חלוקת פרסי עונת 2021/22 (4/4) – MVP וחמישיות העונה/ דור בן דוד ורותם אלרן

שלום חברים, בסדרת כתבות זו דור ואני נדרג את פרסי העונה וחמישיות העונה בסדרה שתחולק לארבעה חלקים:
1. השחקן המשתפר (MIP) והשחקן השישי (6MOTY)
2. רוקי העונה (ROY), מאמן העונה וחמישיות הרוקי
3. שחקן ההגנה (DPOY) וחמישיות ההגנה
4. MVP וחמישיות העונה

לאחר שלוש כתבות בהן דירגנו את המועמדים לפרסים השחקן המשתפר, רוקי העונה, מאמן העונה ושחקן ההגנה, יחד עם בחירת חמישיות הרוקים וחמישיות ההגנה, אנחנו מגיעים לפוסט האחרון בסדרת הכתבות הקצרצרה הזו, והפעם עם שניים מההישגים המוערכים ביותר בעולם הכדורסל – תואר ה-MVP וחמישיות ה-All-NBA. נדרג כאן את מי שאנחנו רואים כחמשת המועמדים הבכירים ל-MVP בסדר עולה, ויחד עם תואר זה נבחר את שלוש חמישיות העונה שלנו. אז ללא הרחבה נוספת, בוא ניגש לעניינים!

MVP

שווים איזכור:
דמאר דרוזן (פורוורד, שיקגו בולס)
כריס פול (גארד, פיניקס סאנס)
ג'ייסון טייטום (פורוורד, בוסטון סלטיקס)

5. לוקה דונצ'יץ' (גארד, דאלאס מאבריקס)

במקום החמישי ברשימת המועמדים שלנו ל-MVP עומד לוקה דונצ'יץ'. בעונה שעברה, דונצ'יץ' להט בסדרת הפלייאוף מול הקליפרס עם 35.7 נקודות, 10.3 אסיסטים ו-7.9 ריבאונדים בממוצע למשחק, ויכולת זו הובילה את דאלאס ל-7 משחקים, שבסופם הפסידו לקליפרס החזקים מהם.

למרות הפלייאוף הפנטסטי, את העונה הזו לוקה פתח כשהוא לא בכושר וכתוצאה מכך הציג יכולת בינונית – ב-14 משחקיו הראשונים, הסלובני קלע 25 נקודות למשחק ב-43.3% מהשדה ו-31.3%, ואל אלו הוא הוסיף 8.4 ריבאונדים ו-8.0 אסיסטים. בפני עצמם, הנתונים הללו לא רעים כלל וכלל, אך יחסית לרמה שהתרגלנו לראות ממנו הם איכזבו. לאחר הפתיחה החלשה משהו השתחרר אצל דונצ'יץ', ומאז הוא קולע 29.2 נקודות למשחק ב-46.2% מהשדה ו-35.7% משלוש, ומוסיף 9.4 ריבאונדים ו-8.7 אסיסטים.

חוסר היכולת לספק את הסחורה בפתיחת העונה גורם לכך שהוא לא יזכה בתואר או אפילו ייכנס לטופ 3, אך לאורך 41 משחקים ילד הפלא הסלובני מציג יכולת נהדרת שמובילה את קבוצתו לגבהים חדשים, ועל היכולת הזו והרמה הזו של הקבוצה מגיע לו מקום בטופ 5, כשאם שופטים לפי היכולת שלו ב-41 משחקיו האחרונים ייתכן שהוא אפילו בטופ 3 בדיון.

4. ג'ה מוראנט (גארד, ממפיס גריזליס)

אל העונה הזאת ג'ה מוראנט נכנס כהבטחה גדולה – אחרי שלא היה הכי יציב אשתקד הוא הרים את הרמה שלו לקראת הפוסט סיזן ונתן תצוגה אדירה נגד גולדן סטייט בפלייאין, כשהוא והגריזליס שלחו את קרי וחבריו הביתה ועלו לפלייאוף על חשבונם. בסדרת הסיבוב הראשון נגד יוטה ממפיס הודחה ב-5 משחקים בלבד, אבל ג'ה היה נפלא כשהוא מעמיד 30 נק' ו-8 אס' למשחק במהלך חמשת משחקים אלו. למרות התצוגה המרשימה, כל זה היה רק טעימה למה שעמד לבוא מהרכז האקספלוסיבי השנה.

מוראנט יצא מלוע של תותח העונה כשהוא קולע 28 נק', מוריד 6 ריב' ומחלק 7 אס' בממוצע למשחק (לעומת ממוצעים של 19 נקודות, 7 אסיסטים ו-4 ריבאונדים בעונה הקודמת) כשהוא נבחר למשחק האולסטאר לראשונה בקריירה, ולא סתם כניסה אלא כזו מהדלת הראשית, כאשר הוא פתח בחמישייה בקו האחורי המערבי לצד סטף קרי. הגריזליס מסובבים המון ראשים העונה ומחזיקים במאזן מדהים של 50 נצחונות ו-23 הפסדים – השני בטיבו בליגה, כשפיניקס עם 59 ניצחונות לעומת 14 הפסדים היחידה שנמצאת לפניהם (בעת כתיבת הכתבה). מאזן זה מתקבל כשג'ה מוביל אותם באמצעות כדורסל מדהים, אז למה הוא לא גבוה יותר? בעיקר כי הגריזליס מחזיקים במאזן של 15 ניצחונות ו-2 הפסדים בלעדיו העונה, כשבנוסף לכך יש שלושה שחקנים לפניו שנותנים עונות אישיות עצומות, שכנראה היו מזכות אותם בתואר בכל עונה אחרת. למרות שלא יזכה, אין ספק ששמו של מוראנט יהיה בדיוני ה-MVP לעוד הרבה שנים, וקיים סיכוי לא רע בכלל שהוא ימצא את עצמו בראש יום אחד.

3. יאניס אנטטקומפו (פורוורד, מילווקי באקס)

יאניס נכנס לעונה הזו על גג העולם – היווני הוביל את מילווקי לאליפות כשהוא נותן תצוגות מטורפות בגמר נגד פיניקס כולל 50 נק' במשחק האליפות בדרך חזרה מפיגור 2-0 כשהוא כמובן מסיים כשחקן המצטיין של סדרת הגמר, לעונה הזו הבאקס נכנסו עם הרבה יותר ביטחון ויאניס המשיך בדיוק מאיפה שהוא עצר. 

30 נק', 12 ריב' ו-6 אס' למשחק ב-55% מהשדה יש לגריק פריק העונה, כשהוא אפילו מציג שיפור בקליעה עם 30% מחוץ לקשת. קשה להגיד בוודאות שיש שחקן טוב ממנו בעולם כרגע, והיכולת שלו להמשיך ולשחק ברמה הכי גבוהה לא משנה באיזה משחק היא לא פחות ממדהימה. למרות הרמה בה הוא משחק, יאניס לא זוכה בעיקר כי מילווקי די מתקשה העונה, ועם מאזן של 45 נצחונות ו-27 הפסדים היא יושבת במקום השלישי במזרח בלבד כשהיא עם הסגל אולי הכי טוב בליגה מבחינת איכות. אמנם האלופה סבלה מפציעות של כמה שחקני מפתח (ברוק לופז, פאט קונאטון והמון פציעות קטנות לשחקני רוטציה) שהחמיצו חלקים נכבדים מהעונה, אבל מרגיש שבשביל לזכות בתואר בפעם השלישית בקריירה שלו יאניס יצטרך לתת פוטו פיניש חזק מאוד ולקחת את הבאקס לפסגת המזרח, וכשמילווקי נמצאת במרחק משחק וחצי ממיאמי בטבלת המזרח יש סיכוי לא רע שזה יקרה, אבל בנקודת הזמן הזו יאניס ממוקם שלישי מבחינתנו. 

2. ג'ואל אמביד (סנטר, פילדלפיה סיקסרס)

אז הגענו לשני המובילים עליהם התלבטנו המון, ובסופו של דבר החלטנו לבחור את ג'ואל אמביד במקום השני. לעונה הזו הקמרוני נכנס אחרי שסיים כסגנו של ניקולה יוקיץ' במירוץ לתואר הנכסף בעונה שעברה, כאשר בפלייאוף זה היה בלאגן אחד גדול לאחר שהסיקסרס הודחו בבושת פנים מול אטלנטה בסיבוב השני. ההדחה הזאת היא שנתנה את האות לקרקס בן סימונס שהתחולל בקיץ – הרכז האוסטרלי לא הסכים לחזור לשחק בעיר אחוות האחים, ואת העונה פילי פתחה בלי השחקן השני בטיבו בקבוצה. לכל הדעות, הקבוצה ללא בן סימונס לא הייתה מספיק טובה כדי להתמודד בצמרת המזרח והימנעות מהפלייאין הייתה צפויה להיות מטרת העל שלה, רק ששכחו לשאול את ג'ואל אמביד מה דעתו על זה. 

אמביד נותן עונה אדירה, אפילו יותר טובה מקודמתה, ומעמיד ממוצעים של 30 נק' ו-11 ריב' למשחק, תוך כדי שהוא מוביל את פילי למאזן השני בטיבו במזרח, עם 45 נצחונות ו27 הפסדים (מחזיקים בשובר שוויון מול מילווקי). רוב העונה, הכוכבים המשניים של אמביד היו טייריס מקסי וטוביאס האריס, עד שכמובן ג'יימס הארדן הגיע בדדליין, אבל זה לא מוריד כהוא זה ממה שאמביד עושה השנה עם הסיקסרס. אז למה לדעתנו הוא עדיין לא הזוכה ב-MVP? בעיקר בגלל הימצאותו של שחקן כל כך דומיננטי, שהיה הסיבה לכך שאמביד נמנע מהתואר גם בעונה הקודמת שבה התחיל להתפתח קרבים הענקים בין השניים.

1. ניקולה יוקיץ' (סנטר, דנבר נאגטס)

ובמקום הראשון, היישר מדנבר, קולורדו, האחד והיחיד – ניקולה יוקיץ'! לאחר שזכה בתואר הנכסף בעונה הקודמת, יוקיץ' לא עצר והעונה רק המשיך להשתפר ולהראות שהמעמד שלו כאחד השחקנים הטובים בעולם, אם לא הטוב שבהם, מוצדק מאוד. למרות הפציעות של ג'מאל מארי (קרע ברצועה הצולבת) ומייקל פורטר ג'וניור (פציעה בגב התחתון), דנבר הצליחה להישאר קבוצה תחרותית ולהתמקם בין ששת הקבוצות הראשונות במערב, ורובו המוחלט של הקרדיט על כך מגיע לנפיל הסרבי. המספרים היבשים של יוקיץ' מרשימים מאוד – 26.2 נקודות, 13.6 ריבאונדים ו-8.0 אסיסטים למשחק לא הולכים ברגל, אך התרומה שלו משתקפת בהרבה יותר מסטטיסטיקה בסיסית.

הסגל של הנאגטס סביב יוקיץ' העונה הוא פחות מבינוני, במקרה הטוב – עם וויל בארטון וארון גורדון כשניים משלושת השחקנים המובילים של הקבוצה רוב הקבוצות היו מגיעות מהר מאוד לתחתית האיזור שלהן, אך מגע הזהב של יוקיץ' הופך סגל משלים חלש ללגיטימי ומביא אותו לגבהים שלא נראו אפשריים. בזכות היכולת של יוקיץ' לייצר לעצמו כאחד משחקני הפוסט הטובים בליגה או למצוא את המצבים האפשריים הטובים ביותר עבור חבריו לקבוצה, דנבר מחזיקה במאזן טוב שלא נופל בהרבה מזה של שאר קבוצות המתחרים על תואר ה-MVP, דבר מרשים בצורה יוצאת דופן לאור הסיטואציה הכמעט בלתי אפשרית אליה נקלע המועדון העונה. נתון נוסף שמראה עד כמה חלש הסגל סביבו ועד כמה מיוחדת ויוצאת דופן התרומה של יוקיץ' לקבוצה היא העובדה שדנבר היא הקבוצה היחידה בליגה העונה אשר אין בה שני שחקנים הקולעים לפחות 15 נקודות בממוצע למשחק.

למרות שלטוענים האחרים לפרס המיוחל יש קייסים מצוינים, עצם כך שיוקיץ' מצליח להביא קבוצה כל כך חלשה כשהוא קולע ביעילות היסטרית (61.1% אפקטיבי), משפר את ההגנה האישית מעונות קודמות ומצליח על הדרך להפוך שחקנים סביבו לטובים בכמה רמות צריכה לזכות אותו בתואר ה-MVP.

חמישיות העונה (All-NBA)

בכל חמישייה יהיו (באופן טבעי) חמישה שחקנים, המחולקים לשתי עמדות גארד, לפחות עמדת פורוורד אחת ולפחות סנטר אחד, כשניתן להכניס שני פורוורדים או שני סנטרים לכל אחת מהן. בחמישיות יוצגו שמות השחקנים, ובסוגריים לצידם יפורטו קבוצותיהם ומספר הבחירה שלהם לחמישיות העונה.

חמישייה ראשונה:
לוקה דונצ'יץ' (דאלאס מאבריקס, 2)
ג'ה מוראנט (ממפיס גריזליס, 1)
יאניס אנטטקומפו (מילווקי באקס, 6)
ג'ואל אמביד (פילדלפיה סיקסרס, 4)
ניקולה יוקיץ' (דנבר נאגטס, 4)

אין מה להרחיב יותר מדי על החמישייה הזו יותר משכבר הרחבנו – מוראנט נותן עונה פנטסטית בממפיס כשהוא השחקן הטוב בקבוצה ומבסס את עצמו כאחד מהטובים ביותר בליגה, דונצ'יץ' הראה שיפור עצום לאחר פתיחה קשה ולאחרונה מוביל את דאלאס ליכולת מצוינת שמתבטאת גם בניצחונות, יאניס ממשיך את המומנטום הלוהט שצבר בעונות קודמות ושני הסנטרים מתחרים ראש בראש על תואר ה-MVP כשכל אחד מהם מצוין ונותן עונה אישית נהדרת. אמנם הפירוט כאן דל יחסית מכיוון שאת רובו עשינו למעלה, אך מובטח לכם פירוט רחב בהרבה בשתי החמישיות הבאות שלפנינו.

חמישייה שנייה:
כריס פול (פיניקס סאנס, 11)
סטף קרי (גולדן סטייט ווריורס, 8)
ג'ייסון טייטום (בוסטון סלטיקס, 2)
דמאר דרוזן (שיקגו בולס, 3)
קארל אנתוני טאונס (מינסוטה טימברוולבס, 2)

את החמישייה השנייה יפתחו כריס פול וסטף קרי בקו האחורי – פול נותן עונה אדירה ובגיל 36 נראה שהוא רק ממשיך להשתבח, כאשר הוא מוביל את הליגה באס' עם 10.7 למשחק ואת הסאנס למאזן הטוב בליגה בפער גדול, ואליו מצטרף סטף קרי, שאמנם נותן עונה אישית פחות טובה בסטנדרטים שלו אבל עדיין מוביל את גולדן סטייט למאזן השלישי בטיבו בליגה כשהוא קולע 25.5 נק' ומוסר 6.3 אס' ב-60% טרו שוטינג. 

את הקו הקדמי יפתחו ג'ייסון טייטום ודמאר דרוזן. טייטום פתח את העונה בצורה קטסטרופלית, אבל משחק כדורסל פסיכי מאז הכריסמס, כשהוא מוביל את בוסטון כל הדרך ממעמקי הפלייאין למקום הרביעי במזרח ולמרחק משחק וחצי בלבד מהמקום הראשון. הסלטיקס ניצחו 23 מ-27 משחקיהם האחרונים והם מחזיקים בהגנה הטובה בליגה העונה, ואין ספק שהמון קרדיט צריך ללכת לכוכב של הסלטיקס שהרים את הרמה משמעותית בחצי השני של העונה. אל טייטום יצטרף דמאר דרוזן, שחווה רנסנס מרשים בשיקגו אחרי השנים האפרוריות בסן אנטוניו, כשהוא נראה ממש כמו בימי טורונטו העליזים ורושם 28 נק', 5 ריב' ו-5 אס' למשחק ומוביל יחד עם זאק לאבין את הבולס למקום החמישי במזרח. אמנם שמו כבר לא בדיוני ה-MVP כמו שהיה בחודשים האחרונים, בעיקר עקב ההידרדרות של הבולס בטבלה, אבל עדיין אין ספק שמגיע לו להיבחר לאחת מחמישיות העונה. 

את החמישייה יסגור קארל אנתוני טאונס – הסנטר הדומיניקני קולע 25 נק' ומוריד 10 ריב' בממוצע למשחק במינסוטה, אותה הוא מוביל למקום השביעי במערב כשהקבוצה בדרך לעונה השנייה בלבד של הפרנצ'ייז במאזן חיובי מאז 2005. עם טאונס, עמדת הסנטר בחמישייה השנייה נמצאת בידיים טובות.

חמישייה שלישית:
דווין בוקר (פיניקס סאנס, 1)
דונובן מיטשל (יוטה ג'אז, 1)
לברון ג'יימס (לוס אנג'לס לייקרס, 18)
קווין דוראנט (ברוקלין נטס, 10)
רודי גובר (יוטה ג'אז, 5)

את החמישייה השלישית שלנו יפתח הקו האחורי של דווין בוקר ודונובן מיטשל – לאחר שהגיעו לגמר בעונה הקודמת, הסאנס ממשיכים להרשים כשחלק גדול מהרמה אותה הם מציגים מגיעה בזכות בוקר. הגארד קולע 26 נקודות למשחק ומהווה נקודת משען חשובה עבור פיניקס לאורך העונה, כשבנוסף לכך הוא המשיך להוביל את הקבוצה גם בהיעדר כריס פול. לצידו, מיטשל נותן את העונה הטובה בקריירה עם 26.2 נקודות ו-5.4 אסיסטים, כש-54% אפקטיבי מהווה את היעילות הגבוהה בקריירה עבורו. כשהג'אז ביתרון ביתיות, הכניסה שלו לחמישייה זו כשחקן המוביל של הקבוצה בהתקפה היא הכרחית.

לצד הגארדים, בעמדות הפורוורד נמצאים שניים מהשחקנים הטובים בליגה שנותנים עונות מרשימות בכל קנה מידה, אך כל אחד מסיבותיו לא נכלל בשתי החמישיות הראשונות. נתחיל עם ג'יימס – לברון מחזיק בשיא כל הזמנים בכניסות לחמישיות העונה עם 17, ועבורנו הכניסה ה-18 היא חובה כשהמלך קולע 30 נקודות בממוצע למשחק (הנתון הגבוה בליגה העונה) בגיל 37 וממשיך להראות שעדיין יש לו את זה, אך עם המקום התשיעי במערב ומאזן העומד על 31 ניצחונות לעומת 42 הפסדים, קשה להכניס אותו לשתיים הראשונות על חשבון שחקנים שמככבים בקבוצות מנצחות. דוראנט מצליח לגרום לברוקלין לנצח משחקים העונה, וב-46 המשחקים בהם שותף הקבוצה השיגה 30 ניצחונות. הבעיה עצמה טמונה בכמות המשחקים – דוראנט אמנם היה שחקן טופ 3 העונה, אך כמות המשחקים הנמוכה מורידה אותו משמעותית ומציבה אותו בחמישייה השלישית בלבד.

החמישייה השלישית, הכתבה הזו וסדרת הכתבות כולה ייחתמו עם רודי גובר, הנציג השני בה מהג'אז. כרגיל, גובר הוא אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה (לפחות בעונה הסדירה) כשהוא מוביל את הליגה עם 2.2 חסימות למשחק, כשבנוסף לכך הוא קולע ב-71.2% מהשדה ומעמיד 14.5 ריבאונדים למשחק, הנתונים הגבוהים בליגה גם כן. כשהוא מהווה עוגן הגנתי כל כך חשוב, הכניסה של גובר לחמישייה זו היא בלתי נמנעת.

לפוסט הזה יש 48 תגובות

  1. בוקר הוא השחקן הכי טוב בקבוצה הכי טובה.
    הוא השוטינג גארד הטוב בליגה, כאשר הג'אמפ של לו מחצי מרחק זו אומנות לשמה.
    לטעמי, חד משמעית יש לו מקום בחמישייה הראשונה לפני לוקה דונציץ'. יש פער של 15 ניצחונות בין הקבוצות,
    כזה שלחלוטין מוחק את ההפרש המזערי בנק' למשחק בין 2 השחקנים.
    צריך לזכור –
    חמישיית העונה זה ליכולת וההישגים של שחקן בעונה, לא דירוג השחקנים הטובים בליגה.
    כריס פול בכל מקרה מתחת לבוקר בחמישיות,
    ואת זה אני כותב כאוהד גדול של כריס פול.

    1. זה הורג אותי כמה מעט ריספקט בוק מקבל.
      לא יודע מה הבחירות יהיו בסוף אבל אם הוא לא מקבל לפחות חמישיה שניה זו שערוריה.

    2. בוקר הוא השחקן הכי טוב בקבותה הכי טובה אבל…
      אם תוציא אותו מפיניקס הם עדיין יגיעו למקום 2-4 די בבטחה עם 7-8 נצחונות פחות גג.
      תוציא את לוקה מדאלאס והם מדשדשים בתחתית בלי יכולת להגיע לפלייאוף.
      זה גם הטיעון שלי נגד מוראנט, אתה לא יכול להיבחר לחמישייה ראשונה עם אתה לא מוכיח שאתה מעלה את קבוצתך יותר מ2 רמות, בינתיים ממפיס מוכיחה שהיא מחזיקה מעמד טוב גם בלעדיו וזה פוסל אותו גם מדיוני mvp כמובן.

      1. 🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣 הסאנס יגיעו למקומות 2 4 בלי בוקר 🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣
        וואו אנשים חיים פה בסרט. בלי בוקר יש מצב טוב שהם לא עושים פלייאוף.
        מי שמנצחים בינתיים בלי לוקה אלו המאבס דווקא.
        וכריס פול 🤣🤣🤣🤣

    3. פיניקס היא קולקטיב, זו קבוצה שמשחקת מאוד טוב ביחד אבל אין שמה אף אחד שבולט אישית מעל כולם, בדיוק כמו שאצל מיאמי נגיד אין נציג באף אחת מהחמישיות למרות שהם מובילים את המזרח, בכל מקרה פול ובוקר מן הסתם יותר טובים מג'ימי ובאם ובמירוץ האם וי פי פול דורג מעל בוקר לאורך כל העונה אז אין סיבה שלא יהיה מעליו, הוא המנוע של הקבוצה והוא זה שהופך את כולם סביבו לטובים יותר, בוקר נפלא אבל הוא עדיין לא משפיע על פיניקס כמו פול לדעתי, בוקר הכי טוב בפיניקס, פול הכי חשוב.
      בכל מקרה להגיד שבוקר לפני לוקה זה לא מחובר למציאות כל כך, לוקה נותן עונה אישית הרבה יותר טובה ומוביל קבוצה למקום החמישי במערב (מאזן זהה למקום 4) כשהקו סטארס שלו הם בראנסון ודינווידי, בוקר לא באטמוספירה שלו.

      1. באותה מידה יכולת להגיד שממפיס הם קולקטיב זה סתם תירוץ. מה בדיוק הופך את פול למשמעותי יותר מבוקר.
        בוקר יותר חשוב מכל שחקן אחר בסאנס.

        1. ממפיס הם בהחלט קולקטיב אבל הם יותר בנויים סביב כוכב אחד ולא כמה אז יותר קל לתת לו קרדיט, אין להם שחקן בקליבר של פול או אייטון אחרי מוראנט.
          פול הוא זה שהפך את הסאנס לקונטנדרים, הוא הפלור ג'נרל הכי טוב בליגה כנראה ובלעדיו הסאנס רמה מתחת לדעתי, עובדתית הוא היה מעל בוקר לאורך כל העונה במירוץ האם וי פי אז אין סיבה שזה ישתנה עכשיו.

          1. אני לא יודע איפה ראית שדירגו את פול מעל בוקר, אבל אף אחד אחר לא חייב להסכים איתו. פול הוא צלע מאוד משמעותית, אבל הוא במקרה הטוב השני בחשיבותו, ואני אפילו לא בטוח לגבי זה

          2. פול נהדר והביא לפיניקס הגנה, קבוצתיות ובעיקר גישה.
            אבל,
            בלעדיו פיניקס עדיין קונטנדרים, בלי בוקר אין להם בכלל מה לחפש. בוקר הוא הכוכב של פיניקס.

          3. מה זה 'עובדתית'? מירוץ ה mvp של מי בדיוק?
            תמצא לי אוהד סאנס אחד כאן שיגיד לך שפול יותר משמעותי מבוקר.
            ואם ממפיס כל כך בנויים סביב כוכב אחד למה הם כבר 2-16 בלעדיו? אתה בוחר את הטיעון שיתאים לפי מה שנוח לך.

            1. לפי אתר הליגה ובכל המקומות שאני ראיתי פול היה מעל בוקר במירוץ, כמות המשחקים שהחמיץ מעוטה ולא קריטית.
              ממפיס אמנם 16-2 בלי ג'ה אבל אין להם עוד כוכב חוץ ממנו, פשוט קבוצה שמאומנת טוב ומשחקת יפה ולמען האמת חוץ מברוקלין במשחק האחרון לממפיס ללא ג'ה לא היה באמת אתגר משמעותי, הפציעה שלו הייתה בשיא של הקורונה ובתקופה שכל הקבוצות היו עולות בהרכבי טלאים, ג'ה טוב בפער מכל השחקנים האחרים שם מה שאי אפשר להגיד על פול ובוקר שהם בערך באותה רמה.

            2. בסדר ועדיין יש הפרש ברור בסך הנצחונות של שתי הקבוצות. זה שאין לידו כוכב נוסף לא הופך אותו ליותר ראוי. בטח כשכמו צוין חלק נכבד מהנצחונות הנ"ל הושגו בלעדיו בלי קשר מה היו הנסיבות (זה בערך שליש מהנצחונות שלהם). עם ג'ה המאזן שלהם 21-35 זה לא משהו היסטרי. אז או שאתה זוקף את ההצלחה של הקבוצה לקבוצה או שאתה מסתכל על המאזן עם ג'ה בלבד ומתעלם מהשאר. אתה לא יכול להחזיק את המקל הזה בשני הקצוות.

  2. תודה רבה
    השאלה מה משקל ההשגים הקבוצתיים.
    הליגה תיתן לאמביד ויוקיץ יהיה חמישיה 2.
    לדעתי כמוכם, לא צריך לתת משקל משמעותי להישגים קבוצתיים ולכן יוקיץ בראש, אמביד חמישיה 2 עם לברון ודוראנט.
    יתכן לברון חמישיה 1 אם יאניס עמדה 3 והוא עמדה 4.

  3. בס"ד
    תודה רבה.
    די מסכים, אם כי בוקר צריך לעלות חמישייה. מגיע ליוקיץ', אבל נראה לי שיבחרו באמביד.
    מאמין שלפחות לברון או דוראנט יבחרו גבוה יותר.

  4. תודה על הפוסט.
    נוטה להסכים עם רוב הבחירות, למרות שכמו גיא, גם אני מרגיש שהסאנס לא מקבלים מספיק הכרה. זו עונה מטורפת שלהם. גם אם הם מורידים את הרגל מהגז עכשיו הם יסיימו עם מאזן סביב ה-65 נצחונות ובהפרש ניכר מכל קבוצה אחרת.
    סטף אחרי פתיחה חזקה הוא בהחלט יותר חמישיה שניה מאשר ראשונה.

        1. הטיעון של "בלעדיו לא היו בפלייאוף" לא מוצדק בעיניי כאן, הוא אמנם נכון אבל זה נכון לרוב השחקנים המובילים בליגה, כך שזה לא מייחד אותו מאחרים בצורה יוצאת דופן.

  5. בחירות ונימוקים טובים. גם בעיניי בוקר שווה יותר מחמישייה שלישית, יכול להיות במקום טייטום בשנייה בשל היציבות או במקום לוקה בראשונה בשל חלקו הרב במיקום שהביא את הסאנס .

    1. טייטום פורוורד, בוקר גארד, הם לא רלוונטיים אחד לשני.
      בקשר ללוקה הוא במקום ה5 אצלנו במירוץ האם וי פי אז מן הסתם שנכניס אותו בחמישייה הראשונה, אישית הוא טוב בהרבה מבוקר ומוביל קבוצה עם צוות מסייע הרבה פחות טוב

        1. מותר לשים שני סנטרים לפי הליגה, אבל חייב לשים לפחות 3 שחקני קו קדמי ובוקר לא יכול להיחשב כפורוורד

  6. בחירות יפות – קראתי את כל ההשגות בתגובות – חלקן טובות בהחלט.
    שני השקל שלי: על המגרש – החמישייה השלישית חזקה משמעותית מהראשונה – השנייה בכלל לא בדיון היא חלשה מאוד.

            1. היתרון הגדול של הראשונה זה לוקה ויאניס. דוראנט ״מקזז״ את יאניס (כאן אין לו את טאקר ולופז) ובוקר ומיצ׳ל זה כוח אש שיכול להתמודד מול לוקה. ג׳ה בעיני משחק בשלב הזה יותר בשביל עצמו. זה טבעי לגילו. ממפיס חוגגים עם מאזן פסיכי בלעדיו. זה לא המשקל של לוקה יאניס דוראנט אמביד או יוקיץ.
              ויש את ההוא שאסור לומר את שמו מלך הסלים…
              בקיצור ניגוב ייבוש פוליש ווקס

            2. אין לך עושי משחק, רק גאנרים + נגר.
              ההוא שאין לומר את שמו כבר לא סוחב קבוצות, רק מנפח סטט'.
              הוא גם עושה לך בור בהגנה.
              אצלי יש 2 עליונים + ג'ה.
              עזוב, קבוצה שיש בה את לוקה + יוקיץ' אתה יכול כבר להישאר בחדר ההלבשה ולא לעלות מולה.
              זה יהיה פסים ברחבה.

            3. פסים ברחבה חחחחח אחד הטובים אין לי מענה ברמה הזאת אני נאלץ להכנע 🙂
              (לגבי ההוא שאין לומר את שמו – אתה צודק אבל הוא מביא את הפרשים באפור)

  7. איזה סטף נו בחייאת…אתם מפחדים מהתגובות או מה?
    בוקר לפחות חמישייה שנייה, אין סרט שהוא לא שם, עונה הרבה יותר טובה משל קארי, וסטף חמישייה שלישית, אם בכלל. נתן תחילת עונת חזקה ומאז התפייד. בכלל הנסיגה שלו מתבטאת במאני טיים, כששומרים עליו הוא לא מצליח לייצר רצף נקודות.
    כל השאר הגיוני בסהכ, אני באופן אישי גם עם יוקיץ' שהוא גאון כדורסל, מעדיף אותו על אמביד שהוא כוכב כדורסל.

  8. ובקשר למוראנט- לא לו"ז ולא שום דבר אחר- ממפיס משחקת טוב מאוד בלעדיו, לא פיענחתי עד הסוף למה זה קורה אבל זה עדיין לא קטע של לוותר עליו.
    וזה לא בשביל להוריד ממנו, שחקן על שאם לא ייפצע יגיע לגבהים של mvp, כי הוא נראה יותר טוב מדומיו כגון ג'ון וול, רוז וכו

  9. לא בדקתי, אבל נראה שרק חמישה שחקנים מתוך ה-15 בחמישיות מעל גיל 30: קרי, דרוזן, דוראנט, פול ולבג.
    אפשר להגיד שחילוף הדורות הסתיים בהצלחה?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט