סיקור הפיינל פור או מעגל החיים של הנרטיבים / יהלי אולמר

NCAA Final Four - Take Over the Tavern | Event in Aurora | AllEvents.in

בבוקר קצת פילוסופי זה התוצאה של המשחקים הופכת למעט פחות משמעותית מהנרטיבים עצמם, מהסיפורים והמיתוסים של כל מכללה. היום הגענו לנקודת מפנה (שלא לומר מהפך) בין הנרטיבים הללו לבין עצמם. בסיקור נתמקד בתוצאות, קלעים ואופי המשחק כתמיד, אך גם נוסיף את הנרטיבים/הסיפורים מסביב והרעיונות שעומדים מאחורי כל קבוצה ששיחקה הלילה, ואיך הם התנפצו בבת אחת עם הפסד, או שזכו לעוד יומיים של חיים עם ניצחון. תבלו:

נתחיל במנה העיקרית:

(8) צפון קרוליינה טאר הילס 81 – (2) דיוק בלו דווילס 77:

וואו, איזה משחק היה לנו בסופרדום בניו אורלינס, בסופו הטאר הילס מנצחים בדרבי דרך הטבק!

תחילת המשחק התאפיינה בגישושים הדדיים כיאה למעמד, כשהגבוהים של דיוק, מארק וויליאמס (שירד לספסל מוקדם בגלל בעיית עבירות כמובן) ומחליפו ת'יאו ג'ון הנהדר (שלא לומר ג'ואקים נואה) עשו נזק בקרבת הסל התכול. לאחר מכן דיוק הצליחה לייצר מיני ריצה ולעלות ליתרון 6 שנמחק ע"י עבודה טובה של לאב, דייויס ובייקוט. עוד ריצה של הבלו דווילס קיבלה תשובה דומה מצידם של הטאר הילס עד שהגענו לשווויון 34 עמוק בתוך הדקה האחרונה של המחצית הראשונה. אז הגיע ג'רמי רואוץ', שמוכיח בטורניר שהוא יותר מסתם מקק, והשיג אנד וואן גדול בסיומת פנטסטית שלו בתוך הצבע, קלע את העונשין ושלח את החבורה של ששבסקי למחצית ביתרון 37-34.

במחצית השנייה הטאר הילס החלו להלום ביריבתם השנואה עם ריצת 11-0 אחרי שדיוק פתחה את המחצית טוב יותר. התכולים נטלו את היתרון והמשחק נשאר צמוד לאורך רוב המחצית השנייה (עם כמה שלשות קשות מהפינה של בריידי מאנק) עד שמאנק שוב הלם בשדים הכחולים עם שלשה, הפעם מחצי הפינה השמאלית. מור החזיר לו בשלשת סטפ-באק ודיוק ביתרון מינימלי, 74-73. שתי זריקות עונשין מוצלחות של צפון קרוליינה החזירו להם את היתרון וקיילב לאב הגדיל לעשות בעוד שלשה שלו מכדרור שקבעה 78-74 כחול. רואוץ' דהר לסל, שם את הלייאפ והקטין לפיגור 2. הטאר הילס קלעו רק נקודה מהקו אך יובי דייויס במהלך של מאמן מנוסה הורה לשחקניו לבצע עבירה ביתרון 3 והם עשו אותה על טרבור קילס (68.1% עונתי מהקו). הפרשמן קבר את הראשונה אך השנייה גירדה את הטבעת, קפצה החוצה, ריבאונד לאב, עבירה עליו, שתי זריקות מהקו, שנכנסות שתיהן יחדיו. 81-77 צפון קרולייני ושלשה של קילס בסיום יוצאת החוצה, הריבאונד תכול והחגיגות הן של צפון קרוליינה!

הנרטיב של דיוק נשבר הלילה: ששבסקי אינו אגדי ואינו כל יכול, הפרשמנים המוכשרים סבלו מידיים רועדות (בעיקר משלוש: 5/22 קבוצתי, 0/9 לרואוץ' וגריפין ביחד), החטיאו זריקות עונשין חשובות (אפשר להטיל את האשמה על קילס אך הקבוצה קלעה 12/20 מהקו, אם עוד 4 נכנסות המשחק היה הולך להארכה…) והוכיחו כי לא תמיד הכישרון מנצח, בטח שלא כשיש רק משחק אחד.

הנרטיב של צפון קרוליינה קיבל תפנית מפתיעה: לקבוצה של 4 שחקנים התווסף גם שחקן החמישייה המשלים, הווינג ליקי בלאק עם הופעה יפה. יובי דיוויס למד מהניסיון שלו כשחקן שהיה קלעי 3 מעולה ואמר לשחקניו לבצע עבירה כשהחזיקו ביתרון זה כדי שהבלו דווילס לא ידפקו עליו רגע של ווי אר אול וויטנס (להבהרות פנו לשמעון/טז"מ). לאב ודייויס קלעו מגוון זריקות קשות הלילה והמשחק היחסית סוליסטי שלהם עבד (רק 7 אסיסטים לאורך המשחק).

ונסיים עם קלעים: קיילב לאב שוב הוליך את המנצחים עם 28 כולל הבומבה הקריטית בסיום וזריקות העונשין הקובעות, דייויס עם 18 ו-7 קרשים, מאנק עם 14 משלו, רובן הגיעו במחצית השנייה וארמנדו בייקוט, מה נגיד ומה נאמר: 11 נקודות אבל 21 קטיפות מהן 8 בהתקפה (הלב והנשמה בלה בלה בלה). בלאק סגר את תפוקת החמישייה הפותחת עם 8 ו-9 זכוכיות (6 בהתקפה!). באנקרו הוביל את שבורי הלבבות עם 20 וחצי מזה בריבאונדים והיה אחד הבודדים שבאמת הגיעו למעמד. קילס הוסיף 19 אבל העונשין הזה יכנס לו לראש. קואוץ' קיי מסיים את המאזן שלו במשחקים מול הטאר הילס בשוויון מוחלט של 50 ניצחונות לכל צד.

ועכשיו למתאבן הפחות מוצלח שאכלנו רק כדי להגיע למנה העיקרית:

(1) קנזס ג'ייהוקס 81 – (2) וילאנובה ויילדקאטס 65:

הפייבוריטית הובילה מהפתיחה עד לסיום במשחק שחוץ מהמון שלשות של שני הצדדים אין מה לרשום עליו הביתה.

כמו שניבאתי בפריוויו, דיוויד מקוררמק היה האקס פקטור כשהוביל את המשחק בנקודות עם 25 והוסיף 9 ריבאונדים ואוצ'אי אבאג'י מסיים עם 21 מהן 6 פצצות ממרחק גדול. רמי מרטין, אם שאלתם, סיים ערב שקט של 3 נקודות ו-5 ריבאונדים. אצל המפסידה ג'ילספי ניסה ללא הצלחה עם 17, ברנדון סלייטר עם 16 ו-8 קרשים, קיילב דניאלס עם 13 והויילדקאטס חותמים עונה טובה מאוד שלהם שכמעט כולה עברה מתחת לראדר.

הנרטיב של קנזס (לפחות אצלי) הסתכם בשתי מילים: "כן, אבל…". תמיד חסר להם הגרוש ללירה, בעיקר בגלל קו אחורי לא תמיד יציב (זולת אבאג'י המדהים) אבל היום ובעצם בכל הטורניר הם נותנים בראש ועושים את מה שמצופה ממדורגת ראשונה, דבר שקשה להגיד על השאר.

הנרטיב של נובה תמיד היה מודרני, חדשני ומכשיר שחקנים לאנביאיי תחת הנהגתו של חבר צוות האימון של נבחרת ארה"ב, ג'יי רייט. חיסרון הגובה פגע בהם מאוד מול הג'ייהוקס המוכשרים והגבוהים ולכן הנרטיב היפה והמרענן הזה נשבר כלא היה.

לסיכום, המשחק היה עדות חיה לאמרה: "שחקנים גבוהים ומוכשרים ינצחו שחקנים נמוכים ומוכשרים".

בין שני לשלישה בלילה יתקיים הגמר שכולנו חיכינו לו ואף אחד לא חזה אותו: ב-4:20 לפנות בוקר יפגשו צפון קרוליינה וקנזס לקרב הסופי על הגביע הנחשק. אתם לא רוצים לפספס את זה (או שאתם רוצים לישון, אני ממש סבבה עם זה).

יהלי אולמר

אנשי כדורסל שהשפיעו עליי: פיל ג'קסון, מאנו ג'ינובילי, טים דאנקן, מייקל ג'ורדן, קובי בראיינט, סטפן קרי, ג'ייסון וויליאמס, ויקטור אולדיפו, אלן יוסטון, ניקולה יוקיץ', קיירי אירווינג, ברנדין פודז'מסקי.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  2. Alex Rabino

    3 אפר 2022 12:54:34

    אין ספק שהגיע לצפון קרולינה להגיע לגמר. דיוק נהפכה לתחנת מעבר של ילדים בני 18 שרוצים One and Done בדרך ל NBA.

      3. John

        3 אפר 2022 14:22:39

        הבן שלי אמר לי שהוא בעניין של מוסיקת אולד סקול. אמרתי לו יופי אני מכיר הרבה שירים טובים. הוא התכוון לשירים מ-2011…
        הכול בעיני המתבונן

  3. John

    3 אפר 2022 14:14:37

    טורניר הזוי שמכיל המון הפתעות אך גמר בלו צ'יפי להפליא של קנזס ו-UNC.
    .
    יוברט דיוויס לעולם יהיה ההוא שריילי ייבש במשחק 7 בגמר של 1994 לטובת ג'ון סטראקס כשהאחרון היה 0-11 לשלוש. בנוסף שנים היתה שמועה עליו שהוא שחקן הניקס שהראפר ביגי (Notorious BIG) ביים שוד נגדו כשדיוויס הפתיע את חברתו כששכבה עם הראפר כשחזר מהמשחק מוקדם מהצפוי. כששחקן הניקס עלה במדרגות, ביגי לבש חולצה על הפנים והוציא אקדח כדי לביים שוד ולא לחשוף את דבר הבגידה. ב-1996 הראפר הוציא שיר עם השם got a story to tell בו חשף שזהו שחקן שלא הכיר מהניקס בגובה 5'6. דיוויס היה היחיד בגובה הנ"ל ואכן היה פחות מוכר. ג'ון סטארקס ואחרים מהתקופה טענו שהסיפור נכון לחלוטין. לימים, ב-2016 חשף הראפר Fat Joe, שמדובר דווקא על אנטוני מייסון. כך או כך דיוויס היה אחד הפיור שוטרס הטובים שריילי מצא בדראפט של שאק ב-92 ושחקן שהיום היה עושה חיל עם מעל 45% משלוש ב-6 עונות נפרדות

  4. John

    3 אפר 2022 14:19:39

    לגבי המשחקים:
    במעמד הטורניר יש חשיבות לניסיון. חבל שכוכבי דוק לא מצאו ידיים ורגלים לקראת סיום וחבל לי שששבסקי לא היה יותר אסרטיבי עם באנקרו לבוא לקבל כדור. חשוב לזכור שרובם לא חוו טורניר NCAA מתקדם מכיוון שדוק פספסה שנה שעברה, היה קורונה שנה לפני ואפילו ב-2019 עם זאיון לא עברה את העילית 8.
    .
    זה היה אמור להיות שירת הברבור של ששבסקי. שישה פרוספקטים בדוק הם פרוספקטים של 5 כוכבים: ממחזור התיכונים-2021 – באנקרו (2), גריפין (18), קילס (23). ומ-2020 – ג'רמי רוץ' (23) ומארק ווילאמס (28) ומשנת 2019 – וונדל מור (29). זו הקבוצה הכי מוכשרת שלה מזה 10 שנים לפחות. אפילו המחזור של זאיון, בארט, רדיט וג'ונס לא היו כאלה עמוקים ומאוזנים. אבל בסוף היעדר היררכיה ושיטה במיוחד בסוף המשחק פגעה בהם מול מאמן צעיר ומעז.

    אני חושב שהטורניר והעונה המוצלחת תכניס לפחות 3-4 מהם ל-NBA בעונה הבאה. אך מי שהכי נפגע מהטורניר הוא AJ גריפין. בשלב מסויים של העונה היה בטופ 5 של לא מעט מוקים. אך לאחר הטורניר ההשוואה לג'ימי באטלר אולי היתה מוקדמת מדי. כאשר הוא לא קולע מבחוץ הוא לא היה שחקן באמת אפקטיבי. באנקרו תקע יתד בטופ 3-4, ווילאמס לטעמי יבחר בין 12-20 וונדל מור וקילס יכנסו איפשהו בין סוף סיבוב ראשון לאמצע השני.
    .
    לגבי UCLA שאלת קאלב לאב תציק ללא מעט GMים. כי כבר היו שחקנים כאלה שהסריחו במשך עונה שלמה בחוסר יציבות מזעזע ואז הגיעו לטורניר ובמומנטום הצליחו להגיע לדרגת אלילות (חואן דיקסון במרילנד למשל). שחקו של 37% מהשדה כאשר חירב לא מעט משחקים ומתפוצץ פתאום בטורניר זה דגל אדום. אני זוכר באמצע העונה שהיה לו רצף של איזה 10 משחקים שלא חצה 40% מהשדה. אך קאם ת'ומאס הוכיח השנה שסקוררים חסרי מצפון יכולים לתת לך כמה משחקים במתנה כשהכל מתחבר והידית מתחממת.

    1. טריי זריקה מחשידה

      3 אפר 2022 14:25:12

      nba זה גם משחק שונה לחלוטין. להסתכל איך שחקן שיחק במכללות זה פחות חשוב במידה ויש לו את הקילס האתלטיות, גודל, מה שהם מחפשים ברמת NBA כי ניתן להכשיר אותו, לבנות לו מסה שרירים, מהירות אימונים.
      במכללות המשחק שונה, ההגנות צפופות יותר, יותר מתאמצים. בNBA אלה יעמדו לבד בלי שמירה בכלל, זה עולם אחר

      1. John

        3 אפר 2022 14:42:43

        זה עובד לשני הכיוונים. סקוטי בארנס דוגמא לשחקן ספסל במכללה שנראה פיצוץ בטורונטו וסאגס הוא שחקן שהיה קלאץ' כל הטורניר של שנה שעברה ולא הצליח לתרגם את עצמו עדיין לשחקן יעיל ומנצח.
        בכל מקרה ברמת הסיכון אני תמיד אומר שהאופציה ששחקן יהפוך לכוכב קיימת, אבל מה הוא מסוגל לתת אם הוא לא. נגיד שחקן כמו מרקנן שלא התפתח לדירק הבא, עדיין יכול לעמוד בפינות ולירות ל-3 או להוריד כדור ולתקוף את הסל. קאם ג'ונסון אותו הדבר. איו דסומנו לא נראה כרגע כמו פוינט גארד פותח, אך ללחוץ על כדור הוא יודע והקליעה לרוב סבירה. לכן גריפין הוא בחירה בטוחה, בטח אחרי שהסטארים הפוטנציאלים נבחרים. אבל גם אם הוא לא הופך לחודר, לעמוד ולקלוע באחוז גבוה הוא יודע, הוא חזק מספיק לשמור מ-1-3 והוא יכול להתקיף את הסל בקו ישר.

  5. עידו גילרי

    3 אפר 2022 15:06:53

    טוב סיפור ה"סינדרלה" של ששבסקי נגמר ככה שבמקום שחזור של כריסטיאן לייטנר וגרנט היל מתעללים ברוי וויליאמס נקבל שחזור של קלאסיקה עוד יותר גדולה – הטארהילס עם לני רוזנבלות' סוגרים עונה בלתי מנוצחים בניצחון בשלוש הארכות על ווילט.

  6. וניל טרופי

    3 אפר 2022 15:20:03

    המשחקים אתמול היו ברמה גבוהה מאוד, תענוג של ערב. הגמר יערך בין שתי קבוצות שמשחקות כדורסל מאומן הייטב. כאלב לאב היה חם אתמול ועשה מהלכים שהזכירו את ג'ה מוראנט ודיוויס הראה פוטנציאל לרכז לגיטימי עתידי. באנקרו היה אפאטי משהו, קואץ ששבסקי פרש אחרי השיא וזריקות עונשין עדיין מכריעות משחקים. תודה יהלי על עוד סיקור מוצלח, מחכה לפריויו האחרון.

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט