היריבויות הגדולות (2): אוקלהומה סיטי ת'אנדר נגד ממפיס גריזליס 2011-4 / עמיחי קטן

היום נעסוק ביריבות בין שתי קבוצות שלא לקחו אליפות כבר שנים, ובכל המקרים שהן נפגשו המנצחת הודחה בגמר המערב. עם זאת, מדובר בשתיים מהקבוצות המרכזיות במערב ובליגה בכלל בתחילת העשור הקודם, וכאלה שהמפגשים ביניהן סיפקו המון עניין ודרמה ולא מעט רגעים גדולים.

מפגשים בפלייאוף: סיבוב שני 2011, סיבוב שני 2013, סיבוב ראשון 2014.

משחקים בולטים: משחקים 3 ו-4 ב-2011, משחק 4 ב-2013, משחקים 2-5 ב-2014. לכולם יש את אותה סיבה מרכזית שהם מוזכרים כאן.

שחקנים מרכזיים: קווין דוראנט, ראסל ווסטברוק, סרג' איבקה, קנדריק פרקינס מארק גאסול, זאק רנדולף, טוני אלן, מייק קונלי.

מאמנים: סקוט ברוקס, ליונל הולינס, דייב ייגר.

השלד הראשון בבנייה של שתי הקבוצות הושג ב-2007 כשהת'אנדר, אז עוד בסיאטל ועם הכינוי סופרסוניקס, בחרו בקווין דוראנט בבחירה השנייה, ואילו ממפיס בחרו בבחירה הרביעית את מייק קונלי. ווסטברוק והארדן הצטרפו לדוראנט ב-2 הדראפטים הבאים, ואילו אצל ממפיס מארק גאסול הגיע אחרי הטרייד שהעביר את הזכויות עליו מהלייקרס ואת אח שלו פאו מממפיס ל-LA, זאק רנדולף הגיע בטרייד בקיץ 2009 וטוני אלן חתם כשחקן חופשי בקיץ 2010.

הת'אנדר הספיקו להגיע לפלייאוף ב-2010 ולהפסיד לאלופה המכהנת וזו שבדרך – הלייקרס – וב-2011 הם סיימו במקום הרביעי במערב ועם ציפיות בפעם הראשונה, בעוד שהחבורה המדוברת של ממפיס מצאה את עצמה שנה מאחורי אוקלהומה, ובמקום השמיני במערב בו הת'אנדר היו שנה לפני כן. אוקלהומה עברו את דנבר עם ניצחון 4- 1 וממפיס היממו את הספרס עם ניצחון 4- 2 בסדרה ששווה פירוט נפרד שלא יהיה כאן, והמפגש הראשון בין הקבוצות הגיע בסיבוב השני של 2011.

ממפיס פתחו את הסדרה עם ניצחון חוץ 114- 101 במשחק שבו רנדולף קלע 34 נקודות, שיא אישי בקריירת הפלייאוף, ובמשחק 2 רנדולף צנח ל-2/13 מהשדה ואוקלהומה ניצחו 111- 102, בדרך לשוויון 1 בסדרה. הת'אנדר שלטו גם במשחק 3 והובילו 76- 63 בסיום הרבע השלישי, אבל ממפיס הפכו את התוצאה ברבע האחרון לפני שווסטברוק קבע שוויון עם 50 שניות לסיום. או ג'יי מאיו, דוראנט ורנדולף החטיאו וקיבלנו הארכה, שבה ממפיס שלטו לחלוטין וניצחו 101- 93.

במשחק 4 היו אלה ממפיס שעלו ליתרון דו-ספרתי לפני הקאמבק של אוקלהומה שכפה משחק צמוד. הת'אנדר עלו ליתרון 10 ברבע האחרון, אבל שוב ממפיס חזרו, ושלשה של קונלי כפתה הארכה. הת'אנדר שוב עלו ליתרון 7, אבל שוב הגריזליס חזרו והפעם גרביוס ואסקז היה זה שקלע את שלשת השוויון לפני שדוראנט החטיא וקבע הארכה מספר 2. הפעם קיבלנו הארכה בלי בריחות משמעותיות, ומי שקלע את סל השוויון היה ווסטברוק, ויש הארכה מספר 3, שבה אוקלהומה שלטו לחלוטין בדרך לניצחון 133- 123.

יתר משחקי הסדרה לא היו מעניינים במיוחד, ובכולם הקבוצה הביתית ניצחה בקלות, כך שאוקלהומה עלו לגמר המערב עם ניצחון 105- 90 במשחק 7. בשלב הבא חיכה להם נוביצקי עם דאלאס ושלח אותם הביתה בדרך לאליפות שלו, אבל הת'אנדר נקמו בו בסיבוב הראשון של 2012 בדרך לגמר משלהם בזמן שממפיס הודחו על ידי הקליפרס בסיבוב הראשון. ב-2013 ממפיס עברו את הקליפרס בסיבוב הראשון ואוקלהומה עברו את יוסטון בדרך למפגש הבא בין הקבוצות.

ממפיס ברחו ברבע השלישי של משחק 1 ליתרון שיא של 12, אבל דוראנט הוביל קאמבק והשלים מהפך בדקה האחרונה. רג'י ג'קסון, שהחליף את ווסטברוק הפצוע שנעדר מהסדרה כולה, קלע פעמיים מהקו וקבע יתרון 3 לקבוצה הביתית, אבל גם עשה עבירה על ניסיון שלשה של קווינסי פונדקסטר. בסיום הרבע השלישי פונדקסטר קלע כמעט מהחצי, אבל הפעם הוא הצליח רק לדייק פעם אחת, להחטיא פעם אחת בטעות ופעם אחת בכוונה, ואוקלהומה השיגו ניצחון 93- 91.

משחק 2 היה צמוד ברובו, אבל ב-2 הדקות האחרונות הצליחו ממפיס לייצר ריצת 10- 0 ולקחת את יתרון הביתיות, עליו הם הצליחו לשמור במשחק 3, הפעם עם ריצת 6- 0 ב-2 הדקות האחרונות, ואנחנו קופצים למשחק 4. אוקלהומה השיגו יתרון דו-ספרתי מוקדם, אבל הרבע השלישי הסתיים בשוויון 76. דוראנט קבע שוויון 92 קצת פחות מ-2 דקות לסיום, ומשם קיבלנו רצף של החטאות כשבין לבין רנדולף קלע 2 מהקו, אך דוראנט קבע שוויון והארכה, שבה אוקלהומה קלעו רק שלשה של דרק פישר וממפיס ניצחו 103- 97.

ממפיס כבר הובילו ב-12 ברבע האחרון של משחק 5, אבל הפעם אוקלהומה היו אלה שעשו קאמבק והגיעו למרחק של זריקה אחת בלבד. דוראנט עלה לזריקה שיכולה הייתה לקבוע שוויון 86, אבל החטיא אותה וממפיס עלו לגמר המערב עם ניצחון 88- 84 ו-4- 1 בסדרה. ממפיס הפסידו לספרס בסוויפ בגמר המערב, ורשמו עונה פחות טובה עם פציעות, מה שגרם לכך שב-2014 הם היו צריכים להתמודד עם הת'אנדר, הפעם עם ווסטברוק ועם דוראנט כ-MVP, כבר בסיבוב הראשון.

אוקלהומה הובילו ב-22 הפרש במחצית של משחק 1 ושרדו רבע שלישי של 31- 13 מצד ממפיס עם בריחה נוספת ברבע האחרון וניצחון 100- 86, ואנחנו קופצים למשחק 2, לא לפני שנזכיר שבכל אחד משני המפגשים הקודמים הביתיות הייתה של אוקלהומה, אבל ממפיס לקחו אחד מ-2 המשחקים הראשונים ועלו ליתרון 2- 1 לפני שהגיע משחק 4 עם הארכה אחת לפחות. בואו נראה אם זה המקרה גם הפעם.

ממפיס הובילו במשך כמעט כל המשחק, אבל דוראנט השלים מהפך עם דקה ורבע לסיום. מייק מילר הגיב בשלשה ואיבוד של דוראנט אפשר לקונלי להשיג עוד 3 נקודות מהקו ולהעלות את ממפיס ליתרון 5, 18 שניות לסיום. דוראנט קיבל את הכדור וכמעט מצא את עצמו בחוץ, אבל הצליח לירות שלשה מדויקת עם עבירה, ו-1/2 מהקו של קונלי קבעו את ההפרש על 2. ווסטברוק עלה לשלשה שהלכה החוצה, אבל הכדור נחת אצל קנדריק פרקינס שקבע הארכה. דוראנט קבע שוויון עם 35 שניות לסיום ההארכה, אבל רנדולף קלע 2 ואיבוד של איבקה עם החטאות של ווסטברוק ודוראנט אפשרו לממפיס להשיג ניצחון 111- 105.

ממפיס שלטו במשחק 3 והובילו 81- 64 עם 7:44 דקות לסיום, אבל לא קלעו בדקות הבאות וריצת 17- 0 של האורחים מאוקלהומה הסתיימה כשווסטברוק קבע שוויון 81 בשלשה. טוני אלן הגיב עם 2 סלים, ווסטברוק ענה בשלשה עם עבירה, והחטאות של קונלי ודוראנט קבעו הארכה. ריצת 8- 0 של ממפיס העניקה להם את היתרון, אך הת'אנדר צמצמו ל-3 עם הכדור אצלם לפני שהחטאות של ווסטברוק ודוראנט אפשרו לקבוצה הביתית לסגור עניין מהקו ולהשיג ניצחון 98- 95.

במשחק 4 ההגנה של אוקלהומה עצרה את ממפיס על 52 נקודות ב-3 רבעים, מה שהעניק לאורחים יתרון 64- 52, אבל טוני אלן קלע 9 ברבע האחרון וקונלי 8 וממפיס הצליחו להשלים מהפך ולעלות ליתרון 5. רג'י ג'קסון הגיב עם 5 מהירות וקבע שוויון, והפעם היו אלה גאסול, אלן וג'קסון שהחטיאו ולא הצליחו למנוע הארכה. חשוב לציין שג'קסון זרק מ-3/4 מגרש כשנותרו עוד 4.3 שניות… רג'י ג'קסון היה גם האיש שבלט בהארכה וקלע בה 8 נוספות שהביאו אותו ל-32 במשחק, וקונלי החטיא שלשה שאפשרה לת'אנדר לקבוע שוויון 2 בסדרה עם ניצחון 92- 89.

במשחק 5 היו אלה ממפיס שהובילו ביתרון שיא של 20 ואוקלהומה בתפקיד של הקאמבק, כשווסטברוק היה זה שכפה הארכה עם חטיפה ודאנק בשניות הסיום, כשהסל של רנדולף היה אחרי הזמן. ממפיס עלו ליתרון 4, פרקינס ואיבקה קבעו שוויון 98, וקונלי הגיב בליי-אפ, דקה לסיום תוספת הזמן. מכאן קיבלנו רצף החטאות עד שדוראנט נשלח לקו, דייק בראשון והחטיא את השני. מייק מילר החטיא שלשה בסיומה של התקפה ארוכה של ממפיס, ואוקלהומה קיבלו כדור אחרון, אבל דוראנט החטיא שלשה והנקודות של איבקה בריבאונד היו אחרי הזמן. ממפיס עלו ליתרון 3- 2 עם ניצחון 100- 99.

משחקים 6 ו-7 לא היו צמודים כשאוקלהומה הצליחו להשיג 2 ניצחונות די קלים – 104- 84 במשחק 6 בחוץ ו-120- 108 במשחק 7 בבית. הת'אנדר עוד הגיעו לגמר המערב פעמיים ול-2 סדרות צמודות מול הספרס ב-2014 והווריורס ב-2016 לפני שדוראנט הלך לווריורס, ממפיס הפסידו לווריורס ב-2015 ולספרס ב-2016-7 לפני שהחלה הבנייה מחדש שם, ומפגש הפלייאוף הבא כאן היה כשאיבקה וגאסול גברו יחד על דוראנט וגולדן סטייט במדי טורונטו.

היריבות הזאת אמנם לא הניבה אף גמר, כשהגמר היחיד של אוקלהומה היה דווקא בעונה היחידה שבה הן לא נפגשו בשנים 2011-4, וכל אחד מהמעורבים שמחזיק באליפות עשה זאת במקום אחר – גולדן סטייט, טורונטו או בוסטון במקרה הזה – אבל הדרמה נזלה כמים. 19 משחקים בסך הכל ומהם 7 הלכו להארכה (כמו גו"ח אדז"ט – כלומר מניין השנים המעוברות בלוח השנה העברי – 7 פעמים כל 19 שנים), כולל משחק שהגיע ל-3 הארכות. הרבה רגעים מכריעים, לחיוב או לשלילה, הופעות אישיות וקבוצתיות גדולות, ובעיקר מתח שהחזיק אותנו לכל אורך היריבות הזאת.

נשארו עדיין כמה כתבות פנויות בפרויקט. ניתן להירשם כאן:

https://docs.google.com/spreadsheets/d/1aU7LZR6nTGf4NBIybvZBwbGWmRn1_z5TQQ1gwY2wJZg/edit?usp=sharing

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. גולדן סטייט, ממפיס, הרוקטס, לוב סיטי קליפרס + כל קבוצה שלברון היה משחק בה. יכולנו לקבל כל כך הרבה יריבויות פוטנציאליות עם הת׳אנדר האלה

  2. תודה עמיחי. נשבע שלא זכרתי שהסדרות בין השתיים היו כאלה צמודות ורוויות הארכות. אומנם אני אוהד לייקרס אבל אי אפשר שלא היה לחבב את ממפיס של הגריט אנד גריד המופלאה .

  3. מצוין עמיחי, כיף לקרוא. שתי קבוצות עם סגנון משחק שונה לגמרי, שבסוף כן הולידו לנו משחקים כיפיים וצמודים. מעניין אם יש קורלציה בין הדמיון שבסגנון המשחק בין קבוצות להפרש שבו מסתיימים המשחקים ביניהן

  4. אחרי שאנחנו יודעים מה שאנחנו יודעים על ראס וקיידי. נחמד לראות שכדורסל קשוח ואפור ניצח את שני הנודניקים האלו.
    אבל בתוך אותם שנים ממש לא הבנתי איך קיידי מפסיד להם. אולי זה המאמן, אולי סגל קצר. פשוט לא הצלחתי להבין כמה הוא נקניק באמת.

  5. אכן היו כמה סדרות מעניינות ביניהן
    אני לא זוכר כרגע אם בוסטון ושיקגו בכתבות כי גם להם הייתה סדרת פליאוף לפנטאון
    אבל יש טעם לפגם בכך שהסדרות הללו לא היו בשלבים המתקדמים באמת
    ולא הניבו אלופה .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט