין מקסי להילברטון מודה באופן אישי שאני עדיין מתקשה להכריע, צריך לתת להם עוד איזה שתיים -שלוש עונות בשביל זה. די תיקו כרגע בעיניי.

  4. תודה חברים על אחלה השוואה בין שני גארדים עם סגנון שונה. האליברטון גבוה ופחות סקורר ממקסי אבל אולאראונד יותר טוב (גם הגנתית) ובאמת יותר קל לבנות סביבו קבוצה כי הוא מתאים לשחק ליד רוב השחקנים. שים אותו ליד סטף, יאניס או לברון והוא ימצא את הדרך להיות אפקטיבי. למקסי חוץ מהיכולת יש גם הרבה אופי וביצים וזה אי אפשר ללמד. הוא שחקן צעיר שמשחק ליד שחקנים סופר דומיננטים בקבוצה תחרותית והרוויח את המקום שלו בזכות כמו שרועי כתב. יופי של בחירת דראפט של פילי ואני עם האשך, כרגע אני עם מקסי.

  5. פרוייקט מעולה. כל הכבוד
    אחלה נימוקים.
    קצת חסר סטטיסטיקה לצורך ההשוואה (מס' דקות, USG, ריבאונדים, הגנה)
    זה כנראה בעיקר עניין של מזל, מקסי הגיע לקבוצה יותר טובה, והגארד הפותח החליט שלזרוק כדור זה לחלשים וזרק את עצמו משם … אבל לזכותו שהוא לקח את הצ'אנס שניתן לו. (אצלנו באתר שמעון זיהה את הפוטנציאל ראשון) צריך לקחת בחשבון שהרבה יותר קל כשההגנה מתמקדת באמביד והארדן.
    האלי נפל בקינגס ואז עבר לאינדיאנה – אחרי שהם החליטו על ריבילד. אז יש לו יותר מקום לטעות וללמוד מזה, אבל אין עם מי לשחק.

    1. שמעון עלה כל העגלה מהר מאד אבל יום אחרי הדראפט כבר כתבתי פה שמקסי הולך להיות כוכב , אחרי ה 40 נקודות נגד דנבר שמעון ראה את האור

  6. נהדר רותם ורועי
    מקסי כנראה השחקן הטוב יותר, אך התנאים והסיטואציות שלהם לא בדיוק שווים. אני הייתי רוצה לשחק עם האליבורטון יותר, שזה גם חשוב.

  7. פוסט מעולה תודה חברים. התחלתי לקרוא במחשבה שברור שמקסי אבל רותם שכנע אותי שזה לא כזה פשוט. שני שחקנים מעולים אני עדין עם מקסי אבל בנקודות לא בנוקאאוט.

    1. בכל מקרה תכננתי קצת להעלות את אינדי על הראדאר השנה בגלל מת'ורן ואז הייתי רואה יותר את האליברטון אבל הקבוצה שם באופן כללי עושה רושם של כל כך גרועה (כמה אפשר לראות את באדי הילד?) – ואין לי מושג איך הצליחו לבנות קבוצה כזאת גרועה – אז השאלה אם אני אהיה מסוגל לסבול את הדבר הזה. יש להם עד הקאפ עוד 30 מ דולר פנויים הם יכולים בשקט לתת את באדי ללייקרז ולקחת את ראס ולהושיב אותו בצד כמו שעשו לוול שנה שעברה ולפתח את שלושת השחקנים היחידים שיש להם בקבוצה: הליברטון דוארטה ומתורן.

      1. ללייקרס אין שום דבר לתת לי כדי שאספוג את ראס.
        והקבוצה נבנתה מצוין בשביל להשיג את ויקטור וובאניימה בדראפט הבא, זו המטרה. לכן ברוגדון הלך תמורת כלום בערך וטרנר והילד על המדף לכל דורש. אייטון היה משנה את התמונה, אבל האלי-מאת'ורין-וובאניימה זה שילוש בלי תקרה (אם וכאשר וטפו טפו וחמסה חמסה חמסה).

        1. דרך טגב אם זאת המטרה אז תנו לליקרז את טרנר ובאדי קחו את ראס ותושיבו אות על הספסל שנה אחרונה לחוזה והמקום האחרון מובטח.

            1. צודק

            2. רק תזכור שיש שכר מינימלי שהם חייבים לשלם נדמה לי שזה לפחות 80 או 90 מליון בעונה. ואם הם נותנים את טרנר ואת באדי הם חייבים להביא שחקנים שיאזנו את השכר שלהם ואלה צריכים להיות שחקנים טובים ברמות שכר כאלה.ראס זה פתרון מושלם עבורם כי יש לו חוזה רק לעוד שנה ואז הוא יורד מהתקרה ואפשר להשבית אותו. לדעתי גם ככה הם הרבה מתחת למה שהם חייבים להיות

            3. ואז הוא יורד מהתקרה הכונה ואז הוא יורד מהפיירול

          1. הפוך גוטה הפוך.שיעשו איתנו את הטרייד אבל שלא יושיבו את ראס על הספסל אלא ייתנו לו לשחק ואז המקום האחרון יהיה מובטח

            1. יש מצב
              🙂

  8. מצוין, נימוקים טובים, אבל אם אני בוחר שחקן לבנות סביבו זה האליברטון. לא אובייקטיבי, אבל רכז גבוה שמניע כדור ויודע גם לקלוע, ומפצה על האתלטיות המעט חסרה שלו – סביבו הייתי בונה (וגם הפייסרס חושבים ככה). בנוסף, אם אצל האליברטון הסיטואציה פגעה מאוד ומובילה להערכת חסר, לדעתי במקרה של מקסי הסיטואציה בה הוא נמצא, במיוחד בחצי הראשון של העונה הקודמת עם סימונס, הובילו להערכת יתר.
    תודה על יופי של פוסט

    1. אני דווקא רואה את זה ההיפך , האליברטון הגיע לשתי קבוצות בלי שום שאיפות או כוכבים גדולים , בלי שום דבר לסכן ואמרו לך שחק הכי טוב שאתה יכול ואיך שאתה רוצה ומה שיהיה יהיה.
      מקסי הגיע לקונטנדר עם כוכבים גדולים והרבה ותיקים , מאד מפורסמים לטוב ולרע והוא "שם זיין" על כל זה ועשה את כל מה שהוא עשה בלי פחד.
      מקסי הוא גם שחקן שעובד מאד קשה ומראה שיפוריים מיידים(בניגוד לאיזה סימונס אחד) השיפור בקליעה לעומת הקולג' זה דבר נדיר שרואים ב NBA פעם ב 10 שנים

  9. אני חושב שהאליברטון יותר טוב, קשה יותר לעשות הרבה דברים טוב מאוד מאשר דבר אחד או שניים מצוין.
    יכול להיות רעיון מעניין לפגרה לקחת את הטורים הראשונים ולראות מי הפך להיות יותר טוב

כתיבת תגובה

סגירת תפריט