הליגה השנה סיפקה יותר דרמות אפילו מהרגלה. סימונס אל מול ה76ים, האיחוד המרגש (בערך) בין הארדן לדריל מורי, קיירי נגד החיסונים וכמובן הלייקרס נגד הטעם הטוב. איכשהו, הדרמה ביוטה ג'אז, זו שנגעה בכולנו ובעיקר בכל המיקרופונים בתחילת משבר הקורונה – נשארה מתחת לרדאר. נראה שמיטשל וגובר למדו לחיות האחד עם השני כי בעונה הקודמת הג'אז השיגו את המאזן הכי טוב בליגה וגם העונה הזו נפתחה על מי מנוחות. אבל רצף של חמישה הפסדים בסוף ינואר ועוד אחד כזה בסוף מרץ הזכירו לנו שבג'אז לא שוררת הרמוניה.

הג'אז מובלים על ידי שני כוכבים שהם שילוב מוזר, גובר הוא סנטר כמעט קלאסי שנחשב לאחד ממגני הצבע הטובים בליגה ומשנה כיוון של שחקנים שחודרים לצבע ואיתו דונובן מיטשל, גארד מסוג חדש – נמוך שלאו דווקא רואה את תפקידו כלמסור לשחקני פנים (ובעיקר לא לגובר) אלא שולט היטב בכל אלמנט התקפי החל מאתלטיות עליונה ויכולת לקלוע שלשות שפעם לא היית זורק גם בתור זריקת התאבדות.

סביבם נבנתה חמישיה נמוכה יחסית – בויאן בוגדנוביץ' ורויס אוניל בקו הקדמי ומייק קולני כרכז לצד דונובן מיצ'ל. מתוך התבססות על גארדים (כולל ג'ורדן קלארקסון חתן פרס השחקן השישי בעונה שעברה) בא גם אופי ההתקפה של הג'אז שהיא הקבוצה שהתבססה העונה הכי הרבה על זריקות מהשלוש (46.8% מזריקותיה הגיעו משם) וקלעה מהטווח הזה ב-36%. מקום 11 בליגה.

בצד השני של הזירה עומדת הדאלאס מאבריקס. הקבוצה שבה אין התלבטות לגבי מי בעל הבית. לוקה דונצ'יץ' דורג עם ממוצע של 9.3 דקות אחזקה בכדור למשחק – הכי הרבה בליגה. במקום השני בשניות אחזקה בכדור בכל נגיעה (שני רק לטריי יאנג), שני בכדרור (בין שחקנים ששיחקו 21 דקות ומעלה, גם כאן הוא שני רק לטריי יאנג) ושני ב-USG%  לג'ואל אמביד. את כל הזמן הזה עם הכדור הוא מנצל ל-28.4 נקודות ב-49.7% אפקטיביים מהשדה ו-9.1 אסיסטים.

הבעיה היחידה של המאבריקס היא שדונצ'יץ' נפצע במשחק האחרון של העונה ונכון לכתיבת השורות האלו עוד לא נקבע מתי הוא יחזור לשחק.

המאבריקס עדיין מסרבים להתחייב שלא נראה אותו עולה כבר במשחק הראשון אבל לפי מראה הפציעה והשמועות בליגה – יש תחושה שזה לא יהיה כל כך מהיר. לוקה כבר החמיץ 17 משחקים בעונה הרגילה. זה היה נותן מבחן לגבי איך הקבוצה מסתדרת בלעדיו אבל את רוב המשחקים הם שיחקו בהרכב שהשתנה קיצונית במהלך השנה. האנשים שלקחו את המושכות לידיהם ללא לוקה היו ג'יילן ברונסון ובעיקר פורזינגיס שהועבר בטרייד. טים הארדוויי ג'וניור שיחק ב-9 מהמשחקים האלה וקלע 18.8 נקודות אבל הוא סיים את העונה עקב פציעה. ספנסר דינווידי שהובא בטרייד על פורזינגיס קלע 31 בממוצע בשני המשחקים שבהם ראינו אותו ללא לוקה, אבל קשה ללמוד מזה משהו לגבי איך זה ייתבטא בסדרת פלייאוף.

יש דמיון מסוים באופן המשחק של שתי הקבוצות ובתוצאות שהוא מניב. המאבריקס, כמו הג'אז, היא קבוצה שמתבססת הרבה על הגארדים שלה לצורך נקודות כאשר לצד לוקה הקלעים המובילים הם ברונסון ודינווידי. וכמו הג'אז גם אצל המאבריקס שלשות הן מרכיב חשוב בהתקפה – כאשר 43.8% מנסיונות הקליעה מגיעים מהטווח הזה. מדובר בשתי קבוצות הגנה לא רעות (המאבס מדורגת שביעית והג'אז עשירית). המאזן בין הקבוצות הוא 2-2, כאשר אחר המפגשים היה ללא דונציץ' ואותו הג'אז ניצחו במשחק צמוד, והמאזנים קרובים יחסית – 52 נצחונות למאבריקס ו-49 לג'אז. כך שבסופו של דבר השאלה שמרחפת היא האם מי שמנהל את המשחק על המגרש בשביל המאבס יתייצב לסדרה מספיק מהר.

חייבים הימור? הימורים זה לא בריא. הנה שלושה:

1. אם דונצ'יץ' חוזר בריא וכבר במשחק הראשון – המאבריקס היא הקבוצה שמגיעה לפלייאוף יותר חמה, והדבר היחיד שקצת יאט אותם זה שגם אם הג'אז עברו רק סיבוב פלייאוף אחד בעונה שעברה – זה עדיין יותר ממה שהמאבס עשו בשני הפלייאופים האחרונים. אבל זה עדיין 4-2 למאבריקס.
2. בלי דונצ'יץ'? 4-1 ליוטה. 
3. תתכוננו להרבה זריקות לשלוש.