פיריוויו לפלייאוף- אטלנטה הוקס/ איל ספיר
מאזן: 38-44
מקום: 8
מאמן: מייק בודנהולצר, שנה ראשונה כמאמן ראשי, היה עוזר של הפלח מ- 1996 עד- 2013.
חמישייה ראשונה:
PG- ג'ף טיג (17 נקודות, 7 אסיסטים וחטיפה ב-33 דקות).
SG- קייל קורבר (קולע 12 נקודות, מתוכן 7.8 הן מעבר לקשת, משם הוא קולע ב-47%, זהה לאחוז מהשדה! גם מהעונשין הוא קולע בדיוק לא נורמלי, 94%!).
SF- דמארי קארול (11 נקודות עם שישה ריבאונדים, כאשר קארול הוא השומר המצוין היחיד בחמישייה).
PF- פול מילסאפ (קולע 18 נקודות עם 9 כ"ח ו-1.7 חטיפות, סכום מפלצתי לפאוור פורוורד).
C- במקרה הטוב אל הורפורד (19 ו-8), אך היות והוא ככל הנראה לא ישתתף בפלייאוף, פרו אנטיץ' (מאז הפציעה של הורפורד, 9 נקודות, 5 ריבאונדים ו-33% מעבר לקשת
ספסל: לואיס וויליאמס (10 נקודות ו-4 אסיסטים ב-24 דקות), שלווין מאק (7 נקודות, כמעט כולן מעבר לקשת, 4 אסיסטים), מייק סקוט (10 נקודות ו-4 ריבאונדים ב-56% אחוז מהשדה) ואלטון ברנד (לא אכתוב ממוצעים כי זה יגרום לכם לחשוב שהוא לא חשוב).
נתון מעניין: אטלנטה נמצאת במקום ה-15 בליגה בממוצע הקליעה (101.5 נקודות למשחק) ובמקום ה-15 בממוצע הספיגה (101 נקודות למשחק). בנוסף, האופנסיב רייטינג שלו הוא ה- 105 והדיפנסיב רייטינג הוא 106. ממש קבוצה מאוזנת.
סיפור העונה: אעתיק ברשותכם כמה תגובות אנונימיות מהפיריוויו שכתב דובי לעונה.
"לדעתי אטלנטה היא הקבוצה החלשה ביותר מכל 30 הקבוצות."
"גם אני לא רואה אותם יותר ממקום 12 במזרח."
"השנה הם קבוצה שמכוונת לטנקינג."
"אנחנו מדברים על קבוצות (היא ופילי, א.ס) של 15-20 נצחונות בעונה."
"לדעתי זו בדיחה לחשוב שאטלנטה יעשו פלייאוף עם סגל כזה."
על מנת לא להשפיל אותנו לגמרי, היו גם שתי תגובות אחרות.
"אבל זו הנקודה, זה לא מריח כמו טנקינג." (כתגובה למגיב למעלה).
"אטלנטה ממש לא יהיו כאלה גרועים." (דדי החלטי כתמיד).
ובכן, על אף שני צדיקים, נראה כי השנה כולם היו בטוחים שההוקס עומדים ליפול. ובכן, אם המזרח היה חזק כמו שציפנו שיהיה, שכנראה שההוקס היו קבוצה של 25-30 ניצחונות בעונה. אולי פחות אבל בטח לא יותר. לשאלה האם העונה הזו היא כישלון נענה אח"כ.
ההוקס הגיעו לעונה כאשר הם מחזיקים בסגל שחקנים כאל הורפורד שיצר לעצמו שם של סנטר רך שעוד לא החליט עם הוא משחק 5 או 4, פול מילסאפ שנחשב אז לאוברייטד, ג'ף טיג שהיה רק פונטנציאל, קייל קורבר שעוד לא ביסס את מעמדו כאחד הקלעים הטובים בהיסטוריה, אלטון ברנד עם הברכיים המוכות והבחור מאולימפיאקוס.
העונה התחילה עם מאזן 1-6 מביש במשחקי ההכנה. ההוקס כבר היו מוכנים לחטוף מכות מ'אריות' המזרח, כשלהפתעתם גילו, שמאז העונה שעברה כלום לא השתנה! הם עדיין קבוצת פלייאוף משעממת וחסרת תקווה שתסיים את הליגה במקומות 7-8 ותחטוף סוויפ בסיבוב הראשון!
ב-27/12 קרה אירוע מכונן. אל הורופורד, שנתן עונה גדולה כשהעמיד ממוצעים של 19 נקודות, 4 יותר מממוצע הקריירה, ו-1.5 חסימות, 0.4 יותר מהממוצע, נפצע.
עד הפציעה שלו, אטלנטה הייתה במאזן 18-14 ובמקום השלישי במזרח, כאשר כזכור לכם היא הייתה היחידה במזרח מלבד שתי הגדולות עם מאזן חיובי. אחרי הפציעה, אטלנטה התחילה להתדרדר. חודש פברואר הסתיים כשהניצים במאזן 24-21. כלומר, על אף הפציעה של השחקן המשמעותי ביותר שלה, היא איבדה רק משחק אחד מהמאזן בו החזיקה. איך זה קרה? תיאוריית יואינג מוכחת כנכונה בפעם המיליון, ופרו אנטיץ' שוכח שהוא היה סנטר מחליף באולמיפיאקוס.
ואז הגיע חודש פברואר. הקבוצה הצליחה לסיים את החודש הזה עם המאזן הנוראי של שני ניצחונות ו-10 הפסדים, שהביא אותה למאזן 26-31 (שכמובן השאיר אותה בתמונת הפלייאוף במזרח החלש). נכון, פרו אנטיץ' היה פצוע במשך כל החודש, אבל בחייאת, מה לזה ולמאזן חודשי 2-10? מה שנכנס לראש של השחקנים בחודש הזה, ומעשית עד סוף העונה, היה הרוח הנמושית, שרואה את יתרון הביתיות ובורחת בבהלה.
בחודש הבא, הפעם עם הגיבוי של אנטיץ', אטלנטה אמנם לא נתנה חודש גדול, אבל בהחלט מימשה את היכולות שלה כשסיימה את החודש 'רק' ב-6-10 והתייצבה לה במקומות 7-8 במזרח.
ב-31 במרץ, 10 משחקים לסיום העונה, אטלנטה הרגישה את הניקס נושפת על עורפה (עם כמות האינטליגנציה בקבוצה הזו, כנראה שהיא ריירה עליה). אז, כאשר כל הפצועים למעט אל הורפורד חוזרים, אטלנטה הוכיחה ווינריות שמשאירה מעט תקווה לפלייאוף, ורצה 7-3 לפלייאוף תוך כדי השארת אבק לניקס שבמקום להתכונן למשחקים ישבו אקסטרה שעות בחדר ההלבשה בשביל שיסבירו להם כיצד מחשבים את סיכוייהם להגיע לפלייאוף.
ובכן, עונה מלאת תהפוכות עברה על ההוקס החביבים, שבסופו של יום אחרי כל הטלטלות הוכיחו שהמגיבים בתחילת הפוסט לא היו קרובים בכלל במאזן (38-44) אך אם המזרח היה חזק כפי שציפינו שיהיה, הם היו קולעים במיקום.
נקודות חוזק:
- חמישייה של טיג, קורבר, קארול, מילסאפ ואנטיץ' היא חמישייה בה כל שחקן הוא קלעי שלשות, והאחוז הממוצע שלה הוא 37.5! גם אם אל הורפורד יחזור איכשהו, הממוצע לא יפגע כל-כך.
- ממוצע השנים בליגה של 8 שחקני הרוטציה של ההוקס הוא 5. זאת אומרת, שיש להם שילוב נהדר בין שחקנים לא מנוסים (אנטיץ', סקוט) למנוסים (קארול, מילסאפ) למנוסים מאוד (קורבר, ברנד).
חולשות:
- 2.11. זה הגובה של פרו אנטיץ'. 2.08. זה הגובה של אלטון ברנד. שאר השחקנים? 2.03 ומטה! זאת אומרת שמבחינתי, כל קבוצה שהיא לא מיאמי השיגה שלושה ניצחונות רק על הנתון הזה.
- הקרבה. זוהי אחת החולשות הגדולות ביותר של ההוקס, שנראית בדיוק כמו הסטיגמה הרכה של קבוצה קולעת, סטיגמה שהווריורס כל כך מתאמצים לנפץ, אך קבוצות כמו אטלנטה מחיות. אטלנטה נמצאת במקום ה-26 בליגה בעבירות אישיות, כששחקן הרוטציה הממוצע באטלנטה עושה כשתי עבירות מדי משחק והשחקן שעושה הכי הרבה עבירות הוא הוא פול מילסאפ, עם 2.8 עבירות למשחק, לא גבוה בכלל.
תחזית:
נכון, אטלנטה נתנה ריצה יפה. נכון, אינדי במשבר, אבל בחייאת, זו לא אותה רמה. נפרגן לאטלנטה ב-4-1 רק כי חותנו של מנחם נמצא באולם.
מנחם לס
18 אפר 2014 10:54:20פריוויו מצויין, איל!
אטלנטה היא ההפתעה הגדולה של העונה. הציטטות מראות כמה לא החשיבו אותה, והנה היא בפלייאוף. לדעתי החזרה של לו ויליאמס היתה הקש ששבר את גב הגמל, ואיתו היא פורחת.
אלא אם כן החמצתי משהו בקריאה, מה זה הבר מצווה שח מילסאפ?
איל
18 אפר 2014 10:56:37בצחוק
איל רדושקוביץ'
18 אפר 2014 11:06:27גדול!
אני חושב שאתה ורועי צריכים להקים קייטנת הופס.
מנחם ינחה אותה בוידאו קונפרנס
צ'ונסי
18 אפר 2014 11:08:55אני חושב שהם יכולים למתוח את מיאמי ל 4 משחקים 🙂
מנחם לס
18 אפר 2014 11:53:57תתפלא. מיאמי לא ינצחו אף משחק באטלנטה. חבל שלא אוכל לראות את זה.
מנחם לס
18 אפר 2014 11:55:44כמובן אם השתיים תגענה לשלבים המאוחרים
איל
18 אפר 2014 12:10:10מה, ברור שאטלנטה תעבור את אידיאנה ואז את וושינגטון או שיקגו.
רועי ויינברג
18 אפר 2014 12:56:23פריוויו משובח. אני רוצה שיפסידו ב-7 משחקים לפייסרס, ואז הפייסרס תעוף ב-7 נגד הוויזארדס. לא ריאלי, אבל אפשרי
דניאל
18 אפר 2014 13:09:40הם יעופו בחמש לדעתי. הם עשו טובה שהם הגיעו לפלייאוף בכלל.
המשגיח
18 אפר 2014 13:18:52הם באמת במצוקת גבוהים. אנטיץ ובראנד אמנם גבוהים אבל אנטיץ לא אתלטי במיוחד ואלטון ברנד כבר יכול לפרוש בלי שנשים לב.
אני אוהב שם את קייל קןרבר, שהדבר הכי מדהים בשיא המשחקים הרצופים שלו עם לפחות שלקה אחת היו האחוזים שלו, את פול מילסאפ הלוחמני, ואת מייק סקוט שהיה נהדר השנה מהספסל.
אם לא פציעתו של הורפורד, הם היו מסיימים עם ביתיות.
ולדי קוגן
18 אפר 2014 13:47:47הם היו מוותרים על הפלייאוף בכיף אם הם היו יכולים. הם לא שייכים והם יעופו ב-5 משחקים, גג ועוד פרגנתי להם.
יאיר
18 אפר 2014 15:35:41פריוויו מצוין! פרו אנטיץ' הוא גבר-גבר ושחקן שכל קבוצה הייתה מקבלת בכיף (טוב לא כל קבוצה…) בחוזקות שלהם צריך לציין שיש להם התלהבות קבוצתית ממכרת והם לא נשברים אף פעם. כשהמומנטום איתם, כדאי להיזהר מהם, לתשומת לב הפייסרס
Mbk
18 אפר 2014 16:16:04ג׳ף טיג תחת הרדאר נתן עונה נהדרת והוא פוינט גארד לגיטימי והוא לבטח האח המוצלח לבית משפחת טיג
מילסאפ שחקן אהוב עליי באופן אישי עוד מימיו ביוטה
אטלנטה באחת מפאשלות הדראפט הגדולות ( שוב תחת הרדאר ) בחרה במרווין ווילאמס האנמי ולא בדרון ווילאמס או כריס פול
קבוצה שתשאר בינונית לנצח
המשגיח
18 אפר 2014 17:36:12מה הקטע עם מרקוס טיג הוא לא היה אמור להיות אחלה שחקן?
ב
19 אפר 2014 03:58:06אם היברט ימשיך ביכולת הירודה שלו ואנטיץ יקלע כמה זריקות מבחוץ בשביל לרווח את המשחק, אטלנטה יכולה לעשות חיים קשים מאוד לפייסרס