שבת בבסיס: פרס "טוני" / יוני לב ארי

יש לא מעט נשים שזכורות בזכות יכולות הבייסבול שלהן. כולם מכירים את הסיפור של ג'קי מיצ'ל, שפסלה את בייב רות' ולו גריג, או שמעו על אדית' האוטון, הסקאוטרית הראשונה בבייסבול. ואולי שמעתם על ליזי מרפי, שיכולות ההגנה שלה היו ידועות בכל רוד איילנד של שנות ה-20 במאה ה-20…

סטון והאהבה הגדולה שלה (צילום: ESPN)

אך כמו טוני סטון לא היתה פה. טוני היתה כנראה שחקנית הבייסבול הטובה מכולן, וכנראה גם המעניינת ביותר, שכן האופי המיוחד שלה הורגש בכל מקום אליו הגיעה. אז השבוע היתה אמורה סטון לחגוג את יום הולדתה ה-101, זמן טוב להכיר את אחת הדמויות היותר מרתקות שהענף שלנו חווה.

הק"מ ה-101

מרסניה לייל "טוני" סטון, נולדה ב-17 ביולי 1921, השבוע לפני 101 שנה, ב-בלופילד, וירג'יניה המערבית, ל-ווילה ובוייקין סטון. כשהיתה בת עשר משפחתה עברה לסיינט פול, מינסוטה, וכבר אז היא התאהבה בספורט שלנו. רבים כינו אותה "טומבוי", בשל חיבתה למה שנחשב אז ספורט גברי. בבית הספר היא לבשה מכנסיים ולא חצאית כמו כולן, מה שהרוויח לה לא מעט תגובות.

רות' וגריג לומדים את מיצ'ל (צילום: FanBuzz)

סטון לא הסתפקה בבייסבול, כשיכולותיה האתלטיות הביאו אותה להצטיין גם בפוטבול, כדורסל, טניס, הוקי, גולף ושחיה. חוץ מדוקים – בהכל. אך הלב תמיד הלך לבייסבול. הוריה דאגו מהכיוון אליו הולכת ביתם, ולא ראו עתיד לילדה שחורה בתחום הבייסבול. אפשר להבין אותם, התחום הזה היה, איך לומר בעדינות, לא ממש מפותח… הם קנו לה סקטים, בתקווה שתחליף את הענף, אך גם זה לא עזר, למרות שגם על הסקטים היא כיכבה..

פיצ'רית או פריצ'רית?

סטון החלה לשחק כפיצ'רית בקבוצה הקתולית של העיר, בזכות תביעת העין של הכומר המקומי. היא משכה הרבה מאוד תשומת לב, עד שדובר העיר אמר בנאום: "אנחנו לא מהססים לצפות שהיא תזכה לאותה התהילה לה זכתה בייב דידריקסון". אה, כן, מי היתה דידריקסון אתם שואלים? היא כנראה האתלטית הראשונה שידעה האומה האמריקנית. היא אמנם שיחקה גם בייסבול, אך הצטיינה בעיקר בגולף.

סיינט פול, מיניאפוליס (צילום: vintag.es)

כשהיתה בת 14 ניסה סטון להצטרף לקבוצה של בנים לבנים, אך מאמן הקבוצה, גבי סטריט, שהיה גזען מוצהר, לא הסכים שהיא תצטרף. סטון המשיכה להגיע לאימונים ולצפות מהצד, עד שסטריט התרצה ונתן לה הזדמנות. מפה כבר אי אפשר היה לוותר עליה. "לא הצלחתי להיפטר ממנה", הוא סיפר בהמשך. "בכל פעם שהברחתי אותה – היא חזרה מכיוון אחר".

מ-Ball Girl לליינאפ

כמה שנים מאוחר יותר נתקלה סטון בכמה גברים מתאמנים, וביקשה מהמאמן, ג'ורג' ווייט, להביא עבורם את הכדורים. כשהוא הבין שהיא יכולה לעשות הרבה יותר מזה, הוא ביקש ממנה להצטרף, ולאחר ששכנעה את אימה שזו דרך טובה להרוויח כסף, סטון החלה לשחק במדי ה-Twin City Colored Giants, הבת היחידה בקבוצה, כשהיא בת 16 בלבד, ובסופו של דבר – רוב הקהל בא לראות אותה משחקת… סטון הרוויחה 2-3 דולר עבור כל משחק שהשתתפה בו.

היה בחור קשוח, גבי סטריט (צילום: Detroit Public Library)

כשהיתה בת 22 החליטה טומבוי לעשות שינוי בחיים, כשאחותה, שהתגוררה אז בסן פרנסיסקו, היתה זקוקה לעזרתה בעקבות נישואים כושלים. טוני, שבשלב הזה החליטה לקצר את שמה מטומבוי לטוני, חיפשה מה לעשות למחייתה, והחלה לעבוד כ-רתכת בנמל, מקצוע בו היא לא הבינה כלום. אך עד שהבוס שלה הבין זאת, היא כבשה אותו בקסמיה, והוא מצא לה תעסוקה אחרת בנמל.

לא בת 16 (או שכן?)

בזמנה החופשי נהגה סטון לבלות באחד הבארים המקומיים בעיר, שם היא התיידדה עם בחור בשם אלרויד "אל" לאב, שסיפר לה על ה-American Legion Baseball, ארגון שכלל למעלה מ-350 קבוצות חובבניות בכל רחבי ארה"ב, לגילאי 13-19. כיוון שהיתה כבר בת 27, סיפרה החברה שלנו שהיא בת 17, ושיחקה בקבוצה בסן פרנסיסקו.

סטון, פילדינג דה בול (צילום: The Post News Group)

במקביל, כמובן, היתה ממשיכה לעבוד כ-רתכת. כשהיתה מספרת לחבריה בנמל על מעלליה במדי ה-Twin City Colored Giants, הם כל כך התלהבו, עד שעשו הכל כדי להחזיר אותה למגרש. הבעיה: לא היו קבוצות מהנגרו ליגס באיזור סן פרנסיסקו, ולכן היא נאלצה לשחק בקבוצות של לבנים. ב-1945 הוקמה ליגת הנגרו הראשונה במערב – West Coast Negro Baseball Association, אך קשיים כלכליים גרמו לה להיסגר אחרי כחודשיים.

שתי קבוצות סרבו להיכנע לסגירה – ה-Oakland Larks וה-San Francisco Sea Lions, וב-1949 הפכה לשחקנית הבסיס השני הקבועה של אריות הים, ששיחקו בכל רחבי ארה"ב. טוני הגיעה בתור מישהי שתמשוך קהל, אך כבר במשחק הראשון הביאה הביתה שני רצים. לצערה הרב, גם הקשר הזה לא החזיק הרבה, בעיקר לאחר שגילתה כי היא מרוויחה פחות משאר השחקנים.

אלה היו הסן פרנסיסקו סי לאיונס? (צילום: YouTube)

נוק אאוט

היעד הבא: New Orleans Creoles. אחרי אחד המשחקים הראשונים שלה, ניגש אליה בחור בשם ג'ו לואיס, כן כן, המתאגרף הנודע, ואמר לה שהוא מעריץ שלה. זה היה הרגע שהיא הבינה שהיא עושה משהו נכון…

ב-1950, כשהיא בת 29, החליטה טוני ללכת עם הלב, והתחתנה עם האהבה שלה – אלברגה בן ה-67. אך הפערים בין השניים לא היו רק בגיל. מצד אחד – הוא לא אהב שהיא משחקת בייסבול, והעדיף אותה בבית. מצד שני, מדובר היה בדמות מאוד אקטיבית במאבק נגד האפליה על רקע גזע, דבר שקצת הפריע לסטון שלנו. טוני נאלצה לשבת בבית שנה, אך האהבה שלה לבייסבול היתה חזקה מהכל.

בעצם, התכוונתי לאלה… (צילום: attheplate.com)

האנק ארון אאוט, טוני סטון אין!

בשלב הזה החלה ה-All American Girls Professional Baseball League לרקום עור וגידים, מה שדחף את החברה שלנו סוף סוף לשחק עם נשים אחרות, אך לצערה בסופו של דבר גם זה לא הצליח. ואז, ב-1953, האנק ארון עלה לליגה של הגדולים ועזב את האינדיאנפוליס קלאונס מהנגרוס. ראשי הקבוצה חיפשו פתרון והחליטו – טוני תחליף את ארון בבסיס שני, העמדה של ארון בקבוצה. היא הפכה ללהיט, ולמרות שהגיעה כאטרקציה, היא נשארה כשחקנית מצוינת. והשכר? 12,000 דולר לעונה.

אגב, שמועות סיפרו כי הבעלים של הקבוצה, סיד פולוק, דרש מסטון שתשחק עם חצאית, אך זו סרבה. הקלאונס לא סתם נקראו כך, ונחשבו להארלם גלובטרוטרס של הבייסבול, אך במקביל שיחקו גם בייסבול רציני. סטון לקחה חלק ב-50 משחקים בעונת 1953, כשהיא חובטת 243..

להחליף לא אחר מאשר את האנק ארון… (צילום: georgiatrend.com)

אכלה את הדייסה שהיא בישלה?

גם באינדיאנפוליס התקשתה סטון להשתלב, כשהמנג'ר של הקבוצה, באני דאונס, צוטט כאומר: "אולי עדיף שהיא תחזור הביתה לסרוג ולבשל". שחקנים גברים רבים עשו לה את המוות, והיא? רק אהבה את זה, ולקחה הכל כמחמאה. אסור היה לה להיכנס לחדר ההלבשה, ואם היה לה מזל היא היתה מורשית להחליף בגדים בחדר של השופטים.

התחנה האחרונה בקריירה הארוכה של טוני היתה הקנזס סיטי מונארכס האגדיים, אליהם היא עברה כיוון ששוב קוצץ שכרה ב-50 דולר לחודש. במדי המונארכס היא לפחות קיבלה הבטחה שתפתח בכל משחק. לאחר עונת 1955 היא החליטה לתלות את המחבט, בעיקר כיוון שלא קיבלה מספיק זמן משחק, אך לא ממש התרחקה מהענף. פה ושם היא אימנה קבוצות מקומיות והשתתפה במשחקי ראווה.

סטון ולואיס. אגדות (צילום: mnopedia.org)

בשנים האלה חזרה טוני לאזור אוקלנד, עבדה כאחות וטיפלה בבעלה המזדקן. כשזה הגיע לגיל 100 הוא ביקש מאשתו שתעזוב סופית את המשחק, וכך בגיל 65 היא נפרדה מהבייסבול לנצח. היא הלכה לעולמה ב-2 בנובמבר 1996, לאחר התקף לב, כשהיא בת 75.

את Tomboy Stone כבר ראיתם?

לאורך השנים זכתה סטון בלא מעט רגעי יוקרה, כשהיא קיבלה מקום של כבוד ב-"מוזיאון הנגרו ליגס" בקנזס סיטי, שם נכתב עליה כי היא היתה בין שחקני הבייסבול הטובים שאי פעם עלו על המגרש. ב-1993 היא נכנסה ל-"היכל התהילה של נשות הספורט", וב-1990 הוחלט בסיינט פול מינסוטה, על "יום טוני סטון", כל שישה במארס. כמו כן נכתב עליה מחזה תחת השם Tomboy Stone.

נסיים בציטוט של מיס טוני סטון, שמסביר לא מעט את השקפת עולמה: "לכל אישה יש את החלומות שלה, לא רק לגברים. כשגבר מסיים את התיכון, אומרים לו לראות עולם. ולנשים? שולחים אותן לדירה הסמוכה, כדי להתחתן עם בחור שהמשפחה שלה בחרה בשבילה. זה לא צודק. אישה יכולה לעשות דברים רבים". הללויה.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. יוני, מרתק. תודה רבה. כשהתחלתי לקרוא, מיד חשבתי על דידריקסון ואכן הזכרת אותה במאמר. פורצת דרך אמיתית ומהותית, הרבה לפני כל מני פרוגרסיבים מזויפים. תיהנה באלפים ותטייל בזהירות.

  2. נהדר יוני!
    .
    לפני הקורונה היתה הצגה שרצה בברודוואי על מעלליה במימון מוזיאון הניגרו ליג'ס (ההצגה היתה מעניינת בדיוק כמו שאתם מדמיינים – [ממש לא…]). ההצגה, שהיתה מדויקת היסטורית, הציגה שבתחילת הקריירה המאמנים סיכמו מראש שהפיצ'רים יזרקו לה את הכדורים בעוצמה נמוכה יותר, אך הנוהג הזה נזנח ככל שהתקדמה בקריירה. בהחלט דמות גדולה מהחיים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט