ה-17 בספטמבר 2021. שבועיים מסיום העונה. הסינסינטי רדס גוברים בבית על הלוס אנג'לס דודג'רס 1:3, ורחוקים, אחרי עוד ניצחון של סיינט לואיס, משחק בודד מהקארדינלס ומקום בוויילד קארד. רק ריצה משוגעת של הקארדס, שסיימו את העונה עם 17 ניצחונות ברציפות, מנעו מהרדס מקום בפלייאוף, ממש לפני חצי שנה.

היום, ה-13 במאי 2022, הרדס מחזיקים במאזן מזעזע של 22:8, בדרך לשבור שיא כל הזמנים בהפסדים בעונה בודדת. נכון, לדברים האלה יש נטיה להשתנות תוך כדי העונה. יגיע איזה רצף ניצחונות (שניים זה לא באמת רצף, כן?), ואולי סינסי תסיים עם מאזן סביר בסופו של דבר. כרגע זה לא נראה המצב, והקבוצה מאוהיו מביכה את האוהדים, שהפכו אדומים מבושה.

יורים ובוכים

אז איך כל זה קרה? נתחיל התקפית. הרדס איבדו במהלך הפגרה האחרונה שלושה שחקני עמדה (תרגום משעשע ל-Position Players), שהיו מאבני היסוד של הקבוצה. ג'סי ווינקר ואוגניו סוארז עברו בטרייד לסיאטל מארינרס, ניק קאסטייאנוס חתם בפילדלפיה פיליס, והשלושה, ש-ירו 24, 31 ו-34 הום ראנס בהתאמה בעונה החולפת, לקחו לרדס 40 אחוז מההום ראנס שלהם.

המחליפים שתפסו את העמדות? מייק מוסטקאס, טומי פאם וניק סנזל, שחולקים ביחד שישה הום ראנס עד כה, ובעונה שעברה רשמו סכום כולל של 17 הום ראנס (סנזל עלה כמחליף ברדס), 72 פחות מהשלישייה שעזבה. אני לא יודע איך בונים חומה, אבל ככה לא בונים קבוצה.

באותו הטרייד, ששלח את ווינקר וסוארז לסיאטל, הרדס קיבלו בחזרה ארבעה שחקנים: קונור פיליפס וברנדון וויליאמסון, פיצ'רים שהגיעו למיינורס וייקח זמן עד שנראה מהם משהו, אם בכלל, ג'אסטין דאן, פיצ'ר שהספיק אף הוא להיפצע, וג'ק פארליי, אאוטפילדר בן 27 שבעיקר יושב על הספסל. שום דבר לכתוב עליו הביתה.

הפצוע האמריקני

סנזל, אגב, הספיק בינתיים להיפצע, ונכנס ל-IL, שם הוא מצא כמה חברים: ג'ונתן אינדיה, הילד המוכשר שהעיף בעונה שעברה 21 הום ראנס עם OPS של 835. – רוקי השנה בשבילכם, אך כאמור, בחוץ. שחקן נוסף שצופה מהצד הוא הלידר של סינסי, ג'ואי ווטו בן ה-38, עוד פצוע שהספיק לחבוט (או יותר נכון לפספס) 122. לפני שנפצע.

נעבור לפיצ'ינג. הרדס איבדו במהלך הפגרה שתי חוליות חשובות ב-רוטיישן – ווייד מיילי, שחתם בקאבס, וסוני גריי שעבר למינסוטה. השניים ניצחו ביחד 19 משחקים ב-2021, עם כמעט 300 אינינגים משותפים. לואיס קאסטיו נפצע, ועלה פעם אחת לזרוק העונה, ושתי החוליות האחרונות, ולדימיר גוטיירז וטיילר מהלה, זורקים ל-ERA של 8.65 ו-6.46 בהתאמה. אאוץ'.

קיבל 100. ונכשל

הרדס העלו שני עילויים מהמיינורס – ניק לודולו, שהחל סביר, אך הספיק גם הוא להיפצע. השני, האנטר גרין, הוא מאלה שכולם חיכו לראות. הוא יורה טילים במהירות גבוהה מ-100 מייל לשעה, רק עם בעיה אחת: או שהם ממש באמצע הצלחת, או שהם לא קרובים אליה בכלל. ככה מייצרים ERA של 7.62.

הבולפן איבד שלושה רליברים ותיקים שראו הרבה בבייסבול: הית' המברי בן ה-32, עם רזומה של עשר עונות (עבר לפיטסבורג), אמיר גארט בן ה-30, שזרק בשש העונות האחרונות בסינסי ועכשיו עושה זאת בקנזס סיטי, ושון דוליטל בן ה-34, עם רזומה עשיר של 11 עונות. במקומם הגיעו באק פארמר, שכבר שוחרר, והאנטר סטריקלנד, שהשתלב מצוין עם "חבורת ה-ERA שדומה לממוצע הנקודות של כדורסלן סביר"  – כש-לו 6.59 (לא) מרשים.

אלכסיס הוא לא ממש שושלת

נקודות האור היחידה בבולפן הוא אלכסיס דיאז הצעיר (25), שבעונת הרוקי שלו רושם 15.1 אינינגים, עם ERA של 0.59 ו-18 סטרייק אאוטס. בהתקפה היחידים שמתפקדים הם שני הוותיקים – טומי פאם וברנדון דרורי, עם ארבעה ושישה הום ראנס בהתאמה מתוך ה-26 של הקבוצה. היחיד שחובט מעל 263. היה אינדיה, עם 295., עד שנפצע גם הוא.

וכיצד נראית ההיסטוריה שהרדס, לצערם, רודפים אחריה? הקבוצה עם המאזן הגרוע בהיסטוריה של המשחק עד היום, היתה פילדלפיה את'לטיקס, שרשמה ב-1916 מאזן של 117:36 – 23.5 אחוזי הצלחה. או כישלון. אך הקבוצה הגרועה ביותר במילניום הנוכחי, שממוקמת במקום השישי בכל הזמנים, היא הטייגרס מדטרויט של 2003, עם 119:43 – 26.5 אחוזים. קרב צמוד צמוד, שהפך צמוד בזכות שבוע מוצלח של הרדס, שלפניו חמישה משחקים היו בקצב של 143:19…

הטייגרס של 2003 היו, לפחות התקפית, לא רעים, עם שחקנים כמו ברנדון אינג', קרלוס פנייה, קרייג מונרו ודימיטרי יאנג, אך הפיצ'ינג שלהם היה מזעזע, כשה-ERA הנמוך ביותר שם היה 4.67, עם מקבץ שמות שרובכם לא יודעים על קיומם.

הרדס גירסת 2022 תופסים את המקום ה-28 מתוך 30 בממוצע חבטות, עם 217. עלוב, ומקום חמישי בכל המייג'ורס בסטרייק אאוט, עם 291 כאלה. אגב, במקום הראשון נמצאים האיינג'לס, שמוליכים את הבית המערבי של האמריקן ליג. ה-OPS  של סינסינטי כקבוצה עומד על 642., שביעי מהסוף.

אך האיזור הבעייתי יותר מבחינת הרדס הוא הפיצ'ינג. ERA קבוצתי של 6.61, נועל את הליגה כולה, כשבמקום ה-29 נמצאים הפיירטס, עם 4.78. חתיכת הפרש. הרדס הרשו הכי הרבה הום ראנס (47, הום ראן וחצי למשחק), הכי הרבה הולכות (143), ובמקום השני מהסוף ב-היטס (290). דווקא הפילדינג שלהם לא רע בכלל, עם 11 ארורס בלבד, ואחוז הצלחה של 989., מקום שישי בליגה.

אך מבט על מה שקרה לאותם טייגרס בעונות הבאות, נותן תקווה לאוהדי הרדס. ב-2004 הגיעו חיזוקים בדמותם של נייט רוברטסון וג'רמי בונדרמן ל-רוטיישן, ואיוואן "פאדג'" רודריגז, קרלוס גייאן ורונדל ווייט לליינאפ, ופתאום זו היתה קבוצה של 70 ניצחונות. שתי עונות מאוחר יותר כבר מצאתם את ג'אסטין ורלנאנדר הילד וקני רוג'רס ברוטיישן, ואת קרטיס גראנדרסון ומאגליו אורדונייז בליינאפ, והנה לכם טייגרס של 67:95, והפסד בוורלד סירייס לקארדינלס. כך שיש תקווה.