אחד על אחד 2022 (2) – דריוס גרלנד נגד אנתוני אדוארדס/ מתנאל אלאשבילי VS רותם אלרן

לאחר שעלתה בשנתיים הקודמות, גם הקיץ אנו ממשיכים עם סדרת הכתבות "אחד על אחד", שבה נשווה בין שחקנים צעירים ונדון על מי מהם עדיף על סמך מה שראינו מהם עד כה, אך גם לפי הפוטנציאל והמקומות אליהם יוכלו להגיע בעתיד. הפעם נדבר על שניים מהצעירים המוכשרים ביותר ב-NBA – דריוס גרלנד ואנתוני אדוארדס.

אלאשבילי: דריוס גארלנד, מכונה של דאבל דאבל עם כל מה שתוכל לבקש מרכז. קטלני במשחק הפיק אנד רול, שיפר את החדירות לסל שהיו באחוזים רעים באמצעות וירטואוזיות, ממשיך לזרוק לשלוש אבל לא כפי שעשה בעונות הקודמות ממרחק עצום וללא הכרה. להזכיר שהוא גם אחראי ל-8.6 אסיסטים למשחק ושהוא היה העונה השחקן שמסר הכי הרבה אסיסטים במשחק אחד עם 19? גארלנד הוא מנוע של התקפה, הוא הבסיס והמוציא לפועל, בלעדיו הקבוצה לא מתפקדת.

מאצ׳אפ של שואו טיים, אבל אני עם גארלנד בעיקר בזכות השיפור האסטרונומי, היכולת להחזיק קבוצה בגיל כל כך צעיר והבגרות במשחק שנראית גם בסטטיסטיקה וגם במבחן העין, כל זה רק בשנה השלישית שלו בליגה.
אז למה בעצם דריוס גארלנד?

ראשית, ממדים בהתקפה. לאנתוני אדוארדס ממד הקליעה אבל לגארלנד יש כמה וכמה ממדים בהתקפה.
קליעה – קודם כל מה שהיה לו, קליעה לשלוש. לגארלנד יש טווח מצוין מחוץ לקשת כשהוא קלע העונה ב-38 אחוז לשלוש כשהוא זורק באיזור ה-7 זריקות לשלוש למשחק. וכפי שהיה גם בעונות הקודמות, גארלנד זרק את רוב הזריקות שלו לשלוש לאחר כדרור, המון מהן לאחר כדרור. ההבדל הוא שבעונה הזו הוא זרק הרבה יותר לשלוש וגם קלע הרבה יותר. גארלנד זורק בדרך כלל לאחר 3-6 כדרורים, כלומר לאחר שפינה את עצמו לזריקה. הוא גם זורק באחוזים הכי טובים ביחס לזריקות בהן סידרו לו את מצב הקליעה. העובדה שיש לקבוצה רכז שמסוגל לשחרר את עצמו לזריקה לשלוש מכדרור וגם לעשות את זה בצורה אפקטיבית היא אחד הפקטורים בבחינת רכזים בליגה כיום.

אבל רכזים שמטיסים משלוש יש, ואפילו באחוזים טובים יותר. מה הופך את גארלנד ליותר טוב בהתקפה? הוסיף חדירה לסל בצורה משמעותית. פלואטרים, לייאפ בחצי צעד (טריק של גארדים לעלות מהר לסל), אפילו פייד אוויי על רגל אחת. משחקן שהוציא החוצה את הכדור החוצה לאחר כל חדירה לסל מהפחד להיחסם גארלנד הגיע למצב שהוא לא מפחד להיכנס לסל. רואים את זה בכמות הפאולים שהוא סוחט וכמות זריקות העונשין שהוא זורק – 2.4 זריקות עונשין למשחק בעונה שעברה לעומת 3.5 למשחק השנה כשהוא רביעי באחוזים לעונשין בליגה. לא נשמע הרבה אבל כשמתוך 21 נקודות בממוצע למשחק כמעט 14 מהן הן קליעות לשתי נקודות מן הראוי שבמשחק אחד יוכל להשיג נקודות בתוך הקשת בלי לסחוט עבירות ובמשחק אחר לחפור את דרכו לקו העונשין.

משחק הפיק אנד רול – העונה כשגארלנד משחק כשחקן שמקבל את החסימה בפיק אנד רול הסיכוי שהכדור ייכנס לסל, לאו דווקא מסל שלו, ביחס לשאר התרחישים (איבוד כדור, פאול וכו') הוא 40.9 אחוז, דומה ואפילו מעל שחקנים רבים וטובים בליגה הזו – סטף קרי, פרד ואן וליט, ג'יימס הארדן ולאמלו בול. הרשת געשה כשג'ארט אלן העמיד את הנתון ההזוי שמציג שהוא לא החטיא עד חודש מרץ אף זריקה לאחר מסירה של דריוס גארלנד מפיק אנד רול, השילוב הקטלני הזה רק מוכיח כמה גארלנד מסוגל להפוך שחקנים שאינם כישרונות התקפיים גדולים לאופציות קליעה ממשיות. ועכשיו ננסה לדמיין אותו לצד הכישרון הענק שנקרא אוון מובלי. מי עוצר את זה?

ראיית משחק – בעצם מה שהופך את גארלנד לנשק ההתקפי של קליבלנד הוא היכולת שלו לא רק לייצר לעצמו אלא גם לאחרים. המסירות היפות הן כמובן חלק מהשואו שהוא מסוגל להציג אבל אם מסתכלים על היעילות של המסירות שלו, ללא גארלנד ההתקפה של הקאבס תקועה, הוא השחקן שמוסר הכי הרבה בקבוצה, והנתון הכי משמעותי בעניין הזה – את רוב המסירות הוא בכלל לא מוסר לג'ארט אלן! את רוב המסירות בעונה שעברה מסר לאוון מובלי בפער עצום מאלו שמסר לאלן. אחרי הרוקי מסר הכי הרבה למרקאנן, שלישי לאוקורו והביג מן עם האפרו במקום הרביעי. למה זה משמעותי? כי כל אחד מהארבעה נותן דבר אחר לגמרי, מובלי נותן בעיקר את ההתקפה מאזור קו העונשין, מרקאנן משחק בעיקר בחוץ או עם הגב לסל כדי לזרוק בפייד אוויי, אלן מצוי בעיקר מתחת לסל ואייזק אוקורו הוא בעיקר עציץ אבל הוא עציץ שמסוגל לחדור לסל באתלטיות ולקלוע איזה שלשה פה ושם. מה שלא מפתיע הוא הנתון של האחוזים מהשדה לאחר המסירות של גארלנד, ג'ארט אלן מוביל עם 61.4, מובלי אחריו עם 51.7 ולאורי מרקאנן שקולע ב-40.5 אחוז לשלוש ממסירות של גארלנד.

מה הנמשל? שגארלנד הוא לא רק שחקן פיק אנד רול שמוציא החוצה במקום להוריד לסנטר מדי פעם, אלא שגם במסירות שלו הוא מגוון ויוצר לשחקנים שמשחקים בסגנון שונה, ושהוא מסוגל להיות יעיל וליצור לכלל השחקנים על הפרקט, אלו שקולעים מבחוץ, אלו שמטביעים בפנים וגם אלו שלא מסוגלים כל כך לקנות סל.

השילוב של הקליעה גם משלוש וגם בצבע, היכולת לחמוק בכדרור מהשומרים שלו וגם להפעיל את כלל השחקנים על הפרקט הופכים את גארלנד לאיום התקפי רב ממדי, הקבוצה היריבה תצטרך להתייעל בכמה אופנים מולו – אם הוא ביום קליעה רע יצטרכו לסגור ארבעה שחקנים, אם הוא ביום קליעה טוב יש לו עוד ארבעה שחקנים שהוא יודע להפעיל גם כשלוחצים אותו.

אלרן: גרלנד הוא באופן חד משמעי שחקן התקפי נהדר ומחזיק בפוטנציאל מהגבוהים שיש כיום ב-NBA, אבל מנגד עומד אדוארדס, שרק השבוע יחגוג 21 וכבר הספיק להוביל את הטימברוולבס לניצחון בשני משחקי פלייאוף מול הגריזליס וג'ה מוראנט.

דיברת לא מעט על ניהול המשחק של גרלנד, ובצדק. הרכז של קליבלנד כבר בנה לעצמו שם כפליימייקר מוכשר מאוד שמסוגל ליצור מצבים מצוינים לשחקנים מסביבו, ואין בכלל ספק שהוא עדיף בהיבט הזה על אדוארדס. בזמן שהוא מנהל המשחק הטוב יותר מהשניים, ייתכן שאדוארדס עדיף בכל אספקט התקפי אחר.

אחוזי השלוש של אדוארדס אמנם פחות מרשימים מאלו של גרלנד (35.7% לעומת 38.3%), אדוארדס הוא הקלעי העדיף משניהם במצבי קאץ' אנד שוט, כשהוא קולע בהם ב-41.3% לעומת ה-35.4% של גרלנד. האחוזים של אדוארדס משלוש ממוצעים בעיקר בשל כך שהוא נוטה לקחת לא מעט זריקות מכדרור מטווח זה, ולאור כך שהוא רק בן 21 הסבירות שבחירת הזריקות שלו תשתפר היא גבוהה. לגרלנד יש את היתרון של זריקה קטלנית מכדרור וככל הנראה הוא עדיין קלעי טוב יותר, אבל המרחק ביניהם לא גדול, כשייתכן מאוד שרק ילך ויצטמצם.

ביחס למימדים שלו גרלנד מחזיק בסיומת לא רעה בכלל, אבל אין מקום בכלל להשוואה ביניהם ביכולת הסיום בסל – הנתונים הפיזיים של אדוארדס (גובה 1.93 מ' על משקל 102 ק"ג, בנוסף למוטת ידיים של 2.06 מ') הופכים אותו לפינישר טוב מאוד, ועם המשך ההתפתחות במשחק שלו יכול להיות שנראה אותו הופך למפלצת צבע מהרמות הגבוהות ביותר. מעבר ליכולת הגעה לסל במשחק העומד, אדוארדס גם נהדר בהתקפות מעבר, כשמעבר לכך שהוא מחזיק ב-3.9 פוזשנים למשחק במתפרצות (הכמות ה-13 בגובהה בליגה) הוא גם מחזיק ביעילות השנייה בגובהה מבין 15 הראשונים ברשימה.

אדוארדס היה השחקן הטוב ביותר על המגרש עבור מינסוטה במהלך סדרת הסיבוב הראשון מול ממפיס וסיים אותה עם 25.2 נקודות, 4.2 ריבאונדים ו-3.0 אסיסטים בממוצע למשחק, כשאת המספרים האלו הוא מספק ב-55.9% אפקטיבי. לעומתו, גרלנד והקאבס נכשלו בניסיון העלייה מהפלייאין, כשגרלנד מאכזב ומספק בשני ההפסדים 47.1% אפקטיבי ו-5.5 איבודים על 7.0 אסיסטים. המדגם עוד יצטרך לגדול ולתפוח על מנת שנוכל להוציא ממנו מסקנות ברורות, אך בינתיים נראה שכוכב הטימברוולבס נוטה לפרוח ולהתעלות כאשר הקבוצה מסתמכת עליו, בעוד גארד הקאבלירס התקשה לספק את הסחורה מול תחרות ברמה גבוהה.

חשוב לזכור שבגיל 21 הגרסה הזו של אדוארדס ככל הנראה אפילו לא קרובה להיות הגרסה המוגמרת שלו, וככל שיצבור ניסיון הוא רק ימשיך להתפתח ולהשתפר. גרלנד הפך לאולסטאר רק

בעונה השלישית שלו בליגה, ואדוארדס כרגע רק נכנס אליה, כשקו הגדילה שלו מצביע על כך שייבחר למשחק היוקרתי. גרלנד באמת שחקן מצוין, אבל אני הייתי לוקח את אדוארדס לקבוצה שלי מעליו ללא היסוס.

אלאשבילי: בהחלט מובן וידוע שהיכולת ההתקפית של אדוארדס בקליעה מכל הטווחים שלמה יותר, על אף שגארלנד קלע טוב יותר מבחוץ, לאדוארדס יש בהחלט יותר אספקטים ואפשרויות לקלוע. ועל אף שגארלנד בטופ 5 באחוזים מ"פול-אפ" לשלוש, אדוארדס כמובן סקורר טוב יותר.

לטעמי העובדה שגארלנד היה המוציא לפועל היחיד בקבוצה שלא התרגלה לנצח צריכה לזכות אותו בכמה נקודות. לאדוארדס היה את קארל אנתוני טאונס שהיה באחת העונות הטובות בקריירה שלו, את פטריק בברלי שנתן עונה טובה מהממוצע וכמובן כוח אש של דיאנג'לו ראסל. אדוארדס היה ברוב העונה הכינור השני ובפליי-אין התמודד מול קבוצה טובה מאוד ברמת השיטה אבל מבולבלת מאוד, מאחר שהקליפרס קיבלו בחזרה את פול ג'ורג' בשלב מאוד מאוחר בעונה, ועם כל יכולת האימון האדירה של טיירון לו, מינסוטה הגיעה מוכנה יותר.

הקאבס לעומת הוולבס הגיעו חבולים מכף רגל ועד ראש, ואם לא פציעות מצערות לאורך העונה שדרשו מגארלנד לסחוב את הקבוצה על גבו, הקאבס היו מגיעים לפלייאוף ללא צורך במשחקי הפליי-אין. בסוף, לשחקן בן 22 שמשחק ללא יוצר מצבים מלבדו (כי ריקי רוביו שהיה מדהים נפצע והועבר בטרייד), קשה מאוד לשמור קבוצה חבולה במקומות 3-6, בטח כששחקנים כמו יאניס, דוראנט, טייטום, אמביד וסיאקם מתחילים להעלות הילוך. ההערכה שניתנת לגארלנד היא לא בגלל שהוא שחקן טוב בהמון אספקטים בהתקפה, אלא בגלל שהוא תרגם את זה לניצחונות כמעט לבדו.

כשהקאבס היו בסגל בריא הם התנדנדו בין מקומות 2-5 במזרח, מינסוטה לעומתם לא הגיעו למקום השישי. בפלייאוף אדוארדס היה השחקן הטוב ביותר של מינסוטה ללא עוררין, אבל הוא התמודד עם קבוצה צעירה שלא טעמה פלייאוף, בדיוק כמוהם, ועשו טעויות של טירונים, ככה שאדוארדס מצא את המקום להראות את הכישרון שלו. לגארלנד לא הייתה סיטואציה דומה בפליי-אין. במשחק הראשון הוא התמודד מול שני שועלי קרבות ותיקים בדמות קיירי ודוראנט כשהקאבס מקבלים ג'ארט אלן בחצי הילוך, מול אטלנטה הסיפור דומה – קבוצה שכבר טעמה פלייאוף עם מאצ'אפ מול גארלנד שידוע כהורס שמחות לא קטן.

כפי שאני רואה את זה – אדוארדס שחקן מוכשר יותר בכל הנוגע לקליעה באופן כולל, בטח בפן האתלטי, הגנתית השניים לא מדהימים, מבחוץ גארלנד טוב יותר, ומבחינת מנהיגות? אני נותן את זה לגארלנד על אף שהיה לו סוף טרגי משהו, מאחר שהוא היה צריך להתמודד מול עומס גדול יותר, מול קבוצות שקשה יותר לנצח ברגעי ההכרעה, ולא קרס באופן טוטאלי. מעטים השחקנים בגיל 22 שהצליחו לנצח ולהגיע למקום מכובד בלי סגל משלים טוב ועם שיטת משחק שהתבררה כלא יעילה בסגל חסר.

אלרן: קשה לי לקבל את הטיעון שאדוארדס היה לאורך העונה שחקן שני לטאונס בקבוצה. בשלב הזה ייתכן שהוא עוד לא שחקן ברמה של סנטר הטימברוולבס, אבל הדומיננטיות, הכריזמה וההנהגה שלו כשחקן מוביל התבלטו בהרבה מעל אלו של KAT. אדוארדס אמנם לא קלע באותה יעילות או כמות כמו טאונס, אבל הפלייאוף הראה לנו כמה טאונס נוטה להיעלם ברגעי האמת, וכשהיו צריכים מישהו שיחפה על כך, אדוארדס נכנס לתפקיד הזה, ובגדול.

בפלייאוף רוב הסגל של מינסוטה לא תיפקד כמו שצריך, ואמנם טאונס העמיד מספרים מרשימים לכאורה (21.8 נקודות למשחק ב-55.0% אפקטיבי), אך גם עשה זאת כשהוא לוקח רק 13.3 זריקות ומאבד 4.5 כדורים למשחק. דיאנג'לו ראסל, השחקן השלישי של הטימברוולבס, קלע 12.0 נקודות למשחק ב-41.7% אפקטיבי, כך שהוא יותר הזיק מסייע.

בסיטואציה הזו אדוארדס נותר לבד במערכה, והתעלה מעל כל ציפייה. את מספרי הפלייאוף שלו כבר ציינתי בקטע הקודם ולכן יהיה מיותר לחזור עליהם, אבל כששחקן בן 21 מצליח לקחת על הגב סגל לא מתפקד למשחקים צמודים ברור מאוד שיש שם משהו מיוחד.

אחד מהדברים המעניינים לגבי מינסוטה הוא שב-18 העונות האחרונות הקבוצה הצליחה להעפיל לפלייאוף רק פעמיים – הראשונה מהן ב-2017/18, אז הפסידה ב-5 משחקים לרוקטס, והשנייה בעונה האחרונה, בה הפסידה לגריזליס ב-6 משחקים. בשתי הפעמים הללו טאונס היה בקבוצה, אך בשתיהן הוא גם לא היה הכוכב הראשון שלה, כשב-2018 היה מדובר בג'ימי באטלר, וב-2022 באנתוני אדוארדס. באטלר ואדוארדס הם שחקנים שונים, אבל לאורך העונה והפלייאוף קיבלנו הצצה ליכולת ההובלה שלו ולמסוגלות שלו להפוך את הקבוצה לטובה יותר.

הזמן של באטלר בטימברוולבס הסתיים כשהקבוצה נותרה עם טעם רע בפה, אבל קשה להכחיש שהאווירה שהוא שידר בתחילת דרכו במועדון סייעה לעשות את הצעד הנוסף קדימה. עד כה, אדוארדס מצליח להוכיח שיש בו מנהיגות דומה לזו של באטלר (בגרסה מעט מרוככת), וכשלמנהיגות ואופי מצוין חובר כישרון עצום הוא נראה בדרך להצלחה. גרלנד כן הוכיח שהוא מסוגל להוביל וכן הוכיח שהוא שחקן התקפה נהדר, אבל לדעתי אי אפשר לומר שהוא הוכיח את עצמו כמנהיג עדיף על אדוארדס.

אני יכול להסכים שנכון להיום גרלנד הוא השחקן הטוב מהשניים, אבל קו ההתפתחות המהיר שראינו מאדוארדס לצד מנהיגות ונתונים פיזיים יוצאי דופן מקנים לו יתרון משמעותי במצ'אפ הזה. יש סבירות גבוהה שבעוד מספר שנים שניהם יהיו ברשימות השחקנים הטובים ב-NBA, אך בעיניי יש לאדוארדס את האקסטרה שיפריד אותו מגרלנד וימצב אותו כסופרסטאר של ממש.

לפוסט הזה יש 40 תגובות

  3. אשך טמיר המקורי

    5 אוג 2022 08:50:58

    רעיון מצוין, וביצוע מצוין (של שניכם).
    גארלנד.
    הסכמתי לכל מילה של מתנאל.
    אדוראדס יותר פלאשי, סקורר טוב יותר (כשהוא פוגע), וייכנס ליותר היילייטס.
    גארלנד שחקן אול-אראונד טוב יותר, ומנהיג טוב יותר.
    שים את אדוארדס בקבוצה חלשה, והוא מנפח מספרים בעוד קבוצתו צוללת.
    שים את גארלנד, והוא ישפר אותה.
    אני אוהב יותר את השחקנים מסוגו של גארלנד, ומאמין שהוא השחקן המועיל יותר לקבוצת כדורסל.

  5. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    5 אוג 2022 09:20:22

    פוסט מעולה, ממש, תודה רבה מתנאל ורותם, שניכם שכנעתם אותי.
    .
    כמו האשך גם אני מעדיף שחקנים כמו גארלנד, מניח שהייתי בוחר בו, ובסבירות לא נמוכה בכלל גם מתחרט על כך.
    .
    מגוחך ככל שזה ישמע – ההופעה של אדוארדס בסרט של אדם סנדלר גרמה לי לחשוב שיש בו יותר, כבן אדם, ממה שנראה במבט ראשון. הוא היה מעולה.

        2. etayef

          5 אוג 2022 13:15:56

          לאנשי הופס, ובמיוחד כאלה שאיברי ההתרבות שלהם ממוקמים בצורה מיוחדת, יש את היכולת לבחון כליות ונפש. מכירים ויודעים מה כל שחקן ובת זוגו חושבים בכל רגע נתון.

        3. boaz

          5 אוג 2022 17:23:35

          שנייה, הרננגומס לא שחקן יותר טוב מאדוארדס? זה רק בסרט? לא יכול להיות, זה שהוא שיחק דמות של שחקן טוב יותר בצורה כזאת משכנעת בהחלט מלמדת שהוא כראה שחקן טוב יותר.

  6. עידו גילרי

    5 אוג 2022 09:41:10

    זרקור נהדר על שני שחקנים שיש להם עתיד מזהיר. אני אוהב יותר את גארלנד אבל זה קצת קשור לשאלה שיש לי: מה בעצם המטרה של הסדרה הזו כלומר מה מטרת כל השוואה?להגיד למי יש סיכוי גבוה יותר להיות MVP? שחקן חמישיית עונה? לקחת יותר אליפויות? כי זה לא ממש ברור. באותו הקשר – למה ההשוואה בין שני שחקנים שאופי המשחק שלהם כל כך שונה? אחד הוא רעז ולככן יהיה לו יתרונות ברורים בכל הנוגע לעשיית משחק והשני סקורר אז מן הסתם הוא יהיה דומיננטי שם. בקיצור אני לא מבין במה כל אחד מכם צריך לשכנע אותנו.

    2. Avri

      5 אוג 2022 11:36:18

      גילרי, אחרי שחשבתי על זה קצת אני מסכים איתך. איך שאני הבנתי את זה (ועכשיו אני רואה שזה לאו דווקא המקרה), זה אם אתה בונה קבוצה מחר, את מי אתה לוקח קודם?

      1. עידו גילרי

        5 אוג 2022 11:46:48

        זו גם שאלה לגיטימית.
        בקיצור התשובה יכול להיות מאד תלויה במה השאלה.
        במיוחד כשמדובר בשחקנים די שונים.

  7. Zion king

    5 אוג 2022 09:50:02

    לא חושב שהם באותה רמה , אדורדס ברמת פוטנציאל יכול להיות הפנים של הליגה ושחקן טופ 5 .
    גארלנד רכז מצויין ובמקס יהיה רכז טופ 5 בליגה.
    שתי שחקנים מצויינים שכיף לראות .

  8. עידו גילרי

    5 אוג 2022 09:59:40

    נקודה אחרת שקצת צרמה לי. העלתם מאד יפה את נקודות החוזקה של השניים ולמה הם כנראה יהיו שניים שנדבר עליהם המון בשנים הבאות אבל הבאתם כמה טיעונים שבאמת ברמת קטיף הדובדבנים מהארגז שכבר נמצא בסופר. זה לטעמי רק מחליש את הטיעון לגבי כל אחד כי זה יוצר את הרושם שאין באמת דרך אחרת להראות כמה הוא טוב וקצת חבל.
    * למשל הטיעון לגבי גארלנד והנקודות ב-41% ממהלכי הפיק אנד רול. גארלנד שחקן נהדר בפיק אנד רול אבל הנתון הזה הוא נתון חלש יחסית לשחקנים שעושים כל כך הרבה מהלכים כאלה . מצד שני זה בסדר כי אתה לא מצפה מרכז לעשות פיק אנד רול רק כדי לעשות נקודות אלא גם לייצר מצבים לאחרים. מצד שלישי הנתון הזה רחוק מלספר את זה. גם בכל הנוגע ליעילות של המסירות שלו לחברים. ג'ארט אלן קולע 61% מהמסירות שלו? אבל הוא קולע ב-68% בכללי ומובלי ב-51%. אז מה בעצם זה אומר לנו?
    מהצד השני לטעון שאדווארדס קלעי טוב יותר בקאץ' אנד שוט רק על סמך העונה ולהתעלם מהעונות שבהם גארלנד היה סביב ה-40% זה עצוב. ואז עוד לזרוק שאנט ייקח פחות זריקות מכדרור בהמשך כשדי ברור שעבור סקוררים כמוהו זה לא המצב – הם חיים ממצבים שהם מייצרים לעצמם. זה מאולץ והורג את האמינות של שאר הטיעונים. כמו גם הטיעון לגבי הפלייאוף והצוות המסייע שלא היה לאנט. זה להתעלם מזה שממפיס (וגם הקליפרס) השקיעו את כל המאמצים שלהם בלהאט את טאונס וכמה חופש זה נתן לאדווארדס (אבל כאן לפחות מתן עשה עבודת נגד ראויה).
    בקיצור אני חושב שהטיעונים של כל אחד מכם היו יותר חזקים מבלי להביא טיעונים שמעוותים את המציאות לצורך הדגמת עדיפות כלשהי על השחקן השני.

  11. Avri

    5 אוג 2022 11:43:03

    כיף של דיבייט חברים, הרבה תודה על ההשקעה. אדוארדס לוקח אצלי בנקודות פשוט כי התקרה שלו נראית לי בשמיים.
    אני לא משוכנע שהוא כיום שחקן יותר טוב (להיפך, יש מצב שגרלנד לוקח כאן) אבל כמו שכתבו למעלה לאדוארדס יש תקרה של שחקן טופ 5 בליגה. יש מצב שזה גם תלוי קבוצה: לקבוצות כמו מינסוטה שחייבות את הפלפל המתפוצץ של אנט, להכניס קצת עניין כיף וקוצים בתחת, ברור לי שאדוארדס חייב להיות הבחירה. לקבוצות כמו הספרס הייתי לוקח קודם את גרלנד. קיצר, יופי של השוואה.

      1. thetroll

        5 אוג 2022 12:32:45

        הסבר קצר אולי אפרט אחר כך יותר. הנתונים הפיזיים של אדוארדס טובים יותר ללא ספק אבל אינטילגנציית המשחק של גארלנד היא מהטובות ביותר שיש לליגה להציע teir1 בעייני . וכרגיל בין בחירה ליכולת המבוססת על פיזיות ליכולת המבוססת על אינטילגנציה אני בוחר באינטילגנציה.
        למרות הנחיתות הפיזית שלו מול אדוארדס (לא חסרה לגארלנד פיזיות מהירות וכ' אבל אין הרבה שחקנים בליגה שמתקרבים ליכולות הפיזיות של אדוארדס) האינטילגנציה שלו מביאה ליכולת שלו לקבל החלטות נכונות וזה בא לידי ביטוי למעשה בכל האספקטים של המשחק. הוא מוסר מעולה קולע טוב לוקח ריבאונד מנהל את המשחק מנוע חסר מנוח. הוא שחקן שממש משפיע על המשחק והנוכחות שלו משדרגת את כל הקבוצה. אני אוהב שחקנים כאלה . אדוארדס לוקח את המשחק על עצמו הוא מנהל משחק פחות טוב ומוסר פחות טוב למרות שעושה רושם שיש לו טונות של בטחון עצמי זה משהו שיש לו ערך גבוה מאוד בעייני.
        תודה חברים אחלה דיון מסכים שזו לא בחירה טריוויאלית ויותר בעייני המתבונן והטעמים שלו.

        2. thetroll

          5 אוג 2022 13:07:49

          עוד שני דברים (גרמתם לי לחשוב הבוקר – קורה) – גארלנד הוא בפירוש אתלט מעולה אבל יש לו נחיתות פיזית מול אדוארדס כמעט בכל ההיבטים למעט המהירות אני חושב שהוא אחד הגארדים המהירים בליגה.
          מצד שני לזכות אדוארדס – הוא בחירה ראשונה שמתנהג כמו שבחירה ראשונה צריכה להתנהג. לוקח על עצמו את העסק ומה שיקרה במיניסוטה בשנים הקרובות תלוי לדעתי אך ורק בו. עוד שחקנים בחירה ראשונה שדומים לו באופי? קייד קניגהאם לברון בנקרו גם נראה כזה . לעומתם יש שחקני בחירה ראשונה שלא מתנהגים כמו מנהיגים – דוגמאות – קאט , וויגינס, איטון – שחקנים טובים אבל פחות מוחצנים מה שנראה מבחוץ כמחסור באופי.
          אני חושב שאם אתה בחירה ראשונה אז עדיף שתתנהג ככה וזו נקודת הזכות העיקרית שאני נותן לאדוארדס בסיפור הזה. יש לו מרכיבים "קוביים" באופי ואלה שחקנים שאו שמרימים אותך עד הסוף או מעיפים אותך עד לתחתית – אני לא בטוח שמה שיצא ממנו זה הקובי החיובי נותן לזה הסתברות יותר נמוכה. אבל אין לדעת.

          1. ברוך רובין

            5 אוג 2022 14:28:28

            אתה לא צריך להיות מוחצן כדי להיות מנהיג דאנקן יאניס… דוגמאות מצויינות . אתה גם מתבלבל בין אופי ליכולת.
            טאונס לקח על עצמו את רוב ההתקפה של מינסוטה פשוט הוא לא פרנצייז פלייר, אותו דבר וויגנס… אייטון זה עגל שבורח מהכדור.

  12. ברוך רובין

    5 אוג 2022 12:34:55

    תודה מצויין, גארלנד מזכיר לי גרסה צעירה של פול, הוא הופך את חבריו לטובים יותר. אדוארדס זה הגארד האתלט מספר 1 בליגה (לדעתי יותר ממוראנט) הוא הולך להיות סקורר מדהים הוא קטן בשנה וחצי מגארלנד, אבל הוא לא יוצר מצבים לאחרים.

    1. Dor

      5 אוג 2022 14:35:05

      +1
      הדמיון לפול צעיר גם קפץ לי, גארלנד לקח את הקבוצה עליו השנה סטייל CP3 בניו אורלינס. אנט זה סוג של לברון צעיר. אני בדרכ מעדיף שחקנים כמו גארלנד על פני מוטציות אתלטיות-פיזיות אבל יש באנט משהו. באמת תחרות קשה

      1. ברוך רובין

        5 אוג 2022 14:48:05

        באתלטיות אנט בהחלט מזכיר גרסה של לברון בעמדת הגארד מדובר באתלט חד פעמי (לברון יש את גוף הכדורסל הטוב בכל הזמנים), ההבדל שלברון היה מנהל משחק בניגוד לאנט שכרגע לא הופך את חבריו לטובים יותר.

  13. zivovivo

    5 אוג 2022 13:05:08

    אדוארדס הוא מפלצת. הוא נראה כמו לא כוחות בפיזיות מול רוב שחקני הקו האחורי של הליגה וזה כשהוא בן 20 יש לו פוטנציאל סופר סטאר, גארלנד מעולה תקרה הרבה יותר נמוכה.

    1. ברוך רובין

      5 אוג 2022 14:23:25

      אני מסכים, לא יודע אם תקרה יותר נמוכה בהרבה (גארלנד הולך להיות אולסטאר במשך שנים קדימה) אדוארדס זה פוטנציאל סופרסטאר, יש לו ייתרון פיזי ענק על כל גארד, 230 פאונד של שרירים אקפלוסיבי שנע במהירות האור.

  15. גיא הירוק

    5 אוג 2022 15:11:52

    ברוך, ברשותך אני מבקש את הקרדיט להשוואה של גארלנד לכריס פול בגרסת ניו אורלינס…
    .
    קליבלנד הפכו ל-Go To המזרחית שלי בשנתיים האחרונות,
    וגארלנד הוא הסיבה המרכזית.
    זה שחקן שהוא קודם מנהל משחק ואחר כך סקורר,
    לא רואים הרבה כאלו בכדורסל כיום.
    .
    איך הוא בהשוואה לנמלה?
    זו השוואה קשה מאוד,
    בעיקר לנוכח ההבדל המשמעותי בצורת המשחק של הצמד.
    ועדיין,
    אם צריך לתת תשובה בעל מקרה,
    התשובה תהיה "צמד צעירים מבטיחים נהדרים. זה תלוי בסיטואציה".
    עבור קליבלנד (ויש בהחלט מצב שגם עבור מינסוטה וטאונס) גארלנד הוא התשובה.
    שחקן שיודע להפעיל את הגבוהים האיכותיים של קבוצתו ועדיין יודע גם ליצור לעצמו מצבים בעת הצורך.
    אבל מרבית הקבוצות האחרות בליגה,
    יש מצב שנמלה מנצח.
    יש מעט שחקנים בליגה עם מנוע כמו של אדוארדס,
    שיודעים ליצור לעצמם מצבים (ולסיים אותם עם נקודות).
    .
    תודה, חברים.
    אחלה פוסט.

  16. רן הנרגן

    5 אוג 2022 17:07:26

    מסתובב עכשו סרטון שמראה את טיטום חוסם כדור שהילדון שלו זרק לסל. תסתכלו על המבט של הילד כדי להבין שכך לא עושה אב לבנו.

  17. Kareem Abdul-Jabbar

    5 אוג 2022 17:52:58

    בעוד שלוש שנים לא נבין את ההשוואה בכלל….אנט 5 רמות בפוטנציאל מעל גרלנד .
    אנט פוטנציאל לסופרסטאר….
    גארלנד פוטנציאל לאולסטאר ולא יותר.
    ייתכן שבנקודת הזמן הזאת גארלנד אולי יכול להיות באותו דיון עם אנט אבל מדובר במשהו רגעי.

  19. דוקטור רזי הופמן

    6 אוג 2022 14:33:24

    לראשונה מתחוור לי שכל 4 אחי האנטה-קמפופו ישחקו בנבחרת יוון באליפות הקרובה.
    נראה אם שימון טבדי צודק ויאניס מקבל הנחות סלב באן בי איי. או שהשופטים יוציאו אותו תוך 10 דקות ב 5 עבירות או שהוא יקלע כל משחק 15 מהקו….

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט