חלוקת פרסי עונת 2021/22 (2/4) – מאמן העונה, רוקי העונה וחמישיות הרוקים/ דור בן דוד ורותם אלרן

שלום חברים, בסדרת כתבות זו דור ואני נדרג את פרסי העונה וחמישיות העונה בסדרה שתחולק לארבעה חלקים:
1. השחקן המשתפר (MIP) והשחקן השישי (6MOTY)
2. רוקי העונה (ROY), מאמן העונה וחמישיות הרוקי
3. שחקן ההגנה (DPOY) וחמישיות ההגנה
4. MVP וחמישיות העונה

לכל פרס נבחר את השלישייה הראשונה שלנו (חוץ מפרס ה-MVP בו תיבחר החמישייה הראשונה) ונדרג אותם לפי הסדר שאנחנו מוצאים לנכון. בחלק השני מהארבעה נדרג את השלישיות המובילות לתואר מאמן העונה ולתואר רוקי העונה בסדר עולה – מהמקום השלישי ועד למקום הראשון, ובנוסף לכך נמנה את שתי חמישיות שחקני השנה הראשונה. אז שנתחיל?

מאמן העונה

שווים איזכור:
אריק ספולסטרה (מיאמי היט)
סטיב קר (גולדן סטייט ווריורס)

3. מונטי וויליאמס (פיניקס סאנס)

בשנה שעברה פיניקס סיימה במקום השני במערב וחזרה לפלייאוף לראשונה מאז 2010, אז כיכבו בקבוצה סטיב נאש ואמארה סטודמאייר. השמשות עשו ריצה נהדרת בפלייאוף בהובלתו של מונטי וויליאמס כשהם מדיחים את הלייקרס, הנאגטס והקליפרס בדרך לגמר ראשון מאז 1993, שבו הם כבר היו ביתרון 2-0 מול מילווקי, אבל לא הצליחו להתמודד עם יאניס האדיר והפסידו את 4 המשחקים האחרונים בסדרה. באופסיזן הם שמרו על הליבה של הסגל ופרט לג'אבל מגי הוותיק לא עשו יותר מדי רעש בפרי אייג'נסי או בשוק הטריידים. 

העונה פיניקס נראית אפילו יותר טובה משנה שעברה – הסאנס מחזיקים במאזן מטורף של 55 ניצחונות ו-14 הפסדים עם 13 משחקים עד לתום העונה. מאזן זה הוא כמובן הטוב בליגה בפער גדול ואחראי לכך שפיניקס היא הקבוצה הראשונה בליגה שהבטיחה את מקומה בפלייאוף. העונה הזו היא עונה מיוחדת בהיסטוריה של פיניקס, כשאלופת המערב שברה במהלך העונה את שיא המועדון לניצחונות רצופים עם 18 כאלו וגם ניצחה 11 משחקים ברציפות לאחר מכן. למונטי מגיע הרבה קרדיט על העונה המצוינת הזו, מכיוון שהוא לוקח קבוצה שלא בהכרח מחזיקה בחומר השחקנים הטוב בליגה, אבל בעזרת שיטת המשחק שלו בשני צדי המגרש הם הופכים את הפרקט לגיהנום עבור כל יריבה שפגשו העונה. מונטי רק במקום השלישי כי לא היה לסאנס הרבה לאן להשתפר מהעונה שעברה ובשל כך אלמנט ההפתעה הרבה יותר חזק אצל שני המאמנים האחרים, בנוסף לכך ראינו קצת סדקים במכונהשל הסאנס עם הפציעה של כריס פול אחרי פגרת האולסטאר (מאזן 7-4 מאז), אבל הוא עושה עבודה מצויינת וגם אם הוא לא מאמן העונה אצלנו, בעיניי (דור) הוא המאמן הטוב בליגה.

2. ג'יי בי ביקרסטאף (קליבלנד קאבלירס)

הקאבלירס הגיעו לעונה עם ציפיות נמוכות – הם בדיוק סיימו במקום ה-13 במזרח והיה נראה שהם בדרך לעוד עונת טנקינג ובנייה מחדש כשבדראפט הם בחרו את אוון מובלי מ-USC בבחירה השלישית, בפרי אייג'נסי החתימו את ג'ארט אלן לחוזה של 100M$ ל4 שנים ואת לאורי מרקאנן משיקגו לחוזה של 67M$ ל-4 שנים גם כן. הרבה תהו מה קליבלנד הולכת לעשות עם כל הגבוהים ואיך לעזאזל הם הולכים לגרום לזה לעבוד, ואז ג'יי בי ביקרסטאף הימם את הליגה. 

הקאבס שיחקו עם חמישייה גבוהה ומהפכנית במיוחד בה פתחו מרקאנן (2.13 מ'), מובלי (2.13) ואלן (2.11) יחד, לקבוצות הליגה לא היה מושג איך להתמודד עם זה וקליבלנד התברגה בצמרת המזרח, כשהחמישייה המהפכנית של ביקרסטאף הוכחה כהצלחה עצומה. כמה עצומה אתם שואלים? הם קבוצת ההגנה הרביעית בטיבה בכל הליגה! דריוס גרלנד וג'ארט אלן עשו קפיצת מדרגה עצומה והם נותנים עונה מופלאה שהפכה אותם לאולסטארים לראשונה בקריירות שלהם, מובלי הראה פוטנציאל מטורף בשני צדי המגרש כשהוא נראה כמו כל מה שציפו ממנו ויותר, קווין לאב הפך מווטרן ממורמר בקבוצת טנקינג לנשק קטלני מהספסל ועל החבורה הצעירה והמלהיבה הזאת מנצח ג'יי בי ביקרסטאף שעושה חיל בעונתו הרביעית בלבד בליגה. הוא אמנם לא הזוכה הגדול כי קליבלנד קצת מדשדשת בזמן האחרון ונפלה עד לסף מקומות הפלייאין במזרח, בזמן שזה שלפניו מוביל קבוצה צעירה יותר, מלהיבה יותר וטובה יותר. 

1.. טיילור ג'נקינס (ממפיס גריזליס)

בגיל 37, טיילור ג'נקינס הוא המאמן הצעיר ביותר ב-NBA כיום, והוא גם המועמד הבכיר שלנו לזכייה בתואר מאמן העונה. ג'נקינס הצטרף לממפיס כמאמן ראשי בקיץ 2019 כשהחליף שם את ביקרסטאף ובשלושת העונות הראשונות שלו בתפקיד הוא חולל בקבוצה שינוי דרסטי – מהגריט נ' גריינד שנגמרו עם הטריידים על גאסול וקונלי, הגריזליס עברו תחתיו שינוי מהותי לקבוצה מהירה ומלהיבה, אך גם כזו שההגנה היא בראש מעייניה ועליה מתבסס חלק גדול מהמשחק שלה.

לג'נקינס העונה יש לא מעט קבלות בשטח – הוא איפשר לדזמונד ביין לפרוח כשחקן חמישייה בעונתו השנייה בלבד בליגה, שיטת המשחק ויכולת פיתוח השחקנים שהוא מביא לשולחן סייעו לגריזליס להישאר קבוצה מצוינת גם בהיעדר מוראנט (מ-15 משחקים ללא מוראנט העונה, הגריזליס ניצחו ב-13) והסכמות ההגנתיות שלו שיפרו את ממפיס והפכו אותה להרבה יותר מעוד קבוצת מרכז מערב טובה, כשכרגע היא מדורגת שביעית בליגה במדד הרייטינג ההגנתי. לפני מספר שנים, כשעוד שימש כעוזר מאמן בבאקס, אחד התפקידים המרכזיים של ג'נקינס היה פיתוח שחקנים צעירים ועבודה איתם, ודבר זה בולט מאוד בגריזליס ובדרך שבה שחקנים פורחים תחתיו, ותפקוד זה מזכה אותו בתואר מאמן השנה עבורנו.

רוקי העונה (ROTY)

שווים איזכור:
ג'וש גידי (גארד, אוקלהומה סיטי ת'אנדר)
פרנץ ואגנר (פורוורד, אורלנדו מג'יק)

3. סקוטי בארנס (פורוורד, טורונטו ראפטורס)

במקום השלישי ברשימה שלנו לפרס רוקי העונה ניצב סקוטי בארנס שנבחר ע"י טורונטו עם הבחירה הרביעית בדראפט האחרון. הבחירה בו בחמישייה הראשונה לא הגיעה כהפתעה לאור ההבטחה שהראה במכללת פלורידה סטייט כפורוורד אתלטי וחזק בגובה 2.06 מ' עם מוטת ידיים העומדת על 2.19 מ', במיוחד כששחקני כנף מוכשרים הם מצרך חשוב בליגה של ימינו. למרות התקרה הגבוהה שיוחסה לו, הציפייה הייתה שבארנס יגיע לליגה מעט בוסרי ויסתגל אליה ככל שיעבור הזמן, אך הוא דרס את כל הציפיות וכבר בעונת הרוקי נראה נהדר עם ממוצעים של 15.3 נקודות, 7.6 ריבאונדים ו-3.4 אסיסטים.

הסטטיסטיקה היבשה של בארנס מצוינת, אך מה שהופך אותה למרשימה עוד יותר היא הסיטואציה בטורונטו – הראפטורס כרגע נמצאים במקום השביעי במזרח כשמובילים אותם שחקנים כמו פרד ואן וליט, פסקל סיאקם, או ג'י אנונובי וכמובן בארנס עצמו, ועצם זה שבארנס מצליח לשחק ברמה הזו בקבוצה בעלת מאזן חיובי מבדילה אותו מהשחקנים במקומות שמתחתיו. הוא לא סיים באחד משני המקומות הראשונים בשל כך שהשחקנים הנמצאים בהם נותנים עונות אישיות מרשימות יותר מבחינה סטטיסטית אך גם ביכולת שהם מציגים בפועל, אבל במקום השלישי הוא בטיר משלו ונמצא בפער משמעותי מעל שחקנים כמו גידי או ואגנר.

2. קייד קנינגהאם (גארד, דטרויט פיסטונס)

קייד קנינגהאם נבחר ראשון בדראפט האחרון והציפיות היו בשמיים, רכז בגובה 1.98 מ' שיכול לקרוא את המשחק ברמה גבוהה, מחזיק בקליעה סבירה ושומר מצויין, כך שכשהפיסטונס זכו בלוטרי הבחירה בו הייתה נו בריינר.

קייד נפצע זמן קצר לפני הפריסיזן ואת הבכורה שלו ב-NBA הוא ערך ב-31 באוקטובר כששאר הקבוצות כבר כחודש בתוך העונה. כמצופה מרוקי שלא שיחק במשחקי ההכנה, קנינגהאם היה צריך להתרגל לרמת הליגה תוך כדי העונה, ובשל כך הוא התקשה בתחילה – ב-15 משחקיו הראשונים הוא העמיד 13 נק', 6 ריב' ו-4 אס' למשחק ב-33% מהשדה ו-24% עלובים לשלוש, אבל לאחר פתיחה חלשה זו הוא הרים את הסוויץ' והראה לכל המצקצקים למה הוא נבחר ראשון בדראפט. 

18 נק', 6 ריב' ו-5 אס' ב-42% מהשדה ו-36% מחוץ לקשת – זוהי הסטטיסטיקה של קייד קנינגהאם ב39 המשחקים האחרונים. הוא משחק כדורסל מדהים והוא גם קיבל את מלוא הבמה מדוויין קייסי שהוריד את קיליאן הייז המאכזב לספסל ונתן את כל עול הובלת הכדור לקנינגהאם, קייד מראה פלאשים של כל מה שהסקאוטים דיברו עליו בליל הדראפט ואני בטוח שהוא ייתן הרבה סיבות לצפות בדטרויט בשנים הקרובות ויוצא את הפרנצ'ייז מהבוץ אחרי שנים של בינוניות, הוא אמנם לא הזוכה בפרס מבחינתנו כי הפיסטונס הם אחד מהמועדונים בעלי המאזן החלש בליגה בנוסף לפתיחה חלשה של קנינגהאם בזמן שהזוכה שלנו הוא בורג משמעותי בקבוצה מנצחת והיה יציב לאורך כל העונה. אז שנעבור אל הזוכה הגדול?

1. אוון מובלי (סנטר, קליבלנד קאבלירס)

אחד מההבטחות הגדולות בדראפט האחרון הייתה באופן טבעי זו שסבבה את אוון מובלי – הסנטר ממכללת ממכללת דרום קרוליינה מחזיק בנתונים פיזיים מפלצתיים (גובהו 2.16 מ' ומוטת הידיים שלו היא 2.23 מ') שסייעו לו להציג יכולות הגנתיות מרשימות לצד ניצוצות התקפיים בעונתו היחידה במכללה, ובעקבות אלו הוא נבחר במקום השלישי בדראפט האחרון, כשרק קנינגהאם וג'יילן גרין נבחרו מעליו. ההסתכלות על מובלי הייתה כעל פרוספקט שיצטרך להבשיל ולהתלטש לאור הגולמיות שהציג טרם כניסתו לליגה, אך כבר בהתחלה הוא הוכיח שהוא הרבה יותר מיהלום בלתי מלוטש.

לצד ג'ארט אלן, מובלי משלים מגדלי תאומים מודרניים שנראה שנלקחו היישר משנות התשעים. הגנת הטבעת והוורסטיליות ההגנתית שאנו רואים ממובלי ואלן היא נדירה והופכת את קליבלנד למפלצת הגנתית לאחר שאשתקד הייתה במקום ה-25 בליגה במדד הרייטינג ההגנתי, אבל במובלי יש הרבה יותר מרק הגנה. התקפית הוא פחות דומיננטי מבהגנה, אך 15.1 נקודות, 8.3 ריבאונדים ו-1.7 חסימות בממוצע למשחק הם מספרים שאין מה להתבייש בהם. עצם כך שהוא מסוגל לשפר הגנתית קבוצה כבר בעונת הרוקי שלו זה מרשים, וכשמוסיפים לכך את העובדה שהוא גם מהווה נשק התקפי בקבוצה טובה שלפרקים הייתה מצוינת רואים כי תואר רוקי העונה צריך ללכת אליו ללא היסוס.

חמישיות הרוקים

חמישייה ראשונה:
קייד קנינגהאם (דטרויט פיסטונס)
ג'וש גידי (אוקלהומה סיטי ת'אנדר)
פרנץ ואגנר (אורלנדו מג'יק)
סקוטי בארנס (טורונטו ראפטורס)
אוון מובלי (קליבלנד קאבלירס)

הבק קורט של החמישייה הראשונה מורכב מקייד קנינגהאם שעליו כבר פירטנו ומג'וש גידי שנותן עונה נהדרת באוקלהומה. גידי הוא איום טריפל דאבל לילי ושובר בת'אנדר שיאים של ראסל ווסטברוק מימין ומשמאל, והממוצעים שלו העונה עומדים על 12.5 נקודות, 7.8 ריבאונדים ו-6.4 אסיסטים. לבארנס ומובלי עליהם כבר הרחבנו יצטרף בקו הקדמי פרנץ ואגנר הנהדר, שנותן עונה נפלאה באורלנדו כשהוא קולע כ-15 נק' למשחק ומראה ניצוצות של יכולות פליימייקינג והגנה משובחות.

חמישייה שנייה:
איו דוסונמו (שיקגו בולס)
ג'יילן גרין (יוסטון רוקטס)
כריס דוארטה (אינדיאנה פייסרס)
הרב ג'ונס (ניו אורלינס פליקנס)
ג'ונתן קומינגה (גולדן סטייט ווריורס)

במפתיע, בחמישייה השנייה שלנו יש שני שחקנים בלבד שנבחרו בעשירייה הראשונה בדראפט האחרון, כששחקנים אלו הם גרין (הבחירה השנייה) וקומינגה (הבחירה השביעית). הפתעה נוספת ממנה היא שיש בה שתי בחירות סיבוב שני, כשדוסונמו בבחירה ה-38 וג'ונס בבחירה ה-35 נכנסים אליה.

השחקן הראשון מהקו האחורי הוא איו דוסונמו, גארד בן 22 שלאחר 3 עונות במכללת אילינוי הגיע לבולס, ושם ניצל את הפציעות של לונזו בול ואלכס קארוסו שנתנו לו דקות והזדמנות לפרוח., ואת ההזדמנות הזו הוא לא פספס והעונה הוא קולע 8.5 נקודות למשחק ביעילות מצוינת, מוסר 3.2 אסיסטים ועושה הגנה טובה. לצידו, גרין היה מאכזב מעט למשך מרבית העונה ביוסטון ולאורך 18 משחקיו הראשונים בה התקשה עם 14 נקודות למשחק ב-38.2% מהשדה ו-27.8% משלוש וחווה פציעה שהשביתה אותו ל-14 משחקים, אך מפציעה זו הוא חזר טוב בהרבה וב-35 המשחקים מאז הוא קולע 16.5 נקודות ב-42.5% מהשדה ו-34.1% משלוש. את הקו האחורי משלים כריס דוארטה מאינדיאנה, שלאחר שנבחר בבחירה ה-13 פתח את העונה בסערה עם 16.1 נקודות למשחק בעשרת משחקיו הראשונים בליגה, ואמנם בהמשך נרגע אבל עדיין נתן תרומה טובה לפייסרס ההולכים לבנייה מחדש.

בקו הקדמי יש לנו את הרב ג'ונס בן ה-23 שבדומה לדוסונמו נבחר בסיבוב השני והגיע מוכן לליגה, כשהוא השחקן ההגנתי החשוב ביותר של הפליקנס כרגע וגם מספק כ-9 נקודות למשחק ביעילות טובה. לצד ג'ונס, ג'ונתן קומינגה יסגור את החמישייה כשהוא נותן עונה סולידית בגולדן סטייט ומצליח להיכנס לרוטציה של אחת מהקבוצות הטובות בליגה ולתרום בה בשני צידי המגרש.

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. הקאבס חזרו לגודל טבעי שהגיע לוח משחקים קשה וסביר להניח דיסיימו בפליי אין. הישג יפה מאד אגב אבל ממש לא כזה שישים את בעקרסטף למקום 3 במאמני העונה.
    מונטי הפך את הסאנס למכונה דורסנית בלי למצמץ והוא מאמן העונה שלי. אם לא הוא אז גנקינס.
    ספולסטרה המשיך לנגב עם ההיט עם מלא חוסרים וקידם שחקנים כמו וינסנט וסטרוס.

    1. מונטי
    2. גנקינס
    3. ספולסטרה

    לגבי הרוקיס קייד סתם מנפח מספרים שהעונה גמורה. בארנס בקבוצה תחרותית אש ונותן עונה נהדרת. קייד וגרין נותנים די אותם מספרים והקבוצות זבל שלהם גם קרובים באותו המאזן. אני הולך עם גיילן גרין שגם ניפח מספרים בגארבג של העונה.

    1. מובלי
    2. בארנס
    3. גרין

    1. למזלך אולי לא ראית את דטרויט 🙂
      הוא ממש לא מנפח מספרים, קייד הוא הדבר האמיתי, שחקן על חלל ובכל הדראפט המעולה והעמוק הזה, לפי דעתי הוא היחידי עם פוטנציאל mvp

  2. תודה בחירות לא רעות.
    לגבי מאמן העונה מסכים בהחלט עם שמעון שזה מונטי ובפער במיוחד שזה ממשיך את הרצף של הפליאוף של שנה שעברה.
    לא מסכים עם שמעון שסטיב קר לא ברשימה הוא צריך להיות שני (רק בגלל שמונטי ראשון אחרת היה ראשון).
    1. מונטי
    2. קר
    3. ספולסטרה
    4. ג'נקינס
    5. ביקרסטאף
    מאמנים שאיכזבו העונה:
    1. טיבס
    2. קרלייל
    3. לברון
    לגבי רוקי העונה בהחלט בחירות טובות מסכים עם החמישיה.

    1. אני חושב שמפיניקס ראינו למה הם מסוגלים בעונה שעברה, מה גם שהשינוי אצלם הגיע עם הגעתו של כריס פול ולא של מונטי, מונטי כמובן עושה עבודה מצויינת והוא המאמן הטוב בליגה לדעתי אבל לא יודע כמה נכון להגיד שהוא מאמן העונה על סמך זה

      1. השינוי בפיניקס התחיל עוד עונה קודם (תיזכר בבועה).
        מונטי הוא הפייבוריט הברור לזכות בתואר לא מעט גם בגלל שלא זכה בעונה שעברה.

      2. דור לדעתי דוקא העובדה שהצליח לייצר את הרצף הזה היא זאת שהופכת אותו למאמן העונה. רוצה דוגמא הפוכה? נייט מקמילן שנה שעברה לקח את ההוקס עד לגמר המזרח והשנה הקבוצה אולי תעשה פליי אין. תיבס בניקס.
        ואל תשכח שבמשך השנה הוא סבל מהעדרויות של שחקנים משמעותיים אייטון בוקר פול.
        לדעתי זה שלו ובפער.

  3. הבחירה שלי למאמן העונה מעט לא קונבנציונלית,
    וזה היות ואני אוהד סאנס –
    טיירון לו.
    הקליפרס לא אמורים היו להיות קבוצה תחרותית וקשוחה כל כך.
    הם במשך מרבית העונה ללא צמד הכוכבים הגדולים של הקבוצה שמהווים עוגנים הן בהתקפה והן בהגנה.
    מרבית הקבוצות האחרות היו מתרסקות עד עפר (ע"ע ברוקלין, לייקרס).
    הקליפרס להבדיל,
    בועטים, נושכים ומסרבים להפסיד בשקט. מרשים.
    .
    תודה, חברים.
    אחלה פוסט.

    1. לא מאמן אדיר( זה היה ידוע מההתחלה, למרות כל הדברים שנאמר עליו מהעם היושב בציון), אבל המאזן לא מספיק טוב.
      באותה קטגוריה של עושים עבודה טובה מאוד הייתי מוסיף את נרס(המאמן הטוב בליגה?) ואת אודוקה, שאחרי התחלה לא משהו(הגיוני למאמן רוקי), אראה שכמו שחשבו הוא מאמן הגנה מדהים, מאמין שהוא ישתפר גם בצד ההתקפי.

        1. איזה הצלחה? נעולים במקום השמיני עד סוף העונה פליאין וזהו. זו קבוצה שהסגל שלה נבנה מתוך כונה לכוון לאליפות אז זה לא שחוץ משני הכוכבים שלה אין שם שחקנים טובים.
          הטירון אולי מאמן נחמד אבל ממש לא מאמן העונה זה שקבוצה נושכת ובועטת לא הופך אותה לקבוצה טובה.

          1. במילים אחרות אף אחד לא ציפה שיהיו ממש גרועים למרות קוואי וג'ורג'. מקום שמיני במערב עבורם זה פחות או יותר מה שהיה מצופה מקבוצה כזאת.

            1. https://hoops.co.il/?p=244432
              רוב המגיבים חזו שייאבקו על הפלייאוף, אבל זה עם פול ג'ורג'.
              ללא ג'ורג' בחלק ניכר של העונה כמו שהיה אף אחד לא היה נותן להם פלייאוף, והם לא סתם יהיו בפלייאין, אלא ממקום 8.

            2. אתה קצת מגזים איתם,אף אחד לא חשב שהסגל של הקליפרס לא יהיה במאזן שלילי ללא שני הכוכבים,ועדיין ביחס של ציפייה ומציאות ספו וגנקינס ממוקמים הרבה יותר גבוה

            3. בוא נגיד את זה ישירות – הרי אי אפשר לחשוב על טיירון לו בלי לחשוב על דייוויד בלאט. בלאט היה מוציא מהסגל הזה הרבה יותר. הוא לקח סגל ששניים משלושת הכוכבים שלו עד לגמר הליגה. מי עמד לרשותו? דלדובה? ג'יי אר סמית.
              אני לוקח את הצד הפרובינציאלי לא זה שלוקחים אנשי העולם הגדול.
              אין שום הצלחה מיוחדת עם מי שטיירון לו עשה עם הקליפרס. נקודה.

            4. מעניין, חשבתי על לו ובכלל לא זכרתי את בלאט.
              מה הקשר?
              מה הקשר בין מה שהיה לבין מה שעכשיו?
              בעונה הנוכחית לו עשה מעל ומעבר בלי שני כוכביו ומעמיד קבוצת משלימים תחרותית ערב-ערב, ונכנס לפלייאוף גם בלי פליי-אין. ואפילו בלי השחקן המשמעותי שהביאו לו בעקבות החיסורים (פאואל).
              בהחלט ראוי לציון.

            5. עד לתגובה שלך, בלאט כלל לא עבר במחשבתי. אתה יודע מה כן עבר?
              המפגשים של הקליפרס עם הסאנס בפלייאוף האחרון והעונה.
              הקליפרס קבוצה קשוחה, ממושמעת ולוחמת כאשר יש להם את כל התירוצים לוותר לשחק על סטטיסטיקות אישיות.
              העובדה שההגנה שלהם עדיין בצמרת למרות חסרונם של 2 הכוכבים הבולטים זו תעודת כבוד למאמן.
              אני אשמח לקרוא תגובה של מישהו שניבא קליפרס פלייאוף ללא צמד הכוכבים.
              תראה מה קורה לברוקלין ללא כוכבים, וזה כאשר דוראנט וקיירי שיחקו במצטבר הרבה יותר מאשר קאוויי וג'ורג'.

            6. ראשית הם לא בפליאוף. עובדתית הם בפלאין מהמקום השמיני אפילו לא מהשביעי וגם בשיטה הישנה זה השתחלות לפליאוף מהמקום האחרון. לו מאמן טוב. אבל מאמן העונה? זו הגזמה פראית לדעתי. מה אין אחרים שראויים יותר ממנו? זה לא עושה להם קצת עוול? מאמן ראוי לאיזכור? אולי.. אבל לא הייתי מוציא אף אחד מהרשימה שלי ושם אותו לפניו. הוא מאמן נחמד וטוב tier 2 בעייני. וכך גם התוצאות שלו. סבירות. לא יותר.

  4. תודה רבה.
    מסכים עם הבחירה בגנקינס.
    הייתי מחליף את שנגון בקומינגה,יותר מתאים לעמדת סנטר ועם סטט די דומה.
    נחשון היילנד ראוי לאזכור ברוקיז,בחודשיים האחרונים הוא פשוט מפגיז וגם חלק משמעותי מהמהפך החיובי שדנבר והספסל שלה עברו בתקופה האחרונה

    1. יודעים מה, קשה לתת רוקי לשחקן ששיחק באחת הקבוצות הכי גרועות בליגה אף פייר אנף. אבל קייד ביסס את ההערכה שהוא השחקן הכי טוב שייצא מהמחזור הזה.

  5. תודה על הבחירות ממש מוצלחות. במאמן לטעמי טיירון לו שווה אזכור. מי זוכר עוד את הגבות שהורמו ערב הדראפט על הבחירה של טורונטו בבארנס במקום סאגס…

    1. ההנהלה של טורונטו נותנים עבודה.
      שנים של בחירות חכמות,
      טריידים מדויקים,
      בחירת מאמן מוצלחת,
      ההתנהלות חוזית מרשימה,
      וזה בקבוצה שאין לה את היכולת למשוך את עילית השחקנים החופשיים ושאין לה בדרך כלל בחירות דראפט גבוהות (שנה שעברה נטולת הביתיות היא שנה יוצאת דופן עבורם).

  6. תודה, בחירות טובות.
    הייתי משדרג את מוני לראשון.
    מובלי בולט במיוחד כי הוא בקבוצה עם גבוהים ותחרותית

  7. בחירות טובות, מבחינת הפרסים זה מובלי ומונטי, אך לפי דעתי קייד הכי טוב בדראפט המצויין הזה וג'נקינס הוציא הכי הרבה מהכי מעט.
    אודוקה עושה עבודה לא נורמלית החל מהאולסטאר, השיפור זה הוא נטו, לפי דעתי.
    ספולסטרה בגדול המאמן הטוב בליגה, נרס נושף לו בעורף

  8. תודה. מעניין מאוד. תיקון קטן על מובלי שבא מדרום קליפורניה ולא דרום קרולינה.
    מסכים בכללי עם הבחירות. צריך לזכור שהירידה של הקאבס קשורה בוודאות גם לכל הפציעות מסיימות העונה שהם חווים, בעיקר בקו האחורי

  9. תודה חברים. הייתי מכניס את דוארטה לחמישייה הראשונה במקום גידי. הוא פחות מוכשר אבל היה יותר יציב ונתן אחלה תפוקה

    1. יותר יציב מגידי? אין דבר כזה 🙂 ג'וש גידי הדבר הכי יציב שיש כל משחק נותן תפוקה חבל שנפצע לדעתי היה יכול ללכת עד לאיום על ה roy

      1. הגזמת. הוא פתח בינוני את העונה, התייצב עם מספרים נחמדים והרבה הייפ שחלקו מוצדק בגלל האולאראונד, אבל רחוק מאוד מקייד שבכלל התחיל פצוע ובטח מבארנס ומובלי וזה בלי להגיד כלום על יד חופשית בקבוצת פח. אפילו לא קרוב ל ROY

כתיבת תגובה

סגירת תפריט